לְדוֹר נוֹלָד

 

הַקְדָּמַת הַמְחַבֵּר    🔗

לְאַחַר שֶׁנִתְפַּרְסְמוּ מִזְּמַן לִזְמַן תֵּאוּרִים שׁוֹנִים שֶל חַיַּי וְהַרְפַּתְקְאוֹתַי בְּרֵאשִׁיתִי, וַאֲנִי עַצְמִי הוֹצֵאתִי לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה סִפּוּרֵי כַּמָּה מַעֲרָכוֹת שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתִּי בָּהֶן, וּלְאַחַר זְמַן יִחַדְתִּי אֶת הַדִּבּוּר עַל פַּרְשִׁיוֹת אֲחָדוֹת, רָאִיתִי לְנָכוֹן לֶאֱסֹף אֶת כֻּלָּם יַחַד בְּחִבּוּר שָׁלֵם אֶחָד, וּלְהַעֲלוֹת אֶת סִפּוּר הַמַּעַשֶׂה, כַּהֲוָיָתוֹ, עַל הַכְּתָב מֵחָדָש. לְפִיכָךְ, שַׁבְתִּי וּפִשְפַּשְׁתִּי בְּזִכְרוֹנִי, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבָּדַקְתִּי בִּזְהִירוּת יְתֵרָה אֶת הָעֻבְדּוֹת לְאוֹר הָרְשֻׁמּוֹת שֶׁבְּיָדִי. נִסִּיתִי, בְּכָל פָּרָשָׁה שֶׁבְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים, שֶׁבָּהֶן כָּרוּךְ סִפּוּר־מַעֲשֶׁה זֶה, לְתָאֵר אֶת נְקֻדַּת־הַהַשְׁקָפָה הָרְאוּיָה לְגִילִי, בֵּין בְּתוֹרַת יֶלֶד, תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר, קַדֶּט, וּבֵין בְּתוֹרַת קְצִין־מִשְׁנֶה, כַּתַּב־מִלְחָמָה, אוֹ פּוֹלִיטִיקַאי עוּל־יָמִים. אִם דֵּעוֹת אֵלֶּה סוֹתְרוֹת אֶת הַדֵּעוֹת הַמְקֻבָּלוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּיָמֵינוּ, הֲרֵי אֵין לִרְאוֹתָן אֶלָּא כִּמְשַׁקְּפוֹת תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת בְּרֵאשִׁית חַיַּי, וְחוּץ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הָעִנְיָן מְחַיְּבָן, אֵינָן גִּלּוּיֵי־דַּעַת חֲדִישִׁים, מִשּׁוּם בְּחִינָה שֶׁהִיא.

כְּשֶׁאֲנִי מְעַיֵּן בַּעֲבוֹדָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, אֲנִי מוֹצֵא שֶׁצִּיַּרְתִּי תְּמוּנַת דּוֹר שֶׁחָלַף. אֹפִי הַחֶבְרָה, יְסוֹדוֹת הַפּוֹלִיטִיקָה, שִׁיטוֹת הַמִּלְחָמָה, הַשְׁקָפוֹת הַנֹּעַר, סֻלַּם הָעֲרָכִים – כֻּלָּם נִשְׁתַּנּוּ, וְהֵם נִשְׁתַּנּוּ בְּמִדָּה שֶׁלֹא הָיִיתִי רוֹאָהּ אֶפְשָׁרִית בְּמֶשֶׁךְ זְמַן כֹּה קָצָר, בְּלִי כָּל הֲפִיכָה עַזָּה מִבַּיִת. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִתְבָּרֵךְ בְּהַרְגָּשָׁה, שֶׁהַלָּלוּ נִשְׁתַּנּוּ לְטוֹבָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת. הָיִיתִי יֶלֶד בֶּן הַתְּקוּפָה הַוִּיקְטוֹרְיָנִית, כְּשְׁנִּדְמָה, שֶׁמִּבְנֵה־אַרְצֵנוּ הֻשְׁתַּת עַל יְסוֹדוֹת מֻצָּקִים, כְּשֶׁמַּצָּבָהּ הַמִּסְחָרִי וּמַעֲמָדָהּ בַּיַּמִּים שָׁפְרוּ עַד לְאֵין כְּמוֹהֶם, וּכְשֶׁהַכָּרַת גְּדֻלָּתָהּ שֶׁל קֵיסָרוּתֵנוּ וְחוֹבָתֵנוּ לְקַיְּמָהּ הָיְתָה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַכֹּחוֹת הַשַׁלִּיטִים בִּבְרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה בְּטוּחִים מְאֹד בְּעַצְמָם וּבַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם פּוֹסְקִים. נִדְמָה לָהֶם, שֶׁיּוּכְלוּ לְלַמֵּד לָעוֹלָם מֵאָמָנוּת הַשִּׁלְטוֹן וּמִמַּדַּע הַכַּלְכָּלָה. בְּטוּחִים הָיוּ, שֶׁאֵין כְּכֹחָם בַּיָּם, וּלְפִיכָךְ אֵין כְּבִטְחוֹנָם בַּמּוֹלֶדֶת. הֵם יָשְבוּ אֵפוֹא בְּשַׁלְוָה, מִשֶּׁהָיוּ מְשֻׁכְנָעִים בְּכֹחָם וּבְבִטְחוֹנָם. שׁוֹנֶה מִזֶּה בְּהַרְבֵּה הַמַּרְאֶה הַמִּתְגַּלֶּה בִּימֵי חֲרָדָה וּסְפֵקוֹת אֵלֶּה. עַל קוֹרְאַי הַטּוֹבִים לְהָבִיא אֶת כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ בְּחֶשְׁבּוֹן.

נִדְמֶה לִי, כִּי דּוֹר נוֹלָד אֶפְשָׁר יִמְצָא עִנְיָן בִּקְרִיאַת סִפּוּר עַל חֲוָיוֹת נְעוּרִים וְקוֹרוֹתַי הָאִישִׁיוֹת שֶׁתֵּאַרְתִּין בְּכֵנוּת וּבְכָל הַפַּשְׁטוּת הָאֶפְשִׁרית.

בֵּית־הַאֲחֻזָּה צַ’רְטְוֶל

אַבְגוּסְט 1930 וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל

 

פֶרֶק רִאשׁוֹן: יַלְדוּת    🔗

אֵימָתַי מַתְחִילִים זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים שֶׁל אָדָם? אֵימָתַי אוֹרוֹת וּצְלָלִים מִתְנוֹעֲעִים שֶׁל דִּמְדּוּמֵי־הַכָּרָה טוֹבְעִים חוֹתָמָם בְּנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד? רֵאשִׁית זִכְרוֹנוֹתַי הִיא אִירְלַנְד. יָכוֹל אֲנִי לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנִי בִּבְהִירוּת מַחֲזוֹת וּמְאֹרעוֹת בְּאִירְלַנְד, וְלִפְעָמִים, כְּמוֹ מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל, אַף דְּמֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, אַף כִּי נוֹלַדְתִּי בַּ־30 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1874, וְעָזַבְתִּי אֶת אִירְלַנְד בְּרֵאשִׁית 1879. אָבִי הָלַךְ לְאִירְלַנְד לְשַׁמֵּשׁ מַזְכִּיר לְאָבִיו דֻכַּס מַרְלְבּוֹרוֹ שֶׁנִּתְמַנָּה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ עַל־יְדֵי מַר דְּ’יִשְׂרְאֵלִי בִּשְׁנַת 1876. הָיִינוּ גָּרִים בְּבַיִת, מְכֻנֶּה “הַשּׁוֹמֵרָה”, כִּמְלֹא טְוַח אֶבֶן מֵאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה, כָּאן בִּלִּיתִי קָרוֹב לְשָׁלשׁ שְׁנוֹת יַלְדוּתִי. נִשְׁתַּמְּרוּ בְּזִכְרוֹנִי רְשָׁמִים חַיִּים וּבְהִירִים שֶׁל כַּמָּה מְאוֹרָעוֹת. זוֹכֵר אֲנִי אֶת סָבָא, הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בְּגַלּוֹתוֹ אֶת מַצֶּבֶת הַלּוֹרְד גּוֹ בְּ־1878. הָמוֹן עָצוּם וּמַשְחִיר, חַיָּלִים עוֹטֵי־שָׁנִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, מָסָךְ חוּם וּמַבְרִיק שֶׁסֻּלַק בַּחֲבָלִים הַצִּדָּה, הַדֻּכָּס הַזָּקֵן, הוּא סָבָא הָאַדִּיר וְהַנּוֹרָא, נוֹאֵם בְּקוֹל רָם אֶל הֶהָמוֹן. אַף זוֹכֵר אֲנִי אַחַת מֵאִמְרוֹתָיו: “וּבְמַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת קַטְלָנִית הֶחֱרִיב אֶת חָזִית הָאוֹיֵב”. הֲבִינוֹתִי יָפֶה, שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל מִלְחָמָה וְעַל קְרָבוֹת, וְ“שֶׁמַּעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת” מַשְׁמָעוּתָהּ מַה שֶּׁנָּהֲגוּ הַחַיָּלִים שְׁחוֹרֵי־הַמַּדִּים (הַקַּלָּעִים) לַעֲשׂוֹת כֹּה תְּכוּפוֹת בְּפֶנִיקְס פַּרְק, מָקוֹם שֶׁהוֹלִיכוּנִי לְטַיֵּל מִדֵּי בֹּקֶר. זֶהוּ, דּוֹמַנִי, זִכְרוֹנִי הַבָּרוּר הָרִאשׁוֹן.

מְאֹרָעוֹת אֲחֵרִים הֻבְלְטוּ בְּיֶתֶר בְּהִירוּת. מִתְכּוֹנְנִים הָיִינוּ לָלֶכֶת לְהַצָּגַת פַּנְטוֹמִימָה¹ הָיִינוּ נִרְגָּשִׁים מְאֹד. שְׁעַת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הַמְקֻוָּה הִגִּיעָה. יָצָאנוּ מִבֵּית הַמִּשְׁנֶה וְנָסַעְנוּ אֶל הַטִּירָה, מְקוֹם שָׁם עָמְדוּ, כַּנִּרְאֶה, לְהִלָּווֹת אֵלֵינוּ עוֹד כַּמָּה יְלָדִים. בִּפְנִים הַטִּירָה הָיָה שֶׁטַח רָחָב מְרֻבָּע, רָצוּף אֲבָנִים צָרוֹת וּמָאֳרָכוֹת. יָרַד גֶּשֶׁם. גְּשָׁמִים הָיוּ יוֹרְדִים כִּמְעַט תָּמִיד – מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה. אֲנָשִׁים יָצְאוּ מִפִּתְחֵי הַטִּירָה נִרְגָּשִׁים מְאֹד. אָז הֻגַּד לִי, שֶׁלֹּא נוּכַל לָלֶכֶת לַפַּנְטוֹמִימָה, כִּי הַתֵּאַטְרוֹן שֻׁלַּח בָּאֵשׁ. לֹא נוֹתְרוּ מִמְּנַהֵל הַתֵּאַטְרוֹן אֶלָּא הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁהָיוּ בְּכִיסוֹ. כְּדֵי לְנַחֲמֵנוּ עַל בִּטּוּל הַהַצָּגָה, הֻבְטַח לָנוּ, שֶׁנֵּלֵךְ לְמָחֳרַת הַיּוֹם לִרְאוֹת בְּחָרְבוֹת הַבִּנְיָן. אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִרְאוֹת אֶת הַמַּפְתְּחוֹת, אוּלָם נִרְאֶה, שֶׁבַּקָּשָׁתִי זוֹ לֹא מָצְאָה חֵן בְּיוֹתֵר.

בְּאַחַת הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה עָרַכְנוּ בִּקּוּר בְּאֶמוֹ־פַּרְק, אֲחֻזָּתוֹ שֶׁל לוֹרְד פּוֹרְטַרְלִינְגְטוֹן, מֵעֵין דּוֹד, כְּפִי שֶׁבֵּאֲרוּ לִי. מָקוֹם זֶה יָכוֹל אֲנִי לְתָאֵר לְכָל פְּרָטָיו, אַף כִּי לֹא בִּקַּרְתִּי בּוֹ עוֹד מֵאָז הָיִיתִי בֶּן אַרְבַּע אוֹ אַרְבַּע וָחֵצִי. הַנְּקֻדָּה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה בְּזִכְרוֹנִי הוּא מִגְדַּל אֲבָנִים לָבָן וְנִשָּׂא, שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלָיו לְאַחַר נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת, סִפְּרוּ לִי, כִּי אוֹתוֹ מִגְדָּל פּוֹצַץ בִּידֵי אוֹלִיבֶר קְרוֹמְוֶל. הָיָה בָּרוּר וּמְחֻוָר לִי שֶׁקְּרוֹמְוֶל פּוֹצֵץ כָּל מִינֵי דְבָרִים, וּלְפִיכָךְ אָדָם גָּדוֹל הָיָה.

אוֹמַנְתִּי, הַגְּבֶרֶת אֶוֶרְסְט הָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת מִפְּנֵי הַפִינִיָּנִים² שָׁמַעְתִּי שֶׁזּוֹהִי כַּת רְשָׁעִים שְׁאֵין קֵץ לִמְזִמּוֹתֵיהֶם, לוּ הִשִּׂיגָה יָדָם. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי רָכוּב עַל חֲמוֹרִי, דִּמִּינוּ לִרְאוֹת תַּהֲלוּכָה אֲרֻכָּה וּמַשְׁחִירָה שֶׁל פִינִיָּנִים בָּאָה לְעֻמָּתֵנוּ. מוּבְטָחְנִי עַתָּה, שֶׁאֵלֶּה הָיוּ גְּדוּדֵי קַלָּעִים עוֹבְרִים בַּסָּךְ. אַךְ כֻּלָּנוּ נִבְהַלְנוּ, בְּיִחוּד הַחֲמוֹר, שֶׁהִבִּיעַ אֶת חֶרְדָּתוֹ בִּבְעִיטוֹת. אֲנִי הוּטַחְתִּי אַרְצָה וְנִגְרַם לִי זַעֲזוּעַ־מֹחַ. זוֹ הָיְתָה תְּחִלָּתִי בְּפוֹלִיטִיקָה אִירִית.

הָיְתָה בְּפֶנִיקְס־פַּרְק חֹרְשָׁה גְדוֹלָה וַעֲגֻלָּה, וּבַיִת בְּתוֹכָהּ. בְּבַיִת זֶה הִתְגּוֹרֵר אָדָם חָשׁוּב, שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מַזְכִּיר רָאשִׁי אוֹ סְגַן הַמַּזְכִּיר, אֵינֶנִּי זוֹכֵר בְּדִיוּק, אוּלָם אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ מִבַּיִת זֶה בָּא בֶּן־אָדָם בְּשֵׁם מַר בֶּרְק, וְנָתַן לִי תֹּף בְּמַתָּנָה. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִזָּכֵר פַּרְצוּף פָּנָיו, אֲבָל זוֹכֵר אֲנִי אֶת הַתֹּף. כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם, וַאֲנַחְנוּ שַׁבְנוּ כְּבָר לְאַנְגְּלִיָּה, הֻגַּד לִי, שֶׁהָאִישׁ נִרְצַח בִּידֵי הַפִינִיָּנִים בְּאוֹתוֹ פֶנִיקְס־פַּרְק עַצְמוֹ, שֶׁבּוֹ הָיִינוּ מְטַיְּלִים יוֹם יוֹם. כָּל אֶחָד בְּבֵיתֵנוּ הָיָה קוֹדֵר מְאֹד, וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, כַּמָּה שִׂחֵק לִי מַזָּלִי, כִּי לֹא נָפַלְתִּי בִּידֵי הַפִינִיָּנִים בְּשָׁעָה שֶׁהוּטַחְתִּי אַרְצָה מֵעַל הַחֲמוֹר.

עוֹדֶנִי בַּ“שּׁוֹמֵרָה”, אִיְּמָה עָלַי סַכָּנַת הַחִנּוּךְ. נוֹדַע דְּבַר בּוֹאָהּ שֶׁל דְּמוּת מְבַשֶּׂרֶת־רָעָה, מְתֹאֶרֶת כִּ“מְחַנֶּכֶת”. בּוֹאָהּ נִקְבַּע לְיוֹם מְסֻיָּם. כְּדֵי לְהָכִין אוֹתִי לִקְרַאת הַיּוֹם הַהוּא, הֵבִיאָה לִי ג' אֶוֶרְסְט סֵפֶר בְּשֵׁם “קְרִיאָה בְּלֹא דְּמָעוֹת”. לְדִידִי, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַצְדָּקָה לַשֵּׁם הַזֶּה. הֻגַּד לִי, כִּי עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַמְחַנֶּכֶת עָלַי לִלְמֹד לִקְרֹא בְּלֹא דְּמָעוֹת. אֲנַחְנוּ עָמַלְנוּ יוֹם יוֹם. בָּעֵט שֶׁבְּיָדָהּ הָיְתָה אוֹמַנְתִּי מַרְאָה לִי אֶת הָאוֹתִיוֹת הַשּׁוֹנוֹת. רָאִיתִי אֶת הַדָּבָר מְיַגֵּעַ מְאֹד. הֲכָנוֹתֵינוּ לֹא הָיוּ מֻשְׁלָמוֹת בְּשׁוּם פָּנִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַגּוֹרָל, עִם בּוֹא הַמְחַנֶּכֶת, עָשִׂיתִי כְּמַעֲשֵׂה רַבִּים מִן הָעַמִּים הַמְדֻכָּאִים בִּתְנָאִים דּוֹמִים לְאֵלֶּה: בָּרַחְתִּי הַיַּעְרָה. הִתְחַבֵּאתִי בֵּין הַשִּׁיחִים הָעֲבֻתִים, כְּעֵין יַעַר, הַמַּקִּיפִים אֶת הַ“שּׁוֹמֵרָה”. עָבְרוּ שָׁעוֹת עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה מְקוֹם מַחֲבוֹאִי, וַאֲנִי הֻסְגַּרְתִּי בִּידֵי הַ“מְחַנֶּכֶת”. הוֹסַפְנוּ לַעֲמֹל יוֹם יוֹם, בְּאוֹתִיּוֹת וּבְמִלִּים וְרַע מִזֶּה, גַּם – בְּמִסְפָּרִים. הָאוֹתִיוֹת הַלָּלוּ, סוֹף סוֹף אֵינְךָ צָרִיךְ לָדַעַת אֶלָּא אֶת צוּרָתָן, וּכְשֶׁהֵן נִצָּבוֹת יַחַד בְּשׁוּרָה, אַתָּה מַכִּיר בְּסִדּוּרָן וּמַבְחִין בְּאֵיזֶה צְלִיל אוֹ מִלָּה, וְעָלֶיךָ לְבַטְּאָן לְאַחַר לַחַץ מַסְפִּיק. לֹא כֵן הַמִּסְפָּרִים, שֶׁמְּרֻבִּים בָּהֶם הַצֵּרוּפִים וְהַתִּסְבָּכוֹת וְהֵם מַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה רֹב תּוֹצָאוֹת, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לַחֲזוֹתָן מֵרֹאשׁ בְּדִיּוּק גָּמוּר. הֻטַּל עָלֶיךָ לְפָרֵשׁ אֶת מַשְמָעוּתָם כָּל פַּעַם שֶׁהֵם מִתְקַשְּׁרִים יַחַד. וְהַמְחַנֶּכֶת יִחֲדָה חֲשִׁיבוּת רַבָּה לִתְשׁוּבוֹת מְדֻקְדָּקוֹת. אִם אֵין הַתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, הַרֵי הִיא מְשֻׁבֶּשֶׁת. אֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בִּתְשׁוּבָה “נְכוֹנָה כִּמְעָט”. בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים לוֹוִים הַמִּסְפָּרִים זֶה מִזֶּה, עָלֶיךָ לִלְווֹת אֶחָד מֵהֶם אוֹ לְשָׁמְרוֹ בְּזִכְרוֹנְךָ וְאַחַר כָּךְ לִפְרֹעַ אֶת אֲשֶׁר לָוִיתָ. סִבּוּכִים אֵלֶּה הֵטִילוּ צֵל גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ עַל חַיַּי הַיּוֹם־יוֹמִיִּים. הֵם טְרָדוּנִי מִכָּל הַדְּבָרִים הַמְעַנְיְנִים, שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲשׂוֹת בַּחֲדַר־הַיְלָדִים אוֹ בַּגָּן. הֵם גָּזְלוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשְּׁעוֹת הַפְּנַאי שֶׁלִּי. כִּמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לִי זְמַן לַעֲשׂוֹת דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁרָצִיתִי. הֵם הָיוּ לְמַעֲמָסָה וּדְאָגָה תְּמִידִית. בְּיִחוּד נֶאֶמְנוּ הַדְּבָרִים, כְּשֶׁנִּתְקַעְנוּ בְּבִצָּה עֲגוּמָה, שֶׁשְּׁמָהּ “סִכּוּמִים”. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין שִׁעוּר לְאֵלֶּה. אַךְ גָּמַרְתִּי סִכּוּם אֶחָד וּכְבָר עָמַד עָלַי הַשֵּׁנִי. אַךְ עָלָה בְּיָדִי לְהִשְׁתַּלֵּט עַל סוּג מְסֻיָּם אֶחָד שֶׁל פְּגָעִים אֵלֶּה, וּכְבָר הֻתַּז עָלַי סוּג אַחֵר רַב־צוּרוֹת יוֹתֵר.

אִמִּי לֹא לָקְחָה חֵלֶק בִּנְגִישׂוֹת אֵלֶּה, אוּלָם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז הִשְׁמִיעַתְנִי, שֶׁהִיא מְאַשֶּׁרֶת אוֹתָן, וְהָיְתָה מְצַדֶּדֶת כִּמְעַט תָּמִיד בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הַמְחַנֶּכֶת. זוֹכֵר אֲנִי אֶת דְּמוּת אִמִּי בְּאִירְלַנְד, בְּבִגְדֵי רְכִיבָה דְּבוּקִים וּמְרֻבָּבִים בְּבוּץ לְתִפְאָרָה. הִיא וְאָבִי הִרְבּוּ בְּמַסְעֵי־צַיִד רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם הַגְּדוֹלִים, וְהָיוּ לִפְעָמִים בֶּהָלוֹת גְּדוֹלוֹת כְּשֶׁבּוֹשֵׁשׁ אֶחָד מֵהֶם לָבוֹא בִּזְמַנּוֹ.

אִמִּי הָיְתָה דּוֹמָה עָלַי תָּמִיד כִּנְסִיכָה אַגָּדָתִית: יְצוּר קוֹרֵן, רַב־עֹז וָעשֶׁר. לוֹרְד דְּ’אַבֶּרְנוֹן תֵּאַר אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁהוֹפִיעָה לְפָנָיו בְּאִירְלַנד בַּיָּמִים הָהֵם, בְּמִלִּים שֶׁאֲנִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה רַבָּה עֲלֵיהֶן.

“… זוֹכֵר אֲנִי בִּבְהִירוּת־יֶתֶר יוֹם בּוֹ רְאִיתִיהָ לָרִאשׁוֹנָה. הָיָה הַדָּבָר בְּאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה בְּדוּבְּלִין. הִיא עָמְדָה מִן הַצַד, מִשְּׂמֹאל לַכְּנִיסָה. הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ הֵסֵב בְּכִסְאוֹ עַל בָּמָה בְּקָצֵהוּ הַשֵּנִי שֶׁל הָאוּלָם, מֻקָּף פַּמַּלְיָה מְהֻדֶּרֶת. אוּלָם כָּל הָעֵינַיִם הָיוּ נְטוּיוֹת לֹא אֵלָיו וְלֹא אֶל גְּבִרְתּוֹ, אֶלָּא אֶל הַדְּמוּת הַשְּׁחַרְחֹרֶת, הַגְּמִישָׁה, הָעוֹמֶדֶת לְבַדָּהּ, קְרוּצָה מֵחֹמֶר שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁל כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב. קוֹרֶנֶת, שְׁקוּפָה, לוֹהֶטֶת, כּוֹכַב־יַהֲלֻמִּים בִּשְׂעָרָהּ, הַתַּכְשִׁיט הֶחָבִיב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר – אַךְ זָהֳרוֹ הוּעַם עַל־יְדֵי בְּרַק תִּפְאֶרֶת עֵינֶיהָ. מַבָּטָהּ אוֹמֵר נְמֵרָה יוֹתֵר מֵאִשָּׁה, אַךְ תּוֹכוֹ רָצוּף תְּבוּנָה רַבַּת־תַּרְבּוּת, זָרָה לַגּ’וּנְגְל. עֹז נַפְשָׁהּ לֹא נוֹפֵל מִזֶּה שֶׁל בַּעְלָהּ – אֵם רְאוּיָה לְצֶאֱצָאֵי הַדֻּכָּס גְּדָל־הָעֲלִילָה. וְעַל כָּל סְגֻלּוֹת הַתִּפְאֶרֶת – עֲלִיצוּת זוֹ וְנֹעַם זֶה, שֶׁחִבְּבוּהָ עַל כָּל רוֹאֶיהָ. שְׁאִיפָתָהּ לְהַנְעִים, שְׂשׂוֹנָהּ לִחְיוֹת, תְּשׁוּקָתָהּ הַכֵּנָה לְשַׁתֵּף אֶת הַכֹּל בִּשְׂשׂוֹן אֱמוּנָתָהּ בַּחַיִּים, הֶעֱמִידוּהָ בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל חוּג נֶאֱמָן וּמָסוּר”.

אוֹתוֹ הָרשֶׁם הַמְפֹאָר עָשְׁתָה אִמִּי גָּם עָלַי בְּבֹקֶר חַיַּי. הִיא הִזְהִירָה בִּשְׁבִילִי כְּנָגַהּ, כּוֹכַב־הָעֶרֶב, אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲהַבְתִּיהָ – אֲבָל מֵרָחוֹק. אוֹמַנְתִּי הָיְתָה אֵשֶת־סוֹדִי. ג' אֶוֶרְסְט הִיא שֶׁטִּפְּלָה בִּי וּמִלְּאָה אֶת כָּל חֶפְצִי. לְפָנֶיהָ שָׁפַכְתִּי כָל צָרַת־לִבִּי, גַּם עַתָּה, גַּם בִּימֵי בֵּית־הַסֵּפֶר. עַד שֶׁבָּאָה אֵלֵינוּ, הָיְתָה מְגַדֶּלֶת בְּמֶשֶךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה יַלְדָּה בְּשֵׁם אֶלָּה, בִּתּוֹ שֶל כֹּמֶר בְּקַמְבֶּרְלֶנְד. “אֶלָּה הַקְּטַנָּה”, אַף כִּי לֹא רְאִיתִיהָ מֵעוֹלָם, שִׁמְּשָׁה לִי דְּמוּת בְּשַׁחֲרִית חַיַּי. יָדַעְתִּי עָלֶיהָ הַכֹּל: מַאַכְלֵי־תַּאֲוָתָהּ, כֵּיצַד הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת; דַרְכֵי מְשׁוּבָתָהּ וְאֵימָתַי הִתְנַהֲגָה כַּשּׁוּרָה. רָאִיתִ בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת בֵּית־מוֹלַדְתָּהּ שֶׁבַּצָּפוֹן. כֵּן נִטְּעָה בְּלִבִּי אַהֲבָה רַבָּה לְקֶנְט. הֲרֵי זֶה “הַגַּן הַפּוֹרֵחַ שֶל אַנְגְּלִיָּה”, אָמְרָה ג' אֶוֶרְסְט. הִיא נוֹלְדָה בְּצֶ’טְהַם וְעַל מְחוֹז קֶנְט גַּאֳוָתָהּ. אֵין מָחוֹז כִּמְחוֹז קֶנְט, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְדִינָה כִּמְדִינַת אַנְגְּלִיָּה. אִירְלַנְד, לְמָשָׁל, לֹא תִּשְׁוְה לָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲשֶׁר לְצָרְפַת, הָיְתָה ג' אֶוֶרְסְט, שֶׁהוֹלִיכָה אוֹתִי פַּעַם בַּעֲגָלָה לְאֹרֶךְ שְׂדֵרוֹת שֶנִּקְרְאוּ בְּפִיהָ “שֶׁמְס אֶלִיזִי”, מַחֲשִׁיבָה אוֹתָה כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. קֶנְט הוּא הַמָּחוֹז, בִּירָתוֹ – מֵדְסְטוֹן, וּמֵדְסְטוֹן כֻּלָּהּ טוֹבַעַת בְּגַנֵּי־דֻּבְדְּבָנִים וּשְזִיפִים, תּוּת־שָׂדֶה וְאַדְמוּמִיוֹת, נֶהְדָּר! אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לֵישֵׁב כָּל יָמַי בְּקֶנְט.

בִּקַּרְתִּי בַּ“שּׁוֹמֵרָה” שׁוּב, אַגַּב מַעֲרֶכֶת הַרְצָאוֹת עַל מִלְחֶמֶת הַבּוּרִים, בְּחֹרֶף 1900, בְּדוּבְּלִין. זָכַרְתִּי יָפֶה: זֶה הָיָה בִּנְיָן לָבָן, אָרֹך וְנָמוּךְ עִם גְּזוֹזְטְרָאוֹת וּתְרִיסִים יְרֻקִּים, מִסְּבִיבוֹ מִדְשָׁאִים, כְּכִכַּר טְרָפַלְגָּר לְגֹדֶל, וְכֻלּוֹ מֻקָּף יְעָרוֹת. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁמַּהֲלַךְ מִיל לְפָחוֹת, מַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה, וּמָה הֻפְתַּעְתִּי בִּרְאוֹתִי עָּתָּה שֶׁכָּל הַמִּדְשָׁא הִיא דֶּרֶךְ שִׁשִּׁים יַרְד, שֶׁהַיְּעָרוֹת אֵינָם אֶלָּא שִׂיחִים, וְתוְך דַּקָּה אַחַת מַגִּיעִים לְשָׁם מֵאַרְמוֹן הַמִּשְנֶה, בּוֹ הִתְאַכְסַנְתִּי.

וְעוֹד זוֹכֵר אֲנִי אֶת וֶנְטְנוֹר³ אָהַבְתִּי אֶת וֶנְטְנוֹר. לַג' אֶוֶרְסְט הָיְתָה אָחוֹת בְּוֶנְטְנוֹר. בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ שִׁמֵּשׁ קָרוֹב לִשְׁלשִׁים שָׁנָה מַשְׁגִּיחַ בְּבֵית־הַסֹּהַר. בַּיָּמִים הָהֵם וְכֵן לְאַחֲרֵיהֶם הָיָה יוֹצֵא אִתִּי לְטִיּוּלִים אֲרֻכִּים עַל תְּלוּלִיּוֹת־הַחוֹל וּבַמּוֹרָדוֹת. הוּא הִרְבָּה עָלַי סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת עַל מְרִידוֹת בְּבָתֵּי־סֹהַר, בָּהֶן הֻתְקַף וְנִפְצַע כַּמָּה פְּעָמִים בִּידֵי הָאַסִּירִים.

בִּימֵי בִּקּוּרִי הָרִאשׁוֹן בְּוֶנְטְנוֹר, הָיִינוּ עוֹרְכִים מִלְחָמָה בִּבְנֵי זוּלוּ. בָּעִתּוֹנִים נִדְפְּסוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל בְּנֵי־זוּלוּ הַלָּלוּ. שְׁחוֹרִים וְעֵרֻמִּים הָיוּ, וְלָהֶם רְמָחִים בְּשֵׁם “אַסַּגַּאי”, שֶׁהָיוּ מְטִילִים אוֹתָם בְּרֹב כִּשְׁרוֹן בְּאוֹיְבֵיהֶם. הֵם הָרְגוּ הַרְבֵּה חַיָּלִים מִשֶּׁלָּנוּ, אוּלָם מִן הָעִתּוֹנִים הַמְצֻיָּרִים נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁחַיָּלֵינוּ הָרְגוּ בָּהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר. כָּעַסְתִּי מְאֹד עַל בְּנֵי־זוּלוּ וְשָׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵם נֶהֱרָגִים בִּידֵי אֲנָשֵׁינוּ; וְכֵן שָׂמַח יְדִידִי הַמַּשְׁגִּיחַ הַזָּקֵן. דּוֹמֶה, שֶׁלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּם עַד אֶחָד, כִּי אוֹתָהּ מִלְחָמָה נִסְתַּיְּמָה וְשׁוּב לֹא רָאִיתִי תְּמוּנוֹת שֶׁל בְּנֵי־זוּלוּ בָּעִתּוֹנִים, וְשׁוּב לֹא גָּרְמוּ דְּאָגָה לְאִישׁ.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁטִּיַּלְנוּ עַל הַשְׁנוּנִיּוֹת⁴ לְיַד וֶנְטְנוֹר רָאִינוּ סְפִינָה גְּדוֹלָה וְנֶהְדָּרָה וְכָל מִפְרָשֶיהָ מְתוּחִים, עוֹבֶרֶת בְּמֶרְחַק מִיל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִן הַחוֹף. “זוֹהִי אֳנִיָּה נוֹשֵׂאת־צָבָא”, אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, “הִיא מַחֲזִירָה אֶת הַחַיָּלִים מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה”. אַךְ אֶפְשָׁר שֶׁהָאֳנִיָּה בָּאָה מֵהֹדּוּ – אֵינֶנִּי סוֹמֵךְ עַל זִכְרוֹנִי בְּכָךְ⁵. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם נִתְקַשְּׁרוּ עֲנָנִים שְׁחוֹרִים וָרוּחַ, וּנְטָפִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל סוּפַת־גֶּשֶׁם יָרְדוּ וּבְקשִׁי הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה בְּטֶרֶם הִרְטִיבָנוּ הַגֶּשֶׁם. בְּטִיּוּלִי הַבָּא עַל הַשְּׁנוּנִיּוֹת, לֹא נְרֲאָתה עוֹד מִשָּׁם אֳנִיַּת־הַתִּפְאֶרֶת, בִּמְלֹא שִׁטְפָּהּ, וְרַק שְׁלשָׁה תְּרָנִים שְׁחוֹרִים נִזְדַּקְּרוּ חֲשׂוּפִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם. זוֹ הָיְתָה הָ“אֶירִידִיס”. הִיא נֶהֶפְכָה עַל פִּיהָ בְּאוֹתוֹ יוֹם הַסּוּפָה וְיָרְדָה תְּהוֹמָה עִם שְׁלשׁ מֵאוֹת חַיָּלֶיהָ. אֲמוֹדָאִים צָלְלוּ בְּמַעֲמַקִּים, לְהַעֲלוֹת אֶת גּוּפוֹת הַמֵּתִים. שָׁמַעְתִּי – וְהַדָּבָר הִשְׁאִיר צַלֶּקֶת בְּלִבִּי – שֶׁכַּמָּה אֲמוֹדָאִים הִתְעַלְּפוּ מֵאֵימָה בִּרְאוֹתָם דָּגִים אוֹכְלִים אֶת גּוּפוֹת הַחַיָּלִים הַמִּסְכֵּנִים, שֶׁטָּבְעוּ עִם שׁוּבָם הַבַּיְתָה לְאַחַר כָּל עֲמָלָם הָרַב בְּמִלְחָמָה רַבַּת־סַכָּנוֹת נֶגֶד פִּרְאֵי־אָדָם. דּוֹמֶה שֶׁרָאִיתִי, יוֹם שֶׁמֶשׁ אֶחָד, כַּמָּה מִגּוּפוֹת הַמֵּתִים הַלָּלוּ נִגְרָרוֹת אַט בְּסִירוֹת. רַבִּים יָצְאוּ אֶל הַשְּׁנוּנִיּוֹת לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה. וְכֻלָּם עָמְדוּ גְּלוּיֵי־רֹאשׁ וְעוֹטֵי אֵבֶל.

בְּפֶרֶק זְמַן זֶה עַצְמוֹ אֵרַע גַם “הָאָסוֹן שֶׁל גֶּשֶׁר טֵי”. גֶּשֶׁר שָׁלֵם הִתְמוֹטֵט וְנָפַל הַמַּיְמָה, כְּשֶׁעָבְרָה עָלָיו רַכֶּבֶת בִּשְׁעַת סְעָרָה גְּדוֹלָה, וְכָל נוֹסְעֶיהָ טָבְעוּ. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָצֵאת בְּעוֹד מוֹעֵד בְּעַד חַלּוֹנוֹת הַקְּרוֹנוֹת. לֹא קַל לִפְתֹּחַ אֶחָד מֵאוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת, כְּשֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִמְשֹׁךְ רְצוּעַת־עוֹר אֲרֻכָּה עַד שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ לְהוֹרִידוֹ. אֵין תֵּמַהּ שֶׁכֻּלָּם טָבְעוּ. כָּל עוֹלָמִי כֻּלּוֹ הָיָה מָלֵא חֵמָה עַל הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁנָּתְנָה לְגֶשֶׁר כָּזֶה לְהִתְמוֹטֵט. נִדְמָה לִי, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה נָהֲגָה בְּרַשְׁלָנוּת רַבָּה וְלֹא הִתְפַּלֵּאתִי כְּלָל לִשְׁמֹעַ מִפִּי כֹּל, שֶׁבַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת יַצְבִּיעוּ נֶגְדָּהּ עַל עַצְלוּתָהּ וְרַשְׁלָנוּתָהּ, שֶׁגָּרְמוּ לְאָסוֹן כֹּה מַחֲרִיד.

בְּ־1880 סֻלַּקְנוּ כֻּלָּנוּ מִן הַשִּׁלְטוֹן עַל־יְדֵי מַר גְּלַדְסְטוֹן. מַר גְּלַדְסְטוֹן הָיָה אָדָם מְסֻכָּן מְאֹד, שֶׁהִסְעִיר אֶת הָעָם, וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי שֶׁצֶף קֶצֶף עַד שֶׁבָּאוּ וְהִצְבִּיעוּ נֶגֶד הַשַּׁמְרָנִים וְסִלְּקוּ אֶת סָבָא שֶׁלִּי מִמִּשְׂרָתוֹ כְּמִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ בְּאִירְלַנְד. מִשְרָה זוֹ הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו פָּחוֹת מִכְּהֻנָּתוֹ הַקּוֹדֶמֶת כְּלוֹרְד נְשִׂיא־הַמּוֹעֵצָה בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילְד. כְּשֶׁשִּׁמֵּשׁ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, הָיָה עָלָיו לְהוֹצִיא אֶת כָּל כַּסְפּוֹ עַל מִשְׁתָּאוֹת לָאִירִים בְּדוּבְּלִין; וְגַם סָבְתָא שֶׁלִּי הֻכְרְחָה לִפְתֹּחַ בְּמַגְבִּית גְּדוֹלָה בְּשֵׁם “קֶרֶן לִנְגוּעֵי הָרָעָב”. אוּלָם הִטְעִימוּ לִי, שֶׁהָאִירִים הֵם עַם כְּפוּי־טוֹבָה מֵאֵין כָּמוֹהוּ: מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתָּ מִפִּיהֶם מִלַּת “חֵן חֵן” עַל הַמִּשְׁתָּאוֹת, וַאֲפִלוּ עַל הַ“קֶּרֶן לִנְגוּעֵי הָרָעָב”. הַדֻּכָּס הָיָה מַעְדִּיף בִּמְאֹד מְאֹד לְהִשָּׁאֵר בְּאַנְגְּלִיָּה, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה בְּבֵיתוֹ שֶׁבִּבְלֶנְהַים וּלְהִשְׁתַּתֵּף בִּקְבִיעוּת בִּישִׁיבוֹת הַקַּבִּינֶט. אוּלָם הוּא עָשָׂה תָּמִיד כְּכָל אֲשֶׁר הוֹרָהוּ לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילְד. לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילְד הָיָה אוֹיֵב בְּנֶפֶשׁ לְמַר גְּלַדְסְטוֹן, וְכָל אֶחָד קָרָא לוֹ בְּשֵׁם “דִּיזִי”. אוּלָם הַפַּעַם הֻכָּה “דִּיזִי” מַכָּה נִצַּחַת בִּידֵי מַר גְּלַדְסְטוֹן, וְכָךְ הוּטַלְנוּ כֻּלָּנוּ לְצַד הָאוֹפּוֹזִיצְיָה, וְהַמְּדִינָה הֵחֵלָּה נֶהֱרֶסֶת בִּמְהִירוּת יְתֵרָה. כָּל אֶחָד אָמַר, שֶׁהַמְּדִינָה “יוֹרֶדֶת לְכָל הָרוּחוֹת” וְעַל כָּל אֵלֶּה, חָלָה לוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילד מַחֲלָה אֲנוּשָׁה. מַחֲלָתוֹ הָיְתָה מְמֻשָּׁכָה, וְהָאִישׁ זָקֵן מְאֹד וְלֹא עָצַר כֹּחַ. בַּחֲרָדָה רַבָּה עָקַבְתִּי אַחֲרֵי מַחֲלָתוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, כִּי הַכֹּל הָיוּ אוֹמְרִים מַה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה אֲבֵדַת אַרְצוֹ, בְּאֵין זוּלָתוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִמְנַע אֶת מַר גְּלַדְסְטוֹן מִלִּכְפּוֹת אֶת רְצוֹנוֹ הַזְּדוֹנִי עַל כֻּלָּנוּ. הָיִיתִי בָּטוּחַ כָּל הַזְּמַן, שֶׁלּוֹרְד בִּיקוֹנְסְפִילד מוֹת יָמוּת, וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַיּוֹם, בּוֹ הִתְהַלְּכוּ כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָאִיתִי וּפְנֵיהֶם עֲצוּבוֹת מְאֹד, כִּי מְדִינַאי גָּדוֹל וּמְפֹאָר, שֶׁאָהַב אֶת אַרְצֵנוּ וְהֵעֵז פָּנָיו כְּלַפֵּי רוּסְיָה, מֵת, לְדִבְרֵיהֶם, מִשִּׁבְרוֹן־לֵבָב עַל כְּפִיַת־הַטוֹבָה שֶׁנָּהַגוּ בּוֹ הָרַדִיקָלִים.

כְּבָר תֵּאַרְתִּי לְמַעְלָה אֶת הַסִּיּוּט שֶׁיָּרַד עַל עוֹלָמִי בִּדְמוּתָהּ שֶׁל הַ“מְחַנֶּכֶת”. אוּלָם מֵעַתָּה נִשְׁקְפָה לִי סַכָּנָה חֲמוּרָה יוֹתֵר: הָיָה עָלַי לָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר. שֶׁבַע שָׁנִים מָלְאוּ לִי, וַאֲנִי הָיִיתִי מַה שֶּׁהַגְּדוֹלִים כְּדַרְכָּם רְגִילִים לִקְרֹא “יֶלֶד טַרְדָּן”. שְׁמִועָה שָׁמַעְתִּי שֶׁיִּהְיֶה עָלַי לְהֵעָדֵר מִבֵּיתִי הַרְבֵּה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים, כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי מוֹרִים. זְמַן־הַלִּמּוּדִים כְּבָר הִתְחִיל, וּבְכָל זֹאת הָיָה עָלַי לִשְׁהוֹת בְּבֵית־הַסֵּפֶר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת בְּטֶרֶם אוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה לְחַג הַמּוֹלָד. אַף־עַל־פִּי שֶׁהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי עַל בֵּית־הַסֵּפֶר עָשָׂה עָלַי רשֶׁם בִּלְתִּי־נָעִים בְּהֶחְלֵט – רשֶׁם, שֶׁנִּסְיוֹנִי, לְמַעֲשֶׂה, הִצְדִּיקוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ – עָמַדְתִּי נִרְגָּשׁ וְנִסְעָר בִּפְנֵי שִׁנּוּי כַּבִּיר זֶה, הַמִּתְחוֹלֵל בְּחַיַּי. סָבוּר הָיִיתִי, כִּי חֵרֶף הַשִּׁעוּרִים יִהְיֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ לָשֶׁבֶת עִם כָּל כָּך הַרְבֵּה נְעָרִים אֲחֵרִים, לִקְשֹׁר אִתָּם קִשְׁרֵי יְדִידוּת וּלְהַגְדִּיל עֲלִילָה יַחַד. כֵּן הֻגַּד לִי כִּי “יְמֵי בֵּית־הַסֵּפֶר, אֵין כְּמוֹהֶם לְאשֶׁר בְּחַיֵּי־הָאָדָם”. כַּמָּהָ מִן הַגְּדוֹלִים הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ, כִּי בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם הֵם הָיוּ בָּתֵּי־הַסֵּפֶר מְאֹד בִּלְתִּי מְשֻׁכְלָלִים: הָיוּ מַעֲשֵׂי אַלָּמוּת, לַנְּעָרִים לֹא נִתַּן אֹכֶל דֵּי שָׁבְעָם, וְהָיָה עֲלֵיהֶם “לְנַפֵּץ אֶת הַקֶּרַח בְּתוֹךְ הַכַּדִּים” (דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִרְאוֹתוֹ מֵעוֹלָם). אוּלָם עַתָּה נִשְׁתַּנָּה הַכֹּל. הַחַיִּים בְּבֵית־הַסֵּפֶר נֶהֶפְכוּ לְחִנְגָּה אַחַת אֲרֻכָּה. כָּל הַנְּעָרִים נֶהֱנִים מֵהֶם. אֲחָדִים מִבְּנֵי דוֹדִי, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים קְצָת מִמֶּנִּי, הִצְטָעֲרוּ מַמָּשׁ – כָּךְ הֻגַּד לִי – לָבוֹא הַבַּיְתָה לִימֵי הַפַּגְרָא. בַּחֲקִירַת שְׁתִי וָעֵרֶב נִמְנְעוּ בְּנֵי דוֹדִי לְאַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חֲסַר־יֵשַׁע הָיִיתִי. נַחֲשׁוֹלִים עַזִּים סְחָפוּנִי וַיִּשָּׂאוּנִי אִתָּם. לֹא שָׁאֲלוּ לְדַעְתִּי בְּעִנְיַן צֵאתִי מִבֵּית־מוֹלַדְתִּי יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁאֲלוּ בְּעִנְיַן בּוֹאִי לָעוֹלָם.

עִנְיָן רַב מָצָאתִי בִּקְנִיַּת כָּל הַדָּרוּשׁ לְיֶלֶד, בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר. לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עָשָׂר זוּגוֹת פֻּזְמְקָאוֹת הָיוּ בָּרְשִׁימָה. ג' אֶוֶרְסְט טָעֲנָה, שֶׁזֶּהוּ בִּזְבּוּז מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הִיא אָמְרָה, שֶׁאִם אֶנְהַג בָּהֶם זְהִירוּת, יַסְפִּיקוּ גַּם עֲשָׂרָה זוּגוֹת. בְּכָל זֹאת טוֹב לְהִצְטַיֵּד בְּכַמָּה זוּגוֹת נוֹסָפִים, כְּדֵי לְהִמָּנַע מֵהַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה הַנִּשְׁקֶפֶת לְמִי “שֶׁיּוֹשֵׁב בְּפֻזְמְקָאוֹת רְטֻבִּים”.⁶

הַשָּׁעָה הֲרַת־הַגּוֹרָל הִגִּיעָה. אִמִּי הוֹבִילַתְנִי בְּכִרְכָּרָה אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת. הִיא נָתְנָה לִי שְׁלשָׁה מַטְבְּעוֹת שֶׁל חֲצִי־כֶּתֶר⁷, שֶׁנָּפְלוּ מִיָּדִי אֶל תַּחְתִּית הַכִּרְכָּרָה, וְהָיָה עָלֵינוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בַּקַּשׁ עַד שֶׁנִּמְצְאָה הָאֲבֵדָה. הִגַּעְנוּ אֶל הָרַכֶּבֶת בְּרֶגַע שֶׁכְּבָר עָמְדָה לָצֵאת מִן הַתַּחֲנָה. אִלּוּ אֵחַרְנוּ, וַדַּאִי שֶׁהָיָה הָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, אַךְ אָנוּ הִגַּעְנוּ בּעוֹד מוֹעֵד, וְנִמְצָא הָעוֹלָם שָׁרִיר וְקַיָּם.

בֵּית־הַסֵּפֶר, בּוֹ בָּחֲרוּ הוֹרַי לְשֵׁם חִנּוּכִי, הָיָה אַחַד הַמְפֻרְסָמִים וְהַיְקָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁבַּמְּדִינָה. הוּא תֻּכַּן לְפִי דֻּגְמַת אִיטוֹן, מְכֻוָּן בְּעִקָּר לְשַׁמֵּשׁ מְכִינָה לְאוֹתָה אַסְכּוֹלָה. בֵּית־הַסֵּפֶר הִצְטַיֵּן, כְּבַיָּכוֹל, בְּסִדּוּרִים חֲדִישִׁים שֶׁבַחֲדִישִׁים. רַק עֲשָׂרָה יְלָדִים בְּכִתָּה; מָאוֹר חַשְׁמַלִּי (פֶּלֶא בַּיָּמִים הָהֵם); בְּרֵכָה לִשְׂחִיָּה; מִגְרָשִׁים מְרֻוָּחִים לִקְרִיקֶט וּלְכַדּוּרֶגֶל; שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה טִיּוּלִים מִטַּעַם בֵּית־הַסֵּפֶר אוֹ “אֶכְּסְפֶּדִיצְיוֹת”, כְּבַיָּכוֹל, בְּכָל חֲצִי־שָׁנָה; הַמּוֹרִים כֻּלָּם מֻסְמָכִים לְמַדָּעִים, לְבוּשִׁים מְעִילֵי־שְׂרָד וַחֲבוּשִׁים “כַּפּוֹת־סַיָּדִים” ⁸ בֵּית־תְּפִלָּה קָטָן מִשֶּׁלּוֹ; אִסּוּר סַלֵּי־צֵדָה, הַכֹּל נִתָּן מִטַּעַם הַהַנְהָלָה. הָיָה יוֹם קוֹדֵר בְּנוֹבֶמְבֶּר, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמוֹסָד זֶה. שָׁתִינוּ תֵּה עִם הַמְנַהֵל, וְאִמִּי שׂוֹחֲחָה אִתּוֹ בְּקַלּוּת וּנְעִימוּת. אֲנִי מָלֵאתִי פָּחָד שֶׁמָּא אֶהֱפֹךְ אֶת סֵפֶל־הַתֵּה, וְהָיְתָה תְּחִלָּתִי בְּכָל רָע. לִבִּי דָּאַב גַּם לָרַעְיוֹן, שֶׁאֶשָּׁאֵר לְבַדִּי בֵּין כָּל הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים הַלָּלוּ בְּמָקוֹם רְחַב־יָדַיִם וְנוֹרָא זֶה. סוֹף סוֹף אַךְ שֶׁבַע שָׁנִים מָלְאוּ לִי, וַאֲנִי הָיִיתִי כֹּה מְאֻשָּׁר בֵּין כָּל צַעֲצוּעַי בַּחֲדַר־הַיְלָדִים. הָיוּ לִי צַעֲצוּעִים נִפְלָאִים כָּל כָּךְ: קַטָּר מַעֲלֶה קִיטוֹר מַמָּשׁ, פַּנַּס־קֶסֶם וְאֹסֶף חַיָּלִים, שֶׁמִּסְפָּרָם כְּבָר נִתְקָרֵב לְאֶלֶף. וּמֵעַתָּה – רַק שִׁעוּרִים. שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. חוּץ מִימֵי חֹפֶשׁ מְקֻטָּעִים, בְּתוֹסֶפֶת כַּדּוּרֶגֶל אוֹ קְרִיקֶט.

מִשֶּׁנֶּאֱלַם שְׁאוֹן הַגַּלְגַּלִּים שֶׁל מֶרְכֶּבֶת אִמִּי הַמִּתְרַחֶקֶת וְהוֹלֶכֶת, הִצִּיעַ לִי הַמְנַהֵל לִמְסֹר לְיָדָיו אֶת כָּל הַמָּעוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתִי. מָסַרְתִּי לוֹ אֶת שְׁלשֶׁת מַטְבְּעוֹתַי, שֶׁנִּרְשְמוּ בְּסֵפֶר כַּחֹק, וְהוּא אָמַר לִי, שֶׁמִּדֵּי פַּעַם בְּפַעַם תְּהֵא “חֲנוּת” פְּתוּחָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְיִהְיֶה בִּיכָלְתִּי לִקְנוֹת בָּהּ כָּל חֶפְצִי עַד לִגְבוּל שִׁבְעַת הַשִּׁילִינְגִים וְהַחֵצִי. אָז הִסְתַּלַּקְנוּ מִטְּרַקְלִינוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל וּמִן הָאֲגַף שֶׁל הַבַּיִת וְנִכְנַסְנוּ לַחֲדָרִים הָאֲפֵלִים יוֹתֵר, שֶׁהֻקְצוּ לְהוֹרָאָה וּלְשִׁכּוּן הַתַּלְמִידִים. הוּבֵאתִי לַחֲדַר הַכִּתָּה וְנִצְטַוֵּיתִי לָשֶׁבֶת אֶל אַחַת הַמִּכְתָּבוֹת. כָּל שְאָר הַנְעָרִים נִמְצְאוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בַּחוּץ, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי עִם מוֹרֵה הַכִּתָּה. הוּא הוֹצִיא סֵפֶר דַּק, עָטוּף בִּנְיָר יְרַקְרַק־חוּם, גָּדוּשׁ מִלִּים בְּכָל מִינֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁל דְּפוּס. “אַתָּה לֹא לָמַדְתָּ לַטִּינִית מִיָּמֶיךָ, לֹא כֵן?” שָׁאַל הַמּוֹרֶה.

“לֹא, אֲדוֹנִי”.

“זֶהוּ סֵפֶר דִּקְדּוּק שֶׁל הַלָּשׁוֹן הַלַּטִּינִית”. הוּא פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר, שֶׁנִּכְּרוּ בּוֹ יָפֶה סִמָּנֵי אֲגֻדָּלוֹ. “עָלֶיךָ לִלְמוֹד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”, אָמַר בְּהַצְבִּיעוֹ לְמִסְפַּר מִלִּים, נְתוּנוֹת בְּמִסְגֶּרֶת. “אֲנִי אֶחֱזֹר בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה וְאֶרְאֶה מַה לָּמַדְתָּ”.

שַׁוּוּנִי אֵפוֹא בְּנַפְשְׁכֶם, יוֹשֵׁב בְּלֵב דָּוֶה בְּאַפְלוּלִית הָעֶרֶב וְשׁוֹנֶה הִלְכוֹת נְטִיָּה רִאשׁוֹנָה.

מַה זֶּה, עֲלֵי אֲדָמוֹת? מַה מַּשְׁמָעוּת הַדָּבָר? בְּעֵינַי נִרְאָה כָּל זֶה חֲסַר־טַעַם. מִכָּל מָקוֹם, זֹאת הָאַחַת יָכֹלְתִּי תָּמִיד: לִלְמֹד בְּעַל פֶּה. וְתֵכֶף לָכֵן הִתְחַלְתִּי, בְּהַבְלִיגִי כְּכָל הָאֶפְשָׁר עַל עָגְמַת נַפְשִׁי, לְשַׁנֵּן אֶת הַלֶּקַח, שֶׁנִּתַּן לִי, שֶׁנִרְאָה לִי כְּעֵין אַקְרוֹסְטִיקוֹס.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁחָזַר הַמּוֹרֶה.

“הֲלָמַדְתָּ אֶת שִׁעוּרְךָ?” שָׁאַל בִּכְנִיסָתוֹ.

“סָבוּרְנִי, שֶׁאוּכַל לְאָמְרוֹ,אֲדוֹנִי,” עָנִיתִי; וְאָמְנָם מִלְמַלְתִּיו בְּחִפָּזוֹן.

נִדְמָה לִי שֶׁדַּעְתּוֹ נָחָה כָּל כָּךְ, שֶׁנּוֹעַזְתִּי לְהַטְרִידוֹ בִּשְׁאֵלָה:

“מַה טַּעַם הַדְּבָרִים, אֲדוֹנִי?”

“טַעְמָם כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר. מֶנְסָה הוּא שֵׁם עֶצֶם בִּנְטִיָּה רִאשׁוֹנָה.”

“יֵשׁ חָמֵשׁ נְטִיּוֹת. עַכְשָׁו לָמַדְתָּ אֶת שֵׁם הַיָּחִיד שֶׁל הַנְּטִיָּה הָרִאשׁוֹנָה”.

“אוּלָם”, חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי, “מַה פֵּרוּשׁוֹ?”

“מֶנְסָה פֵּרוּשׁוֹ שֻׁלְחָן”, עָנָה הַמּוֹרֶה.

“אִם כֵּן מַדּוּעַ מֶנְסָה הוּא גַּם “הוֹי שֻׁלְחָן”?” הוֹסַפְתִּי לַחֲקֹר, “וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל,הוֹי שֻׁלְחָן'?”

“מֶנְסָה, הוֹי שֻׁלְחָן, הוּא יַחַס־קְרִיאָה”, עָנָה הוּא.

“אֲבָל מַדּוּעַ,הוֹי שֻׁלְחָן'?” הִקְשֵׁיתִי לִשְׁאֹל מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת כֵּנָה.

“,הוֹי שֻׁלְחָן' יְשַׁמֵּשׁ לְךָ בִּפְנוֹתְךָ אֶל שֻׁלְחָן, אוֹ בְּקָרְאֲךָ לְשֻׁלְחָן”. וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין אֲנִי יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתּוֹ: “זֶה יְשַׁמֵּשׁ לְךָ בְּדַבֶּרְךָ אֶל שֻׁלְחָן”.

“אֲבָל לְעוֹלָם לֹא אֲדַבֵּר אֵלָיו”, פָּרַץ מִפִּי בְּתִמְהוֹן אֱמֶת.

“אִם אַתָּה מֵעֵז פָּנִים, סוֹפְךָ לְהֵעָנֵשׁ, וְהַאֲמִינָה לִי: הָעֹנֶשׁ יִהְיֶה חָמוּר מְאֹד”, הֵשִׁיב לְבַסּוֹף.

זוֹ הָיְתָה הֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי עִם סִפְרֵי הַמּוֹפֵת, מֵהֶם שָׁאֲבוּ, כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי, רַבִּים מִבְּנֵי־עֲלִיָּה שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נִחוּמִים וְיִתְרוֹנוֹת.

הֶעָרוֹתָיו שֶׁל מוֹרֵה הַכִּתָּה עַל הָעֳנָשִׁין לֹא הָיוּ בִּלְתִּי־מֻצְדָּקוֹת כְּלָל וְעִקָּר בְּבֵית־הַסֵּפֶר סט. גֵ’מְס. מַלְקִיּוֹת בְּמַקֵּל לִבְנֶה, כְּמִנְהַג אִיטוֹן, תָּפְסוּ מָקוֹם חָשׁוּב בְּסֵדֶר הַלִּמּוּדִים. אוּלָם בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁשּׁוּם יֶלֶד מִתַּלְמִידֵי אִיטוֹן, וְעַל אַחַת כַּמָּה מִתַּלְמִידָי הֶרָאוֹ, בְּיָמַי, לֹא סָפַג מַלְקִיּוֹת אַכְזְרִיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁנָּהַג מְנַהֵל זֶה לְהַרְבִּיץ לַיְלָדִים הַקְּטַנִים שֶׁנִתְּנוּ בִּרְשׁוּתוֹ. הֵן עָלוּ בְּאַכְזְרִיּוּתָן עַל כָּל מַה שֶּׁמִּינִיסְטֶרְיוֹן הַפְּנִים הָיָה מַתִּיר אֲפִלּוּ בְּבָתֵּי־חִנּוּךְ לִנְעָרִים פּוֹשְׁעִים.

בִּסְפָרִים שֶׁקָּרָאתִי לְאַחַר שָׁנִים מָצָאתִי דְּבָרִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אוּלַי כְּדֵי לְהַסְבִּיר בָּהֶם אֶת מִזְגּוֹ שֶׁל הָאִישׁ. פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּחֹדֶשׁ הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידִים עוֹבְרִים בַּסָּךְ אֶל הַסִּפְרִיָּה, וְאֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִן הָעֲבַרְיָנִים הָיוּ נִסְחָבִים אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ בִּידֵי שְׁנֵי הַנְּעָרִים הַמְמֻנִּים, וְשָׁם הָיוּ סוֹפְגִים מַלְקִיּוֹת עַד שְׁפָךְ־דָּם, בְּעוֹד כָּל הַשְּׁאָר יוֹשְׁבִים בִּרְעָדָה וּמַאֲזִינִים לְקוֹל צַעֲקוֹתֵיהֶם. לְצוּרָה זוֹ שֶׁל תִּקּוּן הַמִּדּוֹת נוֹסְפוּ תְּפִלּוֹת תְּכוּפוֹת בְּנֻסַּח כְּנֵסִיָּה עִלִּית,⁹ בְּבֵית הַתְּפִלָּה הַקָּטָן שֶׁל הַמּוֹסָד. ג' אֶוֶרְסְט הִתְנַגְּדָה מְאֹד לָאַפִּיפְיוֹר. אֱמֶת שֶׁאֵין מְגַלִּים אוֹתָהּ, לִדְבָרֶיהָ, הִיא, שֶׁהָאַפִּיפְיוֹר תּוֹמֵךְ בַּפִינִיָּנִים הַלָּלוּ. הִיא עַצְמָהּ הָיְתָה מֵחֲסִידֵי כְּנֵסִיָּה תַּחְתִּית ¹⁰ וְהִתְנַגְּדוּתָהּ לַטְּקָסִים וְלַקִּשּׁוּטִים, וּבִכְלָל, דַּעְתָּהּ הַשְּׁלִילִית מְאֹד עַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, נָטְעוּ בְּלִבִּי מִשְׁפָּט קָדוּם לְרָעָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִישׁ, עַל כָּל הַטְּקָסִים הַדָּתִיִּים הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹרוֹ, כְּבַיָּכוֹל. לְפִיכָךְ, לֹא מָצָאתִי נִחוּמִים יְתֵרִים בַּצַּד הָרוּחָנִי שֶׁל חִנּוּכִי, בְּפֶרֶק־זְמַן זֶה. מִצַּד שֵׁנִי, חָזִיתִי מִבְּשָׂרִי אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל הַצַּד הַחִלּוֹנִי.

כַּמָּה שָׂנֵאתִי אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְכַמָּה חֲרָדָה מָלְאוּ יָמַי, לְמַעְלָה מִשְּׁנָתַיִם, שֶׁעָשִׂיתִי שָׁם, הִתְקַדַּמְתִּי אַךְ מְעַט מְאֹד בְּלִמּוּדַי, וּבְמִשְׁחָקִים לֹא הִצְטַיַּנְתִּי כָּל עִקָּר. הָיִיתִי סוֹפֵר אֶת הַיָּמִים וְאֶת הַשָּׁעוֹת, שֶׁנּוֹתְרוּ עַד גְּמַר כָּל זְמַן־לִמּוּדִים, כְּשֶׁאוּכַל לָשׁוּב הַבַּיְתָה מִבֵּית־עֲבָדִים זֶה, וְלַעֲרֹך אֶת חַיָּלַי לַקְּרָב עַל הָרִצְפָּה בַּחֲדַר הַיְלָדִים. לֹא יָדַעְתִּי בַּיָּמִים הָהֵם דָּבָר גָּדוֹל מִתַּעֲנוּג הַקְּרִיאָה. בִּהְיוֹתִי בֶּן תֵּשַׁע וָחֵצִי, נָתַן לִי אָבִי בְּמַתָּנָה אֶת “אִי הַמַּטְמוֹן”, וְזוֹכֵר אֲנִי, בְּאֵיזֶה עֹנֶג בָּלַעְתִּי אוֹתוֹ. מוֹרַי רָאוּנִי גַּם מְפַגֵּר גַּם מְפֻתָּח קֹדֶם זְמַנּוֹ, קוֹרֵא סְפָרִים לְמַעְלָה מִגִּילִי, וְנִמְצָא עִם זֶה בֵּין אַחֲרוֹנֵי הַכִּתָּה. הֵם רָאוּ עַצְמָם נֶעֱלָבִים. הָיוּ בְּיָדָם אֶמְצְעֵי כְּפִיָּה לָרֹב, אוּלָם עַקְשָנוּתִי עָלְתָה עַל אֵלֶּה. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא מָצָאתִי עִנְיָן, הִגָּיוֹן אוֹ חָזוֹן, לֹא רָצִיתִי אוֹ לֹא יָכֹלְתִּי לִלְמֹד. בְּכָל שְתֵּים־עֶשְרֵה הַשָּׁנִים שֶׁעָשִׂיתִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, לֹא עָלָה בִּידֵי אִישׁ לְעוֹרְרֵנִי לִכְתֹּב חָרוּז לַטִּינִי, אוֹ לִלְמֹד יוֹתֵר מִן הָאַלְפָא־בֵּיתָא הַיְּוָנִית. אֵין בְּדַעְתִּי, כְּלָל וּכְלָל לְהִתְנַצֵּל עַל הַהַזְנָחָה הַטִפְּשִׁית שֶל הִזְדַּמְּנוּת, שֶׁנִתְּנָה לִי לִלְמֹד וּלְהַשְׂכִּיל, וְשֶׁעָלְתָה לְהוֹרַי בְּיֹקֶר רַב – דָּבָר שֶהִדְגִּישׁוּ מוֹרַי בְּתוֹכְחוֹת מוּסָר לְאֵין קֵץ. אֶפְשָׁר שְׁאִלּוּ הִקְנוּ לִי אֶת דַּעַת הַקַּדְמוֹנִים מִתּוֹךְ לִמּוּד דִּבְרֵי־יְמֵיהֶם וְדַרְכֵי חַיֵּיהֶם, תַּחַת דִּקְדּוּקֵי לְשׁוֹנָם, הָיִיתִי מִצְטַיֵּן יוֹתֵר.

בְּרִיאוּתִי הִתְרוֹפְפָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר סט’־גֵ’מְס. וּלְבַסּוֹף, לְאַחַר מַחֲלָה רְצִינִית, הוֹצִיאוּ אוֹתִי הוֹרַי מִן הַמּוֹסָד. רוֹפֵא־ מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, ד"ר רוֹבְּסוֹן רוֹז הַמְפֻרְסָם, עָסַק אָז בְּמִקְצוֹעוֹ בִּבְרַיְטוֹן, וְכֵוָן שֶׁנִּרְאֵיתִי חָלוּשׁ בְּיוֹתֵר בַּיָּמִים הָהֵם, נִמְצָא לְנָכוֹן לְהַעֲמִידֵנִי תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ הַמַּתְמֶדֶת. לְפִיכָךְ הָעֳבַרְתִּי לְבֵית־סֵפֶר בִּבְרַיְטוֹן, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עָמְדוּ שְׁתֵּי גְּבִירוֹת. בֵּית־אֻלְפָּנָא זֶה הָיָה קָטָן מִן הַמּוֹסָד שֶׁעָזַבְתִּי, עָלָה יוֹתֵר בְּזוֹל וְלֹא הִתְאַמֵּר כָּמוֹהוּ. אֲנִי מָצָאתִי בּוֹ חוּט שֶׁל חֶסֶד וְאַהֲדָה, שֶׁחֶסְרוֹנוֹ הָיָה כֹּה בּוֹלֵט בְּנִסְיוֹנִי הָרִאשׁוֹן. בְּבֵית־סֵפֶר זֶה עָשִׂיתִי שָׁלשׁ שָׁנִים; וְאַף כִּי הָיִיתִי נוֹטֶה לָמוּת מִדַּלֶּקֶת רֵאָה כְּפוּלָה, שַׁבְתִּי מְעַט מְעַט לְאֵיתָנִי, בַּאֲוִירוֹ הַצַּח וְהַסְּבִיבָה הַנְּעִימָה. בְּבֵית־סֵפֶר זֶה הֻרְשֵׁיתִי לִלְמֹד דְּבָרִים, שֶׁמָּצָאתִי בָּהֶם עִנְיָן: צָרְפַתִּית, דִּבְרֵי־הַיָּמִים, הֲמוֹן פִּיּוּטִים בְּעַל־פֶּה, וְעַל כָּל אֵלֶּה – רְכִיבָה וּשְׁחִיָּה. הָרשֶׁם הַנָּעִים שֶׁל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה נֶחֱרַת בִּלְבָבִי, כְּהִפּוּכָם הַגָּמוּר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת שְׁנוֹת־לִמּוּדַי הַקּוֹדְמוֹת.

הַחִבָּה הַיְתֵרָה לְעֶקְרוֹנוֹת כְּנֵסִיָּה תַּחְתִּית, שֶׁנָּטְעָה בְּלִבִּי ג' אֶוֶרְסְט, הֱבִיאַתְנִי יוֹם אֶחָד בִּמְבוּכָה. אֲנַחְנוּ הִתְפַּלַּלְנוּ תְּכוּפוֹת בַּכְּנֵסִיָּה הַמַּלְכוּתִית בִּבְרַיְטוֹן, כָּאן הִקְצוּ לְתַלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר מְקוֹמוֹת־מוֹשָׁב, עֲרוּכִים צָפוֹנָה וְדָרוֹמָה. תּוֹצָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר זֶה הָיְתָה, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרְאוּ עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה שֶׁל הַשְּׁלִיחִים, הֵסֵב כָּל אֶחָד אֶת פָּנָיו מִזְרָחָה. בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁגְּבֶרֶת אֶוֶרְסְט הָיְתָה רוֹאָה בָּזֶה מִנְהָגוֹ שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר וְרָאִיתִי חוֹבָה לְעַצְמִי לְהִתְנַגֵּד לוֹ בְּגָלוּי. לְפִיכָךְ עָמַדְתִּי בְּעַקְשָׁנוּת תַּחְתַּי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁגָּרַמְתִי מֵעֵין “הַפְלָאָה”¹¹, וְהָיִיתִי מֵכִין עַצְמִי לְעִנּוּיֵי־קְדוֹשִׁים. אוּלָם כְּשֶׁחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה, לֹא שָׁמַעְתִּי אַף הֶגֶה עַל הִתְנַהֲגוּתִי. זוֹ הְיָתה אַכְזָבָה, כִּמְעַט, וַאֲנִי חִכִּיתִי בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְהִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה, לְהוֹסִיף וּלְהַפְגִּין אֶת אֱמוּנָתִי. אוּלָם כְּשֶׁבָּאנוּ בַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה לְבֵית־הַתְּפִלָּה, הֶרְאוּ לַתַּלְמִידִים מְקוֹמוֹת מוֹשָׁב חֲדָשִׁים שֶׁנֶּעֶרְכוּ בְּכִוּוּן מִזְרָחִי, וְשׁוּב לֹא הָיְתָה בְּיְדָנֵוּ כָּל מִצְוַת־עֲשֵׂה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרְאוּ עִקָּרֵי הָאֱמוּנָה. הָיִיתִי נָתוּן בִּמְבוּכָה, וְלֹא יָדַעְתִּי לִבְחֹר אֶת דֶּרֶךְ הַחוֹבָה הַנְּכוֹנָה. הֲרֵי יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם הַפְרָזָה, אִם אֶפְנֶה עֹרֶף לַמִּזְרָח, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה, שֶׁאֵין הַצְדָּקָה לְמַעֲשֶׂה כָּזֶה. רוֹצֶה לֹא רוֹצֶה, נַעֲשֵׂיתִי קוֹנְפוֹרְמִיסְט¹² פַּסִּיבִי. רְאוּיוֹת הָיוּ שְׁתֵּי הַגְּבִירוֹת הַזְּקֵנוֹת לְתוֹדָה עַל יַחֲסָן הַפִּקֵּחַ וְהֶעָדִין לִסְפֵקוֹתַי. יַחֲסָן הַטּוֹב נָשָׂא פְּרִי. מֵאָז, לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לְהָצִיק בְּעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, לֹא לִי וְלֹא לַאֲחֵרִים; בְּאֵין חוֹלֵק עַל דַּעְתִּי וּבְאֵין מִתְאַכְזֵר עָלַי, הָלַכְתִּי בְּרָצוֹן בְּדֶרֶךְ הַסַּבְלָנוּת הַנְּכוֹנָה וְהָאֱמוּנָה בָּעֶקְרוֹנוֹת הַמְקֻבָּלִים.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: הֶרָאוֹ    🔗

אַךְ מָלְאוּ לִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, נִכְנַסְתִּי לַתְּחוּמִים הַזְּעוּמִים שֶׁל בְּחִינוֹת, שֶׁמִּנָּה לִי גּוֹרָלִי לְמֶשֶׁךְ שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת. בְּחִינוֹת אֵלֶּה הֶעֱמִידוּנִי בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה. הַנּוֹשְׂאִים הַיְקָרִים מִכֹּל בְּעֵינֵי הַבּוֹחֲנִים הָיוּ כִּמְעַט תָּמִיד מֵאֵלֶּה הַחֲבִיבִים עָלַי פָּחוֹת מִכֹּל. רוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁיִּבְחַנוּ אוֹתִי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שִׁירָה וּכְתִיבַת חִבּוּרִים. וְהַבּוֹחֲנִים מִצַּד שֵׁנִי, הֶרְאוּ נְטִיָּה יְתֵרָה לְלַטִּינִית וּמַתֵּמַטִיקָה וּרְצוֹנָם נַעֲשָׂה. יֶתֶר עַל כֵּן, הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִצִּיגוּ בִּשְנֵי הַמִּקְצוֹעוֹת הָאֲמוּרִים הָיוּ כִּמְעַט תָּמִיד כָּאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִתֵּן לָהֶן תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת. רוֹצֶה הָיִיתִי, שֶׁיְבַקְּשׁוּנִי לוֹמַר, מָה אֲנִי יוֹדֵעַ, וְהֵם הִשְׁתַּדְּלוּ תָּמִיד לִשְׁאֹל מַה שֶּׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. בְּעוֹד שֶׁאֲנִי הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַרְאוֹת אֶת יְדִיעוֹתַי, הָיוּ הַלָּלוּ מְבַקְּשִׁים לְהַפְגִּין אֶת בַּעֲרוּתִי. לְהִתְנַהֲגוּת מֵעֵין זוֹ הָיְתָה רַק תּוֹצָאָה אַחַת: אֲנִי לֹא הִצְלַחְתִּי בַּבְּחִינוֹת.

דָבָר זֶה נִתְאַמֵּת, בְּיִחוּד, בִּבְחִינוֹת הַכְּנִיסָה לְהֶרָאוּ. אוּלָם הַמְנַהֵל, מַר וֶלְדּוֹן, נָהַג בַּפְּרוֹזָה הַלַּטִּינִית שֶׁלִּי לְפָנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: הוּא הֶרְאָה הַבְחַנַה דַּקָּה בְּדוּנוֹ עַל כִּשְׁרוֹנוֹתַי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. דָּבָר זֶה הָיָה מַפְלִיא בְּיוֹתֵר, לְאַחַר שֶׁנִּמְצֵאתִי בִּלְתִּי מֻכְשָׁר לְהָשִׁיב אַף עַל אַחַת מִן הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבַּגִּלָּיוֹן הַלַּטִּינִי. כָּתַבְתִּי אֶת שְׁמִי בְּרֹאשׁ הַדַּף. רָשַׁמְתִּי אֶת מִסְפַּר הַשְּׁאֵלָה א'. לְאַחַר מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה קָבַעְתִּי סוֹגְרַיִם מִסָּבִיב לְאוֹת זוֹ: (א'). אוּלָם מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתִּי כָּל דָּבָר הַקָּשׁוּר בְּאוֹתָהּ שְׁאֵלָה, אֲשֶׁר יַתְאִים לָהּ, אוֹ יִתֵּן אֶת פִּתְרוֹנָהּ הַנָּכוֹן. בְּמִקְרֶה, צָצוּ עַל הַדַּף אֵי־שָׁם מִן הָאַיִן רְבָב אֶחָד וְכַמָּה כְּתָמִים. שְׁתֵּי שָׁעוֹת תְּמִימוֹת הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בְּמַחֲזֶה עָגוּם זֶה, עַד שֶׁבָּאוּ סַדְּרָנִים רַחֲמָנִים וְאָסְפוּ אֶת הַגִּלָּיוֹן שֶׁלִּי עִם שְׁאָר הַגִּלְיוֹנוֹת וּנְשָׂאוּהוּ אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל. עַל פִּי רְמָזִים דַּלִּים אֵלֶּה לִידִיעוֹתַי הִסִּיק מַר וֶלְדּוֹן, כִּי רָאוּי אֲנִי לְהִתְקַבֵּל לְהֶרָאוּ. אָכֵן רָאוּי הָיָה הָאִישׁ לְכָל שֶׁבַח: הוּא הוֹכִיחַ בְּכָךְ, שֶׁרוֹאֶה הוּא לְלִבָּם שֶׁל דְּבָרִים: אָדָם שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְהוֹכָחוֹת עַל הַנְּיָר. כָּל יָמַי הָיִיתִי מַחֲשִׁיב אֶת הָאִישׁ מְאֹד.

בְּהֶתְאֵם לְהַחֲלָטָתוֹ, הֻכְנַסְתִּי בְּהַגִּיעַ שְׁעָתִי, לַדַּרְגָּה הַשְּׁלִישִׁית, הִיא הַנְּחוּתָה בְּיוֹתֵר, שֶׁל הַכִּתָּה הָרְבִיעִית, הִיא הַתַּחְתּוֹנָה. שְׁמוֹת הַתַּלְמִידִים הַחֲדָשִׁים נִדְפְּסוּ בִּרְשִׁימוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר, בְּסֵדֶר הָאָלֶף־בֵּית. וּמִכֵּוָן שֶׁשְּׁמִי הַנָּכוֹן, סְפֶּנְסֶר־צֶ’רְצִ’יל, פּוֹתֵחַ בְּסַמֶ"ךְ, לֹא מָצָאתִי יִתְרוֹן בְּאוֹתִיוֹת הָאָלֶף־בֵּית יוֹתֵר מִשֶּׁמָּצָאתִי בְּצֵרוּפֵיהֶן. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר חָצְצוּ רַק שְׁנֵי תַּלְמִידִים בֵּינִי לְבֵין תַּחְתִּיתוֹ שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ, וְאַף שְׁנַיִם אֵלֶּה נֶעֶלְמוּ, לְצַעְרִי כִּמְעַט תֵּכֶף, אִם מִפְּנֵי מַחֲלָה, אוֹ מִסִּבָּה אַחֶרֶת.

מִנְהַג הֶרָאוֹ בְּמִפְקַד הַתַּלְמִידִים שׁוֹנֶה מִמִּנְהַג אִיטוֹן. בְּאִיטוֹן עוֹמְדִים הַנְּעָרִים בַּחֲבוּרָה וּמְנוֹפְפִים אֶת מִגְבְּעוֹתֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹתֵיהֶם. בְּהֶרָאוֹ הֵם עוֹבְרִים לִפְנֵי אַחַד הַמּוֹרִים בַּחֲצַר בֵּית־הַסֵּפֶר וְעוֹנִים אֶחָד אֶחָד. מַצָּבִי נִתְגַּלָּה אֵפוֹא בְּכָל עֶלְבּוֹנוֹ כִּמְעָט. הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁנַת 1887. לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל, אַךְ הִתְפַּטֵּר מִמִּשְׂרָתוֹ כְּמַנְהִיג בֵּית־הַנִּבְחָרִים וְשַׂר־הָאוֹצָר, וּשְׁמוֹ עוֹד הָלַךְ לְפָנָיו בְּרֹאשׁ הֶחָזִית הַפּוֹלִיטִית. לְפִיכָךְ הָיוּ אוֹרְחִים רַבִּים, אֳנָשִׁים וְנָשִׁים, מְחַכִּים עַל מַדְרְגוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר, לִרְאוֹתֵנִי עוֹבֵר בַּסָּךְ; וְלִפְעָמִים תְּכוּפוֹת שָׁמַעְתִּי אֶת הַהֶעָרָה הַמַּעֲלִיבָה: “רְאֵה, הוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבַּתַּלְמִידִים.”

כָּךְ הִמְשַׁכְתִּי בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה קָרוֹב לְשָׁנָה. אוּלָם שְׁהִיָּתִי הָאַרֻכָּה בַּכִּתָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר נָתְנָה לִי יִתְרוֹן כַּבִּיר עַל הַנְּעָרִים הַמַּשְׂכִּילִים מִמֶּנִּי. עֲלֵיהֶם כֻּלָּם הֻטַּל לִלְמֹד לַטִּינִית וִיוָנִית וְעוֹד כִּתְרֵי־תּוֹרָה דּוֹמִים לְאֵלֶּה. אוּלָם אֲנִי לָמַדְתִּי אַנְגְּלִית. נֶחֱשַׁבְנוּ לְנִבְעָרִים, שֶׁאֵינָם מֻכְשָרִים לִלְמֹד אֶלָּא אַנְגְּלִית. עַל מַר סוֹמֶרְוֶל, אָדָם נֶחֱמָד, שֶׁאֲנִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה רַבָּה – הֻטַּל הַתַּפְקִיד לְלַמֵּד לַנְּעָרִים הַנִּבְעָרִים בְּיוֹתֵר חָכְמָה בְּזוּיָה בְּיוֹתֵר – וְהִיא לִכְתֹּב אַנְגְּלִית. כַּמָּה יָדַע הָאִישׁ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה זוֹ! כָּמוֹהוּ לֹא הוֹרָה אִישׁ מֵעוֹלָם. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלָּמַדְנוּ אֶת תּוֹרַת הַסִּגְנוֹן הָאַנְגְּלִי כְּהִלְכָתוֹ, אֶלָּא שֶׁעָסַקְנוּ בְּהַתְמָדָה בְּנִתּוּחַ הַמִּשְׁפָט הָאַנְגְּלִי לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו. מַר סוֹמֶרְוֶל הִמְצִיא שִׁיטָה מִשֶּׁלוֹ. הוּא הָיָה בּוֹחֵר מִשְׁפָּט אָרֹךְ לְמַדַּי וּמַפְרִיד אוֹתוֹ לַחֲלָקָיו בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה, אֲדֻמָּה, וִירֻקָּה. נוֹשֵׂא, פֹּעַל, נָשׂוּא, מִלּוֹת הַיַּחַס, מִלּוֹת הַתְּנַאי, מִלּוֹת הַחִבּוּר וּמִלּוֹת הַהֶבְדֵּל וּלְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה צֶבַע שֶׁלּוֹ וְסוֹגְרַיִם שֶׁלּוֹ! הָיָה זֶה מֵעֵין אִמּוּן צְבָאִי. עָסַקְנוּ בּוֹ כִּמְעַט יוֹם יוֹם. הוֹאִיל וְעָשִׂיתִי בְּדַרְגָּה ג' שֶׁבְּכִתָּה ד' פִּי שְׁלשָׁה כְּכָל שְׁאָר הַתַּלְמִידִים, הֲרֵי גַּם נִמְצֵאתִי לָמֵד אַנְגְּלִית פִּי שְׁלשָׁה. לָמַדְתִּי אוֹתָהּ עַל בֻּרְיָהּ. כָּךְ סָפַגְתִּי לְתוֹךְ עַצְמוֹתַי גּוּפֵי הֲלָכוֹת שֶׁל מִבְנֵה הַמִּשְפָּט הַבְּרִיטִי הָרָגִיל – שֶׁהוּא אֲצִילִי בֶּאֱמֶת. בִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים, כְּשֶׁשָּׁבוּ חֲבֵרַי לְחִנּוּךְ – אֵלֶּה שֶׁזָּכוּ לִפְרָסִים וְאוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת בִּכְתִיבַת שִׁירִים לַטִּינִיִּים כֹּה נֶחֱמָדִים וּפִתְגָּמִים יְוָנִיִּים כֹּה שְׁנוּנִים – לְהִזְדַּקֵּק לַלָּשׁוֹן הָאַנְגְּלִית הַפְּשׁוּטָה, לִמְצֹא בָּהּ אֶת פַּרְנָסָתָם אוֹ לִסְלֹל בָּהּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָם, הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֵין אֲנִי נוֹפֵל מֵהֶם בִּמְאוּמָה. וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לִי נְטִיָּה יְתֵרָה לִילָדִים לוֹמְדֵי אַנְגְּלִית. הָיִיתִי מַכְרִיחַ אֶת כֻּלָּם לִלְמֹד אַנְגְּלִית: וְרַק אַחַר־כָּךְ הָיִיתִי מַרְשֶׁה לַנְּבוֹנִים שֶׁבָּהֶם לִלְמֹד לַטִּינִית לְמַעַן הַכָּבוֹד וִיוָנִית – לְשֵׁם תַּעֲנוּג. הַדָּבָר הַיְחִידִי, שֶעָלָיו הָיוּ סוֹפְגִים מַלְקִיוֹת מִיָּדִי, הוּא חֹסֶר יְדִיעָה בְּאַנְגְּלִית. עַל כָּךְ הָיִיתִי מַכֶּה אוֹתָם קָשֶׁה.

רֵאשִׁית לִמּוּדַי בְּהֶרָאוֹ הָיְתָה בַּקַּיִץ. בְּרֵכַת הַשְּׂחִיָּה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר הָיְתָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁרָאִיתִי מִיָּמַי. דּוֹמָה הָיְתָה יוֹתֵר לִשְׁלוּחָה שֶׁל נָהָר מֵאֲשֶׁר לִבְרֵכַת־רַחֲצָה, וּשְׁנֵי כְּבָשִׁים נְטוּיִים עָלֶיהָ. לְשָׁם הָיִינוּ מִסְתַּלְּקִים לְמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, מִתְחַמְּמִים, בֵּין טְבִילָה לִטְבִילָה, בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹכְלִים לַחְמָנִיוֹת גְּדוֹלוֹת עַל קוֹרַת הָאַסְפַלְט הַלּוֹהֶטֶת. טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר לְנַעַר חוֹמֵד־לָצוֹן לָגֶשֶׁת לְאֶחָד מִידִידָיו הָעֲרֻמִּים, אוֹ אֲפִלוּ לְאֶחָד מִירִיבָיו, מֵאֲחוֹרָיו וּלְדָחֳפוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. וְכָךְ הָיִיתִי נוֹהֵג תָּמִיד בִּנְעָרִים בְּנֵי־גִילִי, אוֹ אֲפִילּוּ לְמַטָּה מִזֶּה. יוֹם אֶחָד, בְּטֶרֶם עָשִׂיתִי אַף חֹדֶשׁ יָמִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, רָאִיתִי נַעַר שָׁקוּעַ בּהַרְהוֹרִים, עוֹמֵד עָטוּף בְּמַגֶּבֶת עַל שְׂפַת־הַבְּרֵכָה מַמָּשׁ. הוּא לֹא הָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִּי בְּקוֹמָה, וּלְפִיכָךְ סָבַרְתִּי שֶאוּכַל לוֹ בְּנָקֵל. בָּאתִי מֵאֲחוֹרָיו בַּלָּאט וְדָחַפְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה כְּשֶׁאֲנִי מַחֲזִיק בַּמַּגֶּבֶת מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ אֱנוֹשִׁי, שֶׁלֹּא תֵּרָטֵב בַּמַּיִם. הֻפְתַּעְתִּי לִרְאוֹת פַּרְצוּף מָלֵא חֵמָה עוֹלֶה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וִיצוּר חָסֹן, כַּנִּרְאֶה בִּמְאֹד מְאֹד, חוֹתֵר בִּמְחִי זְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת אֶל הַחוֹף. אֲנִי בָּרַחְתִּי, אַךְ לֹא הָיָה מִפְלָט. בִּמְהִירוּת הַסּוּפָה הִשִּׂיג אוֹתִי רוֹדְפִי, תְּפָסַנִי בְּחָזְקָה בְּעָרְפִּי וֶהֱטִילַנִי לְמַעֲמַקֵּי הַבְּרֵכָה. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה, וַאֲנִי זָחַלְתִּי וְיָצָאתִי מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי וּמָצָאתִי עַצְמִי מֻקָּף הָמוֹן נִסְעָר שֶׁל צְעִירֵי הַתַּלְמִידִים, “אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ”, עָנוּ וְאָמְרוּ. “הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ? זֶהוּ אֶמֶרִי: הוּא בְּכִתָּה ו'. הוּא רֹאשׁ בֵּיתוֹ. הוּא אַלּוּף הַמִּתְגּוֹשְׁשִׁים; יֵשׁ לוֹ דֶּגֶל שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל”. הֵם הוֹסִיפוּ לְהַפְלִיג בְּשֶׁבַח גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ וּלְהַאֲרִיךְ דְּבָרִים עַל הָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא הַצָּפוּי לִי מִיָּדוֹ. אוּלָם לֹא רַק הָעֹנֶשׁ בִּלְבַד הֵטִיל עָלַי אֵימָה אֶלָּא אוֹתָה הַרְגָּשָׁה, שֶׁחָטָאתִי בְּחִלּוּל־הַקֹּדֶשׁ. כֵּיצַד יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד עַל רוּם מַעֲלָתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִתְעַטֵּף בְּמַגֶּבֶת, וְקוֹמָתוֹ כֹּה קְטַנָּה? הֶחֱלַטְתִּי לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד. בְּחִיל וּרְעָדָה נִגַּשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ תַּקִּיף. “צַר לִי מְאֹד”, אָמַרְתִּי, “כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהִנְּךָ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי כִּתָּה ד'. אַתָּה כֹּה קָטָן”. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁדִּבְרֵי הִתְנַצְּלוּת אֵלֶּה לֹא הוֹעִילוּ לְפַיֵּס אוֹתוֹ כָּל עִקָּר, אָז מִהַרְתִּי לְהוֹסִיף בְּטוּב שֵׂכֶל וָטַעַם: “אַבָּא שֶׁלִּי אָדָם גָּדוֹל הוּא, וְאַף הוּא קְטַן־קוֹמָה”. לִדְבָרִים אֵלֶּה מִלֵּא פִּיו צְחוֹק, וּלְאַחַר אֵילוּ הֶעָרוֹת כְּלָלִיוֹת עַל חֻצְפָּתִי וְעֵצָה טוֹבָה, לִנְהֹג בּוֹ זְהִירוּת־יֶתֶר בֶּעָתִיד, נָתַן סִמָּנָיו, שֶׁהָעִנְיָן תַּם וְנִשְלָם.

מַזָּלִי שִׂחֵק לְהִזְדַּמֵּן אִתּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר, בִּנְסִבּוֹת, שֶׁבָּהֶן אֵין לְהֶבְדֵּל שָׁלשׁ שָׁנִים בַּגִּיל חֲשִׁיבוּת זוֹ הַנּוֹדַעַת לוֹ בְּכָתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר. הָיִינוּ אַחַר כָּךְ חֲבֵרִים לַקַּבִּינֶט. הָיוּ שֶׁתָּמְהוּ, כֵּיצַד עָלְתָה בְּיָדִי, בְּעוֹדֶנִי עוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד בַּכִּתָּה הַנְּחוּתָה בְּיוֹתֵר, לִזְכּוֹת בַּפְּרָס, שֶׁהִתְחָרוּ עָלָיו כָּל תַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר בִּקְרִיאַת אֶלֶף וּמָאתַיִם שׁוּרָה מִ“זְּמִירוֹת רוֹמִי הָעַתִּיקָה” שֶׁל מֶקּוֹלִי, בְּלִי שְׁגִיאָה קַלָּה אַחַת. כֵּן הִצְלַחְתִּי לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם אֶת הַבְּחִינוֹת הַמֻקְדָּמוֹת לַצָּבָא, בְּעוֹד שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי כִּמְעַט הָאַחֲרוֹן בְּבֵית־הַסֵּפֶר. נִרְאֶה, שֶׁבְּחִינָה זוֹ עוֹרְרָה אוֹתִי לְמַאֲמַצִּים יְתֵרִים וּמְיֻחָדִים, כִּי רַבִּים מִתַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר, שֶׁעָלוּ עָלַי בַּכֹּל, נִכְשְׁלוּ בָּהּ. גַּם מַזָּלִי שִׂחֵק לִי בְּמִקְצָת. יָדַעְנוּ, כִּי בֵּין שְׁאָר שְׁאֵלוֹת, נִדָּרֵשׁ לְשַׂרְטֵט מַפָּה שֶׁל אַחַת הַמְּדִינוֹת עַל פִּי הַזִּכָּרוֹן. בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן אוֹר לְיוֹם הַדִּין, שַׂמְתִּי, בְּתוֹרַת הֲכָנָה אַחֲרוֹנָה, אֶת שְׁמוֹת כָּל הַמַּפּוֹת שֶׁבָּאַטְלַס לְתוֹךְ מִגְבַּעַת, וְהוֹצֵאתִי מִתּוֹכָה אֶת נְיוּ־זִילַנְד. הֶעֱלֵיתִי בְּזִכְרוֹנִי הַטּוֹב אֶת כָּל פְּרָטֵי כְּתִיבָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ “דּוֹמִינְיוֹן”. וְכֵן הָיָה. הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה בַּגִּלָּיוֹן הָיְתָה: שַׂרְטֵט מַפָּה שֶׁל “נְיוּ־זִילַנְד”. לְדָבָר מֵעֵין זֶה קוֹרְאִים בְּמוֹנְטֶה קַרְלוֹ en plein וְהָיִיתִי זַכַּאי לְקַבֵּל פִּי שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מִסְּכוּם עֵרְבוֹנִי. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וַדַּאי שֶׁבָּאתִי עַל שְׂכָרִי בַּצִּיּוּנִים הַמְצֻיָּנִים, שֶׁזָּכִיתִי בָּהֶם בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה.

מֵעַתָּה נִפְתְּחָה לְפָנַי הַדֶּרֶךְ לְקַרְיֶרָה צְבָאִית. כִּוּוּן זֶה לֹא בָּא לִי אֶלָּא מֵחֲמַת טוּרֵי־הַחַיָּלִים שֶׁאָסַפְתִּי מִיַּלְדוּתִי. הָאֹסֶף נִתְקָרֵב בְּסוֹפוֹ לַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מֵאוֹת. כֻּלָּם הָיוּ בַּעֲלֵי קוֹמָה אַחַת, כֻּלָּם בְּרִיטִים וַעֲרוּכִים כְּדִיוִיזְיָה שֶׁל חֵיל־רַגְלִים עִם בְּרִיגָדָה שֶׁל פָּרָשִׁים. אָחִי גֶ’ק פִּקֵּד עַל חֵיל הָאוֹיֵב. אוּלָם בְּתֹקֶף חוֹזֶה לְהַגְבָּלַת הַזִּיּוּן, הֻתַּר לוֹ לְקַיֵּם בְּיָדוֹ רַק גַּיִס שֶׁל שְחוֹרֵי־עוֹר, לְלֹא כָּל אַרְטִילֶרְיָה. חָשׁוּב מְאֹד! לִי עַצְמִי לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁמוֹנָה עָשָׂר תּוֹתְחֵי־שָׂדֶה – מִלְּבַד מִקְלְעֵי־מִבְצָר. אוּלָם כָּל שְׁאָר הַשֵּׁרוּתִים הָיוּ גְּמוּרִים וּשְׁלֵמִים, חוּץ מֵאֶחָד. הֲרֵי זֶה הַדָּבָר שֶׁחֶסְרוֹנוֹ מֻרְגָּש תָּמִיד בְּכָל צָבָא שֶׁבָּעוֹלָם – אֶמְצְעֵי הוֹבָלָה. יְדִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל אָבִי, סֶר הֶנְרִי דְּרוּמוֹנְד ווּלְף, שֶׁמַּעֲרֶכֶת חַיָּלַי מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, הִשְׁגִּיחַ בְּחֶסְרוֹן זֶה וְסִפֵּק קֶרֶן, שֶׁמִּמֶּנָּה נִתְמַלֵּא בְּמִדַּת מָה.

הִגִּיעַ הַיּוֹם וְאָבִי, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, זִכַּנִי בְבִקּוּר רִשְׁמִי לְשֵׁם מִסְקָר. כָּל הַחַיָּלִים הָיוּ עֲרוּכִים לְהַתְקָפָה, כַּדָּת וְכַדִּין. בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים רֶגַע הִסְתַּכֵּל בַּמַּחֲזֶה – שֶׁעָשָׂה רשֶׁם רַב, בְּאֱמֶת – בְּעַיִן נוֹקֶבֶת וּבַת־צְחוֹק מַקְסִימָה. לְבַסּוֹף שְׁאֵלַנִי, אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנִי לָלֶכֶת לַצָּבָא. הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁיִּהְיֶה נֶחֱמָד מְאֹד לְפַקֵּד עַל צָבָא בְּמַעֲרָכָה, עַל כֵּן אָמַרְתִּי תֵּכֶף: “כֵּן,” וְדִבּוּרִי נִתְפַּשׂ מִפִּי. בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים סָבַרְתִּי וְקִבַּלְתִּי, שֶׁאָבִי בְּנִסְיוֹנוֹ הָרַב וְחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ, הִבְחִין בִּי מִסְּגֻלּוֹת הַגָּאוֹן הַצְּבָאִי. אוּלָם לְאַחַר זְמַן הֻגַּד לִי, שֶׁהוּא הִגִּיעַ לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁאֵין אֲנִי חָכָם דַּיִּי לִלְמֹד מִשְׁפָּטִים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הִפְנוּ חַיָּלֵי הַצַּעֲצוּעִים אֶת זֶרֶם־חַיַּי בִּנְתִיבָה חֲדָשָׁה. מִכָּאן וְאֵילָךְ הָיָה כָּל חִנּוּכִי מְכֻוָּן אֶל הַכְּנִיסָה לְסֶנְדְּהוֹרְסְט, וְאַחֲרֵי־כֵן, לַפְּרָטִים הַטֶּכְנִיִּים שֶׁל מִקְצוֹעַ־תּוֹפְשֵׂי־נֶשֶׁק. כָּל הַשְּׁאָר הָיִיתִי צָרִיךְ לָבֹר לִי בְּעַצְמִי.

עָשִׂיתִי בְּהֶרָאוּ קָרוֹב לְאַרְבַּע שָׁנִים וָחֵצִי, מֵהֶן שָׁלשׁ בַּמַּחְלָקָה הַצְּבָאִית. לְמַחְלָקָה זוֹ נִתְקַבַּלְתִּי, לְאַחַר שֶׁעָמַדְתִּי בַּבְּחִינָה הַמֻּקְדֶּמֶת. הַמַּחְלָקָה הֵכִילָה מִתַּלְמִידֵי הַכִּתּוֹת הַבֵּינוֹנִיּוֹת וְהַגְּבֹהוֹת שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, בְּנֵי גִילִים שׁוֹנִים מְאֹד זֶה מִזֶּה, שֶׁכֻּלָּם הֵכִינוּ עַצְמָם לִבְחִינוֹת הַכְּנִיסָה, מִי לְסֶנְדְּהוֹרְסְט וּמִי לְווּלִיטְשׁ. הוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מִן הַמַּחֲזוֹר הָרָגִיל שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, הָעוֹלֶה מִכִּתָּה לְכִתָּה לְפִיכָךְ לֹא זָכִיתִי כִּמְעַט לְכָל עֲלִיָּה וְנִשְׁאַרְתִּי בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בִּרְשׁימוֹת בֵּית־הַסֵּפֶר, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַדְתִּי לְיַד נְעָרִים, שֶׁלָּמְדוּ כִּמְעַט כֻּלָּם בַּכִּתָּה הַחֲמִישִׁית. בְּאֹפֶן רִשְׁמִי, לֹא יָצָאתִי מֵעוֹלָם מִבֵּית־הַסֵּפֶר הַתַּחְתּוֹן, וּמֵעוֹלָם לֹא זָכִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי שׁוּלְיָא מִן הַטִּירוֹנִים. כְּשֶׁנַּעֲשֵׂיתִּי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן בֶּן־שָׁלשׁ לְתוֹרָה שׁוּב לֹא הָיִיתִי אֲנִי עַצְמִי צָרִיךְ לְשַׁמֵּשׁ שׁוּלְיָא, וּבִהְיוֹתִי גָּדוֹל בְּשָׁנִים מִשְּׁאָר תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה נִתְמַנֵּיתִי לְמִשְׂרַת רֹאשׁ־הַטִּירוֹנִים בְּבֵיתִי. זוֹ הָיְתָה מִשְׂרָתִי הָאַחֲרָאִית הָרִאשׁוֹנָה, וְחוֹבוֹת הַמִּשְׂרָה, חוֹבוֹת שֶׁל־כָּבוֹד בְּמַשְמָע, הָיוּ לִשְׁמֹר עַל הַפִּנְקָס לְרִשּׁוּם כָּל הַטִּירוֹנִים, לַעֲרֹךְ אֶת סֵדֶר־תַּפְקִידֵיהֶם וְתַאֲרִיכֵיהֶם וּלְהַמְצִיא הַעְתָּקוֹת הָרְשִׁימוֹת הָאֵלֶּה לְחַדְרֵי הַמַּדְרִיכִים, אַלּוּפֵי הַכַּדּוּרֶגֶל וְהַקְּרִיקֶט וּשְׁאָר בְּנֵי־הָעֲלִיָּה שֶׁלָּנוּ. מִלֵּאתִי תַּפְקִיד זֶה לְמַעְלָה מִשָּׁנָה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין.

בֵּינְתַיִם גִּלִּיתִי שִׁיטָה נִפְלָאָה לַהֲכָנַת תַּרְגּוּמַי מִלַּטִּינִית. כָּל יָמַי הָיָה הַשִּׁמּוּשׁ בְּמִלּוֹן קָשֶׁה עָלַי בְּיוֹתֵר: הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְשִׁמּוּשׁ בְּמַדְרִיךְ הַטֵּלֶפוֹן. קַל הַדָּבָר לְפָתְחוֹ בָּאוֹת הַנְּכוֹנָה פַּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, אוּלָם מִכָּאן עָלֶיךָ לְדַפְדֵּף אֵילָךְ וְאֵילָךְ בֵּין הַטּוּרִים, לַעֲלוֹת מַעְלָה וְלָרֶדֶת מַטָּה, וּתְכוּפוֹת אַתָּה מוֹצֵא אֶת עַצְמְךָ כְּדֵי שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה דַּפִּים מִן הַמִּלָּה, שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ, וָהָלְאָה. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, טִרְחָה יְתֵרָה הָיְתָה זֹאת בִּשְׁבִילִי, בְּעוֹד שֶׁתַּלְמִידִים אֲחֵרִים לֹא הִתְקַשּׁוּ בְּכָךְ כְּלָל. אוּלָם כָּעֵת כָּרַתִּי בְּרִית עִם אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַכִּתָּה הַשִּׁשִׁית, נַעַר חָרוּץ מְאֹד, שֶׁיָּדַע לִקְרֹא לַטִּינִית בְּאוֹתָהּ קַלּוּת שֶׁבָּהּ קָרָא אַנְגְּלִית; קֵיסָר, אוֹבִידְיוּס, וִירְגִיל, הוֹרַצְיוּס וַאֲפִילוּ מִכְתָּמָיו שֶׁל מַרְטִ’יאַלוּס, כֻּלָּם כְּאֶחָד קָרָא בְּלִי קשִׁי.

שִׁעוּרִי הַיּוֹם־יוֹמִי הָיָה כְּעֶשֶׂר אוֹ חֲמַשׁ־עֶשְׂרֵה שׁוּרוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיִיתִי צָרִיךְ מִשָּׁעָה עַד שָׁעָה וָחֵצִי כְּדֵי לְפַעֲנֵחַ אֶת אֵלֶּה, וְסוֹפִי, עַל פִּי רֹב, לְגַלּוֹת בָּהֶם פָּנִים שֶׁלֹּא כְּמַשְׁמָעוּתָם. אוּלָם חֲבֵרִי יָדַע לְפָרְשָׁן לְפָנַי, מִלָּה בְּמִלָּה, בַּחֲמִשָּׁה רְגָעִים, וּמִשֶּׁנִּתְגַּלָּה סוֹדָן נֶחֶרְתוּ בְּזִכְרוֹנִי. חֲבֵרִי מִכִּתָּה ו' מִצִּדּוֹ, הָיוּ לוֹ כִּמְעַט אוֹתָן הַצָּרוֹת בִּכְתִיבַת חִבּוּרִים אַנְגְּלִיִּים בִּשְׁבִיל הַמְנַהֵל, אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ כְּחִידוֹת־הַתַּשְׁבֵּץ הַלַּטִּינִיּוֹת הַלָּלוּ. וְכָךְ בָּאנוּ לִידֵי הֶסְכֵּם שֶׁהוּא יְתַרְגֵּם אִתִּי אֶת שִׁעוּרַי הַלַּטִּינִיִּים וַאֲנִי אֶכְתֹּב אֶת חִבּוּרָיו. הַסִּדּוּר הַזֶּה עָלָה יָפֶה לְהַפְלִיא. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַמּוֹרֶה לְלַטִּינִית שָׂבַע רָצוֹן בַּעֲבוֹדָתִי, וּשְׁעָתִי הָיְתָה פְּנוּיָה יוֹתֵר בַּבְּקָרִים. מִצַּד שֵׁנִי הָיָה עָלַי לַעֲסֹק אַחַת לְשָׁבוּעַ, בְּעֵרֶךְ, בְּחִבּוּרִים בִּשְׁבִיל חֲבֵרִי בְּכִתָּה ו'. הָיִיתִי פּוֹסֵעַ אֵילָךְ וְאֵילָךְ בַּחֶדֶר וּמַכְתִּיב – מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַכְתִּיב כַּיּוֹם הַזֶּה – וְהוּא יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה וְכוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים מִפִּי. בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה חֳדָשִׁים לֹא אֵרְעָה כָּל תַּקָּלָה; אוּלָם יוֹם אֶחָד נִתְפַּשְׂנוּ. אַחַד הַחִבּוּרִים הָאֵלֶּה נִכְתַּב, לְדַעַת הַמּוֹרִים, בְּיֶתֶר כִּשְרוֹן. הַחִבּוּר “עָלָה” עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל שֶקָּרָא לַחֲבֵרִי, הִפְלִיג בְּשֶׁבַח עֲבוֹדָתוֹ וּפָתַח אִתּוֹ בְּשִׂיחָה עַל נוֹשֵׂא חִבּוּרוֹ מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת יְתֵרָה. “מָצָאתִי עִנְיָן בִּנְקֻדָּה זוֹ, שֶׁאַתָּה מְצַיֵּן כָּאן. יָכֹלְתָּ, אֲפִלּוּ, לְדַעְתִּי, לְהַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר עָלֶיהָ. הַגִּידָה לִי, בְּדִיּוּק, מַה נִּתְכַּוַּנְתָּ לוֹמַר”. לַמְרוֹת הַתְּשׁוּבוֹת הַצּוֹנְנוֹת מְאֹד שֶׁל תַּלְמִידוֹ, הִמְשִׁיךְ מַר וֶלְדּוֹן זְמַן־מָה בְּנֹסַח זֶה, לְמַרְבֵּה הַמְּבוּכָה וְהַחֲרָדָה בְּלֵב חֲבֵרִי לְפֶשַׁע. וְאוָּלם הַמְנַהֵל, מִשֶּׁפָּתַח בְּשִׁבְחוֹ, לֹא רָצָה לְסַיֵּם בִּגְנוּתוֹ, וּפְטָרוֹ מִלְּפָנָיו לְבַסּוֹף בַּהֶעָרָה: “דּוֹמֶה שֶׁאַתָּה חָרוּץ בִּכְתָב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעַל פֶּה”. חֲבֵרִי בָּא לְפָנַי כְּאָדָם, שֶׁאֵרַע לוֹ נֵס גָּדוֹל, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ הָיִיתִי נוֹהֵג זְהִירוּת יְתֵרָה בַּחִבּוּרִים, שֶׁלֹא יִסְטוּ מִן הַשָּׁגוּר וְהַמְקֻּבָּל.

מַר וֶלְדּוֹן נָתַן דַּעְתּוֹ עָלַי בִּידִידוּת, וּבְהַכִּירוֹ אֶת חֻלְשָׁתִי בַּסִּפְרוּת־הַקְּלַסִית, הֶחֱלִיט לָבֹא לְעֶזְרָתִי, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא הָיָה עָמוּס עֲבוֹדָה לָרֹב, וּבְכָל זֹאת הוֹסִיף שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּשָׁבוּעַ, רֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי תְּפִלַּת הָעֶרֶב, לְשֵׁם הוֹרָאָה אִישִׁית. הָיָה זֶה קָרְבָּן גָּדוֹל מִצַּד הַמְנַהֵל, שֶׁכַּמּוּבָן, לֹא הוֹרָה מֵעוֹלָם אֶלָּא לַמַּדְרִיכִים וְלָעִלּוּיִים שֶׁבְּתַלְמִידָיו. רַב הָיָה הַכָּבוֹד, אַךְ כָּבֵד מִזֶּה הָעֹל. אִם שָׁנָה הַקּוֹרֵא מִיָּמָיו בִּפְרוֹזָה לַטִּינִית, הַרֵי יָדַע, שֶׁכְּבָר בְּפָרָשׁוֹת רִאשׁוֹנוֹת נִתְקַל בָּ“אַבְּלָטִיף הַמֻּחְלָט”, עִם חִלּוּפוֹ הַבָּזוּי בְּמִקְצָת, כְּפִי הַנִּרְאֶה הוּא הquum בְּבִנְיַן־הַתְּנַאי לְעָבָר־מִכְּבָר. מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בָּחַרְתִּי תָּמִיד בְּquum. אָמְנָם כְּתִיבָתוֹ לָקְתָה בַּאֲרִיכוּת־מָה וְחָסְרָה אֵפוֹא אֶת הַקִּצוּר וְהַצִּמְצּוּם הַנַּעֲרָצִים כָּל כָּך שֶׁל הַלָּשׁוֹן הַלַּטִּינִית. מִצַּד שֵׁנִי הָיָה עָשׂוּי לְסַלֵּק כַּמָּה מוֹקְשִׁים. תְּכוּפוֹת חָסַר הַבִּטָּחוֹן, אִם הָאַבְּלָטִיף הַמֻּחְלָט מִסְתַּיֵּם בְּאוֹת e, אוֹ i, אוֹ o, או is, אוֹ ibus, שֶׁלַּבְּחִירָה הַמְדֻקְדֶּקֶת בֵּינֵיהֶן נוֹדְעָה חֲשִׁיבוּת רַבָּה. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכָּל טָעוּת בְּאַחַת מֵאוֹתִיוֹת אֵלֶּה גָּרְמָה לְמַר וֶלְדּוֹן כְּאֵב פִיסִי. זוֹכֵר אֲנִי, שֶלְּאַחַר זְמַן הִשְׁגַּחְתִּי בְּאוֹתָה אֲרֶשֶׁת עַצְמָה בְּפָנָיו שֶׁל מַר אַסְקְוִית, כְּשֶׁהָיִיתִי מְפָאֵר לִפְעָמִים וִכּוּחַ בַּקַּבִּינֶט, בְּפָסְקִי אֶחָד מִפְּסוּקַי הַלַּטִּינִיִים הַמְּעַטִּים, אַךְ הַנֶּאֱמָנִים, הָיָה זֶה יוֹתֵר מֵרֹגֶז. אֵלֶּה הָיוּ יִסּוּרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּידֵי מְנַהֲלֵי בָּתֵּי־סֵפֶר נְתוּנוֹת סַמְכֻיּוֹת, בָּהֶן לֹא זָכוּ עֲדַיִן רָאשֵׁי־מֶמְשָׁלוֹת מֵעוֹלָם. רִבְעֵי־הַשָּׁעָה הָאֵלֶּה עִם מַר וֶלְדּוֹן הוֹסִיפוּ אֵפוֹא לֹא מְעַט לְחֶרְדוֹת חַיַּי. הָיְתָה לִי הָרְוָחָה, כְּשֶׁהֶחֱלִיט, לְאַחַר מַאֲמַצִּים נִמְרָצִים אֲבָל עֲקָרִים כִּמְעַט בְּמֶשֶךְ חֲצִי שָׁנָה לַחְדֹּל מֵהֶם.

כָּאן אָעִיר הֶעָרוֹת אֲחָדוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּעִנְיַן הַלַּטִּינִית, שֶׁמִּן הַסְּתָם, הֵן חָלוֹת גַּם עַל הַיְּוָנִית. בְּשָׂפָה נְבוֹנָה כָּאַנְגְּלִית מִתְקַשְּׁרוֹת מִלִּים חֲשׁוּבוֹת וְנִתְלוֹת זוֹ בְּזוֹ עַל יְדֵי מִלּוֹת־עֵזֶר זְעִירוֹת. הָרוֹמִים בְּאוֹתָם יָמִים קְדוּמִים וְקָשִׁים רָאוּ בְּשִׁיטָה זוֹ סִמַּן חֻלְשָׁה וּפְחִיתוּת הַכָּבוֹד. לֹא נָחָה דַּעְתָּם, אֶלָּא אִם כֵּן נִסְמְכָה כָּל מִלָּה עַל שְׁכֵנוֹתֶיהָ לְפִי כְּלָלִים מְסֻבָּכִים, מֻתְאָמִים לַתְּנָאִים הַשּׁוֹנִים, בָּהֶם אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁשִּׁיטָה זוֹ עוֹשָׂה רשֶׁם רַב יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁלָּנוּ, הֵן בַּצְּלִילִים וְהֵן בְּמַרְאֵה־עֵינַיִם, חֶלְקֵי הַמִּשְׁפָּט מְתֹאָמִים וּמְלֻכָּדִים בְּדוֹמֶה לִמְכוֹנָה מְצֻחְצַחַת. כָּל מִשְׁפָּט מָלֵא מַשְמָעוּת כְּרִמּוֹן. וַדַּאי הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁלְּמָדוֹ מִיַּלְדוּתוֹ; אַךְ אֵין סָפֵק, שֶׁפָתַח בִּפְנֵי הָרוֹמִים, וְגַם הַיְּוָנִים, דֶּרֶךְ נְקִיָּה וְקַלָּה לְשֵׁם עוֹלָם. לָהֶם נִתַּן לַחֲרשׁ לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׂדוֹת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַסִּפְרוּת. מִשֶּׁהִגִּיעוּ לִידֵי מַסְקָנוֹת שִׁטְחִיּוֹת לְמַדַּי בְּעִנְיְנֵי חַיִּים וְאַהֲבָה, מִלְחָמָה, גּוֹרַל אֱנוֹשׁ אוֹ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, טָבְעוּ אוֹתָן בִּדְפוּס סִסְמָאוֹת אוֹ מִכְתָּמִים, שֶׁשְּׂפָתָם הָיְתָה כֹּה מְסֻגֶּלֶת לָהֶם, וְכָךְ קִיְּמוּ בְּיָדָם זְכוּת מַמְצִיאִים לְעוֹלָם וָעֶד; מִכָּאן מוֹנִיטִין שֶׁיָּצְאוּ לָהֶם. אִישׁ לֹא גִּלָּה לִי זֹאת בְּבֵית־הַסֵּפֶר מֵעוֹלָם. לְכָל אֵלֶּה הִגַּעְתִּי בְּיָמַי הַבָּאִים. אוּלָם אֲפִלּוּ בְּעוֹדִי תַּלְמִיד, כְּבָר הָיוּ לִי סְפֵקוֹת בַּדָּבָר, אִם רְאוּיָה הַסִּפְרוּת הַקְּלַסִּית הַזֹּאת לְיַסֵּד עָלֶיהָ אֶת כָּל בִּנְיַן הַחִנּוּךְ שֶׁלָּנוּ. אָז הֻגַּד לִי, שֶׁמַּר גְּלַדְסְטוֹן הָיָה קוֹרֵא בִּכְתָבֵי הוֹמֶרוּס לְשֵׁם תַּעֲנוּג, וְשָׂמַחְתִּי לְאֵידוֹ. אַף הֻגַּד לִי, כִּי כָל זֶה יְהַנֶּה גַּם אוֹתִי בְּיָמַי הַבָּאִים. כְּשֶׁהִכִּירוּ בְּפָנַי סִמָּנֵי אִי־אֵמוּן, הוֹסִיפוּ שֶׁהַקְּלַסִּיקָאִים יָקֵלּוּ עָלַי לִכְתֹּב אוֹ לְדַבֵּר אַנְגְּלִית. לְבַסּוֹף הִטְעִימוּ, מָה רַב מִסְפַּר מִלֵּינוּ הַחֲדִישׁוֹת, שֶׁמְּקוֹרָן לַטִּינִי אוֹ יְוָנִי. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַשִּׁמּוּש בְּמִלִּים אֵלֶּה קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מְקוֹרָן בְּדִיּוּק. שָׂמֵחַ הָיִיתִי לְהוֹדוֹת בְּעֶרְכָּן הַמַּעֲשִׂי. אוּלָם עַתָּה נִסְתַּחֲפָה אַף הַכָּרָה זוֹ. הַנָּכְרִים וְהַסְּקוֹטִים עָשׂוּ יָד אַחַת, לִכְפּוֹת עָלֵינוּ מִבְטָא כַּזֶה לַלָּשׁוֹן הַלַּטִּינִית, הַמַּפְרִידָה לַחֲלוּטִין מִן הָאַנְגְּלִית. הֵם אוֹמְרִים לָנוּ לְבַטֵּא audience owdience ו“civil” – “keyweel”; הֵם סֵרְסוּ אֶחָד מִפְּסוּקַי הַנָּאִים וְהַמּוֹעִילִים בְּיוֹתֵר וַהֲפָכוּהוּ לְדַחֲלִיל מְגֻחָךְ, “vainy, weedy, weeky”. מִן הָרָאוּי, שֶמְּחוֹלְלֵי רָעָה זוֹ יְקַבְּלוּ אֶת עָנְשָׁם.

דֻּגְמָא אַחֶרֶת לְדִקְדּוּקֵי־עֲנִיּוּת הֲפַכְפָּכִים נִרְאֶה, בְּהַגִּיעֵנוּ לַפְּרָקִים הַהֹדִיִּים שֶבְּסֵפֶר זֶה. בְּעוֹדִי נַעַר, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוֹתֵב וּמְבַטֵּא “פּוֹנְג’אָוּבּ”, “פֻּנְדִּיט”, “אֻמְבַּלַה” וְכֻלֵּי, עַד שֶׁבָּאוּ קְצָת מְלֻמָּדִים מְכֻבָּדִים וְאָמְרוּ: לֹא, עָלֶיךָ לְדַקְדֵּק בַּכְּתִיב. וְכָךְ מְדַבֵּר הָאַנְגְּלִי עַּתָּה עַל הַ“פַּנְגַ’בּ”, עַל הַ“פַּנְדִּיט פְּלוֹנִי”, אוֹ עַל “הַמְּהוּמוֹת בְּאַמְבַּלַה אוֹ בְּאַמְרִיטְסַר”. כְּשֶׁבְּנֵי הֹדּוּ שׁוֹמְעִים דִּבּוּרָיו אֵלֶּה, תְּמֵהִים הֵם לְמִבְטָאוֹ הַמּוּזָר: וְזֶה כָּל שְׂכָרוֹ עַל לַמְדָּנוּתוֹ הַיְתֵרָה. אֲנִי שַׁמְרָן רַב בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אֶת הַמִּלָּה Czar אֲנִי כּוֹתֵב תָּמִיד כְּצוּרָתָה: Czar. אֲשֶׁר לַנֹּסַח הַמְתֻקָּן שֶׁל כְּתָבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְהַשִּׁנּוּיִים בְּסֵפֶר הַתְּפִלוֹת, וּבְיִחוּד בְּבִרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין, הֲרֵי אֵין אֶלָּא לְהִצְטָעֵר עֲלֵיהֶן.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: בְּחִינוֹת    🔗

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הָיָה עָלַי לְהִבָּחֵן עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסֶנְדְּהוֹרְסְט. הָיוּ חָמֵשׁ בְּחִינוֹת, וּמֵהֶן שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁל חוֹבָה: מַׄתֵּמָטִיקָה, לַטִּינִית וְאַנְגְּלִית, וְנוֹסָף לְאֵלֶּה בָּחַרְתִּי בְּצָרְפַתִּית וְחִימִיָה. רַק שְׁנֵי “מְלָכִים” הָיוּ בְּיָדִי – אַנְגְּלִית וְחִימִיָה, וְהָיוּ נְחוּצִים שְׁלֹשָׁה, לְכָל הַפָּחוֹת. הָיָה עָלַי לִמְצֹא עוֹד קְלָף מוֹעִיל אֶחָד. לַטִּינִית לֹא יָכֹלְתִּי לְלְמֹד. בְּלִבִּי נִשְׁתָּרְשָׁה דֵעָה קְדוּמָה אֲשֶׁר טָמְמָה אֶת מֹחִי בְּפָנֶיהָ. אַלְפַּיִם צִיּוּנִים הָיוּ נִתָּנִים בְּלַטִּינִית, וַאֲנִי יָכֹלְתִּי לְהַגִּיעַ אוּלַי עַד אַרְבַּע מֵאוֹת. בְּצָרְפַתִּית מָצָאתִי עִנְיָן, אֲבָל זוֹ מְלֵאָה מִכְשׁוֹלִים מַפְתִּיעִים וְקָשֶׁה לִמּוּדָהּ בְּאַנְגְּלִיָּה. לֹא נִשְׁאֲרָה לִי אֵפוֹא אֶלָּא הַמַּתֵּמַטִיקָה. לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּיְּמָה הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה, וַאֲנִי הַעִיפֹותִי עַיִן עַל שְׂדֵה־הַקֶּטֶל, נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי נִצָּחוֹן בְּמִלְחָמָה זוֹ, בְּלִי שֶׁאָטִיל צָבָא נוֹסָף לְתוֹךְ הַמַּעֲרָכָה. הַמַּתֵּמַטִיקָה הָיְתָה תִּקְוָתִי הַיְחִידָה. וְאֵלֶיהָ פָּנִיתִי – פָּנִיתִי – כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ. כָּל יְמֵי חַיַּי עָלָה בְּגוֹרָלִי לְהִזָּקֵק לְעִנְיָנִים בִּלְתִּי נְעִימִים וּלְהַשְׁלִימָם בְּמוֹעֵד קָצָר, אוּלָם הֶשֵּׂגִי הַמְפֹאָר בְּיוֹתֵר, מִבְּחִינָה מוּסָרִית וְטֶכְנִית, הוּא שֶׁלָּמַדְתִּי מַתֵּמָטִיקָה בְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. בַּמִּבְחָן הָרִאשׁוֹן מִן הַשְּׁלֹשָׁה לֹא זָכִיתִי אֶלָּא בַּ־500 צִיּוּנִים, מִן הָ־2500, שֶׁהָיוּ נִתָּנִים בְּמַתֵּמַטִיקָה. בַּמִּבְחָן הַשֵּׁנִי קִבַּלְתִּי קָרוֹב לְאַלְפַּיִם. הֶשֵּׂג זֶה בָּא לֹא רַק מִתּוֹךְ הֶחֲלָטַתָּ אָדָם שֶׁ“גַּבּוֹ אֶל הַכֹּתֶל”, הָרְאוּיָה לְכָל שֶׁבַח, כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ, אֶלָּא גַּם בְּכֹחַ הַהִתְעַנְיְנוּת הָרַבָּה שֶׁהֶרְאָה בְּלִמּוּדַי מוֹרִי הַמְכֻבָּד בְּהֶרָאוּ, מַר ג'. ה. פ. מֵיוֹ. הוּא הוֹכִיחַ לִי, שֶׁהַמַּתֵּמַטִיקָה אֵינֶנָּה בִּצַּת־בֹּהוּ לְלֹא תִקְוָה אֶלָּא שֶׁבַּסֵּתֶר בִּכְתָב־הַחַרְטֻמִּים צְפוּנִים רַעְיוֹנוֹת וְקֶצֶב, וְשֶׁלֹּא נִבְצַר מִמֶּנִי לִתְפֹּס מַשֶּׁהוּ מִכָּל אֵלֶּה.

מוּבָן שֶׁדָּבָר זֶה, שֶׁאֲנִי קוֹרֵא לוֹ מַתֵּמַטִיקָה, אֵינוֹ אֶלָּא מָה שֶׁהַמְּמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי דּוֹרְשִׁים מֵאִתְּךָ לָדַעַת, כְּדֵי לַעֲמֹד בַּבְּחִינָה שֶׁל מַתְחִילִים גְּמוּרִים. אֲנִי מַנִּיחַ כִּי לְאֵלֶּה, הַמְחוֹנָנִים בְּכִשְׁרוֹן מְיֻחָד זֶה, “הַנַּצְחָנִים הָעִלּוִיִים”, יֵרָאוּ הַמַּיִם, שֶׁהִפְלַגְתִּי בָּהֶם כִּשְׁלוּלִית־בַּרְוָזִים לְעֻמַּת הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. בְּכָל זֹאת כְּשֶׁקָּפַצְתִּי לְתוֹכָהּ, לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַמַּיִם עַד צַוָּארִי. כְּשֶׁאֲנִי שָׁב לְהַרְהֵר בְּאוֹתָם הֶחֳדָשִׁים עֲמוּסֵי הַדְּאָגָה, עוֹלִים עֲדַיִן עִקָּרֵי דְּבָרִים בְּזִכְרוֹנִי מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה. מוּבָן שֶׁהִתְקַדַּמְתִּי הַרְחֵק מֵעֵבֶר לִשְׁבָרִים פְּשׁוּטִים וּלְשִׁיטַת הָעֲשָׂרוֹת. אֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ לָעוֹלָם שֶׁל “עַלִּיסָה בְּאֶרֶץ הַנִּפְלָאוֹת”, שֶׁבִּשְׁעָרָיו נִצְּבָה “מַשְׁוָאָה רִבּוּעִית”, כְּבַּיָּכוֹל. זוֹ הִצְבִּיעָה מִתּוֹךְ הָעֲוָיָה מְשֻׁנָּה לַדֶּרֶךְ אֶל תּוֹרַת־הָאוֹתוֹת, וְזוֹ שׁוּב מָסְרָה אֶת הָאֹורֵחַ הַלֹּא־קָרוּא בִּרְשׁוּתוֹ הָאַכְזָרִית שֶׁל “מִשְׁפַּט בִּינֹום”, הוּא מִשְׁפַּט נְיוּטוֹן. אַחֲרֵיהֶם – כָּךְ אָמְרָה הַשְּׁמוּעָה – אַתָּה מַגִּיעַ לְחַדְרֵי־חֲדָרִים אַפְלוּלִיִּים, בָּהֶם מְהַבְהֲבִים רַק אוּרֵי־גָּפְרִית נִזְעָמִים, וּבְתוֹכָם יִשְׁכֹּן דְּרַקּוֹן בְּשֵׁם “חִשּׁוּב דִּיפֶרֶנְצִיַּלִי”. וְאוּלָם חַיָּה רָעָה זוֹ נִמְצְאָה מֵעֵבֶר לַתְּחוּמִין, שֶׁקָּבְעוּ הַמְּמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוֹת הָאֶזְרָחִי, בְּסַדְּרָם דַּרְגָּה זוֹ בְּהַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל עוֹלֵה־רֶגֶל מַעְפִּיל. פָּנִינוּ הַצִּדָּה, וְאִם אָמְנָם לֹא עָלִינוּ לְרָמוֹת שֶׁל הַרְרֵי־תַּעֲנוּגוֹת, נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ פְּרוֹזְדוֹר מֻפְלָא שֶׁל סִתְרֵי תּוֹרָה כְּאַנַּגְרַמּוֹת וְאַקְרוֹסְטִיקִים הַקְּרוּיִים, סִינוּסִים, קוֹסִינוּסִים וְקַוֵּי־מַגָּע. וַדַּאי נוֹדְעָה לָהֶם חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה, בְּיִחוּד, כְּשֶׁהֻכְפְּילוּ זֶה בָּזֶה אוֹ בִּמִסְפַּר עַצְמָם! וְעוֹד לָהֶם מַעֲלָה אַחַת יְתֵרָה – שֶׁיָּכֹלְתָּ לִלְמֹד הַרְבֵּה מִתּוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּעַל פֶּה. בִּבְחִינָתִי הַשְּׁלִישִׁית וְהָאַחֲרוֹנָה עָמַדְתִּי בִּפְנֵי קֻשְׁיָה רַבָּה עַל קוֹסִינוּסִים וְקַוֵּי־מַגָּע אֵלֶּה, בְּמַצָּב מְסֻבָּךְ מְאֹד שֶׁל הַשֹּׁרֶשׁ הַמְרֻבָּע. שְׁאֵלָה שֶׁבְּפִתְרוֹנָהּ הָיָה תָּלוּי, בְּלִי סָפֵק, כָּל עֲתִידִי. אַךְ זֹאת הָיְתָה בְּעָיָה! לְאָשְׁרִי, נִזְדַּמֵּן לִי פַּרְצוּפָהּ הַמְּכֹעָר יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי הַבְּחִינָה, וַאֲנִי הִכַּרְתִּיהָ תֵּכֶף וּמִיָּד.

מִנִּי אַז לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לִרְאוֹת יְצוּרִים אֵלֶּה עוֹלָמִית. עִם בְּחִינָתִי הַשְּׁלִישִׁית וְהַמֻּצְלַחַת נָגוֹזוּ כְּתַעְתּוּעֵי חֲלוֹם־בַּלָהוֹת. מֻבְטָחְנִי שֶׁהֵם מוֹעִילִים הַרְבֵּה מְאֹד לְחַכְמֵי הַהַנְדָּסָה, הַתְּכוּנָה וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. חָשׁוּב הַדָּבָר מְאֹד לִבְנוֹת גְּשָׁרִים וּתְעָלוֹת וְלַעֲמֹד עַל כֹּחַ הַלַּחַץ וְכָל אֶפְשָרֻיּוֹתָיו שֶׁל הַחֹמֶר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לִמְנוֹת מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים וַאֲפִילו לָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְלִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחַקִּים, הַמַּפְרִידִים בֵּינֵיהֶם, וְלַחֲזוֹת מֵרֹאשׁ לִקּוּיֵי חַמָּה וּלְבָנָה, בּוֹאָם שֶׁל כּוֹכְבֵי־שָׁבִיט, וְכַדּוֹמֶה. מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹן וּנְטִיָּה לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: כְּאַלּוּפֵי שַׁחְמָט אֵלֶּה, הָעוֹרְכִים בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת שִׁשָּׁה־עָשָׂר קְרָבוֹת בְּבַת־אַחַת, וּמֵתִים בִּמְהֵרָה מֵחֳלִי־נֵפֶל. כָּךְ יָאֶה, כָּךְ נָאֶה לָהֶם! אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁהַמַּתֵּמַטִּיקָאִים, בְּכָל אֹפֶן, יָבוֹאוּ עַל שְׂכָּרָם. אֲנִי מַבְטִיחַ, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה מִתְחָרֶה בְּמִקְצוֹעָם וְלֹא אַכְרִית לַחְמָם מִפִּיהֶם.

הָיְתָה לִי פַּעַם הַרְגָּשָׁה, שֶׁהַמַּתֵּמַטִיקָה נִתְגַלְּתָה אֵלַי בְּכָל הֲדָרָהּ – מַעֲמַקִּים אַחֲרֵי מַעֲמַקִּים, תְּהוֹמוֹת עַל תְּהוֹמוֹת. כְּכָל שֶׁאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת מַסַּע כּוֹכֶבֶת¹³ אוֹ אֲפִילו אֶת תַּהֲלוּכַת רֹאשׁ־הָעִיר¹⁴ רָאִיתִי כַּמֻיּוֹת עוֹבְרוֹת דֶּרֶך הָאֵין־סוֹף וְהוֹפֶכֶת אֶת סִמָּנָהּ מִפְּלוּס לְמִינוּס. רָאִיתִי בַּעֲלִיל כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר, וְחָזִיתִי אֶת הַהֶכְרַח שֶׁבִּתְמוּרָה זוֹ: וְכֵיצַד הַצַּעַד הָאֶחָד גּוֹרֵר אֶת כָּל הַשְּׁאָר. מַמָּשׁ כְמוֹ בְּפוֹלִיטִיקָה. אַךְ הַדָּבָר הָיָה לְאַחַר סְעֻדַּת עַרְבִּית, וְחִישׁ חָלַף וְאֵינֶנּוּ.

הַצַּד הַמַּעֲשִׂי שֶׁבַּדָּבָר, שֶׁאִלְמָלֵא שְׁאֵלַנִי אוֹתוֹ זָקֵן שְׁבַע־רֹגֶז, הַמְמֻנֶּה עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי, שְׁאֵלָה מְיֻחֶדֶת זוֹ בִּדְבַר קוֹסִינוּסִים אוֹ קַוֵּי־מַגָּע אֵלֶּה בְּשָׁרְשָׁם הַמְרֻבָּע אוֹ אֲפִילו הַמְעֻקָּב, שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּמִקְרֶה שָׁבוּעַ אֶחָד קֹדֶם לָכֵן, לֹא הָיָה אַף אֶחָד מ הַפְּרָקִים הַבָּאִים שֶׁל סֵפֶר זֶה נִכְתָּב עוֹלָמִית. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיִיתִי עוֹלֶה לִכְּהֻנָּה וְדוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת אוֹדְתוֹדוֹכְּסִיּוֹת מִתּוֹךְ סְתִּירָה נוֹעָזָה לְרוּחַ הַדּוֹר. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיִיתִי הוֹלֵךְ אֶל הַ“סִּיטִי” וְצוֹבֵר הוֹן רַב. אֶפְשָׁר, שֶׁהָיִיתִי יוֹצֵא אֶל הַמּוֹשָׁבוֹת, אוֹ “הַדּומִינְיוֹנִים”, כְּפִי שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן בְיָמֵינוּ, בְּתִקְוָה לִגְרֹם לָהֶן קֹרַת־רוּחַ, אוֹ לַפָּחוֹת, לְהַנִּיחַ אֶת דַּעְתָּן; וְכָךְ הָיִיתִי זוֹכֶה אוּלַי לְהַעֲלוֹת תִּמְרוֹת־עָשָׁן בְּדוֹמֶה לְלִינְדְסִי גּורְדוֹן אוֹ סֶסִיל רוֹדְס. אֶפְשָׁר, אֲפִלּו, שֶׁהָיִיתִי נִמְשָׁךְ לְמוֹשַׁב בֵּית־דִּין, וּמַעֲלֶה לַגַּרְדֹּם בְדִבְרֵי סַנֵּגוֹרְיָה שֶׁלִּי בְּרִיּוֹת נָאוֹת, הַנֶּהֱנוֹת עַתָּה מֵחַיֵּי חֵטְא שֶׁהֻצְנַע מֵעֵין כֹּל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כָּל דֶּרֶךְ חַיַּי שֶׁלִּי הָיְתָה מִשְׁתַּנֵּית מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, וּמַנִּיחַ אֲנִי, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הָיוּ מִשְׁתַּנִּים חַיֵּי רַבִּים אֲחֵרִים זוּלָתִי, וְהֵם מִצִּדָּם… וְכֻלֵּי, וְכֻלֵּי –

אוּלָם מִכָּאן נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, עִנְיַן הַמַּתֵּמַטִיקָה, שֶׁנִּפְטַרְתִּי מֵעָנְשָׁהּ לְעוֹלָם בִּשְׁנַת 1894. דַּיֵּינִי, שֶׁאוֹתוֹ מְמֻּנֶּה עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי, בְּהַצִּיגוֹ לְפָנַי שְׁאֵלָה מְיֻחֶדֶת זוֹ, אִם מִתּוֹךְ שִׁגְרָה ואם מִתּוֹךְ שְׁרִירוּת־הַלֵּב, הִטָּה הַצִּדָּה – עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לִי – אֶת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת הָעֲתִידָה. מֵאָז הוֹסַפְתִּי לִרְאוֹת מְמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי. רָאִיתִי אוֹתָם בִּדְמוּתָם וּבְצַלְמָם. מִנִּיתִי אֲפִלּו אֶת נְשִׂיאָם. אֲנִי מַעֲרִיץ אוֹתָם, אֲנִי מְכַבֵּד אוֹתָם. כֻּלָּנוּ נוֹהֲגִים כָּךְ. אוּלָם אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ – פָּחוֹת מִכֹּל, הֵם עַצְמָם – שֶׁיִּנָּתֵן לָהֶם לְמַלֵּא תַּפְקִיד כֹּה עִקָּרִי וּמַכְרִיעַ בְּחַיֵּי אָדָם. וּמִכָּאן אֲנִי מַגִּיעַ לִידַי מַסְקָנָתִי בְּעִנְיַן “בְּחִירָה חָפְשִׁית” וְ“יִעוּד קָדוּם”; וְהִיא – זֹאת יִזְכֹּר נָא הַקּוֹרֵא – שֶׁאֵין בֵּין זוֹ לְבֵין זֶה וְלֹא כְלוּם.

כָּל יָמַי חִבַּבְתִּי פַּרְפָּרִים. בְּאוּגַנְדָּה רָאִיתִי פַּרְפָּרִים נֶהְדָּרִים, שֶׁצֶּבַע כַּנְפֵיהֶם נִשְׁתַּנָּה מִן הַצָּהֹב־הַחוּם הַכֵּהֶה בְּיוֹתֵר לִתְכֵלֶת רַבַּת־זֹהַר, לְפִי הַכִּוּוּן, שֶׁמִּמֶּנוּ רָאִיתָ אוֹתָם. הַכֹּל יוֹדְעִים, שֶׁבְּרַזִיל נִתְבָּרְכָה בְּפַרְפָּרִים מִסּוּג זֶה, שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וְרַבֵּי־זֹהַר אֲפִלּוּ מֵאֵלֶּה. אֵין כַּנִּגּוּד הַזֶּה וְכַסְתִירָה הַזֹּאת. לֹא תּוּכַל לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתְּךָ רָשְׁמֵי צֶבַע וְגָוֶן יוֹתֵר מְנֻגָּדִים מֵאֵלֶּה; אוּלָם הַפַּרְפָּר הַזֶּה הוּא אוֹתוֹ הַפַּרְפָּר הָאֶחָד. הַפַּרְפָּר הוּא הוּא עֻבְדָּה – מַזְהִיר, מְפַרְפֵּר, נָח לְרֶגַע, כְּשֶׁכְּנָפָיו פְּרוּשׂוֹת בִּמְלוֹאָן לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ, אָז יֵעָלֵם בֵּין צִלְלֵי יַעַר. אִם תַּאֲמִין בִּ“בְחִירָה חָפְשִׁית” וְאִם בְּ“יִעוּד קָדוּם” הַכֹּל תָּלוּי בְּמַבָּטְךָ הֶחָטוּף בְּצֶבַע כְּנָפָיו – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, שְׁנֵי צְבָעִים שׁוֹנִים הֵם, לַפָּחוֹת – בֵּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. אוּלָם, הֵן לֹא נָטַשְׁתִּי אֶת הַמַּתֵּמַטִיקָה כְּדֵי לְהָטִיל עַצְמִי לְתוֹךְ הַמֵּטָפִיסִיקָה. נַחֲזֹר אֵפוֹא לְמַסְלוּלוֹ שֶׁל סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה.

כְּשֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָה בִּבְחִינוֹת הַכְּנִיסָה לְסֶנְדְהוֹרְסְט, אָמַרְתִּי שָׁלוֹם לְהֶרָאוּ וְנִמְסַרְתִּי, כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ, לְ“מַלְעִיט” לִבְחִינוֹת. הַקַּפִּיטַן גֵּ’מְס וְשֻׁתָּפָיו הֶחָרוּצִים עַד מְאֹד קִיְּמוּ מָכוֹן כָּזֶה בִּרְחוֹב קְרוֹמְוֶל. אָמְרוּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא אִישׁ מִן הַמָּכוֹן וְלֹא עָבַר מִשָּׁם אֶל בֵּית־הָאֻלְפָּנָא הַצְּבָאִי, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְנָה עִם מְטֻמְטָמִים גְּמוּרִים. בַּעֲלֵי־הַמָּכוֹן עָרְכוּ חֲקִירָה מַדָּעִית, כְּבַיָּכוֹל, בְּדַרְכֵי־הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַמְמֻנִּים עַל הַשֵּׁרוּת הָאֶזְרָחִי. הֵם יָדְעוּ, בְּוַדָּאוּת אַפִּיפְיֹורִית כִּמְעַט, אֶת סוּג הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאוֹתוֹ מִין בָּאָדָם מְסֻגָּל לְהַצִּיג, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּכָל אֶחָד מִן הַלִּמּוּדִים הַנִּבְחָרִים. הֵם הִתְמַחוּ בִּשְׁאֵלוֹת אֵלֶּה וּבְפִתְרוֹנוֹתֵיהֶן. הֵם כִּוְּנוּ מִסְפָּר רַב שֶׁל רוֹבֵי־צַיִד מְשֻׁבָּחִים לְתוֹךְ עֳבִי הַחֹרֶשׁ, וְהִתְפָּאֲרוּ בִּמְמֻצָּע גָּבֹהַּ וּמַתְמִיד שֶׁל צִפֳּרִים אֲשֶׁר הִפִּילוּ. הַקַּפִּיטַן גֵּ’מְס – הוּא וַדַּאי לֹא הֶעֱלָה זֹאת בְּדַעְתּוֹ – הָיָה מִמְּבַשְּׂרֵי הָאַמְצָאָה הַנָּאָה שֶׁל מַחֲסוֹמֵי אֵשׁ־תּוֹתָחִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הוּא קָלַע מֵעֲמָדוֹת, שֶׁבָּחַר בִּזְהִירוּת יְתֵרָה, אֶל הָאֲזוֹרִים שֶׁבָּהֶם נִמְצְאוּ, לְפִי מֵיטַב יְדִיעָתוֹ, גְּיָסוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל חֵיִל הָאוֹיֵב. לֹא הָיָה עָלָיו אֶלָּא לִקְלֹעַ כָּךְ וְכָךְ פְּצָצוֹת בְּשֶׁטַח מְסֻיָּם לְשָׁעָה, כְּדֵי לַחֲרֹךְ אֶת צֵידוֹ. לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ לִרְאוֹת אֶת חַיָּלֵי הָאוֹיֵב. אִמּוּן צְבָאִי – זֶה הָיָה כָּל־מַה שֶּׁנִּדְרַשׁ לָתֵת לְקַלָּעָיו. וְכַךְ זָכָה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים כִּמְעַט, בַּסֶּרֶט הַכָּחֹל בֵּין הַמַּלְעִיטִים לִבְחִינוֹת. דּוֹמֶה הָיָה לְאֶחָד מֵאוֹתָם בְּנֵי אָדָם, שֶׁבְּיָדָם הַשִּׁיטָה הַבְּטוּחָה לִזְכּוֹת בְּכָל קֶרֶן־הַמִּשְׂחָק בְּמוֹנְטֶה־קַרְלוֹ, בְּהֶבְדֵּל חָשׁוּב זֶה, שֶׁבְּרֹב מִקְרִים זָכְתָה שִׁיטָתוֹ שֶׁלּוֹ. הוּא קִבֵּל עָלָיו לְטַפֵּל אַף בְּמִקְרִים קָשִׁים בְּיוֹתֵר. לֹא נִתְּנָה שׁוּם עֲרֵבוּת מֻחְלֶטֶת לְאִישׁ, אֲבָל הַסִּכּוּיִים הָיוּ הֲגוּנִים לְמַדָּי.

אוּלָם בָּהּ בְּשָּׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי לֵהַנוֹת מִשּׁיטָה מֻבְהָקָה זוֹ שֶׁל גִּדּוּל־עוֹפוֹת אִינְטֶנְסִיבִי, אֶרְעָה לִי תְּאוּנָה רְצִינִית בְּיוֹתֵר.

דּוֹדָתִי, לֵידִי וִימְבּוּרְן, מָסְרָה לִרְשׁוּתֵנוּ אֶת אֲחֻזָּתָהּ הַמְּרֻוַּחַת בְּבוֹרְנְמוֹת לְמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַחֹרֶף. אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים אַקְר¹⁵ שֶׁל יַעַר־אֳרָנִים יָרְדוּ בְּגַלֵּי־חוֹל אֶל הַשְּׁנוּנִיּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת עַל שְׂפָתָהּ הַחֲלָקָה שֶׁל הַתְּעָלָה הָאַנְגְּלִית. הָיָה זֶה שֶׁטַח קָטָן וְשׁוֹמֵם, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ גָּלַשׁ הַיָּמָּה נֶקַע עָמֹק, שֶׁנִּקְרָא ‘נַחַל’ עַל הַ’נַּחַל' הוּטַל גֶּשֶׁר כְּפָרִי, כַּחֲמִשִּׁים יַרְד אָרְכּוֹ. בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה הָיִיתִי וּבָאתִי לְבַלּוֹת כָּאן אֶת יְמֵי פַּגְרָתִי. אָחִי הַצָּעִיר, בֶּן הַשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה, וּבֶן־דּוֹדִי, בֶּן הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה בִּקְּשׁוּ לִדְלֹק אַחֲרַי. לְאַחַר שֶׁהַצַּיִד נִמְשַׁךְ כְּעֶשְׂרִים רֶגַע, וּנְשִׁימָתִי הִתְחִלָה מִתְקַצֶּרֶת כִּמְעַט, הֶחֱלַטְתִּי לַעֲבֹר אֶת הַגֶּשֶׁר. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי עַד מַחֲצִיתוֹ, רָאִיתִי לִמְגִנַּת לִבִּי, שֶׁרוֹדְפַי נִתְחַלְּקוּ לִשְׁנֵי רָאשִׁים. הָאֶחָד עָמַד בִּקְצֵה הַגֶּשֶׁר מִזֶּה, וְהַשֵּׁנִי – מִזֶּה; דּוֹמֶה הָיָה שֶׁלֹּא אֶמָּלֵט עוֹד מִיָּדָם, אוּלָם תּוֹךְ כְּדֵי כַךְ נִצְנֵץ בְּמֹחִי רַעְיוֹן גָּדוֹל: הַנֶּקַע, שֶׁעַל פָּנָיו נִטָּה הַגֶּשֶׁר הָיָה מָלֵא עֲצֵי־אֹרֶן רַכִּים. צַמְרוֹתֵיהֶם הַדַּקּוֹת הִגִּיעוּ עַד לִפְנֵי הַמִּשְׁעוֹל. “הַאִם יִבָּצֵר מִמֶּנִּי – שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי – לִקְפֹּץ עַל אֶחָד מֵהֶם וְלִגְלֹשׁ לְמַטָּה בַּקַּו הַיָּשָׁר שֶׁל גִּזְעוֹ, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹבֵר כָּל שׁוּרָה מִשּׁוּרוֹת עֲנָפָיו בִּירִידָתִי, עַד שֶׁיֻּתַּשׁ כֹּחַ הַנְּפִילָה?” נָתַתִּי עֵינִי בְּאִילָן אֶחָד. אָמַדְתִּי אוֹתוֹ. הִרְהַרְתִּי בַּדָּבָר. בֵּינְתַיִם טִפַּסְתִּי מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֶה. רוֹדְפַי הַצְעִירִים עָמְדוּ מֻכֵּי תִּמָּהוֹן בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַגֶּשֶׁר. לִקְפֹּץ אוֹ לַחְדֹּל, זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה! לְאַחַר שְׁנִיָּה אַחַת קָפַצְתִּי לְמַטָּה כְּשֶׁזְּרוֹעוֹתַי שְׁלוּחוֹת אֶל צַמֶּרֶת הָאֹרֶן. הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה נָכוֹן, אַךְ נְקֻדַּת הַמּוֹצָא לֹא הָיְתָה נְכוֹנָה כָּל עִקָּר. עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד שֶׁשָּׁבָה הַכָרָתִי, וְיוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁיָּרַדְתִּי מֵעֶרֶשׂ־דְּוָי. נָפַלְתִּי מִגֹּבַהּ שֶׁל 29 רֶגֶל, עַל קַרְקַע קָשֶׁה, אוּלָם אֵין סָפֵק שֶׁהָעֲנָפִים הַלָּלוּ הִצִּילוּנִי. אִמִּי, שֶׁהַיְלָדִים הַנִּפְחָדִים הִבְהִילוּהָ לַמָּקוֹם בְּצַעֲקָתָם: “הוּא קָפַץ מֵעַל הַגֶּשֶׁר, וְשׁוּב אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלֵינוּ”, מִהֲרָה לְהָבִיא עֶזְרָה נִמְרָצָה וְיַיִן שָׂרוּף שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. הָיָה זֶה מֻשְׂכָּל רִאשׁוֹן בְּבֵית אָבִי, שֶׁבְּמִקְרֵה תְּאוּנָה רְצִינִית אוֹ מַחֲלָה קָשָׁה יֵשׁ לִדְרֹשׁ בָּרוֹפְאִים הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר, בְּלֹא לְהַשְׁגִּיחַ עַל הוֹצָאוֹת. מֻמְחִים מְפֻרְסָמִים עָמְדוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָיִי. לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁשָּׁבָה בִּינָתִי אֵלַי, נִדְהַמְתִּי וְגַם הִתְגָּאֵיתִי לְשֵׁמַע הַשָּׂכָר הַמֻּפְרָז שֶׁקִּבְּלוּ בְּבִקוּרֵיהֶם. אָבִי הִגִּיעַ בִּנְסִיעַת בָּזָק מִדּוּבְּלִין, בָּהּ בִּלָּה אֶת חַג הַמּוֹלָד בְּאַחַד הַמִּשְׁתָּאוֹת הַמְפֻרְסָמִים בִּשְׁעָתָם שֶׁל לוֹרְד פִיטְצְגִבּוֹן הַזָּקֵן. הוּא הֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבֵּין מְנַּתְּחֵי לוֹנְדוֹן. בֵּין שְׁאָר פְּצָעַי הָיְתָה פְּקִיעָה בְּאַחַת מִכִּלְיוֹתָי. רַק מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת שֶׁל מְנַתֵּחַ אָמָן וּתְשׁוּקָתִי הָעַזָּה לְחַיִּים, הֵם שֶׁעָמְדוּ לִי לִפְרֹשׂ פָּרָשָׁה זוֹ לִפְנֵי הַקּוֹרֵא. אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָה תְּמִימָה נִשְׁקַפְתִּי אֶל הַחַיִּים מִקֶּרֶן־זָוִית. בְּאוֹתָם הַיָּמִים נִתְחַבְּרָה אוֹתָהּ הֲלָצָה בְּעִנְיָן זֶה בְּ“מוֹעֲדוֹן קַרְלְטוֹן”:

– שָׁמַעְתִּי, שֶׁאֵרְעָה תְּאוּנָה רְצִינִית לִבְנוֹ שֶׁל רַנְדּוֹלְף.

– כֵּן? בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק בְּ“הוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת הַמַּנְהִיג”.

– כָּךְ, לְרַנְדוֹלְף וַדַּאי שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה מֵעֵין זוֹ.

* *

הַמֶּמְשָׁלָה הָאוּנְיוֹנִיסְטִית¹⁶ נָחֲלָה תְּבוּסָה, אָמְנָם רַק בְּרֹב שֶׁל 40, בַּבְּחִירוֹת, בְּקֵיץ 1892, וּמַר גְּלַדְסְטוֹן עָלָה לַשִּׁלְטוֹן בְּעֶזְרָתָם שֶׁל הַלְאֻמּוֹנִים הָאִירִיִּים. הַפַּרְלַמֶּנְט הֶחָדָשׁ, לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּנֵּס לְשֵׁם חִלּוּפֵי הָאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה, יָצָא – לְפִי הַמִּנְהָג הַנָּבוֹן וְהַטּוֹב שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם – לְפַגְרָה שֶׁל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. רַבָּה הָיְתָה הַצִּפִּיָּה וְהַחֲרָדָה לִקְרַאת מוֹשַׁב בֵּית־הַנִּבְחָרִים ב־1893, בּוֹ עָתִיד הָיָה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּהֶכְרַח הַמַּאֲבָק הַקָּשֶׁה בְּעִנְיַן הַ“הוֹם־רוּל”¹⁷. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁבְּבֵיתֵנוּ לֹא הִרְבּוּ לְהִצְטָעֵר עַל תְּבוּסָתָן שֶׁל מֶמְשָׁלָה וּמִפְלָגָה, שֶׁלְּדִבְרֵי אָבִי, “הָיוּ מַחֲרִימוֹת וּמוֹצִיאוֹת לַעַז עָלַי, בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ שָׁנִים”. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיוּ כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְכָל יְדִידֵינוּ, צוֹפִים לַמַּצָּב הֶחָדָשׁ בְּתִקְוָה וֶאֱמוּנָה. סָבְרוּ וְקִבְּלוּ, שֶׁבְּמַעַרְכוֹת הָאוֹפּוֹזִיצְיָה, יָשׁוּב וְיִתְפֹּס בִּמְהֵרָה אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד בַּפַּרְלַמֶּנְט וּבַּמִּפְלָגָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּתְעַרְעֵר בְּהִתְפַּטְרוּתוֹ לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים.

אִישׁ לֹא נֶאֱחַז בְּתִקְווֹת אֵלֶּה בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת מִמֶּנִּי. אַף עַל פִּי שֶׁבֶּעָבָר לֹא הֻגַּד הַרְבֵּה בְּנוֹכְחוּתִי, מִן הַנִּמְנָע הָיָה לִגְדֹּל בְּבֵית אָבִי, וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה בִּמְחִיצַת אִמּוֹ וְאַחְיוֹתָיו, בְּלִי לְהָבִין, שֶׁקָּרָה אָסוֹן פּוֹלִיטִי גָּדוֹל. בִּפְנֵי זָרִים, יְלָדִים וּמְשָׁרְתֵי־הַבַּיִת הָיוּ נוֹהֲגִים שְׁתִיקָה אֲצִילִית רַבָּה. זוֹכֵר אֲנִי רַק פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁאָבִי הִפְלִיט בְּפָּנַי תְּלוּנָה חֲטוּפָה עַל גּוֹרָלוֹ. רַק פַּעַם אַחַת גִּלָּה אֶת הַלּוּט, הַלּוּט עַל צְפֻנּוֹת לִבּוֹ. הַדָּבָר הָיָה בְּבֵיתֵנוּ בִּנְיוּמַרְקֶט, בַּסְּתָו שֶׁל 1892. הוּא נָזַף בִּי עַל שֶׁהִפְחַדְתִּי אוֹתוֹ בִּירִיָּה מֵרוֹבֶה בַּשָּׁפָן שֶׁנִּרְאָה עַל הָאֲפָר, הַנִּשְׁקָף אֶל חַלּוֹנוֹתָיו. הוּא הָיָה נִרְגָּז וְנִסְעָר. אוּלָם תֵּכֶף לָכֵן, בִּרְאוֹתוֹ, עַד כַּמָּה הִכְאִיב לִי הַדָּבָר, שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ, לְנַחֲמֵנִי. אַז הָיְתָה לִי אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע הַשִּׂיחוֹת הָאֲרֻכּוֹת וּגְלוּיוֹת־הַלֵּב עִם אָבִי, הַיְחִידוֹת שֶׁזָּכִיתִי לָהֶן בְּיָמַי. הוּא הִסְבִּיר, כֵּיצַד אֲנָשִׁים זְקֵנִים שׁוֹכְחִים לִפְעָמִים לִנְהֹג כָּבוֹד בְּרִגְשׁוֹת הַצְּעִירִים, שֶׁכֵּן הֵם שְׁקוּעִים בְּעִנְיְנֵיהֶם שֶׁלָּהֶם וַעֲלוּלִים לְדַבֵּר קָשׁוֹת בִּשְׁעַת הִתְרַגְּזוּת פִּתְאֹמִית. אָמַר, שֶׁהוּא שָׂמֵחַ לִבְקִיאוּתִי בְּהִלְכוֹת יְרִיָּה, וְאַף סִדֵּר בִּשְׁבִילִי אֶפְשָׁרוּת שֶׁל צֵיד קִיכְלִים – עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה עוֹף זֶה בַּנִּמְצָא בִּתְחוּמֵי אֲחֻזָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה – ב־1 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר (אָנוּ עָמַדְנוּ אָז בְּסוֹפוֹ שֶׁל אַבְגּוּסְט). הוּא הִמְשִׁיךְ אֶת הַשִּׂיחָה בְּדַבְּרוֹ אֵלַי בְּסִגְנוֹנוֹ הַנִּפְלָא וְהַמְצוֹדֵד עַל בֵּית־הַסֵּפֶר, הַכְּנִיסָה לַצָּבָא וְהַחַיִּים הַמְּבֻגָּרִים הַמַּתְחִילִים אַחַר כָּךְ. כְּמֻקְסָם הִקְשַׁבְתִּי לִסְטִיָּה פִּתְאֹמִית וּשְׁלֵמָה זוֹ מִגֶּדֶר שְׁתִיקָתוֹ הָרְגִילָה וְהִתְפַּלֵּאתִי לַהֲבָנָתוֹ הָעֲמֻקָּה בְּכָל עִנְיָנַי. וּבְהִתְקָרֵב הַשִּׂיחָה אֶל קִצָּהּ, אָמַר: “אָנָּא זְכֹר, שֶׁלֹּא תָּמִיד אֲנִי רוֹאֶה בְּרָכָה בְּמַעֲשַׂי, מְגַלִּים פָּנִים שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה בְּכָל אַחַת מִפְּעֻלוֹתַי, וּמְסַלְּפִים כָּל דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי… תְּדוּנֵנִי אֵפוֹא לְכַף זְכוּת”.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהָיִיתִי חֲסִידוֹ הַנִּלְהָב, כָּמוֹנִי כַּג' אֶוֶרְסְט, שֶׁנִתְמַנְּתָה מְנַהֶלֶת הַמֶּשֶׁק בְּבֵית סָבְתָא, 50 כִּכַּר גְּרוֹבְנוֹר, שָׁם נִשְׁתַּקַּעְנוּ כֻּלָּנוּ, לְשֵׁם חִסָּכוֹן. כְּשֶׁעָבְרָה לְפֶנְסִיָּה, לְאַחַר עֶשְׂרִים שְׁנוֹת שֵׁרוּת מָסוֹר וְנֶאֱמָן, הִפְקִידָה אֶת חֶסְכוֹנוֹתֶיהָ בִּידֵי אָבִי, שֶׁיָּצָא בְּכִרְכַּרְתוֹ הַפְּרָטִית לִסְעֻדַּת־צָהֳרַיִם מְיֻחֶדֶת עִם לוֹרְד רוֹטְשִׁילְד בִּנְיוּ־קֹורְט, כְּדֵי לְהַשְׁקִיעַ אֶת הוֹנָהּ שֶׁל ג' אֶוֶרְסְט בָּאֹפֶן הַבָּטוּחַ וְהַמַּכְנִיס בְּיוֹתֵר. יָדַעְתִּי יָפֶה, שֶׁהַכְּנוּפִיָּה הַוָּתִיקָה בַּמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית הִגִּיעָה לְשִׁלְטוֹנָהּ הַמְמֻשָּׁךְ רַק בִּזְכוּת מִלְחַמְתּוֹ הָאִישִׁית שֶׁל אָבִי וְרוּחַ הַחַיִּים שֶׁנָּפַח בַּדֵמוֹקְרַטְיָה שֶׁל הַטּוֹרִים¹⁸ וְשֶׁבְּכִשְׁלוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן – כִּשָּׁלוֹן קָשֶׁה בְּאֱמֶת – הֶרְאֲתָה אֶת עָצְמָהּ כְּפוּיַת־טוֹבָה וּקְשַׁת־לֵב לְאֵין כָּמוֹהָ. מוּבָן, שֶׁכֻּלָּנוּ צִפִּינוּ לַיּוֹם בּוֹ יִזְכֶּה שׁוּב לְשִׁלְטוֹן. בְּיַלְדוּתֵנוּ רָאִינוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים מְגַלִּים רֹאשָׁם מִדֵּי הוֹפִיעוֹ בָּרְחוֹב, וּפוֹעֲלִים מַלְבִּינִים שִׁנַּיִם לְמַרְאֵה שְׂפָמוֹ הַגָּדוֹל. בְּמֶשֶׁךְ שְׁנַיִם קָרָאתי כָּל דַּבּוּר שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וּמַה שֶׁאָמְרוּ הָעִתּוֹנִים עָלָיו. אַף כִּי הָיָה רַק חָבֵר פְּרָטִי, מְבוֹדֵד, הָיוּ הָעִתּוֹנִים מוֹסְרִים מִלָּהּ בְּמָלֶה כָּל מָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֲפִלּוּ בְּשׁוּק־צָדְקָה פָּעוּט בְּיוֹתֵר, וְכָל מִמָּרָה שָׁלֵו הָיְתָה נִבְחֶנֶת וְנִבְדֶּקֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְכָל גִבּוֹר שֶׁלוֹ נִשְׁקַל. וְהִנֵּה דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשְּׁעָתוֹ הִגִּיעָה שׁוּב.

עַל עֶרֶשׂ דְּוָי הוּבֵאתִי לְלוֹנְדוֹן, וּמֵעָלֶיהָ עָקַבְתִּי בְּרֹב עִנְיָן אַחֲרֵי הַמְּאֹרָעוֹת הַפּוֹלִיטִיִּים שֶׁל שְׁנַת 1893. קִבַּלְתִּי הַכְשָׁרָה מְלֵאָה לְכָךְ מֵרֹאשׁ, אִמִּי מָסְרָה לִי דִּינִים־וְחֶשְׁבּוֹנוֹת מְלֵאִים עַל מָה שֶׁשָּׁמְעָה, וּמַר אֶדּוּאַרְד מַרְגּ’וֹרִיבֶּנְקְס, הוּא לוֹרְד טְוִידְמוֹת בְּסוֹפוֹ, הַ“מַּצְלִיף” הָרָאשִׁי שֶׁל מַר גְּלַדְסְטוֹן, נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אָבִי פֶנִי. כַּךְ הִגִּיעַ אֵלֵינוּ לְמֵרָחוֹק הֵד מִצְהֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלִּבֶּרַלִים לַחֲזָרָתָם אֶל הַשִּׁלְטוֹן, לְאַחַר פְּרִישָׁה מְמֻשָּׁכָה מֵאֹנֶס. הִגִּיעַ אֵלֵינוּ לַפָּחוֹת, שֶׁמֶץ מִתִּקְווֹתֵיהֶם וַחַשְׁשׁוֹתֵיהֶם. בַּיָּמִים הָהֵם יִחַדְתִּי חֲשִׁיבוּת רַבָּה לַפּוֹלִיטִיקָה, שֶׁכֻּוְּנָה בִידֵי מְדִינָאִים אַנְשֵׁי מַעֲלָה וְשִׁעוּר קוֹמָה. הַמַּעֲמָדוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְדַרְגוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת נָטְלוּ חֵלֶק בָּהּ כַּמַּסֹרֶת וְכַחוֹבָה. הַפּוֹעֲלִים – בֵּין שֶׁהָיְתָה וּבֵין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם זְכוּת בְּחִירָה – נִמְשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם כִּסְפּוֹרְט. הֵם מָצְאוּ עִנְיָן בַּהֲלִיכוֹת הַמְּדִינָה וְדָנוּ בְּטִיב מַנְהִגֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְעַנְיְנִים וְדָנִים עַתָּה בְּמִשְׂחֲקֵי קְרִיקֶט וְכַדּוּרֶגֶל. עִתּוֹנִים צַיְּתָנִים הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת מַטְעַמִּים, אֲשֶׁר יֶעֶרְבוּ לְחֵךְ מַשְׂכִּילִים וַהֲמוֹן הָעָם כְּאֶחָד.

בְּעוֹדִי נֶהֱנֶה בַּתְּחִלָּה מִזְּכֻיּוֹת יְתֵרוֹת שֶׁל חוֹלֶה מַבְרִיא, הָיִיתִי שָׁקוּעַ רֹאשִׁי וְרֻבִּי בַּמַּחֲזֶה הַגָּדוֹל שֶׁל הַמַּעֲרָכָה הַפַּרְלַמֶּנְטָרִית הָאַחֲרוֹנָה אֲשֶׁר לִגְלַדְסְטוֹן. זוֹ הֶאֱפִלָה הַרְבֵּה מְאֹד אֲפִלּוּ עַל זֵכֶר הַבְּחִינָה הָאֲיֻמָּה – הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁעָמַדְתִּי לְהִתְנַסּוֹת בּוֹ בְּאַבְגּוּסְט. בִּרְבוֹת הַיָּמִים, לֹא יָכֹלְתִּי לִפְטֹר עַצְמִי מֵהַרְגָּשָׁה שֶׁל יְרִידַת־מָה בְּטִיבָם שֶׁל נְאֻמֵּי אָבִי. הָיוּ כַּמָּה הֶשֵּׁגִים מַזְהִירִים, אוּלָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נִדְמֶה לִי, שֶׁבְּקֹשִׁי הוּא מַחֲזִיק מַעֲמָד. קִוִּיתִי, כַּמּוּבָן, שֶׁאֶגְדַּל בְּעוֹד מוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁהָיָה מְקַבֵּל הַצָּעָה כָּזוֹ בִּבְדִיחוּת־דַּעַת אֲמִתִּית וְכֵנָה; אוּלָם אֲנִי הִרְהַרְתִּי בְּאוֹסְטִין צֶ’מְבֶּרְלֵין שֶׁהֻרְשָׁה לִלְחֹם בְּצַד אָבִיו וְּבְהֶרְבֶּרְט גְּלַדְסְטוֹן, שֶׁסִּיַּע בִידֵי אוֹתוֹ זָקֵן דָּגוּל לִכְרֹת אֶת עֲצֵי הָאַלּוֹנִים שֶׁבַּאֲחֻזָּתוֹ, וְלִוָּה אוֹתוֹ בְּכָל הֲלִכוֹתָיו, וְחָלַמְתִּי עַל יָמִים יָבוֹאוּ בָּהֶם תְּטַאֲטֵא הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַטּוֹרִית אֶת “הַכְּנוּפִיָּה הַוָּתִיקָה” בְּיָדָהּ הָאַחַת, וְתַפִּיל אֶת הָרַדִּיקָלִים בַּשְּׁנִיָּה.

בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה זוֹ נִפְגַּשְׁתִּי בְּבֵית אָבִי עִם רַבִּים מֵרָאשֵׁי הַלּוֹחֲמִים בַּמַּעֲרָכָה הַפַּרְלַמֶּנְטָרִית, וּתְכוּפוֹת נוֹכַחְתִּי בִּסְעֻדּוֹת צָהֳרַיִם אוֹ עֶרֶב, בָּהֶן הֵסַבּוּ אֶל שֻׁלְחָן אֶחָד לֹא רַק חֲבֵרִים, אֶלָּא גַּם יְרִיבִים וּמִתְנַגְּדִים, שֶׁשּׂוֹחֲחוּ בִּידִידוּת עַל עִנְיְנֵי הַשָּׁעָה. בַּיַּמִים הָהֵם הִכַּרְתִּי לָרִאשׁוֹנָה אֶת מַר בַּלְפוּר, מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין, מַר אֶדּוּאַרְד קֶרְסוֹן, וְכֵן לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי, מַר אַסְקְוִית, מַר גּ’וֹן מוֹרְלִי וּשְׁאָר דְּמֻיּוֹת מִינִיסְטֶרְיוֹנִיּוֹת מַקְסִימוֹת. גָּדוֹל וְנִשָּׂא מְאֹד הָיָה בְּעֵינַי עוֹלָם זֶה, בּוֹ חָיוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה; עוֹלָם בּוֹ שָׂרְרוּ עֶקְרוֹנוֹת נַעֲלִים, וְכָל דָּבָר שֶׁל מַה־בְּכַךְ, בְּעִנְיְנֵי הַנְהָגַת הַצִּבּוּר, נִצְטָרֵף לַחֶשְׁבּוֹן: זִירָה עֲרוּכָה לְדוּ־קְרָב, וְאִם אָמְנָם אַכְזָרִית הִיא הַמַּעֲרָכָה, וּכְלֵי־זֵינָם טְעוּנִים אֲבַק־שְׂרֵפָה, לֹא חָסְרוּ טִקְסֵי הָאֲדִיבוֹת הָאִישִׁית וְהַכִּבּוֹּד הַהֲדָדִי. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאֲנִי לֹא רָאִיתִי אֶלָּא אֶת הַצַּד הַחֶבְרָתִי בִּמְסִיבּוֹת אֵלֶּה, שֶׁאָבִי הִזְמִין אֲלֵיהֶן אֶת יְדִידָיו הַקְּרוֹבִים, אוֹ אִישִׁים, שֶׁנּוֹדְעָה לָהֶם חֲשִׁיבוּת פּוֹלִיטִית יְתֵרָה. שָׁמַעְתִּי, שֶׁמִּחוּץ לְכָתְלֵי בֵּיתוֹ הָיָה נוֹרָא וְאָיֹם וְהֶעֱלָה עָלָיו חֲמָתָן שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בְּאָמְרוֹ דְּבָרִים גְּלוּיִים וַאֲפִלּוּ אַכְזָרִיִּים בְּיוֹתֵר. אֵלֶּה שֶׁלֹּא יְדָעוּהוּ מִקָּרוֹב נָהֲגוּ זְהִירוּת יְתֵרָה בְּגִשְׁתָּם אֵלָיו, אוֹ שֶׁהָיוּ מְזֻיָּנִים מִכַּף־רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

תֵּכֵף לְהַחֲלָמָתִי הִתְחַלְתִּי מְבַקֵּר בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים וּמַאֲזִין לַוִּכּוּחִים הַחֲשׁוּבִים. עָלָה בְּיָדִי אֲפִלּוּ לְהִדָּחֵק לְתוֹךְ הַיָּצִיעַ הַמְיֻחָד לְזָרִים אַנְשֵׁי שֵׁם, בְּשָׁעָה שֶׁמַּר גְּלַדְסְטוֹן סִכֵּם אֶת הַקְּרִיאָה הַשְּׁנִיָה שֶׁל הַצָּעַת חֹק הַ“הוֹם רוּל”¹⁹. עוֹדֶנִּי זוֹכֵר יָפֶה אֶת גֵּיא הַחִזָּיוֹן וְכַמָּה מִפְּרָטֵי הַמַּחֲזֶה. הַזָּקֵן הַדָּגוּל הָיָה דּוֹמֶה לְנֶשֶׁר לָבָן וְנוֹרָא הוֹד. אִמְרוֹתָיו הִשְׁתַּפְּכוּ בְּתִפְאֶרֶת מַלְכוּת, וְכָל שׁוֹמְעָיו תָּלוּ עֵינֵיהֶם בִּשְׂפָתָיו וּתְנוּעוֹתָיו, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְהַתְרִיעַ אוֹ לְקַלֵּס. הוּא עָמַד בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל פָּסוּק נֶהְדָּר בְּשֶׁבַח הַמִּפְלָגָה הַלִּבֶּרַלִית, שֶׁגָּמְרָה כְּבַיָּכוֹל כָּל מִצְוָה שֶׁהִתְחִילָה בָּהּ וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ עַד הַנִּצָּחוֹן הַשָּׁלֵם. בְּדַבְּרוֹ עַל הַ“הום־רוּל”, נִכְשַׁל בִּפְלִיטַת פֶּה, כְּשֶׁקָּרָא: “וְאֵין עוֹד עִנְיָן שֶׁעָלָיו כֹּה סָבְלָה הַמִּפְלָגָה הַלִּבֶּרַלִית, אוֹ כֹּה יָרְדָה פְּלָאִים”. מָה רַבָּה הַצָּהֳלָה וּתְרוּעוֹת הַצְּחוֹק בְּסַפְסְלֵי הַטּוֹרִים! אוּלָם מַר גְּלָדְסְטוֹן דִּכֵּא אֶת הַמְּהוּמָה בִּתְנוּעַת יַד־יְמִינוֹ, וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ פְּרוּשׂוֹת כְּטֻפְרָאוֹת: “אוּלָם אֲנָחְנוּ קַמְנוּ שׁוּב, גַּם עָלִינוּ…”.

זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ גַּם אֶת תִּשְׁבָּחְתּוֹ הַמְפֻרְסָמָה לְמַר צֶ’מְבֶּרְלֵין עַל הַנְּאֻם הָרִאשׁוֹן שֶׁל בְּנוֹ אוֹסְטִין בַּפַּרְלַמֶּנְט. “לֹא אַרְבֶּה מְלִיצוֹת בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נְאֻם. אֶשְׁתַּדֵּל לְסַכֵּם בְּמִלִּים סְפוּרוֹת מַה שֶׁיֵּשׁ בִּרְצוֹנִי לְהַגִּיד עָלָיו. זֶה הָיָה נְאֻם הֶעָשׂוּי לְהַרְנִין וּלְאַמֵּץ לֶב אָב”. בְּהִתְכּוֹפְפִי עַל דְּיוֹטַת הַיָּצִיעַ, לָטַשְׁתִּי עֵינַי דֶּרֶךְ הַמַּעֲקֶה. יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הָרֹשֶׁם הָעַז, שֶׁעָשׂוּ הַדְּבָרִים עַל מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. הוּא דָּמָה לְאָדָם, שֶׁפָּגַע בּוֹ כַּדּוּר. פָּנָיו הַחִוְּרִים, הַחוֹלָנִיִּים כִּמְעַט, הִסְמִיקוּ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת, שֶׁלֹּא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ – אוֹ בִּרְצוֹנוֹ – לְהַבְלִיג עָלֶיהָ. הוּא הִתְרוֹמֵם לְמֶחֱצָה, הֶחֱוָה קִידָה נִמְהָרָה וְיָשַׁב שׁוּב, כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵּץ כֻּלּוֹ וְרֹאשׁוֹ מוּרָד. דּוֹמֶה, שֶׁאֵין הַרְבֵּה תֹּכֶן בְמִלִּים אֵלֶּה, וְלוּ תִּהְיֶינָה מִלִּים נִבְחָרוֹת בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְהַעֲלוֹתָן בִּכְתָב. אוּלָם אֹפֶן אֲמִירָתָן אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא שֶׁסָּחַף וְהִשְׁכִּיחַ לְרֶגַע רִגְשׁוֹת אֵיבָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶן תַּקָּנָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים.

בְּהִזְדַּמְנוּת אַחֶרֶת, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בִּיצִיעַ הָאוֹרְחִים, שָׁמַעְתִּי וִכּוּחַ נִלְהָב וְאַכְזָרִי מְאֹד בֵּין אָבִי לְסֶר וִילְיַם הַרְקוֹרְט. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁסֶּר וִילְיַם מָלֵא חֵמָה, וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה בִּלְתִּי־הֹוגֶנֶת בְּיוֹתֵר, וּמַה הֻפְתַּעְתִּי, כְּשֶׁעָלָה לְאַחַר רְגָעִים אֲחָדִים לַמָּקוֹם שָׁם יָשַׁבְתִּי וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ לְפָנַי בְּבַת־צְחוֹק קוֹרֶנֶת וְשָׁאַל לְדַעְתִּי עַל כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה.

* *

כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה בְּדַעְתִּי אֶת תְּשִׁישׁוּת גּוּפִי לְאַחַר הַתְּאוּנָה, עִם יְמֵי הַהִתְרַגְּשׁוּת הַפּוֹלִיטִית, שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל, תָּמֵהַּ אֲנִי אִם נִתְּנָה לַקַּפִּיטַן גֵּ’מְס הִזְדַּמְּנוּת הוֹגֶנֶת לְהָכִין אוֹתִי לַבְּחִינוֹת. וּבְכָל זֹּאת הֻכְתַּר נִסְיוֹנִי הַשְּׁלִישִׁי בְּהַצְלָחַת־מָה. נִמְצֵאתִי רָאוּי לְהִתְקַבֵּל כְּקַדֵּט לְמַחְלְקַת הַפָּרָשִׁים בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט. הַהִתְחָרוּת עַל הַכְּנִיסָה לְמַחְלְקַת חֵיל הָרַגְלִים הָיְתָה קָשָׁה יוֹתֵר, הוֹאִיל וְהַחַיִּים בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים עוֹלִים בְּיֹקֶר רַב כָּל־כָּךְ. לַנְּחוּתִים שֶׁבִּרְשִׁימַת הַנִּבְחָנִים הֻצְּעָה אֵפוֹא כְּנִיסָה הַקַּלָּה יוֹתֵר לְחֵיל־הַפָּרָשִׁים. רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתִי עַל שֶׁעָמַדְתִּי בַּבְּחִינָה, אַךְ עוֹד יוֹתֵר שָׂמַחְתִּי לִלְמֹד אֶת חָכַמַת־הַצָּבָא בִּרְכִיבָה. אוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר קָבַעְתִּי לִי דֵּעָה בְּנוֹגֵעַ לַיִּתְרוֹנוֹת הַיַּחֲסִיִּים שֶׁבִּרְכִיבָה וַהֲלִיכָה בָּרֶגֶל. סוּס יִהְיֶה לִי – מִי יִדְמֶה וּמִי יִשִׁוֶה לִי! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּדֵּי הָרוֹכְבִים הֲדוּרִים יוֹתֵר מִמַּדֵּי הָרַגְלִים. לְפִיכָךְ כָּתַבְתִּי לְאָבִי בְּרַחֲבוּת־לֵבָב עַל תּוֹצְאוֹת הַבְּחִינָה, וּמַה הֻפְתַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ, שֶׁהוּא חוֹלֵק עַל דַּעְתִּי לַחֲלוּטִין. הוּא רָאָה בְּכָךְ פְּחִיתוּת־כָּבוֹד, שֶׁלֹא עָלָה בְּיָדִי לְהִכָּנֵס לְחֵיל־הָרַגְלִים. הוּא הִצִּיעַ,שֶׁאֶכָּנֵס לְחֵיל־הַקַּלָּעִים הַ־60, גְּדוּד מְפֻרְסָם, מֻרְכָּב מֵאַרְבָּעָה בַּטַּלְיוֹנִים²⁰, שֶׁאַף כִּי לָבַשׁ מַדִּים שְׁחוֹרִים, הִתְבָּרֵךְ בְּפַסִּים אֲדֻמִּים עַל הַשַּׁרְווּלִים וְהַצַּוָּארוֹן. “אִם תִּכָּנֵס לְחֵיל הַקַּלָּעִים ה־60”, כָּתַב אָבִי, “תּוּכַל לְשָׁרֵת שְׁתַּיִם־שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּאַחַד הַמִּבְצָרִים בְּיַם הַתִּיכוֹן, וְכָךְ תַּגִּיעַ לִידֵי בַּגְרוּת שְׁלֵמָה, בְּטֶרֶם תַּתְחִיל אֶת שֵׁרוּתְךָ בְּהֹדּוּ”. נִתְבָּרֵר שֶׁהוּא כְּבָר כַּתָּב לְדֻכַּס קֵמְבְּרִידְג', הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי שֶׁל חֵיל הַקַּלָּעִים ה־60, בִּדְבַר כְּנִיסָתִי לִגְדוּדוֹ, וְהַדֻּכָּס הוֹאִיל לָתֵת אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הַחִיּוּבִית לְכָךְ. עַתָּה נֶהֶפְכוּ כָּל הַתָּכְנִיּוֹת הָאֵלֶּה עַל פִּיהֶן, וּבַדֶּרֶךְ הַבִּלְתִּי נוֹחָה וִיקָרָה בְּיוֹתֵר. לַדֻּכָּס לֹא תִּנָּתֵן הִזְדַּמְּנוּת לְקַבֵּל אֶת פָּנַי עוֹלָמִית, וּבַמִּבְצָרִים שֶׁל יַם הַתִּיכוֹן אֵין כָּל צֹרֶךְ בְּפָרָשִׁים. “בְּחֵיל־הָרַגְלִים”, הֵעִיר אָבִי, “יֵשׁ לְפַרְנֵס בֶּן־אָדָם, וְאִלּוּ בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים – בֶּן אָדָם וְסוּסוּ גַּם יַחַד”. דְּבָרִים אֵלֶּה לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהָיוּ נְכוֹנִים, אֶלָּא הָיָה בָּהֶם אֲפִלּוּ מִשּׁוּם מִעוּט־הַדְּמוּת. לֹא הֶעֱלָה אָבִי בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לֹא רַק בְּסוּס אֶחָד, אֶלָא בִּשְּׁנֵי סוּסֵי־מִלְחָמָה רִשְׁמִיִּים, וְעַל אֵלֶּה סוּס־צַיִד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם – מִלְּבַד כַּמָּה וְכַמָּה פּוֹנִי, שֶׁהִיא הֶכְרַח גָּמוּר לְמִשְׂחֲקֵי הַפּוֹלוֹ! בְּכָל זֹאת הִתְרַגֵּז עַד מְאֹד, וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנוּ מִכְתָּב אָרֹךְ וְקַפְּדָנִי מְאֹד, בּוֹ הִבִּיעַ דֵּעָה עֲגוּמָה בְּיוֹתֵר עַל כָּל פָּרָשַׁת לִמּוּדַי, בְּהַרְאוֹתוֹ יַחַס שֶׁל זִלְזוּל גָּמוּר לְהַצְלָחָתִי בַּבְּחִינָה, שֶׁלְּדַעְתּוֹ, לֹא עָמַדְתִּי בָּהּ אֶלָּא בְּקֹשִׁי וְּבְהַזְהִירוֹ אוֹתִי מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה הַנִּשְׁקֶפֶת לִי, לְהֵעָשׂוֹת “לֹא־יִצְלַח חֶבְרוּתִי” בְּסוֹפִי. הוֹדָעָה זוֹ הִפְתִּיעָה אוֹתִי וְגָרְמָה לִי יִסּוּרִים קָשִׁים, וַאֲנִי מִהַרְתִּי לְהַבְטִיחַ לוֹ תּוֹצָאוֹת טוֹבוֹת יוֹתֵר לֶעָתִיד לָבוֹא. בְּכָל זֹאת עָלַץ לִבִּי לִקְרַאת כְּנִיסָתִי לְסֶנְדְּהוֹרְסְט, וְלַסִּכּוּיִים שֶׁבְּעוֹד 18 חֹדֶשׁ, לְכָל הַיּוֹתֵר, אֶזְכֶּה לִהְיוֹת קָצִין שֶׁל מַמָּשׁ בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים, וַאֲנִי הִתְמַסַּרְתִּי לְהַזְמָנַת הַצִּיּוּד וְהַמַּכְשִׁירִים הָרַבִּים הַדְּרוּשִׁים לְקַדֶּט־גֶּ’נְטֶלְמֶן.

אוֹתוֹ קַיִץ שְׁלָחוּנִי הוֹרַי, אוֹתִי וְאֶת אָחִי, בִּלְוָיַת מוֹרֶה פְּרָטִי, לְטִיּוּל בָּרֶגֶל כְּבַיָּכוֹל בִּשְׁוֵיץ. אוּלָם לַמּוֹתָר יִהְיֶה לְהַגִּיד, שֶׁנָּסַעְנוּ בָּרַכֶּבֶת עַד שֶׁאָזַל כָּל כַּסְפֵּנוּ. הַמּוֹרֶה וַאֲנִי טִפַּסְנוּ בֶּהָרִים. עָלִינוּ בְּרֹאשׁ וֶטֶרְהוֹרְן וּמֹונְטֶא רוֹזָא. מַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בְּפִסְגוֹת בֶּרְן־עִלִּית הוּא אֶחָד מִפִּלְאֵי הָאוֹר וְהַצֶּבַע, שֶׁלֹּא רָאִיתִי עוֹד כָּמוֹהוּ לְיֹפִי. אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לַעֲלוֹת בְּמַטֶרְהוֹרְן, אוּלָם לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁדָּבָר זֶה הָיָה כָּרֹּךְ בְּהוֹצָאוֹת רַבּוֹת, אֶלָּא שֶׁמּוֹרֵנוּ רָאָה בּוֹ מִשּׁוּם סַכָּנָה יְתֵרָה. אָכֵן, כָּל אוֹתָהּ הַזְּהִירוֹת כִּמְעַט שֶׁנִתְעַרְעֲרָה בִּגְלַל מִקְרֶה שֶּׁאֵרַע לִי בָּאֲגַם שֶׁל לוֹזַן. אֲנִי רוֹשֵׁם מִקְרֶה זֶה, כְּדֵי שֶׁיְשַׁמֵּשׁ אַזְהָרָה לַאֲחֵרִים. יָצָאתִי עִם חָבֵר אֶחָד, צָעִיר מִמֶּנִּי בְּמִקְצָת, לָשׁוּט בְּסִירָה עַל פְּנֵי הָאֲגָם. לְאַחַר שֶׁהִתְרַחַקְנוּ כְּדֵי מִיל מִן הַשָּׂפָה, הֶחֱלַטְנוּ לִשְׂחוֹת מְעָט. פָּשַׁטְנוּ אֶת בְּגָדֵינוּ, קָפַצְנוּ הַמַּיְמָה וְהִתְחַלְנוּ שׂוֹחִים לַהֲנָאָתֵנוּ. כְּשֶׁאָמַרְנוּ דַּי, נִמְצְאָה הַסִּירָה כְּדֵי מֵאָה יַרְד מֵאִתָּנוּ. רוּחַ הֵחֵלָּה מְזַעֲזַעַת אֶת פְּנֵי הַמַּיִם. גְּנוֹנָה קְטַנָּה וַאֲדֻמָּה הָיְתָה סוֹכֶכֶת עַל הַסַּפְסָל שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה, גְּנוֹנָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת מִפְרָשׂ, מִשֶּׁנָּשְׁבָה בָּהּ הָרוּחַ. בְּעוֹד אָנוּ שׂוֹחִים לְעֻמַּת הַסִּירָה, נִשְּׂאָה בָּרוּחַ מִשָּׁם וָהָלְאָה. לְאַחַר שֶׁעָשִׂינוּ כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת לְהַשִּׂיגָהּ, חָצִינוּ אֶת הַמֶּרְחָק לִשְׁנַיִם כִּמְעַט. אוּלָם בֵּינָתַיִם גָּבְרָה הָרוּחַ וְהָעֲיֵפוּת הֵחֵלָּה נוֹתֶנֶת אוֹתוֹתֶיהָ בִּשְׁנֵינוּ, וּבְיִחוּד בַּחֲבֵרִי. עַד כָּאן לֹא חָשַׁבְתִּי עַל סַכָּנָה כָּל־שֶּׁהִיא. הַשֶּׁמֶשׁ הוֹסִיפָה לְשַׂחֵק בַּמַּיִם הַכְּחֻלִּים, הַמִּתְנוֹצְצִים. הַפַּנּוֹרַמָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל הָרִים וְגֵיאָיוֹת, בָּתֵּי־מָלוֹן וַחֲוִילוֹת הוֹסִיפָה לְחַיֵּךְ אֵלֵינוּ בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ. אוּלָם מֵעַתָּה רָאִיתִי אֶת הַמָּוֶת מִקָּרוֹב, אֲשֶׁר כֵּן לֹא רְאִיתִיו מִיָּמַי. הוּא הָיָה שׂוֹחֶה בַּמַּיִם לְצִדֵּנוּ לוֹחֵשׁ מִזְּמַן לִזְּמַן בָּרוּחַ הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת, שֶׁהוֹסִיפָה לִסְחֹף אֶת הַסִּירָה מֵאִתָּנוּ וָהָלְאָה, בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת, שֶׁבָּהּ שָׂחִינוּ לְעֻמָּתָהּ. רָחֲקָה כָּל עֶזְרָה מֵאִתָּנוּ. בְּלֹא עָזְרָה אִי־אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל הַשָּׂפָה עוֹלָמִית. אֲנִי הָיִיתִי שַׂחְיָן זָרִיז וּמָהִיר, וּבְהֶרָאוּ יִצַּגְתִּי אֶת מַחְלַקְתִּי, שֶׁהִנְחִילָה תְּבוּסָה לְכָל הַמִּתְחָרִים בָּהּ. עַתָּה שָׂחִיתִי לְמַעַן חַיַּי. פַּעֲמַיִם הִגַּעְתִּי כְּדֵי יַרְד אֶחָד מִן הַסִּירָה, וְכָל פַּעַם נָשְׁפָה בָּהּ הָרוּחַ וְהוֹצִיאָה אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדִי; מִתּוֹךְ מַאֲמָץ אַדִּיר תְּפַסֹתִּיהָ בָּרֶגַע הַנָּכוֹן, בְּטֶרֶם נָשְׁפָה הָרוּחַ בַּגְנוֹנָה בְּיֶתֶר עֹז, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית. בְּקֹשִׁי הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי לְתוֹכָהּ וְחָתַרְתִּי חֲזָרָה אֶל בֶּן־לְוָיָתִי שֶׁאַף כִּי נִתְעַיֵּף, לֹא הִרְגִּישׁ כַּנִּרְאֶה, בְּעֵין־הַמָּוֶת הַעֲגוּמָה, הַצְהֻבָּה, שֶּׁקָּמָה לְפֶתַע לְשַׂחֵק מִסְּבִיבֵנוּ. אֲנִי לֹא סִפַּרְתִּי לַמּוֹרֶה עַל נִסָּיוֹן רְצִינִי זֶה, שֶׁנִּתְנַסֵּיתִי בּוֹ, אַךְ לֹא שָׁכַחְתִּי אוֹתוֹ מֵעוֹלָם; וְאוּלַי יִמָצְאוּ בֵּין קוֹרְאַי, אֲשֶׁר יִזְכְּרוּהוּ אַף הֵם.

אֶת הַזְּמַן שֶׁעָשִׂיתִי בַּקּוֹלֶג' הַצְּבָאִי הַמַּלְכוּתִי אֲנִי רוֹאֶה כִּתְקוּפַת בֵּינַיִם בְּחַיַּי, בָּהּ נִסְתַּיְּמוּ קָרוֹב לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת לִמּוּדִים: 36 “זְמַנִּים”, כָּל אֶחָד בֶּן שָׁבוּעוֹת רַבִּים (עִם יְמוֹת פַּגְרָא קְצָרִים מִדַּי, זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם), בְּרֻבָּם לֹא שָׂבַעְתִּי נַחַת, בָּהֶם לֹא נִדְרַשְׁתִּי כִּמְעַט מֵעוֹלָם לְלְמֹד דָּבָר הַדּוֹמֶה לְמוֹעִיל אוֹ מְעַנְיֵן, לֹא הֻרְשֵׁיתִי לִשְׁעוֹת בְּמִשְׂחָקִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְשַׁעֲשַׁע. כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁקִיף אֲחוֹרַנִּית אֶל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן כְּפָחוֹת נְעִימוֹת, הַתְּקוּפָה הָעֲקָרָה וְהָאֻמְלָלָה, שֶׁיָּדַעְתִּי בְּיָמַי. מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּיַלְדוּתִי בֵּין הַצַּעֲצוּעִים שֶׁבַּחֲדַר־הַיְּלָדִים. יָדַעְתִּי אֹשֶׁר יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִשָּׁנָּה לְשָׁנָה, מִשֶּׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ. אוּלָם תְּקוּפַת־בֵּינַיִם זוֹ בְּכָתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הָיְתָה לְכֶתֶם אָפֹר וְקוֹדֵר עַל מַפַּת מַסָּעַי. הָיָה זֶה מֶשֶׁךְ אֵין־סוֹף שֶׁל דְּאָגוֹת, שֶׁלֹא נִרְאוּ קַטְנוּנִיּוּת, שֶׁל עָמָל וָטֹרַח שֶׁאֵין אִתָּם שִׂמְחַת פִּרְיוֹן. תְּקוּפָה שֶׁל מְצוּקָה, חֹמֶר־הַדִּין וְחַדְגּוֹנִיּוֹת לְלֹא תַּכְלִית.

הֲלָךְ־מַחֲשָׁבָה זֶה לֹא מִן הַדִּין הוּא שֶׁיְבִיאֵנִי לִידֵי הַגְזָמָה בְּתֵאוּרָן שֶׁל שְׁנוֹת־לִמּוּדַי. אֵין סָפֵק שֶׁהָיָה בָּהֶן גַּם מִן הַצְּחוֹק וּמִן הָעֲלִיצוּת שֶׁל נְעוּרִים מִתְרוֹנְנִים. הֶרָאוּ הָיָה בֵּית־סֵפֶר מְשֻּׁבָּח מְאֹד, וְהַשֵּׁרוּת הָאִישִׁי שֶׁל מוֹרָיו עָמַד עַל הַגֹּבַהּ. רֹב הַתַּלְמִידִים הָיוּ מְאֻשָּׁרִים מְאֹד, וְרַבִּים הֵם אֲשֶׁר זָכוּ בְּכִתּוֹתָיו וּבְמִגְרְשֵׁי־מִשְׂחָקָיו לְאוֹתוֹת הַהִצְטַיְּנוּת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁיָּדְעוּ בְּחַיֵּיהֶם. אֵין אֲנִי בָּא לְצַיֵּן אֶלָּא עֻבְדָּה זוֹ, שֶׁהָיִיתִי – בְּלִי סָפֵק, בִּגְלַל פְּגִימוֹתַי שֶׁלִּי – בִּבְחִינַת יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הָיִיתִי בּוֹחֵר מִכָּל אֵלֶּה לִהְיוֹת שׁוּלְיָא שֶׁל רַצָּף, אוֹ שַׁמָּשׁ וְשָׁלִיחַ, אוֹ לַעֲזֹר לְאָבִי בְּקִשּׁוּט חַלּוֹנוֹת־רַאֲוָה שֶׁל חֲנֻיּוֹת־מַכֹּלֶת, אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ; אֵלֶּה הֵם דְּבָרִים טִבְעִיִּים; מֵהֶם הָיִיתִי לוֹמֵד יוֹתֵר, וְגַם הָיִיתִי מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתָם הַרְבֵּה יוֹתֵר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר אֶת אָבִי מִקָּרוֹב, דָּבָר שֶׁהָיָה מַרְנִין אֶת לְבָבִי.

וַדַּאי שֶׁהַחִנּוּךְ הַמְמֻשָּׁךְ, הַנִּרְאֶה הֶכְרָחִי לְקִדּוּם הַחֶבְרָה, אֵינוֹ מִטֶּבַעַ הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וְלֹא כְּדַרְכָּה, הַיֶּלֶד מוּכָן לָצֵאת בְּעִקְבוֹת אָבִיו לְשַׁחֵר לְטֶרֶף. מוּכָן הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר מוֹעִיל בְּמֵיטַב כֹּחוֹתָיו, מוּכָן הוּא לַעֲבֹד וּלְהִשְׂתַּכֵּר, וְלוּ יְהִי הַשָּׂכָר פָּעוֹט בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לַעֲזֹר לְכַלְכָּלַת הַמִּשְׁפָּחָה. אֵין הוּא מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שְׁעַת־פְּנַאי שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁלּוֹ, לַעֲשׂוֹת בָּהּ אוֹ לְהִתְבַּטֵּל בָּהּ, כִּרְצוֹנוֹ. אֵין הוּא מְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַזְּכוּת הָאַחַת – לַעֲבֹד אוֹ לִרְעֹב. וְאָז אֶפְשָׁר, שֶׁלְּעֵת עֶרֶב תֻּצַּת אֵשׁ הָאַהֲבָה לְהַשְׂכָּלָה בְּלֵב אֵלֶּה הָרְאוּיִים לְכָךְ – לָמָּה נְנַסֶּה לְהִלְעִיט בָּהּ אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים? – וּפִלְאֵי הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָׁבָה יִתְגַּלּוּ לִבְחִירֵיהֶן.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, רִפּוּ שְׁנוֹת לִמּוּדַי אֶת יָדַי לֹא מְעָט. חוּץ מִסִּיּוּף, בּוֹ זָכִיתִי לְתֹאַר אַלּוּף שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, לֹא זָכִיתִי לְהִצְטַיֵּן בְּשׁוּם דָּבָר. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁכָּל בְּנֵי גִּילִי, וַאֲפִלּו יְלָדִים צְעִירִים מִמֶּנִי, יָדְעוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִסְתַּגֵּל לִתְנָאֵי עוֹלָמֵנוּ הַקָּטָן. הֵם הִצְלִיחוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר הֵן בַּמִּשְׂחָקִים וְהֵן בַּלִּמּוּדִים. לֹא נְעִימָה הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁאַתָּה עוֹמֵד מִחוּץ לַכִּתָּה, וּמַתְחִיל לְפַגֵּר בְּעוֹדְךָ בִּתְּחִלַּת הַמֵּרוֹץ. הֻפְתַּעְתִּי בִּשְׁעַת פְּרִידָתִי מִמַּר וֶלְדּוֹן, לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ מִתְנַבֵּא, מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁלֹּא רָאִיתִי לוֹ כָּל יְסוֹד, שֶׁעָלֹה יַעֲלֶה בְּיָדִי לָסֹל אֶת דַּרְכִּי בַּחַיִּים. כָּל יָמַי הָיִיתִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

כָּל הַכָּבוֹד לְבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַתִּיכֹוִנים שֶׁלָּנוּ, אוּלָם אֲנִי לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל בֵּין כָּתְלֵיהֶם. רֵעִי וַעֲמִיתִי בְּהֶרָאוּ הָיָה גֶּ’ק מִילְבֶּנְק, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנִי בִּשְׁנָתַיִם כִּמְעַט. גֶּ’ק הָיָה בְּנוֹ שֶׁל בָּרוֹנֶט זָקֵן, שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ יָשְׁבָה בְּצִ’יצֶ’סְטֶר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. הוּא לֹא הִצְטַיֵּן בְּמִשְׂחָקִים, וְלֹא בְּלִמּוּדִים. מִבְּחִינוֹת אֵלֶּה לֹא עָלָה בְּהַרְבֵּה עַל הַמְּמֻצָּע שֶׁבִּבְנֵי גִּילוֹ. אוּלָם לַנַּעַר הָיָה סִגְנוֹן מִשֶּׁלּוֹ, אֲצִילוּת־נִמּוּסִים יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, הַשְׁקָפַת עוֹלָם מְבֻּגֶּרֶת, וּכְדֻגְמַת שִׂיחָתוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּי כָּל נַעַר אַחֵר בְּהֶרָאוּ. הוּא הָיָה תָּמִיד הַגֶּ’נְטֶלְמֶן בְּהֵ“א הַיְדִיעָה, שָׁקֵט וְשַׁלִּיט בְּרוּחוֹ, מָתוּן וּמְיֻּשָּׁב, הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ מִתַּחַת יַד הַחַיָּט. מִדֵּי בּוֹא אָבִי לְבַקְּרֵנִי, הָיָה לוֹקֵחַ אֶת שְׁנֵינוּ לִסְעֹד אִתּוֹ פַּת־צָהֳרָיִם בִּ”מְלוֹן רֹאשׁ־הַמֶּלֶךְ", הָיִיתִי נִרְגָּשׁ לְשֵׁמַע שִׂיחָתָם, שִׂיחַת שָׁוִים, כְּבַיָּכוֹל, מִתּוֹךְ אֱמוּנַת בִּטָחוֹן שֶׁל שְׁנֵי אִישֵׁי הַחֶבְרָה. כַּמָּה קִנֵּאתִי בַּנַּעַר הַזֶּה! מָה אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לְקַיֵּם יְחָסִים מֵעֵין אֵלֶּה עִם אָבִי גַּם אֲנִי! אוּלָם אֲהָהּ, בַּר־בֵּי־רַב נֶחֱשָׁל שֶׁכָּמוֹנִי, כָּל פַּעַם שֶׁנִּסִּיתִי לְהִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה, לֹא פָּלַט פִּי אֶלָּא דִּבְרֵי שְׁטוּת, שֶׁהֱבִיאוּנִי בִּמְבוּכָה.

מִילְבֶּנְק וַאֲנִי נֶחֱלַצְנוּ פַּעַם אַחַת לְשֵׁם עֲלִילָה מְשֻׁתֶּפֶת. גִּלִּינוּ מִנְהָג עַתִּיק, שֶׁלְּפִיו אֵין הָאִמוּן בְּכַדּוּרֶגֶל חוֹבָה בְּשָׁבוּעַ שֶׁל בְּחִינוֹת. תַּקָּנָה זוֹ יָצְאָה מִכְּלָל שִׁמּוּשׁ זֶה שָׁנִים מִסְפָּר. לְפִיכָךְ סֵרַבְנוּ לְשַׂחֵק, מִתּוֹךְ אַסְמַכְתָּה עַל אוֹתָהּ תַּקָּנָה וַאֲמַתְלָה, שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְרַכֵּז בְּלִמּוּדֵינוּ. עַל הֶעָזָה זוֹ הִרְבִּיצוּ בָּנוּ הַמַּדְרִיכִים בְּמַקְלוֹתֵיהֶם, אוּלָם אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַכְחִישׁ, “שֶׁהַדִּין הוּא עִמָּנוּ”. הָעִנְיָן נִדּוֹן בִּרְצִינוּת רַבָּה בַּחוּגִים הַגְּבֹהִים בְּיוֹתֵר. שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה יָמִים לֹא יָדַעְנוּ, מָה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ. לְרָעַת עִנְיָנְנוּ הָיָה הַחֲשָׁד, שֶׁאֵין הַלִּמּוּדִים מַתִּישִׁים אֶת כֹּחֵנוּ כְּלָל, וְאַדְּרַבָּא, שֶׁאָנוּ מִתְבַּטְּלִים מִלִּמּוּדֵינוּ. אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻחְלַט לְזַכּוֹתֵנוּ, וַאֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁהַתַּקְדִּים הַנּוֹעָז אֲשֶׁר קָבַעְנוּ לֹא נִתְבַּטֵּל אַף בַּדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵינוּ.

מִילְבֶּנְק נוֹעַד לְשָׁרֵת בַּצָּבָא, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצוּ לְהִכָּנֵס לְחֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי. אָבִיו הִרְשָׁה לוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת, מִתּוֹךְ שֵׁרוּת בַּמִּילִיצְיָה תְּחִלָה. דֶּרֶך זוֹ אָמְנָם הָיְתָה אֲרֻכָּה קְצָת יוֹתֵר, אֲבָל פָּטְרָה מִן הַבְּחִינוֹת. לְפִיכָךְ עָזַב אֶת הֶרָאוּ שָׁנָה אַחַת לְפָנַי, וּבִמְהֵרָה הִתְנוֹסֵס בְּמַעֲלַת סְגַן־קָצִין שֶׁל הַמִּילִיצְיָה. אֲנָחְנוּ הֶחֱלַפְנוּ מִכְתָּבִים בִּקְבִיעוּת וְהָיִינוּ מִתְרָאִים תְּכוּפוֹת בִּימוֹת הַחֹפֶשׁ. עוֹד נָשׁוּב וְנִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בְּדַפֵּי הַסֵּפֶר הַזֶּה. הוּא נוֹעַד לַכָּבוֹד הַצְּבָאִי הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר, הוּא זָכָה לְקַבֵּל אֶת “צְלַב וִיקְטוֹרְיָה” בַּמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, כְּשֶהִצִּיל מִמָּוֶת אֶחָד מִפָּרָשָׂיו, תַּחַת אֵשׁ קַטְלָנִית שֶׁל הָאוֹיֵב, לְאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ נִפְצַע קָשֶׁה. הוּא נָפַל בֵּין חַלְלֵי חֲצִי־הָאִי גַּלִּפּוֹלִי, בְּצֵאתוֹ לְהַתְקָפָה נוֹאָשָׁה בַּמַּעֲרָכָה הָאֲיֻמָּה בְּמִפְרַץ סוֹבְלָא.

*

אָהַבְתִּי אֶת הַפִּזְמוֹנִים שֶׁל הֶרָאוּ. יֵשׁ בְּהֶרָאוּ סֵפֶר שֶׁל מִזְמוֹרֵי־תַּלְמִידִים, שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם, מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיִינוּ מִתְכַּנְסִים בְּאוּלַם־הַהַרְצָאוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ בְּבִיתָנֵי־הַמַּחְלָקוֹת וְשָׁרִים אֶת שִׁירֵי־הַתִּפְאֶרֶת הַמְּפֻרְסָמִים הַלָּלוּ בְּמַקְהֵלָה. סָבוּר אֲנִי, שֶׁמִּזְמוֹרִים אֵלֶּה הֵם הָאוֹצָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר בְּכָל אוֹצְרוֹת הֶרָאוּ. בְּאִיטוֹן וַדַּאי שֶׁלֹּא תִּמְצְאוּ דֻּגְמָתָם. אַתָּה מוֹצֵא שָׂם זֶמֶר אֶחָד, וְהוּא זֶמֶר שֶׁל שַׁיִט, שָׁאַף כִּי יָפֶה הוּא לְתַרְגִּילִים, הֲרֵיהוּ עָלוּב מְאֹד מִבְּחִינַת הַסְּפּוֹרְט וְעוֹד יוֹתֵר מִבְּחִינָה פִּיּוּטִית.

זָכִינוּ גַּם לִשְׁמֹעַ הַרְצָאוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי־שֵׁם עַל נוֹשְׂאִים מַדָּעִיִּים אוֹ הִסְטוֹרִיִּים, הֵן עָשׂוּ עָלַי רֹשֶׁם רַב בִּשְׁעָתָן. לִשְׁמֹעַ סִפּוּר־מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק מִפִּי בַּר־סַמְכָא גָּדוֹל, וּבְיוֹתֵר אִם פַּנַס־קֶסֶם בְּיָדו, הֲרֵי זוֹ, לְדַעְתִּי, שִׁיטַת־הַחִנּוּךְ הַמְשֻׁבָּחָה בְּיוֹתֵר. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַעְתִּי הַרְצָאָה כָּזוֹ, בַּעֲשׂוֹתִי אָזְנִי כַּאֲפַרְכֶּסֶת, יָכֹלְתִּי בְּנָקֵל לַחֲזֹר עָלֶיהָ לִפְנֵי אֲחֵרִים. חָמֵשׁ מֵאוֹתָן הַהַרְצָאוֹת אֲנִי זוֹכֵר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הָאַחַת, מֵאֵת מַר בּוֹאֶן, הַגָּדוֹל בְּמוֹרֵי הֶרָאוּ וּמְחַבֵּר כַּמָּה מִזְּמִירוֹתֵינוּ הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר, נָתְנָה לָנוּ תֵּאוּר מְצוֹדֵד שֶׁל מִלְחֶמֶת ווֹטֶרְלוּ. פַּעַם אֲחֶרֶת הִרְצָה עַל מִלְחֶמֶת סֶדַּן, וְשׁוּב נֶהֱנֵיתִי מְאֹד. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים גִּלִּיתִי, שֶׁהוּא לָקַח אֶת הַדְּבָרִים, כִּמְעַט מִלָּה בְּמִלָּה, מִסִּפְרוֹ שֶׁל הוּפֶּר “סֶדַן” – אַחַד הַסְּפָרִים הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר עַל הַקּוֹלוֹנֶל שֶׁלִי. אַךְ תַּגְלִית זוֹ לֹא קִלְקְלָה אֶת הַשּׁוּרָה.

הָיְתָה הַרְצָאָה עַל הַעְפָּלָה בְּהָרֵי הָאַלְפִּים מֵאֵת מַר וִימְפֶּר הַמְּפֻרְסָם, עִם תְּמוּנוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל מוֹרֵי־דֶּרֶךְ וְתַיָּרִים, שֶׁנִּתְלוּ בְּרִיסֵי־עֵינֵיהֶם כְּבַיָּכוֹל בְּצוּקֵי הַסְּלָעִים, אוֹ עָמְדוּ וְגַבָּם אֱלֵי תְּהוֹמוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ צִלּוּמֵיהֶם הִפִּילוּ אֵימָה עַל כָּל רוֹאֵיהֶם.

הַרְצָאָה אַחֶרֶת הִסְבִּירָה, כֵּיצַד פַּרְפָּרִים מִתְגּוֹנְנִים בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם. פַּרְפָּר שֶׁהוּא פָּסוּל לַאֲכִילָה – צְבָעָיו הַמַּבְרִיקִים בָּאִים לְהַזְהִיר אֶת הַצִּפּוֹר שֶׁלֹּא תְּבִיאֵהוּ אֶל פִּיהָ. פַּרְפָּר עֲסִיסִי, הֶעָרֶב לַחֵךְ, מִתְגּוֹנֵן בְּהִדַּמּוֹתוֹ לְצֶבַע הֶעָנָף אוֹ הֶעָלֶה, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עָלָיו. אוּלָם עַד שֶׁהֵם פּוֹשְׁטִים צוּרָה וְלוֹבְשִׁים צוּרָה, עוֹבְרוֹת שְׁנוֹת־מִלְיוֹנִים, וּבֵינְתַיִם הַנֶּחֱשָׁלִים שֶׁבָּהֶם נִטְרָפִים וְכָלִים מִן הָעוֹלָם. זֶה סוֹד צִבְעֵיהֶם, תָּוֵיהֶם וְתָגֵיהֶם שֶׁל הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים.

לְבַסּוֹף שָׁמַעְנוּ אֶת הַרְצָאָתוֹ שֶׁל מַר פַּרְקִין עַל “פֶדֶרַצְיָה קֵיסָרִית”. הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל הָאוֹת, שֶׁנָּתַן נֶלְסוֹן בִּטְרָפַלְגָּר: “אַנְגְּלִיָּה תּוֹבַעַת מִכָּל אִישׁ וָאִישׁ לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ”, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה סִסְמָא לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל קַו־הַמַּעֲרָכָה; אִם נִהְיֶה מְאֻחָדִים אֲנָחְנוּ וּמֹושְׁבוֹתֵינוּ, יָבוֹא יוֹם, וְהָאוֹת הַזֶּה יִנָּתֵן לֹא רַק לְאֹרֶךְ שׁוּרָה שֶׁל סְפִינוֹת, אֶלָּא גַּם שׁוּרָה שֶׁל אֻמּוֹת בְּאוֹתְתָן זוֹ לָזוֹ. זָכִינוּ לִחְיוֹת וְלִרְאוֹת בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל חָזוֹן זֶה, כְּפִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִי לְהַזְכִּיר לְמַר פַּרְקִין הַיָּשִׁישׁ, כְּשֶׁבָּא בְּאַחֲרִית יָמָיו לְמִשְׁתֶּה גָּדוֹל, שֶׁנֶּעֱרַךְ לִכְבוֹד נִצְחוֹנֵנוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם.

תָּמֵהַּ אֲנִי, מַדּוּעַ אֵין עוֹרְכִים הַרְצָאוֹת אֵלֶּה לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת יוֹתֵר. מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַשְׁמִיעָן, לַפָּחוֹת, אַחַת לִשְׁבוּעַיִם, וּלְהַטִּיל עַל הַתַּלְמִידִים, שֶׁיִּכְתְּבוּ תְּחִלָּה מָה שֶׁהֵם זוֹכְרִים מִן הַהַרְצָאָה, וְאַחַר כָּךְ – מַה שֶׁנִּמְצְאוּ לְמֵדִים מִמֶּנָּה. כִּי אָז יָכְלוּ הַמּוֹרִים לִבְדֹּק עַל נְקַלָּה, מִי מֵהַתַּלְמִידִים לוֹמֵד דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְיוֹצְקוֹ לִדְפוּס חָדָשׁ מִשֶּׁלּוֹ, וּמִי הַמְטֻמְטָמִים שֶׁבָּהֶם; וּלְפִי כֵן הָיוּ מִתְחַלְּקִים בִּמְהֵרָה לְסוּגֵיהֶם וְכָל אֶחָד תּוֹפֵס אֶת הַמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

כִּי אָז לֹא עָשְׂתָה הֶרָאוּ אֶת עַצְמָהּ לִצְחוֹק בְּהַחֲזִיקָה אוֹתִי בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, וַאֲנִי הָיִיתִי נֶהֱנֶה יוֹתֵר מֵחַיַּי בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: סֶנְדְּהוֹרְסְט    🔗

בְּסְֶֶּנְדְהוֹרְסְט נִתְּנָה לִי הִזְּדַּמְּנוּת חֲדָשָׁה לְהַרְאוֹת כֹּחַ־מַעֲשַׂי. שׁוּב הִפְרִיעָה לִי הַזְנָחַת הַלֶטִּינִית, הַצָּרְפַתִּית אוֹ הַמַּתֵּמַטִיָקה לְשֶׁעָבִר. הָיָה עָלֵינוּ לִלְמֹד דְּבָרִים חֲדָשְׁים מֵעַתָּה, וְכֻלָּנוּ הִתְחַלְנוּ בָּהֶם כְּאֶחָד. תַּכְסִיסִים, הֲקָמַת בִּצּוּרִים. טוֹפּוֹגְרַפְיָה (עַרִיכַת מַפּוֹת), חֹק הַצָּבָא וְאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה צְבָאִית – זוֹ הָיְתָה תָּכְנִית־הַלִּמּוּדִים כֻּלָּהּ. נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם תַּרְגִּילֵי־צָּבָא, הִתְעַמְּלוּת וּרְכִיבָה. הַמִּשְׂחָקִים לֹא הָיוּ חוֹבָה, אֶלָּא רְשׁוּת. הַמִּשְׁמַעַת הָיְתָה קַפְדָּנִית, וּשְׁעוֹת הַלִּמּוּדִים וְהַהֲלִיכָה בַּסָּךְ אֲרֻכּוֹת. לְעֵת עֶרֶב נִמְצֵאתָ עָיֵף מְאֹד. מָצָאתִי עִנְיָן רַב בַּעֲבוֹדָתִי, בְּיִחוּד בְּתַכְסִיסִים וַהֲקָמַת בִּצּוּרִים. אָבִי נָתַן הוֹרָאוֹת לְמוֹכֵר־הַסְפָרִים שֶׁלּוֹ, מַר בֵּין, לִשְׁלֹּחַ לִי כָּל סֵפֶר, שֶׁאֶרְאֶה בּוֹ צֹרֶךְ בְּלִמּוּדַי. וְכָךְ הִזְמַנְתִּי “פְּעֻלּוֹת מִלְחָמָה” שֶׁל הֶמְלִי, “מִכְתָּבִים עַל חֵיל־הָרַגְלִים, חֵיל הַפָּרָשִׁים וְהָאַרְטִילֶרְיָה” שֶׁל הַנָּסִיְך קְרַפְט, “תַּכְסִיסֵי־אֵשׁ בְּחיל הָרַגְלִים” שֶׁל מֵין, וְכַמָּה סְפָרִים לְתוֹלְדוֹת מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בַּאֲמֵרִיקָה, וּמִלְחֲמוֹת צָרְפַת בְּגֶרְמַנְיָה וְרוּסְיָה בְּטוּרְקִיָה – דֻּגְמָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל מִלְחֲמוֹת־עַמִּים בַּיָּמִים הָהֵם. בִּמְהֵרָה הָיְתָה לִי סְִפְרִיָּה צְבָאִית קְטַּנָה, שֶׁמָּצָאתִי בָּהּ מֵעֵין רֶקַע לְפָרָשַׁת־הַלִּמּוּדִים הָרְגִילָה. תַּרְגִּילֵי הַצָּבָא לֹא נִתְחַבְּבוּ עָלַי בְּיוֹתֵר, וּבְמֶשֶֶֹׁך כַּמָּה חֳדָשִׁים אָמְנָם נִמְנֵיתִי עִם “הַפְּלֻגָּה כִּבְדַת־הַתְּנוּעָה”, עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁהִצְרִיכוּ טִפּוּל מְיֻחָד.

אָכֵן לָהוּט הָיִיתִי מְאֹד אַחֲרֵי הָעַבוֹדָה הַמַעֲשִׂית בְֹבִצּוּרֵי־שָׂדֶה. כָּרִינוּ חֲפִירוֹת, בָּנִינוּ קִירוֹת־מָגֵן, הִסְתַּרְנוּ סוֹלְלוֹת בְּשַׂקֵּי־חוֹל, שִׂיחֵי־אַבְרָשׁ, חֲבִילוֹת־עֵצִים אוֹ “גְּלִילֵי־עָפָר מְפֻרְזָלִים שֶׁל ג’וֹנְס”, יִצַּרְנוּ fougasses; + chevaux de frises (מִין מוֹקֵשׁ פְּרִימִיטִיבִי). נִתַּקְנוּ פַּסִים שֶׁל מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בִּמְרֻבָּעִים שֶׁל מוֹךְ־מִקְלָעוֹת²¹ וְלָמַדְנוּ לְפוֹצֵץ גִּשְׁרֵי אֲבָנִים וְלַעֲשׂוֹת אֶת תַּחֲלִיפֵיהֶם בְּמַעְבָּרוֹת שֶׁל סִירוֹת אוֹ עֵצִים. שִׂרְטַטְנוּ מַפּוֹת שֶׁל כָּל גִּבְעוֹת קֶמְבֶּרְלִי עַל קַּוֵי גְּבוּלוֹתֵיהֶן, עָרַכְנוּ סִיּוּרֵי בִּלּוּשׁ בַּדְּרָכִים, קָבַענּוּ קַוֵי מִשְׁמָרוֹת וְתָכְנִיּוֹת חָלוּץ וּמְאַסֵּף וְלִפְעָמִים חִבַּרְנוּ אֱפִלוּ תַּרְשִׁימִים תַּכְסִיִסִיִּים פְּשׁוּטִים מְאֹד. מֵעוֹלָם לֹא לִמְּדוּ אוֹתָנוּ דָּבָר עַל פְּצָצוֹת וְרִמּוֹנֵי־יָד, כִּי יָדוּעַ הָיָה, כַּמּוּבָן, שֶׁכְּלֵי־זֶיִן אֵלֶּה עָבְרוּ וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם זֶה כְּבָר. הֵם יָצְאוּ מִכְּלָל שִׂמּוּשׁ בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשׂרֵה, וּבְוַדַּאי שְׁאֵין לְהָפִיק מֵהֶם כָּל תּוֹעֶלֶת בְּמִלְחֲמוֹת יָמֵינוּ.

וַדַּאי שֶׁכָּל אֵלֶּה לֹא היוּ אֶלָּא דְּברִים אֱלֶמֶנְטָרִיִּים בְּיוֹתֵר, וּמִמֹֹּחֵנוּ נִמְנַע לִשְׁעוֹת בִּשְׁעוֹת הָעַבוֹדָה בְּעִנְיָנִים שֶׁמִּחוּץ לִתְחוּמֵי חֲזוֹנוֹ שֶׂל סְגַן קָצִין, אוּלָם לִפְעָמִים הֻזְמַנְתִּי לִסְעֹד בְּקוֹלֶג' הַמִּפְקָדָה, מַהֲלַךְ פָּחוֹת מִקִּילוֹמֶטֶר וָחֵצִי מִּמְּקוֹמֵנוּ, בְּמקוֹם שֶׁהַקְּצִינִים הַמְעֻלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַצָּבָא אֻמְּנוּ לְשֵׁם שֵׁרוּת בַּמִּפְקָדָה הָעֶלְיוֹנָה. כּאן כָּלְלוּ הַלִּמּוּדִים עִנְיָנֵי דִּיוִיזְיוֹת, קוֹרְפּוּסִים, וַאַפִלוּ חֲיָלוֹת שְׁלֵמִים; בְּסִיסִים, אַסְפָּקָה, קַוֵּי־תַּחְבּוּרָה וְאַסְטְרַטֶּגְיָה שֶׁל מְסִלוֹת־בַּרְזֶל. זֶה הָיָה מְצוֹדֵד לֵב. כַּמָּה הִצְטָעַרְתִּי, שֶׁכָּל אֵלֶּה לֹא יָצְאוּ מְעוֹלָם מִגֶּדֶר הַהֲלָכָה, כִּי עָבְרָה תְּקוּפַת הַמֵּלְחָמוֹת בֵּין אֻמּוֹת בְּנוֹת־תַּרְבּוּת וְלֹא תָּשׁוּב עוֹד לָנֶצַח. אִלּוּ נוֹלַדְנוּ לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה, מַה יָּמִים טוֹבִים הָיוּ מְזֻמָּנִים לָנוּ! שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם בָּחוּר בֶּן 19 בְּ־1793, שֶּנּוּעֲדוּ לוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׁרִים שְׁנוֹת מִלְחָמָה בְּנַפּוֹלֵיאוֹן! אוּלָם עַל כָּל אֵלֶּה הֵקִיץ הַקֵץ. הַצָּבָא הַבְּרִיטִי שׁוּב לֹא פָּתַח בְּאֵשׁ עַל חַיָּלִים לִבְנֵי־עוֹר לְמִן מַעֲרֶכֶת קְרִים, וּמִעַתָּה, שֶׁהָעוֹלָם נַעֲשָׂה כֹּה רָגִיש וְרוֹדֵף־שָׁלוֹם – וְגַם דֵּמוֹקְרַטִי כָּל כָּךְ – לֹא עוֹד יָשׁוּבוּ יְמֵי הַתִּפְאֶרֶת. אוּלָם לְאָשְׁרֵנוּ עוֹד נוֹתְרוּ דֵּי פְּרָאִים וְעַמִּים בַּרְבָּרִיִּים: בְּנֵי זוּלוּ וְאַפְגָנִים. וְכֵן הַדֶּרְוִישִׁים שֶׁבְּסוּדַן. אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בֵּין אֵלֶּה אֲשֶׁר “יְשַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ” יוֹם אֶחָד, כְּטוֹב לִבָּם עֲלֵיהֶם. אֶפְשָׁר אֲפִילוּ, שֶׁתִּהְיֶה הִתְקוֹמְמוּת, אוֹ יִפְרֹץ מֶרֶד בְּהֹדּוּ. בַּיָמִים הָהֵם פָּשַׁט מִנְהָג מִסְתּוֹרִי בֵּין הַיְלִידִים לִמְשֹׁחַ אֶת עֲצֵי הַמַּנְגּוֹ בְּשֶׁשַׁר, וְכֻלָנוּ נֶאֱחַזְנוּ בְּלֵב מָלֵא תִּקְוָה בַּמַּאֲמָר שֵׁנִּתְפַּרְסֵם בְּ“סְפֶּקְטֵיטוֹר”, שֶׁבּוֹ הִצְהִיר, שֶּׁבְּעוֹד חֳדָשִׁים מִסְפָּר אוּלַי נִצְטָרֵךְ לִכְבּשׁ אֶת הֹדּוּ מֵחָדָשׁ. מַרְבִּים הָיִינוּ לְהַרְהֵר בְּכָל אֵלֶּה. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה הָיוּ מְחִישִׁים אֶת מִנּוּיֵנוּ לְמִשְׂרוֹת קְצִינִים, וְהָיִינוּ עוֹלִים לְעַרְבוֹת הֹדּוּ וְזוֹכִים בְּמֵדַלְיוֹת וְאוֹתוֹת־הִצְטַיְּנוּת, וּמַגִּיעִים אוּלַי לְתַפְקִידֵי־פִּקּוּד גְּבֹהִים, כִּקְלַיְב הַצָּעִיר, בְּשְׁעָתוֹ! בְּהַרְהוּרִים אֵלֶּה הָיְתָה רַק מִקְצָת נֶחָמָה, שֶׁכֵּן מִלְחָמָה בַּהֹדִּים הַמִּסְכֵּנִים תַּחַת הִשְׁתַּתְּפוּת בְּמִלְחָמָה אֵרוֹפָּאִית מַמָּשִׁית, אֵינָה אֶלָא כִּרְכִיבָה עַל סוּסֵי־נְיָר לְעֻמַּת הַ“גְּרַנְד נֶשׁוֹנַל”²². אוּלָם בְּאֵין בְּרֵרָה חַיֶב אָדָם לְהִסְתַּפֵּק בִּמְנָת דּוֹרוֹ שֶׁלּוֹ.

בֵּית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה גָּרַם לִי קֹרַת־רוּחַ מְרֻבָּה. לָמַדְתִּי לַעַלוֹת עַל סוּסִי – וְלָרֶדֶת מִמֶּנוּ – כִּשְׁאָר הַתַּלְמִידִים. בִּימֵי חֻפְשָׁתִי הִבְטִיחַ אָבִי בִּשְׁבִילִי אֶפְשָׁרוּת שֶׁל שִׁעוּרִים נוֹסָפִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה לְיַד הַקְּסַרְקְטִין שֶׁל נַיְטְסְבְּרִידְג', עִם פָּרָשֵׁי הַגְּוַרְדִּיָּה הַמַּלְכוּתִית. לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁנִּצְטָרַפְתִּי לִגְדוּדִי, עָלָה בְּיָדִי לְקַבֵּל שִׁעוּרִים נוֹסָפִים בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים תְּמִימִים, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל סָבוּר אֲנִי, שֶׁלָּמַדְתִּי לָשֶׁבֶת עַל גַּבֵּי הַסּוּס וְלַעֲצֹר בָּרֶסֶן כַּהֲלָכָה. הֲרֵי זֶה אַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

בְּסֵנְדְהוֹרְסְט לֹא יָדַעְתִּי תַּעַנוּג גָּדוֹל מִסּוּסִים. אֲנִי וְהַחוּג, שֶׁבּוֹ נִמְצֵאתִי, הוֹצֵאנוּ אֶת כָּל כַּסְפֵּנוּ בִּשְׂכִירַת סוּסִים מִן הָאֻרְווֹת הַמְצֻיָּנוֹת הַסְּמוּכוֹת לַמָּקוֹם. נִשְׁתַּקַּעְנוּ בְּחוֹבוֹת עַל סֶמֶךְ הַמַּשְׂכֹּרֶת, שֶׁהָיִינוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל בְּתוֹרַת קְצִינִים. הִרְבֵּינוּ לְהִתְחָרוֹת זֶה בָּזֶה וְאַף עָרַכְנוּ מֵרוּץ־פָּרָשִׁים בְּתוֹךְ פַּרְק שֶׁל נָגִיד מְקוֹמִי, שֶׁנָּטָה לָנוּ חֶסֶד. מִצְהֲלוֹתֵינוּ נִשְׁמְעוּ תְּכוּפוֹת בְּרֹאשׁ כָּל דְּרָכִים.

וְכָאן אֲנִי אוֹמֵר לַהוֹרִים, וּבְיִחוּד לָאֲמִידִים שֶׁבָּהֶם: “אַל תִּתְּנוֹ כֶּסֶף לְבִנְכֶם, עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר בְּכֹחַכֶם, תְּנוּ לוֹ סוּסִים”. שׁוּם אִישׁ לֹא בָּא לִידֵי צַּעַר, חוּץ מִצַּעַר שֶׁל כַּבוֹד, עַל יְדֵי רְכִיבַת סוּסִים. כָּל שָׁעָה שֶׁל יְשִׁיבָה בָּאֻכָּף, לֹא לְבַטָּלָה יָצְאָה. צְעִירִים הַרְבֵּה נֶהֶרְסוּ מְמַּעֲמָדָם מִתּוֹךְ שֶׁקָּנוּ לָהֶם סוּסִים, אוֹ הִמְרוּ²³ בְּסוּסִים, אַךְ מְעוֹלם לֹא נִפְגְּעוּ מִתּוֹךְ רְכִיבָה עֲלֵיהֶם, אֶלָא אִם כֵּן שִׁבְּרוּ אֶת מַפְרַקְתָּם, וּמִיתָה כָּזוֹ, הַבָּאָה בִּדְהָרָה, אֵין נָאָה מִמֶּנָּה.

כֵּוָן שֶׁעָלִיתִי לְמַעֲלַת קַדֶּט־גֶּ’נְטֶלְמֶן, עָלָה עֶרְכִּי גַּם בְּעֵינֵי אָבִי. נִתְּנָה לִי רְשׁוּת, בְּבוֹאִי הַבַּיְתָה לִימוֹת הַחֹפֶשׁ, לְהִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר לֹא הִפְרִיעַ לוֹ. הוּא מָצָא תָּמִיד קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה בְּהַצָּגוֹת מֻקְיוֹנִים, מְאַחֲזֵי־עֵינַיִם וְחַיּוֹת שֶׁבַּקִּרְקָס. וְאִתּוֹ הָלַכְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לַתֵּאַטְרוןֹ “אֶמְפַּיְר”. הוּא לְקָחַנִי אִתּוֹ גַּם לִמְסִבּוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת חֲשׁוּבוֹת שֶׁל לוֹרְד רוֹטְשִׁילְד בִּטְרִינְג. שָׁם הָיוּ מִתְכַּנְּסִים לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת רֹב הַמַּנְהִיגִים וְכַמָּה מִפִּרְחֵי הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית, שֶׁחָזוּ לָהֶם עֲתִידוֹת. הוּא לְקָחַנִי אִתּוֹ גַּם לְבִקּוּרִים בְּבָתֵּי יְדִידִים, שֶׁגִּדְּלוּ סוּסֵי־מֵרוּץ; כָּאן נִמְצֵאנוּ בְּחֶבְרָה שׁוֹנָה מִן הָרִאשׁוֹנָה, בָּה שׂוֹחֲחוּ עַל נוֹשׂאִים חֲדָשִׁים, מְשַׁעַשְׁעִים לֹא פָּחוֹת. הֶאֱמָנְתִּי, כִּי בְּיָדִי מַפְתֵּחַ לַכֹּל אוֹ כִּמְעַט לְכָל הָרָאוּי לְהַשִּׂיגוֹ. אוּלָם מִשֶּׁהִתְחַלְתִּי לְהַרְאוֹת לוֹ רֶמֶז־רְמִיזָה שֶׁל חֲבֵרוּת וְקִרְבָה יְתֵרָה, הָיָה נֶעֱלָב מִיָּד. כְּשֶׁאָמַרְתִּי לוֹ יוֹם אֶחָד שֶׁאֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר לְמַזְכִּירוֹ הַפְּרָטִי בִּכּתִיבַת כַּמָּה מִמִּכְתָבָיו הִקְפִּיאִנִי כָּאֶבֶן. עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ. שֶׁזּוֹ הָיְתָה רַק תְּקוּפַת־מַעֲבָר. אִלּוּ חַי עוֹד אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים, וַדָּאי שֶׁלֹא הָיָה נִמְנָע עוֹד מֵלְּקַבֵּל אֶת עֶזְרָתִי, אַךְ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים אֵלִּה לֹא נִתְּנוּ לוֹ! בָּהּ בְּשָׁעָה שָׁגָּמְלוּ יַחֲסֵי הַיְדִידוּת בֵּינֵינוּ וְהָיִינוּ קְרוֹבִים לִכְרוֹת בְּרִית, בְּשָׁעָה שֶׁנִּדְמָה לִי, כִּי הִתְקַשְּׁרוּת הֲדָדִית, אוֹ לְפָּחוֹת הֶסְכֵּם צְבָאִי, שׁוֹב אֵינָם בְּגֶדֶר הַנִּמְנָע, נִתַּק פְּתִיל חַיָּיו לָנֶצַח.

בַּאֲבִיב 1894 נִתְבָּרֵר לְכֻלָּנוּ, שֶׁאָבִי חָלָה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה. הוּא הִתְמִיד עַדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ הַפּוֹלִיטִית. כִּמְעַט כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ נָשָׂא נְאֻם בְּאַחַד הַמֶּרְכָּזִים הַחֲשׁוּבִים. מֵעֵינֵי אִישׁ לא נֶעֶלְמָה הָעֻבְדָּה, שֶׁמַּאֲמַצִּים אֵלֶּה נִכְְשָׁלִים וְהוֹלְכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר. מִדַּת הַיְדִיעוֹת, שֶׁמָּסְרוּ הָעִתּוֹנִים עַל נְאֻמָּיו, פָּחֲתָה וְיָרְדָה, מִשְּׁלֹשָׁה טוּרִים לִשְּׁנַים, מִשְּׁנַים – לְטוּר וָחֵצִי. בְּהִזְּדַּמְּנוּת אַחַת צִיֵּן הַ“טַּיְמְס”, שֶׁהָאוּלָם לֹא הָיָה מָלֵא. לְבַסּוֹף שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא וְהַדֻּכָּסִית הַזְּקֵנָה – שֶׁהָיוּ חוֹלְקוֹת כֹּה תְּכוּפוֹת זוֹ עַל דַּעְתָּה שֶׁל זוֹ – שְׁתֵּיהֶן מֵשְׁתַּדְּלוֹת לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, שֶׁיָּנוּחַ, זְמַן־מַה, בְּעוֹד הוּא עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא בָּרִיא וְשָׂלֵם, וְרוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ. יָדַעְתִּי, שֶׁשְּׁתַּיִם אֵלֶּה, הַקְרוֹבוֹת וּמְסוּרוֹת לוֹ כָּל כָּךְ, מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ דּוֹחֲקוֹת עָלָיו בְּמִדָּה כָּזוֹ, אִלְמָלֵא רָאוּ צֹרֶךְ חָמוּר בַּדָּבָר.

יָָכוֹֹל אֲֲִנִי כָּעֵת לִרְאוֹת אֶת אָבִי בְּאוֹר שׁוֹנֶה בְּמִקְצָת מִן הָאוֹר, בּוֹ רְאִיתִיהוּ בַּיָּמִים, שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת תּוֹלְדוֹתָיו. זֶה כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת הַגִּיל, בּוֹ נִגְזַר עָלָיו לָמוּת. כַּיּוֹם הַזֶּה אֲנִי רוֹאֶה בַּעֲלִיל אֶת הָאֹפִי הַפַטַּלִי שֶׁל מַעֲשֵׂה־הִתְפַּטְרוּתוֹ. הוּא הָיָה “הַקַּבַּרְנִיט הַנּוֹעָז בְּיוֹם סַעַר וְסוּפָה”. זו הֵֵיְתָה שְׁעָתוֹ. אוּלָם הַתְּנָאִים נִשְׁתַּנּוּ עִם נִצְחוֹן הָ“אוּנְיוֹנִיסְטִים” בְּ־1886. הָאֻמָּה בִּקְְּשָׁה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְדָרְשָׁה מַרְגּוֹעַ פּוֹלִיטִי. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי נָתַן לָאֻמָּה אֶת מְבֻקָּשָׁה וּמִלֵּא אֶת צָרְכָּה. הוּא עָלָה בִּפְסִיעֹות כְּבֵדוֹת לַשִּׁלְטוֹן וְתָפַס אֶת כִּסְאוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים, טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁשָּׂמַח לְרַכֵּז אֶת כָּל הַכֹּחַ בְּיָדָיו הוּא, וְלֹא אָבָה לְחַלְּקוֹ עִם בֶּן־תַּחֲרוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מְנוּחָה, הַמִתְחַזֵּק בְּמַנְהִיגוּת בֵּית־הַנִּבְחָרִים וְְהָאַחֲרַאי לְכַסְפֵּי הַצִּבּוֹר. לְעוֹלָם אֵין אָדָם יָכול לְהָשִׁיב אֶת הַמִּשְׂרָה שֶׁאָבְדָה לוֹ, יָכוֹל הוּא לְהַגִּיעַ לְמִשְׂרָה חֲדשָה בְּגִיל הַחֲמִישִּׁים אוֹ הַשִּׁישִּׁים, אַךְ לֹא לְזוֹ שֶׁאָבְדָה לוֹ בְּגִיל הַשְּׁלֹשִׁים אוֹ הָאַרְבָּעִים. כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ מַנְהִיג לְמִפְלָגָה אוֹ לְאֻמָּה מִתּוֹךְ הַכָּרַת־עֵרֶךְ וְסַמְכוּת, הֶכְרַח הוּא, שֶׁסְּגֻלּוֹתָיו וּדְבָרוֹ שֶׁל הַמַּנְהִיג יַתְאִימוּ לֹא רַק לַצְרָכִים, אֶלָּא גַּם לַהֲלָךְ־הָרוּחַ שֶׁל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת

יֶתֶר עַל כֵּן, לְמִן הָרֶגַע, בּוֹ נִתְמַנָּה לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל לְשַׂר הָאוֹצָר, הָאַחֲרַאי בְּמִדָּה רַבָּה לְעִנְיְנֵי הָאֻמָּה, חָדַל, בֱּעִנֱיָנִים חִיּוֹנִיִּים, לִהְיוֹת ''טוֹרִי“²⁴. הוּא סִגֵּל לְעַצְמוֹ, מִתּוֹךְ הֵתְלַהֲבוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת, אֶת הַהַשְׁקָפָה הַגְּלַדְסְטוֹנִית, חוּץ מֵ”ַהוֹם־רוּל" הָאִירִי; וּבִשְׁאֵלוֹת הַחֶבְרָה וְהָעֲבוֹדָה הִרְחִיק לֶכֶת מִכָּל הַ“וִּיגִים”²⁵ אוֹ הַלִּיבֶּרַלִים בְּנֵי הַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי שֶׁל תְּקוּפָתוֹ. אֲפִלּוּ דֵּעוֹתָיו בְּעִנְיַן אִירְלַנְד הָיוּ עַצְמָאִיּוֹת בְּיוֹתֵר, וַּוַדַּאי שֶׁאִלּוּ עָרְבוּ לְחִכָּהּ שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית כְּלָל וְעִקָּר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, סָבוּר אֲנִי, שֶׁאִלּוּ נִשְׁאַר בַּחַיִּים, הָיָה מִתְנַגֵּד לְכָל עִנְיָן הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר שִׂנְאָה בְּאוֹתָם חוּגֵי הַפּוֹעֲלִים עַצְמָם, שֶׁעַל יְדִידוּתָם וְיַחֲסָם הַטּוֹב הָיְתָה גַאֲוָתוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁתִּקְוָתוֹ הַיְחִידָה לְהַחֲזִיר עֲטַרְתּוֹ לְיָשְׁנָהּ הָיְתָה לְהֵאחֵז בַּתַּעֲמוּלָה לְתַעֲרִיפֵי־מָגֵן, בָּה קְדָמוֹ מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. אוּלָם לְפִי כָּל הַיְדִיעוֹת שֶׁבְּיָדִי, דּוֹמֶה שֶׁהוּא היָה נוֹטֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִתְנַגְּדוּת נִמְרָצָה לְכָל אוֹתָה שִׁיטָה. הוּא לֹא הָיה מִסּוּג הָאֲנָשִׁים, הַמְקַבְּלִים הַחֲלָטוֹתֵיהֶם בִּישִׁיבוֹת מֻקְדָּמוֹת שֶׁל וַעַד הַמִּפְלָגָה. בְּהִתְנַגְּשֻׁיּוֹֹת מִפְלַגְתִּיּוֹת הָיָה נִלְחָם לְשֵׁם הַנִּצָּחוֹן וְנֶאֱחַז בְּכל דּבָר שֶׁבָּא בְּדַרְכּוֹ. אוּלָם מִשֶּׁהֻטַּל עָלָיו לָשֵׂאת בָּאַחֲרָיוּת, הָיְתָה תְּרוּמָתוֹ לְעִנְיְנֵי הַכְּלָל נֶאֲמָנָה וּמְקוֹרִית. הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לִתֵּן יָדוֹ לְמִשְׂחָק מְחֻשָּׁב וְקַר. מַה שֶׁבְּלִבּוֹ בְּפִיו. כָּך טוֹב יוֹתֵר.

שִׁבְחוֹ שֶׁל גְְּלַדְסְטוֹן הַנּוֹאֵם מְיֻסָּד פָּחוֹת עַל נְאֻמָּיו הַמֻּדְפָּסִים מֵאֲשֶׁר עַל רֹשֶׁם, שֶׁעָשׂוּ עַל שׁוֹמְעֵיהֶם בִּשְׁעָתָם. אַף מְקוֹמוֹ שֵׁל לוֹרְד רַנְדּוֹלְף צֶ’רְצִ’יל בַּהִסְטוֹרְיָה הַפּוֹלִיטִית שֶׁלָנוּ נִקְבָּע לֹא לְפִי נְאֻמָּיו אוֹ פְּעֻלוֹתָיו, אֶלָּא לְפִי רֹשֶׁם שֶׁעָשְׂתָה אִישֶׁיּוֹתוֹ עַל בְּנֵי דוֹרוֹ. רּשֶׁם זֶה הָיָה נִמְרָץ בְּיוֹתֵר, וְאִלְמָלֵא נִשְׁתַּנּוּ הַתְּנָאִים וַדַּאי שֶׁהָיָה נוֹתֵן אוֹתוֹתָיו בִּמְאֹרָעוֹת מַכְרִיעִים. הָיָה בְּאִישִׁיּוּתוֹ מִן הַכֹּחַ, הַקֶּסֶם וְהַתַּהְפּוֹּכות, הַנּוֹבְעִים כֹּה תְּכוּפוֹת מִמְּקוֹרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן.

כַּיּוֹם הַזֶּה, מִשֶּׁאֲנִי מְעַיֵּן שׁוּב בְּכָל הָאִגְּרוֹת, שֶׁטָּרַח אָבִי לִכְתֹב בְּעֶצֶם יָדוֹ, כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, יֵשׁ לִי הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁלֹא הֶעֱרַכְתִּי בְּשְׁעָתוֹ אֶת כָּל גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ וְדַאֲגָתוֹ לִי, וַאֲנִי מִצְטָעֵר שִׁבְעָתַיִם עַל שֶׁלֹא חָיִינוּ יַחַד דֵּי הַכִּיר זֶה אֶת זֶה כָּל צָרְכֵּנוּ. רָגִיל הָיִיתִי לְבַקֵּר אֵצֶל לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי, לְעֵת זִקְנָתוֹ, לֹא רַק מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁהָיִיתִי רוֹחֵשׁ לְאָדָם מְצֻיָן זֶה, אֶלָא שֶׁאָהַבְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחוֹתָיו עַל אָבִי. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁל קִרְבָה יְתֵרָה אֶל אָבִי, מִדֵּי דַּבְּרִי אֶל יְדִידוֹ הַקָּרוֹב וְהַמְפֹאָר. בְּבִקוּרִי הָאַחֲרוֹן אֵצֶל לוֹרְד רוֹזְבֶּרִי אָמַרְתִּי לוֹ, מָה אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לְהָשִׁיב אֲחוֹרַנִּית אֶת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ. לְשׂוחֵחַ עִם אָבִי עַל עִנְיָנִים שׁוֹנִים כְּשׂוֹחֵחַ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, תְּשׁוּבָתוֹ הַמֻפְלָאָה שֶׁל הַמְּדִינַאי הַיָּשִׁישׁ הָיְתָה: “אָח! הוּא הָיָה מֵבִין לְנַפְשֶׁךָ”.

עוֹסֵק הָיִיתִי בְּשִׂרְטוּט מַפָּה שֶׁל צ’וֹבְּהַם־קוֹמוֹן בְּיוּנִי 1894, כְּשֶׁהֵבִיא לִי רָץ רוֹכֵב־אוֹפַנַּיִם פְּקֻדָּה מֵאֵת סְגַן מְנַהֵל הַקּוֹלֶג‘, לָצֵאת תֵּכֶף וּמִיָּד לְלוֹנְדוֹן. אָבִי עָמַד לָצֵאת לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְמַסָּע מִסָּבִיב לָעוֹלָם. הִשְׁתַּדְּלוּת רְגִילָה אֵצֶל שִׁלְטוֹנוֹת הַקּוֹלֶג’ בִּדְבַר חֻפְשָׁתִי זוֹ לֹא הוֹעִילָה, מֵחֲמַת שִׁגְרָה. אָבִי טִלְגְרֵף אֶל מִינִיסְטֶר הַמִּלְחָמָה, סֶר הֶנְרִי קֶמְפְּבֶּל בֶּנֶרְמַן: “יוֹמִי הָאַחֲרוֹן בְּאַנְגְּלִיָּה…” לֹא אָרְכָה הַשֶׁעֶה עֵד שֶׁסֻּדַר הָעִנְיָן, וַאֲנִי יָצָאתִי לֱלוֹנְדוֹן.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָסַעְנוּ לְבֵית־הַנְּתִיבוֹת – אִמִּי, אָחִי הַצָּעִיר וַאֲנִי. פְּנֵי אָבִי הָיוּ רָעִים מְאֹד, אִם כִּי כֻּסּוּ זָקָן גָּדוֹל, שֶׁהִתְחִיל מְגַדֵּל בְּמַסָּעוֹ לְאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית לִפְנֵי אַרְבַּע שׁנִים, וְסֵבֶל נַפְשִׁי טָבַע חוֹתָמוֹ בָּהֶם. הוּא טָפַח עַל בִּרְכַּי, בִּתְנוּעַת־יָד אַחַת, שֶׁעִם כָּל פַּשְׁטוּתָה אָמְרָה הַכֹּל.

אָז הֵחֵל מַסָּעוֹ הָאָרֹךְ מִסָּבִיב לָעוֹלָם. אֲנִי לֹא שַׁבְתִּי עוֹד לִרְאוֹתוֹ, בִּלְתִּי אִם כְּצֵל עוֹבֵר וְנָמוֹג בִּמְהִירוּת.

* * * * *

בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט שָׁנִיתִי כַּמָּה הֲלָכוֹת, מֵהֶן נִמְצֵאתִי לָמֵד אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וְאֵיךְ קְצִינִים בַּעֲלֵי דְּרָגוֹת שׁוֹנוֹת צְרִיכִים לִנְהוֹג זֶה בָּזֶה בְּחַיֵּי הַגְּדוּד וּבְעִנְיְנֵי מִשְׁמַעַת. מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה שֶׁלִי, מַיּוֹר בּוֹל, מֵאַנְשֵׁי הַגְּדוּד הַוֶּלְשִׁי, הָיָה אָדָם חַם־הַמֶּזֶג, שֶׁלֹֹּא הָיְתָה לְפָנָיו אֶלָּא מִדַּת הַדִּין. מְדַיֵּק בְּצוּרָה, חוֹשֵׂךְ פִּיו, צוֹנֵן בַּאֱדִיבוּתוֹ, נַקְדָּן וְנַקְרָן, שׁוֹמֵר־מִצְוָה וְתַקִּיף בִּשְׂרָרָה, הֵטִיל הָאִישׁ אֵימָתוֹ עַל כֻּלָנוּ. לֹא שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ מֵעוֹלָם, לְהִכָּנֵס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, וּבְכָל זֹאת בְּטוּחִים הָיִינוּ בּוֹ, שֶׁיֵּהָרֵג וְלֹא יִכָּנַע בִּפְנֵי אוֹיֵב.

אַחַת מִתַּקְנוֹת הַקּוֹלֶג' הָיְתָה, שֶׁאִם אַתָּה יוֹצֵא מֵחוּץ לִתְחוּמָיו, עָלֶיךָ לִרְשֹׁם, קֹדֶם כֹּל אֶת שִׁמְךָ בְּפִנְקַס־הַיּוֹצְאִים שֶׁל הַפְּלֻגָּה, וּמֻתָּר לְךָ לְהַנִּיחַ, שֶׁבַּקָּשָׁתְךָ נִתְאַשְּׁרָה. יוֹם אֶחָד נָהַגְתִּי בְּצֶמֶד פּוֹנִי (שְׂכוּרִים) בַּדֶּרֶךְ לְאוֹלְדֶרְשׁוֹט, לְהִתְרָאוֹת עִם אֶחָד מִיִדידַי שֶׁהָיָה מִתְאַמֵּן שָׁם בַּבַּטַּלְיוֹן שֶׁל הַמִּילִיצְיָה. בְּעוֹד אֲנִי עוֹבֵר בִּשְְׂדֵרוֹת מַרְלְבּוֹרוֹ, מַה נִּדְהַמְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַמַּיּוֹר בּוֹל, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּא לִקְרָאתִי בְּכִרְכָּרָה דּוֹהֶרֶת בְּכִוּוּן סֶנְדְּהוֹרְסְט! בְּעוֹד אֲנִי מְגַלֶּה רֹאשִׁי לִכְבוֹדוֹ, זָכַרְתִּי פִּתְאֹם לִמְגִנַּת לְבָבִי, שֶׁמִּתּוֹךְ עַצְלוּת אוֹ רַשְׁלָנוּת לֹא רָשַׁמְתִּי אֶת שְׁמִי בְּפִנְקַס הַיּוֹצְאִים. בְּכָל זֹאת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עוֹד תִּקְוָתִי לֹא אָבְדָה. אֶפְשָר שֶׁהוּא לֹא יָצִיץ בַּפִּנְקָס קֹדֶם לַסְעֻדָּה, וַאֲנִי אֶרְשֹׂם אֶת שְׁמִי תֵּכֶף לַחֲזִירָתִי”. קִצַּרְתִּי אֶת בִּקּוּרִי בְּחֵיל־הַמִּילִיצְיָה וְנֶחְפַּזְתִּי לָשׁוּב אֶל הַקּוֹלֶג' בְּכָל הַמְּהִירוּת, שֶׁהַפּוֹנִי הָיוּ מְסֻגָּלִים לָהּ. הּיְתָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם. רַצְתִּי לְאֹרֶךְ הַפְּרוֹזְדוֹר אֶל שֻּלְחַן־הַכְּתִיבָה, שֶׁעָלָיו הָיָה מֻנָּח פִּנְקַס־הַיוֹצְאִים, וְאוּלָם הַדָּבָר הַרִאשׁוֹן, שֵׁבּוֹ נִתְקְלוּ עֵינַי הָיּוֹ רָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת שֶׁל שֵׁם הַמַּיּוֹר, אוֹ. בּ." בְּשׁוּלֵי הַדַּפִּים,

שֶנִּקְבְּעוּ לִרְשֻׁמּוֹת הַיּוֹם. אֵחַרְתִּי. הוּא רָאָה אוֹתִי בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט, וְרָאָה, שֶׁשְּׁמִי לֹא נִרְשַׁם בַּפִּנְקָס. אָז הֵצַצְתִּי שׁוּב בַּדַּפִּים, וּמָצָאתִי לְתִמְהוֹנִי אֶת שְׁמִי רָשׁוּם בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁל הַמַּיּוֹר וּמְאֻשָּׁר בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁלוֹ, כַּחֹק.

מֵעַתָּה נִפְקְחוּ עֵינַי עַל הַחַיִּים בַּצָבָא הַבְּרִיטִי לַאֲמִתָּם וְנִתְגַּלָּה לִי, כֵּיצַד נִתְקַיְמָה מִשְׁמַעַת חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר בְּקֶרֶב הַקְצִינִים, בְּלִי שֶׁיִּסְטוּ אַף בְּמַשֶּׁהוּ מֵאָרְחָם הַחֶבְרָתִי רַב־הָאֲדִיבוּת. מוּבָן, שֶׁלְּאַחַר נְזִיפָה מֵעֵין זוֹ, שׁוּב לאֹ נִתְפַּסְתִּי לְרַשְׁלָנוּת.

מִקְרֶה דּוֹמֶה מְאֹד לַמַעֲשֶׂה הַמְסֻפָּר אֵרַע יוֹם אֶחָד בְּחוֹרֶף 1915, כְּשֶׁשֵּׁרַתִּי בְּמִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים לִפְנֵי לַוֶּנְטִי. מְפַקְּדֵנוּ הַמְכֻנֶּה “מַא” גֶּ’פְרִיס, שֶׁקָּנָה לוֹ שֵׁם בַּיָמִים הָהֵם, קַפְדָּן שֶׁבַּקָּפְדָּנִים וְקָצִין מְעֻלֶּה, שֶׁלאֹ נִפְגַּע אַף בְּמַשֶּׁהוּ בְּשִׁשָּׁה־עָשָׂר חָדְשֵׁי מֵלְחָמוֹת, גִנָּה אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּכֹהֶל (חוּץ מִמְּנַת הַרוֹם הַַקְּבוּעָה) בִּשְְׁעַת מִשְׁמָר, אֲפִלּוּּ בְּקָרַת־הַחֹרֶף הָאֲיֻמָּה בְּיוֹתֵר, בְּקַו הֶחָזִית. הָיָה זֶה רְצוֹנוֹ, אַף כִּי לֹא פְּקֻדָּתוֹ הַמְפֹרֶשֶׁת, שֶׁלֹּא יֻקֻּחוּ מַשְׁקָאוֹת לְתוֹךְ חֲפִירוֹת־הַמָּגֵן. בְּתוֹךְ חֲפִירָה חֲשֵׁכָה וְדוֹלֶפֶת הָיִינוּ מֵיטִיבִים לִבֵּנוּ בְּבַקְבּוּק שֶׁל יֵין אוֹפּוֹרְטוֹ, כְּשֶׁנִּשְׁמְעָה הַקְּרִיאָה: “הַמְפַקֵּד הוֹלֵךְ!” וְקוֹלוֹנֶל גֶּ’פֶרִיס הֵחֵל יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת לְמַטָּה. קָצִין צָעִיר, שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּנִּרְאֶה מִסִּמָּנֵי הַגָּאוֹן הַצְּבָאִי, תָּחַב אִינְסְטִינְקטִיבִית אֶת הַנֵּר הַמְטַפְטֵף, שֶׁהֵאִיר אֶת חֶשְׁכַּת הַחֲפִירָה, לְתוֹךְ פִּי הַבַּקְבּוּק. בִּמְנוֹרוֹת כָּאֵלֶּה הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ לָרֹב. הַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם. אוּלָם לְאַחַר שִׂשָּׁה חֳדָשִׁים נִזְדַּמֵּן אוֹתוֹ קָצִין צָעִיר, בִּיְמֵי חֻפְשָׁתוֹ, לְמוֹעַדוֹן שֶׁל מִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים. וְשָׁם נִפְגַּש עִם קוֹלוֹנֶל גֶּ’פְרִיס. “תִּלְגֹּם אִתִּי כּוֹס שֶׁל יֵין־אוֹפּוֹרְטוֹ?” הִצִּיעַ הַקּוֹלוֹנֶל. הַקָּצִין נַעֲנָה לוֹ. בַּקְבּוּק הַיַּיִן הוּבָא, וְהַכּוֹסוֹת הוּרְקוּ עַד תֻּמָּן: “הֲטָעַמְתָּ בּוֹ מֵחֵלֶב הַנֵּר?” אָמַר הַקּוֹלוֹנֶל, וּשְׁנֵיהֶם צָחֲקוּ.

* * * * *

קָרוֹב לִגְמַר לִמּוּדַי בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט – אִם יַרְשֶׁה לִי הַקּוֹרֵא לִנְטוֹת הַצִּדָּה – נִתְעוֹרְרָה חֲמָתִי עַל “הַמַּעֲרָכָה לְמַעַן הַצְּנִיעוּת” שֶׁפָּתְחָה בָּהּ ג' אוֹרְמִיסְטון צַ’נְט. גְבֶרֶת זוֹ הָיְתָה חֲבֵרַת הַמּוֹעֵצָה הַעִירֹונִית שֶׁל לוֹנְדוֹן וּבְקֵיץ 1894 הֵחֵלָּה בִּתְנוּעָה פְּעִילָה לְטִהוּר אוּלַמֵּי הַנְּגִינוֹת²⁶ שֶׁלָּנוּ. תְּשׂוּמַת־לִבָּה נִתְעוֹרְרָה בִּמְיֻחָד לַפְּרוֹמֵנָדָה שֶׁל תֵּאַטְרוֹן “אֶמְפַּיְר”. מָקוֹם מְרֻוָּח זֶה מֵאֲחוֹרֵי אוּלַם־הָרוֹאִים הָיָה מֵתְמַלֵּא בָּהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין הַצָּגוֹת הָעֶרֶב, וּבְיִחוּד בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת, אֲנָשִׁים צְעִירִים וְנָשִׁים צְעִירוֹת, וְהַלָּלוּ – לֹא זו בִּלְבַד שֶׁשּׂוֹחֲחוּ יַחַד בְּעֵת הַהַצָּגָה וְהַפְסָקוֹתֶיהָ, אֶלָּא גַּם הֵשִׁיבוּ אֶת נַפּשָׁם מִזְּמַן לִזְמַן בְּמַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים. ג' אוֹרְמֵיסְטוֹן צַ’נְט וִידִידֶיהָ הֶאֱשִׁימוּ אֶת הָעֵדָה הָעַלִּיזָה הַזֹּאת לֹא רַק בְּחֹסֶר פִּכָּחוֹן, אֶלָּא גַּם בְּשְׁחִיתוּת מוּסָר; הִיא הִשְׁתַּדְּלָה לְקַבֵּל צַו לִסְגִירַת הַפְּרוֹמֵנָדָה וּבְיִחוּד, הַמִּסְבָּאוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ. דּוֹמֶה, שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הַצִּבּוּר הָאַנְגְּלִי רָאָה עִנְיָנִים אֵלֶּה בְּאוֹר אַחֵר. לְצִבּוּר זֶה טָעַן הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף”, רֹאשׁ לָעִתּוֹנִים הָעֲמָמֵיִּים בַּיָּמִים הָהֵם. בְּעִקְבוֹת שׁוּרָה שֶׁל מַאֲמָרִים נִמְרָצִים בַּשֵּׁם הַכְּלָלִי “הַצְּנִיעוּת הַמְשַׁחֶרֶת לַטֶּרֶף” פָּתַח הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” אֶת דַּפָּיו לַחֲלִיפַת־מִכְתָּבִים רְחָבָה וּמְזֹרֶזֶת, שֶׁהַמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ הָיוּ רְגִילִים לַחְתֹּם בְּשֵׁמוֹת בְּדוּיִים כְּ“אֵם הַחֲמִשָּׁה”, “גֶּ’נְטֶלְמֶן וְנוֹצְרִי”, “חֲיֵה וְתֵן גַּם לְזוּלָתְךָ לִחְיוֹת”, “גּ’וֹן בּוּל” וְכַדּוֹמֶה.

הַמַּחֲלֹקֶת עוֹרְרָה הֵדִים רַבִּים בַּקָּהָל, אוּלָם בְּשׁוּם מָקוֹם לּא דָּנוּ בָּהּ בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת מֵאֲשֶׁר בֵּין יְדִידַי בְּסֶנְדֱּהוֹרְסְט. רְגִילִים הָיִינוּ לְבַקֵּר בְּאוֹתָה פְּרוֹמֵנָדָה עַצְמָהּ בִּזְמַן הַחֻפְשׁוֹת הַקְּצָרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ פַּעֲמַיִם לְחֹדֶש, מִיוֹם שַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם עַד חֲצוֹת לֵיל הַמָּחָרָת. הַאֲשָמוֹתֶיהָ וּרְמָזֶיהָ הַגַּסִּים שֶׁל ג' צַ’נְט הָיָה בָּהֶם מִשּׁוּם הוֹצָאַת לַעַז גַּם עָלֵינוּ. מֵעוֹלָם לֹא מָצָאנוּ כָּל דֹּפִי בְּהִתְנַהֲגוּתם שֶׁל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים בַּפְּרוֹמֵנָדָה. אִם הָיָה דָּבָר רָאוּי לִמְתֹּחַ עָלָיו בִּקֹּרֶת, בְּכָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, הֲרֵי הָיְתָה זֹאת הַקַּפְדָּנוּת, וַאֲפִלּוּ הַגַּסּוּת, בָּהּ מִהֲרוּ הַסַּדְרָנִים הַמְגֻשָּׁמִים לְבוּשֵׁי־הַמַּדִּים, לְסַלֵּק וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁלֵיךְ הַחוּצָה בְּכֹּחַ הַזְּרוֹעַ אֶת כָּל מִי שֶׁעָבַר, בְּלִי מֵשִׂים, עַל מִצְוַת פְּרִישׁוֹת. לֹא רָאִינוּ כָּל צֹרֶךְ בַּתְּנוּעָה שֶׁעוֹרְרָה ג' אוֹרְמִיסְטוֹן צַ’נְט. וּלְדַעְתֵּנוּ, עמְדָה בְּנִגּוּד לַמָּסֹרוֹת הַנָּאוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַחֵרוּת הַבְּרִיטִית.

בְּעִנְיָן זֶה אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לִפְעּל מַַשֶהוּ. רָאִיתִי יוֹם אֶחָד בַּ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף”, כִּי גֶֶּ’נְטֶלְמֶן, שֶׁאֵין אֲנִי זוֹכֵר אֶת שְׁמוֹ, מַצִּיעַ לְיַסֵּד חֶבֶר אֶזְרָחִים, שֶׁיִּלָּחֵם בְּחֹסֶר־הַסַּבְלָנוּת שֶׁל ג' צַ’נְט וְאֲנְשֵׁי־בְּרִיתָה. לְחֶבֶר זֶה הֻצַּע שֵׁם “הָאֲגֻדָּה לַהֲגָנַת שַׁעֲשׁוּעֵי הָעָם”. הָאֲגֻדָָּה עָמְדָה לְיַסֵּד וְעָדִים וְאֶכְּסֵקוּטִיבָה, לִשְׂכֹּר מִשְׂרָדִים וּלְגַיֵּס חֲבֵרִים, לֶאֱסֹף תְְּרוּמוֹת, לְכַנֵּס אֲסֵפוֹת פֻּמְבִּיּוֹת וּלְהוֹצִיא סִפְרוּת לַהֲפָצַת דֵּעוֹתֶיהָ בָּרַבִּים. אֲנִי הִצַּעְתִּי תֵּכֶף אֶת שֵׁרוּתִי לָאֲגֻדָּה. כָּתַבְתִּי לִמְיַסְּדָהּ הֶחָסוּד, לְפִי הַכְּתֹבֶת שֶׁפִּרְסֵם בָּעִתּוֹן, בְּהַבִּיעִי אֶת הַסְכָּמָתִי הַמְּלֵאָה לְמַטְּרָתוֹ וּנְכוֹנוּתִי לְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ לְעוֹרֵר מְהוּמָה בְּכָל הָאֶמְצָעִים הַחֻקִּיִים שֶׁבְּיָדִי. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁקִּבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה עַל גַּבֵּי גִּלָּיוֹן שֶׁכְּתֹבֶת כְּבוּדָה מִתְנוֹסֶסֶת בְּרֹאשׁוֹ, לְהוֹדִיעֵנִי, שֶׁתְּמִיכָתִי תִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּלְבַקֵּשׁ אֶת נוֹכְחוּתִי בַּיְשִׁיבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַוַּעַד הַפּוֹעֵל, שֶׁתִּתְקַיֵֵּם בְּיוֹם רְבִיעִי הַבָּא, בְּשָׁעָה 6, בְּבֵית־מָלוֹן אֶחָד שֶׁבְּלוֹנְדוֹן.

יוֹם רְבִיעִי הָיָה יוֹם פַּגְרָא לְמֶחֱצָה, וְקַדֶּטִים אֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּ יָפֶה קִבְּלוּ עַל נְקַלָּה רְשׁוּת לִנְסֹעַ לְלוֹנְדוֹן. כָּל שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ לִי עַד לָאֲסֵפָה, עָסַקְתִּי בַּעֲרִיכַת נְאֻם, שֶׁאוּלַי יִהְיֶה עָלַי לַשֵׂאת בִּפְנֵי הַהַנְהָלָה רַבַּת אֶזְרָחִים זְעוּמֵי־פָּנִים, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְנוֹפֵף אֶת דֶּגֶל הַחֵרוּת הַבְּרִיטִית. אֲשֶׂר עָלָיו “מֵת הֶמְפְּדֶן בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל, וְעָלָה סִידְנִי לַגַּרְדֹּם”. כֵּוָן שֶׁלֹּא נָאַמְתִּי עֲדַיִן בְּקָהָל רַב מִיָּמַי, הֲרֵי הָיָה זֶה עִנְיָן רְצִינִי לְמַדַּי. כָּתַבְתִּי וְהֶעְתַּקְתִּי אֶת נְאֻמִּי שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים, וְשִׁנַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה מֵאָלֶ“ף וְעַד תָּ”ו. הָיְתָה זֹאת סֻגְיָה רְצִינִית עַל זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָח הַבְּרִיטִי, הַטְּבוּעוֹת בְּעֶצֶם חֻקָּתוֹ; עַל הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בְּכָל הִתְעָרְבוּת שֶׁל הַמְּדִינָה בְּמִנְהָגָם הַחֶבְרָתִי שֶׁל אֲנָשִׁים שׁוֹמְרֵי־חֹק; וְעַל תּוֹצָאוֹת חֲמוּרוֹת לָרֹב – תּוֹלְדוֹתֶיהָ הַהֶכְרָחִיּוֹת שֶׁל נְגִישָׂה, שְׁאֵין עִמָּהּ דַּעַת־קָהָל בְּרִיאָה. הַנְּאֻם לֹא הִפְרִיז בְּעֵרֶךְ הַעִנְיָן וְלֹא הִתְעַלֵּם מִן הָעֻבְדּוֹת. הוּא הָיָה מְכֻוָּן לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַשּׁוֹמְעִים בִּמְתִינוּתוֹ וּבְדִיחוּתוֹ הַטּוֹבָה וּלְשַׁכְנֵעָ אוֹתָם בְּהִגָּיוֹן, מְמֻזָּג בַּשֶּׂכֶל הַיָּשָׁר. הָיְתָה אֲפִלּוּ, בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל הַנְּאֻם, קְרִיאָה לְסַבְלנוּת לְגַבֵּי מִתְנַגְּדֵינוּ הַמֻּתְעִים. כְּלוּם לֹא תָּמִיד מָצָאנוּ, שֶׁמְּרֻבָּה הַשְּׁגָגָה מִן הַזָּדוֹן בְּמַעֲשֵׂי הַבְּרִיּוֹת? הַנְּאֻם תַּם וְנִשְׁלַם, וַאֲנִי צִפִּיתִי בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם מְעֹרָב בְּמִדָּה רַבָּה שֶׁל עַצְבָּנוּת, לַיּוֹם הַגָּדוֹל הַמְמַשְׁמֵש וּבָא.

נִגְמְרוּּּּ אַךְ שִׁעוּרֵנוֹ הַקְּבוּעִים לִשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, בָּלַעְּתִּי בְּחִפָּזוֹן אֶת פַּת־הָצָּהֳרַיִם, הֶחֱלַפְתִּי אֶת מַדֵּי־הַצָּבָא בְּתִלְבּשֶׁת פְּשׁוּטָה (לִמְּדוּנִי לָבוּז לֵכִּנּוּי “Mufti”²⁷ וּבִטּוּיִים נִתְעָבִים כְּמוֹ “civvies”²⁸ לֹא הָיוּ יְדוּעֵים בַּיָּמִים הַהֵם) וּמִהַרְתִּי לּבֵית הַנְּתִיבוֹת, בְּמָקוֹם שָׁם מָצָאתִי רַכֶּבֶת אִטִּית מְאֹד הוֹלֶכֶת לְלוֹנְדוֹן. עָלַי לְצַיֵּן, שֶזּוּ הָיְתָה בִּשְׁבִילִי תְּקוּפָה שֶׁל דַּחֲקוּת כַּסְפִּית, וּלְאַחַר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי אֶת מְחִיר כַּרְטִיס־הַנְּסִיעָה, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, לֹא נוֹתְרוּ בְּאַרְנָקִי אֶלָּא שִׁילִינְגִים מְעַטִּים, וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְחַכּוֹת עוֹד לְמַעְלָה מִשְּׁבוּעַיִם, עַד שֶׁתִּתְקַבֵּל קִצְבָתִי הַחָדְשִׁית הַבָּאָה בְּסַך 10 לִי"שְ. בִּלִּיתִי אֶת שְׁעוֹת הַנְּסִיעָה בְּשִׁנּוּן נוֹסָף שֶׁל אוֹתָם הַפְּסוּקִים בִּנְאֻמִּי, שֶׁעֲלֵיהֶם סָמַכְתִּי בְּעִקָּר. מִתַּחֲנַת ןוֹטֶרְלוֹ יָצָאתִי בְּכִרְכָּרָה לְכִכַּר לֶסְטֶר בְּקִרְבַת בֵּית־הַמָּלוֹן, שֶׁבּוֹ נוֹעֲדָה יְשִׁיבַת הָאֶכְּסֵקוּטִיבָה. אֲנִי הֻפְתַּעְתִּי וְנִתַּבַּלְבַּלְתִּי לֹא מְעַט לַמַּרְאֶה הַקּוֹדֵר, הַנִּרְפָּשׁ אֲפִלּוּ, שֶׁל הַסִּמְטָאוֹת הַלָּלוּ, וְעוֹד יוֹתֵר לְמַרְאֵה בֵּית־הַמָּלוֹן, שֶׁלְּפָנָיו נֶעֶצְרָה הַכִּרְכָּרָה. בְּכָל זֹאת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁהֵם צָדְקוּ בְּהִתְרַחֲקָם מִרָבְעֵי־הָעִיר הַהֲדוּרִים. אִם רוֹצִים בְּהַצְלָחָתָהּ שֶׁל תְּנוּעָה זוֹ, יֵשׁ לְבַסְּסָה עַל רְצוֹן הָעָם, לְהַתְאִימָה לָאִינְסְטִינְקְטִים הַפְּשׁוּטִים, הַמְשֻׁתָּפִים לְכָל הַמַּעֲמָדוֹת. אֵין לְהַטִיל עָלֶיהָ צֵל שֶׁל הִזְדַּהוּת עִם בְּנֵי הָעֲשִׁירִים אוֹ הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה. לַשּׁוֹעֵר אָמַרְתִּי: “בָּאתִי לַאֲסֵפַת הָאֲגֻדָּה לְהֲגָנַת שַׁעֲשׁוּעֵי הָעָם, שֶׁנִּקְבְּעָה לְהַיּוֹם בְּבֵית־הַמָּלוֹן הַזֶּה”.

הַשׁוֹעֵר הִבִּיט אֵלַי בִּמְבוּכָה, וּלִבַסּוֹף אָמַר: “דּוֹמַנִי, שֶׁבַֹחֲדַר־הָעִשּׁוּן נִמְצָא אֵיזֶה גֶֶּ’נְטֶלְמֶן בְּעִנְיָן זֶה”. הוּא הֱבִיאַנִי לְחֶדֶר קָטָן וְאָפֵל, הוּא חֲדַר־הָעִשּׁוּן, וְשָׁם נִפְגַּשְׁתִּי פָּנִים אֶל פָּנִים עִם מְיַסְּדָה שֶׁל הָאֲגֻדָּה הַחֲדָשָׁה. בַּחֶדֶר לֹא הָיָה אִישׁ מִלְבַדּוֹ. אֲנִי נְבוּכוֹתִי. אוּלָם הִסְתַּרְתִּי אֶת מְבוּכָתִי, וּלְאוֹר קֶרֶן עוֹמֶמֶת שֶׁל תִּקְוָה אַחֲרוֹנָה, שָׁאַלְתִּי: “אֵימָתַי נַעֲלֶה לָאֲסֵפָה?” דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁגַּם הוּא נָתוּן בִּמְבוּכָה. “כָּתַבְתִּי לְכַמָּה אֲנָשִׁים, אוּלָם אַף אֶחָד מֵהֶם לּא בָּא, וְרַק אָנוּ שְׁנֵינוּ כָּאן. יְכוֹלִים אֲנוּ לַעֲרֹך אֶת הַחֻקָּה בְּעַצְמֵנוּ, לִכְשֶׁתִּרְצֶה”. אָמַרְתִּי: “אֲבָל אַתָּה כָּתַבְתָּ אֵלַי עַל גִּלָּיוֹן, שֶׁשֵּׁם הָאֲגֻדָּה בְּרֹאשׁוֹ”. “אָמְנָם כֵּן”. אָמַר הַמְיַסֵּד, “זֶה עָלָה רַק בַּחֲמִשָּׁה שִׁילִינְגִים. טוֹב לְהִשְׁתַּמֵּש בְּכֹתֶרֶת מֻדְפֶּסֶת בְּרֹאשׁ גִּלְיוֹנוֹת־הַנְּיָר־שֶׁלְךָ, כְּשֶׁאַתָּה מַתְחִיל בְּמִפְעָל מֵעֵין זֶה, זֶה מְעוֹרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים לְהִצְטָרֵף לַמִפְעָל. הִנֵּה אַתָּה הִצְטָרַפְתָּ!” הוּא הִפְסִיק אֶת שֶׁטֶף דְּבָרָיו, מִשֶּׁהִשְׁגִּיחַ בִּשְׁתִיקָתִי הַצּוֹנֶנֶת, אַחַר הוֹסִיף: “קָשֶה מְאֹד לְעוֹרֵר אֲנָשִׁים לְכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בְּאַנְגְּלִיָּה עַתָּה, הֵם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין בַּכֹּל. אֵינֶנִּי מֵבִין, מָה אֵרַע לָעָם הַזֶּה; דּוֹמֶה שֶׁנִּסְתַּלְקָה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ”.

לֹא רָאִיתִי כָּל תּוֹעֶלֶת בְּהַמְשָׁכַת הַשִּׂיחָה, וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה בִּשְׁפִיכַת חֲמָתִי עַל מְיַסֵּד הָאֲגֻדָּה. לְפִיכָךְ בֵּרַכְתִּיו שָׁלוֹם וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם מִתּוֹךְ הַבְלָגָה, אַךְ לְלֹא עִרְעוּר, וְיָצָאתִי הַחוּצָה, כְּשֶׁדְּרָשָׁה נִפְלָאָה בְּחֻבִּי, וּבְכִיסִי אֵין יוֹתֵר מֵחֲצִי־כֶּתֶר²⁹. הַמִּדְרָכוֹת הָיוּ מְלֵאוֹת עוֹבְרִים וְשָׁבִים אָצִים־רָצִים, שְׁקוּעִים בְְּעִנְיְנֵיהֶם הָאִישִׁיִּים הַפְּעוֹטִים, שְׁוֵי־נֶפֶשׁ לַבְּעָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת יוֹתֵר שֶׁל מִמְשָׁל אֱנוֹשִׁי, שֶׁהֻסְּחוּ מִדַּעְתָּם לְגַמְרֵי. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּרַחֲמִים, מְעֹרָבִים בְּמִדַּת־מה שֶׁל בּוּז בְּעוֹבְרִים־וְשָׁבִים אֵלֶּה, שְׁאֵין לִבָּם אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ. נִרְאֶה, שֶׁלֹא כָּל כָּךְ קַל יִהְיֶה הַדָּבָר לְנַהֵל אֶת דַּעַת־הַקָּהָל בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן, כְּפִי שֶשִּׁעַרְתִּי בַּתְּחִלָה. אִם יְצִירִים חַלָּשִׁים אֵלֶּה שֶׁל הַדֶּמוֹקְרַטְיָה מְזַלְזְלִים כָּל כָּךְ בִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם כִּבְנֵי־חוֹרִין. כֵּיצַד יוּכְלוּ לְהַגֵן עַל הַמְּדִינוֹת וְהַמַּמְלָכוֹת הָעֲצוּמוֹת שֶׁרָכַשְנוּ בִּשְׁנוֹת־מֵאוֹת שֶׁל שִׁלְטוֹן אֲצִילִים וְאוֹלִיגַרְכִים³⁰. לְשָׁעָה קַלָּה נוֹאַשְׁתִּי מִכָּל עִנְיַן הַקֵּיסָרוּת. אָז עָלְתָה סְעֻּדַּת־הָעֶרֶב בְּזִכְרוֹנִי, וּמַחֲצִּית־הַכֶּתֶר הָעֲלוּבָה הֵצִיצָה אֵלַי בְּפָנִים נִזְעָמוֹת. לֹא, מִמֶּנָּה לֹא אִבָּנֶה! הֵן אִי־אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ לְלוֹנְדּוֹן בְּיוֹם־פַּגְרָא בָּהִיר בַּשְּׁחָקִים, בְּלֵב מָלֵא צִפִּיָּה, וּנְאֻם עָשׂוּי לְשַׁוּוֹת צוּרָה אַחֶרֶת לְגוֹרַל הָאֻמָּה, שֶׁלֹא נִנְאַם וְלֹא נִתְעַכֵּל – בְּקֵבָתְךָ, אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה – לָשׁוּב לְסֶנְדְּהוֹרְסְט אַחֲרֵי לַחֲמָנִיָּה וְסֵפֶל טֵה! זֶה הָיָה לְמַעְלָה מִכֹּחַ־אֱנוֹשׁ. עַל כֵּן עָשִׁיתִי דָּבָר, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא עָשִׂיתִי לִפְנֵי כֵן וְאַחֲרֵי־כֵן. אוֹתָהּ שָׁעָה הִגַּעְתִּי לִסְטְרֶנְד. לְעֵינַי נִצְנְצוּ שְׁלֹשֶׁת כַּדּוּרֵי־הַזָּהָב מֵעַל לְבֵית־מִסְחָרוֹ הַמְפֻרְסָם שֶׁל מַר אַטֶּנְבּוֹרוֹ. הָיָה אִתִּי שְׁעוֹן־זָהָב יָפֶה מְאֹד, מַתְּנַת אֲבִי לְיוֹם־הֻלַּדְתִּי הָאַחְרוֹן. סוֹף סוֹף אֲפִלּוּ יַהֲלֻמֵּי־הֵכֶּתֶר שֶׁל מַמְלָכוֹת גְדוֹלוֹת נִתָּנִים בְּעֱבוֹט, בִּשְׁעַת צָרָה וּמְצוּקָה. “כַּמָה אַתָּה מְבַקֵּש”? שָׁאַל הַתַּגָּר, לְאַחַר שֶׁבָּדַק אֶת הַשָּעוֹן בְּכָבוֹד רַב. “אֶסְתַּפֵּק בַּּחֲמִשִּׁיָּה”, עָנִיתִי לוֹ. אֵילוּ פְּרָטִים נִרְשְׁמוּ בַּפִּנְקָס. קִבַּלְתִּי אֶחָד מֵאוֹתָם הַכַּרְטִיסִים, שֶׁעַד אוֹתוֹ יוֹם רַק אֶת שִׁמְעָם שָׁמַעְתִּי בְּפִזְמוֹנֵי־לֵצָנִים עַל הַבִּימָה, וּשְׁטָר בֶּן חָמֵשׁ לִירוֹת, וְכָךְ יָצָאתִי שׁוּב לְמֶרְכָּזָה שֶׁל לוֹנְדוֹן, וְגַם שַׁבְתִּי לִמְקוֹמִי בְּשָׁלוֹם.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם בִּקְּשׁוּ כָּל יְדִידַי בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט לָדַעַת, מַה הִתְרַחֵשׁ בְּאוֹתָהּ אֱסֵפָה. קֹדֶם לִנְסִיעָתִי גִּלִּיתִי לִפְנֵיהֶם כַּמָּה מִן הָרְאָיוֹת בִּנְאֻמִי. עַתָּה הָיוּ תְּאֵבִים לָדַעַת, בְּאֵיזוֹ מִדָּה הִצְלִיחוּ הַלָּלוּ. מֶה הָיָה טִיבָה שֶׁל אוֹתָה אֲסֵפָה? הֵם רָחֲשׁוּ לִי כָּבוֹד רַב עַל הַהֶעָזָה, בָּה נֶחֶלַצְתִּי לִמְסֹר אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם בִּפְנֵי וַעַד פּוֹעֵל שֶׁל אֲנָשִׁים מְבֻגָרִים – מְדִינָאִים, חַבְרֵי מוֹעֵצוֹת עִירוֹנִיוֹת וְדוֹמֵיהֶם. הֵם בִּקְְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ וְלָדַעַת הַכֹּל. אֲנִי נִמְנַעְתִּי מִלְהָבִיא אוֹתָם בְּסוֹדִי. בְּלִי לְהִכָּנֵס לַפְּרָטִים, דִּבַּרְתִּי עַל הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בְּתַעֲמוּלָה צִבּוּרִית בְּתוֹךְ אֻמָּה יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח וּשְׂמֵחָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּחֶלְקָה. הִטְעַמְתִּי אֶת חֲשִׁיבוּת הַהֲלִיכָה הַקְּצוּבָה וְהַמְּדוּדָה, וְהַצֹּרֶךְ לְהַצְדִּיק אֶת הַצַּעַד הָאֶחָד, בְּטֶרֶם תַּעַשֶׂה אֶת מִשְׁנֵהוּ. הַצַּעַד הַרִאשׁוֹן הוּא הַרְכָּבַת וַעַד פּוֹעֵל – וְזֶה נַעֲשָׂה. הַצַּעַד הַשֵּׁנִי הוּא עֲרִיכַת חֻקָּתָה שֶׁל הָאַגֻדָּה וַחֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים וְהַסַּמְכֻוּיּוֹת בֵּין חַבְרֵי הַוַּעַד – זֶה הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה. הַצַּעַד הַשְּׁלִישֵׁי יִהְיֶה קוֹל קוֹרֵא לַצִּבּוּר, וּבַתְּגוּבָה שֶׁיְעוֹרֵר כְּרוּז זֶה תָּלוּי כָּל הַשְּׁאָר. חֲבֵרַי קִבְּלוּ אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׁה מִתּוֹךְ סַפְקָנוּת גְּלוּיָה, אַךְ מַה עוּד יָכֹלְתִּי לַעַשׂוֹת? אִלּוּ הָיָה לִי עִתּוֹן מִשֶּׁלִי, הָיִיתִי מְפַרְסֵם דִין־וְחֶשְׁבּוֹן סְטֵנוֹגְרָפִי שֶׁל נְאֻמִּי בּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן, מְצָרֵף אֵלָיו אֶת הַתְּשׁוּאוֹת הַסּוֹאֲנוֹת שֶׁל חַבְרֵי הַוַּעַד, מַכְרִיז עָלָיו בְּכֹתָרוֹת מְאִירוֹת־עֵינַיִם וּמוֹסִיף לוֹ מִשְׁקָל בְּשׁוּרָה שֶׁל מַאֲמָרִים רָאשִׁיִּים מְפֻכָּחִים. כִּי אָז הָיְתָה הָאֲגֻדָּה לַהֲגָנַַת שַׁעֲשׁוּעֵי־הָעָם זוֹכָה לְהִתְקַדְּמוּת שֶׁל מַמָּשׁ. עֲלוּלָה הָיְתָה, בַּיָּמִים הָהֵם, בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת־הַתִּשְׁעִים, לְגַיֵּס דַּעַת־קָהָל כֹּה עֵרָה בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם הַדּוֹבֵר אַנְגְּלִית, וּלְהַשְׁמִיעַ אַזְהָרָה כֹּה נִמְרָצָה, עַד שֶׁאֲמֵרִיקָה הַתַּקִּיפָה, בִּכְבוֹדָה וּבְעַצְמָהּ, אוּלַי הָיְתָה נִצֶּלֶת מֵאִסּוּר הַמַּשְׁקאוֹת הַחֲרִיפִים! שׁוּב אָנוּ מַבְחִינִים כָּאן עִקְבוֹת צְעָדָיו שֶׁל הַגּוֹרָל, בִּסְטוֹתָם מִנְּאוֹת־דֶּשֶׁא מַרְהִיבֵי־עַיִן לְדֶרֶךְ טְרוּשָה וַחֲרֵבָה.

עָלָה בְּגוֹרָלִי לְהַגְדִּיל עֲלִילָה עוֹד אַחַת בְּמַסַּע־צְלָב זֶה. הַתּעֲמוּלָה שֶׁל ג' צַ’נְט לֹא לְגַמְרֵי נִכְשְׁלָה. אַדְּרַבָּא, סַכָּנָתָה גָּדְלָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהַסִּיעָה שֶׁלָּנוּ רָאֲתָה צֹרֶךְ בִּפְשָׁרָה בְּרִיטִית אָפְיָנִית. הֻסְכֻּם לְהָקִים מְחִצוֹת־בַּד קַלּוֹת בֵּין הַפְּרוֹמֵנָדָה לַמִּסְבָּאוֹת הַמּוּעָדוֹת לַעֲבֵרָה. בְּאֹפֶן כָּזֶה, שׁוּב לֹא נִכְלְלוּ, מִבְּחִינָה טֶכְנִית, בְּ“תוֹךְ” הַפְּרוֹמֵנָדָה; לְפִי הַחֹק הָיוּ מְרֻחָקוֹת וּמֻבְדָּלוֹת מִמֶּנָּה, וּכְאִלּוּ הֻצְנְעוּ בְּאֶרֶץ שְׁכֵנָה, כְּבַיָּכוֹל; עִם זֶה הוֹרוּ הַמְחוֹקְקִים הֶתֵּר לְמוֹצְאוֹת וּמְבוֹאוֹת רְחָבִים דֵּי הַצֹרֶךְ וְכֵן הֻתַּר לְקַצֵּץ בִּמְּחִצּוֹת־הַבַּד לְשֵׁם אִוְרוּר כְּכָל הַצֹרֶךְ. כָּךְ הֻפְרְדוּ מִקְדְּשֵׁי וֵנוּס וּבַכְּחוּס, בְּעוֹדָם סְמוּכִים זֶה לַזֶה, וְשׁוּב לֹא הָיָה בְּכֹחָם לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה מְרֻכֶּזֶת עַל חֻלשׁוֹת בְּנֵי אָדָם אֶלָּא לְסֵרוּגִין, בָּזֶה אַחַר זֶה. סוֹאֲנוֹת הָיוּ הַתְּשׁוּאוֹת בֵּין נֶאֶמְנֵי הַמַחֲנֶה שֶׁל “צְנוּעִים לַטֶרֶף!”. בַּעֲלֵי בִּימוֹת־הַשַּׁעֲשׁוּעִים, מִצִּדָּם, שֶׁהֵרִימוּ בַּתְּחִלָּה קוֹל צְעָקָה וּמְחָאָה נִמְרֶצֶת, נִשְׁתַּתְּקוּ בְּסוֹפָם, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁהִשְׁלִימוּ עִם גּוֹרָלָם. לֹא כֵן תְּנוּעַת סֶנְדְּהוֹרְסְט. אֶת פִּינוּ לֹא שָׁאֲלוּ עַל שָׁלוֹם מַחְפִּיר זֶה. אֲנִי עַצְמִי מָלֵאתִי זַעַם עַל צְבִיעוּת זוֹ. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה לִי כָּל מֻשָּׂג מִגֹּדֶל תַּפְקִידָה הַבִּלְתִּי־מְפֻקְפָּק שֶׁל אֲחִיזַת־עֵינַיִם בַּחַיִּים הַחֶבְרָתִיִּים שֶׁל אֻמוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְנוֹת־חוֹרִין בְּאַרְצוֹת הַדֵּמוֹקְרַטְיָה. תָּבַעְתִּי הַגְדָּרָה בְּרוּרה וּמְפֹרֶשֶׁת לְחוֹבוֹת הַמְּדִינָה וְלִזְכֻיּוֹת הַפְּרָט, מִתוֹךְ הַתְאָמָתָן לְנוֹחִיּוֹת הַצִּבּוּר וּלְנִמּוּסָיו.

בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת הָרֵאשׁוֹנָה, לְאַחַר שֶׁנִקְבְּעוּ מְחִצּוֹת־הַבַּד הַלּלוּ בַּפְּרוֹמֵנָדָה שֶׁל תֵּאַטְרוֹן “אֶמְפַּיְר” נִזְדַּמְּנוּ בְּמִקְרֶה רַבִּים מִתַּלְמִידֵינוּ לְאוֹתוֹ תֵּאַטְרוֹן. בָּאוּ גַּם הַרְבֵּה סְטוּדֶנְטִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטאוֹת, אוּלָם מַקַּק סְפָרִים זֶה לֹא הִצְטַיֵּן בְּמִשְׁמַעַת וְלֹא בְּהַכָּרַת אַחֱרָיוּת. הַ“בִּנְיָנִים” הַחֲדָשִׁים נִבְדְּקוּ מִקָּרוֹב, וְעָבְרוּ בִּמְהֵרָה תַּחַת שׁוֹט הַבִּקֹּרֶת. גֶּ’נְטֶלְמֶן צָעִיר אֶחָד נָעַץ אֶת מַקְלוֹ בְּתוֹךְ הַבַּד. אֲחֵרִים רָאוּ וְכֵן עָשׂוּ גַּם הֵם. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהֵחָשֵׁל, בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרַי הִפְגִּינוּ אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם בְּצוּרָה כָּזוֹ. פִּתְאֹם אֵרַע דָּבָר מְשֻׁנֶּה מְאֹד, הֶהָמוֹן כֻּלוֹ, שֶּמָּנָה כְּמָאתַיִם אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, נִרְגַּשׁ וְנִתְמַלֵּא חֵמָה. הָאֲנָשִׁים הִסְתָּעֲרוּ אֶל הַמִּתְרָסִים הַדַּקִּים הַלָּלוּ וְקָרְעוּ אוֹתָם לִגְזָרִים. הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָיוּ חַסְרֵי־אוֹנִים. תּוֹךְ נֵפֶץ מִסְגְּרוֹת־הָעֵץ וּקְרִיעַת הַבַּד, נֶהֶרְסוּ הַמִּתְרָסִים, וְהַמִּסְבָּאוֹת הִתְאַחֲדוּ שׂוּב עִם הַפְּרוֹמֵנָדָה, זוֹ נֶהֶנְתָה מִשֵּׁרוּתָן הַנֶּאֱמָן כֹּה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים.

בִּנְסִבּוֹת מְפֻקְפָּקוֹת אֵלֶֶּה פָּתַחְתִּי עַתָּה בִּנְאֻמִּי הָרִאשׁוֹן. בַּעַלוֹתִי עַל הַמַּשּׂוּאוֹת מִתּוֹךְ הַחֻרְבָּן, כְּבַיָּכוֹל, נָשָׂאתִי דְּבָרַי אֶל הֶהָמוֹן הַסּוֹאֵן. לּא נִשְׁתַּמְּרָה כָּל הַעְתָּקָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁל הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי אָז. אוּלָם הֵם מָצְאוּ אָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת, וְעוֹד שַׁבְתִּי לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶם כַּמָה פְּעָמִים מֵאָז. אֲנִי בִּטַּלְתִּי בִּטּוּל גָּמוּר אֶת הַצַּד הַחֻקִּי שֶׁבַּשְׁאֵלָה, וְקָרָאתִי בְּמֵישָׁרִין לְהִתְעוֹרְרוּת הָרֶגֶשׁ וַאֲפִלוּ לִסַעֲרַת־הַיֵצֶר, בְּסַיְּמִי אֶת דְּבָרַי לֵאמֹר: “רְאִיתֶם אוֹתָנוּ מְסַלְּקִים אֶת הַמִּתְרָסִים הָאֵלֶה הָעֶרֶב; הִשְׁתַּדְּלוּ לְסַלֵּק אֶת אֵלֶּה הָאַחֲרָאִים לַהֲקָמָתָם בַּבְּחִירוֹת הַבּאוֹת”. מִלִּים אֵלֶּה נִתְקַבְּלוּ בִּמְחִיאוֹת־כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת, וְכֻלָּנוּ פָּרַצְנוּ אֶל הַכִּכָּר, כְּשֶׁאֲנוּ מְנוֹפְפִים גִּזְרֵי־עֵץ אוֹ קִרְעֵי־בַּד, כְּמַזְכְּרוֹת נִצָּחוֹן וּסְמָלִים. הַדָּבָר הִזְכִּיר לִי אֶת מִיתָתוֹ שֶׁל יוּלְיוּס קֵיסָר, בְּשָׁעָה שֶׁהַקּוֹשְׁרִים פָּרְצוּ לְתוֹךְ הַרְחוֹב וּבְיָדָם מִתְנוֹפְפִים פִּגְיוֹנֵי הַדָּמִים, בָּהֶם הֵמִיתוּ אוֹתוֹ עָרִיץ. עָלְתָה בְּזִכְרוֹנִי גַּם פָּרָשַׁת כִּבּוּשׁ הַבַּסְטִילְיָה, שֶׁפְּרָטֶיהָ הָיוּ יְדוּעִים לִי אַף הֵם.

לֹא קֵל לְהַתְחִיל בְּמַהְפֵּכָה, אֲבָל קָשֶׁה שִׁבְעָתַיִם לְהַמְשִׁיכָה. הָיָה עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג אַת הָרַכֶּבֶת הַאַחֲרוֹנָה בַּחֲזָרָה לְסֶנְדְּהוֹרְסְט, אוֹ לְהִמָּצֵא חַיָּבִים בְּהַזְנָחַת חוֹבָה. רַכֶּבֶת זוֹ, הַיּוֹצֵאת עֲדַיִן עַד הַיּוֹם מִוּוֹטֶרְלוֹ שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר חֲצוֹת, נוֹשֵׂאת אֶת הַמַּס הַיּוֹם־יוֹמִי שֶׁל גּוּפוֹת־מֵתִים לְבֵית־הָעַלְמִין הַלּוֹנְדוֹנִי. מַהֲלָכָה נִפְסָק בִּפְרִמְלֵי, לְיַד אוֹלְדֶרְשׁוֹט, שֶׁהִיא מַגִּיעָה לְשָׁם בְּשָׁעָה 3 בַּבֹּקֶר. מִפְּרִמְלֵי הָיָה עָלֵינוּ לִנְסֹעַ בַּעֲּגָלָה כְּשְׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה מִילִין אֶל הַקּוֹלֶג' הַצְּבָאִי הַמַלְכוּתִי. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה לַכְּפָר לֹא מָצָאנוּ כָּל כְּלִי רֶכֶב. – לְפִיכָךְ דָּפַקְנוּ עַל דֶּלֶת הַפֻּנְדָּקִי הַמְּקוֹמִי. אֶפְשָׁר, שֶׁהִרְעַשְׁנוּ אוֹתָה שָׁעָה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. לְאַחַר צִפִּיָּה מְמֻשָּׁכָה, בָּהּ פָּקְעָה סַבְלָנוּתֵנוּ עוֹד יוֹתֵר, נִפְתַּח פִּתְאֹם הַחֵלֶק הָעִלִּי שֶׁל הַדֶּלֶת. מִמֶֶּנוּ הֵגִיחַ פִּי רוֹבֶה, מְכֻוָּן אֵלֵינוּ, וּמֵאֲחוֹרָיו פַּרְצוּף חִוֵּר וּמְזָרֶה אֵימָה. רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת מַגִּיעִים דְּבָרִים לִידֵי קִיצוֹנִיּוּת בְּאַנְגְּלִיָּה. אָנוּ סֵרַבְנוּ לָזוּז מִּמְקוֹמֵנוּ, הִסְבַּרְנוּ אֶת מֵשְׁאַלְתֵּנוּ וְהִצַּעְנוּ סְכוּם כֶּסֶף. הַפֻּנְדָּקִי, שֶׁנִּרְגַּע תְּחִלָּה וְנִתְפַּיֵס בְּסוֹפוֹ, הוֹצִיא אֵלֵינוּ סוּס זָקֵן וְכִרְכָּרָה עַתִּיקַת־יוֹמִין עוֹד יוֹתֵר, בָּה עָלִינוּ, שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים וּבָאנוּ בְּשָׁלוֹם לְקֶמְבֶּרְלֵי, וּבְלִי לְהַטְרִיחַ אֶת הַשּׁוֹעֵר, הִגַּעְנוּ בִּשְׁבִילִים בִּלְתִּי־רִשְׁמִיִּים כָּל אֶחָד לְחַדְרוֹ, והִסְפַּקנוּ לְהִצְטָרֵף אֶל הַמִּסְקָר בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר.

אוֹתוֹ מְאֹרָע עוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה בִּשְׁעָתוֹ וְזָכָה אֲפִלּוּ לְשַׁמֵּשׁ נוֹשֵׂא לְמַאֲמָרִים רָאשִׁיִּים בְּרֹב הָעִתּוֹנִים. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ, שֶׁמָּא יוּשַׂם לֵב יֶתֶר עַל הַמִּדָּה לַחֵלֶק שֶׁלָּקַחְתִּי בְּפָרָשָׁה זוֹ. וַדַּאי שֶׁהַסַּכָּנָה הָיְתָה רְצִינִית, הוֹאִיל וְשֵׁם אָבִי עֲדַיִן הָיָה מְחַשְׁמֵל. אַף כִּי טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁאֶתְגָּאֶה בְּהִתְנַגְּדוּתִי לַעֲרִיצוּת. דָּבָר שֶׁהוּא מֵחוֹבַת כָּל אֶזְרָח הָרוֹצֶה לִחְיוֹת בִּמְדִינַת בְּנֵי־חוֹרִין, הִנֵּה לֹא נֶעֳלַם מִמֶּנִי, שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲלֹק עַל דֵּעָה זוֹ, וְאֶפְשָׁר אֲפִלּוּ שֶׁדַּעַת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד תְּהִי הַמַּכְרַעַת. זִקֱנֵי־הַדּוֹר וְאֵלֶּה הָאוֹחֲזִים בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן. לֹא תָּמִיד אַתָּה יָכוֹל לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁיַּבִּיטוּ מִנְּקֻדַּת־הַשְׁקָפָה נְאוֹרָה וּנְבוֹנָה עַל־מָה שֶׁהֵם קוֹרְאִים בְּשֵׁם חַטְּאוֹת־נְעוּרִים. יֵשׁ אִתָּם לִפְעָמִים תַּכְסִיס מְתֹעָב, לִבְרֹר יְחִידִים מִתּוֹךְ הַמַּחֲנֶה “לִאוֹת וּלְמוֹפֵת”. אַף כִּי הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן תָּמִיד לְקַדֵּש אֶת הַשֵּׁם, בּוֹחֵר הָיִיתִי לִדְחוֹת אֶת הָעִנְיָן. וְאוּלָם עַד שֶׁהִתְחִילוּ מְקַשְּׁרִים אֶת שְׁמִי עִם אוֹתוֹ מְאֹרָע, נִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר לְאָשְׁרִי, וְהֻסַּח מִדַּעַת הַקָּהָל לַחֲלוּטִין וְלֹא נִמְצָא בַּקּוֹלֶג' וּבְמִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה מִי שֶׁיָּשוּב וְיַעֲלֵהוּ עַל הַפֶּרֶק, לְהַכְעִיס. הָיָה זֶה אַחַד הַמִּקְרִים, בָּהֶם מְשַׂחֵק מַזָּלוֹ לָאָדָם, וְיֵש לְזָכְרָם תָּמִיד, כִּי שִׁיקּולִים הֵם כְּנֶגֶד אוֹתָה מָנָה עַצְמָה שֶׁל מַזָּל רַע, הַמִּתְרַחֵשׁ וּבָא עָלָיו בְּהֶכְרַח הַחַיִּים. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְצַיֵּן כָּאן, שֶׁהַבְּחִירוֹת לַמּוֹעֵצָה הָעִירוֹנִית הָפְכוּ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ, יַד הַסִּיעָה הַפְּרוֹגְרֵסִיבִית, כְּפִי שֶׁקָּרְאוּ לְעַצְמָם הַלָּלוּ, הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה. הַמִּתְרָסִים נִבְנוּ מֵחָדָשׁ בִּלְבֵנִים וְטִיחַ, וְכָל מַאֲמַצֵּינוּ נָשָׂא הַרוּחַ. בְּכָל־זֹאת אִישׁ לֹא יַכְחִיש, שֶׁעָשִׂינוּ בְּמֵיטַב יְכָלְתֵּנוּ.

* * * * *

חָק־לִמּוּדַי בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט הִגִיעַ בְּמְהֵרָה אֶל קִצּוֹ. בְּמָקוֹם שֶׁנִכְנַסְתִּי כִּנְחוּת־דַּרְגָּא, כִּמְעַט בְּתוֹרַת חָסָד, יָצָאתִי בְּכָבוֹד – הַשְּׁמִינִי בַּחֲבוֹרָתִי, שֶׁמָּנְתָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים תַּלְמִיד. אֲנִי מַזְכִּיר דָּבָר זֶה, הוֹאִיל וְהוּא מוֹכִיחַ, שֶׁיָּכֹלְתִּי לִלְמֹד בַּמְּהִירוּת הָרְאוּיָה כָּל דָּבָר, שֶׁנּוֹדְעָה לוֹ חֲשִׁיבוּת בְּעֵינַי. עָמַדְתִּי בְּמִבְחָן קָשֶׁה, אֲבָל יָדַעְתִּי אֹשֶׁר. הָיוּ רַק שְׁלֹשָׁה זְמַנֵּי־לִמּוּדֶים, וּבְסוֹף כָּל אֶחָד מֵהֶם עָבַרְתָּ כִּמְעַט אַבְטוֹמָטִית מִכִּתָּה אָלֶ“ף לְבֵי”ת, וּמִבֵית – לְגִמֶ“ל. הַ”זְּמַַנִּים" הָיוּ כֹּה קְצָרִים, עַד שֶׁבִּשָׁנָה אַחַת מָצָאתָ אֶת עַצְמְךָ בַּכִּתָּה הָעֶלְיוֹנָה. הָיְתָה לְךּ הַרְגָּשָׁה שֶׁל גִּדּוּל מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ כִּמְעַט.

בֵדֶצְמְּבֶּר 1894 שַֹבְתִּי הַבַּיְתָה, מֻכְשָׁר וְרָאוּי מִכָּל הַבְּחִינוֹת לְהִמָּנוֹת עֶם קְצִינֶיהָ שֶׁל הַמַּלְכָּה. בְּנִגּוֹד לִשְׁנוֹת לִמּוּדַי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, רָכַשְׁתִּי לִי כָּאן הַרְבֵּה יְדִידִים, שֶׁשְּׁלֹשָה אוֹ אַרְבָּעָה מֵהֶם עוֹדָם בַּחַיִּים. כָּל הַיֶּתֶר הִסְתַּלְְּקוּ. הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה לָקְחָה חֵלֶק גָּדוֹל מִידִידַי וְגַם מֵאֲנְשֵׁי פְּלֻגָּתִי. וּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם קָטְלָה כִּמְעַט אֶת כָּל הַשְּׁאָר. הַמְּעַטִּים שֶׁנְּשְּׁאֲרוּ בַּחַיִּים, טָעֲמוּ טַעְמָם שֶׁל כַּדוּרֵי־אוֹיֵב בַּיָרֵךְ, בֶּחָזֶה אוֹ בַּפָּנִים. כָּבוֹד וִיקָר לְכֻלָּם יָחַד!

מִסֶּנְדְּהוֹרְסְט יָצָאתִי אֶל הָעוֹלָם הרָחָב. שְׁעָרָיו נִפְתְּחוּ לְפָנַי כִּמְערַת־אַלַּדִּין. לְמִן תְּחִלַּת 1895 וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, בּוֹ אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הָטּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא היְתָה לִי מֵעוֹלָם אַף שָׁעָה שֶׁל פְּנַאי. יָכוֹל אֲנִי לִמְנוֹת בְּאֶצְבְּעוֹת יָדַי, כְּבַיָּכוֹל, יָמִים בָּהֶם יָשַׁבְתִּי בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. תְּמוּנָה אֲרֻכָּה בָּרְאִינוֹעַ, בָּה אַתָּה מְמַלֵּא תַּפְקִיד שֶׁל שַׂחֲקָן. בְּדֶרֶך כְּלָל, עוֹלָם שֶׁל תַּעֲנוּגוֹת! אוּלָם שְׁנוֹת 1895 – 1900, שֶׁעֲלֵיהֶן, בְּעִקָּר, מְיֻּסָּד סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׁה הַזֶּה, עוֹלוֹת מִבְּחִינַת חֲלִיפוֹתֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן הַמְזֹרָזוֹת וְהַנִּמְרָצוֹת עַל כָּל־מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי – חוּץ מִהֶחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם כַּמוּבָָן.

כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁקִיף אֲחוֹרַנִית אֶל הַיָּמִים הָהֵם, אֵין בּפִי אֶלָּא שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לָאֵלִים עַל מַתְּנַת הַחַיִּים שֶׁהֶעֳנִיקוּ לִי. כָּל הַיָּמִים הָיוּ טוֹבִים וְיוֹם טוֹב מִיּוֹם. מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת, מַסָּעוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, אוּלָם תָּמִיד – הַרְגָּשַׁת הַתְּנוּעָה, תָּמִיד – אַשְׁלָיַת הַתִּקְוָה. הִתְכַּנְּסוּ עַתָּה צְעִירִים מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ. יוֹתֵר מִתָּמִיד יֵשׁ צֹרֶךְ בָּכֶם כַּיּוֹם הַזֶּה, לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל שֶׁל דּוֹר הַמִּלְחָמָה. אַל לָכֶם לְהַפְסִיד אַף שָׁעָה אַחַת. עֲלֵיכֶם לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹתֵיכֶם בְּקַו־הַחָזִית שֶׁל הַחַיִּים. עֶשְׂרִים עַד עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ! אֵלֶּה הֵן הַשָּׁנִים! אַל תִּסְתַּפְּקוּ בַּדְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁהֵם. לָכֶם הָאָרֶץ וּמְלוֹאָה. עֲלוּ וּרְשׁוּ, קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם אֶת הָאַחֲרָיוּת. הָנִיפוּ שׁוּב אֶת דִּגְלֵי־הַתִּפְאָרָה, שְׂאוּ אוֹתָם נֶגֶד הָאוֹיְבִים הַחֲדָשִׁים, הַמִּתְקַהֲלִים בִּתְמִידוּת עִם הֶחָזִית שֶׁל חֵילוֹת־הָאָדָם; כִּי בַּעֲלוֹתְכֶם עֲלֵיהֶם, תְּמַגְּרוּם. אַל תְּקַבְּלוּ “לֹא” לִתְשׁוּבָה. לְעוֹלָם אַל תֵּרָתְעוּ מִפְּנֵי כִּשָּׁלוֹן. אַל תִּתְּנוּ לְהַצְלָחָה אִישִׁית, לְהַסְכָּמָה צִבּוּרִית, לְאַחֵז אֶת עֵינֵיכֶם. עֲלוּלִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי טָעֻיּוֹת, אוּלָם כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם כֵּנִים וּנְדִיבֵי־לֵב, וְגַם עַזֵּי־נֶפֶשׁ, אֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לִגְרֹם תַּקָּלָה לְעוֹלָם, אוֹ אֲפִלּוּ לְזַעַזְעוֹ כָּלְשֶׁהוּ. זֶה דַּרְכּוֹ מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁיְהֵא הַנֹּעַר מְחַזֵּר אַחֲרָיו וְזוֹכֶה בּוֹ בְּסוֹפוֹ. וְאֵין כָּל קִיּוּמוֹ וְגִדּוּלוֹ אֵלָּא מִתּוֹךְ כִּבּוּשִׁים נִשְׁנִים וְהוֹלְכִים.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: חֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי    🔗

עָלַי לְְהַצִּיג עַתָּה לִפּנֵי הַקוֹרֵא אָדָם בַּעַל אֹפִי מֻפְלָא וְשִׁעוּר־קוֹמֶה בִּלְתִּי שָׁכִיחַ, הַמַּתְחִיל מִכָּאן וְאֵילָךְ לְמַלֵּא תַּפְקִיד חָשׁוּב בְּפָרָשַׁת חַיַּי. הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן פִּקֵּד עַל חֵיל הַהוּסֵרִים הָרְבִיעִי. גְּדוּד זֶה הִגִּיעַ לְאוֹלְדֶרְשׁוֹט מֵאִירְלַנְד לִפְנֵי שָׁנָה וְהָיָה שׁוֹכֵן עַתָּה בַּקְּסַרְקְטִין שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים הַמִּזְרָחִי. קוֹלוֹנֶל בְּרָבַּזּוֹן הָיָה יְדִיד מִשְׁפַּחְתֵּנוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וַאֲנִי נִפְגַּשְׁתִּי אִתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בִּימֵי לִמּוּדַי בְּבֵית הַסֵּפֶר. כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבַּדְתִּי כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי, בְּתוֹרַת קַדֶּט בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט, הַזְמָנָה לִסְעֹד אִתּוֹ בִּמְסִבַּת קְצִינֵי הַגְּדוּד. זֶה הָיָה תַּעֲנוּג גָּדוֹל. בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הַסְּעֻדָּה בִּמְסִבַּת קְצִינִים שֶׁל גְּדוּד־פָּרָשִׁים בִּבְחִינַת מַחֲזֶה מַרְהִיב עֵין צְעִירִים. עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים קְצִינִים, כֻּלָּם עוֹטִים מַדֵּי־תִּפְאָרָה בִּתְכֵלֶת וּבְזָהָב, מְסֻבִּים אֶל שֻׁלְחָן, שֶׁמִּעָלָיו הִזְהִירוּ פִּנְכוֹת וּמַזְכְּרוֹת־נִצָּחוֹן, שֶׁאָסַף הַגְּדוּד בְּמֶשֶׁךְ מָאתַיִם שְׁנוֹת מִלְחָמָה וּסְפּוֹרְט. דּוֹמָה הָיְתָה מְסִבָּה זו לְמִשְֵּׁתֵה־מַלְכוּת. בַּאֲוִירָה רְווּיַת שֶׁפַע וָזֹהַר, רַבַּת טֶקֶס וּמִשְׁמַעַת מְצֹעֶפֶת, הֵיטִיבוּ הַמְסֻבִּים אֶת לִבָּם שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, לִצְלִילֵי תִּזְמֹרֶת־הַמֵּיתָרִים שֶׁל הַגְּדוּד. אֲנִי נִתְקַבַּלְתִּי בְּסֵבֶר־פָּנִים וַעֲלִיצוּת, וְכֵוָן שֶׁהִתְנַהֲגוּתִי לֹא יָצְאָה, כַּנִּרְאֶה, מִגֶּדֶר־הַצְּנִיעוּת וְהַטַּעַם הַטּוֹב, הֻזְמַנְתִּי שׁוּב בְּכַמָּה הִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת.

לְאַחַר חֳדָשִׁים מִסְפָּר סִפְּרָה לִי אִמִּי שְׁהַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן הָיָה רוֹצֶה מְאֹד, שֶׁאֶכָּנֵס לֵגְדוּדוֹ, אֶלָּא שֶׁאָבִי אָמַר: “לֹא!” נִרֱאֶה, שְׁהוּא הֶאֱמִין עֲדַיִן, כִּי בְּכֹחַ הַשְׁפָּעָתוֹ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְקַבֵּל בִּשְׁבֵילֵי מִשְׂרַת קָצִין בְּחֵיל הָרַגְלִים, עַל אַף הַכֹּל. דֻּכַּס קֵמְבְּרִידְג' הִבִּיע תַּרְעֹמֶת עַל סְטִיָּתִי מֵחֵיל־הַקַּלָעִים ה־60, וְהִצְהִיר שֶׁיֵּשׁ דְּרָכִים, בָּהֶם אֶפֱשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִכְשׁוֹלִים בְּבוֹא מוֹעֵד. “בֵּינְתַיִם”, כָּתַב אָבִי, “לֹא הָיָה זֶה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן, הַיָּדוּעַ לִי כְּאַחַד הַחַיָּלִים הַמְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר בַּצָּבָא שֶׁלָָּנוּ, לְבַלְבֶּל אֶת מֹחוֹ שֶׁל הַנַּעַר בִּדְבַר כְּנִיסָתוֹ לְחֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי”.

אוּלָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, כְּבָר נִתְבַּלְבֵּל הַמֹּחַ בְּהֶחְלֵט. בַּחֲזְירָתוֹ הָעֲגוּמָה וְהָאַחֲרוֹנָה הַבַּיְתָה שׁוּב לֹא יָכֹל אָבִי לָקַחַת חֵלֶק נִכַּר בְּסִדּוּר עִנְיָנַי. אִמִּי הִסְבִּירַה לוֹ, כֵּיַצד הִסְתַּדְּרוּ הָעִנְיָנִים מֵאֲלֵיהֶם, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא מַסְכִּים, וְאַף גַּם שָׁמֵחַ לְמֵנּוּיִי בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים. אָמְנָם אַחַת הַהֶעָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו, הָיְתָה: הַרָכַשְׁתָּ אֶת הַסּוּסִים הַדְּרוּשִׁים לְךָ?"

* * * * *

אָבִי מֵת בְּ־24 בְּיָנוּאַר, בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. נִקְרֵאתִי מֵבַּיִת סָמוּךְ בְּמָקוֹם שָׁם יָשַׁנְתִּי. רַצְתִּי בַּחֲשֵׁכָה דֶּרֶךְ כִּכַּר־גְּרוּבְנוֹר הַמֻּשְׁלֶגֶת. הוּא מֵת לְלֹא יִסּוּרֵים. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה הָמוּם זֶה זְמַן רַב. עַל כָּל חֲלוֹמוֹתַי – לִהְיוֹת חָבֵר לְאָבִי, לְהִכָּנֵס לַפַּרְלַמֶּנְט, וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ, לִתְמֹך בּוֹ – הֵקִיץ הַקֵּץ. שׁוּב לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְקַדֵּש אֶת זִכְרוֹ.

מֵעַתָּה הָיִיתִי אָדוֹן לְגוֹרָלִי, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. אִמִּי הָיְתָה מוּכָנָה וּמְזֻוּמָנָה תָּמִיד לַעֲמֹד לִי בַּעֲצָתָה וְעֶזְרָתָה: אַךְ כֵּוָן שֶׁהָיִיתִי אָז כְּבֶן 21, לֹא בִּקְּשָׁה מֵעוֹלָם לִכְפּוֹת עָלַי שִׁלְטוֹן הוֹרִים. אַדְּרַבָּא, בִּמְהֵרָה נֶעֶשְׂתָה לִי בַּעֱלַת־בְּרִית נִלְהָבָה, וְכָל כֹּחַ־הַשְׁפָּעָתָהּ וּמִרְצָהּ הַכַּבִּיר נִתְּנוּ לְטִפּוּחַ תָּכְנִיּוֹתַי וְלִשְׁמִירַת עִנְיָנַי. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְחַיֶּיהָ עוֹד הָיְתָה צְעִירָה, יְפֵהפִיָּה וּמְצוֹדֶדֶת. עָבַדְנוּ יַחַד מִתוֹךְ שִׁוְיוֹן־זְכֻיּוֹת, דּוֹמִים יוֹתֵר לְאָח וְאָחוֹת, מֵאֲשֶׁר לְאֵם וּבֵן. עַל כָּל פָּנִים, כָּךְ הָיָה נִדְמֶה לִי, וְכָך נִמְשַׁךְ הַדָּבָר עַד הַסּוֹף.

* * * * *

בְּמַרְס 1895 נִתְפַּרְסֵם בַּעִתּוֹן הָרִשְׂמִי דְּבַר מִנּוּיִי לְחֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי. אֲנִי הִקְדַּמְתִּי לְהִצְטָרֵף לַגְּדוּד. מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לְפִרְסוּם זֶה, שִׁשָּׁה שְׁבוּעוֹת לִפְנֵי כֵן, וְנִמְסַרְתִּי מִיָּד, יַחַד עִם כַּמָּה קְצִינִים נְמוּכֵי־דַּרְגָּא אֲחֵרִים, לָאִמּוּן הַקָּשֶׁה וְהַמְיַגֵּעַ שֶׁל קָצִין טִירוֹן. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּלִּינוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּבֵית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה, בְּתוֹךְ הָאֻרְווֹת אוֹ בְּכִכַּר הַקְסַרְקְטִין. שְׁנֵי הַקּוּרְסִים הַמְמֻשָּׁכִים שֶׁעָבַרְתִּי מִכְּבָר נָתְנוּ לִי אֶת הַהַכְשָׁרָה הַדְּרוּשָׁה בִּשְׁבִיל שִׁעוּרֵי־הָרְכִיבָה הַחֲדָשִׁים, אוּלָם עָלַי לִמְסֹר מוֹדָעָה, שֶׁחֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי עָלָה בְּאִמּוּנָיו הַקָּשִׁים עַל כָּל מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי מִנִּסְיוֹנוֹתַי הַקּוֹדְמִים בִּרְכִיבָה צְבָאִית.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ נוֹהַגִים, בְּתור עִקָּרון, לְמְסֹר אֶת הַקָּצִין הֶחָדָשׁ, מִקָּרוֹב בָּא, לְאִמּוּן־טִירוֹנִים בְּמֶשֶךְ שֵׁשֶת הֶחֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים. הוּא רָכַב וְעָשָׂה תַּרְגִּילִים בָּרֶגֶל יַחַד עִם פָּרָשָׁיו, וְקִבֵּל אוֹתוֹ אִמּוּן וְאוּתָה הוֹרָאָה, מַמָּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ הֵם. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא בְּרֹאשׁ שׁוּרַת הַרוֹכְבִים בְּבֵית־הַסֵפֶר לִרְכִיבָה, אוֹ לִימִין הַפְּלֻגָּה הָעֲרוּכָה בַּכִּכָּר, הֻטַּל עָלָיו לְהִשְׂתַּדֵּל וּלְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא לֵאֲנָשָׁיו. זֶה הָיָה תַּפְקִיד, שֶׁלֹּא תָּמִיד אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלְּאוֹ בְּהַצְלָחָה נִרְאֵית לָעַיִן. לַעֲלוֹת עַל גַּבּוֹ הֶחָשׂוּף שֶׁל הַסּוּס וְלָרֶדֶת מִמֶּנוּ אַגַּב דְּהָרָה אוֹ רִיצָה קַלָּה; לִקְפֹּץ וְלַעֲבֹר מֵעַל לְמוֹט גָּבֹהַּ בְּלֹא מִשְׁוֶרֶת וַאֲפִלּוּ בְּלֹא אֻכָּף, כְּשֶׁיָּדֶיךָ חֲבוּקוֹת לִפְעֲמִים מֵאֲחוֹרֵי צַוָּארְךָ; לְגַמֵּא אֶרֶץ בְּאֵין בֵּין בִּרְכֶּיךָ לְבֵין גַּבּוֹ שֶׁל הַסּוּס אֶלָּא עוֹרוֹ בִּלְבַד – לֹא יָכֹלְתָּ לְהִתְנַסּוֹת בְּכָל אֵלֶה בְּלֹא פְּגָעַים. הַרְבֵּה פְּעָמִים קַמְתִּי מֵעָפָר, שָׁבוּר וְרָצוּץ, חָבַשְׁתִּי שׁוּב אֶת כֻּמְתָּתִי, הָעַשׂוּיָה בִּדְמוּת כִּיסן עִם חוּט־שְׂרָד שֶׁל זָהָב, וְנִקְשֶׁרֶת לַסַנְטֵר בְּשֶׁנֶץ שֶׁל עוֹר, מֵתּוֹךְ כָּל אוֹתָהּ הַכָּרַת־הָעֵרֶךְ, שֶׁנוֹתְרָה לִי בְּמַצָּב עָגוּם זֶה, בְּעוֹד עָשְׂרִים טִירוֹנִים מַלְבִּינִים שִׁנֵּיהֶם, שְׂמֵחִים לְאֵיד קְצִינָם, הַמִּתְנַסֶּה בְּכָל אוֹתָם הַפְּגָעִים, שֶׁנָּכוֹנוּ לָהֶם לִפְעָמִים כֹּה תְּכוּפוֹת. לְרֹעַ מַזָּלִי, נָקַע שְׁרִיר בִּזְרוֹעִי, בְּרַאשִׁית הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְנֶחְלְשָׁה אֲחִיזָתִי בָּרֶסֶן. עָבְרָה עָלַי תְּקוּפַת יְסּוּרִים קָשִׁים. טִפּוּל גַּלְוָנִי טֶרֶם נוֹדַע בַּיָּמִים הָהֵם; לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה, אֶלָּא לְהוֹסִיף וְלִמְתֹּּחַ אֶת הַשְּׁרִיר הַשָּׁסוּעַ, וְאִם בִּקַּשְׁתָּ לְהִפָּטֵר לְיוֹם אֶחָד, הָיִיתָ צָפוּי לָעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁיַחְשְׁבוּךָ טִפּשׁ וְגֹלֶם.

הַמּוֹרֶה לִרְכִיבָה שֶׁבַּגְּדוּד, הַמְכֻנֶּה “גּ’וֹקוֹ”. הִתְמַחָה בְּשִׁלְטוֹן עָרִיץ נוֹרָא. רָצָה הַגּוֹרָל, שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת אֵלֶּה דַּוקָא תְּהֵא נַפְשׁוֹ מָרָה עָלָיו בְּיוֹתֵר. אֶחָד מִסְּגָנֵי־הַקְּצִינִים הַוָּתִיקִים פִּרְסֵם בְּ“אוֹלְדֶרְשׁוֹט טַיְמְס” מוֹדָעָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: הַמַּיּוֹר – –, פְּרוֹפֵסוֹר לִרְכִיבָה, בַּקְּסַרְקְטִין שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּזְרָחִי, הוֹרָאַת צַיִד בְּ־12 שִׁעוּרִים וּמֵרוּץ־פָּרָשִׁים בִּ־18". דָּבָר זֶה הֵבִיא עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁל לַעַג וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ שִׁעֵר, כִּי כָּל בַּת־צְחוֹק הַמְרַחֶפֶת עַל שִׂפְתֵי אֶחָד מִתַּלְמִידָיו בְּמַחְלְקַת־הָרְִכִיבָה מְעִידָה עַל שִׂמְחָה מְסֻתֶּרֶת לְאֵידוֹ.

אוּלָם, בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת, תּוֹמֵך אֲנִי בְּכָל לִבִּי בַּשִּׁיטָה, שֶׁלְּפִיהָ נִתְבָּע הַנֹּעַר לְהִתְנַסּוֹת בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים מֵרָצוֹן. חוּץ מִנִּסְיוֹנוֹת אֵלֶּה, הָיְתָה הַפָּרָשָׁה, שֶׁנִּפְתְּחָה לְפָנַי עַתָּה, רַבַּת תִּפְאֶרֶת וּשְׂמָחוֹת. כְּבָר בְּטֶרֶם נִפְטְרוּ הַקְצִינִים הַצְעִירִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר לִרְכִיבָה, נִתְּנָה לָהֶם תְּכוּפוֹת הָרְשׁוּת לָצֵאת מִחוּץ לַתְּחוּמִים עִם גְּדוּדֵיהֶם. וְאַף גּם לִרְכַּב לִפְעָמִים בְּרֹאשׁ קְצִינִים שֶׁלֹא מִן הַמִּנְיָן לְשֵׁם אִמּוֹנִים מַמָּשׁ.³¹ יֵש קֶסֶם מְיֻחָד בִּתְרוּעוֹת אֶסְכַּרוֹן שֶׁל פָּרָשִׁים, הָעוֹרֵךְ תִּמְרוֹנָיו בִּדְהָרָה; וְאַתָּה מַגִּיעַ לִידֵי הִתְרַגְּשׁוּת מְלֵאַת שָׂשׂוֹן, כְּשֶׁאוֹתָן הַהַקָּפוֹת עַצְמָן מְבֻצָּעוֹת בִּשְׁעָטָה. צַהֲלַת הַסּוּסִים, צִלְצוּל הַדָּרְבֹּנוֹת, הַתְּנוּעָה הַנִּרְגֶּשֶׁת, הַנּוֹצוֹת הַמִּתְנַפְנְפוֹת, הַרְגָשַׁת הַשִּׁתּוּף בִּמְכוֹנָה חַיָּה, הַכָּרַת־הָעֵרֶךְ הַנְּעִימָה, הַכְּרוּכָה בְּמַדֵּי הַשְּרָד – כָּל אֵלֶּה מְשַׁוִּים לְאֵמּוּן גְּדוּד־פָּרָשִׁים הוֹד מְיֻחָד.

עָלַי לְהַסְבִּיר, לְמַעַן הַקּוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי חֵיל הַפָּרָשִׁים עוֹרֵךְ תִּמְרוֹנָיו בְּטוּרִים וְנִלְחָם בְּשׁוּרוֹת, וְכִי אִמּוּנָם שֶׁל הַפָּרָשִׁים מְהַוֶּה שִׁנּוּיִים מְהִירִים וּגְמִישִׁים מִן הַצּוּרָה הָאַחַת לַצּוּרָה הַשְּׁנִיָּה. וְכָךְ אֶפְשָׁר לְאֶסַּכַּדְרוֹן תָּמִּיד, מִתּוֹךְ הַקָּפָה אוֹ תְּנוּעַת דֶּרֶג, לִתְפֹּס עֶמְדָּה בֶּחָזִית, כִּמְעַט בְּכָל רֶגַּע, בְּכָל כּוּוּן שֶׁהוּא. אוֹתָם הָעֶקְרוֹנוֹת עַצֱמָם חָלִים גַּם עַל תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל גֵּיסוֹת פָּרָשִׁים גְּדוֹלִים יוֹתֵר; וְאֶפְשָׁר רֵגִ’ימֶנְטִים, בְּרִיגָדוֹת, וַאֲפִלּוּ דִּיוִיזְיוֹת שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים, בְּאֹפֶן שֶׁיִתְפְּסוּ עֶמְדָּה בֶּחָזִית בִּזְמַן קָצָר לְהַפְלִיא, כְּאַקְדָּמָה לַמְּאֹרָע הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הַפָּרָשִׁים – הַהִסְתָּעֲרוּת.

אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, שֶׁהַמִּלְחָמָה הִשְׁלִיכָה כָּל אֵלֶּה אַחֲרֵי גֵּוָהּ, בִּרְדִיפָתָהּ הַשּׁוֹקֶקֶת הַשְּׁפָלָה הָאוֹפּוֹרְטוּנִיסְטִית אַחֲרֵי בֶּצַע. וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בְּחִימָאִים מַרְכִּיבֵי מִשְׁקָפַיִם וּבְנֶהָגִים מוֹשְׁכֵי מָנוֹף בַּאֲוִירוֹנִים וּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה. אוּלָם בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט בִּשְׁנַת 1895 טֶרֶם הִתְחוֹלְלוּ הַזְּוָעוֹת הָאֵלֶּה עַל הָאֳנוֹשִׁיּוּת. הַדְּרַגּוּנִים, נוֹשְׂאֵי־הַשֶׁלַח, וְעַל כֻּלָּם – כְּפִי שֶׁהֶאֱמַנּוּ – הַהוּסַרִים, הָיוּ רְאוּיִים עֲדַיִן לִמְקוֹמָם, הַמְכֻבָּד מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל. הַמִּלְחָמָה שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלָּתָה אַכְזְרִיָּה וּמְפֹאֶרֶת, נֶהֶפְכָה עַתָּה לְאַכְזְרִיָּה וּמְזֻהֶמֶת. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר נִתְקַלְקְלָה, וְשׁוּב אֵין לָה תַּקָּנָה. וְכָל זֶה בַּעֲוֹן הַדֵּמוֹקְרַטְיָה וְהַמַּדָּע. לְמִן הָרֶגַע שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְטַרְדָּנִים־סַכְסְכָנִים אֵלֶּה לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ בְּעִנְיְנֵי קְרָבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ, נֶחְתָּם גְּזָר־דִּינָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה. תַּחַת מִסְפָּר קָטָן שֶׁל בַּעֲלֵי־מִקְצוֹעַ מְאֻמָּנִים כַּהֲלָכָה, הַלּוֹחֲמִים לְאַרְצָם וּמוֹלַדְתָּם בִּכְלֵי־זַיִן עַתִּיקִים, מִתּוֹךְ עִרְבּוּבְיָה מֻפְלָאָה שֶׁל תִּמְרוֹנֵי קַדְמוֹנִים, לִמְחִיאוֹת־הַכַּף שֶׁל אֻמָּתָם, הַבָּאוֹת לְעוֹדְדָם בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, אָנוּ רוֹאִים עַתָּה אוֹכְלוֹסִיוֹת שְׁלֵמוֹת, בְּתוֹכָן נָשִׁים וִילָדִים, עֲרוּכוֹת זוֹ מוּל זוֹ, מִתּוֹךְ הַחֲלָטָה אַכְזָרִית לַהַרֹג לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד זוֹ אֶת זוֹ, וְרַק חֲבוּרָה שֶׁל לַבְלָרִים, שֶׁעֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת, תִּשָּׁאֵר לִפְלֵטָה, לַעֲשׂוֹת אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל מַטְבֵּחַ־הַדָּמִים. מִזְּמַן שֶׁהֻתְּרָה הַדֵּמוֹקְרַטְיָה לְהִכָּנֵס לִשְׂדֵה־הַקֶּטֶל, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן, פָּרְצָה אֵלָיו, חָדְלָה הַמִּלְחָמָה לִהְיוֹת מִשְׂחַק גֶּ’נְטֶלְמֶנִים. תֵּלֵךְ לַעָזאזֵל! מִכָּאן – חֶבֶר הַלְּאֻמִים.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה בִּשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים אֶת הַגֶּנֶרַל לַק, הַמְפַקֵּחַ הַכְּלָלִי, בְּעָרְכוֹ תִּמְרוֹנִים לְדִיוִיזְִיָה שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים – מִשְּׁלֹשִׁים עַד אַרְבָּעִים אֶסְכַּדְרוֹן – כִּיחִידָה מְלֻכֶּדֶת אַחַת. כְּשֶׁהִסְתַּדֵּר מַחֲנֶה עָצוּם וּמְפֹאָר זֶה בְּמַצַּב הָכֵן וְנִצְטַוָּה מִיָּד לְהֲפֹךְ פָּנָיו בְּזָוִית שֶׁל 15 מַעֲלוֹת כִּמְעַט, הֻטַּל עַל הַבְּרִיגָדָה הַחִיצוֹנִית לִדְהֹר מַהֲלָךְ שְׁנֵי מִילִין תּוֹךְ עַנְנֵי אָבָק, דָּחוּס בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לִרְאוֹת דָּבָר מֵחוּץ לִתְּחוּם שֶׁבַע אַמּוֹת, וְעֶשְׂרִים מִקְרֵי־נְפִילָה וַחֲצִי תְּרֵיסַר תְּאוּנוֹת הָיוּ מִן הַדְּבָרִים הַשְּׁכִיחִים בְּתַרְגִּילִי הַבֹּקֶר. וּמִשֶּׁנִּתְכּוֹנֵן הַקַּו לְבַסּוֹף, וְנִתַּן הַצַּו לַגְּדוּד אוֹ לַבְּרִיגָדָה לְפְתֹּחַ בְּהַתְקָפָה, הִתְפָּרְצָה מִמֵּילָא תְּרוּעַת־שָׂשׂוֹן אַדִּירָה מִפִּי כָּל.

אַחַר כָּךְ, מִשֶּׁחָזַרְנוּ לַקְּסַרְקְטִין, הָיְתָה הִתְלַהֲבוּתִי מוּפֶגֶת בְּזָכְרִי, כִּי לַגֶּרְמָנִים עֶשְׂרִים דִּיוִיזְיוֹת שֶׁל חֵיל־פָּרָשִׁים, וְכָל אַחַת מֵהֶן כְּבוּדָה וַהֲדוּרָה כְּבַת יְחִידָה זוֹ שֶׁלָנוּ, שֶׁאֲנִי נִמְנֶה עִמָּה. עוֹד, שֶׁהָיִיתִי מְשַׁוֶּה בְּנַפְשִׁי חֲצִי תְּרֵיסַר מְקַלְקְלֵי־שׁוּרָה, נִתְקָלִים בְּמִקְלָע־מַכְסִים, וְתָמֵהַּ אִם יַעַמְדוּ בַּמִּבְחָן.

וְעוֹד הָיוּ לָנוּ מִסְקָרִים מְפֹאָרִים, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה וִיקְטוֹרְיָה הֵסֵבָּה בְּמֶרְכַּבְתָּהּ, וְכָל חֵיל־הַמַּצָּב שֶׁל אוֹלְדֶרְשׁוֹט, קָרוֹב לְ־25.000 אִיש, תְּכֵלֶת וְזָהָב, שָׁנִי וּפְלָדָה, עָבַר לְפָנֶיהָ בַּסָּךְ: פָּרָשִׁים, חֵיל־הָרַגְלִים, תּוֹתְחָנִים, עַל חֵיל הַמְהַנְדְּסִים וְעַל הַחַפָּרִים, נַחְשׁוֹל רָחָב וְנוֹצֵץ. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין הַדָּבָר כַֹשּׂוּרָה, כְּלָל וּכְלָל. אִם אֶפְשָׁר לְכָל אוֹתָן הַמַּעֲצָמוֹת הָאֵרוֹפָּאִיּוּת – צָרְפַת, גֶרְמַנְיָה, אוֹסְטְרִיָּה וְרוּסְיָה – לַעֲרֹךְ מִסְקָרִים כָּאֵלֶּה בְּאַרְצוֹתֵיהֶן בְּעֶשְׂרִים מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַצְמוֹ. תָּמֵהַּ הָיִיתִי, מַדּוּעַ אֵין הַמְּדִינָאִים שֶׁלָּנוּ מְסַדְּרִים הֶסְכֵּם בֵּינְלְאֻמִּי, שֶׁלְפִיו תְיֻצַּג כָּל מְדִינָה בְּמִקְרֶה מִלְחָמָה – כְּמוֹ בַּמִּשְׂחָקִים אוֹלִמְפִּיִּים – עַל יְדֵי קְבוּצוֹת שָׁווֹת, וְאִלּוּ הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ – עַל יְדֵי קוֹרְפּוּס־צָבָא שָׁלֵם וּמֻשְׁלָם, שֶׁיִּכְלֹל כָּל בָּחוּר וָטוֹב שֶׁבָּאֻמָּה, וְכָךְ תִּפָּתֵר שְׁאֵלַת הָרִבּוֹנוֹת בָּעוֹלָם. אוּלָם הַמִּינִיסְטְרִים שֶׁל יְמֵי וִיקְטוֹרְיָה הַמַּלְכָּה לֹא הִצְטַיְנוּ בְּיָזְמָה יְתֵרָה; הֵם הֵחֱמִיצוּ הִזְדַּמְּנוּת שֶׁבָּאָה לְיָדָם. הֵם נָתְנוּ בְּפַשְׁטוּת, לְעִנְיַן הַמִּלְחָמָה לְהִשָּׁמֵט מִידֵי הַמֻּמְחִים וְהַאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְאַמְנוּ בִּמְיֻחָד, וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לַדַּרְגָּה הַנְּחוּתָה שֶׁל “אֲנָשִׁים, כֶּסֶף וּמְכוֹנוֹת”.

אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ, שֶׁעֵינֵיהֶם כְּבָר הִתְחִילוּ נִפְקָחוֹת עַל הַמִּדְרוֹן הַמּוּסָרִי, שֶׁהַמִּלְחָמָה עֲתִידָה לְהֵתְגַּלְגֵּל בּוֹ, הִגִּיעוּ בְּהֶכְרַח לִידֵי מַסְקָנָה, שֶׁהַצָּבָא הַבְּרִיטִי לְעוֹלָם לֹא יִתְעָרֵב עוֹד בְּסִכְסוּךְ אֵרוֹפָּאִי. הַאֶפְשָׁרִי דָּבָר כָּזֶה, בְּעוֹד אֵין לָנוּ אֶלָּא קוֹרְפּוּס־צָבָא אֶחָד וְדִיוִיזְיָה אַחַת שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים בְּיַחַד עִם הַמִּילִיצְיָה – יַעַזְרֵם אֱלֹהִים – וְהַמִּתְנַדְּבִים. – הֵידָד!? וַדַּאי שֶׁשּׁוּם גִּ’ינְגוֹ³² בַּלֵּיטְנַנְטִים וְשׁוּם קָצִין מֵחֲמוּמֵי־הַמֶּזֶג בְּיוֹתֵר שֶׁבְּמִפְקֶדֶת אוֹלְדֶרְשׁוֹט בְּ1895, לֹא הָיָה מַאֲמִין, כִּי צְבָאֵנוּ הַקָּטָן עָלוּל לְהִשָּׁלַח שׁוּב לְאֵרוֹפָּה. וּבְכָל זֹאת הִגִּיעָה שָׁעָה, וְהַקַּפִּיטַן שֶׁל חֵיל־הַפָּּרָשִׁים – הֵיג שְׁמוֹ – שֶׁנִּתְאַמֵּן יַחַד אִתָּנוּ בָּאָבִיב הַהוּא, רָאָה עַצְמוֹ מְקֻפָּח, כְּשֶׁעָרַךְ קְרָב חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְהָטִיל לַמַּעֲרָכָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים דִיוִיזְיּוֹת בְּרִיטִיּוֹת, יַחַד עִם קוֹרְפּוּס־הַצָּבָא הָאֲמֵרִיקָאִי הָרִאשׁוֹן – בּסַךְ הַכֹּל, רַק שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף בִּלְבַד – וְלֹא יָכֹל לְתָמְכָן אֶלָּא בְּפָחוֹת מֵ־400 בְּרִיגָדוֹת שֶׁל חֵיל־הַתּוֹתָחִים.

תָּמֵהַּ אֲנִי תְּכוּפוֹת, אִם יֵשׁ עוֹד דּוֹר כְּדוֹרֵנוּ, שֶׁרָאָה מַהְפֵּכוֹת מַפְלִיאוֹת שֶׁל עֲרָכִים וְעֻבְדּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁרָאִינוּ אֲנַחְנוּ. כִּמְעַט כָּל הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים, הַשְּׁרִירִים הַקַּיָמִים, שֶׁהוֹרוּנִי לְהַאֲמִין בְּחִיּוּנִיּוּתָם הַמַּתְמֶדֶת, חָלְפוּ וְעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ, אוֹ שֶׁנָּטְעוּ בְּלִבִּי אֶת הַבִּטָּחוֹן, שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁר; נִתְרַחֲשׁוּ כַּיּוֹם הַזֶּה.

* * * * *

הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, בַּעַל־קַרְקָעוֹת אִירִי שֶׁנִּתְרוֹשֵׁשׁ, עָשָׂה אֶת כָּל יָמָיו בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי. מֵאָז כְּנִיסָתוֹ לְמִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, זָרַח כּוֹכָבוֹ בְּחוּגֵי הַחֶבְרָה הַגְּבֹהָה בְּלוֹנְדוֹן. יְדִידוּת נֶאֱמָנָה, שֶׁנִּתְקַשְּׁרָה בֵּינֹו לְבֵין נְסִיךְ וֵילְס³³, נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. בָּאַרְמוֹן, בְּמוֹעֲדוֹנִים, בִּמְרוֹצֵי סוּסִים בְּמַסְעֵי־צַיִד, קִבְּלוּ אוֹתוֹ בְּרָצוֹן כְּאָדָם־הַמַּעֲלָה. אַף כִּי נִשְׁאַר רַוָּק כָּל יָמָיו, לֹא נִמְנָה עִם שׂוֹנְאֵי־נָשִׁים בְּשׁוּם פָּנִים. בִּנְעוּרָיו וַדַּאי הָיָה יְפֵה־תֹּאַר לְאֵין כַּמוֹהוּ. שִׁעוּר־קוֹמָתוֹ הָיָה, בְּדִיּוּק, זֶה הָרָאוּי לְגֶבֶר. גָּבְהוֹ אָמְנָם לֹא הִגִּיעַ לְשֵׁשׁ רֶגֶל, אֲבָל מַרְאֵהוּ כָּךְ הָיָה. שְׁנוֹת גַּבְרוּתוֹ שִׁוּוּ לִדְמוּתוֹ מִשְׁנֵה־הָדָר, לְשִׂרְטוּטֵי־פָּנָיו הַחֲטוּבִים, הַתְּאוֹמִים, עֵינָיו הָאֲפֹרוֹת, הַבְּהִירוֹת וְסַנְטְרוֹ הָעַז נִתְּנָה הַבְלָטַת־יֶתֶר בַּשָּׂפָם, שֶׁהָיָה עָשׂוּי לְעוֹרֵר אֶת קִנְאַת הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. לְכָל אֵלֶּה הוֹסִיף מִמִּנְהָגָם וְנִמּוּסָם שֶׁל טַרְזָנֵי דּוֹר חוֹלֵף, עִם חֹסֶר־יְכֹלֶת, מַמָּשִׁי אוֹ מְלָאכוּתִי, לְבַטֵּא אֶת אוֹת הָרֵי"שׁ. אִישׁ־שִׂיחָה זָרִיז וּמְנֻסֶּה, לֹא יָדַע מְבוּכָה מִיָּמָיו, וְאִישִׁיּוּתוֹ הַמְצֻיָּנָה הִתְבַּלְטָה בְּכָל חֶבְרָה, בֵּין מְנֻמֶּסֶת וּבֵין נְטוּלַת נִמּוּסִים, שֶׁבָּא בְּתוֹכָהּ.

הַקַּרְיֶרָה הַצְּבָאִית שֶׁלּוֹ הָיְתָה אֲרֻכָּה וְרַבַּת־תְּמוּרוֹת. הוּא נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת מִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים לְאַחַר שֵׁשׁ שְׁנוֹת שֵׁרוּת, מֵחֲמַת מְצוּקָה כַּסְפִּית, וְעָבְרָה עָלָיו תְּקוּפָה קָשָׁה וְרַבַּת־נִסְיוֹנוֹת. הוּא שֵׁרַת בְּתוֹרַת מִתְנַדֵּב גֶּ’נְטֶלְמֶן – זְכוּת רַבָּה וִיתֵרָה – בְּמַעֲרֶכֶת אַשַּׁנְטִי בְּ־1874. כָּאן הִצְטַיֵן בְּמִדָּה כָּזוֹ, שִֶּׁנְתעוֹרְרָה תְּנוּעָה חֲזָקָה בְּחוּגִים גְּבֹהִים לַהֲשִׁיבוֹ לְמִשְׂרַת הַקָּצִין, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ. וְאָמְנָם גְּמָלוּהוּ חֶסֶד זֶה. שֶׁאֵין לוֹ תַּקְדִּים. אַדִּיר הָיָה חֶפְצוֹ שֶׁל נְסִיךְ וֵילְס, שֶׁהַקּוֹלוֹנֶל יְצֹֹרַף אֶל גְּדוּדוֹ שֶׁלוֹ, הוּא חֵיל הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי – גְּדוּד רִאשׁוֹן בַּמַּעַלָה בַּיָּמִים הָהֵם, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁלֹא נִמְצָא אוֹתָה שָׁעָה מָקוֹם פָּנוּי בַּגְּדוּד, סֻפַּח בֵּינְתַיִם לִגְדוּד שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים. עַל הַשְּׁאֵלָה: “הֵיכָן אַתָּה נִמְצָא עַתָּה, בְּרֶבּ?” עָנָה: “אִם אֵין זִכְבוֹנִי מַטְעֵנִי, הֲבֵי יֵשׁ לַמָּקוֹם חָזִית יְבוֹקָה אַתָּה מַגִּיעַ לְשָׁם מִוּוֹטֶרְלוֹ”.

יוֹם אֶחָד, בִּתְקוּפָה יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת, שָׁאַל לִמְנַהֵל תַּחֲנַת־הָרַכֶּבֶת בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט: "הֵיכָן הָבַכֶּבֶת לְלוֹנְדוֹן? – “הָלְכָה, קוֹלוֹנֶל” – “הָלְכָה! הָבֵא בַכֶּבֶת אַחֶרֶת”.

מִשֶּׁהָעֳבַר לְבַסוֹף אֶל חֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי, הֶרְאָה אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ בְּמִלְחֲמוֹת אַפְגָּנִיסְטַן בְּ־1878 וְ־1879 וּבַמַּעֲרָכָה הָאַכְזָרִית עַל סוּאַקִּים בְּ־1884. כֵּוָן שֶׁזָּכָה בַּשֵּׁרוּת הַפָּעִיל לִשְׁנֵי צִיּוּנֵי־הִתְקַדְּמוּת בָּזֶה אַחַר זֶה, הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ בַּצָּבָא גְּבֹהָה, לְמַעֲשֶׂה, מִזּוֹ שֶׁל הַקּוֹלוֹנֶל מְפַקֵּד הַגְּדוּד. עֻבְדָּה זוֹ גָרְמָה – פַּעַם אַחַת, לַפָּחוֹת – לְבִלְבּוּל, שְׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא דֻּגְמָתוֹ אֶלָּא בַּצָבָא הַבְּרִיטִי שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם. הַקוֹלוֹנֶל שֶׁל חֵיל הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי מָצָא יוֹם אֶחָד פְּגִימָה בָּאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן, וּבְרָגְזוֹ הִרְחִיק לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁפָּקַד עַל הָאֶסְכַּדְרוֹן לַחֲזֹר לַקְּסַרְקְטִין. בְּרֶנַּבַּזּוֹן רָאָה בְּכָךְ עֶלְבּוֹן צוֹרֵב. אוּלָם אַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפַּר נִשְׁלַח חֵיל־הַהוּסַרִים הַעֲשִׂירִי לְתִמְרוֹנֵי־בְּרִיגָדָה מְשֻׁתָּפִים עִם גְּדוּד אַחֵר שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים. מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה הַמְקֻבָּל בְּתוֹךְ הַגְּדוּד לֹא חָל עַל מִקְרֶה זֶה, וְדַרְגָּתוֹ שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן בַּצָּבָא הֶעֳמִידָה אוֹתוֹ בְּאֹפֶן אַבְטוֹמָטִי בְּרֹאשׁ הַבְּרִיגָדָה. בְּעָמְדוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַקָּצִין הַמְפַקֵּד עָלָיו, שֶׁנִּמְצָא לְשָׁעָה תַּחַת פִּקּוּדוֹ הוּא, חָזַר בְּרֶנַּבַּזּוֹן עַל אוֹתָן הַהֶעָרוֹת הַמַּעֲלִיבוֹת, שֶׁהִשְׁמִיעַ הַמְפַקֵּד לִפְנֵי זְמַן קָצָר כְּלַפָּיו וְסִיֵּם בַּפְּקֻדָּה הַקַּפְדָּנִית: “קַח אֶת גְּדוּדְךָ הַבַּיְתָה, אֲדוֹנִי!” בְּחוּגֵי הַצָּבָא הַגְּבֹהִים עוֹרֵר מִקְרֶה זֶה רַעַשׁ גָּדוֹל. אִישׁ לֹא יָכֹל לְהַכְחִיש, שֶׁבְּרֶבַּזּוֹן לֹא יָצָא מִגֶּדֶר הַחֹק. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הָאֲנָשִׁים רְגִילִים לַעֲמֹד עַל זְכֻיּוֹתֵיהֶם בְּקַפְדָּנוּת. שֶׁלֹא הָיְתָה מוֹצֵאת הַצְדָּקָה בְּיָמֶינוּ. אוּלָם בְּעִנְיָן זֶה הָיוּ הַדֵּעוֹת מְחֻלָּקוֹת.

כֵּוָן שֶׁלֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמִּשְׁפַט הַבְּכוֹרָה בְּחֶיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי לֹא יִתֵּן לוֹ לְעוֹלָם לְפַקֵּד עַל אוֹתוֹ גְּדוּד, הִצִּיעַ לוֹ מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה בְּ־1893 אֶת הַפִּקּוּד עַל חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי. עֻבְדָּה זוֹ הֵטִילָה מִמֵילָא צֵל עַַל הַקְצִינִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל אוֹתוֹ גְּדוּד. אֵין גְּדוּד בָּעוֹלָם, שֶׁיְקַבֵּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת אֶת הַזָּר הַבָּא “לְהַכְנִיס בּוֹ שִׁפּוּרִים”, וּוַדַּאי גָּדְלָה הַמְתִיחוּת בְּבוֹא קֹולֹונֶל אָיֹם זֶה לָרִאשׁוֹנָה, מְקֻשָּׁט בַּהֲמוֹן מֵדַלְיוֹת וְאוֹתוֹת הִצְטַיְּנוּת, וּשְׁמוֹ המְפֹאָר בַּצָּבָא וּבַחֶבְרָה הוֹלֵךְ לְפָנָיו, לִשְׁפֹּךְ אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַגְּדוּד, הַמִּתְיַמֵּר בְּמָסֹרֶת אֲרֻכָּה אֲפִלוּ מִזּוֹ שֶׁל חֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי. בְּרֶבַּזּוֹן לֹא הִרְבָּה מַאֲמַצִּים לְהָפִיק רָצוֹן. אַדְּרַבָּא, הוּא נָהַג אֶת שְׂרָרָתוֹ בְּרָמָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, שֶׁהֶעֱמִיד אֶת הַמִּשְׁמַעַת עַל הַגֹּבַהּ הָרָאוּי, אֶלָּא זָכָה אֲפִלּוּ לְהַעֲרָצָה – מִצַּּד הַקַפִּיטָנִים וְהַסְגָנִים, לַפָּחוֹת. עִם זֹאת יָדַע לִזְרֹק מָרָה בְּכַמָּה מִן הַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים. "אֵיזֶהוּ הָבוֹקֵחַ, שֶׁקָּנִיתָ מִמֶּנוּ יֵין־שַׁמְפָּנְיָה זֶה? שָׁאַל עֶרֶב אֶחָד לְקָצִין רַתְחָן, שׁיָּשַׁב רֹאשׁ בִּמְסִבַּת הַקְצִינִים.

יַחֲסוֹ אֵלַי, חוּץ מֵעִנְיְנֵי שֵׁרוּת, שֶׁבָּהֶם שָׁמַר עַל מִשְׁמַעַת חֲמוּרָה בְּיוֹתֵר, הָיָה מְצוֹדֵד תָּמִיד. אוּלָם חוּץ מִשֶּׁטֶף דִּבּוּרוֹ הָרָגִיל עַל מִלְחָמָה וּסְפּוֹרְט, עִם שְׁאֵלוֹת דָּת וּכְפִירָה, וְעוֹד נוֹשֵׂא אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם נָסַבּוּ רֹב הַשִּׂיחוֹת בִּמְסִבּוֹת הַקְּצִינִים, נִתְגַּלָּה אֵלַי הַקּוֹלוֹנֶל בִּמְהֵרָה כְּאָדָם בָּקִיא יָפֶה בְּסִפְרוּת. פַּעַם אַחַת, לְמָשָׁל כְּשֶׁהִזְכַּרְתִּי אֶת הַפָּסוּק: “עִם גֵּז הַכְּבָשִׂים תָּשֹׁךְ רוּחַ־אֵל” וּבְרֶבַּזּוֹן שָׁאַל: “זֶה מִנַּיִן לְךָ”? זָחָה עָלַי דַּעְתִּי מְעַט וְעָנִיתִי, שֶׁאַף כִּי יֵשׁ מְיַחֲסִים פָּסוּק זֶה לִכְתָבֵי הַקּּדֶשׁ, הֲרֵי הוּא לָקוּחַ מִ“מַּסָּע סֶנְטִימֶנְטָלִי” שֶׁל סְטֶרְן. “הֲקָרָאתָ אוֹתוֹ מִיָּמֶיךָ?” שָׁאַל הַקּוֹלוֹנֶל בִּתְמִימוּת רַבָּה. לְאָשְׁרִי הָיִיתִי לֹא רַק דּוֹבֵר־אֱמֶת מִטִּבְעִי, אֶלָּא גַּם זָהִיר בִּדְבָרַי. הוֹדֵיתִי, שֶׁלֹא קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר. נִתְבָּרֵר שֶׁזֶּהוּ אַחַד הַסְּפָרִים הַחֲבִיבִים עַל הַקּוֹלוֹנֶל.

אוּלָם הַקּוֹלוֹנֶל אַף הוּא לֹא נִקָּה מֵפְּגִיעוֹת בְּעַצְמוֹ. זְמַן קָצָר לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִגְדוּדוֹ, הִגִּיעַ לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת רְצִינִית עִם אָדָם חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת מִסֶּר אֶוֶלִין ווּד, שֶׁפִּקֵּד אָז בְּאוֹלְדֶרְשׁוֹט. בְּרֶבַּזּוֹן לֹא רַק הִכְנִיס כַּמָּה שִׁנּוּיִים פְּעוּטִים בְּנִגּוּד לַחֹק, אַף כִּי רֻבָּם נְבוֹנִים עַד מְאֹד, בְּמַדֵּי־עֲבוֹדָה שֶׁל הַגְּדוּד – כְּמוֹ לְמָשָׁל, פַּסֵּי צָהֹב־כְּרוֹם בִּמְקוֹם צִיצִיּוֹת־זָהָב, בִּשְׁעַת אִמּוּן – אֶלָּא גִּדֵּל בְּמֶשֶךְ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה זָקָן “קֵיסָרִי” קָטָן תַּחַת שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה. דָּבָר זֶה עָמַד, כַּמּוּבָן בְּנִגּוּד לְתַקָּנוֹת הַמַּלְכָּה, חֵלֶק ז': “יֵשׁ לְגַלֵּחַ מִן הַסַּנְטֵר וָמַעְלָה (חוּץ מֵחַפָּרִים, הַמְגַדְּלִים זָקָן"). אוּלָם בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים שְׁנוֹת מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם לֹא נִמְצָא בֵּין הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַגְּבֹהִים מִי שֶׁיְעַרְעֵר עַל הַזָקָן הַ”קֵּיסָרִי" שֶׁל בְּרֶבַּזּוֹן. זְכוֹת־יֶתֶר זוֹ נִתְקַיִּמָה בְּיָדוֹ בְּהֶתֵּר וְנֶעֶשְׂתָה מוֹסָד שֶׁל קֶבַע, שֶׁעָלָיו הָיְתָה גַּאֲוָתוֹ, בְּלִי סָפֵק. הַקּוֹלוֹנֶל אַךְ הֵבִיא אֶת גְּדוּדוֹ אֶל הַמִּפְקָדָה בְּאוֹלְדֶרְשׁוט, וְסֶר אֶוֶלִין ווּד בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים לְאִישׁ. תֵּכֶף וּמִיָּד סֻלְּקוּ פַּסֵּי צְהֹב־הַכְּרוֹם מִן הַמִּכְנָסַיִם, סֻלְּקוּ חֻלְצוֹת הַצֶּמֶר הַדַּק, בָּהֶן הָיָה הַגְּדוּד עוֹרֵךְ אֶת אִמּוּנָיו; חָזְרוּ לְיָשְׁנָם צִיצִיּוּת הַזָּהָב עִם מָתְנִיּוּת־הַסַּיָּסִים הַהֲדוּקוֹת שֶׁל הַמִּשְׁטָר הַיָּשָׁן. אָנוּס לְצֵַית לְגַבֹהַ מִמֶּנּוּ, הִגִּישׁ הַקּוֹלוֹנֶל אֶת קֻבְלְנוֹתָיו בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־רִשְׁמִי לִפְנֵי מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה. אֵין סָפֵק, שֶׁהוּא צָדַק מִבְּחִינַת הַהִגָּיוֹן, וְאָמְנָם לֹא עָבְרָה שָׁנָה אַחַת, עַד שְׁהֻטְְּלוּ חִדּוּשָׁיו הַנְּבוֹנִים וְרַבֵּי־הַחִסָּכוֹן בְּתוֹרַת חוֹבָה עַל הַצָּבָא כֻּלּוֹ. אוּלָם בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה וּבְלוֹנְדוֹן כֻּלָהּ לֹא הֵעֵז אִישׁ לְעַרְעֵר עַל סֶר אֶוֶלִין ווּד, הַמְזֻיָּן בְּפַתְשֶגֶן־הַכְּתָב שֶׁל תַּקָּנוֹת הַמַּלְכָּה. כְּשֶׁנּוֹדַע לְסֶר אֶוֶלִין ווּד, שֶׁבְּרֶבַּזּוֹן מָתַח בִּקֹּרֶת עַל מַעֲשָׂיו, הֶחְלִיט לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה נִצַּחַת. הוּא שָׁלַח לַקּוֹלוֹנֶל פְּקֻדָּה בִּכְתָב, לְהוֹפִיעַ בַּמִּסְקָר הַבָּא, כְּשֶׁהוּא “מְגֻלָּח בְּהֶתְאֵם לַתַּקָּנוֹת”. זֶה הָיָה, כַּמוּבָן, עֶלְבּוֹן אַכְזָרִי. לֹא הָיְתָה לִבְרֶבַּזּוֹן בְּרֵרָה אֶלָּא לְצַיֵת. וּכְבָר בַּלַּיְלָה הָהוּא הֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הוֹפִיעַ בְּעֶלְבּוֹנוֹ לִפְנֵי אֲנָשָיו, שֶׁהֻכּוּ בְּתִמָּהוֹן לְמַרְאֵהוּ וְנִדְהֲמוּ לְשֵׁמַע דְּבַר הַגְּדֵרָה. הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה בָּעַר כָּאֵשׁ בְּלֵב הַקּוֹלוֹנֶל, שֶׁלֹא הֶעֱלָה עוֹד אֶת זִכְרוֹ עַל דַּל שְׂפָתָיו. אוּלָם חוּץ מִמְּקְרִים בּוֹדְדִים, כְּשֶׁהָיָה אָנוּס לְכָךְ בְּתֹקֶף הַחוֹבָה הַצְּבָאִית, לֹא דִּבֵּר עוֹד אֶל סֶר אֶוֶלִין ווּד עוֹלָמִית.

זֶה מִשְׁפָּט הָאֵישׁ, שֶׁתַּחַת פִּקּוּדוֹ הָיָה לִִי הַַכָּבוֹד לְשָׁרֵת בַּצָבָא, הָאִישׁ שֶׁהוֹדִיעַ לִי אֶת יְדִידוּתוֹ הַנֶּאֱמָנָה וְהַמַּתְמֶדֶת בְּמֶשֶךְ כָּל עֶשְׂרִים שְׁנוֹת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת. הַקּוֹלוֹנֶל הָיָה טוֹרִי³⁴ קִיצוֹנִי, מִבַּעֲלֵי הָעֶקְרוֹנוֹת הַבְּרִיאִים וְהַקַּפְּדָּנִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאַסְכּוֹלָה זוֹ. וְאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁלוֹ: תַּעֲרִיפֵי־מָגֵן, גִיּוּס־חוֹבָה וְחִדּוּשָׁם שֶׁל חֻקֵּי הַמַּחֲלוֹת הַמִּדַּבְְּקוֹת. הוּא לֹא דָּן מֶמְשָׁלוֹת וּמְדִינָאִים אֶלָּא מִבְּחִינַת הַיַּחַס שֶׁהוֹדִיעוּ אוֹ הָיוּ עַלוּלִים לְהוֹדִיעַ, לְתָכְנִיתוֹ. אוּלָם, שׁוּם דָּבָר שֶׁבְּפוֹלִיטִיקָה, לֹא הַמַּחְלֹקֶת בְּעִנְיַן הַסַּחַר הַחֶפְשִׁי, וַאֲפִלוּ תַּקְצִיבוֹ שֶׁל לוֹיְד ג’ֹוֹרְג' וְאַף הַמְרִיבָה בְּאוֹלְסְטֶר, לּא פָּגַם בִּיחָסֵינוּ.

* * * * *

כֻּלָּנוּ שַׂשְׂנוּ אֶל גִּיל בְּקָרְאֵנוּ, בְּקֵיץ 1895, שֶׁמֶמְשֶׁלֶת הַ“הוֹם־רוּל” הָרַדִּיקָלִית נָחֲלָה תְּבוּסָה בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים וְשֶׁלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי נִתְבַּקֵּשׁ שּוּב לְהַרְכִּיב קַבִּינֶט. הַכִּל חִבְּבוּ אֶת הַלּוֹרְד רוֹזְבֶּרִי, שֶׁהֶאֱמִינוּ בְּאַהֲבָתוֹ וּמְסִירוּתוֹ לַמּוֹלֶדֶת. אוּלָם חֲבֵרָיו – אוֹי וַאֲבוֹי! חֲבֵרִים רָעִים אֵלֶה הֵם שֶׁהוֹרִידוּהוּ מַטָּה־מַטָּה, וְחֻלְשָׁתוֹ הֵגִּיעָה, לְפִי הַשְׁמוּעָה, עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהַעֲבִיִרוֹ עַל דַּעְתּוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּשְׂרָתוֹ נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ בִּתְמִיכָתָם שֶׁל הַלְּאֻמּוֹנִים הָאִירִיִּים, וַהֲרֵי גָּלוּי וְיָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁלֹא תָּנוּחַ דַּעְתָּם שֶׁל הַלָּלוּ עַד שֶׁיַחֲרִיבוּ אֶת הַקֵּיסָרוּת הַבְרִיטִית. נִסִּיתִי לוֹמַר דָּבָר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל גּ’וֹן מוֹרְלֵי, וְתֵכֶף לָכֵן הֻגַּד לִי, שֶׁהוּא הָרָשָׁע שֶׁבַּחֲבוּרָה, שֶׁכֵּן הוּא מְעֹרָב עִם הַפִינִיָּנִים וּשְׁאָר בּוֹגְדִים מִכָּל הַמִּינִים. קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה גָּרְמָה לַקָּהָל הָרָחָב הָעֻבְדָּה, שֶׁמֶּמְשָׁלָה מֻגְּרָה עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה בְּהַזְנָחַת הָאַסְפָּקָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה. כִּי תָּבוֹא מִלְחָמָה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֵיךְ נִלָּחֵם בְּלֹא אֲבַק־שְׁרֵיפָה? הָיָה מִי שֶׁאָמַר, כִּי לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין מַחֲסוֹר בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה, אוּלָם כָּל מַקֵּל הָיָה כָּשֵׁר לְהַכּוֹת בּוֹ כְּלָבִים כָּאֵלֶּה! וַדַּאי שֶׁאוֹלְדֶרְשׁוֹט לֹֹא הוֹדִיעָה חִבָּה יְתֵרָה לַלִבֶּרָלִים אוֹתָה שָׁעָה. הַבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיוֹת הוֹכִיחוּ, שֶׁגַּם שְׁאָר הָאוֹכְלוֹסִין בְּדֵעָה אַחַת עִמָּנוּ, כִּי לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי קִבֵּל רֹב שֶׁל 150 צִירִים, וְהַשַּׁמְרָנִים מָשְלוּ בַּמְּדִינָה עֶשֶׂר שָׁנִים, בָּהֵן עָרְכוּ כַּמָּה מִלְחָמוֹת, הַמְהַוּוֹת חֵלֶק חַשׁוּב שֶׁל פָּרָשָׁה זוֹ. הָרֶסֶן שׁוּב לֹא הוּצָא מִיָּדָם עַד שֶׁאֲחָזָם בֻּלְמוּס תַּעֲרִיפֵי־הַמָּגֵן, אָז עָלוּ הַלִבֶּרָלִים לַשִּׁלְטוֹן וְעָרְכוּ אֶת הַגְּדוֹלָה בְּכָל הַמִּלְחָמוֹת. אוּלָם כָּל אֵלֶּה הֵם נַחֲלַת־הֶעָבָר כַּיּוֹם הַזֶּה.

הֻזְמַנְתִּי לִמְסִבָּה, שֶׁנֶּעֶרְכָה בְּבֵית דֵּווֹנְשִׁיר לְאַחַר הַמִּשְׁתָּאוֹת הַמִּינִיסְטֶרְיוֹנִיִּים. שָׁם מָצָאתִי אֶת כָּל הַמִּינִיסְטֵרִים הַחֲדָשִׁים, הֵם הֲדוּרִים מְאֹד בְּמַדֵּי־שְׂרָדָם, בִּתְכֵלֶת וזָהָב. מַדִּים אֵלֶה לֹא הָיוּ מְפֹאָרִים כְּמַדֵּינוּ, אוּלָם הָיָה מַשֶּׁהוּ בְּגִזְרָתָם, שֶׁמָשַׁךְ אֶת עֵינַי. הִרְבֵּיתִי שִׂיחָה עִם מַר גּ’וֹרְג' קֶרְזוֹן, סְגַן הַמִּינִיסְטֶר לְעִנְיְנֵי חוּץ בַּקַּבִּינֶט הֶחָדָשׂ. כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד וִִיקָר, קִבֵּל אֶת בִּרְכוֹתַי בִּמְאוֹר פָּנִים וְקֹרַת רוּחַ. הוּא בֵּאֵר, שֶׁאִם אָמְנָם קְטַנָּה מִשְׂרָתוֹ, הֲרֵי הֻטַּל עָלָיו לְיַצֵּג אֶת מִינִיסְטֶרְיוֹן הַחוּץ בְּבֵית הִַנִּבְחָרִים וּלְמַלֵּא אֶת כָּל הַכָּרוּךְ בִּנְצִיגוּת זוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מְקַוֶּה לָקַחַת חֵלֶק בְּעִצּוּב הַפּוֹלִיטִיקָה הַחִיצוֹנִית, וְלֹא רַק לְהָגֵן עָלֶיהָ וּלְהַסְבִּירָהּ. הָיוּ שָׁם גַּם כַּמָּה מֵאוֹתָם הַצְּעִירִים הַמִּסְכֵּנִים, שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִכָּנֵס לַקַּבִּינֶט; הַלָּלוּ הָיוּ אֲנוּסִים לְחַיֵּךְ בְּיֶתֶר עֲלִיצוּת מִכָּל הַשְׁאָר, וּלְהַעְתִּיר בְּרָכוֹת עַל מְקַבְּלֵי הַמִּשְׂרוֹת, שֶׁבִּקְּשׁוּ אוֹתָם הַמִּסְכֵּנִים לְעַצְמָם. הוֹאִיל וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ מֵעוֹלָם לְמַנּוֹת אוֹתִי לְאַחַת הַמִּשְׂרוֹת הָאֵלֶּה, יָכֹלְתִּי לְהוֹרוֹת לְעַצְמִי הֶתֵּר שֶׁל הַרְגָּשַׁת קִנְאָה גְּמוּרָה.

* * * * *

בִּתְקוּפָה זוֹ הָלְכָה ג' אֶוֶרְסְט לְעוֹלָמָהּ. אַךְ הִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעַת מַחֱלָתָהּ הָאֲנוּשָׁה יָצָאתִי לְלוֹנְדוֹן לִרְאוֹתָה. הִיא גָּרָה עִם מִשְׁפַּחַת אֲחוֹתָהּ בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן, הִיא יָדְעָה, שֶׁחַיֶּיהָ בְּסַכָּנָה, אַבָל דַּאֲגָתָה הָיֱתָה נְתוּנָה רַק לִי. יָרַד גֶּשֶׁם סוֹחֵף, וּמְעִילִי נִרְטַב. הִיא מִשְּשָׁה אֵת הַמְּעִיל, וְהָיְתָה יְרֵאָה וַחֲרֵדָה, שֶׁמָּא תֹּאחֲזֵנִי צִנָּה. הָיָה עָלַי לִפְשֹׁט אֶת הַמְעִיל וּלְיַבְּשׁוֹ כָּרָאוּי, וְרַק אָז נָחָה דַּעְתָּה. שׁוּב לֹא בִּקְּשָׁה אֶלָּא לִרְאוֹת פְּנֵי אָחִי גֶ’ק. אוּלָם דָּבָר זֶה לֹא הָיָה בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת, לְצַעְרִי. יָצָאתִי הָעִירָה וְהֵבֵאתִי רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁהִתְיָעֵץ עִם רוֹפֵא־הַבַּיִת עַל מַצָּבָה שֶׁל הַחוֹלָה, הַנְּגוּעָה בְּצַפֶּקֶת³⁵, הָיָה עָלַי לַחֱזֹר בְּרַכֶּבֶת־הַלַּיְלָה לְאוֹלְדֶרְשׁוֹט, כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּסְקָר שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. עִם גְּמָר הַמִּסְקָר חָזַרְתֵּי אֶל מִטַּת הַחוֹלָה. הִיא עֲדַיִן הִכִּירָה אוֹתִי, אַךְ לְאַט לְאַט נִטְּלוּ חוּשֶׁיהָ. מִיתָתָה הָיְתָה קַלָּה מְאֹד. חַיֶּיהָ הָיוּ מְלֵאֵי תּוֹם וְאַהֲבָה וּמְסִירוּת לְזוּלָתָהּ, וּבְפַשְׁטוּת אֱמוּנָתָה הַטְּהוֹרָה לֹא הָיוּ לָהּ כָּל חֲשָׁשׁוֹת לַאֲשֶׁר יִקְרֶנָּה בָּעוֹלָם הַבָּא. הִיא הָיְתָה הַקְּרוֹבָָה וְהַיְּקָרָה בְּיוֹתֵר בִּידִידַי בְּכָל עֶשְׂרִים שְׁנוֹת חַיַּי עַל אֲדָמוֹת. טִלְגְּרַפְתִּי עַתָּה אֶל הַכֹּמֶר, שֶׁבְּבֵיתוֹ שֵׁרְתָה לִפְנֵי קָרוֹב לְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. הוּא יָשַׁב בְּקַמְבְּרְלֶנְד. שְׁרוּתָה הַנֶּאֱמָן טֶרֶם נִשְׁכַּח מִלְפָנָיו. נִפְגַּשְׁנוּ עַל קִבְרָהּ הַפָּתוּחַ. הוּא נִתְמַנָּה בֵּינְתַים אַרְכִידִיאָקוֹן. הוּא לֹא הֵבִיא אֶת אֶלָּה הַקְּטָנָּה אִתּוֹ.

כְּשֶׁאֲנִי מַעֲלֶה בְּדַעְתִּי אֶת גּוֹרלָן שֶׁל זְקֵנוֹת עֲלוּבוֹת, שֶׁכֹּה רַבּוֹת מֵהֶן נְטוּלוֹת אֶמְצָעִים לְמִחְיָתָן, וְאֵין דּוֹאֶג לָהֶן בְּאַחְרִית יְמֵיהֶן, שָׂמֵחַ אֲנִי לַדַעַת, שֶׁשִּׁתַּפְתִּי עַצְמִי בִּיסוֹד אוֹֹתוֹ בִּנְיָן שֶׁל פֶּנְסִיּוֹת וּבִטּוֹחַ, הַמְכֻוָּן, בִּמְיֻחָד לַעֲזוֹר לָהֶן בְּעֵת צָרָתָן; מוֹסָד שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּכָל אֶרֶץ אַחֶרֶת.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: קוּבָּה    🔗

בֶּעָשׂוֹר הָאַחֲרוֹן לִשְׁנוֹת מַלְכוּתָה שֶל וִיקְטוֹרְיָה זָכְתָה הַקֵּיסָרוּת לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתֶיהָ שֶׁל תְּקוּפַת־שָׁלוֹם מַתְמֶדֶת כִּמְעַט וּמְמֻשָּׁכָה בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁמֵּדַלְיוֹת, עַל כָּל מַשְׁמָעוּתָן בְּמַסּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, נַעֲשׂוּ יִקְרוֹת־מְצִיאוּת בְּיוֹתֵר בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל וְתִיקֵי מִלְחֶמֶת־קְרִים וּמֶרֶד הַהֹדִּים נֶעֶלְמוּ מֵרְשִׁימוֹת פְּעִילֵי הַשֵּׁרוּת. לוֹחֲמֵי הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁל אַפְגָּנִיסְטַן וּמִצְרַיִם בִּשְׁנוֹת הַשּׁמוֹנִים הִגִּיעוּ בֵּינְתַיִם לְדַרְגּוֹת־בְּכוֹרָה. מֵאָז לֹא נִשְׁמְעָה עוֹד אַף יְרִיַּת־אֵיבָה אַחַת כִּמְעַט, וּכְשֶׁסֻּפַּחְתִּי לְחֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי בְּיָנוּאַר 1895, לֹא נִמְצָא כִּמְעַט בְּכָל הַכֹּחוֹת הַלּוֹחֲמִים שֶׁל הוֹד מַלְכוּתָה, קַפִּיטַן אֶחָד – כָּל שֶׁכֵּן אֶחָד מִסְּגָנֵי־הַקְּצִינִים – שֶׁזָּכָה לְהִשְׁתַּתֵּף אַף בְּמַעֲרָכָה פְּעוֹטָה בְּיוֹתֵר. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם, יֹקֶר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל מִצְרָךְ נָחוּץ גּוֹרֵם לַעֲלִיַּת עֶרְכּוֹ; וּמֵעוֹלָם עוֹד לֹא הָיְתָה תְּקוּפָה כָּזוֹ, בָּהּ כֹּה הוֹקִירוּ שִׁלְטוֹנוֹת הַצָּבָא שֵׁרוּת־מִלְחָמָה שֶׁל מַמָּשׁ, וְכֹה שָׁאֲפוּ אֵלָיו הַקְּצִינִים לְכָל דַּרְגוֹתֵיהֶם. זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לְהִתְקַדְּמוּת וְלַעֲלִיָּה בְּדַרְגָּה, בְּכָל אֶחָד מִן הַכֹּחוֹת הַלּוֹחֲמִים. זֶה הָיָה הַשַּׁעַר לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת. אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ: יְרוֹמְמוּהוּ זִקְנֵי־עָם, וְחֶסֶד נָשִׁים יְפֵהפִיוֹת לֹא יֶחֱסַר. כַּמָּה קִנְּאוּ פִּרְחֵי־הַקְּצִינִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ בַּמַּיּוֹר הַוָּתִיק עַל הַרְפַתְקְאוֹתָיו בְּאַבּוּ־קְלִי! כַּמָּה הֶעֱרַצְנוּ אֶת הַקּוֹלוֹנֶל, בִּשְׁלַל אוֹתוֹת הַהִצְטַיְּנוּת שֶלּוֹ! בְּאֵיזוֹ הִתְעַנְיְנוּת לֹא תֵּדַע שָׂבְעָה הִקְשַׁבְנוּ לְדִבְרֵיהֶם, כְּשֶׁהוֹאִילוּ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לְסַפֵּר לָנוּ עַל מַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ, מַעַלְלֵי־גְּבוּרָה, שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ נְמוֹגִים בְּעַרְפִלֵּי הַזְּמָן. מָה אַדִּיר הָיָה חֶפְצֵנוּ לִזְכּוֹת בְּאוֹצַר זִכְרוֹנוֹת כָּאֵלֶּה מִשֶּׁלָּנוּ, אוֹצָר שֶׁנּוּכַל לְפָתְחוֹ, מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, בִּפְנֵי קָהָל אוֹהֵד! כַּמָּה הָיִינוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לָדַעַת, אִם תַּגִּיעַ שְׁעָתֵנוּ פַּעַם – אִם יָבוֹאוּ יָמִים וְתִהְיֶינָה גַּם לָנוּ מִלְחָמוֹת מִשֶּׁלָּנוּ, שֶׁנּוּכַל לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן שׁוּב וָשׁוּב, לְאַחַר פַּת־הָעַרְבִּית בָּאֲוִירָה הַנְּעִימָה שֶׁל מְסִבַּת־הַקְּצִינִים? וַדַּאי יֵשׁ עֵרֶך־מָה לִגְבוּרוֹת בִּשְׂדֵה צַיִד, בְּפוֹלוֹ³⁶, אוֹ בְּבֵין הַדְּגָלִים. אוּלָם הַלּוֹחֵם הַצָּעִיר, שֶׁנִקְלַע לְ“שֵרוּת פָּעִיל” “תַּחַת אֵשׁ־אוֹיֵב”, הוּא, רַק הוּא זָכָה מִיָּד לְהַכָּרָה וְהוֹקָרָה כְּלָלִית, הָחֵל בַּגֵּנֵרָלִים, שֶׁשֵּׁרֵת תַּחַת פִּקּוּדָם, וְהַפָּרָשִׁים שֶׁנָּהַג לַמַּעֲרָכָה, וְגָמֹר בַּבַּחוּרוֹת, שֶׁהָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן.

הַמַּחְסוֹר בְּאַסְפָּקָה רְאוּיָה שֶׁל מִצְרָךְ זֶה, הַמְכֻנֶּה “שֵׁרוּת פָּעִיל”, הֵצִיק בִּמְיֻחָד לִבְנֵי גִּילִי בַּחוּגִים שֶׁבָּהֶם הֻטַּל עָלַי לִחְיוֹת אֶת חַיַּי מֵעַתָּה. וְאוּלָם לְתַקָּלָה זוֹ עֲתִידָה הָיְתָה לְהִמָּצֵא תַּקָּנָה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב, וְכָל מִשְׁאֲלוֹת־לִבֵּנוּ עֲתִידוֹת הָיוּ לְהִנָּתֵן לָנוּ בִּמְלוֹאָן. הַסַּכָּנָה, שֶׁרִחֲפָה לְעֵינֵי צְעִירֵי־הַקְּצִינִים וְשֶׁנִּרְאֲתָה כֹּה מַמָּשִׁית בַּיָּמִים הָהֵם, שֶׁהַמֶּמְשָׁלוֹת הַלִבֶּרָלִיוֹת וְהַדֵּמוֹקְרָטִיוֹת יַעֲבִירוּ אֶת הַמִּלְחָמָה מִן הָעוֹלָם, עֲתִידָה הָיְתָה לְהִתְבַּדּוֹת. תּוֹר הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה הִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ, וּמִלְחָמוֹת לֹא תֶּחֱסַרְנָה עוֹד. יִהְיֶה בָּהֶן כְּדֵי לְסַפֵּק רְצוֹן הַכֹּל. אָמְנָם כֵּן, דַּי וְהוֹתֵר! אָכֵן מְעַטִּים מְאֹד מִבְּנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר רַב הַשְּׁאִיפוֹת וְהַמֶּרֶץ, קַדֶּטִים חֲנִיכֵי סֶנְדְּהוֹרְסְט וּקְצִינִים עוּלֵי־יָמִים, שֶׁנִּכְנְסוּ בְּקַלּוּת־לֵבָב כָּזוֹ לַשֵׁרוּת הַמַּלְכוּתִי בְּשָׁנִים אֵלֶּה וְהַבָּאוֹת אַחֲרֵיהֶן, זָכוּ לְהַגִּיעַ עַד קִצָּהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ רַבַּת־הַתְּלָאוֹת, בָּהּ הֶעֶלְתָה אוֹתָם יַד הַגּוֹרָל. רַבּוּ הַקּוֹפְצִים עַל מְנוֹת הַמִּלְחָמָה הַקְּצוּצוֹת, שֶׁעָמְדוּ לְהִתְחַלֵּק בְּקָרוֹב בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ וּבְסוּדַן. אוּלָם הַמִּלְחָמָה בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה עָמְדָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁתְּסַפֵּק אֶת צָרְכֵי הַצָּבָא הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ בִּמְלוֹאָם. וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה עוֹד הָיָה עָתִיד לָבוֹא הַמַּבּוּל!

שְׁנַת הַשֵּׁרוּת בַּצָּבָא נִתְחַלְקָה לְעוֹנַת־קַיִץ בַּת שִׁבְעָה חָדְשֵׁי אִמּוּן וְעוֹנַת־חֹרֶף בַּת חֲמִשָּׁה חָדְשֵׁי פַּגְרָא, וּלְכָל קָצִין נִתְּנוּ עֲשָׂרָה שָׁבוּעוֹת רְצוּפִים שֶׁל מְנוּחָה שְׁלֵמָה. כָּל כַּסְפִּי הָיִיתִי מוֹצִיא עַל פּוֹנִי פּוֹלוֹ, וְכֵוָן שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי הוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּצַיִד, תָּרוּ עֵינַי בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם אַחֲרֵי מָקוֹם לְהַרְפַּתְקָאוֹת וַעֲלִילוֹת נוֹעָזוֹת. הַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, בּוֹ נָמַקָּה הָאֱנוֹשִׁיּוּת כֹּה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים, הוּפַר רַק בְּרֹבַע אֶחָד שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ. מִלְחֶמֶת־הַגֵּרִילָה המְמֻשֶּׁכֶת בֵּין הַסְּפַרְדִּים לְבֵין הַמּוֹרְדִים בְּקוּבָּה נִכְנְסָה, לְפִי הַשְּׁמוּעָה, לִתְקוּפָתָהּ הָרְצִינִית בְּיוֹתֵר. הַמְפַקֵּד הַכְּלָלִי שֶׁל צִבְאוֹת סְפָרַד, הַמַּרְשַׁל הַמְפֻרְסָם מַרְטִינֶץ קַמְפּוֹס, שֶׁנּוֹדַע בְּנִצְחוֹנוֹתָיו עַל הַמּוּרִים. וּבַ־ ³⁷pronunciamentos אֶל הַסְּפַרַדִים כְּאֶחָד, נִשְׁלַח אֶל הָאִי הָעוֹמֵד בְּמִרְיוֹ, וְחֵיל־תִּגְבֹּרֶת סְפַרְדִּי בֶּן 80.000 אִישׁ הִפְלִיג בָּאֳנִיּוֹת מְהִירוֹת אֶל מֵעֵבֶר לָאוְקיָנוֹס, מִתּוֹךְ מַאֲמָץ עֶלְיוֹן לְדַכֵּא אֶת הַמֶּרֶד. הֲרֵי זֶה אֵפוֹא מָקוֹם, שֶׁבּוֹ נְטוּשִׁים קְרָבוֹת שֶׁל מַמָּשׁ. מִשַּׁחַר נְעוּרַי הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיְנֵי צָבָא וּמִלְחָמָה, וּתְכוּפוֹת חָלַמְתִּי עַל מָה שֶמִּתְרַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, הַטּוֹעֵם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה טַעְמָהּ שֶׁל אֵשׁ. לִבִּי הַצָּעִיר דִּמָּה לִרְאוֹת מִן הַגְּדֻלָּה וְהַהוֹד בְּמַסָּה זוֹ, בָּה מִתְנַסֶּה הַחַיָל, הַשּוֹמֵעַ שְׁרִיקַת כַּדּוּרִים מִכָּל עֲבָרִים, וּמְשַׂחֵק מִשְׂחַק חַיִּים וָמָוֶת חֲלִיפוֹת מִשָּׁעָה לְשָׁעָה. יֶתֶר עַל כֵּן, כֵּוָן שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי הִתְחַיְּבֻיּוֹת מִקְצוֹעִיּוֹת בְּנִדּוֹן זֶה, כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁכְּדַאי וְרָאוּי הַדָּבָר, לַעֲרֹךְ מֵעֵין חֲזָרַת־יָחִיד מִתּוֹךְ מַסַּע־נִסָּיוֹן מְבוֹדָד, כְּדֵי לְהִוָּכַח, שֶׁאָמְנָם מְסֻגָּל אֲנִי לַעֲמֹד בַּמִּבְחָן. וְכָךְ אֵרַע הַדָּבָר, שֶׁנָּתַתִּי אֶת עֵינִי בְּקוּבָּה.

גִּלִּיתִי אֶת הַתָּכְנִית לְקָצִין צָעִיר מֵחֲבֵרַי – רֵגִ’ינַלְד בַּרְנֶס, שֶׁזָּרַח כּוֹכָבוֹ בִּרְבוֹת הַיָּמִים, וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ פִּקֵּד עַל דִּיוִיזְיוֹת בְּצָרְפַת, וּמָצָאתִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לִדְבָרַי. הַקּוֹלוֹנֶל וּמְסִבַּת־הַקְּצִינִים בִּכְלָלָהּ רָאוּ בְּעַיִן יָפָה אֶת הַשְּׁאִיפָה לִקְנוֹת נִסָּיוֹן מַעֲשִׂי בְּזִירַת־מִלְחָמָה מַמָּשִׁית. תָּכְנִית זוֹ לֹא הָיְתָה נוֹפֶלֶת כִּמְעַט מֵעוֹנַת־צַיִד רְצִינִית, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אֵין חַיֵּי קָצִין קְרוּיִים חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד. מְזֻיָּן בְּהַסְכָּמוֹת אֵלֶּה, כָּתַבְתִּי אֶל יְדִידוֹ הַוָּתִיק שֶׁל אָבִי, סֶר הֶנְרִי ווּלְף, שֶׁשִּׁמֵּשׁ אָז בְּמִשְׂרַת צִיר שֶׁל בְּרִיטַנְיָה בְּמַדְרִיד, וּבִקַּשְתִּי מֵאִתּוֹ לְקַבֵּל בִּשְבִילֵנוּ מֵאֵת מֶמְשֶׁלֶת סְפָרַד אֶת הָרִשְׁיוֹנוֹת הַדְּרוּשִׁים לִנְסִיעָתֵנוּ. הַיָּשִׁישׁ הֶחָבִיב, זְקַן הַקוֹרְפּוּס הַדִּפְּלוֹמַטִי בְּמַדְרִיד, שֶׁנּוֹדְעָה לוֹ הַשְׁפָּעָה יְתֵרָה בְּחוּגֵי הָאַרְמוֹן, לֹא חָסַךְ עָמָל מִנַּפְשׁוֹ. צְרוֹר הַמְלָצוֹת מְצֻיָּנוֹת, רִשְׁמִיּוֹת וְאִישִׁיּוֹת, נִתְקַבֵּל לְיָדִי בִּמְהֵרָה, בְּצֵרוּף הַבְטָחָתוֹ שֶׁל סֶר הֶנְרִי, כִּי לִכְשֶׁנַּגִּיעַ לְהַבָנָה יְקַבֵּל אוֹתָנוּ הַמְפַקֵּד הַכְּלָלִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּנוּכַל לִתְהוֹת עַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה מִקָּרוֹב. וְכָךְ הִפְלַגְנוּ בְּרֵאשִׁית נוֹבֶמְבֶּר 1895 לִנְיוּ־יוֹרְק, וּמִשָּׁם הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְהַבָנָה.

אֶפְשָׁר שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה, נְגוּעֵי הַמִּלְחָמָה הַמְשַׁעֲמֶמֶת, שֶׁהִקְשִׁיחָה אֶת לִבָּם וְכִלְּתָה אֶת כֹּחָם, מְסֻגָּלִים לְהָבִין, כַּמָּה פָּחַד וְרָחַב לִבּוֹ שֶׁל קָצִין בְּרִיטִי צָעִיר, חֲנִיךְ יְמוֹת הַשָּׁלוֹם הַמְמֻשָּׁכִים, בְּהִתְקָרְבוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְזִירַת־מִלְחָמָה מַמָּשִׁית. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת חוֹפֵי קוּבָּה מִתְנַשְּׂאִים בְּדִמְדּוּמֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים מֵאֳפָקִים כְּחֻלִּים־כֵּהִים, פּוֹשְׁטִים צוּרָה וְלוֹבְשִׁים צוּרָה, הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה, כְּאִלּוּ הִפְלַגְתִּי עִם הַקַּפִּיטַן סִילְוֶר וְזֶה עַתָּה נִתְגַּלָּה אֵלַי אִי־הַמַּטְמוֹן. הִנֵּה מָקוֹם, שֶׁדְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ מִתְרַחֲשִׁים בּוֹ. הִנֵּה גֵּיא חִזָּיוֹן לַעֲלִילוֹת־חַיִּים. כָּאן עָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ הַכֹּל. כָּאן וַדַּאי שֶׁיֶאֱרַע דְּבַר־מָה. כָּאן הָיִיתִי מְסֻגָּל לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשִׁי מִנֶּגֶד. הַרְהוֹרִים אֵלֶּה נִתְפַּזְּרוּ מִשֶּׁהֻגְּשָׁה פַּת־הַשַּׁחֲרִית, וְנָגוֹזוּ בְּחֶפְזוֹן הָעֲלִיָּה לַחוֹף.

קוּבָּה הִיא אִי נֶחֱמָד. בְּצֶדֶק קָרְאוּ לָהּ הַסְּפַרְדִּים בְּשֵׁם “פְּנִינַת הָאַנְטִילִים”. מֶזֶג־הָאֲוִיר, פּוֹשֵׁר וְעַז כְּאַחַת, גִּשְׁמֵי־הַבְּרָכָה, שֶׁפַע הַצְּמִיחָה, הַפּוֹרִיּוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁל הַקַּרְקַע, יְפִי הַנּוֹף – כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ יַחַד לְהוֹצִיא מִפִּי תְּלוּנָה חֲמוּרָה עַל אֲבוֹת־אֲבוֹתַי, שֶׁבְּבֹקֶר תְּפוּס־תְּנוּמָה אֶחָד נָתְנוּ לְנֶכֶס כֹּה מְפֹאָר לְהִשָּׁמֵט מִבֵּין אֶצְבְעוֹת יְדֵיהֶם. אוּלָם הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַחֲדִישָׁה שֶלָּנוּ זָכְתָה בִּירֻשָּׁה נָאָה לְמַדַּי לְקַיְּמָה אוֹ לְבַזְבְּזָהּ, כִּרְצוֹנָם.

מַרְאֵה הָעִיר וְהַנָּמֵל שֶׁל הַבָנָה, לִפְנֵי שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, הָיָה מַרְהִיב עַיִן מִכָּל הַבְּחִינוֹת, אַף כִּי אֵין סָפֵק, שֶׁמֵּאָז עוֹד הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִתְקַדֵּם לְאֵין עֲרוֹךְ. שָׂכַרְנוּ חֲדָרִים בְּבֵית־מָלוֹן מְשֻׁבָּח לְמַדַּי, אָכַלְנוּ הֲמוֹן תַּפּוּחֵי־זָהָב, עִשַּׁנּוּ כַּמָּה סִיגָרוֹת וּמָסַרְנוּ אֶת כְּתָבֵי־הַרְשָׁאָתֵנוּ לִידֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. הַכֹּל הָלַךְ לְמֵישָׁרִים. הַלָּלוּ עִיְּנוּ בַּמִּכְתָּבִים שֶׁבְּיָדֵינוּ, וְתֵכֶף לָכֵן קִבְּלוּ אוֹתָנוּ כְּמִשְׁלַחַת בִּלְתִּי־רִשְׁמִית, וּבְכָל זֹאת חֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר, שֶׁשִּׁגְּרָה מַעֲצָמָה כַּבִּירָה אֶל בַּעֲלַת־בְּרִית לְשֶׁעָבַר, בְּעֵת צָרָתָהּ. כְּכָל אֲשֶׁר הוֹסַפְנוּ לְמַעֵט אֶת דְּמוּת בִּקּוּרֵנוּ, כֵּן עָלְתָה הַחֲשִׁיבוּת הַפְּנִימִית, שֶׁיִּחֲסוּ לוֹ הַלָּלוּ. הַמְפַקֵּד הַכְּלָלִי יָצָא לְסַיֵּר אֶת חֵילוֹת־הַמַּצָּב וְהַמִּשְׁמָרוֹת הַשּׁוֹנִים, אוּלָם הֻבְטַח לָנוּ, שֶׁהַכֹּל יְסֻדַּר כִּרְצוֹנֵנוּ. אָנוּ נִמְצָא אֶת הַמַּרְשַׁל בְּסַנְטָה־קְלָרָה; הַנְּסִיעָה הִיא בְּגֶדֶר הָאֶפְשָׁרִי. הָרַכָּבוֹת מְשֻׁרְיָנוֹת הֵן; מִשְׁמְרוֹת־צָבָא מְלַוִּים אֶת הָרַכָּבוֹת בִּקְרוֹנוֹת מְיֻחָדִים, הַמְחֻבָּרִים אֲלֵיהֶן מִשְּׁנֵי קְצוֹתֵיהֶן; כָּתְלֵי הַקְּרוֹנוֹת צֻפּוּ רִקּוּעֵי־מַתֶּכֶת מֻצָּקִים; בְּמִקְרֵה יְרִיּוֹת מִן הַמַּאֲרָב, שֶׁהֵן מַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם, אֵין לְךָ אֶלָּא לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל רִצְפַּת הַקָּרוֹן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז־חֶפְצֶךָ. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ.

הַמַּרְשַׁל מַרְטִינֶץ קַמְפּוֹס קִבֵּל אֶת פָּנֵינוּ בְּחִבָּה יְתֵרָה וּמָסַר אוֹתָנוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְּצִינֵי הַמִּפְקָדָה, לֵיטְנַנְט צָעִיר, בְּנוֹ שֶׁל דֻּכַּס טֵטוּאַן, חוּאַן אוֹ’דּוֹנֶל שְׁמוֹ, שֶׁדִּבֵּר אַנְגְּלִית יָפָה וּרְהוּטָה לְהַפְלִיא. שְׁמוֹ הִפְתִּיעַנִי, אוּלָם הֻגַּד לִי, שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה מְקֻבָּל בִּסְפָרַד לְמִן יְמֵי הַבְּרִיגָדָה הָאִירִית. אוֹ’דוֹנֶל הִסְבִּיר לָנוּ, שֶׁאִם רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת בַּקְּרָבוֹת, עָלֵינוּ לְהִצְטָרֵף לְאַחַד הַטּוּרִים הַנַּיָּדִים. נִתְבָּרֵר, שֶׁטּוּר כָּזֶה יָצָא בְּבֹקֶר אוֹתוֹ הַיּוֹם, תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ, מִסַּנְטָה־קְלָרָה לְסַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס, עֲיָרָה בְּמֶרְחַק 40 מִילִין מִשָּׁם, שֶׁצָּרוּ עָלֶיהָ הַמּוֹרְדִים. חֲבָל, שֶׁאֵחַרְנוּ אֵלֶיהָ. הַעִירוֹנוּ, כִּי מִכֵּוָן שֶׁהַטּוּר לֹא הִרְחִיק לֶכֶת עֲדַיִן, נוּכַל לְהַשִׂיגוֹ עַל נְקַלָּה. הַסְּפַרְדִּי הַצָּעִיר שֶׁלָּנוּ הֵשִׁיב בִּמְנוֹד־רֹאשׁ: “לֹא תַּעֲלוּ אֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה מִילִין”. “הֵיכָן נִמְצָא אֵפוֹא הָאוֹיֵב?” שָׁאַלְנוּ. “הוּא נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, וּבְשׁוּם מָקוֹם”, הֵשִׁיב, “לַחֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים מֻתָּר לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם – שְׁנַיִם אַל יֵצְאוּ לְשׁוּם מָקוֹם”. בְּכָל־זֹאת, עוֹד אֶפְשָׁר לִהְפָּגֵשׁ עִם הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ. עָלֵינוּ לִנְסוֹעַ בָּרַכֶּבֶת לִסְיֶנְפוּאֵיגוֹס, וּמִשָּׁם – בְּדֶרֶך הֶיָּם – לְטוּנָס. קַו מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל מִטּוּנָס לְסַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס, אָמַר אוֹ’דוֹנֶל, נָתוּן לִשְׁמִירָה מְעֻלָּה, וְהָרַכָּבוֹת הַצְּבָאִיוֹת עוֹבְרוֹת וְשָׁבוֹת בּוֹ לְלֹא פֶּגַע. בִּנְסִיעָה שֶׁל 150 מִילִין נַגִּיעַ אֵפוֹא לְסַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס בִּשְׁלשָׁה יָמִים, וְאִלּוּ הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ לֹא יַגִּיעַ לְשָׁם עִם צִבְאוֹתָיו לִפְנֵי הַיּוֹם הָרְבִיעִי, עִם חֲשֵׁכָה. שָׁם נוּכַל לְהִצְטָרֵף אֶל הַטּוּר וְלַעֲקֹב אַחֲרֵי פְּעֻלּוֹתָיו הַבָּאוֹת. יִתְּנוּ לָנוּ סוּסִים וְנוֹשְׂאֵי כֵּלִים, וְהַגֵּנֵרַל יְקַבֵּל אֶת פָּנֵינוּ כְּאוֹרְחֵי מִפְקַדְתּוֹ.

אַף כִּי נְסִיעָתֵנוּ לֹא הָיְתָה נְטוּלַת סַכָּנָה, הִגַּעְנוּ בְּשָׁלוֹם לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ. סַנְקְטִי־סְפִּירִיטוּס, שֶׁלֹּא כְּהוֹרָאַת שְׁמָהּ, הָיְתָה עֲיָרָה נְחוּתָה וּמְזֻהֶמֶת שֶׁפָּשְׁטוּ בָּהּ מַחֲלַת הָאֲבַעְבּוּעוֹת וְהַקַּדַּחַת הַצְּהֻבָּה. בִּלִּינוּ אֶת הַלַּיְלָה בְּמִסְבָּאָה מְטֻנֶּפֶת וְרוֹעֶשֶת, וּלְמָחֳרָתוֹ בָּעֶרֶב הִגִּיעַ לָעֲיָרָה הַגֵּנֵרַל וַלְדֶּץ עִם אֲנָשָׁיו. הָיָה זֶה טוּר חָזָק לְמַדַּי: אַרְבָּעָה בַּטַּלְיוֹנִים שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים – כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, שְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים וּגְדוּד פְּרָדוֹת אֶחָד. הַחַיָּלִים עָשׂוּ עָלֵינוּ רשֶׁם נָאֶה, אַף כִּי עָבְרוּ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת. הֵם לָבְשׁוּ מַדֵּי־כּוֹתָן, וְאֶפְשָׁר שֶׁצִּבְעָם הָיָה לָבָן בִּתְחִלָּתוֹ, אוּלָם כְּשֶׁנִּתְלַכְלְכוּ וְכֻסּוּ אֲבַק־דְּרָכִים, נִשְׁתַּנָּה עַד שֶׁהִתְחִיל דּוֹמֶה מְאֹד לְצֶבַע הַחַקִי. הֵם טָעֲנוּ תַּרְמִילִים כְּבֵדִים וַחֲגוֹרוֹת כְּפוּלוֹת לְכִתְפֵיהֶם, וְחָבְשׁוּ מִגְבְּעוֹת פַּנָמָה רַחֲבוֹת־שׁוּלַיִם. הֵם נִתְקַבְּלוּ בִּתְשׁוּאוֹת עַל יְדֵי חַבְרֵיהֶם שֶׁבָּעִיר, וְנִדְמָה לָנוּ, שֶׁגַּם תּוֹשָׁבֶיהָ שָׂמְחוּ לְבוֹאָם.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הִתְיַצַּבְנוּ לִפְנֵי הַגֵּנֵרַל. הוּא קָרָא כְּבָר אֶת הַטֵּלֶגְרָמוֹת שֶׁהִמְלִיצוּ עָלֵינוּ וְקִדֵּם אֶת פָּנֵינוּ בִּבְרָכָה חַמָּה. סוּאַרֶץ וַלְדֶּץ הָיָה מְפַקֵּד־דִּיוִיזְיָה. הוּא יָצָא לְמַסַּע שְׁבוּעַיִם בַּמְּחוֹזוֹת הַמִּתְמָרְדִים בְּמַטָּרָה כְּפוּלָה – לְבַקֵּר בָּעֲיָרוֹת וּבַמְּצוּדוֹת הַמּוּגַנּוֹת עַל־יְדֵי חֵילוֹת־מַצָב סְפַרְדִּיִּים, וְכֵן לְהִלָּחֵם בַּמּוֹרְדִים, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ, בְּדֶרֶךְ מָסָּעוֹ. הוּא בֵּאֵר, עַל יְדֵי מְתֻרְגְּמָן, מָה רַב הַכָּבוֹד שֶׁהוּא רוֹאֶה לְעַצְמוֹ בְּסִפּוּחַ שְׁנֵי נְצִיגִים מְצֻיָּנִים שֶל מַעֲצָמָה גְּדוֹלָה וִידוּעָה בִּידִידוּתָהּ, אֶל חֵילוֹ, וּמָה רַבָּה הַחֲשִׁיבוּת, שֶׁהוּא מְיַחֵס לַתְּמִיכָה הַמּוּסָרִית שֶׁבְּמֶחֱוָה זוֹ שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה. הֲשִׁיבוֹנוּ לוֹ, אַף אָנוּ עַל יְדֵי הַמְּתֻרְגְּמָן, שֶׁהֶעֱרַכְנוּ אֶת נְדִיבוּת־לִבּוֹ, וּמֻבְטָח לָנוּ, שֶׁנְּבַלֶּה עִתּוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים. הַמְּתֻרְגְּמָן עָרַךְ אֶת דִּבְרֵי תְּשׁוּבָתֵנוּ בְּהוֹסִיפוֹ עֲלֵיהֶם נֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, לְקוֹרַת־רוּחוֹ הַגְּמוּרָה שֶׁל הַגֵּנֵרַל. הוּא הִכְרִיז, שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ עִם שַׁחַר. הָעֲיָרָה מְלֵאָה תַּחֲלוּאִים וְאֵין בִּרְצוֹנוֹ לִשְׁהוֹת בָּהּ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת יוֹתֵר מִן הַצֹּרֶךְ. סוּסֵינוּ יִהְיוּ מוּכָנִים לִפְנֵי שֶׁיָּאִיר הַיּוֹם. בֵּינְתַיִם הִזְמִין אוֹתָנוּ לִסְעֻדַּת עֶרֶב.

לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר נָכוֹנָה שָׁעָה הֲרַת־עוֹלָם בְּחַיָּיו שֶׁל קָצִין צָעִיר! הָיָה עוֹד חשֶׁךְ, אַךְ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם הֶחֱוִירוּ. אָנוּ שְׁרוּיִים בְּ“הֵיכַל־מִסְתּוֹרִין אַפְלוּלִי אֲשֶׁר לַשַּׁחַר”, כְּבִטּוּיוֹ שֶׁל סוֹפֵר אֶחָד גָּדוֹל, אַף כִּי לֹא יָדוּעַ בְּיוֹתֵר³⁸ אָנוּ רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ, לוֹבְשֵׁי מַדִּים; אֶקְדֹּחֵינוּ טְעוּנִים. בְּתוֹךְ הַדִּמְדּוּמִים עוֹבְרוֹת שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶל אֲנָשִים מְזֻיָּנִים, עֲמוּסֵי־מַשָּׂא, צוֹעֲדִים בִּכְבֵדוּת לִקְרַאת הָאוֹיֵב. אֶפְשָׁר, שֶׁהוּא אוֹרֵב לָנוּ בְּמֶרְחַק מִיל אֶחָד. נִבְצַר מִמֶּנּוּ לָדַעַת זֹאת. אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר בִּסְגֻלּוֹתֵיהֶם שֶׁל יְדִידֵינוּ, וְלֹא בְּטִיבָם שֶׁל צָרֵינוּ. אֵין לָנוּ כָּל עִנְיָן בִּמְרִיבוֹתֵיהֶם. חוּץ מִצֹּרֶךְ הַהֲגָנָה הָעַצְמִית, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָקַחַת חֵלֶק בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם. אוּלָם אָנוּ מַרְגִּישִׁים, שֶׁשָּׁעָה גּדוֹלָה הִיא בְּחַיֵּינוּ – בְּלִי סָפֵק, אַחַת הַשָּעוֹת הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתר, שֶׁיָדַעְנוּ מֵעוֹלָם. סְבוּרִים אָנוּ שֶמַּשֶּׁהוּ עָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ. אָנוּ מְקַוִּים וּמַאֲמִינִים שֶׁדְּבַר־מָה יֶאֱרַע בְּקָרוֹב; וְעִם זֶה אֵין בִּרְצוֹנֵנוּ לְהֵחָבֵל אוֹ לָמוּת. מַה הוּא אֵפוֹא הַדָּבָר, שֶׁאָנוּ שׁוֹאֲפִים אֵלָיו? אֵין זֶה אֶלָּא יֵצֶר הַנְּעוּרִים – תַּאֲוַת הַהַעְפָּלָה, וְהִיא הַעְפָּלָה לְשֵׁם הַעְפָּלָה. יָכוֹל אַתָּה, לִרְצוֹנְךָ, לִרְאוֹת בְּכָךְ מִתַּעְתּוּעֵי־כְּסִילִים. לִנְסֹעַ מַהֲלַךְ אַלְפֵי מִילִין בְּכֶסֶף, שֶאַתָּה מְצֻוֶּה לִנְהֹג בּוֹ חִסָּכוֹן, וְלָקוּם בְּשָׁעָה אַרְבַּע בַּבֹּקֶר, מִתּוֹךְ תִּקְוָה לָקַחַת חֵלֶק בְּתִגְרָה לְצַד אֲנָשִׁים זָרִים לַחֲלוּטִין – וַדַּאי שֶׁיִּקְשֶׁה לְבָאֵר מַעֲשֶׂה כָּזֶה בַּשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר. וּבְכָל־זֹאת יָדַעְנוּ, שֶׁרַבִּים מִפִּרְחֵי הַקְּצִינִים בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי הָיוּ מְוַתְּרִים בְּרָצוֹן עַל מַשְׂכֹּרֶת־חֹדֶשׁ כְּדֵי לָשֶׁבֶת בְּאֻכָּפֵינוּ אִלּוּ נִתְּנָה לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת זוֹ שֶׁבָּאָה לְיָדֵנוֵ.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא אֵרַע דָּבָר. לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַגּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ, הָיָה הַטּוּר הַסְּפַרְדִּי הָאָרֹךְ מִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ בֵּין יְעָרוֹת אֵין סוֹף, בְּמַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת שֶׁל נוֹף כַּבִּיר וְרַב־תִּפְאֶרֶת, טוֹבֵל בְּאֶגְלֵי־טַל וְזַהֲרוּרֵי־חַמָּה. הָלַכְנוּ כִּשְׁמוֹנָה מִילִין, וּמִכֵּוָן שֶׁנִתְקָרְבָה הַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית וְהִגַּעְנוּ בֵּינְתַיִם לְאַדְמַת מִישׁוֹר, נִתַּן צַו לַעֲצֹר, לְשֵׁם פַּת־שַׁחֲרִית וְ“”siesta ³⁹ לְפַת הַשַּׁחֲרִית נוֹדְעָה חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. חֵיל־הָרַגְלִים הִדְלִיק מְדוּרוֹת לְבַשֵּׁל אֶת אָכְלוֹ; סֻלְּקוּ הָאֻכָּפִים מֵעַל הַסּוּסִים, שֶׁהוּצְאוּ אֶל הַמִּרְעֶה; וְנִזיד חַם עִם קָפֶה הֻגְּשׁוּ אֶל שֻׁלְחָן עָרוּךְ בִּשְׁבִיל הַמִּפְקָדָה. הָיָה זֶה פִּיקְנִיק כַּהֲלָכָה. שָׁלִישׁוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל הוֹצִיא לְבַסּוֹף צִנְצֶנֶת־פַּח גְּדוֹלָה, בָּהּ הִתְקִין מַשְׁקֶה, שֶׁכִּנָּהוּ בְּשֵׁם “רַנְקוֹטֶל”⁴⁰ עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת עַד שֶׁעָמַדְתִּי עַל פֵּרוּשׁוֹ הַנָּכוֹן שֶׁל בִּטּוּי זֶה, שֶׁנִשְׁתַּמֵּר יָפֶה בְּזִכְרוֹנִי. אֵין סָפֵק, שֶׁהוּא הִתְכַּוֵּן לְמִסְכַּת רוּם. בֵּין שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, הָיָה הַמַּשְׁקֶה בָּסִים מְאֹד. עַד שֶׁסִּיַּמְנוּ לְגִימָתֵנוּ, נִתְלוּ עַרְסָלִים בֵּין הָאִילָנוֹת שֶׁבְּחֹרֶשׁ סָמוּךְ, בָּהֶם נִתְבַּקַּשְׁנוּ לְהִתְפַּרְקֵד לְשָׁעָה שֶׁל מַרְגּוֹעַ. הַחַיָּלִים וּקְצִינֵי הַגְּדוּדִים הִשְׁתַּטְּחוּ עַל הַקַּרְקַע, לְאַחַר שֶׁאָחֲזוּ כִּמְדֻמַּנִי, בָּאֶמְצָעִים הַצְּבָאִיִּים הַדְּרוּשִׁים, וְנִרְדְּמוּ בְּצִלֵּי הָאִילָנוֹת לְמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּעֵרֶךְ.

בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעָה הַ“siesta” אֶל קִצָּה. קָמָה הֲמוּלָה בְּמַחֲנֵה־הַשָּׂדֶה הַדּוֹמֵם. בְּשָׁעָה שָׁלשׁ יָצָאנוּ שׁוּב לַדֶּרֶךְ, וְהָלַכְנוּ אַרְבַּע שָׁעוֹת, בִּמְהִירוּת לֹא פָּחוֹת מִשְּׁנֵי מִילִין וּשְׁלשֶׁת רִבְעֵי הַמִּיל לְשָׁעָה. בַּעֲרֹב הַיּוֹם הִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם הַמְיֻעָד לְמַחֲנֵה־הַלַּיְלָה, הַטּוּר עָבַר 18 אוֹ 19 מִילִין, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁחֵיל הָרַגְלִים לֹא נִתְעַיֵּף כָּל עִקָּר. יַלְדֵי אֲדָמָה אֵלֶּה, אִכָּרִים סְפַרְדִּיִּים חֲסֻנִּים, טִלְטְלוּ אֶת מִטְעָנָם הַכָּבֵד בְּמִשְׁעוֹלִים צָרִים וּפְתַלְתֻּלִּים בְּהַתְמָדָה מַפְלִיאָה. שְׁעַת הַמַּרְגוֹעַ הַמְמֻשָּׁכָה לְעֵת הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה לָהֶם כִּמְנוּחַת־לַיְלָה שְׁנִיֳּה.

אֵין לִי כָּל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָרוֹמִיִּים הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁלֹא כִּבְנֵי דּוֹרֵנוּ, תִּכְּנוּ אֶת סֵדֶר־הַיּוֹם בִּתְבוּנָה יְתֵרָה. הֵם קָמוּ עִם הָנֵּץ הַשַּׁחַר בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ רוֹאִים בִּזְרִיחַת הַחַמָּה אֶלָּא בִּימוֹת מִלְחָמָה. פְּעָמִים אָנוּ רוֹאִים בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וַהֲרֵי שְׁקִיעַת־הַחַמָּה אוֹמֶרֶת עַצְבוּת, וּבְכַנְפֵי הַשַּׁחַר תִּנָּשֵׂא הַתִּקְוָה. שְׁעַת הַתְּנוּמָה וְהַמַּרְגּוֹעַ בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם מְרַעֲנֶנֶת גוּפוֹ שֶׁל אָדָם הֵרְבֵּה יוֹתֵר מִתַּרְדֵּמַת־לַיְלָה מְמֻשָּׁכָה. לֹא לְכָךְ נוֹצַרְנוּ, שֶׁנַּעֲבוֹד, אוֹ אֲפִלּוּ נְשַׂחֵק, מִשָּׁעָה שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָנוּ מַטִּילִים עַל עַצְמֵנוּ עֹל כָּבֵד מִנְשׂוֹא, שֶׁלֹּא כְּהֹגֶן וְלֹא מֵחָכְמָה. לְצֹרֶךְ כָּל מַעֲשֶׂה אוֹ כָּל תַּעֲנוּג, שִׂכְלִי אוֹ גּוּפְנִי, הָיָה עָלֵינוּ לְחַלֵּק אֶת יָמֵינוּ וְאֶת הֲלִיכוֹתֵינוּ לִשְׁנַיִם. כְּשֶׁעָבַדְתִּי בָּאַדְמִירָלִיּוּת בִּימֵי הַמִּלְחָמָה, נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁיֵּש בִּיכָלְתִּי לְהוֹסִיף כִּשְׁעָתַיִם לְמַאֲמַץ־הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי, כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי שָׁעָה אַחַת בְּמִטָּתִי, לְאַחַר פַּת־הַצָּהֳרַיִם. הַלַּטִּינִים נְבוֹנִים יוֹתֵר וּקְרוֹבִים יוֹתֵר אֶל הַטֶּבַע בְּאֹרַח־חַיֵּיהֶם מִן הָאַנְגְּלוֹ־זַכְּסִים אוֹ הַטֶּבְטוֹנִים. אוּלָם יִתְרוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה הוּא בְּאַקְלִימֵי מְדִינוֹתֵיהֶם.

מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַשִּגְרָה הִמְשַׁכְנוּ דַּרְכֵּנוּ עוֹד כַּמָּה יָמִים, מוֹסִיפִים לָזוּן עֵינֵינוּ בִּיפִי הַנּוֹף לְלֹא כָּל אוֹת אוֹ סִמָּן שֶׁל מִלְחָמָה. בֵּינְתַיִם קָשַׁרְנוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת אַמִּיצָה אִם⁴¹ מְאָרְחֵינוּ הַסְּפַרְדִּים; וּבַשִּׂיחוֹת שֶׁהִתְנַהֲלוּ בְּצָרְפַתִּית נִלְעֶגֶת, שֶׁהָיְתָה מְשֻׁתֶּפֶת לָנוּ וְלָהֶם, עָלָה בְּיָדֵנוּ לְבָרֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַשְׁקָפוֹתֵיהֶם בְּמִדַּת־מָה. רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה, לֵיטְנַנְט קוֹלוֹנֶל בֶּנְצוֹ, לְמָשָל, עָמַד בְּשִׂיחָה אַחַת עַל הַמִּלְחָמָה, “שֶׁאָנוּ עוֹרְכִים כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁל מְדִינָתֵנוּ”. דְּבָרָיו הִפְתִּיעוּנִי. לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי מֵעוֹלָם – כַּנִּרְאֶה, מֵחֲמַת חִנּוּכִי הַמֻּגְבָּל – שֶׁאֻמּוֹת אֲחֵרוֹת יֵשׁ לָהֶן אוֹתָן הַרְגָּשׁוֹת מַמָּשׁ בְּנוֹגֵעַ לְמוֹשְׁבוֹתֵיהֶן, שֶׁטִּפְּחוּ בָּנוּ כָּל יָמֵינוּ בְּאַנְגְּלִיָּה בְּנוֹגֵעַ לַמּוֹשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ. נִרְאֶה, שֶׁהֵם הִרְגִּישׁוּ בְּעִנְיַן קוּבָּה כְּכָל־מַה שֶּׁהִרְגַּשְׁנוּ אָנוּ בְּעִנְיַן אִירְלַנד. הַדָּבָר עָשָׂה עָלַי רשֶׁם גָּדוֹל, רָאִיתִי בְּכָךְ מִשּׁוּם חֻצְפָּה, שֶהַנָּכְרִים הָאֵלֶּה מִתְיַמְּרִים בְּאוֹתָן הַהַשְקָפוֹת, וּמְדַבְּרִים בְּאוֹתָה הַלָּשׁוֹן מַמָּשׁ עַל מְדִינָתָם וּמוֹשְבוֹתֶיהָ, כְּאִלּוּ בְּרִיטִים הָיוּ, בֵּין כָּך וּבֵין כָּך הִשְׁלַמְתִּי עִם הָעֻבְדָּה, וְקָבַעְתִּי לָהּ מָקוֹם בְּאוֹצָרִי הַשִּׂכְלִי. עַד עַתָּה הָיִיתִי מִתְיַחֵס (בְּסֵתֶר לִבִּי) בְּאַהֲדָה אֶל הַמּוֹרְדִים אוֹ, לַפָּחוֹת, אֶל הַמֶּרֶד; אוּלָם מֵעַתָּה נִפְקְחוּ עֵינַי לִרְאוֹת, כַּמָּה אֻמְלָלִים הֵם הַסְּפַרְדִּים לְעֶצֶם הָרַעְיוֹן, שֶׁ“פְּנִינַת־הָאַנְטִילִים” הַיְפֵהפִיָּה תִּשָּׁמֵט מִידֵיהֶם, וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם.

אֲנְחנוּ לֹא רָאִינוּ כָּל סִכּוּיִים לְנִצְחוֹנָם. שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כַּמָּה עוֹלָה לְשָׁעָה הַחֲזָקַת טוּר־צָבָא בֶּן 4000 אִישׁ, הַנָּע־וְנָד בְּיַעֲרוֹת־עַד אֵלֶּה! עַד תְּרֵיסַר טוּרִים כָּאֵלֶּה, וְעוֹד רַבִּים קְטַנִּים מֵהֶם, נִמְצְאוּ בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת. וְעוֹד כְּמָאתַיִם אֶלֶף אִישׁ חָנוּ בַּמְּצוּדוֹת וּבְחֵילוֹת־הַמַּצָּב וּמֵהֶם שָׁמְרוּ עַל קַוֵּי מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל. יָדַעְנוּ, שְׁסְּפָרַד לֹא הָיתָה אֶרֶץ עֲשִׁירָה בַּיָּמִים הָהַם. יָדַעְנוּ מַה כַּבִּיר הַמַּאֲמָץ וּמָה רַבִּים הַקָּרְבָּנוֹת, בָּהֶם הֶחֱזִיקָה וְקִיְּמָה יוֹתֵר מֵרֶבַע מִלְיוֹן אִישׁ בְּמֶרְחַק 5000 מִילִין מֵעֵבֶר לים.

וְהָאוֹיֵב מָה? עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדְעוּ לְאִישׁ, וַאֲנַחְנוּ לֹא שָׁמַעְנוּ אֲפִלוּ יְרִיָּה אַחַת; וּבְכָל זֹאת לֹא הָיָה סָפֵק בִּמְצִיאוּתוֹ. כָּל אוֹתָם הַגְּיָסוֹת הַכַּבִּירִים וְאֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת הָרַבִּים שֶׁנָּקְטוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְאַחַר שׁוּרָה שֶׁל כִּשְׁלוֹנוֹת קָשִׁים. בַּיְּעָרוֹת וּבֶהָרִים הָאֵלֶּה הִסְתַּתְּרוּ כְּנוּפְיוֹת אֲנָשִׁים עוֹטֵי־בְּלוֹיִים, אַךְ לָהֶם דֵּי רוֹבִים וְתַחֲמשֶׁת, וְהֵם מְזֻיָּנִים בְּסַכִּינִים חַדּוֹת וְקַטְלָנִיּוֹת, שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן“machete”⁴²; הַלָּלוּ אֵין מִלְחַמְתָּם כְּרוּכָה בְּהוֹצָאוֹת, אֶלָּא בְּעֹנִי, סַכָּנָה וְדַחֲקוּת, וְאֵין הֵם חוֹשְׁשִׁים לְמַחְסוֹר בְּמִינִים אֵלֶּה. הַפַּעַם נִתְקְלוּ הַסְּפַרְדִּים בִּירִיבִים, שֶׁעָלוּ אֲפִילוּ עֲלֵיהֶם בְּמִלְחֲמוֹת־גֵּרִילָה. הֵם נָעוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּדוֹמֶה לְשַׁיָּרוֹתָיו שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן בַּחֲצִי־הָאִי הַפִּירֵנֵאִי, מִיל אַחַר מִיל, יוֹם אַחַר יוֹם, דֶּרֶךְ עוֹלָם סְפוּג שִׂנְאָה מְסֻתֶּרֶת, נְתוּנִים מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לְהַתְקָפוֹת אַכְזְרִיוֹת מִן הַמַּאֲרָב.

בַּלַּיְלָה, אוֹר לַ־30 בְּנוֹבֶמְבֶּר, לַנּוּ בַּכְּפָר הַמְבֻצָּר אָרוֹיוֹ־בְּלַנְקוֹ. אָנוּ שָׁלַחְנוּ שְׁנֵי בַּטַּלְיוֹנִים וְאֶסְכַּדְרוֹן אֶחָד עִם הַחֵלֶק הָעִקָּרִי שֶׁל שַׁיָּרָה נוֹשֵׂאת צֵדָה לְכַמָּה חֵילוֹת־מַצָּב שֶׁבַּסְּבִיבָה. עַל שְׁאֵרִית גְּדוּדֵנוּ, כְּאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ, בְּעֵרֶךְ, הֻטַּל לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹיֵב וְאֶת הַמַּעֲרָכָה. בַּ־30 בְּנוֹבֶמְבֶּר מָלְאוּ לִי 21 שָׁנָה, וּבַיּוֹם הַהוּא שָׁמַעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה קוֹל יְרִיּוֹת נִתָּכוֹת בְּחֵמָה, שָׁמַעְתִּי כַּדּוּרִים שׁוֹרְקִים בָּאֲוִיר וּפוֹגְעִים בְּבָשָׂר וָדָם.

עֲרָפֶל כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ, כְּשֶׁיָּצָאנוּ לַדֶּרֶךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם פִּלְּחוּ יְרִיּוֹת אֶת חֲלַל הָאֲוִיר מִצַּד הַמְאַסֵּף שֶׁל הַטּוּר. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁעָמְדוּ הַלּוֹחֲמִים צְפוּפִים בַּמַּעֲרָכָה, וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ – מִקְצָתָם, לַפָּחוֹת – בְּרוֹבִים רַחֲבֵי־נֶקֶב, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת־נֵפֶץ וְנִשְּׁאוּ תִּמְרוֹת־עָשָן, וְנִרְאוּ אַף רִשְׁפֵי־אֵשׁ. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁכִּשְׁמִינִית הַמִּיל מַפְרִידָה בֵּינֵינוּ לְבֵין הָאֵשׁ הָרוֹעֶמֶת וְהַמַּדְהִימָה. אוּלָם הוֹאִיל וְנִדְמָה לִי שֶׁהַכַּדּוּרִים אֵינָם קְרוֹבִים אֵלַי, הִבְלַגְתִּי בִּמְהֵרָה עַל חֶרְדָּתִי. הָיְתָה לִי הַרְגָּשַׁת אוֹתוֹ אוֹפְּטִימִיסְטָן, “שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְשׁוּם תַּקָּלָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֶּאֱרַע לוֹ לְעַצְמוֹ”. הָעֲרָפֶל הִסְתִּיר בְּעֵינֵינוּ הַכֹּל, לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הִתְחִיל מִתְפַּזֵּר, וְטוּר־הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ נִתְגַּלָּה אֵלַי, כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד בְּקָרַחְתּוֹ שֶׁל יַעַר, כְּמֵאָה יַרְד רָחְבָּהּ. לְזוֹ קָרְאוּ דֶּרֶךְ צְבָאִית, וּבָהּ הָיִינוּ מְהַלְּכִים מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. עֲצֵי הַיַּעַר הִתְחִילוּ מִצְטוֹפְפִים וְסוֹגְרִים עָלֶיהָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַקְּצִינִים שָׁלְפוּ אֶת הַסַּכִּינִים וְקִצְּצוּ בָּעַנָפִים, בִּתְּרוּ אֶת דְּלוּעֵי־הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁנִּתְלוּ עֲלֵיהֶם וְהֵרִיקוּ אֶת הַנּוֹזֵל הַקַּר, הַבָּהִיר כִּבְדֹלַח, עַל רָאשֵׁי חֲבֵרִים שֶׁלֹּא יָדְעוּ לְהִזָּהֵר.

אוֹתוֹ יוֹם כְּשֶעָמַדְנוּ לְשֵׁם פַּת־שַׁחֲרִית, יָשַׁב כָּל אֶחָד עַל סוּסוֹ וְסָעַד מִמַּה שֶּׁמָּצָא בְּתַרְמִילוֹ. בְּחֶלְקִי נָפְלָה מַחֲצִית־תַּרְנְגֹלֶת כְּחוּשָׁה. בְּעוֹד אֲנִי מְכַרְסֵם אֶת כֶּרַע הַתַּרְנְגֹלֶת, פָּרְצָה פִּתְאֹם מִשְּׁפַת הַיַּעַר מַעֲרֶכֶת יְרִיּוֹת פְּרוּעָה, שֶׁהוּטְחָה יָשָׁר אֶל מוּל פָּנֵינוּ, כְּבַיָּכוֹל. הַסוּס שֶׁמֵּאֲחוֹרַי – לֹא סוּסִי שֶׁלִּי – נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ. קָמָה מְהוּמָה וּמְבוּכָה. פְּלֻגַּת חַיָּלִים חָשָׁה לַמָּקוֹם, שֶׁהַיְרִיּוֹת הוּטְחוּ מִשָּׁם, וְכַמּוּבָן לֹא מָצְאָה דָּבָר חוּץ מִמִּסְפַּר תַּרְמִילִים רֵיקִים. בֵּינְתַיִם שָׁקַעְתִּי בְּהַרְהוֹרִים עַל הַסּוּס הַפָּצוּעַ. הוּא הָיָה עַרְמוֹנִי. הַכַּדּוּר פָּגַע בֵּין צַלְעוֹתָיו. דָּמוֹ הָיָה מְטַפְטֵף אַרְצָה וְעוֹרוֹ הָעַרְמוֹנִי הַבָּהִיר הֻכְתַּם בְּעִגּוּל אָדֹם־כֵּהֶה, כְּאַמָּה רָחְבּוֹ. הוּא הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ לֹא נָפַל. אוּלָם לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁקִּצּוֹ קָרוֹב, כִּי אֻכָּפוֹ וְרִסְנוֹ סֻלְּקוּ בִּמְהֵרָה. בְּעוֹד אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִן הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַכַּדּוּר שֶׁפָּגַע בָּעַרְמוֹנִי עָבַר כְּאַמָּה מֵרֹאשִׁי. וּבְכֵן הָיִיתִי, בְּכָל אֹפֶן, בְּ“אֵשׁ הַמִּלְחָמָה” – דָּבָר שֶׁאֵין לְזַלְזֵל בּוֹ. בְּכָל־זֹאת הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת עֲלִילָתֵנוּ בְּאוֹר רְצִינִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַד כֹּה.

בְּכָל יוֹם הַמָּחֳרָת הָלַכְנוּ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם. מַרְאֵה הַיַּעַר, שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה דִּמְיוֹן מָה לִסְכָכָה אַנְגְּלִית, נִשְׁתַּנָּה עַתָּה, וְהָיִינוּ עוֹבְרִים בְּחֹרְשׁוֹת שֶׁל דְּקָלִים, שׁוֹנִים בְּגָדְלָם וּמְשֻׁנִּים בְּצוּרָתָם. לְאַחַר שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע שְׁעוֹת תְּעִיָּה בְּמָבוֹךְ זֶה יָצָאנוּ שׁוּב לְשָׂדֶה פָּתוּחַ עַל שְׂפַת נָהָר. חָצִינוּ אוֹתוֹ וְעָמַדְנוּ לַחֲנָיַת לַיְלָה בְּקִרְבַת צְרִיף־עֵץ, שֶׁשְּׁמוֹ סֻמַּן מִשּׁוּם־מָה בְּמַפַּת הַמָּחוֹז. הַיּוֹם הָיָה חַם מְאֹד, וַאֲנִי וַחֲבֵרִי פִּתִּינוּ שְׁנַיִם מִקְּצִינֵי־הַמִּפְקָדָה הַצְּעִירִים לָבוֹא אִתָּנוּ וּלְהִתְרַחֵץ בַּנָּהָר, שֶׁהִקִּיף אֶת מַחֲנֵנוּ מִשְּׁלשָׁה צְדָדִים. הַמַּיִם הַחַמִּים וְהַבְּהִירִים הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ, וּמַרְאֵה הַנּוֹף הִרְהִיב אֶת הָעַיִן. בְּעוֹד אָנוּ מִתְלַבְּשִׁים עַל שְׂפַת הַנָּהָר, שָׁמַעְנוּ פִּתְאֹם יְרִיַּת רוֹבֶה, מִמֶּרְחָק לֹא רַב. תֵּכֶף לָכֵן בָּאָה יְרִיָּה שְׁנִיָּה, וּשְׁלִישִׁית אַחֲרֶיהָ, וּלְבַסּוֹף נִתַּךְ בְּרַד־יְרִיּוֹת בְּבַת־אַחַת. הַכַּדּוּרִים זִמְזְמוּ מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהָאוֹיֵב פָּתַח בְּהַתְקָפָה.

הִתְלַבַּשְּׁנוּ בְּחִפָּזוֹן, נְסוֹגִים אֲחוֹרַנִּית לְאֹרֶךְ הַנָּהָר בְּכָל הַצְּנִיעוּת הָאֶפְשָׁרִית, וְחָזַרְנוּ לַמִּפְקָדָה שֶׁל הַגֵּנֵרַל. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְשָׁם, כְּבָר הָיְתָה תִּגְרָה מַמָּשִׁית נְטוּשָׁה בְּמֶרְחַק חֲצִי הַמִּיל מִן הַמָּקוֹם, וְהַכַּדּוּרִים הָיוּ נוֹפְלִים בְּכָל פִּנּוֹת הַמַּחֲנֶה. הַמּוֹרְדִים הָיוּ מְזֻיָּנִים, בְּעִקָּר, בְּרוֹבֵי “רֵמִינְגְטוֹן”, וְנַהֲמָתָם הָאֲטוּמָה שֶׁל אֵלֶּה הִתְעָרְבָה בַּטִּרְטוּר הַסּוֹאֵן שֶׁל רוֹבֵי־הַמַּחֲסָנִיוֹת אֲשֶׁר לַסְּפַרְדִּים. לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה, בְּעֵרֶךְ, אָמרוּ הַמּוֹרְדִים דַּי וְנִסְתַּלְּקוּ, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אִתָּם אֶת הַפְּצוּעִים וְהַמֵּתִים, שֶׁמִּסְפָּרָם כַּנִּרְאֶה, הָיָה לֹא מְעָט.

סָעַדְנוּ פַּת־עַרְבִּית בַּמִּרְפֶּסֶת, בְּאֵין מַפְרִיעַ, וְעָלִינוּ עַל עַרְסָלֵינוּ בְּתוֹךְ הַצְּרִיף הַזָּעִיר. לֹא אָרְכָה הַשָּעָה עַד שֶׁהֱקִיצוֹתִי לְקוֹל יְרִיּוֹת. אֵלֶּה לֹא הָיוּ יְרִיּוֹת בּוֹדְדוֹת, אֶלָּא מְטַר־כַּדּוּרִים שֶׁהִסְעִיר אֶת דִּמְמַת הַלַּיְלָה. כַּדּוּר אֶחָד חָדַר בְּעַד גַּג־הַתֶּבֶן שֶׁל הַצְּרִיף, וְשֵׁנִי פָּגַע בְּחַיָּל מִנּוֹשְׂאֵי־כֵּלֵינוּ, שֶׁיָּשֵׁן בַּחוּץ. הָיִיתִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לָרֶדֶת מֵעַרְסָלִי וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקַּרְקַע, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁשְּׁאָר הַקְּצִינִים נִשְׁאֲרוּ בְּעַרְסָלֵיהֶם, הֶחֱלַטְתִּי שֶׁלֹּא נָאֶה גַּם לִי לָזוּז מִמְּקוֹמִי. הִתְחַזַּקְתִּי לְמַרְאֵה הַקָּצִין הַסְּפַרְדִּי, שֶׁעַרְסָלוֹ נִתְלָה בֵּינִי לְבֵין אֵשׁ הָאוֹיֵב, אָדָם בַּעַל גּוּף; לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֶפְשָׁר הָיָה לְכַנּוֹתוֹ שָׁמֵן. מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ לִי דֵּעוֹת קְדוּמוֹת בְּנוֹגֵעַ לְבַעֲלֵי־בָּשָׂר. וּוַדַּאי שֶׁלֹּא צָרָה עֵינִי בִּסְעֻדּוֹתָיו שֶׁל קָצִין זֶה. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה וָאִישָׁן.

לְאַחַר לֵיל־נְדוּדִים, יָצָא הַטּוּר לַדֶּרֶךְ בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. עֲרָפֶל כָּבֵד הִסְתִּיר אֶת קַלָּעֵי הַמּוֹרְדִים, וּבוֹ בָּרֶגַע שֶׁעָבַרְנוּ אֶת הַנָּהָר, קִדְּמוּ הַלָּלוּ אֶת פָּנֵינוּ בְּאֵש מְכֻוֶּנֶת יָפֶה. הָאוֹיֵב הַנָּסוֹג נִצֵּל כָּל הִזְדַּמְּנוּת, שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ, בִּמְלוֹאָהּ. אַף כִּי נִפְגְּעוּ אַךְ מְעַטִּים מֵאֲנָשֵׁינוּ, רַבָּה הַהִתְרַגְּשׁוּת הַכְּלָלִית לְמַרְאֵה הַכַּדּוּרִים הַמִּתְעוֹפְפִים לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל הַטּוּר.

בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה הֵגִיחַ חֲלוּץ־הַטּוּר מִמִּשְׁעוֹלָיו הַתְּלוּלִים וְיָצָא לַמֶּרְחָב. מְסִלָּה דְּשׁוּאָה, עִם גֶּדֶר־תַּיִל מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וְשׁוּרָה שֶׁל עֵצִים נַנָּסִיִּים מִצִּדָּה הַשֵּׁנִי, נִמְשְׁכָה מִתְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַמִּישׁוֹר עַד הַקַּו שֶׁל הָאוֹיֵב. מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמְּסִלָה הִשְתָּרְעוּ שָׂדוֹת נִרְחָבִים שֶׁל עִשְׂבֵי־בָּר גְבֹהִים כַּחֲצִי קוֹמַת־אִישׁ. לְעֵרֶךְ, בְּאֶמְצַע הַמְּסִלָּה, בְּמֶרְחַק חֲצִי מִיל, מִצַּד יָמִין, נִרְאָה פַּרְדֵּס וּבוֹ כְּמֵאָה עֲצֵי תֹּמֶר. בִּקְצֵה הַמְּסִלָה הִתְנַשֵּׂא מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ תֵּל אָרֹךְ וְנָמוּךְ, עִם גָּדֵר שֶׁל פַּסֵּי־בַּרְזֶל בְּרֹאשׁוֹ וִיעָרוֹת עֲבֻתִּים מֵאֲחוֹרָיו. זוֹ הָיְתָה עֶמְדַּת־הָאוֹיֵב, שֶׁהַגֵּנֵרַל הֶחֱלִיט לְהַתְקִיפָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד.

תַּכְסִיסָיו הָיוּ פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר. מִשֶּׁיָּצָא בַּטַּלְיוֹן־הֶחָלוּץ הַסְּפַרְדִּי לַמֶּרְחָב, הוּטְלוּ לַאֲגַפִּים מִיָמִין וּמִשְּׂמֹאל שְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת שֶׁהֻרְחֲבוּ וְהָאָרְכוּ. הַפָּרָשִׁים רָכְבוּ מִימִין הַמְּסִלָּה, וְהַתּוֹתָחִים עָבְרוּ בְּמֶרְכָּזָהּ. הַגֵּנֵרַל, קְצִינֵי־מִפְקַדְתּוֹ וּשְׁנֵי אוֹרְחָיו הַבְּרִיטִיִּים הִתְקַדְּמוּ חֲגִיגִית בְּמַעֲלֵה הַמְּסִלָּה, בְּמֶרְחַק 50 יַרְד, בְּעֵרֶךְ, מֵאֲחוֹרֵי הַמְאַסֵּף. הַבַּטַּלְיוֹן הַשֵּׁנִי, מְסֻדָּר פְּלֻגּוֹת פְּלֻגּוֹת, צָעַד אַחֲרֵי הַתּוֹתָחִים.

עַד שֶׁעָבַרְנוּ כִּשְלשׁ מֵאוֹת יַרְד, לֹא הֻפְרַע הַשֶּׁקֶט. וְהִנֵּה נִזְדַּקְּרוּ בְּמַעֲלֵה הַתֵּל תִּמְרוֹת־עָשָן זְעִירוֹת, וְתֵכֶף לְאַחֲרֵיהֶן רָעֲמוּ רוֹבֵיהֶם שֶׁל הַמּוֹרְדִים. פַּעֲמַיִם נִשְׁנָה הַדָּבָר, אָז נֶעֶשְׂתָה אֵשׁ הַאוֹיֵב מְמֻשֶּׁכֶת וּמַתְמֶדֶת יוֹתֵר וּפָשְׁטָה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְאֹרֶךְ כָּל עֶמְדָּתוֹ כֻּלָּהּ. חֵיל־הָרַגְלִים הַסְּפַרְדִּי הִתְחִיל מֵשִׁיב בְּאֵשׁ וּמִתְקַדֵּם בְּלִי הֶרֶף. הָאֵש כָּבְדָה מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. בַּהֲמוּלָה שֶׁקָּמָה מִסָּבִיב, דִּמִּינוּ לִשְׁמֹעַ כְּעֵין אֲנָחָה בָּרֶגַע הָאֶחָד, קוֹל שְׁרִיקָה – בַּשֵּׁנִי, וְזִמְזוּמָהּ שֶׁל צִרְעָה נִרְגֶּזֶת – בַּשְּׁלִישִׁי. הַגֵּנֵרַל וּקְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ רָכְבוּ קָדִימָה עַד שֶׁהִתְקָרְבוּ כְּדֵי אַרְבַּע אוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת יַרְד אֶל הַגָּדֵר הָעֲשֵׁנָה בְּמַעֲלֵה הַתֵּל. כָּאן עָמַדְנוּ, וּבְעוֹדֵנוּ צְמוּדִים אֶל סוּסֵינוּ, לְלֹא מַחֲסֶה אוֹ מָגֵן כָּל שֶׁהוּא, עָקַבְנוּ אַחֲרֵי הַתְקָפַת חֵיל־הָרַגְלִים. כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא פָּסַק זִמְזוּם הַכַּדּוּרִים, שֶׁמִּלֵּא אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. וַעֲצֵי־הַתֹּמֶר עָנוּ בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל לְכָל פְּגִיעַת כַּדּוּר בְּכַפּוֹתֵיהֶם.

הַסְּפַרְדִּים מָצְאוּ כָּאן עִנְיָן כִּלְבָבָם וּכְמִזְגָּם, וְהָיָה עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרָה גַּם אָנוּ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, נִרְאָה לִי הַמַּצָב כִּמְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, וְהִתְפַּלֵּאתִי לִרְאוֹת, מַה מְּעַטִּים הַנִּפְגָּעִים בְּתוֹךְ כָּל הַהֲמוּלָה הַסּוֹאֶנֶת הַזֹּאת. בַּחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁמָּנְתָה כְּעֶשְׂרִים אִישׁ, נִפְצְעוּ רַק שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה סוּסִים וְרוֹכְבִים, וְאַף אֶחָד לֹא נֶהֱרַג. לְשִׂמְחָתִי, לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁהִתְחִיל קוֹל יְרִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“מָּאוּזֵרִים” מִשְׁתַּלֵּט בַּחֲלַל הָאֲוִיר וְאֵשׁ הַמּוֹרְדִים נֶחְלְשָׁה בְּהַדְרָגָה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּתְּקָה כָּלִיל. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה קַלָּה הִבְחִינוּ עֵינַי דְּמֻיּוֹת נֶחְפָּזוֹת לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, אָז הִשְׂתָּרְרָה דּוּמִיָּה שְׁלֵמָה בַּכֹּל. חֵיל הָרַגְלִים הִתְקַדֵּם וְכָבַשׁ אֶת עֶמְדָּתוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לִרְדֹּף אַחֲרָיו בָּעֳבִי יַעֲרוֹת־עָד.

כֵּוָן שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לְטוּר־הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ אֶלָּא מְנַת־מְזוֹנוֹת לְיוֹם אֶחָד, חָזַרְנוּ בְּדֶרֶךְ הַמִּישׁוֹר לְלָא־כִיקוֹטֵיאָה. לְאַחַר שֶׁנִתַּן סִפּוּק לְרֶגֶשׁ הַכָּבוֹד שֶׁל הַסְּפַרְדִּים וְלַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּנוּ כְּאֶחָד, חָזַר הַטּוּר לְאֵזוֹר הַחוֹף, וַאֲנַחְנוּ הִפְלַגְנוּ לְאַנְגְּלִיָּה. לֹא רָאִינוּ סִכּוּיִים לַסְּפַרְדִּים לִגְמֹר אֶת מִלְחַמְתָם בְּקוּבָּה בִּמְהִירוּת יְתֵרָה.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: הָאוּנְסְלוֹ    🔗

בַּאֲבִיב 1896 יָצָא חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי לְהָאוּנְסְלוֹ וּלְהֶמְפְּטוֹן־קוֹרְט, קֹדֶם לְהַפְלָגַת הַגְּדוּד לְהֹדּוּ, שֶׁנּוֹעֲדָה לִימוֹת הַסְּתָו. בְּהָאוּנְסְלוֹ מָסַרְנוּ אֶת סוּסֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל גְּדוּד, שֶׁחָזַר זֶה עַתָּה לַמּוֹלֶדֶת, וְכָךְ הִגִּיעַ אֶל קִצּוֹ כָּל עִנְיַן אִמּוּנֵנוּ בְּתוֹרַת פָּרָשִׁים. הַגְּדוּד עָמַד לִשְהוֹת בַּמִּזְרָח מִשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה עַד אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּקְצִינָיו קִבְּלוּ חֻפְשָׁה מְלֵאָה וְכָל מִינֵי הֲקָלוֹת לְסִדּוּר עִנְיְנֵיהֶם. קֹדֶם לִמְסִירַת סוּסֵינוּ נֶעֱרַךְ מִסְקָר אַחֲרוןֹ בְּהָאוּנְסְלוֹ־הִית, בָּהּ נִפְרָד הַקוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, שֶׁנִסְתַּיֵּם מוֹעֵד פִּקּוּדוֹ, מֵאֵת הַגְּדוּד בִּנְאֻם קָצָר וְנִמְרָץ, שֶהִצְטַיֵּן בְּסִגְנוֹנוֹ הַמְלֻטָּשׁ.

מֵעַתָּה בִּלִּיתִי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּנְעִימִים. לַאִמתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיְתָה זֹאת תְּקוּפַת־הַבַּטָּלָה הַיְחִידָה, שֶׁיָּדַעְתִּי בְּיָמַי. נִתְּנָה לִי הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אִמִּי וְלָרֶדֶת פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלשׁ לְשָׁבוּעַ בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית לַקְּסַרְקְטִין שֶׁבְּהָאוּנְסְלוֹ. שִׂחַקְנוּ פּוֹלוֹ בְּהוֹרְלִינְגְהַם וְרַנֶּלַח. מִגְרְשֵׁי רוּהֶמְפְּטוֹן עֲדַיִן לֹא הָיוּ קַיָּמִים, הָיוּ לִי חֲמִשָּׁה פּוֹנִי⁴³ שֶׁבָּהֶם חָזוּ לִי עֲתִידוֹת טוֹבִים לְמַדַּי. הֵטַלְתִּי עַצְמִי לְתוֹךְ נַחְשׁוֹל־הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הָעוֹנָה הַלּוֹנְדוֹנִית.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה הַחֶבְרָה הָאַנְגְּלִית קַיֶּמֶת עֲדַיִן בְּצוּרָתָהּ הָעַתִּיקָה. הָיָה זֶה מוֹסָד תַּקִּיף וְרַב־תִּפְאֶרֶת, בַּעַל נִמּוּסִים מִשֶּׁלּוֹ וְשִׁיטוֹת מִשֶּׁלּוֹ לְקִיּוּמָם, שֶׁנִשְׁכְּחוּ כָּלִיל כַּיּוֹם הַזֶּה. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַכִּיר אֶת כָּל הָאֲחֵרִים בְּמִדָּה רְחָבָה מְאֹד וְיוֹדֵעַ, מִי וָמָה הֵם. הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְיֻחָסוֹת, מֵאוֹת אֲחָדוֹת בְּמִסְפָּרָן, שֶׁמָּשְׁלוּ בְּאַנְגְּלִיָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל כְּך הַרְבֵּה דּוֹרוֹת וְרָאוּ בַּעֲלִיָּתָהּ הַמַּפְלִיאָה לְשִׂיא תִּפְאַרְתָּהּ, הָיוּ מְעֹרָבוֹת זוֹ בְּזוֹ מִתּוֹךְ קִשְׁרֵי־נִשּׂוּאִין לְאֵין מִסְפָּר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתָ לְשָם, פָּגַשְׁתָּ יְדִידִים וּשְׁאֵרִים. הָאֲרָיוֹת שֶׁבַּחֲבוּרָה זוֹ הָיוּ עַל פִּי הָרֹב מֵרָאשֵׁי הַמְּדִינָאִים בַּפַּרְלַמֶּנְט, וְכֵן מֵרָאשֵׁי הַסְּפּוֹרְטָאִים בְּזִירוֹת־הַמֵּרוֹץ. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי נִמְנַע בְּקַפְדָּנוּת מִכִּנּוּס מוֹעֵצוֹת שֶׁל הַקַּבִּינֶט בְּעוֹנַת מְרוֹצֵי־הַסּוּסִים בִּנְיוּמַרְקֶט, וּבֵית־הַנִּבְחָרִים הָיָה נוֹהֵג לְהַפְסִיק אֶת יְשִיבוָתיו לִכְבוֹד הַ“דֶּרְבִּי”. בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַמְּסִבּוֹת הַמַּזְהִירוֹת בְּבֵית לֶנְסְדָאוּן, בְּבֵית דֵּווֹנְשִׁיר אוֹ בֵּית סְטֵפוֹרְד, מְכַנְּסוֹת אֶת כָּל הַיְסוֹדוֹת הָעֲשׂוּיִים לְהַוּוֹת חוּג חֶבְרָתִי עַלִּיז וּמְפֹאָר, חוּג קָרוֹב מְאֹד לְעִנְיְנֵי הַפַּרְלַמֶּנְט, לֶשַׁלְשֶׁלֶת הַיֻּחֲסִין בַּצָּבָא וּבַצִּי וְלַפּוֹלִיטִיקָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַמְּדִינָה. כַּיּוֹם הַזֶּה נֶהֶפְכוּ בֵּית לֶנְסְדָאוּן וּבֵית דֵּווֹנְשִׁיר לְבָתֵּי־מָלוֹן, מְעוֹנוֹת וּמִסְעָדוֹת, וּבֵית סְטֵפוֹרְד נֶהְפַּךְ לְמוּזֵאוֹן, הַמְכֹעָר וְהַטִפְּשִׁי בְּיוֹתֵר בְּכָל בָּתֵּי הַנְּכֹאת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁבְּאוּלַמָּיו הַדּוֹהִים מְמַלְאוֹת מֶמְשָלוֹת סוֹצִיאַלִּיסְטִיּוֹת אֶת הַתַּפְקִיד הַמְשַׁעֲמֵם שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים צִבּוּרִית.

אוּלָם בִּשְׁנַת 1896 טֶרֶם יוּעַם זָהֳרָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן הַבִּירָה. אַדְּרַבָּא, כָּל הָעֵינַיִם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אָז בְּצִפִּיָּה אֶל יוֹבֵל־הַיַּהֲלֹם⁴⁴ שֶׁעָמַד לְהֵעָרֵךְ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. לֹא הָיְתָה מְסִבַּת־תִּפְאָרָה שֶׁלֹא הֻזְמַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְלֹא הָיָה מַחֲזֶה מְרוֹמָם שֶׁלֹא נוֹכַחְתִּי בּוֹ, וְהָיִיתִי מְבַלֶּה יְמֵי שַׁבָּת וְרִאשׁוֹן בְּאוֹתָם הָאַרְמוֹנוֹת וְהַנּוֹפִים הַנִּפְלָאִים, שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ עַל יְדֵי בַּעֲלֵיהֶם לְדִבְרֵי־הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים וְרַבֵּי־הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת. שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁזָּכִיתִי לַחֲזוֹת – וְלוּ רַק בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים מִסְפָּר – בְּיָפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹלֵף זֶה. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת נֶשֶׁף־הַמַּסֵּכוֹת שֶׁל דֻּכְּסִית דֵּווֹנְשִׁיר בְּ־1897. בּוֹ קָמוּ לִתְחִיָּה כָּל אוֹתָן הַתְּמוּנוֹת שֶׁתֵּאֵר דְּ’יִשְׂרְאֵלִי בְּהַרְחָבָה כָּזוֹ בְּסִפּוּרָיו. אוֹתוֹ נֶשֶׁף הָיָה עָשׂוּי לְהַזְכִּיר בְּיִחוּד אֶחָד מִתֵּאוּרָיו הַמְפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר; כִּי בַּפַּרְק הַיָּרוֹק, הַסָּמוּךְ לָאַרְמוֹן, נִתְקַהֲלוּ אוֹתוֹ לֵיל־קַיִץ הֲמוֹנֵי אָדָם, לִרְאוֹת בִּקְרוּאֵי הַמִּשְתֶּה, בְּבוֹאָם וּבְצֵאתָם, לְהַאֲזִין לִנְגִינוֹת הַתִּזְמֹרֶת, וְאוּלַי אַף לָתֵת דַּעְתָּם עַל הַתְּהוֹם, שֶׁהָיְתָה מַפְרִידָה בַּיָּמִים הָהֵם בֵּין הָעָם לְשַׁלִּיטָיו.

כְּשֶׁהִשְׁלִים מַר פּוֹל קַמְבּוֹן בְּ־1920 אֶת שְׁלִיחוּתוֹ הַחֲשׁוּבָה וְהַמְמֻשֶּׁכֶת בְּאַרְמוֹן סט.־גֵּ’מְס, הוֹאִיל לְהֵעָנוֹת לְהַזְמָנָתִי, לִסְעֹד פַּת־צָהֳרַיִם בְּבֵיתִי. הַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל הַמְּאֹרָעוֹת הַכַּבִּירִים, שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ עָלֵינוּ וְעַל הַמֶּרְחָק שֶׁעָבַר הָעוֹלָם לְמִן תְּחִילַּת הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים. “בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנָה שֶׁעָשִׂיתִי כָּאן”, אָמַר הַשַּׁגְרִיר הַיָּשִׁישׁ. “הָיִיתִי עֵד לְמַהְפֵּכָה אַנְגְּלִית, רְחָבָה יוֹתֵר וּמַעֲמִיקָה יוֹתֵר מִן הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִּית עַצְמָהּ. מֵהַמַּעֲמָד הַשַּׁלִיט נִשְׁלְלָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי כָּל הַשְׁפָּעָתוֹ הַמְּדִינִית, וְהוּא נֻשַּׁל בְּמִדָּה רַבָּה מְאֹד גַּם מֵאֲחֻזּוֹתָיו וּנְכָסָיו; וְדָבָר זֶה בֻּצַּע בְּאֹפֶן בִּלְתִּי־נִכָּר כִּמְעַט וּבְלִי אֲבֵדָה אַחַת בְּנֶפֶשׁ”. דּוֹמַנִי, שֶׁאָמְנָם כֵּן הָיָה.

*

לִילִיאַן, אַלְמָנַת דּוֹדִי, הַדֻּכָּס הַשְּׁמִינִי לְבֵית מַרְלְבּוֹרוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל מְפַקֵּד בַּצִּי הָאֲמֵרִיקָאִי, שֶׁיָּרְשָׁה הוֹן רַב גַּם מִבַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, בָּאָה בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין – זוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית – עִם הַלּוֹרְד וִילְיַם בֵּרֶסְפוֹרְד, הוּא הָיָה הַצָּעִיר בִּשְׁלשֶׁת אֲחֵי הַלּוֹרְד ווֹטֶרְפוֹרְד, כֻּלָּם אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי צוּרָה וְשִׁעוּר־קוֹמָה. צַ’רְלִי, הַבְּכוֹר, נִמְנָה בֵּין הָאַדְּמִירָלִים אַנְּשֵׁי־הַשֵּׁם. לַשֵּנִי, מַרְקוּס, יָצְאוּ מוֹנִיטִין בְּחוּגֵי הַחֶבְרָה וּבְתַחֲרֻיּוֹת־הַמֵּרוֹץ, הַשְּׁלִישִׁי, “בִּיל”, אִישׁ־הַצָּבָא, זָכָה לְקַבֵּל אֶת צְלָב־וִיקְטוֹרְיָה עַל גְּבוּרָתוֹ בְּאֶרֶץ־זוּלוּ. כָּל יָמַי, עַד שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם, הָיִיתִי מִזְדַּמֵּן אִתָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאתִי לְשָׁם.

לוֹרְד וִילְיַם וְהַדֻּכָּסִית לִילִיאַן שְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ צְעִירִים בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁבָּאוּ בִּבְרִית־הַנִּשּׂוּאִין, אוּלָם בְּרִיתָם נִתְבָּרְכָה בְּשֶׁפַע אשֶׁר וָעשֶׁר וַאֲפִלּוּ בִּפְרִי־בֶּטֶן. הֵם נִשְׁתַּקְּעוּ בְּדִפְּדִּין יְפַת־הַנּוֹף, לְיַד דּוֹרְקִינְג, וְהִזְמִינוּ אוֹתִי לְבַקֵּר אֶצְלָם תְּכוּפוֹת.

בִּיל בֶּרֶסְפוֹרְד מָשַׁךְ אֶת לִבִּי בְּיוֹתֵר. דוֹמֶה הָיָה, שֶׁהוּא מְחוֹנָן כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת לְצוֹדֵד נֶפֶשׁ קָצִין צָעִיר בְּחֵיל הַפָּרָּשִׁים. הוּא הָיָה בִּקי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם וְלֹא נֶעְלַם מֵעֵינָיו דָּבָר מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה בַּמּוֹעַדוֹנִים וּבַחֶבְרָה. שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה מַזְכִּירָם הַצְּבָאִי שֶׁל לוֹרְד דָּפֶרִין וְלוֹרְד לֶנְסְדָאוּן, שֶׁשִּׁמְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם, בָּזֶה אַחַר זֶה, בְּמִשְׂרַת מִשְׁנֵה־הַמֶּלֶךְ בְּהֹדּוּ, הוּא הָיָה סְפּוֹרְטַאי מֻבְהָק, שֶׁהוֹדִיעַ כָּל יָמָיו חִבָּה יְתֵרָה לְסוּסִים. פּוֹלוֹ, צֵיד חֲזִירֵי־בָּר, מְרוֹצֵי פּוֹנִי, מְרוֹצֵי סוּסִים, עִם צֵיד אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים – אֵלֶּה מִלְּאוּ תַּפְקִיד חָשׁוּב בַּעֲסָקָיו.

בְּעוֹדוֹ קָצִין צָעִיר בַּגְּדוּד הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שֶׁל חֵיל נוֹשְׂאֵי־הַשֶּׁלַח, הִמְרָה וְזָכָה בִּסְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל. כְּשֶׁיָּצָא בָּרֶגֶל לְאַחַר סְעֻדַּת־הָעֶרֶב בְּנַיְטְסְבְּרִידְג' אֶל הַקְּסַרְקְטִין שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים בְּהָאוּנְסְלוֹ, תָּפַס שָׁם תַּחַשׁ, שֶׁהֶחֱזִיק חֵיל־הַהוּסַרִים הָעֲשִׂירִי בִּכְלוּב, הֱטִילוֹ לְתוֹךְ שַׂק וּנְשָאוֹ עַל כְּתֵפָיו בַּחֲזָרָה לִמְסִבַּת־הַקְּצִינִים הַצּוֹפִיָּה לוֹ בְּנַיְטְסְבְּרִידְג', בִּזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר, בְּשִׂים לֵב לַמֶּרְחָק.

לֹא הָיָה בַּסְּפּוֹרְט וּבְכָל מִשְׂחֲקֵי־הַסְּפּוֹרְט דָּבָר שֶׁלֹּא נִסָּה יָדוֹ בּוֹ. לָאַחֲרוֹנָה יֵשׁ לְצַיֵּן, שֶׁהוּא שֵׁרֵת בַּצָּבָא בְּשָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע מִלְחָמוֹת, וְהִצִּיל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו, בְּמַצָּב שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ, מִן הָ“אַסַּגָּאִים” וְהַכַּדּוּרִים שֶׁל בְּנֵי־זוּלוּ. הַשְׁקָפוֹתָיו בְּעִנְיָנִים צִבּוּרִיִּים, אַף כִּי לֹא נִקּוּ מִגָּוֶן רִשְׁמִי כָּל־שֶהוּא, הִצְטַיְּנוּ בְּמַעֲשִׂיּוּתָן, וּבְעִנְיְנֵי נִמּוּס וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ נִרְאָה כְּפוֹסֵק אַחֲרוֹן בְּעֵינֵי רַבִּים.

וְכָךְ הָיִיתִי מַרְבֶּה לְבַקֵּר בְּדִפְּדִּין הַמְפֹאָרָה וְרַחֲבַת־הַיָּדַיִם, וּמֵעוֹלָם לֹא נִלְאֵיתִי לִשְׁמֹעַ אֶל אִמְרֵי חָכְמָתוֹ אוֹ לְהַשְׁמִיעַ אִמְרוֹתַי בְּאָזְנָיו. אֲנִי זוֹכֵר תָּמִיד אֶת הַצְהָרָתוֹ, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּפְרֹץ עוֹד מִלְחָמָה בֵּין עַמִּים בְּנֵי־תַּרְבּוּת. “תְּכוּפוֹת רָאִיתִי אֻמּוֹת מַגִּיעוֹת אֶל שְׂפַת הַתְּהוֹם”, הָיָה אוֹמֵר, “אַךְ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם אֵרַע דְּבַר־מָה, שֶׁעָצַר בַּעֲדָן וְהִצִּילָן”. לְדַעְתּוֹ, גָּבַר הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר בָּעוֹלָם בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יִתֵּן עוֹד לְתוֹעֲבַת־הַמִּלְחָמָה לִפְרֹץ בֵּין אֻמּוֹת בַּעֲלוֹת־נִמּוּסִים.

דַּעְתּוֹ זוֹ לֹא הָיְתָה מַכְרַעַת בִּשְׁבִילִי, אֲבָל יִחַסְתִּי לָהּ חֲשִׁיבוּת, וְשָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים, כְּשֶׁמִּלְּאוּ שְׁמוּעוֹת־מִלְחָמָה אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, סָמַכְתִּי עָלֶיהָ, וְשָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע פְּעַמִים נוֹכַחְתִּי בַּאֲמִתּוּתָהּ. הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם הֵד טִבְעִי לְחַיֵּי אָדָם בִּתְקוּפַת מַלְכוּתָהּ שֶׁל וִיקְטוֹרְיָה, אוּלָם לְבַסּוֹף הִגִּיעָה שָׁעָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם שָׁקַע בְּמצוּלוֹת עֲמֻקּוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל־מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לַלּוֹרד וִילְיַם בֶּרֶסְפוֹרְד וּבְנֵי־דוֹרוֹ לִמְדֹּד בִּימֵי חֶלְדָּם.

בְּדִפְּדִּין, בְּ־1896, פָּגַשְׁתִּי לָרִאשׁוֹנָה אֶת סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. הַגֵּנֵרַל הָיָה אַחַד הַמְפַקְּדִים הַמְנֻסִּים וְהַמְהֵימָנִים בְּיוֹתֵר בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ. כָּל יְמֵי חַיָּיו קִיֵּם יַחֲסֵי יְדִידוּת עִם הַלּוֹרְד בֶּרֶסְפוֹרְד. הוּא חָזַר זֶה עַתָּה לְאַנְגְּלִיָּה, לְאַחַר הַתְקָפָתוֹ הַמֻּצְלַחַת עַל מַעֲבַר מָלַקַּנְד בִּימוֹת הַסְּתַו שֶׁל 1895. לֹא הָיָה סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁאִם תַּגִּיעַ שְעַת־חֵרוּם חֲדָשָׁה בִּגְבוּל הֹדּוּ, עָתִיד סֶר בִּינְדוֹן לִתְפֹס מָקוֹם בְּרֹאשׁ הַפְּעֻלּוֹת. בְּיָדוֹ נִמְצָא אֵפוֹא הַמַּפְתֵּחַ לְחֶמְדוֹת הֶעָתִּיד. קָשַׁרְתִּי אִתּוֹ קִשְׁרֵי יְדִידוּת אַמִּיצָה. בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן אֶחָד, כְּשֶׁהָיִינוּ מְטַיְּלִים בַּשְּׂדֵרוֹת שְׁטוּפוֹת־הַנְּגֹהוֹת שֶׁל דִּפְּדִּין, הוֹצֵאתִי מִפִּי הַגֵּנֵרַל הַבְטָחָה, שֶׁאִם יָשׁוּב לְפַקֵּד עַל חֵיל־מִשׁלוֹחַ לִגְבוּל הֹדּוּ, יַרְשֵׁנִי לְהִלָּווֹת אֵלָיו.

אֻנָּה לְפָנַי גַּם מִקְרֶה בִּלְתִּי נָעִים אֶחָד בְּדִּפְּדִּין. הֻזְמַנְתִּי לִמְסִבַּת סוֹף הַשָּׁבוּעַ, שֶׁנֶּעֶרְכָה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל נְסִיךְ וֵילְס – כָּבוֹד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְלֵיטְנַנְט צָעִיר כָּמוֹנִי. גַּם קוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזוֹן הָיָה בֵּין הָאוֹרְחִים. הֲבִינוֹתִי, כַּמָּה חָשׁוּב הַדָּבָר לְהַדֵּר בְּנִמּוּסַי: לְדַיֵּק בַּזְּמַן, לְקַמֵּץ בְּמִלִּים, לְקַבֵּל מָרוּת – קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר, לְהַפְגִּין כָּל אוֹתָן הַסְּגֻלּוֹת, שֶׁבָּהֶן אֲנִי מִצְטַיֵּן פָּחוֹת מִכֹּל. מִן הָרָאוּי הָיָה לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת לְדוֹרְקִינְג בְּשָׁעָה 6, אוּלָם אֲנִי הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת בְּ־7.15 דַּוְקָא. מַה טּוֹב וּמַה־נָּעִים! אוּלָם עַד שֶׁעָבַרְתִּי כַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, נִתְבָּרֵר לִי, לְלֹא כָּל סָפֵק כִּמְעַט, שֶׁאֲאַחֵר אֶל מוֹעֵד סְעֻדַּת־הָעֶרֶב. הָרַכֶּבֶת נוֹעֲדָה לְהַגִּיעַ לְדוֹרְקִינְג בְּ־8.18, וְהַנְּסִיעָה מִן הַתַּחֲנָה הִצְרִיכָה עוֹד עֲשָׂרָה רְגָעִים. הִתְחַלְתִּי אֵפוֹא, לְמֹרַת־רוּחוֹ שֶׁל שְׁכֵנִי בַּקָּרוֹן, לְהַחֲלִיף אֶת בְּגָדַי בָּרַכֶּבֶת, בֵּין תַּחֲנָה לְתַחֲנָה. הָרַכֶּבֶת הִתְנַהֲלָה בַעֲצַלְתַּיִם, וְנִדְמָה שֶׁהִיא מַפְסִידָה כַּמָּה רְגָעִים בְּכָל חֲנָיָה. מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִיא לֹא פָּסְחָה עַל שׁוּם תַּחֳנָה בְּדַרְכָּה. הַשָּעָה הָיְתָה 8.40 לִפְנֵי שֶהִגַּעְתִּי לְדוֹרְקִינְג. בְּצֵאתִי מִן הַקָּרוֹן אֶל הַרְחָבָה, מָצָאתִי שָׁם אֶחָד מִמְּשָרְתֵי הָאֲחֻזָּה, וּפָנָיו הֵעִידוּ עַל הִתְרַגְשׁוּתוֹ. קָפַצְתִּי לְתוֹךְ הַמֶּרְכָּבָה, וְהִכַּרְתִּי לְפִי הַמְּהִירוּת, בָּהּ הֵאִיץ הָרַכָּב בְּסוּסָיו, שֶׁמַּשְׁבֵּר רְצִינִי נִשְקָף לִי בִּמְחוֹז־חֶפְצִי. בְּכָל זֹאת אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אֲנִי אַשְׁחִיל אֶת עַצְמִי לְתוֹךְ הַבַּיִת וְאֶתְפֹּס אֶת מְקוֹמִי לְיַד הַשֻׁלְחָן בְּלִי שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ בִּי, אַחַר כָּךְ אֶתְנַצֵּל לִפְנֵיהֶם”.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְדִּפְּדִּין, מָצָאתִי אֶת כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ מְכֻנֶּסֶת בַּטְּרַקְלִין. נִתְבָּרֵר, שֶׁבְּהֵעָדְרִי הָיָה מִסְפַּר הַמְסֻבִּים עוֹלֶה לִשְּלשָה־עָשָׂר. הַדֵּעָה הַקְּדוּמָה, שֶׁשָּׂרְרָה בְּבֵית־הַמַּלְכוּת בַּיָּמִים הָהֵם וּמָנְעָה אוֹתָם מִלְּהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּמִנְיַן שְׁלשָׁה־עָשָׂר, יְדוּעָה לַכֹּל. הַנָּסִיךְ סֵרֵב, בְּפַשְׁטוּת, לְהִכָּנֵס לַסְּעֻדָּה, וְלֹא הִסְכִּים גַּם לַהַצָּעָה, שֶיַּעַרְכוּ שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת בִּמְקוֹם הָאֶחָד. הוּא דִּיֵּק, כְּמִנְהָגוֹ, לְהוֹפִיעַ בִּשׁמוֹנֶה וָחֵצִי. הַשָּׁעָה הָיְתָה עַתָּה 8.48. וְכָךְ הָיוּ אַנְשֵׁי־סְגֻלָּה אֵלֶּה עוֹמְדִים בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל נִרְגָּשִׁים וְנִסְעָרִים, וּלְעֻמָּתָם עָמַדְתִּי אָנֹכִי – נַעַר צָעִיר שֶׁהֻזְמַן לִמְסִבָּתָם בְּתוֹרַת חֶסֶד מְיֻחָד. וַדַּאי שֶׁהָיָה בִּיכָלְתִּי לְהַסְבִּיר אֶת הָעִנְיָן עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. אֲנִי לֹא יָצָאתִי בַּמְּהִירוּת הָרְאוּיָה לַדֶּרֶךְ! מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר, שֶׁגַּם בְּשָׁנִים מְאֻחָרוֹת יוֹתֵר רָאִיתִי הַרְבֵּה פְּעָמִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתֵרוּץ זֶה עַצְמוֹ. אוּלָם הַפַּעַם וִתַּרְתִּי עָלָיו. גִּמְגַּמְתִּי קְצָת מִלִּים שֶׁל הִתְנַצְּלוּת וְהִתְקַדַּמְתִּי לְהַחֲווֹת קִדָּה לִפְנֵי הַנָּסִיךְ.

“הַאֵין מְלַמְּדִים אוֹתְךָ בִּגְדוּדְךָ לְדַיֵּק בַּזְּמַן, וִינְסְטוֹן?” אָמַר הַנָּסִיךְ בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת, וְנָתַן מַבָּט זָעוּם בַּקוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ.

זֶה הָיָה רֶגַע אָיֹם וְנוֹרָא! שְׁנַיִם־שְׁנַיִם נִכְנַסְנוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל, וְכָל הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר הֵסַבּוּ אֶל שֻׁלְחָן אֶחָד. כַּעֲבֹר רֶבַע שָׁעָה, בְּעֵרֶךְ, נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ, שֶׁהָיָה אָדָם טוֹב־לֵב מִטִּבְעוֹ, וְהוּא פָּנָה אֵלַי בִּדְבַר־לֵצָנוּת, שֶׁהוֹצִיאַנִי מִמְּבוּכָתִי.

וְאָמְנָם רוֹאֶה אֲנִי אֶת חֹסֶר הַדַּיְקָנוּת כְּהֶרְגֵּל נִפְסָד, וְכָל יָמַי הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהִגָּמֵל מִמֶּנּוּ. “מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין”, אָמַר לִי מַר וֶלְדוֹן, לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, “אֶת נְקֻדַּת הַשְׁקָפָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים הַנּוֹהֲגִים לְאַחֵר עֶשֶׁר דַּקּוֹת בְּכָל פְּגִּישָׁה וּפְגִישָׁה, שֶׁהוֹעִידוּ לְמֶשֶׁךְ הַיּוֹם”. אֲנִי מַסְכִּים לְדַעְתּוֹ זוֹ בְּהֶחְלֵט, הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הַיְחִידָה הִיא לְוַתֵּר לְגַמְרֵי עַל פְּגִישָׁה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וּלְהַשְׁלִים בְּאֹפֶן כָּזֶה אֶת הֶחָסֵר. אוּלָם מְעַטִּים הֵם הַמּוֹצְאִים עֹז בְּלִבָּם לַעֲשׂוֹת כֵּן. מוּטָב לְסַלֵּק אֶת אָחָד הַנִּכְבָּדִים כְּשֶהוּא מוֹחֶה נִמְרָצוֹת בַּפֶּתַח, וְלֹא תְּהֵא כָּל אַחַת מִתֵּשַׁע מִשְׁלָחוֹת חֲשׁוּבוֹת בֶּאֱמֶת מִתְמַרְמֶרֶת עֶשֶׂר דַּקּוֹת בַּחֲדַר־הַמְתָּנָה חֲסַר־אֲוִיר.

* * * * *

בְּדֵצֶמְבֶּר 1895 אֵרַע בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה מְאֹרָע, שֶׁמִּדֵּי הַבִּיטִי אֲחוֹרַנִית אֶל דֶּרֶךְ חַיַּי, אֲנִי רוֹאֶה בּוֹ מְקוֹר רָעוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמְּצָאוּנִי בְּדַרְכִּי.

לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי חָזַר לַשִּׁלְטוֹן בַּקַּיִץ שֶׁל אוֹתָה שָׁנָה, עִם רֹב שַׁמְרָנִי שֶׁל 150. הוּא צִפָּה לַשִּלְטוֹן, שֶׁרַק חֹק שֶׁבַע הַשָּׁנִים הָיָה עָלוּל לְקַצְּצוֹ. הוּא רָאָה אֶת עִקַּר תַּפְקִידוֹ בְּכַפָּרַת קְלוֹנוֹ שֶׁל גְּלַדְסְטוֹן בְּסוּדַן, שָׁם נִרְצַח הַגֵּנֵרַל גּוֹרְדוֹן, וּכְנִיעָתוֹ בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, לְאַחַר הַתְּבוּסָה בְּהַר מַיּוּבָּה. הוּא נִגַּשׁ לִשְנֵי עִנְיָנִים אֵלֶּה בִּפְסִיעוֹת אִטִּיּוֹת וּבְטוּחוֹת, מִתּוֹךְ זְהִירוּת רַבָּה וִיתֵרָה. הוּא שָׁקַד לְטַפֵּחַ אֶת הַשָּׁלוֹם בְּאֵירוֹפָּה וְטָרַח לִמְנֹעַ כָּל הַפְרָעָה אֶפְשָׁרִית מִבַּיִת. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר, כִּי הַהִתְרַחֲבוּת הָרוּסִית בַּמִּזְרָח הָרָחוֹק מְאַיֶּמֶת עַל עִנְיְנֵי בְּרִיטַנְיָה וְחִיּוּתָהּ שֶׁל יַפָּן, לֹא חָשַׁשׁ לְצַוּוֹת בִּדְבַר הַנְּסִיגָה. הוּא הִתִּיר לָרוּסִים לְגָרֵשׁ אֶת הַצִּי הַבְּרִיטִי בְּסִין מִפּוֹרְט־אַרְתּוּר. הוּא נָשָׂא דּוּמָם אֶת לַעַג הָאוֹפּוֹזִיצְיָה הַלִּיבֵּרָלִית שֶׁהֶאֱשִׁימָה אוֹתוֹ בְּמֹרֶךְ־לֵב. כְּשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת אוֹלְנֵי בְּעִנְיָן וֵנֵצוּאֵלָה מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה זֶה אוּלְטִימָטוּם – שָׁלַח אֶת הַמַּעַנֶה הָרַךְ שֶׁהֵשִׁיב חֵמָה. עִקַּר שְׁאִיפוֹתָיו נִתְרַכְּזוּ בַּקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית. הוּא כִּוֵּן אֶת מִקְלָעָיו לְסוּדַן וְלִטְרַנְסְוַל.

בְּכִוּוּן זֶה הָאַחֲרוֹן פָּעַל רַבּוֹת גַּם מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין. “גּ’ו” הָאַדִּיר, שֶׁקִּיֵּם אֶת שִׁלְטוֹן הַלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי מֵ־1886 עַד 1892, עָמַד בְּרֹאשׁ הַהַתְקָפוֹת, שֶׁמִּגְּרוּ בְּ־1895 אֶת מֶמְשַׁלְתָּם קִצְרַת־הַיָּמִים שֶׁל הַלִּיבֵּרָלִים. הוּא הֶחֱלִיט סוֹף סוֹף לְהִצְטָרֵף לַקַּבִּינֶט הֶחָדָשׁ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, וּמִשְׂרַד הַמּוֹשָׁבוֹת, שֶׁנֶּחֱשַׁב בְּאֶמְצַע הַתְּקוּפָה הַוִּיקְטוֹרְיָנִית לְאַחַד הַתַּפְקִידִים הַנְּחוּתִים בַּמַּעֲלָה, נֶהְפַּךְ בְּיָדָיו לְמַכְשִׁיר עִקָּרִי בִּיצִירַת הַפּוֹלִיטִיקָה הַלְּאֻמִית. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, שֶׁהָיָה צוֹעֵד בִּכְבֵדוּת לִקְרַאת סִדּוּר כְּלָלִי שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת עִם הַכַּלִּיף בְּחַרְטוּם וְעִם הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר בִפְרֵטוֹרְיָה, מָצָא בְּעִנְיַן דְּרוֹם־אַפְרִיקָה עִדּוּד רַב וּמַכְרִיעַ בְּאִישִׁיּוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אִימְפֶּרִיַלִּיסְטָן־רַדִּיקָל מִבִּירְמִינְגְהָם.

מִחוּץ לִנְטִיּוֹת אִישִׁיּוֹת אֵלֶּה, שֶׁבְּאֹפִי וּבְמֶזֶג, הָיְתָה כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת בִּדְרוֹם־אַפְרִיקָה עֲשׂוּיָה לְשֵׂאתָם בְּהַתְמָדָה לִקְרַאת מַשְׁבֵּר. הִתְפַּתְּחוּתָהּ שֶׁל חֲפִירַת הַזָּהָב מִן הָעֹמֶק בְּמִכְרוֹת הָרַנְד⁴⁵ הָפְכָה אֶת יוֹהַנְסְבּוּרְג בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מֻעָטוֹת לְגוֹרֵם נִכָּר לֹא רַק בְּעִנְיָנֶיהָ הַכַּסְפִּיִּים וְהַכַּלְכָּלִיִּים שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, אֶלָּא גַּם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הָרֶפֻּבְּלִיקָה שֶׁל הָאִכָּרִים הַבּוּרִיִּים, שֶׁהִסְתַּפְּקוּ עַד עַתָּה בְּחַיִּים בְּחֵיק הַטֶּבַע עַל פְּנֵי הַשְּׁטָחִים הַבּוֹדְדִים, לְשָׁם הִגְּרוּ אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם רָאֲתָה עַתָּה אֶת אוֹצָרָהּ מִתְמַלֵּא הַכְנָסוֹת עֲצוּמוֹת מִמִּכְרוֹת־הַזָּהָב וּמָצְאָה אֶת עַצְמָהּ אַחֲרָאִית לְעִיר חֲדִישָׁה בְּעֶצֶם שִׂגְשׂוּגָהּ, עִם אוֹכְלוֹסְיָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁל בְּנֵי כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁמִּסְפָּרָם גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ מִיּוֹם לְיוֹם. מַנְגָּנוֹן מֶמְשַׁלְתִּי חָזָק, מֻכְשָׁר וּבַעַל אַמְבִּיצְיוֹת גָּדַל בִּפְרֵטוֹרְיָה, וְנַעֲשָׂה אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת לִשְׁאִיפוֹתֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלַנְדִּים בְּכָל רַחֲבֵי אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית. מַנְגָּנוֹן זֶה כִּלְכֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּמִסִּים מִמַּלְקוֹחַ־הַזָּהָב, שֶׁהָיָה נִדְלֶה בְּמִדָּה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת אֶל פְּנֵי הַצּוּק הַגָּדוֹל שֶל בֶּנְקֶט. הוּא פָּנָה לְהוֹלַנְד וּלְגֶרְמַנְיָה בְּבַקָּשַׁת תְּמִיכָה וּקְשָׁרִים עִם אֵרוֹפָּה. וְעַל כָּל אֵלֶּה שָׁמַר כֹּחַ אַדִּיר לְאֵין שִׁעוּר שֶׁל חֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים אֶלֶף אִכָּרִים בּוּרִיִּים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, צָרֵי־עַיִן, אֲדוּקִים בֶּאֱמוּנָתָם, בַּעֲלֵי דֵּעוֹת מְשֻׁחָדוֹת – חֵיל קַלָּעִים רוֹכְבִים עָשׂוּי לִבְלִי חָת, גַּיִס מֻכְשָׁר שֻלֶ פָּרָשִׁים לוֹחֲמִים, שֶׁלֹא קָם כָּמוֹהוּ לְמִן יְמֵי הַמּוֹנְגוֹלִים.

תּוֹשָׁבֶיהָ הַחֲדָשִׁים שֶׁל יוֹהַנֶסְבּוּרְג – “הַנָּכְרִים”, כְּפִי שֶקָּרְאוּ לָהֶם בְּנֵי הַמָּקוֹם – בְּרִיטִים בְּרֻבָּם הַמַּכְרִיעַ, לֹא נָחָה דַּעְתָּם מִן הַהַנְהָלָה הַגְּרוּעָה וּלְעִתִּים גַּם נִפְסֶדֶת, שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבּוּרִית. וּבְיִחוּד הִתְרָעֲמוּ עַל הַמִּסִּים הַכְּבֵדִים, הַמִּתְרַבִּים וְהוֹלְכִים מיּוֹם לְיוֹם. הֵם חִדְּשׁוּ אֶת הַסִּסְמָה הַנּוֹשָׁנָה: “אֵין מִסִּים בְּלֹא נְצִיגוּת”. הֵם תָּבְעוּ לְעַצְמָם זְכוּת־בְּחִירָה, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁרִבּוּי מִסְפָּרָם הָיָה עָלוּל לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּשְׁטָר הַבּוּרִי עַל פִּיהוּ וְלִמְסֹר אֶת רִבּוֹנוּתוֹ שֶׁל הַטְּרַנְסְוַל מֵחָדָש בְּאוֹתָן הַיָּדַיִם, שֶׁמֵּהֶן הוּצְאָה בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ בְּ־1881, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלֵּא אֶת דְּרִישָׁתָם הַצּוֹדֶקֶת, בְּשׁוּם אֹפֶן.

מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין עִם לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בְּעִקְבוֹתָיו נִלְחַם לִזְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַ“נָּכְרִים”. לַהֲלָכָה דֵּמוֹקְרָטִית, עַל גַּבֵּי הַנְּיָר, הָיָה הָעִנְיָן מַכְרִיעַ. אַךְ לְעוֹלָם לֹא תְּשַׁכְנֵעַ אִישׁ בְּדֶרֶךְ הַהִגָּיוֹן, שֶׁיִפְשֹׁט מֵרָצוֹן אֶת עוֹרוֹ מֵעַל בְּשָׂרוֹ. הַתּוֹשָׁבִים הַוָּתִיקִים שֶׁל הַטְּרַנְסְוַל לֹא הָיוּ מוּכָנִים לְוַתֵּר עַל הָאַבְטוֹנוֹמְיָה שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, לְטוֹבַת הַחֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ, וִיהִי מִסְפָּרָם רַב וְהַשְׁפָּעָתָם עֲצוּמָה כְּכָל שֶׁתִּהְיֶה. מָנוּי וְגָמוּר הָיָה עִם הַוָּתִיקִים לְהַטִּיל עַל הַנָּכְרִים מִסִּים נוֹסָפִים, וְלֹא לָתֵת לָהֶם לְהָרִים רֹאשׁ. הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר וַחֲבֵרָיו לֹא רָאוּ כָּל סִבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ תִּמָּנַע אֵרוֹפָּה מֵהִתְעָרֵב לְטוֹבָתָם, אִם יַגִּיעַ הַסִּכְסוּךְ לִידֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ, וְכָךְ לֹא רָאוּ מְנִיעָה לְהִשְׁתַּלְּטוּתָם הַגְּמוּרָה עַל אַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית כֻּלָּה, גַּם הֵם לֹא חָסְרוּ טְעָנוֹת וַּמֲענוֹת. הַאִם לֹא נָסְעוּ בְּעֶגְלוֹת בָּקָר הַמִּדְבָּרָה, בְּבָרְחָם מִפְּנֵי שִׁלְטוֹן הַבְּרִיטִים עִם הִתְעָרְבוּתוֹ הַמַּתְמֶדֶת בָּעִנְיָנִים שֶׁבֵּינֵיהֶם לְבֵין הַיְלִידִים, נְתִינֵיהֶם וּמְשָׁרְתֵיהֶם? לוּ הָיְתָה אַנְגְּלִיָּה מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן “מְסִבַּת־הַתֵּה הַבּוֹסְטוֹנִית”⁴⁶, כִּי אָז הִרְגִּישׁוּ הַבּוּרִים כְּהַרְגָּשָׁתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַמַּטָּעִים בִּדְרוֹם אֲמֵרִיקָה, לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה לְהִתְבַּדְּלוּת מִן הַצָּפוֹן. הֵם הִכְרִיזוּ, שֶׁהַזְּרוֹעַ הָאֲרֻכָּה שֶׁל הָאִימְפֶּרְיַלִּיזְם הַבְּרִיטִי, הַשְּׁלוּחָה לַזָּהָב, מְרַדֶּפֶת אוֹתָם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת־מִפְלָטָם הָאַחֲרוֹנִים; וּלְעוּמָּתָם טָעַן מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין, שֶׁהֵם מְסָרְבִים לָתֵת זְכֻיּוֹת אֶזְרָחִיּוֹת לְכֹחוֹת הַיְצִירָה הַחֳדִישִׁים, הַמַּכְנִיסִים לַמְּדִינָה תִּשְׁעִים לְמֵאָה מִכָּל עָשְׁרָהּ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ עוֹד לְהַלְקוֹת אֶת הַקָּפִירִים שָׁלֶהם. תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי!

מַר סֵסִיל רוֹדְס הָיָה יוֹצְרָהּ וּנְשִׂיאָהּ שֶׁל הַחֶבְרָה בַּעֲלַת הַ“צַּ’רְטֶר”⁴⁷ וְכֵן שִׁמֵּשׁ, בִּתְמִיכָתָם הָרְחָבָה שֶׁל הַהוֹלַנְדִּים, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל מוֹשֶׁבֶת הַכֵּף. ד“ר גֵ’מְסוֹן הָיָה מְנַהֵל הַחֶבְרָה וְהוּא כָּפוּף לְרוֹדְס. גֵ’מְסוֹן – אָדָם תַּקִּיף וּמְהִיר הַחֲלָטָה – הֵקִים בְּמֵיפְקִינְג גַּיִס בֶּן 600 אוֹ 700 אִישׁ: בְּמִקְרֵה הִתְקוֹמְמוּת שֶׁל הַ”נָּכְרִים" לְמַעַן זְכֻיּוֹתֵיהֶם הָאֶזְרָחִיּוֹת וְהַפּוֹלִיטִיּוֹת, דָּבָר שֶׁאִיְּמוּ בּוֹ לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת, הָיָה בִּיכָלְתּוֹ, בִּשְׁעַת הַדְּחַק – בְּהַסְכָּמָתוֹ שֶׁל מַר רוֹדְס וּבְאִשּׁוּרָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית – לַעֲבֹר בִּמְהִירוּת אֶת 150 הַמִּילִין הַמַּפְרִידִים בֵּין מֵיפְקִינְג לְיוֹהַנֶסְבּוּרְג וְלִמְנֹעַ שְׁפָךְ־דָּם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. עִם זֶה, הִתְכּוֹנֵן בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג קֶשֶׁר שֶׁל מַמָּשׁ, כְּדֵי לִתְבֹּעַ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ זְכֻיּוֹת אֶזְרָחוּת מְלֵאָה לַנָּכְרִים. לֹא הָיָה כָּל מַחְסוֹר בְּכֶסֶף לְאַחַר שֶרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בֵּין בַּעֲלֵי מִכְרוֹת־הַזָּהָב נִמְנוּ עִם הַקּוֹשְׁרִים. בְּדֶרֶך כְּלָל תָּמְכוּ בָּהֶם – אַף כִּי תְּמִיכָה זוֹ לֹא מָצְאָה בִּטּוּי נִמְרָץ בְּיוֹתֵר – רֹב עוֹבְדֵיהֶם וְהָאוֹכְלוֹסְיָה שֶׁאֵינָהּ הוֹלַנְדִּית בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג, שֶכְּבָר עָלְתָה בְּמִסְפָּרָהּ עַל כָּל שְׁאָר אוֹכְלוֹסֵי הַטְּרַנְסְוַל. בֹּקֶר אֶחָד נוֹסְדָה מֶמְשֶׁלֶת אַרְעַי בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג, וְד“ר גֵּ’מְסוֹן עָלָה בְּרֹאשׁ 700 פָּרָשִׁים, וּשְׁנֵי תּוֹתָחִים אִתָּם, דֶּרֶך הַוֶּלְדְּט⁴⁸ עַל הָעִיר. הַמְּאֹרָע זִעֲזַע אֶת אֵרוֹפָּה וְעוֹרֵר הִתְרַגְּשׁוּת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַקֵּיסָר שָׁלַח אֶת הַטֵּלֶגְרָמָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁלּוֹ אֶל הַנָּשִׂיא קְרִיוּגֶר וּפָקַד עַל חַיָּלֵי־הַצִּי הַגֶּרְמָנִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לַמָּקוֹם לַעֲלוֹת אֶל הַחוֹף בְּמִפְרַץ דֶּלַּגּוֹאָה. בִּקֹּרֶת קָשָׁה נִמְתְּחָה עַל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה בְּכָל אֻמָּה וְלָשׁוֹן. הַגְּיָסוֹת, שֶׁעָמְדוּ זֶה כְּבָר בְּמַצַּב הָכֵן, הִקִּיפוּ עַל נְקַלָּה אֶת ד”ר גֵ’מְסוֹן וּפָרָשָׁיו, וּלְאַחַר קְרָב עַז אִלְּצוּהוּ לְהִכָּנַע. בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת דִּכְּאוּ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים אֲחֵרִים שֶׁל טְרַנְסְוַל אֶת הַמֶּרֶד בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג וְאָסְרוּ אֶת כָּל הַמַּנְהִיגִים וְהַמִּלְיוֹנֵרִים הַמְעֹרָבִים בּוֹ.

כְּשֶהִגִּיעוּ לְאַנְגְּלִיָּה הַיְדִיעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עַל מַסָּעוֹ שֶׁל ד“ר גֵ’מְסוֹן הִתְנַכְּרָה הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית לְמַעֲשֵׂהוּ תֵּכֶף וּמִיָּד. סֵסִיל רוֹדְס בְּקֵיפְּטָאוּן הֵעִיר לַקּוֹנִית: “הוּא הָפַךְ אֶת קַעֳרָתִי עַל פִּיהָ” לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי הִפְעִיל אֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ הַדִּפְּלוֹמָטִי, בְּסַבְלָנוּת לְאֵין כָּמוֹהָ, לְשַׁכֵּךְ אֶת הַסְּעָרָה. רָאשֵׁי הַקּוֹשְרִים בְּיוֹהַנֶסְבּוּרְג, שֶנִּדּוֹנוּ לְמִיתָה, קִּבְּלוּ לְבַסּוֹף רְשׁוּת לִפְדּוֹת אֶת נַפְשָׁם בְּכֹפֶר עָצוּם. פָּרָשָׁיו שֶׁל ד”ר גֵּ’מְסוֹן נִמְסְרוּ עַל־יְדֵי הַבּוּרִים לְדִין בְּרִיטִי, וּמַנְהִיגָם וּקְצִינָיו נִדּוֹנוּ לְמַאֲסַר שְׁנָתָיִם.

חֲקִירָה קַפְדָּנִית נֶעֶרְכָה, בְּהַנְהָלַת הַמִּפְלָגָה הַלִּבֶּרָלִית, כְּדֵי לְהִוָּכַח בְּאֵיזוֹ מִדָּה הָיוּ מַר צֶ’מְבֶּרְלֵין וּמַר רוֹדְס מְעֹרָבִים (אִם הִתְעָרְבוּ, בִּכְלָל) בְּעִנְיָן זֶה. חֲקִירָה זוֹ נִמְשְׁכָה זְמַן רַב, אַךְ לֹא הִגִּיעָה לְשׁוּם מַסְקָנָה מְסֻיֶּמֶת; וְהָעִנְיָן נִשְׁתַּתֵּק לְבַסּוֹף. אוּלָם הִיא הֵטִילָה אַחֲרֶיהָ שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל צְלָלִים קוֹדְרִים. כְּבוֹדָה שֶׁל בְּרִיטַנְיָה נִפְגַּע קָשֶׁה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַהוֹלַנְדִּים סִלְּקוּ אֶת סֵסִיל רוֹדְס מִן הַשִּׁלְטוֹן בְּמוֹשֶׁבֶת הַכֵּף. בַּטֵּלֶגְרָמָה שֶׁל קֵיסַר גֶּרְמַנְיָה הָיָה מִשּׁוּם גִּלּוּי אֵיבָה לָאֻמָּה הַבְּרִיטִית, שֶׁלֹּא שְׁכָחַתְהוּ עוֹד לְעוֹלם. הַקֵּיסָר מִצִּדוֹ, בִּרְאוֹתוֹ אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד אֵין אוֹנִים בִּפְנֵי הַכֹּחַ הַיַּמִּי שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, גָּמַר אֹמֶר לְהַתְחִיל בִּבְנִיַּת צִי גָּרְמָנִי. הֻפְרַע הַשָּׁלוֹם בְּכָל מַהֲלַךְ הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁל דְּרוֹם אַפְרִיקָה.

הַמִּתְיַשְּׁבִים הַבְּרִיטִיִּים נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם בַּצַּר לָהֶם אֶל הַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית; וּבְנֵי הַגֶּזַע הַהוֹלַנְדִּי בַּאֲשֶׁר הֵם נוֹפְפוּ בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת דִּגְלֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הָרֶפֻּבְּלִיקוֹת הַבּוּרִיּוֹת. הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית הִשְׁתַּדְּלָה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ לְאַחַר הַכִּשָּׁלוֹן הַמַּחְפִּיר, בְּעוֹד שֶׁמֶּמְשֶׁלֶת טְרַנְסְוַל הוֹסִיפָה לְהַכְבִּיד אֶת עֹל מִסֶּיהָ עַל הַ“נָּכְרִים” וְהֵחֵלָה קוֹנָה בְּהַכְנָסוֹתֵיהֶם כְּלֵי־זַיִן וְתַחֲמשֶׁת לָרֹב. עַל סִבּוֹת הַסִּכְסוּךְ נוֹסַף שֶמֶן עַל מְדוּרָתָן, וּמִשְׁפָּטָן הָיָה עָתִיד לְהֵחָרֵץ בְּבֵית־דִּין חָשׁוּב הַרְבֵּה יוֹתֵר.

בְּמֶשֶׁךְ קַיִץ סוֹעֵר זֶה הָיְתָה אִמִּי מַזְמֶנֶת בְּאֹרַח קֶבַע אֶל שֻׁלְחָנָהּ פּוֹלִיטִיקָאִים מִשְּׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת וְרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בַּסִּפְרוּת וּבָאָמָנוּת, בְּיַחַד עִם הַיָּפוֹת וְהַנֶּחֱמָדוֹת בִּנְשֵׁי־הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין. אוּלָם פַּעַם אַחַת הִפְרִיזָה בְּמִקְצָת עַל מִדַּת סַבְלָנוּתָה הַפּוֹלִיטִית. סֶר גּ’וֹן וִילוֹבִּי, אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַגַּיִס שֶׁל גֵּ’מְסוֹן שֶׁשֻּׁחְרַר בַּעֲרֵבוּת עַד לְבֵרוּר מִשְׁפָּטוֹ בְּלוֹנְדוֹן, הָיָה אֶחָד מִידִידֵינוּ הַוָּתִיקִים. הוּא הָאִישׁ, שֻהֶוֹרַנִי לָרִאשׁוֹנָה, כֵּיצַד לְסַדֵּר אֶת הַפָּרָשִׁים בְּחֵיל־צַעֲצוּעַי בְּמִשְמֶרֶת־חָלוּץ רְאוּיָה לִשְׁמָהּ. בְּבוֹאִי מֵהָאוּנְסְלוֹ לִסְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם, כְּבָר מְצָאתִיו בְּבֵיתֵנוּ. אִמִּי טֶרֶם הִגִּיעָה. פִּתְאֹם נִפְתְּחָהה הַדֶּלֶת וְהַשַּׁמָּשׁ הִכְרִיז על בּוֹאוֹ שֶׁל מַר גּ’וֹן מוֹרְלֵי. לִבִּי בִּשֵּׂר לִי רָעוֹת, אוּלָם אֲנִי הִצַּגְתִּי אוֹתָם בְּעַזּוּת־מֵצַח אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ; וְאָמְנָם לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה בְּיָדִי. גּ’וֹן מוֹרְלֵי הִזְדַּקֵּף, וּבְלִי לְהוֹשִיט אֶת יָדוֹ, הֶחֱוָה מֵעֵין קִדָּה חֲטוּפָה. וִילוֹבִּי לָטַשׁ אֶת עֵינָיו לְפָנָיו בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר. נָבוֹךְ וְעָלוּב, נִסִּיתִי לִקְשֹׁר מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לְשִׂיחָה, בִּפְנוֹתִי בִּשְׁאֵלוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ לָזֶה וְלָזֶה חֲלִיפוֹת. סוֹף סוֹף רָוַח לִי, כְּשֶׁנִּרְאֲתָה אִמִּי בַּטְּרַקְלִין. הַמַּצָּב הָיָה רְצִינִי, אֲבָל אִמִּי הִשְׂכִּילָה לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו. עַד שֶׁהִגִּיעָה הַסְּעֻדָּה אֶל קִצָּהּ, כִּמְעַט אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְאָדָם מִן הַצַּד לְהַשְׁגִּיחַ בְּכָךְ, שֶׁשְּׁנַיִם מֵאַרְבַּעַת הַמְסֻבִּים אֶל הַשֻּלְחָן אֵינָם פּוֹנִים זֶה אֶל זֶה בְּמֵישָׁרִין. עִם גְּמָר הַסְּעֻדָּה נִדְמָה לִי, שֶהַשְּׁנַיִם הָיוּ עוֹשִׂים זֹאת בְּרָצוֹן, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁתָּפְסוּ אֶת עֶמְדוֹתֵיהֶם, רָאוּ חוֹבָה לְעַצְמָם לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן. חָשַדְתִּי אֶת אִמִּי בְּנִסָּיוֹן לְהָפִיג אֶת הַמְּרִירוּת הַיְתֵרָה, שֶׁנִּצְטַבְּרָה מִסָּבִיב לְעִנְיָן זֶה, הִיא בִּקְּשָׁה לְמַעֵט אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה עַד כְּדֵי הָעִנְיָנִים הַפּוֹלִיטִיִּים הָרְגִילִים. אוּלָם כָּאן נִשְׁפַּךְ דָּם, וְאֵין אֵפוֹא עִנְיָן זֶה דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים.

לְמוֹתָר לְהַגִּיד, שֶׁבִּשְׁנִתי הָעֶשְׂרִים וְאַחַת הִסְכַּמְתִּי בְּכָל לִבִּי לְמַעֲשֵׂה ד"ר גֵּ’מְסוֹן וַאֲנָשָׁיו. תָּפַסְתִּי יָפֶה אֶת סִבּוֹת הַמַּחֲלֹקֶת, וְנִמּוּקֵי שְׁנֵי הַצְּדָדִים. עָרַגְתִּי לַיּוֹם בּוֹ נוּכַל לִנְקֹם אֶת “נִקְמַת מַיּוּבָּה”. נִדְהַמְתִּי לְמֹרֶךְ הַלֵּב, שֶׁצִּיֵּן אֶת פְּעֻלוֹת מֶמְשַׁלְתֵּנוּ הַשַּׁמְרָנִית בְּאוֹתוֹ מַשְׁבֵּר. בּשְׁתִּי לִרְאוֹתָהּ מִתְרַפֶּסֶת בִּפְנֵי אוֹפּוֹזִיצְיָה לִבֵּרָלִית מֻתְעֵית וְאֵינָהּ נִמְנַעַת אֲפִלּוּ מִלְּהַעֲנִישׁ פָּרָשִׁים אַמִּיצִים אֵלֶּה, שֶׁרַבִּים מֵהֶם הִכַּרְתִּי מִקָּרוֹב. אוּלָם עָתִיד הָיִיתִי לְהוֹסִיף עַל יְדִיעוֹתַי בְּעִנְיְנֵי דְּרוֹם־אַפְרִיקָה בִּתְקוּפָה יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הֹדּוּ    🔗

הִגִּיעָה שְׁעָתֵנוּ לָרֶדֶת בָּאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה מִזְרָחָה. יָצָאנוּ מִסָּאוּתְהֶמְפְּטוֹן בָּאֳנִיָּה נוֹשֵׂאת צָבָא, כְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ, וּלְאַחַר מַסָּע שֶׁל שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, הִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן בִּנְמֵלָהּ שֶׁל בּוֹמְבֵּי, מְקוֹם שָׁם הוּרַם לְפָנֵינוּ הַמָּסָךְ מֵעַל כּוֹכַב־לֶכֶת חָדָשׁ, כְּבַיָכוֹל.

שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם אֶת שִׂמְחָתָם שֶׁל הַקְּצִינִים וְהַחַיָּלִים, לְאַחַר שֶׁהָיוּ כְּלוּאִים בָּאֳנִיָּה כְּעוֹפוֹת בִּכְלוּב, קָרוֹב לְחֹדֶשׁ יָמִים, בִּרְאוֹתָם אֶת תְּמָרֶיהָ וְאַרְמוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל בּוֹמְבֵּי כְּעֵין שַׂהֲרוֹן רְחַב־יָדַיִם מִסָּבִיב לָהֶם! מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה לָטַשְׁנוּ אֶת עֵינֵינוּ אֲלֵיהֶם, מֵעֵבֶר לַמַּיִם הַמִּתְנוֹצְצִים וּמַתִיזִים אֶת קִצְפָּם אֶל סוֹלְלַת הַחוֹף. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בִּקֵּשׁ לַעֲלוֹת לַחוֹף בְּלִי שְׁהִיּוֹת וְלַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל הֹדּוּ תֵּכֶף וּמִיָּד. אוּלָם הַדִּחוּיִים וְהָעִכּוּבִים הָרִשִׁמִיִּים, הַמַּכְבִּידִים עַל הַנּוֹסֵעַ הָרָגִיל בְּעָזְבוֹ אֶת הָאֳנִיָּה, קָשִׁים פִּי שִבְעָה לַנּוֹסְעִים עַל חֶשְׁבּוֹנָהּ שֶׁל מַלְכוּת.

בְּעֵרֶךְ בְּשָׁלשׁ נִתְּנוּ לַמְרוֹת זֶה הוֹרָאוֹת, שֶׁהָאֲנָשִׁים יַעֲלוּ לַחוֹף בְּשָׁעָה שְמוֹנֶה, כְּשֶׁיָּפוּג הַחֹם; בֵּינְתַיִם נִתְּנָה רְשׁוּת לְחֵלֶק מִן הַקְּצִינִים לַעֲלוֹת לְחוּד, הֲמוֹן סִירוֹת זְעִרוֹת שָׁרְצוּ מִסָּבִיב לָאֳנִיָּה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בְּמִשְׂחַק הַגַּלִּים. כַּמָּה מֵאֵלֶּה עָמְדוּ בִּמְהֵרָה לְשֵׁרוּתֵנוּ. לְאַחַר רֶבַע שָׁעָה הִגַּעְנוּ לִמְסִלּוֹת־הַחוֹף שֶׁל מַעֲגֵנַת שָׂשׂוֹן. שָׁם הָיְתָה לִי הָרְוָחָה, כִּי תְּנוּעָתָהּ הַמְּהִירָה שֶׁל הַסִּירָה, בָּה יָרַדְתִּי עִם שְׁנַיִם מֵחֲבֵרַי, הִדְאִיגָה אוֹתָנוּ לֹא מְעַט. הַסִּירָה גָּלְשָׁה לְאֹרֶךְ חוֹמַת־אֲבָנִים גְּדוֹלָה, עִם מַדְרֵגוֹת טְחוּבוֹת וְטַבְּעוֹת־בַּרְזֶל, שֶׁיַּחֲזִיק בָּהֶן הָעוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת. הַגַּלִּים טִלְטִלוּ אֶת הַסִּירָה מַעְלָה וּמַטָּה, בְּגֹבַהּ שֶׁל אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ רֶגֶל. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְנֶאֱחַזְתִּי בְּאַחַת הַטַּבָּעוֹת; אוּלָם בְּטֶרֶם דַּרְכָה כַּף רַגְלִי עַל הַמַּדְרֵגוֹת, טֻלְטְלָה הַסִּירָה מֵהֶן וָהָלְאָה, וַאֲנִי חַשְׁתִּי כְּאֵב עַז וּמְשֻׁנֶּה בִּכְתֵפִי הַיְמָנִית. בְּכָל־זֹאת הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, פָּלַטְתִּי אֵילוּ הֶעָרוֹת בַּעֲלוֹת אֹפִי כְּלָלִי, שֶׁהִתְחִילוּ רֻבָּן בָּאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הָאָלֶף־בֵּית, גִּפַּפְתִּי לִכְתֵפִי, וּבִמְהֵרָה הֻסַּח כָּל הָעִנְיָן מִדַּעְתִּי.

לִצְעִירֵי קוֹרְאַי אִיעַץ לְהִזָּהֵר מִכְּתֵפַיִם נְקוּעוֹת. בְּעִנְיָן זֶה, כְּמוֹ בְּרֹב עִנְיָנִים אֲחֵרִים הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן הוּא הַמַּכְרִיעַ. דְּרוּשָׁה הִתְאַמְּצוּת יוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל, כְּדֵי לִקְרֹעַ אֶת הַקְּרוּם הַמְחַבֵּר אֶת פִּרְקֵי הַכָּתֵף זֶה לָזֶה. אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁנַּעֲשָׂה מַעֲשֶׂה, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה כִּמְעָט. אַף כִּי כְּתֵפִי לֹא נָקְעָה מַמָּשׁ, הַרֵי נִגְרְמָה לָהּ חֲבָלָה, שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לְהָצִיק לִי כָּל יְמֵי חַיַּי. הִיא עָשַׂתְנִי בַּעַל מוּם לְגַבֵּי מִשְׂחָק בְּפוֹלוֹ, מָנְעָה מִמֶּנִּי כָּל אֶפְשָׁרוּת לְשַׂחֵק בְּטֵנִיס וְנֶעֶשְׂתָה בִּשְׁבִילִי מַעֲמָסָה כְּבֵדָה בְּרִגְעֵי סַכָּנָה, סַעֲרַת־רוּחַ אוֹ הִתְאַמְּצוּת יְתֵרָה. מֵאָז נוֹהֶגֶת כְּתֵפִי לְהִתְפָּרֵק מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, בְּכָל מִינֵי אֲמַתְלוֹת לֹא צְפוּיוֹת: כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, וּזְרוֹעִי נְתוּנָה תַּחַת הַכַּר, כְּשֶׁאֲנִי מוֹצִיא סֵפֶר מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים, כְּשֶׁרַגְלִי מוֹעֶדֶת בְּמַדְרְגוֹת הַבַּיִת, בִּשְעַת שְׂחִיָּה, וְכֻלֵּי. יוֹם אֶחָד שֻׁמְּטָה כְּתֵפִי כִּמְעַט מֵחֲמַת תְּנוּעָה נִלְהֶבֶת בְּיוֹתֵר בִּשְעַת נְאֻם בְּבֵית הַנִּבְחָרִים, וְאָז הִרְהַרְתִּי, מַה גְּדוֹלָה הָיְתָה פְּלִיאַת מַאֲזִינַי, אִלּוּ רָאוּנִי מִשְׁתַּטֵּחַ פִּתְאֹם, לְלֹא כָּל סִבָּה נִכֶּרֶת לָעַיִן, עַל הָרִצְפָּה, מִתּוֹךְ מַאֲמָץ אִינְסְטִינְקְטִיבִי לְשַׁכֵּךְ אֶת הַכְּאֵב בְּעֶצֶם הַזְּרוֹעַ הַנְּקוּעָה.

תְּאוּנָה זוֹ הָיְתָה דֻּגְמָה רְצִינִית שֶׁל מַזָּל רַע, אוּלָם אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְעוֹלָם, אִם רֹעַ הַמַּזָּל אֵינוֹ עָתִיד לְהֵהָפֵךְ בְּסוֹפוֹ לְטוֹבָה. אֶפְשָׁר, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מֻכְשָׁר לִתְפֹּס חֶרֶב בְּמַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן, תַּחַת נֶשֶׁק חָדִישׁ כְּאֶקְדֹּחַ הַ“מָּאוּזֶר”, שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֹּו מֵחֲמַת הַמּוּם שֶׁבִּכְתֵפִי, לֹא הָיִיתִי זוֹכֶה לִכְתֹּב אֶת קוֹרוֹתַי בְּסֵפֶר כַּיּוֹם הַזֶּה. אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ לְעוֹלָם, בִּשְׁעַת צָרָה וּמְצוּקָה, שֶׁאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי הוּא נִצַּל בְּכָךְ מֵרָעָה גְּדוֹלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר; אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִשְׁגֶּה חָמוּר – שֶׁאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי תִּצְמַח לוֹ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת רַבָּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יָפִיק מִן הִהִחֲלָטָה הַנְּבוֹנָה בְּיוֹתֵר. חַיֵּי אָדָם הֵם שְׁלֵמוּת אַחַת. וּמַזָלוֹ – שְׁלֵמוּת אַחַת וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַפְרִיד אוֹתָם לְחֶלְקֵיהֶם.

נְסַיֵּם נָא אֶת מַסָּעֵנוּ לַמָּקוֹם, שֶׁכֻּנָּה בְּפִי הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן, בִּנְאֻם פְּרִידָתוֹ “הֹדּוּ, אוֹתָהּ סַפַּחַת יְדוּעָה לְשֵׁם שֶׁל הַכֶּתֶר הַבְּריטִי” אֲנַחְנוּ נִשְׁלַחְנוּ לְמַחֲנֵה מַרְגּוֹעַ בְּפוּנָה, לְשָׁם הִגַּעְנוּ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בָּעֶרֶב, וּבִלִּינוּ אֶת לֵילֵנוּ הַשֵּׁנִי בְּהֹדּוּ בְּתוֹךְ אֹהָלִים גְּדוֹלִים, שֶׁנִּטּוּ עַל פְּנֵי מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם. הַבֹּקֶר אוֹר, וּבַמַּחֲנֶה הוֹפִיעוּ נְעָרִים בַּעֲלֵי פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, חֲבוּשֵׁי צְנִיפִים, מְהַדְּרִים בְּנִמּוּסִים מָעֳמָדִים לְמִשְׂרוֹת בְּנֵי מֶשֶׁק, שַׁמָּשִים, סַיָּסִים. בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה מֶשֶׁק בֵּיתוֹ שָׁל קָצִין צָעִיר בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים שָׁלֵם בְּלֹא אֵלֶּה. כֻּלָּם הֵבִיאוּ הַמְלָצוֹת נֶאֱמָנוֹת מֵאֵת הַגְּדוּד שֶׁחָזַר לַמּוֹלֶדֶת; וּלְאַחַר טֶקֶס קָצָר וַאֲמִירַת “סַלַּאַם” הִנִּיחוּ יָדָם עַל כָּל אֲשֶׁר לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם אֶת הָאַחֲרָיוּת הַגְּמוּרָה לְהַנְהָלַת כָּל עִנְיְנֵי בֵּיתְךָ. אִם חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ בְּחַיֵּי דְּרוֹר, לְלֹא טֹרַח וּלְלֹא דַּאֲגוֹת בַּיִת, הַרֵי מָצָאתָ מִכְלוֹל הַשְּלֵמוּת בְּהֹדּוּ לִפְנֵי שְׁלשִׁים שָׁנָה. לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא לִמְסֹר אֶת כָּל בְּגָדֶיךָ עִם מַדֵּי הַשְּׂרָד לַשַּׁמָּשׁ, אֶת הַ“פּוֹנִי” שֶׁלְךָ – לַסַּיָּס, וְאֶת כַּסְפְּךָ – לִמְנַהֵל הַמֶּשֶׁק, וּלְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתְךָ מִכֹּל וָכֹל. הַקַּבִּינֶט שֶׁלְּךָ הֻשְלַם. כָּל אֶחָד מִן הַמִּינִיסְטֶרִים הַלָּלוּ נִכְנַס לְמַחְלַקְתּוֹ מִתּוֹךְ יְדִיעַת הָעִנְיָנִים, נִסָּיוֹן וְנֶאֱמָנוּת. הֵם הִתְמַסְּרוּ לְתַפְקִידָם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. בְּשָׂכָר מֻעָט, מִשְׁפַּט־צֶדֶק וּמִסְפַּר מִלִּים נְעִימוֹת הָיוּ מוּכָנים לַעֲשׂוֹת בִּשְבִילְךָ הַכֹּל. לֹא הָיָה לָהֶם בְּעוֹלָמָם דָּבָר חוּץ מִן הַכֵּלִים שֶׁבַּאֲרוֹנְךָ וּשְׁאָר פַּכִּים קְטַנִּים שֶבִּרְשׁוּתְךָ. לֹא הָיָה עָמָל קָשֶׁה מִדַּי בִּשְׁבִילָם, לֹא הָיוּ שְׁעוֹת־עֲבוֹדָה אַרֻכּוֹת מִדַּי, לֹא הָיוּ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת מִדַּי, הָעֲלוּלוֹת לְעַרְעֵר אֶת שַׁלְוַת נַפְשָׁם אוֹ לְהַחֲלִישׁ אֶת מַאֲמַצֵּיהֶם. חַיֵּי נְסִיכִים לֹא שָׁפְרוּ מִמְּנָת חַיֵּינוּ.

בֵּין מַצִּיעֵי־שֵׁרוּת שֶׁהִתְיַצְּבוּ בְּאָהֳלֵנוּ הָיוּ שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה סַיָּסִים, מוֹבִילִים פּוֹנִי־פּוֹלוֹ וּבְיָדָם פִּתְקָאוֹת מֵאֵת אֲדוֹנֵיהֶם; אַחַר כָּךְ הוֹפִיעַ מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת־מָה אָדָם נֶהְדָּר בִּמְעִיל אָדֹם עִם רִקְמַת זָהָב, וּבְיָדוֹ מַעֲטָפָה עִם חוֹתֶמֶת עֲצוּמָה מֵאֵת הַמּוֹשֵׁל, לוֹרְד סֶנְדְּהוֹרְסְט, שֶׁהִזְמִין אוֹתִי וְאֶת חֲבֵרִי, הוּגוֹ בֵּרִינְג, לִסְעֻדַּת עֶרֶב בְּבֵית־הַמֶּמְשָׁלָה, לְשָׁם יָצָאנוּ, לְאַחַר יוֹם אָרֹךְ, בּוֹ עָסַקְנוּ בְּעִקָּר בְּמַתַּן נְזִיפוֹת לַפָּרָשִׁים, שֶׁשָּׁכְחוּ לַחֲבשׁ אֶת קַסְדוֹתֵיהֶם וְסִכְּנוּ בְּכָךְ אֶת חַיֵּיהֶם, וְהֵטַבְנוּ לִבֵּנוּ בְּמִשְׁתֶּה רַב תִּפְאֶרֶת, זֹהַר וְיֵין־שַׁמְפַּנְיָה קַר כְּקֶרַח.

לְאַחַר הֲרָקַת הַכּוֹסוֹת לְחַיֵּי הַמַּלְכָּה־הַקֵּיסָרִית וְסִיּוּם סְעֻדַּת הָעֶרֶב, הוֹאִיל הוֹד מַעֲלָתוֹ לִשְׁאֹל לְדַעְתִּי עַל כַּמָּה עִנְיָנִים, וּבְשִׂים לֵב לַמִּדָּה הַנָּאָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים שֶׁנָּהַג בִּי, סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלֹּא אֵצֵא יְדֵי חוֹבָתִי עַד שֶאָשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו. כַּיּוֹם הַזֶּה נִשְׁכְּחוּ מִלִּבִּי הַנְּקֻדּוֹת הַמְיֻחָדוֹת בְּעִנְיְנֵי בְּרִיטַנְיָה וְהֹדּוּ, שֶׁבָּהֶן שָׁאַל לַעֲצָתִי; אֵין אֲנִי זוֹכֵר אֶלָּא זֹאת, שֶׁתְּשׁוּבוֹתַי נִתְּנוּ בִּנְדִיבוּת יְתֵרָה. הָיוּ רְגָעִים, בָּהֶם נִדְמָה לִי, שֶׁהוּא מוּכָן אֲפִלּוּ לְהַרְצוֹת לְפָנַי אֶת הַשְׁקָפוֹתָיו שֶׁלּוֹ; אוּלָם אֲנִי חָשַׁשְׁתִּי לְהַטְרִיחוֹ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, וּבִמְהֵרָה נִשְׁתַּתֵּק. הוּא הוֹאִיל לִשְׁלֹחַ אֶת שָׁלִישׁוֹ אִתָּנוּ, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ, שֶׁנִּמְצָא אֶת דַּרְכֵּנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה בְּלִי פֶּגַע. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נִמְצֵאתִי לָמֵד, לְאַחַר אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת שֶׁל מֶחְקָר אִינְטֶנְסִיבִי, שֶׁאֵין אֶרֶץ טוֹבָה מֵהֹדּוּ. פְּעָמִים שֶׁאָדָם מַקִּיף דְּבָרִים אֵלֶּה בְּיֶתֶר שְׁלֵמוּת בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי. וְכֹה אָמַר קִינְגְלֵיק: “בְּדִיקָה מְדֻקְדֶּקֶת בְּמִדָּה שֶׁמַּעֳמִידָה אֶת הַדְּבָרִים בְּאוֹר לֹא נָכוֹן, עֲשׂוּיָה לְהַדְרִיךְ אֶת כֹּחַ הַשִּׁפּוּט פָּחוֹת מִן הַמַּבָּט הַמַּקִּיף הָרוֹאֶה אוֹתָם בַּמַּתְכֹּנֶת הַנְּכוֹנָה”. וְאָמְנָם הִרְגַּשְׁנוּ בְּחוּשׁ, בְּעוֹד תַּרְדֵּמָה נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ, מַה גָּדוֹל הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאַנְגְּלִיָּה עוֹשָׂה בְּהֹדּוּ, וּמַה־נַּעֲלָה שְׁלִיחוּתָהּ – לִשְׁלֹט בְּאֻמּוֹת פְּרִימִיטִיבִיּוֹת וּנְעִימוֹת אֵלֶּה, לְטוֹבָתָן וּלְטוֹבָתֵנוּ גַּם יַחַד. אוּלָם דּוֹמֶה, שֶׁכִּמְעַט תֵּכֶף לָכֵן הֵרִיעוּ חֲצוֹצְרוֹת תְּרוּעַת־הַשְכָּמָה וְהָיָה עָלֵינוּ לְהֵחָפֵז כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הָרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת בְּ־5.10, לְמַסַּע שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּדֶּרֶךְ לְבַנְגָּלוֹר.

הָרָמָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הֹדּוּ הַדְּרוֹמִית כּוֹלֶלֶת אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַנִּיזָם וְהַמַּהָרָגָ’ה שֶׁל מִיזוֹר, הַשָּׁלוֹם וְהַשַּלְוָה בַּאֲזוֹרִים אֵלֶּה, הָעוֹלִים בְּיַחַד עַד כְּדֵי שִׁטְחָהּ שֶל צָרְפַת, בְּעֵרֶךְ, נִשְׁמָרִים – עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא – עַל יְדֵי שְׁנֵי חֵילוֹת־מַצָּב בְּרִיטִיִּים, כְּאַלְפַּיִם אוֹ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בְּכָל אֶחָד, הַחוֹנִים בְּבַנְגָּלוֹר וּבְסֵקוּנְדֶרְעַבָּד. לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה – תִּגְבֹּרֶת שֶׁל צָבָא הֹדִּי, כִּפְלַיִם כְּמִסְפַּר הַבְּרִיטִים, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצְאוּ בַּמָּקוֹם בִּתְמִידוּת כֹּחוֹת מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן שׁוֹנִים לְשֵׁם כָּל מִינֵי אִמּוּנִים וּמִסְקָרִים. הַקַּוִּים הַבְּרִיטִיִּים, אוֹ הַמַּחֲנוֹת⁴⁹, נִקְבָּעִים, כִּמְעַט לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בְּמֶרְחַק חֲמִשָּה אוֹ שִׁשָּׁה מִילִין מִן הֶעָרִים מְרֻבּוֹת הָאוֹכְלוֹסִין, שֶׁעֲלֵיהֶן הֵם שׁוֹמְרִים, וּבְשֶׁטַח הַבֵּינַיִם חוֹנִים הַגְּדוּדִים הַהֹדִּיִּים. הַחַיָּלִים הַבְּרִיטִיִּים שׁוֹכְנִים בִּצְרִיפִים גְּדוֹלִים וּקְרִירִים, נִשְׁעָנִים עֶל עַמּוּדִים. כָּאן נַעֲשָׂה הַכֹּל בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה לְנוֹחִיּוּתוֹ וְרַוְחָתוֹ שֶׁל הַצָּבָא. כְּבִישִים מְצֻיָּנִים, שְׂדֵרוֹת כְּפוּלוֹת, אֵין־סוֹפִיּוֹת, שֶׁל אִילָנוֹת מְצִלִּים, שֶׁפַע שֶׁל מַיִם טְהוֹרִים; מִשְׂרָדִים מְפֹאָרִים, בָּתֵּי־חוֹלִים וּשְׁאָר מוֹסָדוֹת; שְׁטָחִים רַחֲבֵי יָדַיִם לְמִסְקָרִים וְלִרְכִיבָה – כָּאֵלֶּה הֵם מֶרְכְּזֵי הַחַיִּים הַקִּבּוּצִיִּים לְעֵדוֹת גְּדוֹלוֹת לְמַדַּי שֶׁל לִבְנֵי־הָעוֹר.

אַקְלִימָהּ שֶׁל בַּנְגָּלוֹר, בְּגֹבַהּ שֶׁלְּמַעְלָה מִשְּׁלשֶׁת אֲלָפִים רֶגֶל, הוּא נִפְלָא. אַף כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ יוֹמָם, הֲרֵי הַלֵּילוֹת, חוּץ מֵחָדְשֵׁי הַקַּיִץ הַחַמִּים בְּיוֹתֵר, הֵם צוֹנְנִים וּמְשׁוֹבְבֵי־נֶפֶשׁ. וְרָדִים אֵרוֹפָּאִים, בַּעֲצִיצִים גְּדוֹלִים לְאֵין מִסְפָּר, מַגִּיעִים כָּאן לְמִכְלוֹל שְׁלֵמוּת שֶׁל צֶבַע וָרֵיחַ. פְּרָחִים, שִיחִים מְלַבְלְבִים וְטַפְסָנִים עוֹלִים בַּעֲתֶרֶת תִּפְאָרָה. חַרְטֻמּוֹנִים וּנְחָשִׁים פָּרִים וְרָבִים בַּבִּצּוֹת; פַּרְפָּרִים מַזְהִירִים מְרַקְּדִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וּנְעָרוֹת מְחוֹלְלוֹת לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

לַקְּצִינִים אֵין מָקוֹם בַּקְּסַרְקְטִין. תַּחַת זֶה הֵם מְקַבְּלִים הַקְצָבָה לִשְכַר־דִּירָה, הַמְהַוָּה מִדֵּי חֹדֶשׁ, יַחַד עִם הַמַּשְׂכֹּרֶת וְהַעֲנָקוֹת שׁוֹנוֹת, צְרוֹר מָלֵא רֻפִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף. הַמִּסְעָדָה שֶׁל קְצִינֵי חֵיל הַפָּרָשִׁים מֻקֶּפֶת מֵאַרְבַּעַת עֲבָרֶיהָ שְׁכֻנָּה שֶׁל בְּקָתוֹת מְרֻוָּחוֹת בְּנוֹת קוֹמָה אַחַת, עוֹמְדוֹת בְּתוֹךְ גַנִּים מוֹרִיקִים. סְגַן הַקָּצִין מְקַבֵּל אֶת צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּסוֹף כָּל חֹדֶשׁ שֶל שֵׁרוּת, מְמַהֵר לְשֵׂאתוֹ אֶל בִּקְתָּתוֹ, מוֹסְרוֹ בִּידֵי מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא פָּטוּר, לַהֲלָכָה, מִכָּל דְּאָגָה חָמְרִית נוֹסֶפֶת. אוּלָם קְצִינֵי חֵיל־הַפָּרָשִׁים בַּיָּמִים הָהֵם מָצְאוּ לְנָכוֹן לְהוֹסִיף עַל הַמַּשְׂכֹּרֶת הַנְּדִיבָה, שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֵת הַמַּלְכָּה־הַקֵּיסָרִית, גַּם קִצְבָּה נָאָה מִבֵּית הוֹרֵיהֶם, פִּי שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעָה. בְּסַךְ הַכֹּל, קִבַּלְנוּ בִּשְכַר שֵׁרוּתֵנוּ כְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר שִׁילִינְג לְיוֹם, מִלְּבַד שָׁלשׁ לִירוֹת לְחֹדֶשׁ לְהַחֲזָקַת שְׁנֵי סוּסִים. שָׂכָר זֶה, וְעוֹד 500 לִירוֹת לְשָׁנָה, שֶקִּבַּלְתִּי בְּאַרְבָּעָה שִׁעוּרִים מִן הַבַּיִת, הָיוּ הָאֶמְצָעִים הַיְחִידִים לְכַלְכָּלָתִי. כָּל הַשְּׁאָר הָיָה עָלֶיךָ לִלְווֹת בְּרִבִּית נַשְׁכָנִית מֵאֵת הַבַּנְקָאִים הַיְלִידִים, הַמּוּכָנִים לְשָׁרֵת אוֹתְךָ בְּכָל עֵת. כָּל הַקְּצִינִים הֻזְהֲרוּ מִפְּנֵי הָאֲדוֹנִים הָאֵלֶּה. אֲנִי מָצָאתִי אוֹתָם נֶחֱמָדִים בְּיוֹתֵר; שְׁמֵניִם מְאֹד, אֲדִיבִים מְאֹד, יְשָׁרִים לְמַדַּי וּמְלַסְטְמִים אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּלִי רַחֲמִים. לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא לַחְתֹּם אֶת שִׁמְךָ עַל פִּסַּת־נְיָר קְטַנְטֹנֶת, וּכְמוֹ בְּמַטֵּה־קֶסֶם הוּבָא לְפָנֶיךָ פּוֹנִי לְמִשְׂחַק הַפּוֹלוֹ. הַבַּנְקַאי הַמְחַיֵּךְ קָם עַל רַגְלָיו, כִּסָּה אֶת פַּרְצוּפוֹ בְּיָדָיו. שָׁב וְנָעַל אֶת אַנְפִּילוֹתָיו וְהִסְתַּלֵּק בְּנַחַת עַד לְאוֹתוֹ הַתַּאֲרִיךְ בְּעוֹד שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. הָרִבִּית לֹא עָלְתָה עַל שְׁנַיִם לְמֵאָה לְחֹדֶשׁ אֶחָד, וּפַרְנָסָתָם שֶׁל הַלָּלוּ הָיְתָה מֻבְטַחַת לָהֶם בְּרֶוַח, הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ לָהֶם חוֹבוֹת אֲבוּדִים כִּמְעָט.

אָנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ – רֵגִ’ינַלְד בַּרְנֶס, הוּגוֹ בֵּרִינְג וַאֲנִי – שִׁתַּפְנוּ אֶת כַּסְפֵּנוּ וְשָׂכַרְנוּ בִּקְתָּה מְפֹאֶרֶת, כֻּלָּהּ צְבוּעָה וָרֹד עִם לָבָן, עִם גַּג רְעָפִים כָּבֵד וּמִרְפָּסוֹת רַחֲבוֹת־יָדַיִם נִשְׁעָנוֹת עַל עַמּוּדִים מְסֻיָּדִים, טוֹבְעִים בְּצִיצֵי אַרְגָּמָן שֶׁל הַבּוּגֵנְוִילֵיָה. הַבִּקְתָּה עָמְדָה בְּתוֹךְ גַּן שֶׁהִשְׂתָּרַע עַל שְׁנֵי אַקְרִים, בְּעֵרֶךְ. מֵאֵת הַדַּיָּר שֶׁקָּדַם לָנוּ רָכַשְנוּ כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים מִן הַמִּינִים הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר: “מַרְשַׁל נִיל”, “לַא פְרַנְס”, “גְּלוּאַר דֶּי דִּיז’וֹן” וְכֻלֵּי. בָּנִינוּ אֻרְוָה גְּדוֹלָה, קִירוֹת שֶׁל חֹמֶר וְגַגַ שֶׁל רְעָפִים, וּבָהּ מָקוֹם לִשְׁלשִׁים סוּסִים וּפוֹנִי. מְנַהֲלֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ הִרְכִּיבוּ שִׁלְטוֹן־שְׁלשָׁה, שֶׁלֹא נוֹדְעוּ בּוֹ מֵעוֹלָם כָּל חִכּוּחִים וְסִכְסוּכִים. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שִׁלֵּם אֶת חֶלְקוֹ בַּהוֹצָאוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, וְכָךְ נִפְטַרְנוּ מִכָּל דְּאָגָה לְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְיָכֹלְנוּ לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמֵנוּ לְתַכְלִית רְצִינִית יוֹתֵר שֶׁל חַיֵּי אָדָם.

תַּכְלִית זוֹ נִתְבַּטְּאָה בְּדִבּוּר אֶחָד: פּוֹלוֹ. מִלְבַד חוֹבוֹת הַשֵּׁרוּת, זֶה הָיָה מֶרְכַּז עִנְיָנֵנוּ. אוּלָם עַד שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ, עָלֶיךָ לִרְכּשׁ פּוֹנִי. עוֹדֵנוּ בַּדֶּרֶךְ לְהֹדּוּ, יִסַּדְנוּ מוֹעֲדוֹן־פּוֹלוֹ שֶׁל הַגְּדוּד, שֵׁנָּתַן תְּמוּרַת תְּרוּמוֹת לֹא גְּדוֹלוֹת, אֲבָל קְבוּעוֹת שֶׁל כָּל הַקְּצִינִים (בֵּין שֶׁשִּׂחֲקוּ וּבֵין שֶׁלֹּא שִׂחֲקוּ בְּפוֹלוֹ) אֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁל אַשְׁרַאי מְסֻיָּם לַחֲבֵרִים, לְשֵׁם רְכִישַׁת בַּעֲלֵי־בְּרִית חֲשׁוּבִים אֵלֶּה. גְּדוּד חָדָשׁ, זֶה עַתָּה בָּא מִן הַמּוֹלֶדֶת, לֹא נֶחֱשַׁב בְּעוֹלָם־הַפּוֹלוֹ שֶׁל הֹדּוּ, וְלֹא הָיוּ לוֹ סִכּוּיֵי הַצְלָחָה בַּמִּשְׂחָק בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם, לַפָּחוֹת. לֹא בִּמְהֵרָה נִרְכֶּשֶׁת סִיעַת־פּוֹנִי רְאוּיָה לִשְׁמָהּ. אוּלָם נְשִׂיא מוֹעֲדוֹן־הַפּוֹלוֹ שֶׁלָּנוּ וְרַבֵּי הַקְּצִינִים קִבְּלוּ, לְאַחַר דִּיוּנִים מְמֻשָּׁכִים, הַחֲלָטָה נוֹעָזָה וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. “אֻרְווֹת בִּיקוּלָה” בְּבוֹמְבֵּי מְשַׁמְּשׁוֹת שׁוּק עִקָּרִי לְאִימְפּוֹרְט שֶׁל סוּסִים וּפוֹנִי עַרְבִיִּים לְהֹדּוּ. לְ“חֵיל הָרוֹכְבִים הַקַּל שֶׁל פּוּנָה”, גְּדוּד יְלִידִים, שֶׁרֹב קְצִינָיו בְּרִיטִיִּים, וַחֲנָיָתוֹ מַתְמֶדֶת בַּמָּקוֹם, הָיָה יִתְרוֹן נִכָּר בִּקְנִיַּת פּוֹנִי עַרְבִיִּים. בְּעָבְרֵנוּ דֶּרֶךְ פּוּנָה נִסִּינוּ אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלָּהֶם, וּפָתַחְנוּ בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן חָשׁוּב מְאֹד אִתָּם. לְבַסּוֹף הֻחְלַט, שֶׁמּוֹעֲדוֹן הַפּוֹלוֹ שֶׁל גְּדוּדֵנוּ יִקְנֶה אֶת כָּל 25 הַפּוֹנִי, הַנִּמְצָאִים בִּרְשׁוּת חֵיל־הָרוֹכְבִים הַקַּל שֶׁל פּוּנָה, וְאֵלֶּה יְשַׁמְּשׁוּ גַּרְעִין לַקְּבוּצָה שֶׁל גְּדוּדֵנוּ, בַּהֲכָנוֹתֶיהָ לִקְרַאת נִצָּחוֹן בְּתַחֲרֻיּוֹת הַגְּדוּדִים. אֵין מִלִּים בְּפִי לְתָאֵר אֶת הַמַּאֲמַצִּים בָּהֶם הִתְמַסַּרְנוּ לְמִפְעָל עָצוּם וְנוֹעָז זֶה. עֲדַיִן לֹא הָיָה בְּדִבְרֵי יְמֵי הַפּוֹלוֹ בְּהֹדּוּ מִקְרֶה, שֶׁגְּדוּד שֶל חֵיל־הַפָּרָשִׁים מִדְּרוֹם הֹדּוּ יִזְכֶּה בַּגָּבִיעַ הַנּוֹדֵד שֶׁל הַגְּדוּדִים. יָדַעְנוּ שֶׁנָּכוֹנוּ לָנוּ עוֹד שְׁתַּיִם שָׁלשׁ שְנוֹת קָרְבָּנוֹת, תַּחְבּוּלוֹת וּמַאֲמַצִּים. אוּלָם אֲנַחְנוּ קִוִּינוּ, שֶׁאִם נִתְמַסֵּר לְעִנְיָן זֶה, בְּלִי נְטוֹת מִמֶּנּוּ יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, נַעֲשֶׂה וְגַם נַצְלִיחַ. וְאָמְנָם הִתְמַסַּרְנוּ לוֹ בְּלֵב וָנָפֶשׁ.

כָּאן עָלַי לְצַיֵּן, שֶׁהֻטְּלוּ עָלֵינוּ, כַּמּוּבָן, גַּם חוֹבוֹת צְבָאִיוֹת לָרֹב. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, עוֹרְרָה אוֹתְךָ דְּמוּת עֲמוּמָה מִשְּׁנָתְךָ, וְיַד לֶחָה וּמִדַּבֶּקֶת הֵרִימָה אֶת סַנְטֵרְךָ וְהֶעֱבִירָה תַּעַר מַבְרִיק עַל גְּרוֹנְךָ הַמָּשׁוּחַ בְּסַבּוֹן וַחֲסַר־הַמָּגֵן. בְּשָׁעָה שֵׁשׁ יָצָא הַגְּדוּד לְמִסְקָר. רָכַבְנוּ אֶל מִישׁוֹר רְחַב־יָדַיִם, וְהָיִינוּ עוֹסְקִים שָׁעָה וָחֵצִי בְּתַרְגִּילִים וְתִמְרוֹנִים. מִשָּׁם חָזַרְנוּ לִרְחֹץ בַּבְּקָתוֹת וּלְפַת־שַׁחֲרִית בִּמְסִבַּת הַקְּצִינִים. מִשָּׁעָה 9 עַד 10.30 בְּעֵרֶךְ – סִיּוּר בָּאֻרְווֹת וּבְמִשְׂרַד־הַגְּדוּד. מִכָּאן חָזַרְנוּ לַבְּקָתוֹת, בְּטֶרֶם הִגִּיעַ לַהַט הַשֶּׁמֶשׁ אֶל שִׂיאוֹ. הַמֶּרְחַק בֵּין הַנְּקֻדּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁל הַמַּחֲנֶה הָיָה כֹּה גָּדוֹל, שֶׁהַהֲלִיכָה בָּרֶגֶל הָיְתָה מִן הַנִּמְנָע, וְהָיִינוּ מִתְרוֹצְצִים בְּכִרְכָּרוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אוּלָם שֶׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם הוֹדִיעָה אֶת סַמְכוּתָהּ בַּעֲרִיצוּת־יֶתֶר, וְלִפְנֵי שָׁעָה 11 כְּבָר לֹא נִמְצָא אַף אֶחָד מִלִּבְנֵי־הָעוֹר בַּחוּץ. מְזֻלְעֲפֵי־חַמָּה הָיִינוּ אָצִים בְּ־1.30 אֶל פַּת הַצָּהֳרַיִם בְּמִסְעֶדֶת־הַקְּצִינִים, וְחוֹזְרִים מִשָּׁם לַבְּקָתוֹת לִישׁוֹן עַד חָמֵשׁ. עַתָּה קָם הַמַּחֲנֶה לִתְחִיָּה. שְׁעַת הַפּוֹלוֹ הִגִּיעָה. לְשָׁעָה זוֹ יִחַלְנוּ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם. נוֹהֵג הָיִיתִי בַּיָּמִים הָהֵם לְשַׂחֵק בְּכָל מַחֲזוֹר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ. שִׁיטַת הַמִּשְׂחָק הָיְתָה נֶעֱרֶכֶת לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, בִּשְׁבִיל חֵיל־הַמַּצָּב, בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר; וְשַׁמָּשׁ קָט וְזָרִיז הָיָה אוֹסֵף אֶת שְׁמוֹת כָּל הַקְּצִינִים, עִם מִסְפַּר הַמַּחֲזוֹרִים, שֶׁרְצוֹנָם לְשַׂחֵק בָּהֶם. לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּפָחוֹת מִשְּׁמוֹנָה מַחֲזוֹרִים וְעַל פִּי הָרֹב הִגִּיעַ מִסְפָּרָם לַעֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר.

מִשֶּׁנִתְאָרְכוּ הַצְּלָלִים עַל מִגְרַשׁ הַפּוֹלוֹ, הָיִינוּ טוֹפְפִים וְחוֹזְרִים, מַזִּיעִים וִיגֵעִים, אֶל אַמְבַּטְיָה חַמָּה, מַרְגּוֹעַ וּפַת־עַרְבִּית בְּ־8.30, לִצְלִילֵי נְגִינָתָהּ שֶׁל תִּזְמֹרֶת הַגְּדוּד וְקִשְׁקוּשׁ גְּלִידֵי־קֶרַח בִּגְבִיעֵי הַיַּיִן. אַחַר כָּךְ, מִי שֶׁלֹּא הוּרַע גּוֹרָלוֹ וְלֹא נִתְפַּס עַל־יְדֵי קָצִין גָּבֹהַּ לְמִשְׂחַק־קְלָפִים מְשַׁעֲמֵם בְּשֵׁם “וִיסְט”, שֶׁיָּצְאוּ לוֹ אָז מוֹנִיטִין בַּקָּהָל, יָשַׁב מְעַשֵּׁן אֶת הַמִּקְטֶרֶת, לְאוֹר הַיָּרֵחַ, עַד עֶשֶר וָחֵצִי אוֹ אַחַת־עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁנִּתַּן הָאוֹת הָאַחֲרוֹן לְ“לֵיל מְנוּחָה”. זֶה מִשְׁפַּט “הַיּוֹם הַהֹדִּי הָאָרֹךְ־הָאָרֹךְ”, כְּפִי שֶׁיְדַעְתִּיו שָׁלשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת; יוֹם שֶׁלֹּא הָיָה רַע כְּלָל וּכְלָל.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: הַשְׂכָּלָה בְּבַנְגָּלוֹר    🔗

הַשְּׁאִיפָה לְהַשְׂכָּלָה לֹא הִתְעוֹרְרָה בִּי אֶלָּא בִּשְׁנַת 1896, קָרוֹב לְסוֹף שְׁנָתִי הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. הִתְחַלְתִּי מַרְגִּישׁ, שֶׁאֲנִי חָסֵר יְדִיעוֹת רִאשׁוֹנוֹת בְּהַרְבֵּה אָפְקֵי מַחֲשָׁבָה רְחָבִים. אָסַפְתִּי מִלִּים הַרְבֵּה בְּאוֹצָרִי וְהוֹדַעְתִּי חִבָּה יְתֵרָה לְמִלִּים וּלְהַרְגָּשַׁת הַמִּלִּים הַהוֹלְמוֹת הַנּוֹפְלוֹת לִמְקוֹמָן כְּפֵנִי⁵⁰ בְּחָרִיץ. תָּפַסְתִּי עַצְמִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִלִּים לֹא מְעַטּוֹת, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְהַגְדִּיר אֶת מַשְׁמָעוּתָן הַמְדֻיֶּקֶת. הֶעֱרַצְתִּי מִלִּים אֵלֶּה, אֲבָל חָשַׁשְׁתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵֶן, פֶּן אֶהְיֶה לִצְחוֹק.

יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִּי מֵאַנְגְּלִיָּה, אָמַר אֶחָד מִידִידַי: “תּוֹרָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּ הִיא גֻּלַּת־הַכֹּתֶרֶת שֶׁל הָאֵתִיקָה”. אִמְרָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינַי. אֲבָל מַה הִיא אֵתִיקָה? זוֹ לֹא נִזְכְּרָה בְּפָנַי מְעוֹלָם בְּהֶרָאוּ וּבְסֶנְּדְּהוֹרְסְט. מִתּוֹךְ סְמִיכַת פַּרְשִׁיּוֹת שׁוֹנוֹת הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי, שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ הִיא בְּוַדַּאי “רוּחַ בֵּית־הַסֵּפֶר הַגָּבֹהַ”, “מִשְׂחַָק הוֹגֵן” Esprit de corps “הִתְנַהֲגוּת שֶׁל כָּבוֹד”, “אַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת” וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה הֻגַּד, שֶׁהָאֵתִיקָה עוֹסֶקֶת לֹא רַק בְּמִצְווֹת, שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֶן, אֶלָּא גַּם בְּטַעֲמֵיהֶן שֶׁל מִצְווֹת אֵלּוּ וּסְפָרִים שְׁלֵמִים נִכְתְּבוּ עַל נוֹשֵׂא זֶה. מוּכָן וּמְזֻמָּן הָיִיתִי לְשַׁלֵּם שְׁתֵּי לִירוֹת, לְפָּחוֹת, לְכָל חָכָם, שֶׁיַּרְצֶה לְפָנַי בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אוֹ שָׁעָה וַָחֵצִי, עַל מַהוּתָהּ שֶׁל הָאֵתִיקָה. מַהוּ הֶקֵּפוֹ שֶׁל הָעִנְיָן: מַהֵם רָאשֵׁי פְּרָקָיו: מַהֵֶן הַבְּעָיוֹת הָעִקָּרִיּוֹת הַנְּדוֹנוֹת בּוֹ וְאֵילוּ מֵהֶן שְׁנוּיוֹת בְּמַחֲלֹקֶת: מִי הֵם בַּעֲלֵי הַסַּמְכוּת לְתוֹרָה זוֹ וְאֵילוּ הֵם סִפְרֵי הַמּוֹפֵת שֶׁלָּה? אוּלָם כָּאן, בְּבַנְגַָּלוֹר, לֹא מָצָאתִי אַף אָדָם אֶחָד שֶׁיַּסְבִּיר לִי מֵאַהֲבָה אוֹ בְּשָׂכָר מַהוּתָהּ שֶׁל אֵתִיקָה. הָיְתָה לִי תְּפִיסָה כָּל שֶׁהִיא בְּתַכְסִיסֵי־מִלְחָמָה: הָיְתָה לִי הַשְׁקָפָה כָּל שֶׁהִיא עַל הַפּוֹלִיטִיקָה, אוּלָם בֵּאוּר קָצָר וּמְמַצֶּה שֶׁל הָאֵתִיקָה הָיָה חִדּוּשׁ, שֶׁלֹא מִן הַמְּצוּיִים בַּמָּקוֹם.

הָיְתָה זֹאת דֻּגְמָה טִפּוּסִית, רַק אַחַת לִתְרֵיסַר קִנְיָנִים שִׂכְלִיִּים, שֶׁהַרְגָּשַׁת מַחְסוֹרָם הֵחֵלָּה מְעִיקָה עָלַי עַתָּה בְּהַתְמָדָה. יָדַעְתִּי, כַּמּוּבָן שֶׁאֶת הַבַּחוּרִים הַלּוֹמְדִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת מַלְעִיטִים בֶּפֶטֶט מִלִּים זֶה, בְּעוֹדָם בְּנֵי תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה וְעֶשְׂרִים, וְשֶׁהֵם יְכוֹלִים לְבַלְבֵּל אוֹתְךָ בִּשְׁאֵלוֹת מְפֻלְפָּלוֹת וּתְשׁוּבוֹת מַכְשִׁילוֹת. אֲנַחְנוּ לֹא הִפְרַזְנוּ מֵעוֹלָם בְּעֶרְכָּם וְלֹא הִשְׁגַּחְנוּ בְּהִתְרַבְרְבוּתָם בְּזַָכְרֵנוּ, שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא הַסְּפָרִים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם, בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ מְפַקְּדִים עַל צִבְאוֹת הַקֵּיסָרוּת וְשׁוֹמְרִים עַל שְׁלֵמוּתָה. בְּכָל־זֹאת הָיוּ יָמִים שֶׁקִּנֵּאתִי בַּיְדִיעוֹת הַָרְחָבוֹת, הַשְּׁגוּרוֹת בְּפִּי כַּמָּה מֵהֶם, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצִי עַתָּה לִמְצֹא מוֹרֶה בַּר־סַמְכָא, שֵֶׁאוּכַל לְהַאֲזִין לִדְבָרָיו וּלְהַעֲמִידוֹ לַחֲקִירַת שְׁתִי־וָעֵרֶב כְּשָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

וְנִמְצָא מִי שֶֹהִפְלִיט אֶת הָאִמְרָה: “הַשִּׁיטָה שֶׁל סוֹקְרָטֶס”, זוֹ מַה הִיא? מַשְׁמָעוּתָהּ, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְבַעַל־דְּבָרְךָ לְנַצֵּחַ עַל הַוִּכּוחַ בִּתְחִלָּתוֹ, עַד שֶׁאַתָּה מַכְנִיסוֹ בֵּין הַמְּצָרִים בִּשְׁאֵלוֹתֶיךָ הַמזֹרָזוֹת. מִי, עַל כָּל פָּנִים, הָיָה סוֹקְרַָטֶס זֶה? יְוָנִי רַב־וַכְּחָן וְלוֹ אִשָּׁה קַנְטְרָנִית, וְנֶאֱלַץ בְּסוֹפוֹ לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה טַרְדָּן וְטַרְחָן! בְּכָל־זֹאת, אֵין סָפֵק, שֶׁזֶּה הָיָה אָדָם בַּעַל שִׁעוּר־קוֹמָה. הַחֲכָמִים הֶחֱשִׁיבוּ אוֹתוֹ בִּמְאֹד. בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת אֶת “מַעֲשֵׂה סוֹקְרָטֶס”, בַּמֶּה זָכָה לְקֵַיֵם אֶת זִכְרוֹ כָּל הַדּוֹרוֹת? מָה הֵבִיא אֶת מֶמְשַׁלְתּוֹ לִידֵי כָך, שֶׁתְּדוּנֵהוּ לְמִיתָה בַּעֲוֹן דִּבְרֵי פִּיו בִּלְבַד? וַדַּאי הָיוּ סִבּוֹת חֲמוּרוֹת לַדָּבָר: חַיֵּיהֶם שֶׁל שַׁלִּיטֵי אַתּוּנָה כְּנֶגֶד חַיָּיו שֶׁל פְּרוֹפֵסֹור פּוֹשֵׂק שְׂפָתַיִם זֶה! נִגּוּדִים כָּאֵלֶּה אֵין מְקוֹרָם בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְָּךְ. נִרְאֶה, שֶׁסּוֹקְרָטֶס הֵבִיא לַָעוֹלָם בְּשֶּכְּבָר הַיָּמִים מַשֶּׁהוּ מְפוֹצֵץ מְאֹד. דִּינָמִיט שִׂכְלִי! פְּצָצָה מוּסָרִית! אוּלָם בְּתַקָּנוֹת הַמַּלְכַָּה לֹא מָצָאתָ דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה.

וְהִנֵּה הִסְטוֹרְיָה, לִמּוּד דִּבְרֵי־הַיָּמִים הָיָה חָבִיב עָלַי תָּמִיד בְּבֵית־הַסֵּפֵֶר. אוּלָם שָׁם נִתְּנוּ לָנוּ הַדְּבָרִים בְּצוּרָה יְבֵשָׁה, מְצֻמֶּקֶת וּמְשַׁעֲמֶמֶת בְּיוֹתֵר, כְּיוֹם לַ“תַּלְמִידִים”. פַּעַם אַחַת, בִּימֵי הַפַּגְרָא, הֻטַּל עָלַי לְשַׁנֵּן מֵאָה דַּפִּים שֶׁל “יו­ֹם לַתַּלְמִידִים”. בְּלִי שֶׁצִּפִּיתִי לְכָךְ, הֶעֱלַָה אָבִי בְּדַעְתּוֹ לִבְחֹן אוֹתִי בָּהֶם, לִפְנֵי שֶׁחָזַרְתִּי לְבֵית־הַסֶּפֶר. הַתְּקוּפָה הָיְתָה תְקוּפַת צַ’רְלְס הָרִאשׁוֹן. הוּא שְׁאֵלַנִי עַל “הַתּוֹכַחַת הַגְּדוֹלָה”⁵¹: מַה יָּדוּעַ לִי עָלֶיהָ? אָמַרְתִּי, שֶׁבְּסוֹפָה הִכְרִיעַ הַפַּרְלַמֶּנְט אֶת הַמֶּלֶךְ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, תּוֹכַחַת גְדוֹלָה מִזּוֹ לֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁוּוֹת בְּנַפְשִׁי. תְּשׁוּבָתִי לֹא הִנִיחָה אֶת דַּעְתּוֹ. “בְּעָיָה פַּרְלַמֶּנְטָרִית חֲמוּרָה”, אָמַר אָבִי, “שֶׁמִּמֶּנַָּה תוֹצָאוֹת לְכָל מִבְנֵה הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל חֻקָּתֵנוּ, עוֹמֶדֶת בְמֶרְכַּז הַפָּרָשָׁה, הַנְּתוּנָה כָּאן לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה אֵינְךָ תּוֹפֵס אֲפִלּוּ מִקְצָתָם שֶׁל הָעִנְיָנִים הַכְּרוּכִים בָּהּ”. חַשְׁשׁוֹתָיו הָיוּ לְחִידָה בְּעֵינַי: אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא רָאִיתִי מַה חֲשִׁיבוּת יֵשׁ לְיַחֵס לַדָּבָר. עַתָּה בִּקַּשְׁתִּי לָדַעַת יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה.

עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לִקְרֹא בְּסִפְרֵי הִסְטוֹרְיָה, פִּילוֹסוֹפְיָה, כַּלְכָּלָה וְכַיוֹצֵא בְּאֵלֶה: כָּתַבְתִּי אֶל אִמִּי וּבִקַּשְׁתִּי מֵאִתָּה לִשְֹלֹחַ לִי אוֹתָם הַסְּפָרִים עַל הַנּוֹשְׂאִים הָאֲמוּרִים, שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם הָיוּ יְדוּעִים לִי בְּמִקְרֵֶה. הִיא נֶעֶנְתָה לִי בְּחֵפֶץ לֵב, וּמִדֵּי חֹדֶש בְּחָדְשׁוֹ הֵבִיא לִי הַדֹאַר חֲבִילָה הֲגוֹנָה שֶׁל סְפָרִים שֶׁנִּמְנוּ, לְדַעְתִּי, עִם סִפְרוּת־הַמּוֹפֵת.

בְּהִסְטוֹרִיָה הֶחֱלַטְתִּי לִפְתֹּחַ בְּגִיבּוֹן. הָיָה מִי שֶׁסִפֵּר לִי, כִּי אָבִי קָרָא אֶת גִּיּבּון בְּעֹנֶג: שֶׁיָּדַע דַּפִּים שְׁלֵמִים מִסְּפָרָיו בְּעַל פֶּה, וְשֶׁהָיְתָה לָהֶם הַשְׁפָּעָה רַבַָּה עַל סִגְנוֹנוֹ, הֵן בְּנְאֻמָּיו וְהֵן בִּכְתָבָיו. עַל כֵּן לֹא הִרְבֵּיתִי חֲשׁב עוֹד וְשִׁקַּעְתִּי עַצְמִי בְּשְׁמוֹנַת כַּרְכֵי “הַיְרִידָה וְהַשְּׁקִיעָה שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הַָרוֹמִית” לְגִיבּוֹן, בְּהוֹצָאָתוֹ שֶׁל הַדֵּקַן מִילְמָן. מִיַָּד הָלַכְתִּי שְׁבִי אַחֲרֵי סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׁה וְהַסִּגְנוֹן כְּאֶחָד. בְּמֶשֶךְ כָּל הַשָּׁעוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַלּוֹהֲטוֹת שֶׁל צָהֳרֵי הַיּוֹם הַהֹדִּי. מִזְּמַן שֶׁיָּצָאנוּ מִן הָאֻרְווֹת וְעַד שֶׁנִּטּוּ צִלְלֵי־הָעֶרֶב, הַמְבַשְּׂרִים אֶת בּוֹאָהּ שֶׁל שְׁעַת הַפּוֹלוֹ הָיִיתִי בּוֹלֵעַ אֶת גִּיבּוֹן. בְִּרִּנַּת נִצָּחוֹן עָבַרְתִּי אֶת כְָּרָכָיו, מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם. רָשַׁמְתִּי אֶת כָּל הֶעָרוֹתַי בְּשׁוּלֵי הַדַּפִּים, וּבִמְהֵרַָה מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בִּבְרִית־מָגֵן אַמִּיצָה עִם הַמְחַבֵּר נֶגֶד עוֹרְכוֹ הָאָדוּק־הַמִּתְרַבְרֵב, הַמִּשְׁתַּדֵּל לְמַעֵט אֶת דְּמוּתוֹ. סָלַחְתִּי לוֹ אֲפִלּוּ עַל הֶעָרוֹתָיו הַבִּלְתִּי־מְנֻמָּסוֹת בְּשׁוּלֵי הַגִּלְיוֹנוֹת. כְּנֶגֶד זֶה, הִתְרַגַּזְתִּי עַל דִּבְרֵי הַהִתְנַצְּלוֹת וְהַהִסְּתַּיְּגוּת שֶׁל הַדֵּקַן. עַד כְּדֵי כָךְ נֶהֱנֵיתִי מִן “הַיְרִידָה וְהַשְּׁקִיעָה”, שֶׁהִתְחַלְתִּי קוֹרֵא תֵּכֶף לַָכֵן אֶת הָאַבְטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה שֶׁל גִּיבּוֹן, שֶׁשִּׂחֵק לִי מַזָּלי וְהָיְתָה מְכֹרֶכֶת יַחַד עִם סִפְרוֹ הַגָּדוֹל. כְּשֶׁקָּרַָאתִי אֶת הֶעָרָתוֹ בְּנוֹגֵעַ לְאוֹמַנְתּוֹ הַזְּקֵנָה: “אִם יִהְיוּ אֲשֶׁר יִשְׂמְחוּ כִּי חַי וְקַיָּם הִנְנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה, כִּי יִמָּצְאוּ כָּאֵלֶּה, עֲלֵיהֶם לְהַכִּיר טוֹבָה לְאוֹתָהּ הָאִשָּׁה הַיְקָרָה וְהַמְצֻיָּנָה”. הֶעֱלֵיתִי עַל זִכְרוֹנִי אֶת ג' אֶוֶרְסְט: וְזֹאת תִּהְיֶה הַכְּתֹבֶת עַל מַצַּבְתָּה.

מֵאֵת גִּיבּוֹן הָלַכְתִּי אֵצֶל מֵקוֹלֵי. לָמַדְתִּי בְּעַל פֶּה אֶת “מִזְמוֹרֵי רוֹמִי הָעַתִּיקָה”, שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלַי בְּיוֹתֵר, וְיָדַעְתִּי, כַּמּוּבָן, שֶׁהוּא חִבֵּר “הִסְטוֹרְיָה”, אוּלָם לֹא קָרָאתִי בָּהּ אַף דַּף אֶחָד מִיָּמַי. הִפְלַגְתִּי עַתָּה בְּאוֹתוֹ יַם־הַדִּמְיוֹן הַמְפֹאָר, כְּשֶׁאֲנִי מוֹתֵחַ כָּל מִפְרָשַׂי בְּרוּחוֹ הָעַזַָּה. זָכַרְתִּי אָז, כִּי בִּידֵי גִּיסָהּ שֶׁל ג' אֶוֶרְסְט, שׁוֹמֵר בֵּית־הַסֹּהַר בְּוֶנְטְנוֹר, נִמְצָא אֶכְּסֶמְפְּלָר שֵֶׁל הַ“הִסְטוֹרְיָה” לְמֵקוֹלֵי: הוּא קָנָה אֶת הַסֵּפֶר חוֹבְרוֹת חוֹבְרוֹת וּכְרָכָן יַחַד, וְהָיָה מְדַבֵּר עָלָיו תָּמִיד מִתּוֹךְ יִרְאַת־הַכָּבוֹד.

כָּל־מַה שֶּׁכָּתַב מֵקוֹלֵי קִבַּלְתִּי בְּתוֹרַת אֱמֶת וְעַל כֵּן הִתְעַצַּבְתִּי לְמִקְרָא הדְּבָרִים הַקָּשִׁים, שֶׁהֵטִיחַ כְּלַפֵּי הַדֻּכָּס הַגָּדוֹל לְבֵית מַרְלְבּוֹרוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיְגַלֶּה לִי, כִּי הִסְטוֹרְיוֹן זֶה, עִם סִגְנוֹנוּ הַמְצוֹדֵד וּבִטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי הַהוֹרֵס־כֹּל, הָיָה מֶלֶךְ הַנּוֹכְלִים הַסִּפְרוּתִיִּים, שֶׁהֶעְדִּיף תָּמִיד אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה עַל הָאֱמֶת וְהָיָה מְנַוֵּל אוֹ מְנַשֵּׂא אֶת אַנְשֵׁי־הַשֵּׁם וּמְעַקֵּם כְּתוּבִים לְכָאן וּלְכָאן – הַכֹּל לְפִי הַצֹרֶךְ הַדְּרָמַָטִי. אֵין אֲנִי יָכוֹל לִסְלֹחַ לוֹ עַל שֶׁכָּפָה עַצְמוֹ עַל אֵמוּנִי וְעַל תֻּמִָּתֹו שֶׁל יְדִידִי הַזָּקֵן, שׁוֹמֵר בֵּית־הַסֹּהַר. בְּכָל זֹאת, עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ הַרְבֵּה מְאֹד.

לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁנֶּהֱנֵיתִי מִן הַ“הִסְטוֹרְיָה” שֶׁלּוֹ, הִתְעַנַּגְתִּי עַל מַסּוֹתָיו: “צֶ’טְהֵם”: “פְרִידְירִיךְ הַגָּדוֹל”: “זִכְרוֹנוֹת הֶמְפְּדֶן שֶׁל הַלּוֹרְד נָגֶ’נְט”: “קְלַיְב”: “ווֹרֶן הֵסְטִינְגְס”: “בָּרֶר” (כֶּלֶב שֶׁבִּכְלָבִים!): “דוּשִׂיחֵי סָאוּתִי עַל הַחֶבְרָה”: וְעַל כֻּלָּן – אוֹתָהּ מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת שֶׁל אַכְזְרִיּוּת סִפְרוּתִית, “שִׁירָיו שֶׁל מַר רוֹבֶּרְט מוֹנְטְגוֹמֶרִי”.

מִנּוֹבֶמְבֶּר עַד מַאי קָרָאתִי בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁעוֹת, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, סְפָרִים בְּהִסְטוֹרְיָה וּפִילוֹסוֹפְיָה. הָ“רֶפֻּבְּלִיקָה” שֶׁל אַפְּלָטוֹן – דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין, לְמַעֲשֶׂה, בֵּינוֹ וּבֵין סוֹקְרָטֶס וְלֹא כְלוּם: “הַפּוֹלִיטִיקָה” שֶׁל אֲרִיסְטוֹ, בַּעֲרִיכַת מַר וֶלְדּוֹן, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ: דִּבְרֵי שׁוֹפֶּנְהָאוּאֶר עַל הַפֵּסִימִיּוּת: מַלְתּוּס עַל עִקַּר הָאוֹכְלוֹסִין: דַּרְוִין עַל הִתְהַוּוּת מִין הָאָדָם: וּבֵין סֵפֶר־מוֹפֵת אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ – חִבּוּרִים מִמַּדְרֵגָה נְחוּתָה יוֹתֵר. הָיְתָה זֹאת פָּרָשַׁת־הַשְׂכָּלָה מֻפְלָאָה. רֵאשִׁית, מִפְּנֵי שֶׁפָּתַחְתִי בָּהּ בְּנֵֶפֶשׁ רֵיקָה וּרְעֵבָה וּבִלְסָתוֹת חֲזָקוֹת, וְנָשַׁכְתִּי מִכָּל הַבָּא בְּפִי: שֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הַָיָה עִמִּי מִי שֶׁיֹּאמַר: “פְּלוֹנִי פָּסוּל לְעֵדוּת”: “קְרָא מַה שֶּׁהֵשִׁיב עַל כָּךְ אַלְמוֹנִי: מִתּוֹךְ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם יִתְחַוֵּר לְךָ הָעִנְיָן הַשָּׁנוּי בְּמַחֲלוֹקֶת”: “יֵשׁ סֵפֶר טוֹב מִזֶּה הַרְבֵּה עַל אוֹתוֹ הַנּוֹשֵׂא”, וְכַדּוֹמֶה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיַּי הִתְחַלְתִּי מְקַנֵּא עַתָּה בְּאוֹתָם הַפִּרְחָחִים בָּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת, שֶׁגְּדוֹלֵי הַמַּדָּע עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם לְהַדְרִיכָם וּלְהַסְבִּיר לָהֶם מַהוּתָם שֶׁל דְּבָרִים: פְּרוֹפֵסוֹרִים שֶׁהִקְדִּישׁוּ אֶת חַיֵּיהֶם לַחֲקִירַת עִקָּרֵי מַדָּעִים וּלְרִכּוּז מִשְׁנָתָם: אֲנָשִׁים שֶׁאַדִּיר חֶפְצָם לַחֲלֹק מֵאוֹצְרוֹתֵיהֶם לְזוּלָתָם, בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ. אוּלָם עַתָּה מָה אָנוּד לַתַּלְמִידִים בִּרְאוֹתִי רַבִּים מֵהֶם חַיִּים חַיֵּי רֵיקִים וּפוֹחֲזִים, וּמַחֲמִיצִים הִזְדַּמְּנוּת יְקָרָה שֶׁבָּאָה לְיָדָם, וְעֲתִידָה לַחֲלֹף בִּמְהֵרָה, סוֹף סוֹף חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת יָמָיו קֶבַע לְמַחֲשָׁבָה אוֹ לִפְעֻלָּה. אֵין שַׁעֲשׁוּעִים בְּאֵין עֲבוֹדָה.

בִּהְיוֹת עָלַי רוּחַ סוֹקְרַָטֶס, וַאֲנִי מְתַכֵּן תָּכְנִית לָ“רֶפֻּבְִּלִיקָה” שֶׁלִּי, הֲרֵינִי מְחוֹלֵל שִׁנּוּיִים נִמְרָצִים בְּחִנּוּךְ בְּנֵיהֶם שֶׁל אֶזְרַָחִים אֲמִידִים, בִּמְלֹאת לָהֶם שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה אוֹ שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, עֲלֵיהֶם לְהַתְחִיל לִלְמֹד מְלָאכָה וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה גּוּפְנִית, עִם הַרְבֵּה שִׁיר וְזֶמֶר, רִקּוּד וְהִתְעַמְּלוּת בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי. בְּאֹפֶן כָּזֶה יִהְיוּ מוֹצִיאִים אֶת עֹדֶף מִרְצָם עַל מַה־שֶּׁהוּא מוֹעִיל. רַק לְאֵלֶּה הַצְּמֵאִים בֶּאֱמֶת לְהַשְׂכָּלָה, הַשּׁוֹאֲפִים לָדַעַת עִקָּרֵי דְּבָרִים, הָיִיתִי מַתִּיר אֶת הַכְּנִיסָה לָאוּנִיבֶרְסִיטָה. זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת זְכוּת מְיֻחֶדֶת, הַנִּתֶּנֶת רַק לְאֵלֶּה, שֶׁהוֹכִיחוּ אֶת כּשֶׁר פְּעֻלָּתָם בְּבֵית־הַחֲרשֶׁת אוֹ בַּשָּׂדֶה, אוֹ שֶׁכִּשְׁרוֹנָם וַחֲרִיצוּתָם יוֹצְאִים מִגֶּדֶר הָרָגִיל. אוּלָם אֶפְשָׁר שֶׁבְּכָךְ הָיִיתִי מֵבִיא אַנְדְּרָלָמוּסְיָה לָעוֹלָם וְסוֹפִי – לִגְמֹעַ אֶת כּוֹס־הַתַּרְעֵלָה.

קְרִיאָתִי בְּכָל מִינֵי סְפָרִים בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת הֵבִיאָה אוֹתִי לִידֵי תְּהִיָּה עִל עִנְיְנֵי דָּת וֶאֱמוּנָה. עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מִלֵּאתִי כָּל־מַה שֶּׁהֻטַּל עָלַי. אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַפַּגְרָא הָיָה עָלַי לָלֶכֶת אַחַת לְשָׁבוּעַ לַכְּנֵסִיָּה, וּבְהֶרָאוּ הָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן, מִלְּבַד תְּפִלּוֹת שַׁחֲרִית וְעַרְבִּית בְּכָל יְמוֹת הַחֹל. מַה טּוֹב וּמַה־נָּעִים! חָסַכְתִּי בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים עֹדֶף נָאֶה כָּל כָּךְ בְּחֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר־וָשָב שֶׁל מִצְווֹת־עֲשֵׂה, עַד שֶׁיַָּכֹלְתִּי לִמְשֹׁךְ עָלָיו בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר עַד סוֹף יָמַי. חֲתֻנּוֹת, טְבִילוֹת וּלְוָיוֹת הֵבִיאוּ לִי הַכְנָסָה שְׁנִָתִית מַתְמֶדֶת, וּמֵעוֹלָם לֹא חָקַרְתִּי יֶתֶר עַל הַמִּדָה לְמַצָּבוֹ שֶׁל חֶשְׁבּוֹנִי הַשּׁוֹטֵף. אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ, שֶׁכְּבָר הוֹצֵאתִי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵשׁ לִי. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם, יְמֵי הַנְּעוּרִים הַטּוֹבִים, הִרְבֵּיתִי תְּפִלָּה אַף מִחוּץ לְיוֹם רִאשׁוֹן. גַּם בַּצָּבָא נֶעֶרְכוּ בְּאֹרַח קֶבַע תַּהֲלוּכוֹת תְּפִלָּה, וְהָיִיתִי מוֹלִיךְ לִפְעָמִים אֶת הַקַּתּוֹלִים לַכְּנֵסִיָה, וְלִפְעָמִים – אֶת הַפְּרוֹטֶסְטַנְטִים. הַסַּבְלָנוּת הַדָּתִית בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי הִגִּיעָה עַד לְידֵי הַסָּגַת גְּבוּלָהּ שֶׁל הָאֲדִישׁוּת, אִישׁ לֹא הֻפְלָה לְרַָעָה מֵעוֹלָם בִּגְלַל דָּתוֹ. תַּקָּנוֹת הַמַּלְכָּה אִפְשְׁרוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְשָׁמְרָהּ וּלְקַיְּמָהּ. בְּהֹדּוּ הוּשְׂמוּ הָאֵלִים שֶׁל מֵאָה כִּתּוֹת דָּתִיּוֹת, מִתּוֹךְ שִׁגְרָה שֶׁל כָּבוֹד, בַּפַּנְתֵּאוֹן הַקֵּיסָרִי.

בִּמְסִבּוֹת הַגְּדוּד הָיִינוּ מְדַיְּנִים לִפְעָמִים בִּשְׁאֵלוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ: “הַאִם נָשׁוּב וְנִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּכְלוֹת חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה?” “הֶחָיִינוּ מֵעוֹלָם לִפְנֵי כֵן?” “הַאִם נִזְכֹּר עוֹד וְנִפְגּשׁ זֶה אֶת זֶה אַחֲרֵי מוֹתֵנוּ, אוֹ נִפְתַּח, בְּפַשְׁטוּת, פֶּרֶק חָדָשׁ, בְּדוֹמֶה לַבּוּדְהִיסְטִים?”, “הַאִם יֵשׁ אֵיזוּ הַשָּגָחָה עֶלְיוֹנָה בָּעוֹלָם, אוֹ שֶׁהַגַּלְגַּל מִתְנוֹעֵעַ סְתָם?” הַכֹּל הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה בְּמֵיטַב יְכָלְתְּךָ לִחְיוֹת חַיֵּי כָּבוֹד, וּמְמַלֵּא אֶת חוֹבָתְךָ וְשׁוֹמֵר אֱמוּנִים לִידִידֶיךָ, וְאֵינְךָ מִתְאַכְזֵר לַעֲנִיִּים וְחַלָּשִׁים, שׁוּב אֵין חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה לַשְּׁאֵלָה, בַּמָּה אַתָּה מַאֲמִין אוֹ בַּמָּה אַתָּה כּוֹפֵר, הַכֹּל יָבוֹא עַל מְכוֹנוֹ בְּשָׁלוֹם, הֲרֵי זֶה מַה שֶׁבְּנֵי דּוֹרֵנוּ הָיוּ קוֹרְאִים, בְּלִי סָפֵק “דַּת הַשֵּׂכֶל הַבָּרִיא”.

כַּמָּה מִן הַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים הָיוּ מַטְעִימִים אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַדָּת הַנּוֹצְרִית לַנָּשִׁים (“מְסַיַּעַת לָהֶן לַָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר”) וְכֵן, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לַמַּעֲמָדוֹת הַנְּחוּתִים (“אֵין לָהֶם תַּקָּנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוּלָם קֹרַת־רוּחַ כָּל שֶׁהִיא תִּגְרֹם לָהֶם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁיִּיטַב לָהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא”). דּוֹמֶה, שֶׁלַּנַּצְרוּת נוֹדְעָה גַּם חֲשִׁיבוּת דִּיסְקִפְּלִינָרִית – בְּיִחוּד, אִם יֻצְּגָה עַל־יְדֵי הַכְּנֵסִיָּה הָאַנְגְּלִיקָנִית. הִיא נוֹטַעַת בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת אֶת הַשְּׁאִיפָה לַהֲגִינוּת וּלְטָהֳרַת הַצּוּרָה וְעַל יְדֵי כָךְ הִיא מוֹנַעַת הֲמוֹן שַׁעֲרוּרִיּוֹת. מִבְּחִינָה זוֹ פָּקְעָה חֲשִׁיבוּתָם שֶׁל הַטֶּקֶס וְהַפֻּלְחָן. אֵין כָּאן אֶלָּא רַעְיוֹן אֶחָד, מְתֻרְגָּם לְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, עַל מְנַָת לְסַגְּלוֹ לִגְזָעִים שׁוֹנִים, גֶּזַע לְפִי מִזְגּוֹ, אוּלָם, אֲדִיקוּת יְתֵרָה בְּכָל דַָּת שֶׁהִיא, רָעָה חוֹלָה הִיא. בֵּין יְלִידִים, בְּיִחוּד, רַבָּה הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בַּקַּנָּאוּת הַדָּתִית, הַמְעוֹרֶרֶת אוֹתָם לְמַעֲשֵׂי רֶצַח, הִתְקוֹמְמוּת וָמֶרֶד. כָּאֵלֶּה, בְּעֵרֶךְ הָיוּ הַהַשְׁקָפוֹת שֶׁרָוְחוּ בִּמְסִבָּתִי בַּיָּמִים הָהֵם.

הִתְחַלְתִּי קוֹרֵא עַתָּה בְּכַמָּה סְפָרִים שֶׁהָיוּ פּוֹסְלִים אֶת כָּל הַחִנּוּךְ הַדָּתִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּהֶרָאוּ. רִאשׁוֹן לִסְפָרִים אֵלֶּה הָיָה “עֱנוּתוֹ שֶׁל אָדָם” מֵאֵת וִינְווֹד רִיד. זֶה הָיָה סֵפֶר הַסְּפָרִים בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹנֶל בְּרֶבַּזּוֹן. הוּא קָרָא וְשָׁנָה בּוֹ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְרָאָהוּ כְּעֵין בִּיבְּלִיאָה, כְּבַיָּכוֹל. הַסֵּפֶר, הַמִּצְטַיֵּן בְּסִגְנוֹנוֹ הַנָּאֶה, שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תַּמְצִית מְאַלֶּפֶת שֶׁל דִּבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשִׁיוּת, מִתּוֹךְ בִּקֹּרֶת קַטְלָנִית עַל עוֹלַם־הַמִּסְתּוֹרִין שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת כֻּלָּן, מַגִּיעַ לִידֵי הַמַּסְקָנָה הַמַּעֲצִיבָה, שֶׁסּוֹפֵנוּ לִגְוֹעַ, בְּתַכְלִית הַפַּשְׁטוּת, כַּנֵּרוֹת הַלָּלוּ. אֲנִי נִדְהַמְתִּי מְאֹד וַאֲפִלּוּ נֶעֱלַבְתִּי לְמִקְרַָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אוּלָם בִּמְהֵרָה נִמְצֵאתִי לָמֵד שֶׁזּוֹהִי, בְּלִי סָפֵק, גַּם דַּעְתּוֹ שֶׁל גִּיבּוֹן: וּלְבַסּוֹף בָּא מַר לֵקִי, בִּסְפָרָיו “עֲלִיָּתוֹ וְהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הָרַצְיוֹנַלִּיזְם” וְ“תּוֹלְדוֹת הַמּוּסָר הָאֵרוֹפָּאִי”, שֶׁקָּרָאתִי אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאוֹתוֹ חֹרֶף, וְנָטַע בְּלִבִּי אֶת הַהַשְׁקָפָה הַחִלּוֹנִית עַל הֲוָיוֹת הָעוֹלָם.

בְּמֶשֶׁךְ זְמַן־מָה הָיִיתִי מִתְמַרְמֵר עַל רֹב דְּבָרִים בִּלְתִּי־נְכוֹנִים – כְּפִי שֶׁנִּרְאָה לִי אָז – שֶׁהִגִּידוּ לִי מוֹרַי וְרַבּוֹתַי בִּימֵי נְעוּרַי. מוּבָן, שֶׁאִלּוּ לָמַדְתִּי בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה הָיוּ תְּהִיּוֹתַי וְקֻשְׁיוֹתַי מוֹצְאוֹת אֶת תִּקוּנָן בְּעֶזְרַת הַפְּרוֹפֵסוֹרִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים הַמְּכֻנָּסִים שָׁם בְּצֶוֶת. עַל כָּל פָּנִים, הָיוּ מַרְאִים לִי סְפָרִים מְשַׁכְנְעִים לֹא פָּחוֹת מֵאֵלֶּה, שֶׁנִתָּן בָּהֶם הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָבְרָה עָלַי תְּקוּפָה שֶׁל כְּפִירָה עַזָּה וְתוֹקְפָנִית, שֶׁאִלּוּ הֶאֱרִיכָה יָמִים, וַדַּאי שֶׁהָיְתָה מְבִיאָה אוֹתִי לִידֵי מַעֲשִׂים טַרְדָּנִיִּים. שִׁוּוּי מִשְׁקָלִי חָזַר אֵלַי בְּמֶשֶךְ הַשָּׁנִים הַמְּעַטּוֹת הַבָּאוֹת מִתּוֹךְ מַגָּע תָּדִיר עִם הַסַּכָּנָה. מָצָאתִי, כִּי חָשַׁבְתִּי מַה שֶּׁחָשַׁבְתִּי וְנִמַּקְתִּי מַה שֶּׁנִּמַּקְתִּי, לֹא הִסַּסְתִּי לְהִתְפַּלֵּל לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם בְּשָׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי לְהֵעָשׂוֹת מַטָּרָה לְכַדּוּרֵי הָאוֹיֵב, וְלֹא לָשֵׂאת רַחֲשֵׁי־תּוֹדָה נֶאֱמָנִים, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי בְּשָׁלוֹם הַבַּיְתָה אֶל מִשְׁתֵּה הַתֵּה. לֹא נִמְנַעְתִּי אֲפִלּוּ לְבַקֵּש דְּבָרִים פְּחוּתִים מֵאֲשֶׁר לֹא לְהֵהָרֵג כָּל כָּךְ מַהֵר, וּבַקָּשׁוֹתַי נִתְמַלְּאוּ כִּמְעַט תָּמִיד בַּיָּמִים הָהֵם, כִּבְכָל יֶתֶר שְׁנוֹת חַיַּי. מִנְהָג זֶה הָיָה טִבְעִי בְּהֶחְלֵט בְּעֵינַי, וְהָיוּ לוֹ תֹּקֶף וּמַמָּשׁוּת לֹא פָּחוֹת מֵאְשֶׁר לַתַּהֲלִיךְ הַהֶגְיוֹנִי. הַסּוֹתְרוֹ בְּמִדָּה כֹּה נִמְרֶצֶת, יֶתֶר עַל כֵּן, בְּעוֹד שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה מָצָאתִי לִי נִחוּמִים, הֵבִיאָה אוֹתִי הַהִתְחַכְּמוּת אֶל קִיר אָטוּם. לְפִיכָךְ הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַלֵּב וְלֹא טָרַחְתִּי לִמְצֹא הַצְדָּקָה הֶגְיוֹנִית דַּוְקָא.

טוֹב לְאָדָם חֲסַר הַשְׂכָּלָה לִקְרֹא בְּסֵפֶר צִיטָטוֹת. סִפְרוֹ שֶׁל בַּרְטְלֶט, “צִיטָטוֹת שְׁכִיחוֹת”, הוֹּא אַחַד הַחִבּוּרִים הַמְצֻיָּנִים, וַאֲנִי קָרָאתִי וְשָׁנִיתִי בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה, הַצִּיטָטוֹת מִשֶּׁהֵן נֶחֱרָתוֹת בְּזִכְרוֹנְךָ, עֲשׂוּיוֹת לְהַעֲשִׁיר אֶת מַחֲשַׁבְתְּךָ, וְכֵן הֵן מְגָרוֹת אֶת יִצְרְךָ לִקְרֹא בְּסִפְרֵי מְחַבְּרֵיהֶן וְלִמְצֹא בָּהֶם עוֹד כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.

בְּסֵפֶר זֶה, וְאוּלַי בְּאֵיזֶה חִבּוּר אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ, מָצָאתִי פִּתְגָּם צָרְפַתִּי, שֶׁנִּרְאָה לִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר: ⁵²Le Coeur a ses raisons, que le raison ne connait pas: וְאָמְנָם הָיִיתִי רוֹאֶה כְּאִוֶּלֶת רַבָּה כָּל זִלְזוּל בְּרֶגֶשׁ שֶׁבַּלֵּב מִטַּעֲמֵי הַשֵּׂכֶל הַקַּר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא רָאִיתִי מְנִיעָה לֵהָנוֹת מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד, לֹא הָיִיתִי חוֹששׁ כָּל עִקָּר לַסְּתִירָה הַקַּיֶּמֶת בֵּין הַמַּחֲשָׁבָה מִכָּאן וְהָאֱמוּנָה מִכָּאן. דוֹמֶה הֵָיָה, שֶׁטּוֹב לָתֵת לַשֵּׁכֶל, כִּי יַחֲקֹר עַד קְצֵה גְּבוּל הָאֶפְשָׁרוּת לְדַרְכֵי הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִגָּיוֹן, וְטוֹב גַּם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל לְיֵשַׁע וּפְדוּת, וּלְהוֹדוֹת לִשְׁמוֹ, כְּבַיָּכוֹל, בְּבוֹא הַיְשׁוּעָה. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה, כִּי אִי אֶפְשָׁר, שֶׁבּוֹרֵא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר מֹחוֹתֵינוּ כְּנִשְׁמוֹתֵינוּ מִיָּדוֹ הֵם לָנוֹ, יֵעָלֵב, אִם לֹא תָּמִיד יָרוֹּצוּ בְּשָׁלוֹם יַחַד בָּרִתְמָה הַמְשֻׁתֶּפֶת. וַדַּאי חָזָה תַּקָּלָה זוֹ מֵרֹאשׁ, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהוּא יָבִין לְנַפְשֵׁנוּ.

לְפִיכָךְ הִפְתִּיעוּנִי תָּמִיד הַמַּאֲמַצִּים הַנִּמְרָצִים. שֶׁעָשׂוּ הַבִּישׁוֹפִים וְהַכְּמָרִים שֶׁלָּנוּ לְהַסְבָּרַת כְּתָבֵי־הַקֹּדֶשׁ וְהַתְאָמָתָם לַמֶּחְקָרִים הַחֲדִישִׁים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמַּדָּע וְהַהִסְטוֹרְיָה. הַסְבָּרָה זוֹ לְשֵׁם מָה? אִם קִבַּלְתָּ אִגֵֶּרֶת, הַמַּרְנִינָה אֶת לִבְּךָ וּמְשִׁיבָה אֶת נַפְשְׁךָ, הַמַּבְטִיחָה לְךָ כִּי שׁוֹב תָּשׁוּב לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבֶיךָ בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, הֵן לֹא תַּשְׁגִּיחַ בְּצוּרָתָהּ אוֹ בְּצִבְעָהּ שֶׁל הַמַּעֲטָפָה, שֶׁנִּתְלַכְלְכָה בְּדֶרֶךְ מַסָּעָהּ הָאָרֹךְ: אִם הֻדְבַּק אֵלֶיהָ הַבּוּל הַדָּרוּשׁ, אִם נָכוֹן הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבְּחוֹתֶמֶת הַדֹּאַר אוֹ לֹא? דְּבָרִים אֵלֶה עֲלוּלִים לְהַפְלִיאֲךָ, אוּלַָם וַדַּאי שֶׁאֵין לְהַפְרִיז עַל מִדַּת חֲשִׁיבוּתָם. עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הוּא בָּאִגֶּרֶת, עַל הַבְּרָכָה שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת אֵלֶיךָ בִּכְנָפֶיהָ. הִגָּיוֹן מַעֲמִיק עָלוּל לַהֲבִיאֲךָ לִידֵי מַסְקָנָה מְדֻקְדֶּקֶת שֶׁאֵין נִסִּים מִתְרַחֲשִׁים, בְּשׁוּם פָּנִים: שֶׁאֶפְשָׁרוּת שֶׁל טָעוּת בְּעֵדוּתוֹ שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַהַנָּחָה, שֶׁיּוּפְרוּ חֻקֵּי הַטֶּבַע: וְעִם זֶה, יָכוֹל אַתָּה לָשִׂישׂ אֶל גִּיל מִדֵּי קָרְאֲךָ, אֵיךְ הָפַךְ יֵשׁוּ אֶת הַמַּיִם לְיַיִן בְּקָנָה שֶׁבַּגָּלִיל, אוֹ הִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי יַם כִּנֶּרֶת, אוֹ קָם מִקִּבְרוֹ וַיֶּחִי. אֵין מֹחוֹ שֶׁל אָדָם מְסֻגָּל לִתְפֹּס אֶת הָאֵין סוֹף, אוּלָם תַּגְלִיּוֹתֶיהָ שֶׁל הַמַּתֵּמָטִיקָה מְאַפְשְׁרוֹת אֶת בְּחִינָתוֹ בְּקַלּוּת יֶתֶר. הַהַנָּחָה, שֶׁאֵין דְּבַר אֱמֶת, אֶלָּא מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָנוּ לִתְפֹּס בְּשִׂכְלֵנוּ, אֱוִילִית הִיא, וְהַהַנָּחָה, כְּאִלּוּ נִגּוּדִים, שֶׁאֵין שִׂכְלֵנוּ יָכוֹל לְיַשְּׁבָם, סוֹפָם לְבַטֵּל זֶה אֶת זֶה, אֱוִילִית הִיא עוֹד יוֹתֵר. וַדַּאי לֹא תִּמְצָא דָּבָר, שֶׁיְהִי לְתוֹעֵבָה הֵן לְשִׂכְלֵנוּ וְהֵן לְרִגְשׁוֹתֵינוּ יוֹתֵר מִמַּרְאֵה אַלְפֵי מִילְיוֹנֵי עוֹלָמוֹת – שֶׁכֵּן זֶהוּ חֶשְׁבּוֹנָם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַחֲכָמִים הַלָּלוּ – וְהֵם מִתְרוֹצְצִים וְהוֹלְכִים בְּצֶוֶת לְעוֹלָם וָעֶד, לְלֹא כָּל מַטָּרָה רַצְיוֹנָלִית, אוֹ תַּכְלִית טוֹבָה לִתְנוּעָתָם. לְפִיכָך סִגַּלְתִּי לְעַצְמִי, לְמִן יְמֵי הַבַּחֲרוּת, שִׁיטַת אֱמוּנָה בְּכָל דָּבָר שֶׁרָצִיתִי לְהַאֲמִין בּוֹ, בְּעוֹדִי מוֹרֶה הֶתֵּר לְשִׂכְלִי, לַעֲלוֹת בְּכָל שְׁבִיל וּמַסְלוּל, שֶׁהָיָה מֻכְשָׁר לִדְרֹךְ בּוֹ, לְלֹא מַעֲצוֹר.

אֲחָדִים מִבְּנֵי־דּוֹדִי, שֶׁזָּכוּ לְקַבֵּל אֶת הַשְׂכָּלָתָם בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, הָיוּ נוֹהֲגִים לְקַנְטֵר אוֹתִי בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא זוֹ שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה. כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ אֵינָהּ אֶלָּא חֲלוֹם, וְכָל תּוֹפְעוֹתֶיהָ אֵינָן אֶלָּא דִּמְיוֹן. אָדָם בּוֹרֵא אֶת עוֹלָמוֹ בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ. כְּכָל שֶׁכֹּחַ־דִּמְיוֹנוֹ חָזָק יוֹתֵר, עוֹלָמוֹ מְגֻוָּן יוֹתֵר. אַךְ הֵקִיץ אָדָם מֵחֲלוֹמוֹ – הֵקִיץ הַקֵּץ עַל עוֹלָמוֹ. לוּלְיָנוּת שִׂכְלִית זוֹ טוֹב לְשַׂחֵק בָּהּ בִּשְׁעוֹת־הַפְּנַאי, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם נֵזֶק וְאֵין בָּהּ כָּל תּוֹעֶלֶת. אֲנִי מַזְהִיר אֶת צְעִירֵי קוֹרְאַי, שֶׁלֹא לִרְאוֹת בָּהּ אֶלָּא מִשְׂחָק בִּלְבַד. הַמֵּטָפִיסִיקָאִים יִקְּחוּ רְשׁוּת הַדִּבּוּר לָאַחֲרוֹנָה וְיִתְגָּרוּ בָּכֶם, לָבוֹא וּלְהוֹכִיחַ אֶת אַפְסוּת הַנָּחוֹתֵיהֶם.

הָיִיתִי מִסְתַּמֵּךְ תָּמִיד עַל הַטַּעֲנָה הַבָּאָה, שֶׁהִמְצֵאתִי לְעַצְמִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, אָנוּ מַבִּיטִים לַמָּרוֹם וְרוֹאִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. זָהֱרָהּ מַכֶּה אֶת עֵינֵינוּ בְּסַנְוֵרִים, וְחוּשֵׁינוּ רוֹשְׁמִים עֻבְדָּה זוֹ. הֲרֵי לְךָ אֵפוֹא שֶׁמֶשׁ גְדוֹלָה זוֹ, שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת, כַּנִּרְאֶה, עַל יְסוֹד חַָזָק מִזֶּה שֶׁל חוּשֵׁינוּ הַפִיסִיִּים. אוּלָם לְאָשְׁרֵנוּ יֵשׁ שִׁיטָה, לְלֹא כָּל שַׁיָּכוּת אֶל חוּשֵׁינוּ הַפִיסִיִּים, לִבְדֹּק עַל פִּיהָ אֶת מַמָּשׁוּתָהּ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. זוֹהִי הַמַּתֵּמָטִיקָה בְּכֹחַ תַּהֲלִיכִים מַתֵּמָטִיִּים מְמשָּׁכִים, הַמֻּבְדָּלִים מֵחוּשֵׁינוּ לַחֲלוּטִין, אֶפְשָׁר לַתּוֹכְנִים לְחַשֵּׁב וְלִקְבֹּעַ מוֹעֲדוֹ שֶׁל לִקּוּי־חַמָּה. בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל בִּלְבַד, הֵם מְנַבְּאִים, שֶׁכֶּתֶם שָׁחוֹר יְכַסֶּה אֶת פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בְּיוֹם מְסֻיָּם, אַתָּה יוֹצֵא וְנוֹשֵׂא עֵינֶיךָ, וְחוּשׁ רְאִיָּתְךָ אוֹמֵר לְךָ מִיָּד, שֶׁחִשּׁוּבֵיהֶם נִתְאַמְּתוּ, הֲרֵי לְךָ אֵפוֹא עֵדוּתָם שֶׁל הַחוּשִׁים, הַמִּסְתַּיַּעַת בְּעֵדוּת נִבְדֶּלֶת לַחֲלוּטִין שֶׁל תַּהֲלִיךְ עַצְמַאי עָצוּם לְהִגָּיוֹן מַתֵּמָטִי. נָקַטְנוּ מַה שֶּׁקּוֹרְאִים בַּעֲרִיכַת מַפּוֹת צְבָאִיּוֹת “מַגָּע מִצְטַלֵּב”. נִתְּנָה לָנוּ הוֹכָחָה עַצְמָאִית לְמַמָּשׁוּתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁיְדִידַי הַמֵּטָפִיסִיקָאִים אוֹמְרִים לִי, כִּי הָעֻבְדּוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן מְבַסְּסִים הַתּוֹכְנִים אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם, וַדַּאי נִקְבְּעוּ מִלְּכַתְּחִלָּה מִתּוֹךְ עֵדוּתָם שֶׁל הַחוּשִׁים, הֲרֵינִי מֵשִׁיב: “לָאו”. יִתָּכֵן שֶׁאֶפְשָׁר לְקָבְעָן – לַהֲלָכָה, עַל כָּל פָּנִים – עַל יְדֵי מְכוֹנוֹת־חִשּׁוּב אַבְטוֹמָטִיוֹת, מוּנָעוֹת בְּכֹחַ הָאוֹר הַיּוֹרֵד עֲלֵיהֶן, בְּלִי לְהִסְתַּיֵּעַ בְּחוּשֵׁי אֱנוֹשׁ כָּל עִקָּר. כְּשֶׁמּוֹסִיפִים לִטְעֹן, שֶׁהֶכְרַח הוּא לְהַגִּיד לָנוּ חִשּׁוּבִים אֵלֶּה עַל פֶּה, וְעָלֵינוּ לְהַטּוֹת אֹזֶן אֲלֵיהֶם, אֲנִי מֵשִׁיב, שֶׁהַתַּהֲלִיךְ הַמַּתֵּמָטִי נִתְבָּרֵךְ בִּסְגֻלַּת הַמַּמָּשׁוּת, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, וְכֵוָן שֶׁנִּתְגַּלָּה, הוּא מְהַוֶּה גּוֹרֶם חָדָשׁ וְעַצְמַאי, מִשֶּׁאֲנִי מַגִּיעַ לְפָרָשָּׁה זוֹ, אֲנִי נוֹהֵג לָשׁוּב וּלְאַשֵּׁר בְּתֹקֶף אֶת בִּטְחוֹנִי, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשִׁית הִיא, וְכֵן שֶׁלּוֹהֶטֶת הִיא – לוֹהֶטֶת, בְּעֶצֶם, כַּגֵּיהִנֹּם: וְאִם הַמֵּטָפִיסִיקָאִים מְטִילִים סָפֵק בְּכָךְ – אַדְּרַבָּא, יֵרְדוּ וְיִרְאוּ.

הַבְקָעָתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה אֶל עוֹלַם־הַפּוֹלוֹ הַהֹדִּי הָיְתָה דְּרָמָטִית. כְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר שֶׁהִגַּעְנוּ לְהֹדּוּ, נֶעֶרְכָה הִתְחָרוּת עַל־גְּבִיעַ־גּוֹלְקוֹנְדָה בְּהַיְדֶּרְעַבָּד, בִּירָתוֹ שֶׁל הַנִּיזָם וְחֵיל־הַמַּצָּב הַבְּרִיטִי הַשָּׁכֵן. מֶַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה מִילִין מִמֶּנָּה בְּמַחֲנֵה סֵקוּנְדַּרְעַבָּד, קִיִּמוּ שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע קְבוּצוֹת שֶׁל פּוֹלוֹ בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם.

אַחַת מֵאֵלֶּה הָיְתָה קְבוּצַת חֵיל־הַהוּסַרִים הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר, שֶׁנִּשְׁלַחְנוּ בִּמְקוֹמָם לְבַנְגָּלוֹר. אַנְשֵׁי חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי הָיוּ שְׁרוּיִים בְּרֹגֶז עַל אַנְשֵׁי הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר מִפְּנֵי הֶעָרָה מַעֲלִיבָה שֶׁהִפְלִיט, לְפִי הַמְסֻפָּר, אַחַד הַחַיָּלִים עַל מַצַּב הַקְּסַרְקְטִין שֶׁל הָרְבִיעִי, כְּשֶׁבָּא ה־19 בִּמְקוּמוֹ, לִפְנֵי כִּשְׁלשִׁים שָׁנָה! אַף כִּי בִּשְׁנֵי הַגְּדוּדִים לֹא נִשְׁאַר עוֹד אַף אֶחָד מִן הַמְעֹרָבִים בְּאוֹתוֹ סִכְסוּךְ, נִמְצְאוּ הַסֶּרְגַּ’נְטִים וְהַחַיָּלִים לְמֵדִים כָּל פְּרָטֵי הָעִנְיָן מִפִּי קוֹדְמֵיהֶם, וַחֲמָתָם בּוֹעֶרֶת, כְּאִלּוּ אַךְ לִפְנֵי חֹדֶשׁ יָמִים הָיָה הַדָּבָר. אוּלָם מַחֲלֹקֶת זוֹ לֹא פָּשְׁטָה בֵּין שָׂרֵי הַגְּדוּדִים, וּמְסִבַּת הַקְּצִינִים נָהֲגָה בָּנוּ מִדָּה יָפָה מְאֹד שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים. אֲנִי אֻכְסַנְִּתי בְּבֵיתוֹ שֶׁל קַפִּיטַן צָעִיר בְּשֵׁם צֶ’טְווּד, שֶׁנִּתְמַנָּה עַתָּה מְפַקֵּד רָאשִׁי בְּהֹדּוּ. מִלְּבַד קְבוּצוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל חֵיל־הַמַּצָּב, הָיוּ עוֹד שְׁתֵּי קְבוּצוֹת יְרִיבוֹת חֲזָקוֹת מְאֹד שֶׁל הַהֹדִּים: “וִיקַר אַל־עוּמְרָא”, וְהִיא קְבוּצָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, וּנְצִיגֶיהָ שֶׁל הַבְּרִיגָדָה הַגּוֹלְקוֹנְדִית הַמְּפֻרְסֶמֶת, חֵיל־הַמִּשְׁמָר שֶׁל הַנִּיזָם עַצְמוֹ. קְבוּצַת גּוֹלְקוֹנְדָה נֶחְשְׁבָה לַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר בְּכָל קְבוּצַת הַפּוֹלוֹ שֶׁבְּהֹדּוּ הֵדְּרוֹמִית, רַבּוֹת וְקָשׁוֹת הָיוּ הַתַּחֲרֻיּוֹת בֵּינֵיהֶם לְבֵין פַטִיאָלָה וְיוֹדְפּוֹר, הַקְּבוּצוֹת הָרָאשִׁיּוֹת שֶׁל הַיְלִידִים בְּהֹדּוּ הַצְּפוֹנִית. הָיָה בִּרְשׁוּתָם הוֹן רַב, שֶׁהֻשְׁקַע בְּפוֹנִי, וְהִתְמַחוּתָם בִּרְכִיבָה, עִם תְּפִיסָתָם הַמְצֻיָּנָה בְּפוֹלוֹ, עוֹרְרוּ אֶת קִנְאָתָם שֶׁל צְעִירֵי הַקְּצִינִים הַהֹדִּים וְהַבְּרִיטִיִּים בַּיָּמִים הָהֵם.

בִּלְוָיַת עֲדַת־הַפּוֹנִי, שֶׁרָכַשְׁנוּ בִּשְׁלֵמוּתָהּ מֵאֵת חֵיל־הַרוֹכְבִים הַקַּל שֶׁל פּוּנָה, יָצָאנוּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אַךְ בְּהַחֲלָטָה נְחוּשָׁה, לַמַּסָּע הָאָרֹךְ דֶּרֶךְ דֶּקַּן. מְאָרְחֶינוּ בְּחֵיל־הַהוּסַרִים הַתִּשְׁעָה־עָשָׂר, קִבְּלוּ אוֹתָנוּ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת, וְהוֹדִיעוּ לָנוּ, מִתּוֹךְ הַבָּעַת כָּל הַתַּנְחוּמִים הָרְאוּיִים, שֶׁעָלָה בְּגוֹרָלֵנוּ לְשַׂחֵק נֶגֶד קְבוּצַת גּוֹלְקוֹנְדָה בַּסִּבּוּב הָרִאשׁוֹן. כֵּנִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים, כְּשׁדִּבְּרוּ עַל רֹעַ מַזָּלֵנוּ, בְּעָמְדֵנוּ בַּתַּחֲרֻוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ בְּהֹדּוּ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַקְּבוּצָה, הָעֲתִידָה בְּלִי סָפֵק לִנְחֹל אֶת הַנִּצָּחוֹן בַּתַּחֲרֻיּוֹת הַכְּלָלִיּוֹת.

לְבֹקֶר יוֹם הַמָּחֱרָת הָיִינוּ בֵּין הָרוֹאִים בַּמִּסְקָר, שֶׁנֶּעֳרַךְ לְחֵיל־הַמַּצָּב כֻּלּוֹ. הַצָּבָא הַבְּרִיטִי, הַצָּבָא הַהֹדִּי הַסָּדִיר וְחֵיל הַנִּיזָם, טוּרִים טוּרִים, שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִּתְפַרְּדוּ חֲלִיפֹות, בְּהוֹד וְהָדָר, עָבְרוּ בַּסָּךְ לְפָנֵינוּ, אוֹ אוּלַי לִפְנֵי הַנִּכְבָּדִים הָרִשְׁמִיִּים. לְבַסּוֹף בָּאוּ שׁוּרוֹת פִּילִים, רְתוּמִים צְמָדִים לְתוֹתָח עֲנָקִי. זֶה מִנְהַג הַצָּבָא בְּהֹדּוּ בַּיָּמִים הָהֵם, לִהְיוֹת הַפִּילִים מַצְדִיעִים בְּהַגְבָּהַת הָאַף, בְּעָבְרָם בַּשּׁוּרָה, וְדָבָר זֶה עָשׂוּ בְּדַיְּקָנוּת מַפְלִיאָה. לְאַחַר יָמִים נִתְבַּטֵּל מִנְהָג זֶה, הוֹאִיל וְרֵיקִים וּפוֹחֲזִים קִדְּמוּ אֶת פְּנֵיהֶם בִּצְחוֹק, וְהָיָה בְּכָךְ מִשּׁוּם עֶלְבּוֹן וּפְגִיעָה בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַפִּילִים וְנֶהָגֵיהֶם. עָבַר עוֹד זְמַן־מָה וְנִתְבַּטֵּל כָּל עִנְיַן הַפִּילִים בַּצָּבָא, וְעַתָּה מוֹשְׁכִים טְרַקְטוֹרִים חוֹרְקִים בְּתוֹתָחִים גְּדוֹלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר וְקַטְלָנִיִּים הַרְבֵּה יוֹתֵר, כָּךְ מִתְקַדֶּמֶת הַצִּיוִילִיזַצְיָה. אוּלָם עִל הַפִּילִים וְעַל הַצְדָּעוֹתֵיהֶם, שֶׁחָלְפוּ לִבְלִי שׁוּב, אֲנִי מִתְאַבֵּל.

אַחֲרֵי הַצָּהֱרַיִם נֶעֶרְכָה תַּחֲרוּת הַפּוֹלוֹ. מַחֲזֵַה הַתַּחֲרֻיּוֹת בְּהַיְדֶּרְעַבָּד, בִּכְלָל, הוּא מַרְהִיב־עַיִן. כָּל הַמִּגְרַשׁ נִתְמַלֵּא מִפֶּה אֶל פֶּה הֲמוֹנֵי רוֹאִים, בְּנֵי כָּל הַמַעֲמָדוֹת שֶׁבְּהֹדּוּ, שֶׁעָקְבוּ אַחֲרֵי הַמִּשְׂחַָק בְּרֹב עִנְיָן וּבִינַת מְבִינִים. הָאֹהָלִים וְהַבִּימוֹת הַסְּכוּכוֹת הֻקְצוּ לָעֵדָה הַבְּרִיטִית וּלְנִכְבְּדֵי הַהֹדִּים הַדֶּקָּנִיִּים. הַכֹּל צִפּוּ לִתְבוּסָתֵנוּ הַמְּהִירָה, וּכְשֶׁמִּתְנַגְּדֵינוּ הַגְּמִישִׁים, קַלֵּי־הַתְּנוֹעָה וְאָמָנֵי־הַקְּלִיעָה זָכוּ בָּרְגָעִים הַמְּעַטִּים הָרִאשׁוֹנִים בְּשָׁלשׁ נְקֻדּוּת נֶגֶד אֶפֶס, כִּמְעַט שֶׁהָיִינוּ סְבוּרִים כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ. אוּלָם בִּמְהֵרָה נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל. לֹא אֶכָּנֵס לַפְּרָטִים שֶׁעִם כָּל חֲשִׁיבוּתָם הֻסְּחוּ מִדַּעְתִּי בִּמְרוּצַת הַזְּמַן, עֵקֶב מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים יוֹתֵר, אוּלָם עֻבְדָּה הִיא, כִּי לִתְשׁוּאוֹת סוֹאֲנוֹת שֶׁל הַהֲמוֹנִים הַמְכֻנָּסִים בַּמָּקוֹם, הִכְרַעְנוּ אֶת הַגּוֹלְקוֹנְדָאִים בְּתֵשַׁע נְקֻדּוֹת נֶגֶד שָׁלשׁ, בִּשְׁאָר יְמֵי הַתַּחֲרֻיּוֹת הִכְרַעְנוּ בְּאַחַת אֶת כָּל שְׁאָר יְרִיבֵינוּ וְקָבַעְנוּ שִׁיא, שֶׁלֹּא פָּקַע עוֹד מִנִּי אָז, לְנִצָּחוֹן בְּתַחֲרוּת מִמַּדְרֵגָּה רִאשׁוֹנָה תּוֹךְ חֲמִשִּׁים יוֹם לְבוֹאֵנוּ לְהֹדּוּ.

הַקוֹרֵא יוֹכַל לְשׁוּוֹת בְּנַפְשוֹ אֶת תַּקִּיפוּת הַהַחֲלָטָה, בָּהּ הִתְמַסַּרְנוּ לַתַּפְקִיד הָעִלָּאִי שֶׁלְּפָנֵינוּ. אוּלָם כַּמָּה שָׁנִים הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין בִּצּוּעוֹ.

עִם הִתְקָרֵב עוֹנַת־הַחֹם שֶׁל שְׁנַת 1897, נוֹדַע כִּי לְחֵלֶק מִן הַקְּצִינִים תִּנָּתֵן מַה שֶּׁנִּקְרָא זְכוּת פַּגְרָא מְקֻבֶּצֶת לִשְׁלשָׁה חֱדָשִׁים לְשֵׁם נְסִיעָה לְאַנְגְּלִיָּה. כֵּוָן שֶׁאַךְ זֶה מִקָּרוֹב הִגַּעְנוּ לְהֹדּוּ. לֹא נִמְצָא כִּמְעַט אִישׁ שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ. אוּלָם אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁהִזְדַּמְּנוּת נָאָה כָּזוֹ, הַבָּאָה לְיָדְךָ, אֵין לְהַחֲמִיץ וּלְפִיכָךְ הִתְנַדַּבְתִּי לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל.

הִפְלַגְתִּי מִבּוֹמְבֵּי בְּסוֹף חֹדֶשׁ מַאי, בְּחֹם מַחֲנִיק וּמֶזֶג־אֲוִיר סוֹעֵר, וּמַחֲלַת־יָם אֲיֻמָּה. כְּשֶׁקַּמְתִּי עַל רַגְלַי, כְּבָר עָבַרְנוּ כִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדִּי בֵּין הַנּוֹסְעִים הִכַּרְתִּי בִּמְהֵרָה קוֹלוֹנֶל גְּבַהּ־קוֹמָה וְצָנוּם בְּשֵׁם אָיֶן הַָמִילְטוֹן שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה אָז עַל אִמּוּנֵי הַיְרִיָּה בְּהֹדּוּ. הוּא עוֹרֵר אֶת לִבִּי לְדָבָר שֶׁלֹּא הִשַּגְחְתִּי בּוֹ עַד עַתָּה, וְהוּא שֶׁמְּתִיחוּת שׂוֹרֶרֶת בֵּין יָוָן לְטוּרְקִיָּה. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, עָמְדוּ שְׁתֵּי הַמַעֲצָמוֹת בִּפְנֵי מִלְחָמָה קְרוֹבָה. הָמִילְטוֹן, שֶׁהָיָה רוֹמַנְטִי צִדֵּד בִּזְכוּת הַיְּוָנִים וְקִוָּה לְשָׁרֵת אוֹתָם בְּכָל תַּפְקִיד שֶׁיֻּטַּל עָלָיו. אֲנִי שֶׁנִּתְחַנַּכְתִּי כְּ“טוֹרִי” צִדַּדְתִּי בִּזְכוּת הַטּוּרְקִים, וְהֶעֱלֵיתִּי בְּדַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְהִלָּווֹת אֶל צִבְאוֹתֵיהֶם בְּתוֹרַת כַּתַּב עִתּוֹנִים. אַף גַּם הִצְהַרְתִּי, שֶׁנִּצְחוֹנָם עַל הַיְּוָנִים מֻבְטָח לָהֶם, הוֹאִיל וְהֵם רַבִּים מֵהֶם פִּי חֲמִשָּׁה, וְגַם זִיּוּנָם מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר. בִּרְאוֹתִי, שֶׁצִּעַרְתִּיו בֶּאֳמֶת, הִבְטַחְתִּי לוֹ, שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּתֵּף בַּפְּעֻלּוֹת, וְרַק אֲשַֹעֲשֵׁעַ עֶינַי וְאַגִּיד הַגָּדָתִי.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְפוֹרְט־סַעִיד נִתְבָּרֵר, שֶׁהַיְּוָנִים כְּבָר נָחֲלוּ תְּבּוּסָה. הֵם בָּרְחוּ מִן הַתַּחֲרוּת הַבִּלְתִּי־הוֹגֳנֳת מִתּוֹךְ מִדָּה שָׁוָה שֶׁל זְהִירוּת וּזְרִיזוּת, וְהַמַּעֲצָמוֹת הָאַדִּירוֹת עָשׂוּ כָּל אֲשֶּר בִּיכָלְתָּן הַדִּפְּלוֹמָטִית, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם וּלְהַצִּילָם מִכִּלָּיוֹן, תַּחַת לָצֵאת אֶל שְׂדוֹת הַקְּרָב בִּתְרַקְיָה, בִּלִּיתִי אֵפוֹא שְׁבוּעַיִם בְּאִיטַלְיָה, טִפַּסְתִּי עַל הַוֵּזוּבְיוּס, “עָשִׂיתִי” אֶת פּוֹמְפֵּי, וְעַל כָּל אֵלֶּה רָאִיתִי אֶת רוֹמִי. שַׁבְתִּי וְקָרָאתִי אֶת הַפְּסוּקִים בְּסִפְרוֹ שֶׁל גִּיבּוֹן הַמְתָאֲרִים אֶת הָרְגָשׁוֹת בָּהֶם הִתְקָרֵב לְעֵת זִקְנָה, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֶל הָעִיר הַנִּצְחִית, וְאַף כִּי לֹא הָיְתָה בְּיָדִי כָּל סַמְכוּת מַדָּעִית, הָיִיתִי מְהַלֵּךְ, לֹא בְּלִי יִרְאַת־הָרוֹמְמוּת, בְּעִקְבוֹתָיו.

הָיְתָה זֹאת אַקְדָּמָה נָאָה לְתַעֲנוּגוֹתֶיהָ שֶׁל הָעוֹנָה הַלּוֹנְדוֹנִית.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: גֵּיס־הַשָּׂדֶה בְּמָלַקַּנְד    🔗

נִמְצֵאתִי בִּנְאוֹת־הַדֶּשֶׁא שֶׁל גּוּדְווּד, בְּמֶזֶג־אֲוִיר מְצֻיָּן וַאֲנִי זָכִיתִי בְּהִמּוּרִי עַל הַמִּשְׂחָקִים, כְּשֶׁהֵחֵלָּה מְרִידַת הַשְּׁבָטִים הַפַּתָּאִים בִּגְבוּל הֹדּוּ. קָרָאתִי בָּעִתּוֹנִים שֶׁנּוֹצַר גֵּיס־שָׂדֶה בֶּן־שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת, וְשֶׁבְּרֹאשׁוֹ הָעֱמַד סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. טִלְגְּרַפְתִּי אֵלָיו תֵּכֶף, לְהַזְכִּיר לוֹ אֶת הַבְטָחָתוֹ. וְיָצָאתִי בָּרַכֶּבֶת לִבְרִינְדִיזִי, כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת אֱנִיַּת־הַדֹּאַר, הַמַּפְלִיגָה לְהֹדּוּ.

הִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הָעִנְיָן גַּם אֶת לוֹרְד וִילְיַם בֵּרֵֶסְפוֹרְד, וְהוּא תָּמַךְ בַּבַּקָּשָׁה שֶׁהִגַּשְׁתִּי לַגֵּנֵרַל. הוּא עָרַךְ מְסִבָּה לִכְבוֹדִי בְּמוֹעֲדוֹן מַרְלְבּוֹרוֹ, לִפְנֵי צֵאת הַרַּכֶּבֶת מִתַּחֲנַת וִיקְטוֹרְיָה. בֵּית־בֵּרֶסְפוֹרְד הַלָּלוּ שִׁוּוּ לְעַצְמָם חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. בִּמְחִצָּתָם הָיְתָה לְךָ הַרְגָּשָׁה, שֶׁהָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ הוּא מַסְקָנָה יָאָה. זוֹכֵר אֲנִי אֶת אֹפֶן הַכְרָזָתוֹ עַל מַטְּרַת נְסִיעָתִי בְּחוּג יְדִידָיו בַּמּוֹעֲדוֹן, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי בְּשַָׁנִים הַרְבֵּה. “הֲרֵי הוּא יוֹצֵא הָעֶרֶב מִזְרָחָה – אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה”. “מִזְרָחָה” – בִּטּוּי זֶה עָשָׂה עָלַי רשֶׁם. רֹב בְּנֵי־אָדָם הָיוּ אוֹמְרִים: “הוּא יוֹצֵא לְהֹדּוּ”. אוּלָם בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא, מִדֵּי דַּבְּרָם בַּמִּזְרָח, רָאוּ בּוֹ אֶת הַשַּׁעַר לְהַעְפָּלוֹתֶיהָ וְכִבּוּשֶׁיהָ שֶׁל אַנְגְּלִיָּה. “אֶל הֶחָזִית?” שָׁאֲלוּ הַלָּלוּ. אֲהָהּ! יָכֹלְתִּי לְהַָשִׁיב רַק בְּהַבָּעַת תִּקְוָה, שֶׁאָמְנָם כֵּן יֶהִי. בְּכָל־זֹאת, הוֹדִיעוּ לִי כֻּלָּם יַחַס שֶׁל יְדִידוּת, וַאֲפִלּוּ הִתְלַהֲבוּת. הָיְתָה לִי הַרְגָּשַׁה חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה, אוּלָם אֲנִי שָׁמַרְתִּי, כַּמּוּבָן, בְּמִדַָּה רַבָּה עַל סוֹד תָּכְנִיּוֹתָיו הַצְּבָאִיּוֹת שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד.

כִּמְעַט שֶׁאֵחַרְתִּי לְמוֹעֵד צֵאת הַָרַכֶּבֶת, אֲבָל עָלִיתִי בָּהּ עַלִּיז וּמִתְרוֹנֵן.

דַּי לְאָדָם בִּנְסִיעָה אַחַת לְהֹדּוּ: כָּל הַשְּׁאָר תִּהְיֶינָה לוֹ לְזָרָא. הַקַּיִץ עָמַד בְּעֶצֶם חֻמּוֹ וּבְמַעֲבַר יַם־סוּף גָּבַר הַמַּחֲנָק עַד לִבְלִי נְשׂוֹא. הַמְּנִיפוֹת הַמּוּנָעוֹת בַּיָּד⁵³ – כִּי בַּיָּמִיים הָהֵם טֶרֶם הָיוּ מְאַוְרְרִים חַשְׁמַלִּיִּים – הִתְנַפְנְפוּ נִמְרָצוֹת בַּחֲדַר־הָאֹכֶל הַמָּלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה וְהִרְעִידוּ אֶת אֲוִירוֹ הַחַם, הַסָּפוּג רֵיחוֹת שֶׁל תַּבְשִׁילִים. אוֹלָם עִנּוּיִם פִיסִיִּים אֵלֶּה הָיוּ כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעֻמַּת חֶרְדַּת נַפְשִׁי. אֲנִי וִתַּרְתִּי עַל שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים שֶׁל חֻפְשָׁתִי. בִּבְרִינְדִיזִי לֹא נִתְקַבְּלָה כָּל תְּשׁוּבָה מֵאֵת סֵר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. הָיִיתִי בָּטוּחַ, שֶׁאֲקַבְּלָה בְּעַדֶן. שָׁם חִכִּיתִי בְּקֹצֶר רוּחַ עַד שֶׁחִלֵּק הַסּוֹכֵן אֶת הַטֵּלֶגְרָמוֹת הַאַחֲרוֹנוֹת לַנּוֹסְעִים וַעֲזָבַנִי אוֹבֵד־עֵצוֹת. אוּלָם בְּבוֹמְבֵּי קִדְּמַתְנִי בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. הַגֵּנֶרַל טִלְגְּרֵף לֵאמֹר: “קָשֶׁה מְאֹד. אֵין מִשְׂרוֹת פְּנוּיוֹת: בּוֹא כְּעִתּוֹנַאי: אֶשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיסְךָ. בּ. בּ.”

קֹדֶם לַכֹּל הָיָה עָלַי לְקַבֵּל חֻפְשָׁה מֵאֵת גְּדוּדִי בְּבַנְגָּלוֹר. פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה מַסַּע יוֹמַיִם בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בְּכִוּוּן הָפוּךְ מִמְּחוֹז תִּקְוָתִי. הַגְּדוּד הֻפְתַּע לִרְאוֹתֵנִי חוֹזֵר קֹדֶם זְמַנִּי. אוֹלָם סְגַן־קָצִין נוֹסָף לְמִלּוּי תַּפְקִידִים נִתְקַבֵּל תָּמִיד בִּבְרָכָה.

בֵּינְתַיִם נִתְמַנֵּיתִי כַּתַּב־מִלְחָמָה שֶׁל הָעִתּוֹן “פַּיּוֹנִיר”⁵⁴ וְאִמִּי הִגִּיעָה בְּאַנְגְּלִיָּה לִידֵי הֶסְכֵּם עִם מַעֲרֶכֶת הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף”⁵⁵ שֶׁהָיָה מוּכַָן גַּם הוּא לְפַרְסֵם הַעְתָּקוֹת שֶׁל מִכְתָּבַי מִן הֶחָזִית, בְּחָמֵשׁ לִירוֹת הַטּוּר. זֶה לֹא הָיָה מְחִיר מֻפְרָז. כֵּוָן שֶׁהָיָה עָלַי עַצְמִי לָשֵׂאת בְּעֹל הוֹצְאוֹתַי.

מִסְמָכִים עִתּוֹנָאִים אֵלֶּה הֵבֵאתִי אִתִּי, כְּשֶׁהִגַּשְׁתִּי אֶת הַטֵּלֶגְרָמָה שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. בְּחֶרְדַּת־לֵב, לִפְנֵי הַקָּצִין הַמְפַקֵּד. אוּלָם מַזָּלִי שִׂחֵק לִי, וְהַקּוֹלוֹנֶל נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתִי בְּרָצוֹן. אַף כִּי הַטֵּלֶגְרָמָה לֹא הָיְתָה רִשְׁמִית, הֻגַּד לִי שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לָלֶכֶת וּלְנַסּוֹת כֹּחִי בַּמַּעֲרָכָה. אוֹתוֹ עֶרֶב יָצָאתִי עִם שַׁמָשִׁי וְתַרְמִיל־צָבָא אֶל בֵּית־הַנְּתִיבוֹת שֶׁל בַּנְגָּלוֹר וְקָנִיתִי כַּרְטִיס נְסִיעָה לְנַוְשֵׁרַה. הַפָּקִיד הַהֹדִּי, לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל מִיָּדִי שַׂקִּיק מָלֵא רֻפִּיּוֹת, תָּחַב לְיָדִי כַּרְטִיס רָגִיל בְּחוֹר הָאֶשְׁנָב. מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת בִּלְבַד שָׁאַלְתִּי לַמֶּרְחָק. הַהֹדִּי הָאָדִיב עִיֵּן בְּלוּחַ־הַשָּׁעוֹת שֶׁל מְסִלּוֹת הַבַּרְזֶל וְהֵשִׁיב בְּשִׁוְיוֹן־נֶפֶשׁ גָּמוּר: 2028 מִילִין. אָכֵן מְדִינָה גְּדוֹלָה הִיא הֹדּוּ! פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דַָּבָר – מַסַּע חֲמִשָּׁה יָמִים בְּחֹם כָּבֵד בְּיוֹתֵר. נָסַעְתִּי לְבַדִּי. אוּלָם לָקַחְתִּי אִתִּי סְפָרִים הִרְבֵּה, שֶׁהִנְעִימוּ לִי אֶת שְׁעוֹת הַנְּסִיעָה. קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת הַהֹדִּיִּים הַגְּדוֹלִים הֻתְאֲמוּ יָפֶה לָאַקְלִים הַמְּקוֹמִי. כָּתְלֵיהֶם רְפוּדִים עוֹר וּתְרִיסֵיהֶם מֻגָּפִים מִפְּנֵי כָּל חֲשַׁשׁ חֲדִירָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת, וְגַלְגַּל שֶׁל קַשׁ רָטֹב שֶׁאַתָּה מְסוֹבְבוֹ בְּיָדְךָ מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם מְקָרֵר אֶת הָאֲוִיר מִבִּפְנִים. בִּלִּיתִי חֲמִשָּׁה יָמִים בְּתָא מְרֻפָּד, אַפְלוּלִי וּמִתְנוֹעֵעַ זֶה, כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא, עַל פִּי הָרֹב, לְאוֹרָה שֶׁל עֲשָׁשִׁית.

הִפְסַקְתִּי אֶת נְסִיעָתִי, לְמֶשֶׁךְ לַיְלָה וְיוֹם אֶחָד, בְּרָוַלְפִּינְדִי, מְקוֹם שָׁם שֵׁרֵת יְדִידִי, קָצִין צָעִיר בְּמִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי. אַף כִּי רָוַלְפִּינְדִי נִמְצְאָה בְּמֶרְחַק מֵאוֹת מִילִין מִן הֶחָזִית, נִכְּרָה בָּהּ הִתְרַגְשׁוּת־מָה, וְחֵיל־הַמַּצָּב כֻּלּוֹ קִוָּה, שֶׁיִּשְׁלָחוּהוּ צָפוֹנָה. כָּל הַחֻפְשׁוֹת נִתְבַּטְּלוּ, וּמִשְׁמַר הַדְּרַגּוּנִים חִכָּה יוֹם יוֹם לַפְּקֻדָּה־לְצַחְצֵחַ אֶת חַרְבוֹתָיו.

לְאַחַר סְעֻדַּת־הָעֶרֶב נִכְנַסְנוּ לִמְסִבַּת הַסֶּרְגַּ’נְטִים וּמָצָאנוּ אוֹתָם אוֹמְרִים שִׁירָה בְּצִבּוּר. אֵין לְךָ דָּבָר הַמַּזְכִּיר אֶת הֶעָבָר כְּרֵיחוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְאִם אֵין לְךָ סִמַּן רֵיחַ, דַּי בִּנְעִימַת־קוֹל. זוֹכֵר אֲנִי נְעִימוֹת מְיֻחָדוֹת לְכָל מִלְחָמָה שֶׁלָּקַּחְתִּי חֵלֶק בָּהּ וְכֵן לְכָל תְּקוּפַת מַשְּׁבֵּר אוֹ רֹגֶז בְּחַיֵּי. יוֹם אֶחָד, לִכְשֶׁאֶתְעַשֵּׁר, יֵשׁ בְּדַעְתִּי לֶאֱסֹף אוֹתָן בְּתַקְלִיטִים, אָז אֶהְיֶה מֵסֵב בְּכֻרְסָתִי וּמְעַשֵּׁן אֶת סִיגַרְתִּי, בְּעוֹד פַּרְצוּפִים וּתְמוּנוֹת, הֲלָךְ־נֶפֶשׁ וְרַחֲשֵׁי לֵב, זֶה כְּבָר נָגוֹזוּ, שָׁבִים וְעוֹבְרִים לְפָנַי, בְּאוֹר חִוֵּר אֲבָל נָכוֹן שֶׁל יָמִים מִקֶּדֶם. אֲנִי זוֹכֵר יָפֶה אֶת הַפִּזְמוֹנִים, שֶׁשָּׁרוּ הַחַיָּלִים בִּמְסִבָּה זוֹ. לְאַחַד הַפִּזְמוֹנִים הָאֵלֶּה קֹרָא שֵׁם “חִדּוּשֵׁי הַמַּצְלֶמֶת” וְנוֹשְׂאוֹ – אֵיזוֹ אַמְצָאָה מַדְהִימָה, הַמְאַפְשֶׁרֶת צִלּוּמֵי דְּמֻיּוֹת מִבְּעַד לְמָסָךְ, וּמִבְּעַד לְכָל מְחִצָּה אֲטוּמָה אַחֶרֶת. זוֹ הַפַּעַם הַָרִאשׁוֹנָה שָׁמַעְתִּי עָלֶיהָ. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁבְּקָרוֹב לֹא יִהְיֶה עוֹד לַיָּחִיד כָּל מָקוֹם לְהִתְיַחֵד בּוֹ. לְדִבְרֵי הַשִּׁיר –

אֵין צָרָה גְּדוֹלָה וּמַדְהֶמֶת

מֵ“חִדּוּשֵׁי הַמַּצְלֶמֶת”.

וַדַּאי שֶׁרָאִינוּ אֶת כָּל הָעִנְיָן כַּהֲלָצָה בִּלְבַד, אוּלָם לְאַחַר זְמַן קָרָאתִי בְּאֵיזֶה עִתּוֹן, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה אֲפִלּוּ בְּקָרוֹב לְצַלֵּם כָּל רְמַ"ח אֲבָרִים שֶׁבְּגוּפְךָ. וְעוֹד הוּשַׁר פִּזְמוֹן שֶׁעָנְתָה לוֹ הַמַּקְהֵלָה:

וְ"אַנְגְּלִיָּה שׁוֹאֶלֶת:

בְּבוֹא הַסַּכָּנָה

הֲיַעֲשׂוּ בְּנֵי הֹדּוּ,

כַּדָּת וְכַחוֹבָה?"

וְכַמּוּבָן נִתְּנָה תְּשׁוּבָה מְעוֹדֶדֶת לִשְׁאֵלָה זוֹ. אוּלָם הַמְשֻׁבָּח בְּכָל הַשִּׁירִים וְהַפִּזְמוֹנִים הָיָה:

"אֵם לְבָנָה וּגְדוֹלָה, מֵעֵבֶר לְיַמִּים,

תִּשְׁלֹט בְּמַמְלַכְתֵּנוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

תִּשְׁלֹט יָמִים רַבִּים, חָפְשִׁית וּמְפֹאֶרֶת

בַּמּוֹלֶדֶת הַלְּבָנָה, הַמַּעֲטֶרֶת".

הָיְתָה לִי שָׁעָה שֶׁל הִתְרוֹמְמוֹת־הָרוּחַ לְשֵׁמַע בִּטּוּיִים אֵלֶּה לִרְגָשׁוֹת נֶאֱצָלִים, בְּיִחוּד, לְאַחַר קַבָּלַת־הַפָּנִים הַנָּאָה, שֶׁנֶּעֶרְכָה לִי בִּמְסִבַּת קְצִינֵי הַגְּדוּד. בְּכָל זֹאת נִזְהַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, הוֹאִיל וּבְפֶרֶק־זְמַן זֶה נִמְתְּחוּ בְּמִקְצָת הַיְחָסִים בֵּין אוֹתוֹ גְּדוּד מְצֻיָּן לְבֵין הַגְּדוּד שֶׁלִּי. מַעֲשֶׂה בְּקָצִין שֶׁל מִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי, שֶׁטִּלְגְּרֵף לְאַחַד הַקַּפִּיטָנִים שֶׁלָּנוּ, מִתּוֹךְ הַשִּׁגְרָה הָרְגִילָה בַּשֵּׁרוּת, לֵאמֹר: נָא לְהוֹדִיעַ תְּנָאֶיךָ הַמִּינִימַָלִיִּים לְחִלּוּפֵי מִשְׂרָה בְּמִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי“. עַל זֶה הֵשִׁיב הַקַּפִּיטַן שֶׁלָּנוּ בִּבְדִיחוּת־הַדַּעַת: 10.000 לִירוֹת, תֹּאַר לוֹרְד וְצִקָּלוֹן חִנָּם אֵין כֶּסֶף”. חֵיל הַדְּרַגּוּנִים רָאָה בְּכָךְ כַּוָּנַת עֶלְבּוֹן וְהוֹצָאַת לַעַז עַל מַצָּבוֹ שֶׁל הַגְּדוּד, מַחֲלֹקֶת זוֹ הוֹסִיפָה נֹפֶךְ לַתַּחֲרֻיּוֹת, שֶׁעָרַכְנוּ לְאַחַר זְמַן עִם גְּדוּד מְשֻׁבָּח זֶה בְּמִשְׂחֲקֵי אַלִּיפוּת הַפּוֹלוֹ בְּ־1898 וּבְ־1899.

לֹא אֶתֵּן לַקּוֹרֵא לִשְׁכֹּחַ, שֶׁאֲנִי נֶחְפָּז לְהַגִּיעַ לֶחָזִית, וּמְהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לְצֵאתִי מִבַּנְגָּלוֹר, עָמַדְתִּי עַל הָרְחָבָה שֶׁל תַּחֲנַת נַוְשֵׁרָה, רֹאשׁ מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל גֵּיס־הַשָּׂדֶה בְּמָלַקַּנְד. הָיָה עָלַי לַעֲבֹר מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים מִילִין בַּעֲרָבָה, בַּאֲוִיר־שְׂרֵפָה מַמָּשׁ, עַד שֶׁהִתְחִילָה הַטּוֹנְגָה – מִין עֲגָלָה קְטַנָּה בָּהּ נִרְתָּמִים חֲלִיפוֹת צִמְדֵי פּוֹנִי דּוֹהֲרִים – לְטַפֵּס בַּמִּשְׁעוֹל הֶַמִּתְפַּתֵּל בְּמַעֲלֵה הָרִים תְּלוּלִים אֶל מַעֲבַר־מָלַקַּנְד. מַעֲבָר זֶה נִכְבַּשׁ עַל־יְדֵי סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד שָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי כֵן. וְהַמִּפְקָדָה הַמְמֻנָּה עַל הַמַּעֲרָכָה הַחֲדָשָׁה, בְּרֹאשׁ בְּרִיגָדָה שֶׁל כָּל סוּגֵי הַנֵֶּשֶׁק, חָנוּ עַל פִּסְגַּת הָהָר. מְכֻסֶּה אָבָק צָהֹב מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, הִתְיַצַּבְתִּי בְּמִשְׂרַד הַמִּפְקָדָה. הַגֵּנֵרַל נֶעְדַּר מִן הַמָּקוֹם. הוּא יָצָא בְּרֹאשׁ טוּר־צָבָא נַיָּד לְמַסַּע־עֳנָשִׁין נֶגֶד הַבּוּנֶרְוָלִים, שֵׁבֶט חָזָק בְּיוֹתֵר, הַשּׁוֹכֵן בְּעֵמֶק מִשֶׁלּוֹ, בּוֹ הִתְגּוֹנֵן בְּהַצְלָחָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת־מֵאוֹת מִפְּנֵי כָּל הַקָּמִים עָלָיו. בְּ־1863 שָׁלְחָה הַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית לְבוּנֵר אֶכְּסְפֵּדִיצְיָה צְבָאִית, שֶׁנּוֹדְעָה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים בְּשֵׁם “מַעֲרֶכֶת אוּמְבֵּילָה”. הַבּוּנֶרְוָלִים הוֹדִיעוּ הִתְנַגְּדוּת נִמְרֶצֶת, וְעַצְמוֹתֵיהֶם שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת חַיָּלִים בְּרִיטִיִּים וְסֶפּוֹאִים נִרְקְבוּ מִסָּבִיב לְסֶלַע־פִּיקֶט⁵⁶ הַמְפֻרְסָם, שֶׁהֻרְעַשׁ וְנִכְבַּשׁ שׁוּב וָשׁוּב. אִישׁ לֹא יָדַע, כַּמָּה זְמַן יַעֲסִיקוּ כְּנוּפְיוֹת אַכְזְרִיּוֹת וּמְפֻרְסָמוֹת אֵלֶּה אֶת סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד. בֵּינְתַיִם סֻפַּחְתִּי לִמְסִבַּת קְצִינֵי הַמִּפְקָדָה וְהֻרְשֵׁיתִי לָשִׁים אֶת חֲפָצַי בְּאַחַד הָאֹהָלִים. הֶחֱלַטְתִּי מִתּוֹךְ גְּמִישׁוּת רִבָּה, לְהִתְנַהֵג תָּמִיד בְּנִמּוּס וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, מֵחֲשַׁשׁ שֵׁם רַע בְּעוֹלָם חָדָשׁ זֶה, שֶׁטִּפַּסְתִּי וְעָלִיתִי בּוֹ.

עָבְרוּ רַק חֲמִשָּׁה יָמִים עַד שֶׁעָלָה בִּידֵי הַגֵּנֵרַל לְשַׁדֵּל וּלְהַכְנִיעַ אֶת הַבּוּנֶרְוָלִים, אוּלָם בְּעֵינַי אָרְכוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה לְאֶין שִׁעוּר. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְנַצֵּל אוֹתָם עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. לָמַדְתִּי מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בְּהֶחְלֵט: לִשְׁתּוֹת וִיסְקִי, מַשְׁקֶה שֶׁעַד אָז לֹא יָכֹלְתִּי לַהֲבִיאוֹ אֶל פִּי. טַעְמוֹ לֹא נָעַם לִי בְּיוֹתֵר, לֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין, מַדּוּעַ כֹּה רַבִּים מֵחֲבֵרַי הַקְּצִינִים מַזְמִינִים וִיסְקִי וְסוֹדָה כֹּה תְּכוּפוֹת. עָרַב לְחִכִּי הַיַּיִן, בֵּין אָדֹם וּבֵין לָבָן, וְיֵין־שַׁמְפַּנְיָה בִּמְיֻחָד: וּבְמִקְרִים מְיֻחָדִים בְּיוֹתֵר יָכֹלְתִּי לְהָרִיק אֲפִלּוּ כּוֹס קְטַנָּה שֶׁל יַיִן שָׂרָף. אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְרַגֵּל לְוִיסְקִי זֶה, שֶׁטַּעַם־עָשָׁן טַעְמוֹ. נִמְצֵאתִי עַתָּה בִּמְקוֹם חֹם אָיֹם – אַף כִּי יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בּוֹ בְּלִי קֹשִׁי – מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה יָמִים שְׁלֵמִים, וְדָבָר אֵין בּוֹ לִשְׁתּוֹת, חוּץ מִתֵּה, מַיִם פּוֹשְׁרִים, אוֹ פּוֹשְׁרִים עִם עָסִיס, אוֹ מַיִם פּוֹשְׁרִים עִם וִיסְקִי. מִשֶּׁהֻטַּל עָלַי לִבְחֹר בֵּין אֵלֶּה, תָּפַשְׂתִּי אֶת הָרַע בְּמִעוּטוֹ. רָמָה מוּסָרִית גְּבֹהָה סִיְּעָה בְּיָדִי בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה. בִּרְצוֹתִי לְסַגֵּל עַצְמִי לִתְנָאֵי הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל בַּצָּבָא, הִתְגַּבַּרְתִי עַל הַחֻלְשׁוֹת הָרְגִילֹות שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. מִקֵּץ חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים הַלָּלוּ הִבְלַגְתִּי לַחֲלוּטִין עַל הַגֹּעַל, שֶׁעוֹרֵר בִּי טַעַם הַוִּיסְקִי. אַף לֹא הָיָה הֶשֵּׂג זֶה בֵֶּן־חֲלוֹף. אַדְּרַבָּא, הִתְחַפַּרְתִי יָפֶה יָפֶה בַּקַּרְקַע שֶׁכָּבַשְׁתִּי בְּאוֹתָם הַיָּמִים, וְקִיַּמְתִּיהָ בְּיָדִי כָּל יְמֵי חַיַּי. מִכֵּוָן שֶׁאַתָּה מִסְתַּגֵּל לְוִיסְקִי, הֲרֵי עֶצֶם הַסְּלִידָה מִטַּעְמוֹ נֶהְפַּךְ לְכֹחַ מוֹשֵׁךְ, מְיֻחָד לוֹ, וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַף כִּי קִיַּמְתִּי תָּמִיד מִדַּת פִּכָּחוֹן לַאֲמִתּו, לֹא נִרְתַּעְתִּי מֵעוֹלָם, בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, מִפְּנֵי מַשְׁקֶה זֶה הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הֶעָשׂוּי לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ שֶׁל הַקָּצִין לְבֶן־הָעוֹר בַּמִּזְרָח.

וַדַּאי הָיָה כָּל עִנְיָן זֶה שֶׁל שְׁתִיַּת וִיסְקִי נֹהַג חָדָשׁ בְּאַנְגְּלִיָּה הֲדוּרַת הַנִּמּוּסִים. אָבִי, לְמָשָׁל, לֹּא הָיָה מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ מֵעוֹלָם לִשְׁתּוֹת וִיסְקִי, אֶלָּא בִּשְׁעַת צַיִד בְּשִׁטְחֵי־בּוּר אוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם צוֹנֵן וְשׁוֹמֵם מְאֹד. הוּא חַי אֶת חַיָּיו בְּדוֹר שֶׁל “יַיִן שָׂרָף וְסוֹדָה”. מַשְׁקֶה שֶׁשְּׁתִיָּתוֹ הֻצְדְּקָה מִקַּ"ן טְעָמִים חֲשׁוּבִים. אוּלָם מִשֶּׁאֲנִי בּוֹדֵק אֶת הָעִנְיָן, בְּלֹא אֵיפָה וְאֵיפָה, לְאוֹר הַנִּסָּיוֹן וְהַהִגָּיוֹן, בָּרוֹר לִי, שֶׁלְּשִׁמּוּשׁ רָגִיל, יוֹם־יוֹמִי, הֲרַי הַוִּיסְקִי הַמָּהוּל בְּמַיִם הוּא הַמּוֹעִיל בְּיוֹתֵר מִשְּׁנֵי מִינֵי־תְּאוֹמִים אֵלֶּה.

וְהִנֵּה מִכֵּוָן שֶׁנִּתְפַּסְתִּי לְנוֹשֵׂא זֶה, בְּעוֹד אֲנִי תָּלוּי וְעוֹמֵד בְּמַעֲבַר מָלַקַּנְד, יֻתַּר לִי לוֹמַר, שֶׁאֲנִי וּפִרְחֵי־קְצִינִים אֲחֵרִים קִבַּלְנוּ חִנּוּךְ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִזֶּה שֶׁל בַּחוּרֵי הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. הַסְּטוֹדֶנְטִים שֶׁל אוֹכְּסְפוֹרְד וְקֵמְבְּרִידְג' הָיוּ שְׁטוּפִים בִּשְׁתִיָּה כְּדָגִים, וְהָיוּ לָהֶם אֲפִלּוּ מוֹעֲדוֹנִים וּסְעֻוּדֹות־עֶרֶב חֲגִיגִיּוֹת, בָּהֶם הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לְהִתְבַּסֵּם עַד לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ. בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט, מִצַֹד שֵׁנִי, וְכֵן בַּצָּבָא, נֶחְשְׁבָה הַשִּׁכְרוּת לַעֲבֵרָה מַחְפִּירָה, וְנֶעֶנְשׁוּ עָלֶיהָ לֹא רַק בִּנְזִיפָה קֳבָל עַָם, שְׁלֻּוְּתָה תְּכוּפוֹת סִמָּנִים פִּיסִיִּים, אֶלָּא אַף בְּפִטּוּרִין, אִם הִגִּיעַ הָעִנְיָן לַחוּגִים הָרִשְׁמִיִּים הַגְּבֹהִים. אֲנִי גֻּדַּלְתִּי וְחֻנַּכְתִּי לְהִתְיַחֵס בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ לְכָל מִי שֶׁשּׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה – חוּץ מִמִּקְרִים נְדִירִים בְּיוֹתֵר וְיוֹבְלוֹת מִסְפָּר – וּבְרָצוֹן הָיִיתִי מַעֲמִיד אוֹתָם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְבֻסָּמִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת בְּשׁוּרָה וּמַלְקֶה אוֹתָם כַּהֲלָכָה עַל הִשְׁתַּמְּשָׁם לְרָעָה וּלְבִזָּיוֹן בְּדָבָר, שֶׁלְּעוֹלָם אֶרְאֵהוּ כְּמַתְּנַת־חֶסֶד מֵאֵת הָאֵלִים. בַּיָּמִים הָהֵם הוֹדַעְתִּי הִתְנַגְּדוּת יְתֵרָה לְשִׁכּוֹרִים, לִנְזִירִים מִיַּיִן וְלִשְׁאָר בְּרִיּוֹת שֶׁלָּקוּ בְּחֻלְשַׁת הַהַפְרָזָה: וְאִיּלּו עַתָּה יָכוֹל אֲנִי לַָמֹד בְּיֶתֶר נְדִיבוּת חֻלְשׁוֹת אֵלּוּ בְּטֶבַע הַבְּרִיּוֹת, שֶׁמֵּהֶן נוֹבְעוֹת סְטִיּוֹתֵיהֶם מִן הָרָגִיל. פִּרְחֵי־הַקְּצִינִים בַּיָּמִים הָהֵם הִתְיַחֲסוּ אֶל שֵׁבֶט קַנָּאִים: סְבוּרִים הָיוּ, שֶׁאִם אָדָם מִתְבַּסֵּם, אוֹ שֶׁאוֹסֵר אֶת הַשּׁתִיָּה עַל זוּלָתוֹ, מִצְוָה לְדָרְסוּ. כַּמּוּבָן, לָמַדְנוּ הַרְבֵּה מֵאָז, לְאַחַר שֶמִּלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הוֹסִיפָה לָנוּ תַּרְבּוּת וַאֲצִילוּת.

כֵּן הָיָה עָלַי בְּאוֹתָם חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים לְהִצְטַיֵּד בְּכַָל הַדָּרוּשׁ לַתְּנוּעָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה שֶׁל גֵּיסֵנוּ. הָיָה עָלַי לִקְנוֹת שְׁנֵי סוּסִים טוֹבִים, לִשְׂכֹּר סַיָּס צְבָאִי וּלְהַשְׁלִים אֶת מֶלְתַּחַת־הַשָּׁדֶה שֶׁלִּי מִכַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת. בַּשָּׁבוּעַ שֶׁקָּדַם לָזֶה נֶהֶרְגוּ קְצִינִים אֲחָדִים, וּמַזָּל בִּישׁ שֶׁלָּהֵֶם נֶהְפַּךְ לְדָבָר בְּעִתּוֹ בִּשְׁבִילִי: כָּל צִיּוּדָם וּכְלֵיהֶם עֲלֵיהֵם נִמְכְּרוּ, לְפִי מִנְהַג־הַמִּלְחָמָה הָאַנְגְּלִי־הֹדִּי, בִּמְכִירָה פֻּמְבִּית תֵּכֶף לְאַחַר לְוָיַת הַמֵּת – אִם נֶעֶרְכָה לְוָיָתוֹ, בִּכְלָל. בְּאֹפֶן כָּזֶה רָכשְׁתִּי לִי עַל נְקַלָּה מַעֲרֶכֶת־כֵּלִים שְׁלֵמָה.

לְכַתְּחִלָּה עָשָׂה עָלֶיךָ הַדָּבָר רֹשֶׁם מְדַכֵּא, לִרְאוֹת אֶת כְּלֵי חֲבֵרְךָ מִתְּמוֹל שִׁלְשׂם – מְעִילוֹ, כֻּתָּנְתּוֹ, מְגַפָּיו, מֵימִיָּתוֹ, אֶקְדֹּחוֹ, שְׂמִיכָתוֹ, קְדֵרַת־הַבִּשּׁוּל שֶׁלּוֹ – מִתְחַלְּקִים בְּפַשְׁטוּת כָּזוֹ בֵּין אֲנָשִׁים זָרִים לוֹ. אוּלָם בְּדִיעֲבַד, הָיָה מִנְהַָג זֶה הֶגְיוֹנִי לְמַדַּי וּמַתְאִים עִם הָעֶקְרוֹנוֹת הַגְּבֹהִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַכַּלְכָּלָה. וַדַּאי שֶׁכָּאן מָצָאתָ אֶת הַשּׁוּק הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. כָּל הוֹצְאוֹת הַהוֹבָלָה כְּבָר נִפְרְעוּ מֵרֹאשׁ. רְכוּשׁוֹ שֶׁל הַמֵּת נִמְכַּר כָּאן בִּתְנָאִים שֶׁל מָנְפּוֹלִין מַמָּשׁ. הַכָּרוֹז שֶׁבַּמַּחֲנֶה קִבֵּל מְחִירִים טוֹבִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל־מַה שֶּׁיָּכְלָה אַלְמָנָתוֹ שֶׁל לֵיטְנַנְט פְּלוֹנִי אוֹ אִמּוֹ שֶׁל קַפִּיטַן אַלְמוֹנִי לְקַבֵּל בְּעִזְבוֹנוֹ. וְהוּא הַדִּין בְּעִזְבוֹנָם שֶׁל חַיָּלִים פְּשׁוּטִים. בְּכָל – זֹאת, עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁלִּבִּי נִצְבַּת⁵⁷ בְּשָׁעָה שֶׁכָּרַכְתִּי לִכְתֵפִי, לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, חֶבֶל־הִדּוּק קָצָר שֶׁל חָבֵר אַמִּיץ־לֵב, שֶׁנֶהֱרַג לְעֵינַי אַךְ תְּמוֹל.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַקְנוֹת לַקּוֹרֵא תְּפִיסָה מַקִּיפָה יוֹתֵר שֶׁל אוֹתָהּ מַעֲרָכָה⁵⁸. שָׁלשׁ שָׁנִים הֶחֱזִיקוּ הַבְּרִיטִים בַּפִּסְגָּה שֶׁל מַעֲבַר מָלַקַּנְד, וְכָךְ שַָׁמְרוּ עַל הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מֵעֵמֶק סְוָט, וּמֵהַרְבֵּה עֲמָקִים אֲחֵרִים שֶׁמֵּעֵבֶר לִנְהַר סְוָט, לְצִ’יטְרָל. בַּיָּמִים הָהֵם יִחֲדוּ לְצִ’יטְרָל חֲשִׁיבוּת צְבָאִית רַבָּה. בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַיּוֹשֵׁב בְּעֵמֶק סְוָט, שֶׁרָגְזוּ עַל נוֹכְחוּת צִבְאוֹתֵינוּ בָּאֵזוֹר, שֶׁרָאוּהוּ בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת כְּאַרְצָם וּמוֹלַדְתָּם, הִגִּיעוּ פִּתְאֹם לִידֵי הִתְפָּרְצוּת פִּרְאִית, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה רָאֲתָה בָּהּ יַד הַקַּנָּאוּת הַדָּתִית, אַף כִּי זוֹ נִתְּנָה לְהִתְבָּאֵר עַל נְקַלָּה בְּגוֹרְמִים פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר. הֵם הִשְׂתָּעֲרוּ עַל חֵילוֹת־הַמַּצָּב, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּמַעֲבַר מָלַקַּנְד וּבַמְּצוּדָה הַקְּטַנָּה שֶׁל צַ’קְדָּרָה הַנִּשְׁקֶפֶת מֵרֹאשׁ סֶלַע זָקוּף, מֵעֵין גִּבְּרַלְטָר בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְשׁוֹמֶרֶת עַל גֶשֶׁר־הַחֲבָלִים הָאָרֹךְ הַנָּטוּי עַל נְהַר סְוָט. אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט הַמֻּתְעִים רָצְחו אֲנָשִׁים לָרֹב, בָּהֶם נָשִׁים וִילָדִים שֶׁל תּוֹשָׁבִים שׁוֹחֲרֵי־שָׁלוֹם, שֶׁהִתְיַחֲסוּ אֵלֵינוּ בִּידִידוּת. הָיְתָה פַּעַם שָׁעָה קָשָׁה לִמְגִנָּיו שֶׁל מַעֲבַר מָלַקַּנְד כְּשֶׁנֶּעֶרְכָה עָלָיו הַתְקָפַת־אַפְתָּעָה, אוּלָם הַהִשְׂתָּעַרוּת נֶהֶדְפָה, וּלְאוֹר הַבֹּקֶר רָדְפוּ פָּרָשֵׁי הֶחָלוּץ וְהַגְּדוּד הַבֶּנְגָּלִי הָאַחַד־עָשָׂר שֶׁל נוֹשְׂאֵי־הַשֶּׁלַח אַחֲרֵי יְלִידִים סוֹרְרִים וּמוֹרִים אֵלֶּה מִקְּצֵה עֵמֶק סְוָט וְעַד קָצֵהוּ וּתְפָשׂוּם בְּכִידוֹנִים וְהִרְבּוּ אֶת חַלְלֵיהֶם. מְצוּדַת צַ’קְדָּרָה, גִּבְּרַלְטָר נַנָּסִית זוֹ, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה בְּמָצוֹר, נִצְּלָה בְּנֵס. גֶּשֶר הַחֲבָלִים וְהַתַּיִל, הַנָּטוּי עַל הַנָּהָר, לֹא נִפְגַּע, וְעַתָּה עָמַד לַעֲבֹר בּוֹ מַסַּע־הָעֳנָשִׁין, כִּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים בְּהֵמָה וְלַעֲלוֹת בֶּהָרִים דֶּרֶךְ עֵמֶק דִּיר וְעֵמֶק בָּגַ’וְר, לַחֲצוֹת אֶת אֵזוֹר מָמוּנְד וּלְחַדֵּשׁ לְבַסּוֹף אֶת הַקֶּשֶׁר עִם הַצִּיוִילִיזַצְיָה בְּעַרְבוֹת הֹדּוּ, לְאַחַר הַכְנָעַת הַמּוֹהְמַנְדִּים, שֵׁבֶט עוֹד אֶחָד, שֶׁסֵּרֵב לְקַבֵּל מָרוּת וְהֵצִיק לַבְּרִיטִים בִּסְבִיבוֹת פֵּשָׁוָר.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁחָזַר סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד מִן הַמַּעֲרָכָה בָּהּ הִכְנִיעַ אֶת הַבּוּנֶרְוָלִים. קָצִין זֶה הָיָה בַּעַל נִסָּיוֹן רַב בְּעִנְיְנֵי הֹדּוּ, וְכָפָה אֶת מָרוּתו עַל הַבּוּנֶרְוָלִים בְּלִי שְׁפָךְ דָּם כִּמְעָט. הוּא חִבֵּב אֶת בְּנֵי הַשֵּׁבֶט הַפִּרְאִי הַזֶּה וְיָדַע לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּם! הַפַּתָּאִים הֵם בְּרִיּוֹת מְשֻנּוֹת. הֵם מַזֲיִקיִם בְּכָל מִינֵי מִנְהָגִים נוֹרָאִים וּנְקָמוֹת אֲיֻמּוֹת. עִם זֶה הֵם יוֹדְעִים יָפֶה לַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח, וְאִם מֻבְטָח לָהֶם, שֶׁאַתָּה תַּקִּיף כָּל צָרְכְּךָ לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּם בִּתְנָאִים שָׁוִים, תּוּכַל לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת לְהַגִּיעַ לִידֵי הֶסְכֵּם אִתָּם, בְּ“בֵין סַפְסְלֵי הַבַּיִת”⁵⁹, אוֹ, נָכוֹן יוֹתֵר – “מֵאֲחוֹרֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַיּוֹשֵׁב־רֹאשׁ”. וְכָך עָלָה הַדָּבָר בִּידֵי סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד לְסַדֵּר אֶת עִנְיַן הַבּוּנֵֶרְוָלִים בְּדַרְכֵי שָׁלוּם. נִטַּש רַק קְרָב קָצָר אֶחָד, בּוֹ זָכוּ שָׁלִישׁוֹ, הַלּוֹרְד פִּינְקַסְל, וְעוֹד קָצִין אֶחָד בִּצְלָבֵי וִיקְטוֹרְיָה, מִשֶּׁהִצִּילוּ, בִּתְנָאֵי סַכָּנָה חֲמוּרָה, חָבֵר פָּצוּעַ, שֶׁהָיָה כְּפֶשַׂע בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּוֶת. וְכָךְ חָזַר מִן הַמַּעֲרָכָה יְדִידִי הַוַָּתִיק מִימֵי דִּפְּדִּין, גֵּנֵרַל וּמְפַקֵּד רָאשִׁי, קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ וְשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ מִסָּבִיב לוֹ, וְגִבּוֹרָיו הַצְּעִירִים מְאַסְּפִים אַחֲרָיו.

דְּמוּת מַפְלִיאָה הָיְתָה דְּמוּתוֹ שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד בְּהַרְרֵי־מָגוֹר אֵלֶּה, בֵּין הַקַּלָּעִים הַיְלִידִים הַפְּרָאִים. כָּאן עָשָׂה רשֶׁם אַדִּיר הַרְבֵּה יוֹתֵר, בְּרָכְבוֹ עַל סוּסוֹ, לְבוּשׁ־מַדִּים, עִם נוֹשֵׂא דִּגְלוֹ וּפָרָשָׁיו, מֵאֲשֶׁר בְּאַנְגְּלִיָּה הַבְּטוּחָה וְהַנּוֹחָה, שָׁם רְאִיתִיו לָרִאשׁוֹנָה. הוּא עָשָׂה הַרְבֵּה עִם הַצָּבָא הַבְּרִיטִי וְהַהֹדִּי בִּימֵי מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם, וְלֹא הָיוּ לוֹ כָּל אַשְׁלָיוֹת בְּנוֹגֵעַ לְאֵלֶּה. הוּא הֵתְגָּאָה מְאֹד לְהִמָּנוֹת עִם צֶאֱצָאָיו שֶׁל קוֹלוֹנֶל בְּלוֹד הַמְפֻרְסָם, שֶׁבִּימֵי מַלְכוּתוֹ שֶׁל צַ’רְלְס הַשֵּׁנִי נִסָּה לִגְנֹב בְּכֹחַ הַנֶּשֶׁק אֶת יַהֲלֻמֵּי־הַכֶּתֶר מִמִּגְדָּלָהּ שֶׁל לוֹנְדוֹן. מְאֹרָע זֶה כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. הַקּוֹנוֹנֶל נֶאֱסַר בְּצֵאתוֹ מִשַּׁעֲרֵי הַמִּגְדָּל, וּבְיָדוֹ חֵלֶק חָשׁוּב שֶׁל אוֹתוֹ אוֹצָר. הוּבָא לְדִין בַּעֲוֹן בְּגִידָה בַּמַּלְכוּת וְעוֹד כַּמָּה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, אֲבָל זֻכָּה וְנִתְמַנָּה תֵּכֶף מְפַקֵּד עַל שׁוֹמְרִי רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הִשְׁתַּלְשְׁלוּת־מְאֹרָעוֹת מְשֻנָּה זוֹ הוֹלִידָה שְׁמוּעוֹת בְּזוּיוֹת, שֶׁנִּסְיוֹנוֹ לִגְנֹב אֶת יַהֲלֻמֵּי־הַכֶּתֶר מִן הַמִּגְדָּל נַעֲשָׂה בְּהַסְכָּמָתוֹ הַחֲשָׁאִית שֶׁל הוֹד מַלְכוּתוֹ, וַדַּאי הַדָּבָר, שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה דָּחוּק מְאֹד בְּכֶסֶף בַּיָּמִים הַקָּשִׁים הָהֵם. כֵּן אֵין סָפֵק, שֶׁהַקּוֹדְמִים מִסּוּגוֹ שֶׁל מַר אַטֶּנְבּוֹרוֹ כְּבָר הָיוּ קַיָּמִים אָז בִּמְדִינוֹת שׁוֹנוֹת בְּאֵרוֹפָּה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד רוֹאֶה אֶת הַנִּסָּיוֹן, שֶׁעָשָׂה אֲבִי אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו, לִגְנֹב אֶת יַהֲלֻמֵּי־הַכֶּתֶר, כַּפָּרָשָׁה הַמְפֹאֶרֶת בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, וּלְפִיכָךְ הוֹדִיעַ אַהֲדָה נִלְבָּבָה לְשִׁבְטֵי הַפַּתָּאִים עַל גְּבוּלוֹת הֹדּוּ, שֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד הָיוּ מְבִינִים וּמַעֲרִיכִים פָּרָשָׁה זוֹ מִכָּל בְּחִינוֹתֶיהָ, וּמוֹחֲאִים כַּף בְּהִתְלַהֲבוּת לְכָל אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ. אִלּוּ הָיָה בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל לְכַנֵּס אֶת כֻּלָּם יַחַד וּלְשַׁדֵּר בְּאָזְנֵיהֶם אוֹתוֹ סִיפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בַּאֲרִיכוּת, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַטְרִיחַ שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת עִם שַׁיָּרוֹת־הוֹבָלָה אֵין־סוֹפִיּוֹת שֶׁל גְּמַלִּים וּפְרָדִים, לַעֲלוֹת בְּדַרְכֵי הֶהָרִים וּבָרָמוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת כִּמְעַט מֵאָדָם, בָּהֶן הָיָה עָלַי לְבַלּוֹת אֶת שָׁבוּעוֹתַי הַמְּעַטִּים הַבָּאִים.

הַגֵּנֵרַל, שֶׁנִּמְנָה כְּבָר אָז בֵּין הַוָּתִיקִים, עוֹדֶנּוּ חַי וְקַיָּם כַּיוֹם הַזֶּה. בְּאוֹתָהּ הַמַּעֲרָכָה עָבְרָה עָלָיו הַרְפַּתְקָה אִישִׁית אַחַת. קַנַּאי, שֶׁנִּתְקָרֵב אֵלָיו בְּעִקְבוֹת מִשְׁלַחַת אַחַת (גִּ’ירְגָא, בִּלְשׁוֹנָם), הִשְׂתָּעֵר עָלָיו, וְסַכִּין בְּיָדוֹ, מִמֶּרְחַק שְׁמוֹנָה יַרְדִּים, בְּעֵרֶךְ. סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, שֶׁהָיָה רָכוּב עַל סוּסוֹ, שָׁלַף אֶת אֶקְדֹּחוֹ, יָרָה בַּמִּתְנַקֵּש מִמֶּרְחָק שְׁנֵי יַרְדִּים וֶהֱמִיתוֹ. וְאָנוּ דִּמִּינוּ, עַל פִּי הָרֹב, שֶׁכְּלִי כָּזֶה בִּידֵי גֵּנֵרַל שֶׁל דִּיוִיזְיָה אֵינוֹ אֶלָּא לְנוֹי. קַל לְשַׁעֵר, מָה רַבָּה הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִקִּיפָה מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן בְּגֵיס־הַשָּׂדֶה, לִמְאֹרָע מֵעֵין זֶה.

אֵין כַּוָּנָתִי לְסַפֵּר כָּאן עַל פְּרָטֵי הַמַּעֲרָכָה. כְּבָר כָּתַבְתִּי, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר לַקּוֹרֵא לְהַלָּן, סֵפֶר מְמַצֶּה עַל פָּרָשָׁה זוֹ. לְצַעְרִי, אָזַל הַסֵּפֶר מִן הַשּׁוּק. אֲסַכֵּם אֵפוֹא אֶת מַהֲלַךְ הַמְּאֹרָעוֹת בְּמִשְׁפָּטִים אֲחָדִים.

שָׁלשׁ בְּרִיגָדוֹת גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד הָיוּ עוֹבְרוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ בְּכָל הָעֲמָקִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְעֵיל, כְּשֶׁהֵן מַעֲלוֹת אָבָק בְּעֵינֵי הַשְּׁבָטִים וְגוֹרְמוֹתֹ לָהֶם צָרוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁחִיטַת בְּהֶמְתָּם לַהֲזָנַת הַחַיָּלִים וּקְצִירַת יְבוּלָם לְמִסְפּוֹא. הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים, שֶׁלִּוּוּ אֶת הַגַּיִס, עִם צִיצִיּוֹת לְבָנוֹת לְצַוְּארוֹנֵיהֶם, הָיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עִם רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים, הַכֹּהֲנִים וּשְׂאָר הַנִּכְבָּדִים, קְצִינִים פּוֹלִיִטִּיִּים אֵלֶּה לֹא הֶיוּ חֲבִיבִים בְּיוֹתֵר עַל קְצִינֵי הַצָּבָא. הַלָּלוּ רָאוּ בָּהֶם בְּרִיּוֹת, שֶׁאַחַת דַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. אָמְרוּ, שֶׁהֵם מְטִילִים טְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי, פּוֹגְעִים רַבּוֹת בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרוּת, וּמַעְלִימִים זֹאת מֵעֵין כֹּל, הָאֱשִׁימוּ אוֹתָם בְִּפְסִיחָה עַל שְׁתֵּי הַשְּׁעִפִּים" וְנִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה, שֶׁהֵם עוֹשִׂים כָּל אֲשֶׁר לְאֶל יָדָם לַעֲשׂוֹת, לִפְנֵי שֶׁפּוֹתְחִים בְּאֵשׁ.

נִמְצָא אִתָּנוּ קָצִין פּוֹלִיטִי בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מַזְהִירִים, מַיּוֹר דִּין שְׁמוֹ, שֶׁרַבִּים שְׂנֵאוּנוּ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַפְסִיק תָּמִיד אֶת פְּעֻלוֹת צִבְאוֹתִינוּ. דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ מְצַפִּים לְהִתְנַגְּשׁוּת מְזֹוֶרֶזת, וְכָל הַתּוֹתָחִים טְעוּנִים אֲבַק־שְׂרֵפָה, הָיָה מוֹפִיעַ מַיּוֹר דִּין זֶה (בַּמֶּה זָכָה לְדַרְגַּת מַיּוֹר? – הָיִינוּ תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים – שֶׁכֵּן אֵין בֵּינוֹ וּבֵין פּוֹלִיטִיקַאי רָגִיל וְלֹא כְלוּם) וְשָׂם קֵץ לְכָל הֲכָנוֹתֵינוּ. דּוֹמֶה שֶׁכָּל רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים הַפְּרָאִים הַלָּלוּ הָיוּ יְדִידָיו מִּכְּבָר, וּשְׁאֵרֵי בָּשָׂר כִּמְעָט. שׁוּם דָּבָר לֹא הִפְרִיעַ אֶת יְדִידוּתָם, בְּבֵין הַמַּעֲרָכוֹת הָיוּ מְדַבְּרִים כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, חָבֵר אֶל חֲבֵרוֹ, מַמָּשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֶל הַגֵּנֵרַל שֶׁלָּנוּ, כְּדַבֵּר שׁוֹדֵד אֶל שׁוֹדֵד.

לֹא יָדַעְנוּ אָז דָּבָר עַל מִשְׁטֶרֶת שִׁיקָגוֹ בַּמַּעֲרָכָהֹ נֶגֶד כְּנוּפְיוֹת הַפּוֹשְׁעִים בְּאוֹתוֹ כְּרָךְ. אוֹלָם נִרְאֶה, שֶׁשָּׁם הָיָה אוֹתוֹ הֲלָךְ הָרוּחוֹת. אֵין סָפֵק, שֶׁהֲבָנָה הֲדָדִית מְלֵאָה שָׂרְרָה בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים וְכָאֵלֶּה כֵּן אֵלֶּה רָחֲשׁוּ בּוּז גָּמוּר לִדְּבָרִים כְּדֵמוֹקְרַטְיָה, סַחַר־מֶכֶר, רְדִיפָה אַחַר הַכֶּסֶף, ישֶׁר וְהֶדְיוֹטוֹת מִכָּל הַמִּינִים. אֲנַחְנוּ מִצִּדֵּנוּ בִּקַּשְׁנוּ לִפְתֹּחַ פֶּה לַתּוֹתָחִים. הֲרֵי לֹא עָבַרְנוּ כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְהִתְעַנֵּינוּ בְּשָׁרָב וּבְחֹסֶר נוֹחִיּוּת – שֶׁהָיוּ בֶּאֱמֶת קָשִׁים מְאד – יָכֹלְתָּ לְמַשֵּשׁ אֶת הַחֹם בְּיָדַיִם, הוּא גִּפֵּף לִכְתֵפֶיךָ כְּתַרְמִיל, נִתְלָה עַל רֹאשְָֹׁך כַּחֲלוֹם בַּלָּהוֹת – כְּדֵי לְהֵעָשׂוֹת לְבַסּוֹף שֻׁתָּפִים לַהִסְתּוֹדְדוֹת הַבִּלְתִּי־פּוֹסֶקֶת שֶׁל הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים עִם רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים הַָרַצְחָנִיִּים, הַנִּזְעָמִים הַלָּלוּ. מִצַּד שֵׁנִי פָּעֲלוּ הֵשְׁפָּעוֹת קִיצוֹנִיּוֹת וְהִתְלַהֲבוּת הַנֹּעַר שֶׁל הָאוֹיֵב. הֵם שָׁאֲפוּ לִירֹות בָּנוּ, וְאָנוּ שָׁאַפְנוּ לִירוֹת בָּהֶם. אוּלָם כָּמוֹנִי כְּמוֹהֶם, הוּבֵאנוּ בִּמְבוּכָה עַל יְדִי אֲנָשִׁים. שֶׁהֵם קָרְאוּ לָהֶם זְקֵנִים – כַּיּוֹם הַזֶּה הָיוּ קוֹרְאִים לָהֶם “כַּת וָתִיקִים” – וַאֲנַחְנוּ הִכַּרְנוּ אוֹתָם לְפִי הַצִּיצִיּוֹת הַלְּבָנוֹת שֶׁבְּדַשֵּׁי בִּגְדֵיהֶם – הֲלֹא הֵם הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים. בֵּין כָּךָ וּבֵין כָּךְ, הֶרְאָה הַנִּסָּיוֹן עַד עַתָּה, עַל פִּי הָרֹב, כִּי יָדָם שֶׁל הַדּוֹרְסָנִים הָיְתָה עַל הַעֶלְיוֹנָה. הַשְּׁבָטִים הִמְרוּ אֶת פִּי הַ“וָּתִיקִים” שֶׁלָּהֶם, וְלֹא נִרְגְּעוּ בְּהַשְׁפָּעַת הַקְּצִינִים הַפּוֹלִיטִיִּים שֶׁלָּנוּ. אָז נֶהֶרְגוּ אֲנָשִׁים לָרֹב, וְהַמֶּמְשָׁלָה הַקֵּיסָרִית חָתְכָה קִצְבָּה לְאַלְמְנוֹת הַנּוֹפְלִים מִצִּדֵּנוּ, בְּעוֹד שֶׁאֲחֵרִים נִפְצְעוּ קָשֶׁה וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי־מוּמִים לִשְׁאֵרִית יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְכָל הָעִנְיָן הָיָה מְגָרֶה וּמַלְהִיב מְאֹד, וּבִשְׁבִיל אֵלֶּה שֶלֹּא נֶהֶרְגוּ וְלֹא נִפְצְעוּ – אַף מְעַנְיֵן מְאֹד.

אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁפְּסוּקִים אֵלֶּה, הָאֶפִּיקוֹרְסִיִּיִם בְּמִקְצָת, יִתְּנוּ לַקּוֹרֵא מֻשַּׂג־מָה מִמִּדַּת הַסַּבְלָנוּת וְהַתְּבוּנָה שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ. הִיא נוֹהֶנֶת⁶⁰ בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לָהּ, שֶׁאִם יִכְלוּ כָּל הַקִּצִּין, תּוּכַל לִירוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָהּ. הַבְּעָיָה, שֶׁהִיא מִתְחַבֶּטֶת בָּהּ, הִיא לְהִמָּנַע מִמַּסְקָנוֹת קַטְלָנִיּוֹת. זוֹהִי מֶמְשָׁלָה מְיֻשֶּׁבֶת, כְּפוּפָה לְכָל מִינֵי חֻקִּים, עִם סְבָךְ יְחָסִים פְּנִימִיִּים, וְשִׁיחַ־וָשִׂיג לָרֹב: כְּפוּפָה לֹא רַק לְבֵית־הַנִּבְחָרִים, אֶלָּא גַּם לְכָל מִינֵי מַעֲצוֹרִים אַנְגְּלוֹ־הֹדִּיִּים טְהוֹרִים, לְמִן הָעֶקְרוֹנוֹת הַנַּעֲלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל לִבֵּרָלִיּוֹת רַחֲבַת־לֵב וְעַד הָעִּכּוּבים הַפְּעוֹטִים שֶׁל הַשִּׁגְרָה הַמִּשְׂרָדִית.

כָּך יֵשׁ לִבְנוֹת אֶת הַחֶבְרָה בִּימוֹת שָׁלוֹם: כֹּחַ מַכְרִיעַ בִּידֵי הַשַּׁלִּיטִים, וּמְנִיעוֹת אֵין מִסְפָּר לְשִׁמּוּשׁ בְּכֹחַ זֶה אַף בְּמִקְצָתוֹ. אָכֵן מִזְּמַן לִזְמַן יֵשׁ וּמִתְחוֹלֵל מַשֶּׁהוּ, יֵשׁ וְנַעֲשׂוֹת שְׁגִיאוֹת וּ“מִקְרִים מַעֲצִיבִים” מִתְרַחֲשִׁים. לְאַחַד הַמִּקְרִים הָאֵלֶּה יֻקְדַּשׁ הַפֶּרֶק הַבָּא שֶׁל סֵפֶר זֶה.

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: עֵמֶק מָמוּנְד    🔗

עֲרִיכַת קְרָבוֹת בִּגְבוּלוֹת הֹדוּ – נִסָּיוֹן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ. אֵין דּוֹמֶה לַנּוֹף הַזֶּה וְאֵין דּוֹמֶה לַבְּרִיוֹת הַלָּלוּ בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. כָּל עֵמֶק – הָרִים תְּלוּלִים סָבִיב לוֹ, מִתְנַשְּׂאִים בְּגֹבַהּ 5000 אוֹ 6000 רֶגֶל. טוּרֵי הַצָּבָא זוֹחֲלִים דֶּרֶך מָבוֹךְ שֶׁל פְּרוֹזְדוֹרִים עֲנָקִיִּים, שֶׁבְּתַחְתֵּיהֶם מִתְגַּעֲשִׁים נְחָלִים רְוֵי שֶׁלֶג־הָרִים, מַתִּיזִים קִצְפָּם אֶל מוּל שְׁמֵי־נְחשֶׁת. בְּגֵיאָיוֹת אֵלֶּה הַמּוּצָפוֹת זֹהַר פִּרְאִי שׁוֹכֵן גֶּזַע, שֶׁסְּגֻלּוֹתָיו הֻתְאֲמוּ, לִכְאוֹרָה, לִסְבִיבָתוֹ. חוּץ מֵעוֹנַת הַקָּצִיר, כְּשֶׁרֶגֶשׁ הַקִּיּוּם הָעַצְמִי מְצַוֶּה שְׁבִיתַת נֶשֶׁק זְמַנִּית, עוֹסְקִים שִׁבְטֵי הַפַּתָּאִים תָּמִיד בְּמִלְחָמָה, אִם פְּרָטִית וְאִם צִבּוּרִית. כָּל אָדָם הוּא לוֹחֵם, פּוֹלִיטִיקַאי וְתֵאוֹלוֹג כְּאֶחָד. כָּל בַּיִת גָּדוֹל הוּא בִּבְחִינַת מִבְצָר פֵאוֹדָלִי לַאֲמִתּוֹ, שֶׁאִם אָמְנָם נִבְנָה מֵחֹמֵר שְׂרוּף־שֶׁמֶשׁ, הוּא מְצֻיָּד בְּטִירוֹת, בְּבֻרְגָּסִים, בְּכַוִּים, מִגְדְּלוֹת־אֲגַפִּים, גְּשָׁרִים מְטֻלְטָלִים, דָּבָר לֹא נֶעְדָּר. כָּל כְּפָר יֶשׁ לוֹ בִּצּוּרֵי־הֲגָנָה מִשֶּׁלּוֹ. בְּכָל מַטֶּה – רִיב מִשְׁפָּחוֹת מִשֶּׁלוֹ, לְכָל מִשְׁפָּחָה – גְאֻלַּת־דָּם מִשֶּׁלָּהּ. לְכָל הַשְּׁבָטִים וְצֵרוּפֵי־הַשְׁבָטִים הַמְּרֻבִּים, חֶשְׁבּוֹנוֹת עַתִּיקִים לְמֵרוּק, אֵין דָּבָר נִשְׁכָּח לְעוֹלָם, וּמְעַטִים מְאֹד הַחוֹבוֹת שֶׁאֵינָם נִפְרָעִים. לְצָרְכֵי הַחַיִּים הַחֶבְרָתִיִּים קַיָּם – נוֹסָף לַהֶסְכֵּם שֶׁל עוֹנַת־הַקָּצִיר – חֹק­־כָּבוֹד מְסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר, הַנִּשְׁמָר עַל פִּי הָרֹב בֶּאֱמוּנָה רַבָּה. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חֹק זֶה וּמְהַדֵּר בִּשְׁמִירָתוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹר בִּלְתִּי־מְזֻיָּן מִקְּצֵה הַגְּבוּל וְעַד קָצֵהוּ. אוּלָם מִשְׁגֶּה טֶכְנִי קַל בְּיוֹתֵר עָלוּל לְהַצְמִיתוֹ. עַל כֵּן חַיָּיו שֶׁל הַפַּתָּאִי מְלֵאִים עִנְיָן, וַעֲמָקָיו הַנְּזוֹנִים בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ אֵין קֵצֶה וּמַיִם בְּשֶַׁפַע, הֵם פּוֹרִיִּים דַּיָּם, עַד לְהַבְטִיחַ, בְּמִעוּט עָמָל וָטֹרַח, אֶת כַּלְכָּלָתָהּ הַזְּעוּמָה שֶׁל אוּכְלוּסִיָה דְּלִילָה.

לְתוֹךְ עוֹלָם מְאֻשָּׁר זֶה הֵבִיאָה הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שְׁנֵי חִדּוּשִׁים: הָרוֹבֶה הַנִּטְעָן בְּיַרְכְּתָיו וְהַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית. הָאֶחָד – כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, וְאִם יָקָר בְּיוֹתֵר; הַשֵּׁנִי – צָרָה צְרוּרָה לְאֵין תַּקָּנָה. בְּשׁוּם מָקוֹם לֹא הֶעֱרִיכוּ יוֹתֵר אֶת נוֹחִיּוּת הָרוֹבֶה הַנִּטְעָן בְּיַרְכְּתָיו (וְעוֹד עָלָה עָלָיו רוֹבֵה־הַמַּחֲסָנִית) מֵאֲשֶׁר בְּרָמוֹתֶיהָ שֶׁל הֹדּוּ. נֶשֶׁק, הֶעָשׂוּי לִקְטֹל בְדַיְּקָנוּת מִמֶּרְחַק 1500 יַרְד, פָּתַח אֳפָקִים נִרְחָבִים שֶׁל תַּעֲנוּגוֹת חֲדָשִׁים לְכָל מִשְׁפָּחָה אוֹ מַטֶּה, שֶׁיָּכְלוּ לְרָכְשׁוֹ.

יָכֹלְתָּ אֲפִלּוּ לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּיתְךָ וְלִירוֹת בִּשְׁכֵנְךָ, בְּמֶרְחַק פַּרְסָה אַחַת מִמֶּךָ, יָכֹלְתָּ לֶאֱרֹב מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע גָּבֹהַּ וּלְהַפִּיל פָּרָשׁ דּוֹהֵר בָּעֵמֶק לְמַטָּה. אַף כְּפָרִים שְׁלֵמִים יָכְלוּ לְהַחֲלִיף יְרִיּוֹת, בְּלִי שֶׁיִּטְרְחוּ הַתּוֹשָׁבִים לְהִתְרַחֵק מִבָּתֵּיהֶם. סְכוּמִים אַגָּדִיִּים הֻצְּעוּ בִּמְחִיר מוּצָרִים מְפֹאָרִים אֵלֶּה שֶׁל הַמַּדָּע. גַּנָּבֵי־רוֹבִים פָּשְׁטוּ בְּכָל רַחֲבֵי הֹדּוּ, לְהַגְבִּיר אֶת מַאֲמַצֵּיהֶם שֶׁל הַמַּבְרִיחִים הַיְשָׁרִים. זֶרֶם מַתְמִיד שֶׁל כְּלֵי־הַזַּיִן הַחֲמוּדִים הוֹדִיעַ אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ הַמְבֹרֶכֶת עַל הַגְּבוּלוֹת, וְיִרְאַת־הַכָּבוֹד שֶׁל שִׁבְטֵי הַפַּתָּאִים בִּפְנֵי הַתַּרְבּוּת הַנּוֹצְרִית גָּבְרָה בְּמִדָּה עֲצוּמָה.

מִצַּד שֵׁנִי, לֹא הָיְתָה פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַבְּרִיטִית מַשְׂבִּיעָה רָצוֹן בְּשׁוּם פָּנִים. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁמַּעֲשֶׂה רַב זֶה שֶׁל אִרְגּוּן, הִתְקַדְּמוּת וְהִתְפַּשְּׁטוּת דָּרוֹמָה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּהַרְבֵּה עַל מַסַּע־שָׁלָל עָצוּם. אִם פָּשְׁטוּ הַפַּתָּאִים בָּעֲרָבוֹת לָבֹז בַּז, לֹא הִסְתַּפְּקוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת בְּהֲדִיפָתָם (דָּבָר הוֹגֵן בְּהֶחְלֵט, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ), אֶלָּא הָיוּ פּוֹתְחִים בְּשׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל נְגִישׂוֹת, עִם מַסְעֵי־עֳנָשִׁין בַּעֲקֵבָן, לִזְרֹק מָרָה בְּאַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים וְלִגְבּוֹת מֵהֶם קְנָסוֹת עַל כָּל נֵזֶק שֶׁגָּרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. אִישׁ לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְמַסְעֵי־עֳנָשִׁין אֵלֶּה, אִלּוּ בָּא הַצָּבָא, בְּפַשְׁטוּת, לַעֲרֹך קְרָב, וּמִסְתַּלֵּק עִם סִיּוּמוֹ. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב אָמְנָם הָלְכָה מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁנּוֹדְעָה כְּשִׁיטַת “סְטֹר וְהִסְתַּלֵּק”. אוּלָם עִם סִיּוּמָהּ שֶׁל הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה הִתְחִילוּ אוֹרְחִים לֹא־קְרוּאִים אֵלֶּה לִסְלֹל כְּבִישִׁים בְּהַרְבֵּה עֲמָקִים, וּבְיִחוּד הַכְּבִישׁ הַגָּדוֹל לְצִ’יטְרָל. הֵם בִּקְשׁוּ לְהַבְטִיחַ אֶת שְׁלוֹם הַכְּבִישִׁים הָאֵלֶּה בְאִיוֹמִים, בִּצוּרִים וּתְמִיכוֹת כַּסְפִּיּוֹת. לֹא הָיְתָה הִתְנַגְּדוּת לַסָּעִיף הָאַחֲרוֹן, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ, אוּלָם כָּל אוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁל סְלִילַת כְּבִישִׁים לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַפַּתָּאִים. לְכָל אֹרֶךְ הַכְּבִיש נִדְרְשׁוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה, לֹא לִירוֹת זֶה בָּזֶה, וּבְעִקָּר לֹא לִירוֹת בַּנּוֹסְעִים לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ. דְרִישָׁה זוֹ הָיְתָה לְמַעְלָה מִכֹּחַ אֱנוֹשׁ, וּמִתּוֹכָהּ נָבְעָה שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל סִכְסוּכִים.

דֶּרֶךְ מַסָּעֵנוּ לְאֵזוֹר מוֹהְמַנְד עָבְרָה סָמוּךְ לְפִתְחוֹ שֶׁל עֵמֶק מָמוּנְד. עֵמֶק זֶה צוּרַת אֲגַן לוֹ, בְּרֹחַב שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין כִּמְעָט. לֹא הָיָה כָּל סִכְסוּךְ בֵּינֵינוּ לְבֵין הַמָּמוּנְדִים. זֶה הָיָה שֵׁבֶט מְפֻרְסָם לִגְנַאי, שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ זְהִירוּת רַבָּה וִיתֵרָה. אוּלָם מַרְאֵה הַמַּחֲנֶה, עִם הַשִּׂרְטוּטִים הַיְשָׁרִים וְהַנָּאִים שֶׁל סְכָכוֹתָיו, לְסִתְרָה מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הָאֹהָלִים הַמְיֻחָדִים לְחוֹלִים, וַהֲמוֹנֵי הַסּוּסִים, הַגְּמַלִּים, הַפְּרָדוֹת וְהַחֲמוֹרִים, הֶעֱבִיר אֶת הַמָּמוּנְדִים עַל דַּעְתָּם. מְדוּרוֹתֵינוּ הַמְנַצְנְצוֹת בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, בִּדְמוּת רִבּוּעַ רְחַב־יָדַיִם, שִׁמְשׁוּ מַטָּרָה מְגָרָה בְּיוֹתֵר וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לִידֵי נִסָּיוֹן קָשֶׁה מִדַּי. יְרִיּוֹת בּוֹדְדוֹת מִן הַמַּאֲרָב הָיוּ הֶכְרַח וְהִתְחִילוּ עִם חֲשֵׁכָה בְּכִוּוּן הַמַּחֲנֶה שֶׁל הַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה. לֹא נִגְרַם נֵזֶק רַב. אֲנָשִׁים אֲחָדִים נִפְצְעוּ. סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד הִמְשִׁיךְ אֶת סְעֻדָּתוֹ בְּקֹר־רוּחַ, אַף כִּי רֶגַע אֶחָד הָיָה עָלֵינוּ לְכַבּוֹת אֶת הַנֵּרוֹת.

בַּבֹּקֶר הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְנַוָּגָאי, בְּלֹא לְהַשְׁגִיחַ בְּחֻצְפָּתָם שֶׁל הַמָּמוּנְדִים, אוּלָם בֵּין אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט גָּבְרָה הַהִתְרַגְּשׁוּת עַתָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעָה לַמָּקוֹם הַבְּרִיגָדָה הָשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ, לְאַחַר יוֹמַיִם, קִדְּמוּ אֶת פָּנֶיהָ מֵאוֹת אֲנָשִׁים, מְזֻיָּנִים בְּכָל מִינֵי נֶשֶׁק, לְמִן מוּשְׂקִיטוֹת עַתִיקוֹת־יוֹמִין וְעַד לְרוֹבִים חֲדִישִׁים בְּיוֹתֵר, שֶׁבִּלּוּ שָׁלֹש שְׁעוֹת־הִתְלַהֲבוּת בִּירִיּוֹת מַתְמִידוֹת לְתוֹך הֶהָמוֹן הַצָּפוּף שֶׁל אָדָם וּבְהֵמָה. רֹב הַחַיָּלִים כְּבָר חָפְרוּ בּוֹרוֹת שְׁטוּחִים לְמִקְלָט וְכָל הַמַּחֲנֶה הֻקַּף חֲפִירַת־מָגֵן. בְּכָל זֹאת עָלָה לָהֶם הַסְּפּוֹרְט שֶׁל אוֹתוֹ לַיְלָה בְּאַרְבָּעִים אֲבֵדוֹת, לְעֵרֶךְ, בִּקְצִינִים וְחַיָּלִים וְגַם בְּהַרְבֵּה סוּסִים וּבֶהֱמוֹת־מַשָׂא.

כְּשֶׁהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ אֶל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, נָתַן הוֹרָאוֹת לְמַעֲשֵׂה־גּוֹמְלִין. וְהַגֵּנֵרַל גֶּפֶרִיס, מְפַקֵּד הַבְּרִיגָדָה הַשְּׁנִיָּה, נִצְטַוָּה לְהִכָּנֵס לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְעֵמֶק מָמוּנְד וּלְהַעֲנִישׁ אֶת פִּרְאֵי־הָאָדָם הַלָּלוּ. הָעֹנֶש עָמַד לְקַבֵּל צוּרָה שֶׁל מַסָּע מִקְּצֵה הָעֵמֶק וְעַד קָצֵהוּ, שֶׁבְּדַרְכּוֹ יֻשְׁמַד כָּל הַיְבוּל וְיִנָּתְצוּ כָּל מִקְווֹת הַמַּיִם. יְפוֹצְצוּ סִירוֹת וּמִגְדָּלִים וְיוּמַת בִּירִיָּה כָּל מִי שֶׁיְנַסֶּה לְהַפְרִיעַ תַּהֲלִיךְ זֶה. “אִם רְצוֹנְךָ לִרְאוֹת בַּמַּעֲרָכָה”, אָמַר אֵלַי סֶר בִּינְדוֹן, “תּוּכַל לִרְכַּב חֲזָרָה וּלְהִצְטָרֵף לְגֶ’פֶרִיס”. בְּהִסְתַּיְעִי בְּהִזְדַּמְּנוּת שֶׁל הַחֲזָרַת חֵיל־מִשְׁמָר מִגְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הַבֶּנְגָּלִי אֶל הַבְּרִיגָדָה הַשְּׁנִיָּה עָבַרְנוּ יַחַד מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְתֵרָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּילִין הַתְּלוּלִים שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת. עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב הִגַּעְתִּי לְמִפְקַדְתּוֹ שֶׁל גֶ’פֶרִיס.

כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה עוֹפְפוּ כַּדּוּרֵי־הָרוֹבִים עַל פְּנֵי הַמַּחֲנֶה; אוּלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד הִסְתַּתֵּר עַתָּה בִּמְחִלָּתוֹ וְגַם לַסּוּסִים וְלַפְּרָדוֹת בְּרֻבָּם הַגָּדוֹל נִמְצָא מַחֲסֶה. עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר בַּשִּׁשָּׁה־עָשָׂר בְּסֶפְּטֶמְבֶּר זָזָה כָּל הַבְּרִיגָדָה שֶׁלָנוּ, עִם אֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח בֶּנְגָּלִיִּים בְּרֹאשָׁהּ, וְנִכְנְסָה, עֲרוּכָה לְמִלְחָמָה, אֶל עֵמֶק מָמוּנְד, בִּמְקוֹם שֶׁפָּשְׁטָה בִּמְהֵרָה עַל פְּנֵי כָּל הַשֶׁטַח רְחַב־הַיָּדַיִם. סֻדְּרוּ שָׁלֹש פְּלֻגּוֹת־עֳנָשִׁין, וְתַפְקִיד מְיֻחָד הֻטַּל עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן. הֵן הִתְרַחֲקוּ מֵאִתָּנוּ בִּדְמוּת מְנִיפָה מִתְנוֹעַעַת, וְכֵוָן שֶׁמִּסְפָּרֵנוּ הַכְּלָלִי לֹא עָלָה עַל אֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ מִלְחָמָה, נִצְטַמְצַמְנוּ כֻּלָּנוּ בִּמְהֵרָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת בְּיוֹתֵר. אֲנִי נִצְטָרַפְתִּי אֶל הַטּוּר הַמֶּרְכָּזִי, שֶׁעָלָיו הֻטַּל לַחֲצוֹת אֶת הָעֵמֶק עַד קָצֵהוּ. רָכַבְתִּי עִם חֵיל־הַפָּרָשִׁים.

הִגַּעְנוּ עַד קְצֵה הָעֵמֶק, בְּלִי שֶׁתִּיָּרֶה אַף יְרִיָּה אַחַת. הַכְּפָרִים נֶעֶזְבוּ וְהָעֲרָבָה הָיְתָה שׁוֹמְמָה מֵאָדָם. מִשֶּׁנִּתְקָרַבְנוּ אֶל שִׁפּוּעַ הָהָר, גִּלּוּ מִשְׁקְפוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁלָּנוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל דְּמֻיּוֹת זְעִירוֹת עַל גִּבְעָה אַחַת כְּעֵין הַקּוֹנוּס. מִתְּלוּלִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת אֵלּוּ הֵטִילָה אֵלֵינוּ הַשֶּׁמֶשׁ פַּעַם בְּפַעַם זַהֲרוּרֵי בְּרַק־הַפְּלָדָה, מִדֵּי הָנִיף הַיְלִידִים אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם. מַרְאֶה זֶה גָּרַם לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה, וְחֲלוּצֵינוּ דָּהֲרוּ קָדִימָה לְעֻמַּת שְׂדֵרַת־אִילָנוֹת קְטַנָּה, כִּמְטַחֲוֵי יְרִיַּת רוֹבֶה מִן הַגִּבְעָה. כָּאן יָרַדְנוּ מֵעַל סוּסֵינוּ – כַּחֲמִישָּׁה־עָשָׂר קַרְבִּינִים, בְּסַךְ הַכֹּל – וּפָתַחְנוּ בְּאֵשׁ לְמֶרְחַק שְׁבַע מֵאוֹת יַרְד. תֵּכֶף וּמִיָּד נֻקְּדָה הַגִּבְעָה כֻּלָּהּ בּוּעוֹת־עָשָׁן לְבָנוֹת, וְהֵחֵלָּה שְׁרִיקַת כַּדּוּרִים בְּתוֹך שְׂדֵרָתֵנוּ הַקְּטַנָּה. תִּגְרָה מְשַׁעֲשַׁעַת זוֹ נִמְשְׁכָה תּוֹךְ קוֹלוֹת־נֵפֶץ קַלִּים קָרוֹב לְשָׁעָה. וּבֵינְתַיִם הָיָה חֵיל־הָרַגְלִים הַצּוֹעֵד בִכְבֵדוּת מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר דֶּרֶךְ הַמִּישׁוֹר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ עָדֵינוּ, הֻחְלַט שֶׁפְּלֻגַּת הֶחָלוּץ שֶׁל גְּדוּד הַסִּיכִים הַ־35 תִּתְקֹף אֶת הַגִּבְעָה, וּשְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת אֲחֵרוֹת תַּעֲלֶינָה בָּרֶכֶס הַמָּאֳרָךְ מִשְּׂמֹאלָהּ, בְּכִוּוּן לַכְּפָר, שֶׁגַּגּוֹתָיו הֵצִיצוּ אֵלֵינוּ מִבְּעַד לְגוּשֵׁי הַסְּלָעִים וּשְׂדוֹת הַתִּירָס בְּמִדְרוֹנֵי הָהָר; חֵיל הַפָּרָשִׁים יִשְׁמֹר בֵּינְתַיִם עַל הָעֲרָבָה וִיקַיֵּם אֶת הַקֶּשֶׁר עִם חֵיל־הַמִּלּוּאִים שֶׁלָּנוּ בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל הַבְּרִיגַדִּיר, שֶׁהָיָה מֻרְכָּב עַתָּה בְּעִקָּרוֹ מִן הַבַּאפְ"ס⁶¹. אֲנִי הֶחֱלַטְתִּי לְהִלָּווֹת אֶל הַפְּלֻגָּה הַשְּׁנִיָּה, הָעוֹלָה בִּשְׁבִילֵי הָרֶכֶס לְצַד הַכְּפָר. מָסַרְתִּי אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלִּי בִּידֵי חַיָּל מִן הַיְלִידִים וְהִתְחַלְתִּי מְטַפֵּס עִם חֵיל־הָרַגְלִים בִּכְתֵפוֹ שֶׁל הָר. הַחֹם הָיָה אָיֹם. הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנִּתְקָרְבָה אֶל קַו־הַצָּהֳרַיִם, הִכְּתָה עַל רָאשֵׁי־הַהוֹלְכִים. בִּפְסִיעוֹת כְּבֵדוֹת וְכוֹשְׁלוֹת הָיִינוּ מְטַפְּסִים קָרוֹב לְשָׁעָה – בֵּין סַלְעֵי־מָגוֹר, שְׂדוֹת־תִּירָס נִדָּחִים, מַסְלוּלֵי־טְרָשִׁים וְשִׁפּוּעִים צְחִיחִים – אַךְ עוֹלִים כָּל הַזְּמָן. יְרִיּוֹת מִסְפָּר נִקְלְעוּ מִמְּרוֹמֵי הָהָר, אוּלָם מִחוּץ לְאֵלֶּה דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁשַּׁלְוָה גְּמוּרָה שׂוֹרֶרֶת מִסָּבִיב.

בְּעוֹד אָנוּ מַעְפִּילִים אֶל עָל, נֶחֱשַׂף יוֹתֵר וְיוֹתֵר הָאֲגַן הַסְּגַלְגַּל שֶׁל עֵמֶק מָמוּנְד מֵאֲחוֹרֵינוּ, וּמִשֶּעָמַדְתִּי לִמְחוֹת זֵעָה מֵעַל פָּנַי, יָשַׁבְתִּי בְּרֹאשׁ סֶלַע וְהָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו. הַשָּׁעָה הָיְתָה; אַחַת־עֶשְׂרֵה – כִּמְעָט. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְלִיאַנִי הָיָה זֶה שֶׁלֹא נִרְאָה כָּל צָבָא בַּסְּבִיבָה; בְּמֶרְחַק חֲצִי הַמִּיל מֵרַגְלֵי הָרֶכֶס הִבְחַנְתִּי תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח אֲחָדִים, שֶׁיָּרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם. הַרְחֵק הַרְחֵק בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעֵמֶק הִתְאַבְּכָה תִּמְרַת־עָשָׁן דַּקָּה מֵעַל אַרְמוֹן בּוֹעֵר. הֵיכָן צִבְאוֹתֵינוּ? הֲרֵי יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, אַךְ לִפְנֵי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, בְּמִסְפַּר אֶלֶף וּמָאתַיִם אִישׁ, וְהִנֵּה דּוֹמֶה הַדָּבָר, כְּאִלּוּ בְּלָעָם הָעֵמֶק חַיִּים, הוֹצֵאתִי אֶת מִשְׁקַפְתִּי וְהִתְחַלְתִּי בּוֹדֵק אֶת הַשְּׁפֵלָה. כְּפָרֵי חֹמֶר וְאַרְמוֹנוֹת פֹּה וָשָׁם, תְּעָלוֹת וּמִקְווֹת־מַיִם, רְצוּעוֹת־יֶרֶק דַּקּוֹת, שְׂדֵרוֹת־אִילָנוֹת מְבוֹדָדוֹת – כָּל אֵלֶּה בְּתוֹך אֲוִירָה רְווּיַת זֹהַר, עַל רֶקַע שֶׁל סְלָעִים שְׁנוּנִים – אוּלָם לִבְרִיגָדָה בְּרִיטִית־הֹדִּית אֵין זֵכֶר.

עָלָה עַל דַּעְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מְתֵי־מְעַט אָנוּ; חֲמִישָּׁה קְצִינִים בְּרִיטִיִּים – וַאֲנִי בִּכְלָלָם, וְכִשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה סִיכִים. זֶה כָּל כֹּחֵנוּ בִּקְצֵה עֵמֶק מָמוּנְד הַנּוֹרָא, בְּבוֹאֵנוּ לְהַעֲנִישׁ אֶחָד מִכְּפָרָיו הַמְּרֻחָקִים בְּיוֹתֵר. לֹא עָבַר זְמַן רַב מֵאָז עָזַבְתִּי אֶת סֶנְדְּהוֹרְסְט, וַאֲנִי זָכַרְתִּי עֲדַיִן אֶת הָאַזְהָרוֹת מִפְּנֵי “פִּזוּר הַכֹּחוֹת”, וּמוּבָן שֶׁנִּרְאָה לִי, כִּי הַסְּתִירָה בֵּין אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת, שֶׁנָּקַט גֵּיסֵנוּ הֶחָזָק בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה בַּבֹּקֶר, לְבֵין הַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי שֶׁל קֹמֶץ אֲנָשֵׁינוּ, הִיא מַפְלִיאָה. אוּלָם כְּכָל הַנְּעָרִים הַפּוֹתִים, רָדַפְתִּי אַחַר הַפֻּרְעָנוּת וְעַתָּה הִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי בְּתִקְוָה, שֶׁיֶּאֱרַע מַשֶּׁהוּ מַסְעִיר. וְאָמְנָם כֵּן הָיָה!

הִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף אֶל בָּתֵּי־הַחֹמֶר הַמְּעַטִּים שֶׁבַּכְּפָר. כְּכָל שְׁאָר הַכְּפָרִים הָיָה אַף זֶה עָזוּב. הוּא עָמַד בְּרֹאשׁ הָרֶכֶס, וּמַפְרֶקֶת רְחָבָה קִשְּׁרָה אוֹתוֹ לֶהָרִים הַסְּמוּכִים. הִשְׁתַּטַּחְתִּי עִם עוֹד קָצִין אֶחָד וּשְׁמוֹנָה סִיכִים בֵּין הַכְּפָר וְהָהָר הַשּׁוֹמֵר עָלָיו, בְּעוֹד שְׁאָר אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה עוֹרְכִים חִפּוּשִׂים מְדֻקְדָּקִים בְּבָתֵּי־הַחֹמֶר, אוֹ תָּרִים לָהֶם מְקוֹם־מְנוּחָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם. רֶבַע שָׁעָה עָבַר, וְלֹא אֵרַע כְּלוּם. אָז הוֹפִיעַ הַקַּפִּיטַן שֶׁל הַפְּלֻגָּה.

“אֲנַחְנוּ נְסוֹגִים אָחוֹר” אָמַר לִסְגָנוֹ. “אַתָּה תִּשָּׁאֵר כָּאן וּתְסוֹכֵךְ עַל נְסִיגָתֵנוּ עַד שֶׁנִּתְפֹּס עֶמְדָּה חֲדָשָׁה עַל אוֹתוֹ הַתֵּל שֶׁמִּחוּץ לַכְּפָר”. הוּא הוֹסִיף: “נִרְאֶה לִי שֶׁאֵין לְחַכּוֹת לְבוֹאוֹ שֶׁל חֵיל־הַבַּאפְ”ס, וְהַקּוֹלוֹנֶל סָבוּר, שֶׁאָנוּ תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה".

זֹאת הָיְתָה הֶעָרָה נְבוֹנָה, לְדַעְתִּי. חִכִּינוּ עוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת. בֵּינְתַיִם נָסוֹגָה הַפְּלֻגָּה, בְּרֻבָּהּ – כָּךְ אֲנִי מַנִּיחַ, הוֹאִיל וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹתָהּ – מִן הַכְּפָר אֶל הַתֵּל הַסָּמוֹךְ. לְפֶתַע פִּתְאֹם קָם הָהָר לִתְחִיָּה. הִבְרִיקוּ חֲרָבוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַסְּלָעִים, פֹּה וָפֹּה הִתְנַפְנְפוּ דְּגָלִים מַבְהִיקִים כִּתְרֵיסַר בַּעְבּוּעֵי־עָשָׁן לַבְנוּנִיִּים פָּרְצוּ מִתּוֹךְ שִׁמְמַת הַטְּרָשִׁים. קוֹלוֹת־נֵפֶץ עַזִּים נִשְׁמְעוּ מִקָּרוֹב. בְּרָאשֵׁי הַסְּלָעִים, בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶלֶף, אַלְפַּיִם, שְׁלֹשֶת אֲלָפִים רֶגֶל, הוֹפִיעוּ דְּמֻיּוֹת לְבָנוֹת וּכְחֻלּוֹת, מְדַלְּגוֹת וְיוֹרְדוֹת מִזִּיז לְזִיז בְּצֵלַע הָהָר, כַּקּוֹפִים הָאֵלֶּה בְּצַמֶּרֶת שֶׁל עֵץ, הַקּוֹפְצִים מֵעָנָף לְעָנָף אַרְצָה. יְלָלָה עַזָּה פִּלְחָה אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. יִ! יִ! יִ! הַךְ! הַךְ! הַךְ! הָהָר נִתְמַלֵּא תִּמְרוֹת עָשָׁן, וְהַדְּמֻיּוֹת הַזְּעִירוֹת הַיּוֹרְדוֹת מִמֶּנּוּ נִתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. שְׁמוֹנַת הַסִּיכִים שֶׁלָּנוּ פָּתְחוּ בְּאֵשׁ גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת. הַדְּמֻיּוֹת הַצּוֹרְרוֹת הוֹסִיפוּ לִזְרֹם בְּמִדְרוֹן הָהָר וַעֲשָׂרוֹת־עֲשָׂרוֹת הֵחֵלּוּ מִתְכַּנְּסִים בֵּין הַסְּלָעִים בְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְדִּים, לְעֵרֶךְ, מֵאִתָּנוּ. לְמַרְאֵה מַטָּרָה מְגָרָה זוֹ שׁוּב לֹא יָכֹלְתִּי לִכְבֹּש אֶת יִצְרִי. שָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּרְטִינִי מֵאֵת הַסִּיךְ שֶׁבְּקִרְבָתוֹ הָיִיתִי שׁוֹכֵב. הוּא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, שֶׁהִגִישׁ לִי אֶת הַכַּדּוּרִים. הִתְחַלְתִּי יוֹרֶה מִתּוֹךְ זְהִירוּת יְתֵרָה בָּאֲנָשִׁים הַמִּתְכַּנְּסִים בֵּין הַסְּלָעִים. הֲמוֹן כַּדּוּרִים עוֹפְפוּ בִּשְׁרִיקָה מִסָּבִיב לָנוּ, אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁהָיִינוּ שְׁטוּחִים עַל הַקַּרְקַע, לֹא פָּגְעוּ בְּאִישׁ. חִלּוּפֵי הַיְרִיּוֹת נִמְשְׁכוּ כְּחָמֵשׁ דַּקּוֹת מִתּוֹךְ שָׁאוֹן גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ. וַדַּאי, נִמְצְאָה לָנוּ סוֹף סוֹף הַרְפַּתְקָה כִּלְבָבֵנוּ. אָז שָׁמַעְנוּ קוֹל אַנְגְּלִי דּוֹבֵר אֵלֵינוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ. הָיָה זֶה שָׁלִישׁוֹ שֶׁל מְפַקֵּד הַבַּטַּלְיוֹן.

“עַתָּה שׁוּבוּ. יָקָר כָּל רֶגַע. נוּכַל לְסוֹכֵךְ עֲלֵיכֶם מִן הַתֵּל”. הַסִּיךְ שֶׁמִּמֶּנּוֹ שָׁאַלְתִּי אֶת הָרוֹבֶה, הִנִּיחַ שְׁמוֹנָה אוֹ עֲשָׂרָה כַּדּוּרִים עַל הַקַּרְקַע בְּקִרְבָתִי. כְּלָל זֶה נָקַטְנוּ בְּיָדֵנוּ, לִמְנֹעַ כָּל תַּחֲמֹשֶת מִנְּפֹל בִּידֵי אַנְשֵׁי־הַשְׁבָטִים. הַסִּיךְ הָיָה נִרְגָּשׁ מְאֹד. עַל כֵּן הִשְׁהֵיתִי עַצְמִי עַל הַקַּרְקַע וְתָחַבְתִּי אֶת הַכַּדּוּרִים אֶחָד אֶחָד לְתוֹךְ יָדוֹ, כְּדֵי שֶׁיְשִׂימֵם בְּתַרְמִילוֹ. עִכּוּב זֶה הָיָה דָּבָר בְּעִתּוֹ. שְׁאָר אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה קָמוּ וּפָנוּ לָסֶגֶת. מַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת פְּרוּעָה פָּרְצָה מִבֵּין הַסְּלָעִים: יְלָלוֹת, קְרִיאוֹת, זַעֲקַת יָחִיד. סָבוּר הָיִיתִי רֶגַע, שֶׁחֲמִשָּׁה אוֹ שִׁשָּׁה מֵאֲנָשֵׁינוּ שָׁבוּ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַקַּרְקַע. וְכֵן הָיָה. שְׁנַיִם שֶׁנֶּהֱרְגוּ וּשְׁלֹשָה שֶׁנִּפְצְעוּ. כַּדּוּר־מָוֶת פָּגַע בְּחָזֵהוּ שֶׁל הָאֶחָד, וְהוּא הָיָה שׁוֹתֵת דָּם. הַשֵּׁנִי שָׁכַב אַפְּרַקְדָּן, מְפַרְפֵּר וּמִתְעַוֵּת. הַקָּצִין הַבְּרִיטִי הָיָה מִתְפַּתֵּל מֵאֲחוֹרַי, פָּנָיו שְׁלוּלִית־דָּם, עֵין יְמִינוֹ יָצְאָה מֵחוֹרָהּ. אָכֵן הָיְתָה זֹאת הַרְפַּתְקָה.

עִנְיָן שֶׁל כָּבוֹד הוּא לַצָּבָא בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ, לֹא לִנְטֹש אֶת פְּצוּעָיו אַחֲרָיו. מִיתָה אִטִּית, מִתּוֹךְ עִנּוּיִים אַכְזָרִיִּים וּמְתֹעָבִים, הִיא מְנָת גּוֹרָלָם שֶׁל כָּל אֵלֶּה הַנּוֹפְלִים בִּידֵי אַנְשֵׁי שֵׁבֶט הַפַּתָּאִים. לְפִיכָךְ שָׁב הַשָּׁלִישׁ עַל עֲקֵבוֹ, וְאִתּוֹ קָצִין בְּרִיטִי צָעִיר, סְגַן־קָצִין סִיכִי וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה חַיָּלִים. הֲרִימוֹנוּ אֶת הַפְּצוּעִים וְהִתְחַלְנוּ סוֹחֲבִים אוֹתָם בַּמִּדְרוֹן לְמַטָּה. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הַבָּתִּים הַמְּעַטִּים, עֲשָׂרָה אוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אִיש נוֹשְׂאִים אֶת הָאַרְבָּעָה, וְיָצָאנוּ לְחֶלְקָה קֵרְחָה מִחוּץ לַכְּפָר. כָּאן מָצָאנוּ אֶת הַקַּפִּיטַן מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה, וַחֲצִי תְּרֵיסַר אֲנָשִׁים אִתּוֹ. בְּמֶרְחַק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יַרְד, לְעֵרֶךְ, בַּמּוֹרָד, רָאִינוּ אֶת הַתֵּל, שֶׁאֵלָיו עָמְדָה לְהִתְכַּנֵּס הַתִּגְבֹּרֶת הַמֻּבְטַחַת. אֵין זֵכֶר לָהֶם! אוּלַי נִתְכַּוְּנוּ לַתֵּל הַשֵּׁנִי, לְמַטָּה מִזֶּה. הוֹסַפְנוּ לִסְחֹב אֶת הַפְּצוּעִים, לַמְרוֹת מְחָאוֹתֵיהֶם. לֹא הָיָה לָנוּ חֵיל מְאַסֵּף כָּל־שֶׁהוּא כִּי נָשָׂאנוּ כֻּלָּנוּ אֶת הַפְּצוּעִים, עַל כֵּן הָיִיתִי בָּטוּחַ כִּי רָעָתֵנוּ כְּרוּכָה עַל עֲקֵבֵנוּ. בְּטֶרֶם עָבַרְנוּ כְּמַחֲצִית הַחֶלְקָה הַחֲשֹוּפָה, הוֹפִיעוּ עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִים דְּמֻיּוֹת מְטֹרָפוֹת בֵּין בָּתֵּי הַכְּפָר, כְּשֶׁהֵם יוֹרִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף אוֹ מְנוֹפְפִים אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם.

מֵעַתָּה לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲקֹב אַחַר הַנַּעֲשֶׂה אֶלָּא לִמְקֻטָּעִין. אֶחָד מִשְׁנֵי הַסִּיכִים שֶׁנָּשְׂאוּ אִתִּי יַחַד אֵֶת חֲבֵרִי הַפָּצוּעַ, נִפְגַּע בְּכַדּוּר אוֹיֵב בְּסוֹכֵךְ בִּרְכּוֹ. הוּא צָעַק מֵעָצְמַת הַכְּאֵב; מִצְנַפְתּוֹ נָפְלָה מֵרֹאשׁוֹ, וְשַׂעֲרוֹתָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הָאֲרֻכּוֹת נִתְבַּדְרוּ עַל כְּתֵפָיו. דַּחֲלִילוֹן טְרָגִי. עוֹד שְׁנֵי חַיָּלִים בָּאוּ מִלְּמַטָּה וְהֶחֱזִיקוּ בַּחֲבֵרִי הַפָּצוּעַ. הַקָּצִין הַצָּעִיר וַאֲנִי תָּפַסְנוּ אֶת הַדַּחֲלִילוֹן בְּצַוְּארוֹנוֹ וְכָךְ סָחַבְנוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵינוּ. לְמַזָּלֵנוּ נִמְשְׁכָה דַּרְכֵּנוּ בַּמּוֹרָד. נִרְאֶה שֶׁהִכְאַבְנוּ לוֹ בְּמִדָּה כָּזוֹ, מִדֵּי עָבְרֵנוּ בֵּין חֻדֵּי הַסְּלָעִים, שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ. הָיָה צוֹלֵעַ וּמְדַלֵּג, כּוֹשֵׁל וְזוֹחֵל, אַךְ הוֹסִיף לְהִתְקַדֵּם יָפֶה. וְכָךְ הִצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ.

הַעִיפוֹתִי עַיִן לִשְׂמֹאלִי. כַּדּוּר פָּגַע בַּשָּׁלִישׁ. אַרְבָּעָה מֵחַיָּלָיו נְשָׂאוּהוּ בְּרֹב עָמָל, כִּי כָּבֵד הָיָה הָאִישׁ. מִבֵּין הַבָּתִּים בִּקְצֵה הַכְּפָר הִשְׂתָּעֲרוּ עֲלֵיהֶם שִׁשָּׁה פַּתָּאִים עִם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת. נוֹשְׂאֵי הַשָּׁלִישׁ הַמִּסְכֵּן הִפִּילוּהוּ מִידֵיהֶם וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם. רֹאשׁ הַכְּנוּפְיָה חָשׁ אֶל הַדְּמוּת הַמּוּטֶלֶת אֵין אוֹנִים עַל הַקַּרְקַע וּבִתֵּק אוֹתָהּ שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע פְּעָמִים בְחַרְבּוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁכַּח מִלִּבִּי כָּל דָּבָר אַחֵר, חוּץ מִן הַשְּׁאִיפָה לַהֲרֹג אָדָם זֶה. חֶרֶב־הַפָּרָשִׁים הָאֲרֻכָּה וְהַחַדָּה הָיְתָה חֲגוּרָה לְמָתְנִי; וַהֲרֵי זָכִיתִי בִּנְעוּרַי לְמֵדַלְיַת־הַסִּיּוּף שֶׁל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר. הֶחֱלַטְתִּי לְהִכָּנֵס לְדוּקְרָב. הַפֶּרֶא רָאָה אוֹתִי בְּבוֹאִי. רַק עֶשְׂרִים יַרְד, בְּעֵרֶךְ, הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ. הוּא הֵרִים אֶבֶן גְּדוֹלָה וֶהֱטִילָהּ אֵלַי בִּשְׂמֹאלוֹ, בְּעוֹד הוּא מְנוֹפֵף אֶת חַרְבּוֹ לְעֻמָּתִי בִּימִינוֹ. מֵאֲחוֹרָיו חִכּוּ שְׁאָר מֵרֵעָיו. חָזַרְתִּי בִּי מִן הָרַעְיוֹן לְהִלָּחֵם בְּנֶשֶׁק קַר. שָֹלַפְתִּי אֶת אֶקְדֹּחִי, דּוֹמֶה שֶׁכִּוַּנְתִּי יָפֶה לַמַּטָּרָה וְיָרִיתִי. אֵין תּוֹצָאוֹת. יָרִיתִי שֵׁנִית. אֵין תּוֹצָאוֹת. יָרִיתִי בַּשְּׁלִישִׁית. אִם פָּגַעְתִּי בּוֹ אוֹ לֹא, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. בְּכָל אֹפֶן, רְאִיתִיו רָץ כְּשָׁלֹש־אַרְבַּע פְּסִיעוֹת וְנוֹפֵל בִּכְבֵדוּת מֵאֲחוֹרֵי סָלַע.

הַיְרִיּוֹת נִמְשְׁכוּ מִכָּל הַצְּדָדִים. הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתַי, הָיִיתִי לְבַדִּי עִם הָאוֹיֵב. לֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד מִידִידַי. נָשָׂאתִי אֶת רַגְלַי בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית. הַכַּדּוּרִים עוֹפְפוּ מִכָּל עֲבָרִים, הִגַּעְתִּי עַד הַתֵּל הָרִאשׁוֹן. הֵידָד, הִנֵּה הַסִּיכִים, הֵם מַחֲזִיקִים בַּתֵּל הַתַּחְתּוֹן! הֵם עָשׂוּ תְּנוּעוֹת נִמְרָצוֹת בִּידֵיהֶם. מִקֵּץ רְגָעִים מִסְפָּר הָיִיתִי בֵּינֵיהֶם.

עֲדַיִן הָיָה עָלֵינוּ לַעֲבֹר כִּשְׁלֹשֶת רִבְעֵי הַמִּיל בְּמִדְרוֹן הָרֶכֶס עַד שֶׁנַּגִּיעַ לַמִּישׁוֹר. וְאִלּוּ מִימִינֵנוּ וּמִשְׂמֹאלֵנוּ גָּלְשׁוּ לְמַטָּה מִדְרוֹנֵי רְכָסִים אֲחֵרִים, בָּהֶם אָצוּ רוֹדְפֵינוּ, מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן לְנַתֵּק אוֹתָנוּ, בְּעוֹד הֵם יוֹרִים בִּשְׁנֵי אֲגַפֵּינוּ. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כַּמָּה זְמַן נִמְשְׁכָה יְרִידָתֵנוּ. קִצְבָּהּ הָיָה אִטִּי וּמַתְמִיד. נָשָׂאנוּ אִתָּנוּ שְׁנֵי קְצִינִים וּכְשִׁשָּׁה סִיכִים פְּצוּעִים. לְכָךְ הָיָה צֹרֶךְ בְּעֶשְׂרִים אִיש. הִשְׁאַרְנוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ קָצִין אֶחָד וּתְרֵיסַר חַיָּלִים לְרִטּוּש עַד רָגַע.

אֲנִי הִזְדַּיַּנְתִּי בֵּינְתַיִם בְּ“מַרְטִינִי” וּבְתַחֲמֹשֶת שֶׁל חַיָּל הָרוּג וְהָיִיתִי יוֹרֶה בְּכָל הַזְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית בַּיְּלִידִים שֶׁבָּרֶכֶס מִצַּד שְׂמֹאל; הוֹצֵאתִי כִּשְׁלֹשִים אוֹ אַרְבָּעִים כַּדּוּרִים מִמֶּרְחָק שֶׁל שְׁמוֹנִים עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים יַרְד. הַקּשִׁי הַכָּרוּךְ בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה הוּא קֹצֶר נְשִׁימָתְךָ, הַבָּא מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצוּת יְתֵרָה, אִם לֹא מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת. בְּכָל אֹפֶן בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁלֹּא יָרִיתִי אַף פַּעַם אַחַת בְּלֹא לִקְלֹעַ לַמַּטָּרָה.

הִגַּעְנוּ לְתַחְתִּית הָרֶכֶס לְלֹא מִשְׁטָר וָסֵדֶר, אֲבָל הֵבֵאנוּ אֶת פְּצוּעֵינוּ בְּשָׁלוֹם. מָצָאנוּ כָּאן אֶת פְּלֻגַּת־הַמִּלּוּאִים עִם הַלֵּיטְנַנְט־קוֹלוֹנֶל מְפַקֵּד הַבַּטַּלְיוֹן וְכַמָּה שַׁמָּשִׁים. הִנַּחְנוּ אֶת הַפְּצוּעִים, וְכָל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה הַנִּשְׁאָרִים בַּחַיִּים נֶעֶרְכוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, בְּעוֹד שֶׁאַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט שֶׁמָּנוּ עַתָּה מִמָּאתַיִם עַד שְׁלֹש מֵאוֹת אִישׁ, נִתְקַהֲלוּ בְּצוּרַת שַׂהֲרוֹן רָחָב וּמִתְפַּשֵּׁט סְבִיב אֲגַפֵּינוּ. רָאִיתִי אֶת הַקְּצִינִים לִבְנֵי־הָעוֹר עוֹשִׂים כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתָּם, כְּדֵי לְהַחֲזִיק אֶת הַסִּיכִים בְּשׁוּרָה. אַף כִּי סִדּוּר זֶה נָתַן לָאוֹיֵב מַטָּרָה מְצֻיֶּנֶת, הֲרֵי הָיָה טוֹב מִן הַפִּזּוּר, בְּכָל אֹפֶן. אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט כֻּלָּם הִתְגּוֹדְדוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת, וְדוֹמֶה הָיָה, שֶׁדַּעְתָּם נִטְרֶפֶת עֲלֵיהֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

הַקּוֹלוֹנֶל אָמַר אֵלַי: “הַבַּאפְ”ס⁶² הֵם בְּמֶרְחַק חֲצִי מִיל מִכָּאן, לְכָל הַיּוֹתֵר. לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיְמַהֲרוּ, וָלֹא – נִמָּחֶה כֻּלָּנוּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".

עַד שֶׁפָּנִיתִי לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת זוֹ, נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה טוֹבָה בְּמֹחִי. רָאִיתִי בְּדִמְיוֹנִי אֶת הַפְּלֻגָּה מֻכְרַעַת וְנִמְחֵית מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וַאֲנִי עַצְמִי, קָצִין הַמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי גֵּנֵרַל הַדִּיוִיזְיָה, מוֹפִיעַ בַּמַּחֲנֶה כָּאָדָם הַיְחִידִי שֶׁנִשְׁאַר בַּחַיִּים, בָּהוּל וּקְצַר־נְשִׁימָה, וּבְשׂוֹרַת הָאָסוֹן בְּפִי. “עָלַי לְקַבֵּל פְּקֻדָּה זוֹ בִּכְתָב, אֲדוֹנִי”, אָמַרְתִּי.

הַקּוֹלוֹנֶל הִבִּיט בִּי בְּתִמָּהוֹן, פִּשְׁפֵּשׁ בְּכִיס מְעִילוֹ, הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ וְהִתְחִיל כּוֹתֵב. אוּלָם בֵּינְתַיִם הִשְׁמִיעַ הַקַּפִּיטַן אֶת פְּקֻדּוֹתָיו בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה. הוּא הִכְריחַ אֶת הַפְּלֻגָּה לַחְדֹּל מִירִיּוֹתֶיהָ הָאַרְעִיּוֹת וְהַפְּרוּעוֹת. שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ בְּפָקְדוֹ: “לִירוֹת בְּיַחַד. הָכֵן. יְרוּ!” קוֹל נֵפֶץ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם! נָפְלוּ תְּרֵיסַר מֵאַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט לְפָּחוֹת. מַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת שְׁנִיָּה, וְהֵם נִזְדַּעַזְעוּ. שְׁלִישִׁית – וְהֵם נָסוֹגוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר. הַמְּחַצְצֵר פָּתַח בִּתְרוּעַת “הִשְׂתָּעֵר”. כָּל אֶחָד צָעַק. הַמַּשְׁבֵּר חָלַף, תּוֹדָה לָאֵל. עַתָּה הוֹפִיעוּ גַּם שׁוּרוֹת הֶחָלוּץ שֶׁל הַ“בַּאפְ”ס".

הוּנַח לְלִבֵּנוּ וְאָכַלְנוּ סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם. אוּלָם, כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר לָנוּ, עוֹד הָיְתָה הַדֶּרֶך רַבָּה לְפָנֵינוּ עַד בּוֹא הַלַּיְלָה.

* * * * *

הַ“בַּאפְ”ס" הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם, וְעַתָּה קִבְּלָה הַמִּפְקָדָה הַחֲלָטָה עַקְשָׁנִית, לִכְבֹּש מֵחָדָשׁ אֶת הָרֶכֶס שֶׁגֹּרַשְׁנוּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹדֵנוּ עִם גּוּפָתוֹ שֶׁל הַשָּׁלִישׁ. פְּעֻלָּה זוֹ נִמְשְׁכָה עַד שָׁעָה חָמֵשׁ לִפְנוֹת עָרֶב.

בֵּינְתַיִם נִתְנַסְּתָה הַפְּלֻגָּה הָשְּׁנִיָּה שֶׁל חֵיל־הַסִּיכִים הַ־35, שֶׁעָלְתָה בָּהָר מִימִינֵנוּ, בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים אֲפִלּוּ מִשֶּׁלָּנוּ. הֵם שָׁבוּ סוֹף סוֹף אֶל הַמִּישׁוֹר, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים אִתָּם כִּתְרֵיסַר פְּצוּעִים, לְאַחַר שֶׁהִשְׁאִירוּ כַּמָה קְצִינִים וְכַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר חַיָּלִים לְמַאֲכַל הַזְּאֵבִים. כְּבָר נָטוּ צִלְלֵי עֶרֶב עַל פְּנֵי הָעֵמֶק, וְכָל הַפְּלֻגּוֹת, שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בַּבֹּקֶר, בְּנִגּוּד לְכָל כְּלָלֵי הַתְּבוּנָה וְהַזְּהִירוּת, חָזְרוּ אַחַת אַחַת אֶל הַמַּחֲנֶה. לְאַט לְאַט יָרַד עַל הַמַּחֲנֶה לֵיל אֹפֶל וָסַעַר, חֲזִיז וָרַעַם, וְאוֹיֵב פִּרְאִי, שָׂשׂ אֱלֵי גִיל, אוֹרֵב בְּמַחֲשַׁכִּים. אֲנִי חָזָרְתִּי עִם הַ“בַּאפְ”ס" וְעִם הַגְּדוּד הַסִּיכִי ה־35, שֶׁיָּצָא מִן הַמַּעֲרָכָה מֻכֶּה וּפָצוּעַ. כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַחֲפִירוֹת, שֶׁהִקִּיפוּ עַתָּה אֶת הַמַּחֲנֶה. כָּל שְאָר הַפְּלֻגּוֹת כְּבָר חָזְרוּ לְאַחַר תִּגְרוֹת בִּלְתִּי מַשְׂבִּיעוֹת רָצוֹן, אַף כִּי לֹא רְצִינִיּוֹת בְּיוֹתֵר. אוּלָם הֵיכָן הַגֵּנֵרַל? וְהֵיכָן הַמִּפְקָדָה שֶׁלּוֹ? וְהֵיכָן סוֹלְלַת־הַפְּרָדִים?

הָעָמְדוּ מִשְׁמָרוֹת חֲזָקִים מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה, וְאָנוּ אָכַלְנוּ פִּתֵּנוּ תּוֹךְ הַדֶּלֶף הָרָגִיל שֶׁל יְרִיּוֹת מִן הַמַּאֲרָב. עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. הֵיכָן הוּא הַגֵּנֵרַל? יָדַעְנוּ עַתָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ אִתּוֹ חוּץ מִן הַסּוֹלְלָה, אֶלָּא מַחֲצִיתָהּ שֶׁל פְּלֻגַּת חַפָּרִים וְיוֹקְשִׁים וְכַעֲשָׂרָה קְצִינִים לִבְנֵי־עוֹר, בְּסַךְ הַכֹּל.

פִּתְאֹם הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִן הָעֵמֶק קוֹל שַׁאֲגַת תּוֹתָח – מִמֶּרְחַק שְׁלֹשָה מִילִין, בְּעֵרֶךְ, לְפִי חֶשְׁבּוֹנֵנוּ. נִשְׁמְעוּ עוֹד כְּעֶשְׂרִים יְרִיּוֹת, בְּהַפְסָקוֹת קְצָרוֹת. אָז נִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? לְאֵיזוֹ מַטָּרָה קוֹלֵעַ הַגֵּנֵרַל אֶת פְּגָזָיו בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה? נִרְאֶה שֶׁהוּא נִלְחַם בָּאוֹיֵב מִקָּרוֹב מְאֹד. אֶפְשָׁר שֶׁנִתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה. אוֹ אוּלַי מְאוֹתְתִים הַתּוֹתָחִים בְּבַקָּשַת עֶזְרָה? הַמֻּטָל עָלֵינוּ לָצֵאת לְעֶזְרָתוֹ? מִתְנַדְּבִים לֹא חָסַרְנוּ. הַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים הִתְיָעֲצוּ יַחַד. כַּנָּהוּג, אֵין בּוֹדְקִים בַּדַּרְגָּה בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְכָךְ מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מִשְׁתַּתֵּף בַּמּוֹעֵצָה. הֻחְלַט, שֶׁאֵין לִשְׁלֹחַ צָבָא מִן הַמַּחֲנֶה בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה. מִשְׁלוֹחַ פְּלֻגַּת־הַצָּלָה, שֶׁתֵּתַע בָּרֶגֶל בְּדֶרֶךְ הָעֵמֶק הַמְּלֵאָה חַתְחַתִּים, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, רַק יָמִיט עָלֵינוּ אָסוֹן נוֹסָף, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיַּחֲלִישׁ אֶת הַמַּחֲנֶה בְּמִקְרֶה שֶׁל הַתְקָפַת אוֹיֵב, שֶׁלֹא הָיְתָה מִן הַנִּמְנָעוֹת. הַגֵּנֵרַל, עַל הַסּוֹלְלָה אֲשֶׁר אִתּוֹ, יֻכְרַח לְהִתְגּוֹנֵן בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

וְשׁוּב שָאֲגוּ הַתּוֹתָחִים בָּעֵמֶק. מַשְׁמָע שֶׁטֶרֶם שֻׁתְּקוּ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אֶת הַחֲרָדָה, הַמְּצוּקָה, הַתִּסְבֹּכֶת וְהַמְּבוּכָה שֶׁבַּמִּלְחָמָה. נִרְאֶה, שֶׁלֹא כֻּלָּהּ הִיא בִּבְחִינַת מַסַּע תַּעֲנוּגוֹת. הִנְנוּ נְתוּנִים בְּסַכָּנָה וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹד. הֻחְלַט, כִּי הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הַבֶּנְגָּלִיִּים, וְטוּר שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים אִתּוֹ, יֵצֵא עִם דִּמְדּוּמֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים לְעֶזְרַת הַגֵּנֵרַל. כְּבַר עָבְרָה שְׁעַת חֲצוֹת, וְתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה נָפְלָה עָלַי. יָשַׁנְתִּי, נָעוּל וּמְדֻרְבָּן, כַּמָה שָׁעוֹת.

הָאֲגַן הַפָּתוּחַ שֶׁל הָעֵמֶק שׁוּב לֹא הֵטִיל עָלֵינוּ אֶת מוֹרָאוֹ מִשֶּׁהֵאִיר הַיּוֹם. מָצָאנוּ אֶת הַגֵּנֵרַל וְאֶת אֲנָשָיו מְכֻנָּסִים בְּבָתֵי־הַחֹמֶר שֶׁל אַחַד הַכְּפָרִים. שָׁעוֹת קָשׁוֹת עָבְרוּ עָלָיו. הוּא נִפְצַע בְּרֹאשׁוֹ, אַךְ הַפֶּצַע לֹא הָיָה רְצִינִי. מִשֶּׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, שִׁכֵּן אֶת אֲנָשָיו בַּאֲחָדִים מִבָּתֵּי־הַכְּפָר, וְתִכֵּן מֵעֵין בִּצּוּרֵי־עֲרַאי. הַמָּמוּנְדִים הִגִּיעוּ לַכְּפָר בְּשָׁעָה אַחַת אִתּוֹ, וְכָל הַלַּיְלָה נִטְּשָׁה מַעֲרָכָה אַכְזָרִית מִבַּיִת לְבַיִת וּבַסִמְטָאוֹת הַמְּטֻנָּפוֹת שֶׁל מָבוֹךְ זֶה. הַתּוֹקְפִים יָדְעוּ כָּל אַמָּה וְאַמָּה שֶׁל הַקַּרְקַע, שֶׁכֵּן הָיוּ נִלְחָמִים בְּתוֹךְ מִטְבְּחֵיהֶם וּטְרַקְלִינֵיהֶם הֵם. הַמִּתְגּוֹנְנִים נִתְלוּ בְּכָל הַבָּא בְּיָדָם, בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הַגְּמוּרָה, לְלֹא כָּל יְדִיעָה בַקַּרְקַע אוֹ בַּבִּנְיָנִים. הַפְּרָאִים פָּרְצוּ אֶת הַכְּתָלִים אוֹ טִפְּסוּ עַל הַגַּגּוֹת, כְּשֶׁהֵם יוֹרִים וְדוֹקְרִים אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּסַכִּינֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת. הָיְתָה זוֹ מִלְחָמָה בִּגְדֵרָה שֶׁל שְׁפַנִּים. אֲנָשִׁים נֶאֶבְקוּ זֶה עִם זֶה, יָרוּ זֶה בָּזֶה בְּטָעוּת; תּוֹתָחִים פָּתְחוּ בְּאֵשׁ עַל אוֹיֵב, שֶׁנִּמְצָא רַק בְּמֶרְחַק אַרְבַּע חָמֵשׁ פְּסִיעוֹת מֵהֶם, בִּמְקוֹם שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקוֹת יְרִיּוֹת אֶקְדֹּחִים. אַרְבָּעָה מֵעֲשֶׂרֶת הַקְּצִינִים הַבְּרִיטִיִּים נִפְצְעוּ. כִּשְׁלִישׁ מִסְפָּרָם שֶׁל הַחַפָּרִים וְהַקַּלָעִים נִמְנוּ עִם הָאֲבֵדוֹת, וְכִמְעַט כָּל הַפְּרָדִים נֶהֶרְגוּ אוֹ הִתְבּוֹסְסוּ בְּדָמָם. פְּנֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַקְּצִינִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים, שִׁמְּשׁוּ עֵדוּת נוֹסֶפֶת לְמוֹרְאוֹת הַלַּיְלָה. אוּלָם כָּל זֶה חָלַף־עָבַר. מוֹתַתְנוּ אֶת הַפְּרָדִים הַפְּצוּעִים בִּירִיּוֹת וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל פַּת־שַׁחֲרִית.

מַפַּת עֵמֶק מָמוּנְד הַמְּתָאֶרֶת אֶת הַפְּעוּלָה שֶׁל 16 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר.

מִשֶּׁחָזַרְנוּ כֻּלָּנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה, נִתְקַשֵּׁר הַגֵּנֵרַל שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצָעוּת מַצְלֵם שֶׁמֶשׁ⁶³ דֶּרֶךְ פִּסְגָּתוֹ שֶׁל אַחַד הֶהָרִים הָרְחוֹקִים, עִם סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד בְּנָוָגָאי. סֶר בִּינְדוֹן וְהַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה שֶׁלָּנוּ אַף הֵם הֻתְקְפוּ קָשֶׁה בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם. אָבְדוּ לָהֶם מֵאוֹת בְּהֵמוֹת וְעֶשְׂרִים אוֹ שְׁלֹשִים חַיָּלִים, אוּלָם מַצָּבָם לֹא נִתְעַרְעֵר כִּמְלוֹא נִימָה. סֶר בִּינְדוֹן פָּקַד עָלֵינוּ לְהִשָּׁאֵר בְּעֵמֶק מָמוּנְד וּלְהָשֵׁם אוֹתוֹ בָּאֵשׁ וּבַחֶרֶב, לִנְקֹם אֶת נִקְמַת דָּמֵנוּ הַשָּׁפוּךְ.

פְּקֻדָּה זוֹ מִלֵּאנוּ, לְאַחַר שֶׁאָחַזְנוּ בּכָל אֶמְצְעֵי־הַזְּהִירוּת הַדְּרוּשִׁים. הָלַכְנוּ בְּאֹפֶן שִׁיטָתִי מִכְּפָר אֶל כְּפָר וְהָרַסְנוּ אֶת הַבָּתִּים, סָתַמְנוּ אֶת הַבְּאֵרוֹת, פּוֹצַצְנוּ אֶת הַמִּגְדָּלִים, כָּרַתְנוּ אֶת הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְצִלִּים, שָׂרַפְנוּ אֶת הַגְּרָנוֹת וְנִתַּצְנוּ אֶת מִקְווֹת־הַמַּיִם בְּחֵמָה שְׁפוּכָה. כָּל זְמַן שֶׁעָסַקְנוּ בִּכְפָרֵי הַמִּישׁוֹר, נַעֲשָׂה הַדָּבָר בְּקַלּוּת יְתֵרָה, אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט יָשְׁבוּ נִזְעָמִים בְּרֹאשׁ הָרִים, וְעֵינֵיהֶם רוֹאוֹת בְּחֻרְבַּן בָּתֵּיהֶם וְאֶמְצְעֵי מִחְיָתָם. אוּלָם מִשֶּׁהֻטַּל עָלֵינוּ לִתְקֹף אֶת הַכְּפָרִים בְּמִדְרוֹנֵי הֶהָרִים, גִּלּוּ תּוֹשָׁבֵיהֶם הִתְנַגְּדוּת אַכְזָרִית, וְחֻרְבָּנוֹ שֶׁל כָּל כְּפָר עָלָה לָנוּ בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה קְצִינִים בְּרִיטִיִּים וַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אוֹ עֶשְׂרִים חַיָּלִים יְלִידִים. אִם הָיָה הַדָּבָר כְּדַאי, לֹא אוּכַל לֵאמֹר. עַל כָּל פָּנִים, לֹא עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהָעֵמֶק נֶהְפַּךְ לִמִדְבַּר שְׁמָמָה, וּלְרֶגֶשׁ־הַכָּבוֹד שֶׁלָּנוּ נִתַּן סִפּוּק מָלֵא.

 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר: מַעֲרֶכֶת טִירָא    🔗

עִם סִדּוּרֶיהָ הַחֲדָשִׁים שֶׁל הַמִּפְקָדָה, עֵקֶב אֲבֵדוֹתֵינוּ בַּ־16 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר סֻפַּחְתִי בְּאֹרַח אַרְעַי לַגְּדוּד הַ־31 שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים הַפּוּנְגַּ’בִּי, שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ רַק שְׁלֹשָה קְצִינִים לִבְנֵי־עוֹר, מִלְבַד הַקּוֹלוֹנֶל.

בַּסִּכּוּם הַכְּלָלִי שֶׁל שֵׁרוֹתִי כִּקְצִין־גְּדוּד, בִּימֵי שָׁלוֹם וּמִלְחָמָה, נִמְנֵיתִי עִם חֵיל־הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי, גְּדוּד־הָרַגְלִים הַפּוּנְגַּ’בִּי הַ־31, גְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָ־21, חֵיל הָרוֹכְבִים הַקַּל בִּדְרוֹם אַפְרִיקָה, הָפָּרָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים בְּאוֹכְּסְפוֹרְדְשִׁיר, מִשְׁמַר־הַגְּרֵנַדִּירִים הַשֵּׁנִי, הַקַּלָּעִים הַסְּקוֹטִיִּים הַמַּלְכוּתִיִּים, וּלְבַסּוֹף – חֵיל הַתּוֹתָחִים בְּאוֹכְּסְפוֹרְדְשִׁיר. שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים הָיוּ תְּנָאֵי הַשֵּׁרוּת בַּיְחִידוֹת הַלָּלוּ בְּאַסְיָה, אַפְרִיקָה וְאֵרוֹפָּה; אוּלָם עִנְיָן זֶה שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים הַפּוּנְגַ’בִּי הָיָה מְשֻׁנֶּה בְּיוֹתֵר.

אַף כִּי הָיִיתִי קָצִין שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים, נִתְאַמַּנְתִּי, כַּמּוּבָן, בְּכָל תַּרְגִּילֵי חֵיל־הָרַגְלִים בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט, וְרָאִיתִי עַצְמִי מֻסְמָךְ, מִבְּחִינָה מִקְצוֹעִית, לְנַהֵל אֶת כָּל הַפְּעוּלוֹת הַקְּטַנּוֹת, אוֹ אֲפִילוּ הַגְּדוֹלוֹת, אוּלָם קָשְׁיֵי הַלָּשׁוֹן הָיוּ רְצִינִיִּים יוֹתֵר. לֹא יָדַעְתִּי לְדַבֵּר מִלָּה בִּלְשׁוֹנָם שֶׁל הַחַיָּלִים הַיְלִידִים, שֶׁנִּמְסְרוּ לְהַדְרָכָתִי בְּאֵין בְּרֵרָה, מִפְּנֵי הַמַּחְסוֹר בִּקְצִינִים. הָיָה עָלַי אֵפוֹא לְהַדְרִיךְ אוֹתָם עַל־יְדֵי שִׁיטָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל אוֹתוֹת, תְּנוּעוֹת וּמִשְׂחַק־אִלְּמִים. לְאֵלֶּה הוֹסַפְתִּי שָׁלֹש מִלִּים: “מָרוֹ” (הֲרֹג), “צָ’לוֹ” (עֲלֵה), וְ“טָלִי־הוֹ!” הַמְדַבֶּרֶת בַּעֲדָהּ. בִּתְנָאִים כָּאֵלֶּה וַדַּאי שֶׁהָיָה חָסֵר אוֹתוֹ הַמַּגָּע הַקָּרוֹב בֵּין מְפַקֵּד־הַפְּלֻגָּה לַאֲנָשָׁיו, שֶׁסִּפְרֵי־הָאִמּוּן תּוֹבְעִים מֵאִתְּךָ. אוּלָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, עָבַרְנוּ בְּשָׁלוֹם דֶּרֶךְ שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע תִּגְרוֹת, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה יְכֹלֶת לְכַבְּדָן בְּשֵׁם מַעֲרָכוֹת, וּבְכָל־זֹאת הָיוּ מְאַלְּפוֹת וּמְעוֹרְרוֹת בִּשְׁבִיל קֹמֶץ הָאֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן. אֶפְשָׁר, שֶׁעָשִׂיתִי כָּל אֵלֶּה בְּכֹחַ הַשְׁפָּעָתִי הַמּוּסָרִית.

אַף כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתָּם שֶׁל הַפּוּנְגַ’בִּים הַלָּלוּ, לָמַדְתִּי לְהַעֲרִיכָם. אֵין סָפֵק, שֶׁנּוֹכְחוּתוֹ שֶׁל קָצִין לְבֶן־עוֹר הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְעוֹדְדָם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, וְהָיוּ נוֹשְׂאִים אֵלָיו עֵינֵיהֶם מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לִרְאוֹת בְּחָזוּת פָּנָיו אֶת מַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים. הוּא מַלְבִּין שִׁנַּיְם, אַף הֵם מַלְבִּינִים שִׁנַּיִם. לְפִיכך הָיִיתִי מַלְבִּין שִׁנַּיִם בִּשְׁקִידָה וְהַתְמָדָה. בֵּינְתַיִם הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ יְדִיעוֹת עַל מַהֲלַךְ הַקְּרָבוֹת, הֵן בְּטֵלֶגְרָמוֹת וְהֵן בְּמִכְתָּבִים, לַ“פַּיּוֹנִיר” וְגַם לַ“דֵּילִי טֵלֶגְרָף”.

הָיִיתִי מִשְׁתַּעֲשֵעַ עַתָּה בְּתִקְווֹת טוֹבוֹת, שֶׁאֲסֻפַּח בְּאֹרַח קֶבַע לְגֵיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד וְאֶהְיֶה מְשׁוֹטֵט זְמַן־מָה בָּעֲמָקִים הָאֵלֶּה. אוּלָם אָפְיָן שֶׁל הַפְּעֻלּוֹת נִשְׁתַּנָּה. מַעֲשֵׂה הַ־16 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר עָבַר בֵּין הַשְּׁבָטִים שֶׁבְּכָל רַחֲבֵי הַמְּדִינָה, וְאֶפְשָׁר כַּמּוּבָן שֶׁהַמָּמוּנְדִים הִתְפָּאֲרוּ בַּהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם, כְּבַיָּכוֹל. הֵם הִפְרִיזוּ בְּמִסְפַּר מֵתֵינוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁהִכְרִיזוּ, כִּי “פְּעֻלוֹתֵיהֶם נִמְשָׁכוֹת בְּהֶתְאֵם לַתָּכְנִית”. כָּך אָמַרְנוּ גַּם אָנוּ, אֲבָל הֵם לֹא קָרְאוּ אֶת עִתּוֹנֵינוּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, עָבַר נַחֲשׁוֹל שֶׁל הִתְלַהֲבוּת אֶת כָּל אֵזוֹר־הַגְּבוּל וּבְסוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר נוֹדַע, שֶׁשִּׁבְטֵי אַפְרִידִי, הַחֲזָקִים הַרְבֵּה יוֹתֵר נִצְטָרְפוּ לַמֶּרֶד.

הָאַפְרִידִים יוֹשְׁבִים בְּטִירָא, אֵזוֹר שֶׁל הַרְרֵי־עֲנָק, הַמִּשְׂתָּרֵעַ צָפוֹנָה לְפֵשָׁוָר וּמִזְרָחָה לְמַעֲבַר כַיְבָּר. הָרֵי טִירָא גְּבֹהִים וּתְלוּלִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁל מָלַקַּנְד, וְהָעֲמָקִים שֶׁל טִירָא אֵינָם שְׁטוּחִים אֶלָּא צוּרַת V לָהֶם. עֻבְדָּה זוֹ מוֹסִיפָה הַרְבֵּה לְיִתְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים וְלִקְשָׁיָיו שֶׁל צָבָא סָדִיר. בְּאֶמְצַע הָאֵזוֹר מִשְׁתַּטֵּחַ מִישׁוֹר בְּדוֹמֶה לְעֵמֶק מָמוּנְד, אֲבָל גָּדוֹל מִמֶּנוֹ הַרְבֵּה, וְאֵין לְהַגִּיעַ אֵלָיו אֶלָּא דֶּרֶך נְקָעִים בְּצוּרַת V בֵּין הֶהָרִים. מִישׁוֹר זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם טִירָא־מַיְדָּן, וְאַתָּה יָכוֹל לְשַׁוּוֹתוֹ בְּנַפְשְׁךָ כּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַמָּבוֹךְ בְּהֶמְפְּטוֹן־קוֹרְט, וְהָרִים, תַּחַת גְּדֵרוֹת סָבִיב לוֹ.

מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ, בְּחָכְמָתָה, הֶחֱלִיטָה עַתָּה לְשַׁגֵר חֵיל־מִשְׁלוֹחַ לְטִיָרא־מַיְדָּן. כָּאן תִּמְצָא אֶת כָּל אַסְמֵי־הַבָּר, הָעֲדָרִים וְהַיִּשּׁוּבִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל שִׁבְטֵי אַפְרִידִי. כָּל אֵלֶּה יֵשׁ לְהַשְׁמִיד, וְאֶת אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים, עַל נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, יֵשׁ לְגָרֵשׁ אֶל הֶהָרִים הַגְבֹהִים בְּעֶצֶם הַחֹרֶף, וְאֵין סָפֵק שֶׁדָּבָר זֶה לֹא יֶעֱרַב לָהֶם בְּיוֹתֵר. כְּדֵי לְהָטִיל עֳנָשִׁין אֵלֶּה, הָיָה צֹרֶךְ בִּשְׁתֵּי דִּיוִיזְיוֹת שְׁלֵמוֹת, שָׁלֹש בְּרִיגָדוֹת לְדִיוִיזְיָה, הֱוֵה אוֹמֵר, 35000 אִישׁ, מִלְּבַד כֹּחוֹת גְּדוֹלִים לְתַחְבּוּרָה וְלִבְסִיסִים. צָבָא זֶה גֻּיַּס וְרֻכַּז בִּסְבִיבוֹת פֵּשָׁוָר וְקוֹהָט, מוּכָן לִפְלִישָׁה לְטִירָא.

חַיָּלִים לִבְנֵי־עוֹר עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ לְמַיְדָּן מֵעוֹלָם. רָאוּ בְּתָכְנִית זוֹ אֶת הַיָּזְמָה הָרְצִינִית בְּיוֹתֵר בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ, מֵאָז הָמִּלְחָמָה בָּאַפְגָּנִים, וְהַפִּקוּד עַל צְבָא הַמִּשְׁלוֹחַ נִמְסַר לְקָצִין מְעֻלֶּה וּבַעַל נִסָּיוֹן רַב, סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט. הֻחְלַט שֶׁסֶּר בִּינְדוֹן בְּלוֹד, מִצַּד שֵׁנִי, יִשָּׁאֵר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, לַעֲצֹר בְּשִׁבְטֵי מָלַקַּנְד.

כָּךְ הִגִּיעָה פְּעִילוּתֵנוּ אֶל קִצָּהּ. אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ גַּם קְצִינֵי מִלּוּאִים לִבְנֵי־עוֹר שֶׁל הַגְּדוּד הַפּוּנְגַ’בִּי לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם הַנֶּעְדָּרִים בִּגְדוּדָם. עַל כֵּן נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל הַגַּיִס הַנִּשְׁלָח לְטִירָא וְעָשִׂיתִי מַאֲמַצִּים נִמְרָצִים לְהִסְתַּפֵּחַ אֵלָיו. אוּלָם לֹא הִכַּרְתִּי אַף אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה בַּגַּיִס הַהוּא. אָמְנָם הַקּוֹלוֹנֶל אָיֶן הָמִילְטוֹן פִּקֵּד עַל אַחַת הַבְּרִיגָדוֹת וּוַדַּאי שֶׁהָיָה בָּא לְעֶזְרָתִי. לְרֹעַ מַזָּלִי, הֻפַּל מֵעַל הַפּוֹנִי שֶׁלּוֹ, בַּעֲלוֹתוֹ בְּמַעֲבַר קוֹהָט, רַגְלוֹ נִשְׁבְּרָה, הַבְּרִיגָדָה נִלְקְחָה מִמֶּנּוּ, הַמַּעֲרָכָה נִמְשְׁכָה בִּלְעָדָיו וְלִבּוֹ נִשְׁבַּר כִּמְעָט. בְּעוֹד מַעֲמָדִי כֹּה רוֹפֵף, כְּשֶׁאֲנִי מְנֻתָּק מִן הַגַּיִס הָאֶחָד וְטֶרֶם סֻפַּחְתִּי אֶל הַשֵּׁנִי, הִתְחִיל הַקּוֹלוֹנֶל שֶׁלִּי, אֵי־שָׁם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל הֹדּוּ, תּוֹבֵעַ אֶת שׁוּבִי לַמַּחֲנֶה. לֹא הוֹאִיל כָּל רְצוֹנוֹ הַטּוֹב שֶׁל סֶר בִּינְדוֹן בְּלוֹד: נִשְׁאַרְתִּי קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן וְחָזַרְתִּי לְבַנְגָּלוֹר.

חֲבֵרַי הַקְּצִינִים קִבְּלוּנִי בְּשׁוּבִי בַּאֲדִיבוּת רַבָּה, אוּלָם הַדֵּעָה הַכְּלָלִית הָרוֹוַחַת בֵּינֵיהֶם הָיְתָה, שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִן הַגְּדוּד דֵי צָרְכִי וְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתִי לָשׁוּב לְתַפְקִידֵי שֵׁרוּת שֶׁל שִׁגְרָה. הַגְּדוּד הָיָה עָסוּק בְּאִמּוּן שֶׁל יְמוֹת הַסְּתָו וְעָמַד לָצֵאת לְתִמְרוֹנִים, וְכָךְ מָצָאתִי עַצְמִי, תּוֹךְ פָּחוֹת מִשְּׁבוּעַיִם לְאַחַר שֶׁשָּמַעְתִּי אֶת שְׁרִיקַת כַּדּוֹרֵי הַמָּוֶת בְּעֵמֶק מָמוּנְד, קוֹלֵעַ תַּרְמִילִים רֵיקִים לְמַטָרוֹת מְדֻמּוֹת, בְּמֶרְחַק אַלְפַּיִם מִילִין מִשָּׁם. מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה הָיָה הַדָּבָר לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת נֵפֶץ הָרוֹבִים מִכָּל עֲבָרִים, בְּאֵין אִישׁ תָּר לוֹ מִפְלָט אוֹ מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ. חוּץ מִזֶּה, לֹא נִשְׁתַּנָּה כִּמְעַט דָּבָר בְּחַיַּי, אוֹתוֹ הַחֹם, אוֹתוֹ הַצָּמָא, אוֹתָהּ הַהֲלִיכָה יוֹמָם וְהַחֲנָיָה תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם לַיְלָה. נֶהְדָּר הוּא הַנּוֹף שֶׁל מִיזוֹר, עִם אִילָנוֹתָיו הַנָּאִים וּמִקְווֹת מֵימָיו הָרַבִּים! הָיִינוּ עוֹרְכִים אֶת תִּמְרוֹנֵינוּ לְרַגְלֵי הַר גָּדוֹל בְּשֵׁם נוֹנְדִידְרוּג, מְקוֹם מִכְרוֹת הַזָּהָב וּשְׂדֵרוֹת שֶׁל עֵצִים, אֵלֶּה שֶׁעֲלֵיהֶם סַסְגּוֹנִיִּים וּמַבְרִיקִים.

וַדַּאי לּא הָיָה לִי כָּל יְסוֹד לְקֻבְלָנוֹת, אוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר חָלְפוּ הַשָּׁבוּעוֹת וְהַיְרָחִים, כֵּן גָּדְלוּ כִּסּוּפַי לְמִקְרָא הַיְדִיעוֹת עַל מַעֲרֶכֶת טִירָא בָּעִתּוֹנִים. שְׁתֵּי הַדִּיוִיזְיוֹת הוּטְלוּ בֶּהָרִים, וְהִגִּיעוּ סוֹף סוֹף, לְאַחַר קְרָבוֹת הַרְבֵּה, וַאֲבֵדוֹת גְּדוֹלוֹת, לַמִּישׁוֹר הַמֶּרְכָּזִי, הוּא אֲגַן טִירָא. אַחֲרֵי כֵן הָיָה עֲלֵיהֶן לָצֵאת מִשָּׁם לִפְנֵי בּוֹא עוֹנַת־הַחֹרֶף הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, וְכֵן עָשׂוּ בִּמְהֵרָה, אַף כִּי לֹא בְּהֶקְדֵּם הָרָאוּי. הָאַפְרִידִים מָרֵי־הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתָם עַתָּה, הִתְרוֹצְצוּ בְּמִדְרוֹנֵי הֶהָרִים, כְּשֶׁהֵם יוֹרִים בְּדַיְּקָנוּת קַטְלָנִית אֶל הַטּוֹרִים הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַצָּבָא הַמִּתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת בָּעֵמֶק וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ לַחֲצוֹת אֶת מֵימֵי הַנָּהָר הַקּוֹפְאִים מֵעֶשֶׂר עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים בְּכָל אֶחָד מִמַּסָּעָיו. מֵאוֹת חַיָּלִים וְאַלְפֵי בְּהֵמוֹת נֶהֶרְגוּ, וּנְסִיגָתָהּ שֶׁל הַדִּיוִיזְיָה הַשְּׁנִיָּה דֶּרֶך עֵמֶק־בָּרָה הָיְתָה פְּרוּעָה בְּיוֹתֵר. אָכֵן לְעִתִּים – כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִמְּקוֹרוֹת פְּרָטִיִּים – הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה יוֹתֵר לִמְנוּסַת־בֶּהָלָה מֵאֲשֶׁר לִנְסִיגַת נִצָּחוֹן שֶׁל מִשְׁלַחַת־עֳנָשִׁין. לֹא הָיָה כָּל סָפֵק לְמִי הָעֹנֶשׁ, וּמִי יִדָּרֵשׁ לִפְרֹעַ אֶת הַחֶשְׁבּוֹן. שְׁלֹשִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף חַיָּלִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי הָאַפְרִידִים וְנִרְדָּפִים עַל יְדֵיהֶם בְּנִקְעֵי־הָרִים אֵלֶּה, וְעוֹד עֶשְׂרִים אֶלֶף שׁוֹמְרִים עַל דַּרְכֵי תַּחְבּוּרָתָם, מִצְטָרְפִים לִסְכוּם מַדְהִים, כְּשֶׁהֵם נֶחֱשָׁבִים בְּרֻפִּיּוֹת. סָרִים וּזְעֵפִים הִתְהַלְּכוּ חַכְמֵי קַלְקוּטָה, וְסוֹאֲנוֹת הָיוּ מְחָאוֹת הָאוֹפּוֹזִיצְיָה הַלִּבֵּרָלִית בַּמּוֹלֶדֶת.

לֹא הִרְבֵּיתִי לְהַזִיל דְּמָעוֹת עַל כִּשְׁלוֹנָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת טִירָא. סוֹף סוֹף, הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת, בְּמָנְעָם אוֹתִי מֵהִצְטָרֵף לַגַּיִס. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁלְּעֵת הָאָבִיב יִצְטָרְכוּ לָצֵאת שׁוּב לַמַּעֲרָכָה, וְהִכְפַּלְתִּי אֶת מַאֲמַצַּי לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. אִמִּי שִׁתְּפָה אִתִּי פְּעֻלָּה נִמְרֶצֶת מִקָּצֶהָ. לְטוֹבָתִי לֹא הִנִּיחָה חוּט אֶחָד שֶׁלֹּא מָתְחָה, אֶבֶן אַחַת שֶׁלֹּא הָפְכָה, קְצִיצָה אַחַת שֶׁלֹּא הִתְקִינָה לִסְעֻדָּה, לְפִי הוֹרְאוֹתַי, שָׂמָה מָצוֹר מְמֻשָּׁךְ עַל לוֹרְד ווֹלְסְלִי וְלוֹרְד רוֹבֶּרְטְס כְּאֶחָד. מִבְצָרִים אֵלֶּה הוֹדִיעוּ הִתְנַגְדוּת עַקְשָׁנִית. לוֹרְד רוֹבֶּרְטְס כָּתַב: “בְּעֹנֶג רַב הָיִיתִי עוֹזֵר לִבְנֵךְ, אוּלָם לְלֹא תּוֹעֶלֶת יִהְיֶה הַדָּבָר לְהִתְקַשֵּׁר עִם הַגֵּנֵרַל לוֹקְהַרְט. סֶר גּ’וֹרְג' וַיְט יָדוּעַ בְּתַקִּיפוּתוֹ הָרַבָּה, וְכֵוָן שֶׁסֵּרַב לְהַרְשׁוֹת לְוִינְסְטוֹן לְהִצְטָרֵף לְמִפְקֶדֶת הַגֵּנַרַל בְּלוֹד, לְאַחַר שֵׁרוּתוֹ הַקּוֹדֵם עִם אוֹתוֹ קָצִין בְּגֵיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד, בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁהוּא לֹא יַסְכִּים לְהִצְטָרְפוּתוֹ אֶל גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל טִירָא”.

“הָיִיתִי מְטַלְגְּרֵף לְסֶר גּ’וֹרְג' וַיְט, אוּלָם אֵין לִי סָפֵק, שֶׁבַּתְּנָאִים הַקַּיָּמִים הוּא עָלוּל לְהִתְרָעֵם עַל כָּךְ”.

בֵּינְתַיִם הָיִיתִי אָסוּר בַּעֲבוֹתִים לְחֵיל־הַמַּצָּב בְּבַנְגָּלוֹר. אוּלָם בְּחַג־הַמּוֹלָד יָכֹלְתִּי לְקַבֵּל חֻפְשַׁת עֲשָׂרָה יָמִים בְּלֹא קֹשִי. זְמַן לֹא רַב הוּא, אַף כִּי הֵם נוֹתְנִים דֵּי שָׁהוּת לִנְסֹעַ לַגְּבוּל וְלַחֲזוֹר תֵּכֶף. אוּלָם יָדַעְתִּי, שֶׁלְּלֹא הוֹעִיל אֶתְיַצֵּב בְּמִפְקֶדֶת הַבָּסִיס שֶׁל גֵּיס־הַשָּׂדֶה, אֶלָּא אִם כֵּן אַכְשִׁיר אֶת הַקַּרְקַע תְּחִלָּה. הַחֲתַלְתּוּלָה הַצְּבָאִית הֲרֵיהִי חַיָּה נֶחֳמָדָה, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר מִצִּפָּרְנֶיהָ, אוּלָם מִשֶּׁהִיא מִתְרַגֶּשֶת אוֹ נִרְגֶּזֶת, עֲלוּלָה הִיא לִגְרֹם לְךָ אִי־נְעִימוּת לְאֵין קֵץ. יֶתֶר עַל כֵּן, מִכֵּוָן שֶׁהִיא מַגַּעַת לְכָךְ, קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת אֶת טַעְמָהּ. עַל כֵּן הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ לֹא אֶל הַגְּבוּל אֶלָּא לְקַלְקוּטָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לָשֵׂאת וְלָתֵת מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ בִּדְבַר תַּפְקִיד בֶּחָזִית.

הַנְּסִיעָה בִּמְסִלַּת הַבַּרְזֶל מִבַּנְגָלוֹר לְקַלְקוּטָה נִמְשְׁכָה אָז שְׁלֹשָה יָמִים וָחֵצִי, בְּלִי הֶפְסֵק, וְכֵן הַנְּסִיעָה בַּחֲזָרָה. לֹא נוֹתְרוּ לִי אֵפוֹא אֶלָּא כְּשִׁשִּׁים שָׁעוֹת לְבִצּוּעַ הָעִנְיָן הֶחָשׁוּב לִי מִכֹּל. לוֹרְד אֶלְגִּ’ין, הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְאַחַר זְמַן לְשָׁרֵת כִּסְגָנוֹ בְּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמּוֹשָׁבוֹת, נָהַג מִדָּה רְחָבָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים בִּקְצִינִים צְעִירִים, שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם הַמְלָצוֹת רְאוּיוֹת. נִתְקַבַּלְתִּי בִּכְבוֹד מְלָכִים, וְנִתַּן לִי סוּס מְשֻׁבָּח כָּל כָּךְ לִרְכִיבָה, שֶׁזָּכִיתִי בְּתַחֲרוּת הַ“נְּקֻדָּה לַנְּקֻדָּה” הַדּוּ־שְׁבוּעִית, שֶׁחֵיל־הַמַּצָּב בְּקַלְקוּטָה הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בַּיָּמִים הָהֵם. כָּל זֶה הָיָה טוֹב וְיָפֶה, אוּלָם עִנְיָנִי הָעִקָּרִי לֹא הִתְקַדֵּם.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּכָל הָאֶמְצָעִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי, קֹדֶם בּוֹאִי לַמָּקוֹם, וְהִתְיָעַצְתִּי עִם בַּעֲלֵי הַסַּמְכוּת הַגְּבֹהָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיְתָה לִי דְּרִיסַת־רֶגֶל אֶצְלָם. כֻּלָּם הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת, שֶׁאֵין לִי אֶלָּא לְהַחֲזִיק בִּזְקָנוֹ שֶׁל הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל⁶⁴, אָדָם קָשֶׁה עַד מְאֹד, שֶׁשָּׂמַחְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת שְׁמוֹ. הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת חֶפְצִי לִכְשֶׁיִּרְצֶה, וְאֵין אִישׁ זוּלָתוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ בְּנִגּוּד לִרְצוֹנוֹ. לְפִיכָךְ הִתְיַצַּבְתִּי בַּחֲדַר־הַהַמְתָּנָה שֶׁבְּמִשְׂרָדוֹ וּבִקַּשְׁתִּי רְאָיוֹן אִתּוֹ. הוּא סֵרֵב, בְּפֵרוּשׁ, לְקַבְּלֵנִי, וְרַק אָז הִתְחַלְתִּי לְהָבִין, שֶׁאֵין לִי תִּקְוָה.

הִבְחַנְתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הָאִירוֹנְיָה וּבְדִיחוּת־הַדַּעַת בַּיְחָסִים שֶׁל שִׁלְטוֹנוֹת־הַצָּבָא הַגְּבֹהִים, שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי אִתָּם לִסְעֻדּוֹת צָהֳרַיִם וְעֶרֶב בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה. כֻּלָּם יָדְעוּ לְשֵׁם מַה בָּאתִי לְקַלְקוּטָה, וּמַה תִּהְיֶינָה תּוֹצְאוֹת הִשְׁתַּדְּלוּתִי. כֻּלָּם, לְמִן הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי סֶר ג’וֹרְג' וַיְט וְעַד הַקָּטָן שֶׁבִּקְצִינָיו, הִתְיַחֲסוּ אֵלַי בַּאֲדִיבוּת יְתֵרָה, וְאוּלָם הָיָה לִידִידוּתָם טַעַם־לְוָי, שֶׁכְּאִלּוּ בָּא לְהוֹדִיעֲךָ, כִּי מוּטָב שֶׁלֹּא תַּזְכִּיר נוֹשְׂאִים מְסֻיָּמִים כָּל עִקָּר. וְכָךְ, עִם גְּמָר שִׁשִּׁים שְׁעוֹתַי בַּמֶּטְרוֹפּוֹלִין, הָיָה עָלַי לַעֲלוֹת שׁוּב בָּרַכֶּבֶת וְלַחֲזוֹר בְּפַחֵי־נֶפֶשׁ לְבַנְגָּלוֹר.

בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ הַחֹרֶף כָּתַבְתִּי אֶת סִפְרִי הָרִאשׁוֹן. מֵאַנְגְּלִיָּה הוֹדִיעוּ לִי, כִּי הַמִּכְתָּבִים שֶׁפִּרְסַמְתִּי בַּ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” עָשׂוּ רֹשֶם טוֹב עַל קוֹרְאֵיהֶם. אַף כִּי נִכְתְּבוּ בְּעִלּוּם שֶׁם מְחַבְּרָם, “מֵאֵת קָצִין צָעִיר”, עוֹרְרוּ תְּשׂוּמַת־לֵב. גַּם הַ“פַּיּוֹנִיר” חָלַק לִי מַחֲמָאוֹת. הֶחֱלַטְתִּי לִבְנוֹת לִי בֵּית סִפְרוּת קָטָן שֶׁמִּכְתָּבִים אֵלֶּה יְשַׁמְּשׁוּ לוֹ יְסוֹד. יְדִידַי סִפְּרוּ לִי, שֶׁגַּם הַלּוֹרְד פִינְקַסְטְל כּוֹתֵב סֵפֶר עַל אוֹתָהּ מַעֲרָכָה. הָיְתָה אֵפוֹא הִתְחָרוּת: מִי יִגְמֹר אֶת חִבּוּרוֹ תְּחִלָּה. עִנְיַן הַכְּתִיבָה הִתְחִיל גּוֹרֵם לִי בִּמְהֵרָה קֹרַת־רוּחַ לַאֲמִתָּהּ, וְשָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע שְׁעוֹת־הַצָּהֳרַיִם, שֶׁהֻקְדְּשׁוּ תְּכוּפוֹת לִתְנוּמָה אוֹ מִשְׂחָק בִּקְלָפִים, מְצָאוּנִי עַתָּה עִם שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה יוֹם יוֹם. כְּתָב־הַיָּד נִשְׁלַם זְמַן קָצָר אַחֲרֵי חַג־הַמּוֹלָד וְנִשְׁלַח הַבַּיְתָה אֶל אִמִּי לִמְכִירָה. הִיא הִגִּיעָה לִידֵי הֶסְכֵּם עִם “לוֹנְגְמַנְס” בִּדְבַר הוֹצָאָתוֹ לָאוֹר.

כֵּוָן שׁהַכְּתִיבָה נֶעֶשְׂתָה לִי הֶרְגֵּל, הִתְעַלֵּיתִי לַסִּפְרוּת הַיָּפָה. נִסִּיתִי כֹּחִי בִּכְתִיבַת רוֹמָן. נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁמְּלָאכָה זוֹ קַלָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵרִשּׁוּם מְדֻיָּק שֶׁל עֻבְדּוֹת. מִשֶּׁהִתְחַלְתָּ – סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה שׁוֹפֵעַ וְהוֹלֵךְ מֵאֵלָיו. בָּחַרְתִּי לְנוֹשֵׂא סִפּוּרִי מַהְפֵּכָה בְּאֵיזוֹ רֶפֻּבְּלִיקָה דִּמְיוֹנִית בַּבַּלְקָנִים אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית, וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַחֲלִיפוֹת וְהַתְּמוּרוֹת בְּחַיֵּי מַנְהִיג לִבֵּרָלִי, שֶׁמִּגֵּר מֶמְשֶׁלֶת עֲרִיצִים, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ בְּנַחֲשׁוֹל שֶׁל מַהְפֵּכָה סוֹצִיַּלִּיסְטִית. סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בְּהִתְפַּתְּחוּתוֹ בִּדַּח אֶת דַּעַת חֲבֵרַי הַקְּצִינִים, שֶׁבָּאוּ לְפָנַי בְּהַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת לְהַגְבָּרַת יְסוֹד הָאַהֲבָה שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לְקַבְּלָן. אוּלָם הַסֵּפֶר הָיָה מָלֵא עֲלִילוֹת מִלְחָמָה וּפוֹלִיטִיקָה, בִּלְוָיַת רְמָזִים פִּילוֹסוֹפִיִּים עַד כַּמָּה שֶׁהָיִיתִי מֻכְשָׁר לְהִתְפַּלְסֵף, וְסִיּוּמוֹ – הַרְעָשַׁת מִבְצַר עֹז, מֵעֵין הַדַּרְדַּנֵּלִים, עַל יְדֵי צִי אַדִּיר שֶׁבָּא לְדַכֵּא אֶת הַבִּירָה הַמּוֹרֶדֶת. הָרוֹמָן נִשְׁלַם תּוֹךְ חָדְשַׁיִם, בְּעֵרֶךְ. הוּא נִדְפַּס בְּ“מַקְמִילָנְ’ס מֵגֵזִין” בְּשֵׁם “סֵוְרוֹלָה”, נִתְפַּרְסֵם מַחָדָשׁ בְּמַהְדּוּרוֹת שׁוֹנוֹת וְהִכְנִיס לִי בְּסַךְ הַכֹּל, בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים, כִּשְׁבַע מֵאוֹת לִירָה. הִפְצַרְתִּי בִּידִידַי תָּמִיד לְהִמָּנַע מִקְּרִיאָתוֹ.

בֵּינְתַיִם יָצָא סוֹף סוֹף סִפְרִי עַל הַמַּעֲרָכָה בִּגְבוּל הֹדּוּ.

כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד חָדְשַׁיִם עַל יְדֵי מִשְׁלוֹחַ הַהַגָּהוֹת לְהֹדּוּ וַחֲזָרָה, מָסַרְתִּי אֶת תִּקּוּנָן בִּידֵי דּוֹדִי, אִישׁ מֻכְשָׁר מְאֹד, אַף הוּא סוֹפֵר. הוּא הִשְׁאִיר מִשׁוּם מָה עַשְׂרוֹת טָעֻיּוֹת־דְּפוּס מַדְהִימוֹת וְלֹא נִסָּה אֲפִלּוּ לְסַדֵּר אֶת טַעֲמֵי־הַהֶפְסֵק כְּהִלְכָתָם. בְּכָל־זֹאת זָכָה “גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד” לְהַצְלָחָה יְתֵרָה תֵּכֶף וּמִיָּד. הַמְּבַקְּרִים, אַף כִּי לִגְלְגוּ עַל טָעֻיּוֹת הַדְּפוּס, וְכֻלֵּי, הִתְחָרוּ זֶה בָּזֶה בְּתִשְׁבָּחוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלַי הַחֲבִילָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַאַמְרֵי הַבִּקֹּרֶת יַחַד עִם הַכֶּרֶךְ הַמֻּדְפָּס, נִתְמַלֵּאתִי גַּאֲוָה וְשָׂשׂוֹן עַל הַמַּחֲמָאוֹת וְנִרְעַשְׁתִּי לְמַרְאֵה הַבִּלְבּוּלִים. עַל הַקּוֹרֵא לִזְכֹּר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִפְלִיג אִישׁ בְּשִׁבְחִי לִפְנֵי כֵן. עֲבוֹדָתִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר לֹא זָכְתָה מֵעוֹלָם אֶלָּא לְצִיּוּנִים כְּגוֹן “לֹא חָשׁוּב”, “מְרֻשָּׁל”, “מְלֻכְלָךְ”, “רַע”, “רַע מְאֹד” וְכַדּוֹמֶה. וְהִנֵּה עִתּוֹנִים סִפְרוּתִיִּים חֲשׁוּבִים שֶׁבָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וּמְבַקְּרִים אַנְשֵׁי דַּעַת וְאַחֲרָיוּת מַעֲנִיקִים לִי טוּרִים שְׁלֵמִים שֶׁל תְּהִלוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת!

לַאֲמִתוֹ שֶׁל דָּבָר, רָאוּי לִי שֶׁיַּאְדִּימוּ פָּנָי גַּם כַּיּוֹם הַזֶה מִתָּאֵר אֶת הַמְּלִיצוֹת הַנִּלְהָבוֹת בְּשֶׁבַח “סֵגְנוֹנִי”. הָ“אַתֵּנֵאוּם” אָמַר: “דָּפִּים שֶׁל נֶפִּיר⁶⁵ עִם טַעֲמֵי־הֶפְסֵק שֶׁל מַגִּיהַּ מְטֹרָף”. אֲחֵרִים הִבְחִינוּ בְּכָךְ פָּחוֹת, אַךְ הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחִי עוֹד יוֹתֵר. הַ“פַּיֹוֹנִיר” הֵעִיר מַשֶּׁהוּ עַל “תְּבוּנָה וּתְפִיסָה הַרְבֵּה לְמַעְלָה מִגִּילוֹ”. דְּבָרִים כְּדָרְבֹנוֹת! רֻתַּקְתִּי. הִתְהַלַּכְתִּי בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ קְסָמִים. יָדַעְתִּי שֶׁאִם אֲנִי עוֹמֵד בַּמִּבְחָן הַפַּעַם, יֵשׁ עוֹד בְּכֹחִי לָתֵת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְרָאִיתִי סִכּוּיִים חֲדָשִׁים לְבִטּוּי עַצְמִי וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח. מָצָאתִי, שֶׁאֲפִלוּ סֵפֶר קָטָן זֶה הִכְנִיס לִי בְּמֶשֶׁךְ חֲדָשִׁים מֻעָטִים מַה שֶׁקָּצִין צָעִיר מִשְׂתַּכֵּר בַּצָּבָא בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם. גָּמַרְתִּי אֹמֶר, שֶׁתֵּכֶף לִגְמָר הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָמְדוּ לִפְרֹץ שׁוּב בַּחֲלָקִים שׁוֹנִים שֶׁל כַּדּוּר־הָאָרֶץ, וּלְאַחַר שֶׁיִּזְכֶּה גְּדוּדֵנוּ בִּגְבִיעַ הַפּוֹלוֹ, אֶפְטֹר עַצְמִי מִכָּל מָרוּת וּמִשְׁמַעַת וְאֶתְמַסֵּר לַעֲבוֹדָה עַצְמָאִית בְּאַנְגְּלִיָּה, בְּאֵין פּוֹקֵד וּמְצַוֶּה עָלַי וּבְאֵין פַּעֲמוֹן וַחֲצוֹצְרָה לְהַעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי.

אֶחָד מִן הַמִּכְתָּבִים שֶׁקִּבַּלְתִּי גָּרַם לִי קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה, וַאֲנִי מַעְתִּיק אוֹתוֹ כָּאן, הוֹאִיל וְהוּא מֵעִיד עַל נְדִיבוּת־הַלֵּב הַמְּיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, שֶׁבָּהּ הִתְיַחֵס נְסִיךְ וֵילִס⁶⁶ אֶל הַנֹעַר כָּל יָמָיו:

בֵּית מָרְלְבּוֹרוֹ, 22 בְּאַפְּרִיל 1898.

וִינְסְטוֹן יַקִּירִי, אֵינִי יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלִּכְתֹּב לְךָ שׁוּרוֹת מִסְפָּר, לְבָרֵך אוֹתְךָ לְהַצְלָחַת סִפְרְךָ. קָרָאתִי אוֹתוֹ בְּעִנְיָן רַב, וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁהַתֵּאוּרִים וְהַלָּשׁוֹן מְצֻיָּנִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הַכֹּל קוֹרְאִים בּוֹ וְהַכֹּל מַפְלִיגִים בְּשִׁבְחוֹ. מִשֶּטָּעַמְתָּ עַתָּה טַעַם שֵׁרוֹת פָּעִיל, וַדַּאי תִּרְצֶה לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ, וּבָטוּחַ אֲנִי בְּךָ, שֶׁתִּהְיֶה גַּם לְךָ הִזְדַּמְּנוּת לִזְכּוֹת בִּצְלָב וִיקְטוֹרְיָה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְפִינְקַסְטְל; וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הנ"ל הַמִּתְכּוֹנֵן, לְצַעְרִי, לְהִתְפַּטֵּר מִן הַצָּבָא, כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַפַּרְלַמֶּנְט. אַתָּה עוֹד צָעִיר לְמַדַּי, וּוַדַּאי שֶׁרָאוּי לְךָ לִדְבֹּק בַּצָּבָא בְּטֶרֶם תּוֹסִיף אֶל שִׁמְךָ אֶת הַתֹּאַר “חֲבֵר הַפַּרְלַמֶּנְט”. בְּתִקְוָה שֶׁתַּעֲלֶה וּתְשַׂגְשֵׂג הִנְנִי, הַמָּסוּר לְךָ מְאֹד. א.

שׁוּב לֹא קִבַּלְתִּי חֻפְשָׁה, עַד שֶׁקְּבוּצַת הַפּוֹלוֹ שֶׁל הַגְּדוּד יָצְאָה בְּאֶמְצַע מַרְס צָפוֹנָה, לְשַׂחֵק בַּתַּחֲרוּת הַשְּׁנָתִית שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים. יַחַד אִתָּם הִגַּעְתִּי לְמֵרוּט, הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל, שֶׁבּוֹ נֶעֶרְכוּ תַּחֲרֻיּוֹת אֵלֶּה עַל פִּי רֹב. סָבוּר אֲנִי, שֶׁתָּפַסְנוּ, בְּלִי סָפֵק, אֶת הַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בֵּין הַקְּבוּצוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת מִכָּל אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַּהִתְחָרוּת. הֻכֵּינוּ עַל יְדֵי הַקְּבוּצָה הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁל גְּדוּד הָרַגְלִים הַקַּל שֶׁל דֶּרְהַם, הוּא הַגְּדוּד הַיְחִידִי שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, שֶׁזָּכָה בִּגְבִיעַ הַפָּרָשִׁים. הַלָּלוּ לֹא נֻצְּחוּ מֵעוֹלָם. כָּל הָרֵגִ’ימֶנְטִים הַמֻּבְחָרִים הֻכְרְעוּ עַל יְדֵיהֶם. לֹא טוֹב מִזֶּה הָיָה אַף גּוֹרַל הַקְּבוּצוֹת הַמְּעֻלּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַיְלִידִים. כָּל הוֹן גּוֹלְקוֹנְדָה וְרַגְ’פּוּטָנָה, כָּל גַּאֲוַת נְסִיכֵיהֶן וְהתְמַחוּת שַׂחֲקָנֵיהֶן הַמְּצֻיָּנִים, טֻאטְאוּ בְּיָדָם הַתַּקִּיפָה שֶׁל רַגְלִים בִּלְתִּי־מְנֻצָּחִים אֵלֶּה. אֵין הֶשֵּׂג אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְהֶשֵׂגֵיהֶם בְּתוֹלְדוֹת הַפּוֹלוֹ הַהֹדִּי. הֶשֵּׂגֵיהֶם בָּאוּ לָהֶם בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, הַקַּפִּיטַן דֶּה־לִיל, שֶׁהִצְטַיֵּן לְאַחַר זְמַן בְּגַלִּיפּוֹלִי, וּבְתוֹרַת מְפַקֵּד־קוֹרְפּוּס, בֶּחָזִית הַמַּעֲרָבִית, אִמֵּן, אִרְגֵּן, וּבְמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁנִים נִהֵל אֶת קְבוּצָתוֹ אֶל נִצָּחוֹן וַדַּאי וּבִלְתִּי־פּוֹסֵק, בְּכָל חֶלְקֵי הֹדּוּ. הוּא הִכְרִיעַ גַּם אוֹתָנוּ בִּגְבוּרָתוֹ בְּשָׁנָה זוֹ, הָאַחֲרוֹנָה לַקַּרְיֵרָה שֶׁלּוֹ בַּפּוֹלוֹ הַהֹדִּי.

מֵרוּט נִמְצְאָה בְּמֶרְחַק 1400 מִילִין צָפוֹנָה לְבַנְגָּלוֹר, וְעוֹד 600 מִילִין הִפְרִידוּ בֵּינָהּ לְבֵין הַגְּבוּל. חֻפְשָׁתֵנוּ עָמְדָה לְהִגָּמֵר שְׁלֹשָה יָמִים לְאַחַר הַמִּשְׂחָק הַסּוֹפִי בַּתַּחֲרוּת, וְהַנְּסִיעָה בָּרַכֶּבֶת בַּחֲזָרָה לְבַנְגָּלוֹר הָיְתָה נִמְשֶׁכֶת שְׁלֹשָה יָמִים בְּדִיּוּק. מִצַּד שֵׁנִי נִדְרַשׁ יוֹם וָחֵצִי כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְפֵשָׁוָר וְלֶחָזִית. אֲנִי בָּאתִי בֵּינְתַיִם לִכְלָל יֵאוּשׁ וְהִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, לַמְרוֹת הַסַּכָּנָה שֶׁבּוֹ.

הַקּוֹלוֹנֶל אָיֶן הָמִילְטוֹן הֶחֱלִים סוֹף סוֹף מִן הַתְּאוּנָה שֶׁאֵרְעָה לוֹ, וְשָׁב לְפַקֵּד עַל הַבְּרִיגָדָה שֶׁלּוֹ בְּשׁוּבָהּ מִטִּירָא. לַקּוֹלוֹנֶל יָצְאוּ מוֹנִיטִין בַּצָּבָא; הוּא עָמַד בְּקִשְׁרֵי יְדִידוּת קְרוֹבָה עִם סֶר ג’וֹרְג' וַיְט, חֲבֵרוֹ הַוָּתִיק לְשֵׁרוּת, וְקִיֵּם יְחָסִים עִם סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט.

זֶה מִכְּבָר עָמַדְתִּי בַּחֲלִיפַת־מִכְתָּבִים תְּכוּפָה עִם הָמִילְטוֹן, וְהוּא עָשָׂה הַרְבֵּה מַאְמַצִּים לְמַעֲנִי. הַיְדִיעוֹת שֶׁהִמְצִיא לִי לֹא הָיוּ מְעוֹדְדוֹת בְּיוֹתֵר. הָיוּ הַרְבֵּה מִשְׂרוֹת פְּנוּיוֹת בְּחֵיל־הַמִּשְׁלוֹחַ, אוּלָם כָּל הַמִּנּוּיִים נַעֲשׂוּ בְּקַלְקוּטָה, וְעַל יְדֵי מַחְלַקְתּוֹ שֶׁל הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל. יָצְאוּ מִכְּלָל זֶה רַק הַמִּנּוּיִים לְחֶבֶר־הָעוֹבְדִים הָאִישִׁי שֶׁל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט.

אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּי אֶת סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט, וְעַד כַּמָּה שֶׁיָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת בְּזִכְרוֹנִי, לֹא נִזְדַּמֵּן אַף לְאָבִי וּלְאִמִּי לְהַכִּיר אֶת הָאִישׁ. כֵּיצַד יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו, כֵּיצַד אוּכַל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁיְמַנֵּנִי לְאַחַת מִשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש הַמִּשְׂרוֹת הַקְּטַנּוֹת הַכְּסוּפוֹת בְּמִשְׂרָדוֹ? יֶתֶר עַל כֵּן, הֶרְכֵּבוֹ שֶׁל חֶבֶר־הָעוֹבְדִים כְּבָר הֻשְׁלַם. בְּכָל זֹאת הָיָה הַקּוֹלוֹנֶל הָמִילְטוֹן סָבוּר, שֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת דָּבָר.

“אֶעֱשֶׂה מַה שֶׁאוּכַל”, כָּתַב אֵלַי. “לַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי שָׁלִישׁ בְּשֵׁם הַלְדֵּין, שֶׁשֵּרַת אִתִּי יַחַד בַּגְּדוּד הַהֲרָרִי עַל שֵׁם גּוֹרְדוֹן. הַשְׁפָּעָתוֹ רַבָּה – לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָבָר רַבָּה מִדַּי – לְדַעַת כָּל חוּגֵי הַצָּבָא. אִם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, יוּכַל הוּא לְסַדֵּר הַכֹּל. אֲנִי הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַכְשִׁיר אֶת הַקַּרְקַע. יַחֲסוֹ לָעִנְיָן אֵינוֹ חִיוּבִי, אַךְ גַּם לֹא שְׁלִילִי. אִם תָּבוֹא לְכָאן, אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדְךָ, בְּכֹחַ מִרְצְךָ וְשִׁדּוּלֶיךָ, לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר אֶל הַפֹּעַל”.

זוֹ תַּמְצִיתָהּ שֶׁל אִגֶּרֶת שְׁהִגִּיעָה לְיָדִי לְמָחֳרַת תְּבוּסָתֵנוּ בַּסִּבּוּב לַסִּיּוּם הַחֲצָאִי שֶׁל הַתַּחֲרוּת. עִיַּנְתִּי בְּלוּחַ הָרַכָּבוֹת הַיּוֹצְאוֹת צָפוֹנָה וְדָרוֹמָה. וַדַּאי שֶׁמּוֹעֵד חֻפְשָׁתִי לֹא נָתַן לִי שָׁהוּת לִנְסִיעַת יוֹם וָחֵצִי לְפֵשָׁוָר, בִּמְקוֹם שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כַּמָּה שָׁעוֹת וְלִנְסִיעָתִי חֲזָרָה – מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים וָחֵצִי. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר: אִם אֲנִי יוֹצֵא בּרַכֶּבֶת צָפוֹנָה, וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי לְקַבֵּל מִשְׂרָה בֶּחָזִית, הֲרֵינִי מְאַחֵר לָשׁוּב כְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת אַחֲרֵי תֹּם חֻפְשָׁתִי. יָדַעְתִּי שֶׁזּוֹהִי עֲבֵרָה צְבָאִית שֶׁאֵעָנֵשׁ עָלֶיהָ, וּבְדִין. בִּתְנָאִים רְגִילִים יָכֹלְתִּי בְּנָקֵל לִפְנוֹת בְּבַקָּשָׁה טֵלֶגְרָפִית וּלְקַבֵּל אַרְכָּה קְצָרָה כָּזֹאת; אוּלָם בָּטוּחַ הָיִיתִי, כִּי בְּרֶגַע שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹת הַגְּדוּד יִתְפְּסוּ אֶת מְזִמָּתִי לָלֶכֶת לֶחָזִית, יְטַלְגְּרְפוּ שֶׁעָלַי לַחֲזֹר תֵּכֶף וּמִיָּד. לְפִיכָךְ הֶחֱלַטְתִּי לְהִסְתַּכֵּן וְיָצָאתִי בְּלִי דִּחוּי לְפֵשָׁוָר.

בְּלֵב דּוֹפֵק הִתְיַצַּבְתִּי בְּצִנַּת שַׁחֲרִית בַּמִּפְקָדָה שֶׁל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט וְהוֹדַעְתִּי אֶת שְׁמִי אֶל שָׁלִישׁוֹ. וְהִנֵּה יָצָא הַלְדֵּין הַנּוֹדָע. הוּא לֹא הָיָה אָדִיב בְּיוֹתֵר, אֲבָל מְעֻנְיָן, כַּנִּרְאֶה, וּפוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַשְּׂעִפִּים. אֵינֶנִּי זוֹכֵר עוֹד מַה שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ וְכֵיצַד הִסְבַּרְתִּי אֶת עִנְיָנִי, אוּלָם אֵין סָפֵק, שֶׁקָּלַעְתִּי לַמַּטָּרָה כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי לְאַחַר שֶׁהָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד כְּחֲצִי שָׁעָה בְּמִשְׁעוֹל־הֶחָצָץ, אָמַר הַקַּפִּיטַן הַלְדֵּין: “יָפֶה”, אֵלֵךְ וְאֶשְׁאַל אֶת פִּי הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי". הוּא הִסְתַּלֵּק וַאֲנִי הוֹסַפְתִּי לִפְסֹעַ אֵילָךְ וְאֵילָךְ בְּמִשְׁעוֹל־הֶחָצָץ לְבַדִּי. לֹא אָרְכָה הַשָׁעָה עַד שֶׁחָזַר וְאָמַר: “סֶר וִילְיַם הֶחֱלִיט לְמַנּוֹת אוֹתְךָ כִּקְצִין־עֵזֶר נוֹסָף בְּמִפְקַדְתּוֹ הָאִישִׁית. אַתָּה נִכְנָס לְתַפְקִידְךּ תֵּכֶף וּמִיָּד. אָנוּ מִתְקַשְׁרִים עִם מֶמְשֶׁלֶת הֹדּוּ וְעִם גְּדוּדְךָ”.

כָּךְ נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי בִּן־רֶגַע, מֵרֹעַ יַחַס וּמַעֲמָד עֲרַאי לְיִתְרוֹן שֶׁל שְׂרָרָה, וְצִיצִיּוֹת אֲדֻמּוֹת בְּדַשֵּׁי מְעִילִי. הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל פִּרְסֵם אֶת דְּבַר מִנּוּיִי בָּעִתּוֹן הָרִשְׁמִי. סוּסִים וְשַׁמָּשִׁים נִשְׁלְחוּ אֵלַי מֵאֵת גְּדוּדִי שֶׁבְּבַנְגָּלוֹר הָרְחוֹקָה, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי מְשַׁמְּשׁוֹ הָאִישִׁי שֶׁל הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי. עַל הָעִנְיָן הָרַב וְקֹרַת־הָרוּחַ שֶׁמָּצָאתִי בְּשִׂיחוֹ הַיּוֹם־יוֹמִי שֶׁל אָדָם מְצֻיָּן וּמַקְסִים זֶה, אֲשֶׁר יָדַע וְהִכִּיר כָּל זֶרֶת בְּאֵזוֹר הַגְּבוּל וְנִלְחַם בְּכָל מִלְחֲמוֹתָיו בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, נוֹסְפָה הִזְדַּמְנוּת לְבַקֵּר בְּכָל מַחֲנוֹת הַצָּבָא הַנָּתוּן לְפִקּוּדוֹ, מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן שֶׁיְקַבְּלוּנִי בְּכָל מָקוֹם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

בִּשְׁנֵי הַשָׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְשֵׁרוּתִי הִתְנַהַגְתִּי בַּנִּמּוּס הָרָאוּי לְגִילִי הַצָּעִיר וּלְמַעֲמָדִי הַנָּמוּךְ, וְכֵן נָהֲגוּ בִּי. הָיִיתִי שׁוֹתֵק בִּשְׁעַת הַסְּעֻדּוֹת וְרַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת הִצַּגְתִּי שְׁאֵלָה זְהִירָה. אוּלָם מִקְרֶה שֶׁאֵרַע מִקֵּץ זְמַן קָצָר, שִׁפֵּר בְּמִדָּה רַבָּה אֶת מַעֲמָדִי בְּמִפְקַדְתּוֹ שֶׁל סֶר וִילְיַם לוֹקְהַרְט. לְהַזְמָנַת הַקַּפִּיטַן הֵלְדֵּין הָיִיתִי מְלַוֶּה אוֹתוֹ בְּטִיּוּלוֹ הַיּוֹם־יוֹמִי, וּבִמְהֵרָה נִתְקַשְּׁרוּ בֵּינֵינוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת אַמִּיצָה. הוּא סִפֵּר לִי הַרְבֵּה עַל הַגֵּנֵרַל וְחֶבֶר־עוֹבְדָיו, עַל הַצָּבָא וּפְעֻלּוֹתָיו, כְּפִי שֶׁהֵן נִרְאוֹת מִבִּפְנִים, וְנִמְצֵאתִי לָמֵד דְּבָרִים הַרְבֵּה, שֶׁנֶּעֶלְמוּ עַד עַתָּה מֵעֵינַי וְלֹא נוֹדְעוּ בַּצִּבּוּר. יוֹם אֶחָד סָח לִי, כִּי עִתּוֹנַאי, שֶׁנִשְׁלַח חֲזָרָה לְאַנְגְּלִיָּה, מָתַח בְּמַאֲמָר שֶׁהִדְפִּיס בַּ“פוֹרְטְנַיְטְלִי רֶוְיוּ” בִּקֹּרֶת קָשָׁה, וּלְדִבְרֵי הַקַּפִּיטַן, אַף בִּלְתִּי הוֹגֶנֶת, עַל הַנְהָלָתָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת טִירָא. הַגֵּנֵרַל וּקְצִינֵי הַמִּפְקָדָה רָאוּ בְּהַתְקָפָה אַכְזָרִית זוֹ פְּגִיעָה קָשָׁה בִּכְבוֹדָם. רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה הַגֵּנֵרַל נִיקוֹלְסוֹן – שֶׁעָלָה בִּמְרוּצַת הַזְּמַן לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַצָּבָא הַבְּרִיטִי, וּכְבָר נוֹדַע בַּיָּמִים הָהֵם בְּכִנּוּיוֹ “נִיק הַזָּקֵן” – עָרַךְ תְּשׁוּבָה בְּיַד אָמָן, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מְמֻלַּחַת, לְאוֹתוֹ כַּתָּב, וְזוֹ אַף נִשְׁלְחָה בַּדֹּאַר הָאַחֲרוֹן לְאַנְגְּלִיָּה.

כָּאן נִתְנָה לִי סוֹף סוֹף הִזְדַּמְּנוּת לְשַׁלֵּם לְמֵיטִיבַי מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בְּעֵצָה טוֹבָה וּזְרִיזָה. אָמַרְתִּי אֵפוֹא, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר שֶׁקָּצִין גָּבֹהַּ בְּמִפְקֶדֶת הַצָּבָא, הָעוֹמֵד בַּמַעֲרָכָה, יַכְנִיס רֹאשׁוֹ בְּפֻלְמוּס עִתּוֹנָאִי, עִם כַּתַּב־מִלְחָמָה מְפֻטָּר, עַל הַנְהָלַת הַפְּעֻלּוֹת; שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי, כִּי הַמֶּמְשָׁלָה תֻּפְתַּע וּמִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה יִתְמַלֵּא חֵמָה; שֶׁהֲגָנַת כְּבוֹדָהּ שֶׁל מִפְקֶדֶת הַצָּבָא הוּא עִנְיָן לַמְמֻנִּים עָלֶיהָ אוֹ לְפוֹלִיטִיקָאִים; וְאַף אִלּוּ תִּהְיֶינָה הַטְּעָנוֹת צוֹדְקוֹת בְּיוֹתֵר, הֲרֵי עֶצֶם הַרְצָאָתָן יֵרָאֶה בְּעֵינֵי כֹּל כְּסִמָּן שֶׁל חֻלְשָׁה.

הַקַּפִּיטַן הֵלְדֵּין נָבוֹךְ מְאֹד לְשֵׁמַע דְּבָרַי. אָנוּ חָזַרְנוּ תֵּכֶף הַבַּיְתָה. כָּל אוֹתוֹ הָעֶרֶב הִתְנַהֲלוּ שִׂיחוֹת בֵּין הַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי לְבֵין קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ. לְמָחֳרָתוֹ נִשְׁאַלְתִּי, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב מַאֲמָר, שֶׁכְּבָר נִשְׁלַח בַּדֹּאַר. הֲיֵשׁ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, שֶׁיִּפְנֶה לְעוֹרֵךְ ה“פוֹרְטְנַיְטְלִי רֶוְיוּ” וְיֶאֱסֹר עָלָיו לְפַרְסֵם אֶת הַמַּאֲמָר, בְּהִתְקַבְּלוֹ לַמַּעֲרֶכֶת? הֲסָבוּר אֲנִי, שֶׁיְצַיֵּת לִדְרִישָׁה כָּזוֹ? אָמַרְתִּי, כִּי יֵשׁ לְהַנִּיחַ, שֶׁהָעוֹרֵךְ הוּא גֶּ’נְטֶלְמֶן, וְאִם יְקַבֵּל טֵלֶגְרָמָה מֵאֵת הַמְּחַבֵּר, בְּבַקָּשָׁה לְהִמָּנַע מֵהַדְפָּסַת הַמַּאֲמָר, וַדַּאי שֶׁיְמַלְאֶנָּה, אַף אִם יִגְרֹם לוֹ הַדָּבָר קְצָת אַכְזָבָה. הַטֵּלֶגְרָמָה נִשְׁלְחָה, וְנִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָה מַרְגִּיעָה.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִפְתְּחוּ בְּפָנַי יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַחוּגִים שֶׁל נֶאֶמְנֵי הַמִּפְקָדָה, שֶׁהִתְחִילוּ מִתְיַחֲסִים אֵלַי כְּאֶל אֶחָד מִבְּנֵי גִּילָם. סָבוּר הָיִיתִי, בֶּאֱמֶת, שֶׁעַתָּה תַּגִיעַ שְׁעָתִי, וְהִתְחַלְתִּי לְקַוּוֹת שֶׁעִם פְּתִיחָתָהּ שֶׁל מַעֲרֶכֶת הָאָבִיב אוּכַל לִשְׁלֹחַ שִׁנַּי בְּמַעֲשִׂים רְצִינִיִּים יוֹתֵר. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁהַמְּפַקֵּד הָרָאשִׁי מְחַבֵּב אוֹתִי וַאֲנִי נִשָּׂא וְעוֹלֶה בִּכְלָל. לְדַאֲבוֹן לִבִּי, אֵחַר מַזָּלִי הַטּוֹב לָבוֹא. הַפְּעֻלּוֹת הַצְּבָאִיוֹת, שֶׁלְּהִתְחַדְּשׁוּתָן בִּקְנֵה מִדָּה גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר – חִכּוּ יוֹם יוֹם, שָׁקְעוּ לְאַט לְאַט, אַחַר נִפְסְקוּ עֵקֶב מַשָּׂא־וּמַתָּן מְמֻשָּׁךְ עִם אַנְשֵׁי הַשְּׁבָטִים, וְנִסְתַּיְּמוּ לְבַסּוֹף בְּשָׁלוֹם שֶׁל קֶבַע, שֶׁבְּתוֹרַת פּוֹלִיטִיקַאי מַתְחִיל הָיִיתִי מֻכְרָח לְהוֹדוֹת בְּתוֹעַלְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן שׁוּם מַגָּע לָעִנְיָן שֶׁהֱבִיאַנִי לְפֵשָׁוָר. כָּךְ יַעֲמֹל הַבּוֹנֶה בַּהֲקָמַת סִכְרוֹ וְכָךְ, בְּעֶרֶב עוֹנַת הַדַּיִג, יָבוֹא הַשִּׁטָּפוֹן, הַסּוֹחֵף אֶת בִּנְיָנוֹ, עִם מַזָּלוֹ וּדְגָתוֹ גַּם יַחַד, וְעָלָיו לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָש.

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָה־עָשָׂר: קֹשִי מִצַּד קִיטְשֶׁנֶר    🔗

עַד שֶׁנִּסְתַּיְמָה הַמַּעֲרָכָה בִּגְבוּל הֹדּוּ, הֵחֵלּוּ הַשְּׁמוּעוֹת עַל מַעֲרָכָה חֲדָשָׁה בְּסוּדַן נַעֲשׂוֹת וַדָּאוּת. הַחְלָטָתָהּ שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת לוֹרְד סוֹלְסְבְּרִי לְהִתְקַדֵּם לְכַרְטוּם, לְמַגֵּר אֶת שִׁלְטוֹן הַדֶּרְוִישִׁים וּלְשַׁחֲרֵר אוֹתָם הַשְּׁטָחִים הָעֲצוּמִים מֵעֲרִיצוּתוֹ שֶׁל מִשְׁטָר קַטְלָנִי זֶה, שׁוּב לֹא הָיְתָה בְּגֶדֶר סוֹד. כְּבָר בְּטֶרֶם נִגְמַר פָּרוּק גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל טִירָא, הֵחֵלָּה הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַפְּעֻלוֹת הַחֲדָשׁוֹת, וְסֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, בְּרֹאשׁ כֹּחַ בְּרִיטִי מִצְרִי בֶּן 20.000 אִישׁ, בְּעֵרֶךְ, הִגִּיעַ לַנְקֻדָּה, בָּהּ נְהַר אַטְבָּרָה מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַנִּילוּס, וְהִשְׁמִיד בִּקְרָב אַכְזָרִי אֶת חֵיל מַחְמוּד, יַד יְמִינוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, שֶׁיָּצָא נֶגְדּוֹ. נוֹתְרָה עַתָּה רַק הַמַּעֲרָכָה הַסּוֹפִית בַּדְּרָמָה הַמְמֻשָּׁכָה שֶׁל הַסּוּדַן – הִתְקַדְּמוּת מַהֲלַךְ 200 מִילִין דָּרוֹמָה, אֶל בִּירַת הַדֶּרְוִישִׁים, וְהַקְרָב הַמַּכְרִיעַ עִם מְלוֹא עָצְמָתָהּ ֶׁל הַקֵיסָרוּת הַדֶּרְוִישִׁית.

אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמַעֲרָכָה זוֹ.

אוּלָם עַתָּה הִתְחַלְתִּי נִתְקָל בְּהִתְנַגְדוּת מִסוּג חָדָשׁ וּמַחֲרִיד. בְּרֵאשִׁית כְּנִיסָתִי לַצָּבָא, כְּשֶׁהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לְצָרְפָנִי לְשֵׁרוּת פָּעִיל, קִדְּמוּנִי כִּמְעַט הַכֹּל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמְעוֹדְדוֹת.

… נִדְמֶה, כִּי טוֹב עוֹלָם כֻּלוֹ 

(עִתִּים כֵּן יֵרָאֶה לָרִאשׁוֹנָה 

וְטוֹב לַנַּעַר שִׂים לָזֹאת לִבּוֹ).

רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה זוֹ נִתְבַּדְּתָה, בְּלִי סָפֵק, הִרְגַּשְׁתִּי, מָה רַבִּים הָאֲנָשִׁים, שֶׁלָּקוּ בְּחֹסֶר יְדִיעָה וּבְחֹסֶר רָצוֹן טוֹב, וְאֵינָם רוֹאִים אֶת פְּעֻלּוֹתַי בְּעַיִן טוֹבָה. אַדְּרַבָּה, הֵם הִתְחִילוּ תּוֹפְסִים עֶמְדָּה שֶׁל הִתְנַגְּדוּת, וַאֲפִלּוּ שֶׁל אֵיבָה, בְּיַחֲסָם אֵלַי.

הִתְחִילוּ מְרַנְנִים אַחֲרֵי בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְּעֵרֶךְ: " מִי הוּא בָּחוּר זֶה לַעֲזָאזֵל? כֵּיצַד עָלָה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ לְכָל אוֹתָן הַמַּעֲרָכוֹת הַשּׁוֹנוֹת? מַדּוּעַ יֻתַּן לוֹ לִכְתֹּב בָּעִתּוֹנִים וּלְשַׁמֵּשׁ קָצִין בַּצָּבָא בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת? מַדּוּעַ יֻתֵּן לְקָצִין נְחוּת־דַּרְגָא לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָם אוֹ בִּגְנוּתָם שֶׁל הַקְּצִינִים הַמְמֻנִּים עָלָיו? מַדּוּעַ יַפְלוּהוּ גֵנֵרָלִים לְטוֹבָה מְזוּלָתוֹ? בַּמֶּה זָכָה לְקַבֵּל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְמֵי חֻפְשָׁה מִגְּדוּדוֹ? צְאוּ וּרְאוּ כָּל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הָעֲמֵלִים בְּזֵעַת אַפֵּיהֶם, שֶׁלֹא נִתְבַּטְלוּ מֵעוֹלָם אַף לְשָׁעָה אַחַת מִמִּלּוּי תַּפְקִידָם הַיּוֹם יוֹמִי, דַיֵּנוּ בְּכָל אֵלֶּה – דַּי וְהוֹתֵר. הוּא צָעִיר מְאֹד, וּלְאַחַר זְמָן אוּלַי יֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו; אוּלָם תְּקוּפָה אֲרְכָּה שֶׁל מִשְׁמַעַת וְשִׁגְרָה הִיא הַדָּבָר הַדָּרוּשׁ לְלֵיטְנַנְט־הַמִּשְׁנֶה צֶ’רְצִ’יל עַתָּה. אֲחֵרִים פָּתְחוּ בַּחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים מַמָּשׁ, וְהַבִּטּוּיִים , “רוֹדֵף מֵדַלְיוֹת” וּ“מְפַרְסֵם עַצְמוֹ” נִשְׁמְעוּ מִזְּמַן לִזְמַן בְּאֵילוּ חוּגִים גְּבוֹהִים וּבְאֵילוּ חוּגִים נְמוּכִים שֶׁל הַצָבָא, בְּצוּרָה שֶׁהָיְתָה עֲשׂוּיָה, בְּלִי סָפֵק, לְהַפְתִּיעַ וּלְהַרְגִיז קוֹרְאֵי רְשִׁימוֹת אֵלֶּה. מַעֲצִיב הַהֶכְרַח לְצַיֵּן בְּחִינוֹת לֹא נְעִימוֹת אֵלּוּ בְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁנִּתְגַּלּוּ תָּמִיד, מִתּוֹךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת־מְסִבּוֹת מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר וּבִלְתִּי־מוּבֶנֶת בֶּאֱמֶת, עֵקֶב צְעָדַי הַתְּמִימִים, וְלִפְעָמִים אַף חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁבְּקַשְׁתִּי לַעֲלוֹת בָּהּ.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, גִּלִּיתִי, עוֹד בְּרֵאשִׁית הַהִשְׁתַּדְלוּת בְּעִנְיַן הִשְׁתַּתְּפוּתִי בְּמַעֲרֶכֶת סוּדַן כִּי הַ“סִּרְדָּר” שֶׁל הַצָּבָא הַמִּצְרִי סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, תָּפַשׂ בְּעִנְיָן זֶה עֶמְדַּת הִתְנַגְּדוּת וְאֵיבָה גְלוּיָה. בַּקָּשָׁתִי לְהִצְטָרֵף לְאוֹתוֹ צָבָא, אַף כִּי נִתְמְכָה עַל יְדֵי מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, הוּשְׁבָה רֵיקָם, בְּעוֹד שֶׁכַּמָּה קְצִינִים אֲחֵרִים, שֶׁלֹא עָלוּ עָלַי בְּטִיב הַשֵּׁרוּת וּבַדַּרְגָּה, נִתְקַבְּלוּ בְּלִי קשִׁי. מִמְּקוֹרוֹת שׁוֹנִים הֶעֱלֵיתִי, שֶׁהַסֵּרוּב בָּא מִגָּבֹהּ. לֹא הָיְתָה לִי כָּל תִּקְוָה לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלִים אֵלֶּה בְּעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבַנְגָּלוֹר. כֵּוָן שֶׁלְאַחַר פֵּרוּק גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל טִירָא הָיִיתִי זַכַּאי לְקַבֵּל חֻפְשָׁה, הֶחֱלַטְתִּי לִנְסֹעַ בְּלִי דִחוּי לְמֶרְכַּז הַקֵּיסָרוּת וּלְהַגִּישׁ עֲצוּמוֹתַי בְּלוֹנְדוֹן.

מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לְלוֹנְדוֹן, גִּיַּסְתִּי אֶת כָּל הָאֶמְצָעִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתִי. אִמִּי הֵטִילָה אֶת כָּל כֹּחַ־הַשְׁפָּעָתָהּ בַּכַּף כְּדֵי לְקַדֵּם אֶת מִשְׁאֲלוֹתַי. בְּמֶשֶׁךְ הַחָדְשַׁיִם, בָּהֶם נִמְשַׁךְ אוֹתוֹ מַשָׂא־וּמַתָּן מְיַגֵּעַ, הֻתְקְנוּ סְעֻדּוֹת־צָהֳרַיִם וּסְעֻדּוֹת־עֶרֶב לָרֹב, שֶׁהֻזְמְנוּ אֲלֵיהֶן תַּקִּיפִי הַיָּמִים הָהֵם. אַךְ הַכֹּל לֹא הוֹעִיל! הַכֹּחַ שֶׁהִתְנַגֵּד לִנְסִיעָתִי מִצְרַיְמָה הָיָה כַּבִּיר מִדַּי וְרָחוֹק מִדַּי, וְיָדָהּ לֹא הִשִׂיגַתְהוּ. הִיא הִרְחִיקָה לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁכָּתְבָה בְּאֹפֶן אִישִׁי אֶל סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, שֶׁהִכִּירַתְהוּ יָפֶה, וּבִקְשָׁה מֵאִתּוֹ לְקַבְּלֵנִי. הוּא הֵשִׁיב בַּאֲדִיבוּת שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, כִּי מִסְפַּר הַקְּצִינִים הַדְּרוּשִׁים לַמַּעֲרָכָה כְּבָר נִתְמַלֵא, כִּי הוּא כּוֹרֵעַ תַּחַת נֶטֶל הַבַּקָּשׁוֹת הַמְרֻבּוֹת מֵאֵת אֲנָשִׁים, שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה לוֹ, זְכוּתָם וְהַכְשָׁרָתָם גְדוֹלוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, אוּלָם אִם יִזְדַּמֵּן לוֹ מַשֶׁהוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, יִשְׂמַח מְאֹד, וְכוּ' וְכוּ'.

בֵּינְתַיִם כְּבָר הָיִינוּ עוֹמְדִים בְּסוֹף יוּנִי. הַהִתְקַדְּמוּת הַכְּלָלִית שֶׁל הַצָּבָא עָמְדָה לְהַתְחִיל בְּרֵאשִׁית אַבְגוּסְט. שׁוּב לֹא הָיָה זֶה עִנְיָן שֶׁל שָׁבוּעוֹת, אֶלָּא שֶׁל יָמִים סְפוּרִים.

וְהִנֵּה לָעֵת הַזֹּאת אֵרַע מְאֹרָע, שֶׁלֹא פִּלַּלְתִּי בְּשׁוּם פָּנִים. לִידֵי לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, שֶׁלִּיחָסָיו הַפּוֹלִיטִיִּים עִם אָבִי לֹא חָסְרָה בְּחִינָתָם הַטְּרָגִית, נִזְדַּמֵּן סִפְרִי “גֵּיס־הַשָּׂדֶה שֶׁל מָלַקַּנְד”, וְנִרְאֶה שֶׁלֹא רַק שֶׁמָּצָא בּוֹ עִנְיָן אֶלָּא שֶׁגַּם נִתְרַתֵּק אֵלָיו בְּכֹחַ. פִּתְאֹם נִתְעוֹרֵר בּוֹ הָרָצוֹן לְהַכִּיר אֶת הַמְחַבֵּר. בֹּקֶר אֶחָד, בִּתְחִלַּת יוּלִי, קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵאֵת מַזְכִּירוֹ הַפְּרָטִי סֶר שׁוֹמְבֶּרְג מֶ’דּוֹנֶל, לְהוֹדִיעֵנִי, שֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה קָרָא אֶת סִפְרִי בְּעֹנֶג רַב וְהָיָה תָּאֵב מְאֹד לָדוּן אִתִּי עַל אֵילוּ מִפְּרָקָיו. הֲנוֹחַ לִי לְבַקְרוֹ יוֹם אֶחָד בְּמִשְׂרַד הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן לְעִנְיְנֵי חוּץ? שָׁעָה אַרְבַּע בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הַבָּא, תְּהֵא נוֹחָה בִּשְׁבִילוֹ, אִם תַּתְאִים לְסֵדֶר־יוֹמִי שֶׁלִי, תְּשׁוּבָתִי הָיְתָה, כְּפִי שֶׁיָּבִין הַקּוֹרֵא מֵאֵלָיו" הֲנוֹחַ לְבַר־אַוָּז לִשְׂחוֹת בַּמַּיִם"? אוֹ בְּדוֹמָה לְזוֹ.

אָדָם גָּדוֹל זֶה, שַׁלִיטוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבְּרִיטִי, מַנְהִיגָהּ הַמְכֻבָּד שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית, הַמְשַׁמֵּשׁ זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּמִינִיסְטֶר הַחוּץ, קִבְּלַנִי לִרְאָיוֹן בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה, וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי לְאוֹתוֹ הַחֶדֶר רְחַב־הַיָּדַיִם, הַנִּשְׁקָף אֶל כִּכַּר הַמִּסְקָרִים שֶׁל מִשְׁמַר־הַפָּרָשִׁים, בּוֹ עָתִיד הָיִיתִי לִרְאוֹת מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם, בְּמֶשֶׁךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, בְּהֵחָתֵךְ גּוֹרָלָם שֶׁל הַרְבֵּה עִנְיָנִים חֲמוּרִים, לְשָׁלוֹם וּלְמִלְחָמָה.

הָיָה מַשֶׁהוּ נֶאְדָּרִי בִּדְמוּתוֹ שֶׁל חֲכַם־מְדִינָה וָתִיק זֶה. לוֹרְךְ סוֹלְסְבֶּרִי, לַמְרוֹת הִתְנַגְּדוּתוֹ לְרַעְיוֹנוֹת חֲדִישִׁים וְאוּלַי, מִבְּחִינַת־מָה, דַּוְקָא מִתּוֹךְ הִתְנַגְּדוּתוֹ זוֹ, מִלֵּא תַּפְקִיד גָדוֹל יוֹתֵר מִכָּל דְּמוּת אַחֶרֶת בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, בְּגִבּוּשׁ עָצְמָתָהּ הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית לִקְרַאת שְׁעַת־חֵרוּם, שֶׁאַךְ מְעַטִּים חָזוּ אוֹתָהּ מֵרֹאשׁ וְאִישׁ לֹא יָכֹל לַעֲמֹד עַל כָּל שְׁעוּר גָדְלָהּ. זוֹכֵר אֲנִי יָפֶה אֲדִיבוּת זוֹ שֶׁל הַדּוֹר הַיָּשָׁן בָּהּ קִבֵּל אֶת פָּנַי בַּפֶּתַח, וְאֶת תְּנוּעַת יָדוֹ הַמַּקְסִימָה, כְּשֶׁהוֹלִיכַנִי אֶל הַסַּפָּה הַקְּטַנָּה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם הַגָּדוֹל.

“מָצָאתִי עִנְיָן רַב מְאֹד בְּסִפְרְךָ, קָרָאתִי אוֹתוֹ בַּהֲנָאָה יְתֵרָה וְאִם מֻתָּר לִי לְהַגִּיד זֹאת. גַּם בְּהַעֲרָצָה לֹא רַק לְתֹכֶן הַסֵּפֶר, אֶלָּא גַּם לְסִגְנוֹנוֹ. הַוִּכּוּחִים בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־הַמְחוֹקְקִים עַל הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁלָּנוּ בִּגְבוּל הֹדּוּ הִצְטַיְנוּ בִּמְרִירוּתָם, וְרַבָּה בָּהֶם הַמְּבוּכָה, שֶׁיְסוֹדָהּ בְּאִי הֲבָנָה. אֲנִי עַצְמִי קִבַּלְתִּי מִמִּכְתָּבִיךָ מֻשָּׂג נָכוֹן יוֹתֵר מִטִיב הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁנִּטְשׁוּ בְּעִמְקֵי הַגְּבוּל, מִמַּה שֶׁמָּצָאתִי בְּכָל שְׁאָר הַתְּעֻדּוֹת, שֶׁהֻטַּל עָלַי לִקְרֹא בָּהֶן” .

סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁחַסְדּוֹ יִצְטַמְצֵם בְּעֶשְׂרִים דַּקָּה, לְכָל הַיּוֹתֵר, וְלֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לְהַאֲרִיכָן כָּל עִקָּר עַל כֵּן קַמְתִּי בְּבוֹא הַמּוֹעֵד, כְּאוֹמֵר לְהִסְתַּלֵּק. אוּלָם הוּא עִכְּבַנִי לְמַעְלָה מֵחֲצִי שָׁעָה. וּכְשֶׁלִּוַּנִי עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ הָרַב שֶׁל הַשָּׁטִיחַ עַד הַדֶּלֶת, נִפְרַד מֵאִתִּי בַּדְּבָרִים הַבָּאִים: “אֲקַוֶּה, שֶׁתַּרְשֵׁנִי לֵאמֹר לְךָ, כַּמָּה אַתָּה מַזְכִּיר לִי אֶת אָבִיךָ, שֶׁיַּחַד אִתּוֹ יָדַעְתִּי יָמִים כֹּה חֲשׁוּבִים בְּחַיַּי הַפּוֹלִיטִיִים. אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילְךָ מַשֶׁהוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁהוּא, אָנָא אַל תִּמָּנַע מֵהוֹדִיעֵנִי זֹאת” .

מִשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, הִרְבֵּיתִי לְהַרְהֵר בְּחֶרְדַּת־לֵב בְּדִבְרֵי פְּרִידָה אֵלֶּה. לֹא הָיָה בִּרְצוֹנִי לְהַטְרִיחַ אֶת הַלּוֹרְד הַזָּקֵן בְּקֶשֶׁר לְעִנְיָנִי. מִצַּד שֵׁנִי, נִדְמָה לִי, שֶׁרֶמֶז קַל שֶׁלּוֹ בִּלְבַד הָיָה מַסְפִּיק לְהַבְטִיחַ לִי אֶת הַדָּבָר, שֶׁאֵלָיו שָׁאַפְתִּי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְכָל דָּבָר בָּעוֹלָם. דִּבּוּר מִפִּי ראשׁ־הַמֶּמְשָׁלָה, תּוֹמְכוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, וַדַּאי הָיָה מְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לַחְדֹּל מֵהִתְנַגְּדוּתוֹ הַמִֻּפְרֶזֶת לְמִשְׁאַלְתִּי הַצְּנוּעָה. לְאַחַר שָׁנִים, כְּשֶׁעָסַקְתִּי אֲנִי עַצְמִי בַּהֲמוֹן עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה, כְּשֶׁאֲנָשִׁים צְעִירִים הָיוּ מְבַקְשִׁים רְשׁוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בִּקְרָבוֹת מַמָּשׁ, וְשִׁגְרָה מִשְׂרָדִית קַמְצָנִית הָיְתָה מְעַכֶּבֶת בַּעֲדָם, נָהַגְתִּי לְבַטֵל לָאוִין אֵלֶּה, בְּאָמְרִי: “סוֹף סוֹף הֲרֵי אֵין אֵלֶה מְבַקְשִׁים אֶלָּא לְקַדֵּם פְּנֵי כַּדּוּר, יְהִי כֵן”.

לְפִיכָךְ פָּנִיתִי, לְאַחַר כַּמָּה יְמֵי עִיּוּן, אֶל סֶר שׁוֹמְבֶּרְג מֶ’דּוֹנֶל, שֶׁרְאִיתִיו וְנִפְגַּשְׁתִּי עִמּוֹ בְּחוּגִים חֶבְרָתִיִּים שׁוֹנִים לְמִן יְמֵי יַלְדוּתִי. הָיָה אָז הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי בְּיוּלִי. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין כָּל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַגִּיעַ אֶל הַגַּיִס הַחוֹנֶה עַל הָאַטְבָּרָה, בְּטֶרֶם תַּתְחִיל הַהִתְקַדְּמוּת לְצַד כַרְטוּם.

יוֹם אֶחָד לִפְנוֹת עֶרֶב, יָצָאתִי לְחַפְּשׂוֹ וּמְצָאתִיו מִתְלַבֵּשׁ לִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב. הֲיַסְכִּים רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לִשְׁלֹחַ טֵלֶגְרָמָה לְסֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר? מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה נָתַן לִי אֶת הַמְלָצָתוֹ, גְדוּדִי נוֹתֵן לִי חֻפְשָׁה, הַגְדוּד הַ־ 21 שֶׁל תּוֹפְשֵׁי־הַשֶּׁלַח מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַבְּלֵנִי. אֵין מְנִיעָה אַחֶרֶת כָּל שֶׁהִיא. הַאָמְנָם כֹּה מֻגְזֶמֶת בַּקָּשָׁתִי? הֲיוֹאִיל לְנַסוֹת לְבָרֵר, מַה דַּעְתּוֹ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בְּנִדּוֹן זֶה?

“בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר לְאֶל יָדוֹ”, אָמַר, " אַתָּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד, אוּלָם הוּא לֹא יֵלֵךְ אֶלָּא עַד גְּבוּל מְסֻיָּם. אֶפְשָׁר, שֶׁהוּא יַסְכִּים לְנַסֵחַ אֶת הַשְׁאֵלָה בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁתִּרְמֹז עַל הַתְּשׁוּבָה הָרְצוּיָה לוֹ. אֵין לְךָ לְחַכּוֹת לְכָל לַחַץ מִצִּדּוֹ, אִם תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית".

אָמַרְתִּי, שֶׁאֶסְתַּפֵּק בְּכָךְ.

אֶעֶשֶׂה זֹאת מִיָּד,"אָמַר אִישׁ סוֹדוֹ וְיַד יְמִינוֹ שֶׁל לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי שִׁלְטוֹנוֹ הַמְמֻשָּׁךְ. אָדָם אַמִּיץ־לֵב זֶה, שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לָלֶכֶת בְּאַחֲרִית יָמָיו לַחֲפִירוֹת בְּמִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם, נֶהֱרַג לְאַחַר זְמַן קָצָר בְּכַדּוּר בָּרָד.

הוּא נָטַשׁ אֶת מְסִבַּת סְעֻדָּתוֹ וְהָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת אֲדוֹנוֹ. עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם נִשְׁלְחָה אֶל הַ“סִרְדָּר” טְלֶגְרָמָה, בָּהּ נֶאֱמַר, כִּי בְּעוֹד שֶׁלּוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי אֵינוֹ מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ, כַּמּוּבָן לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי הַ“סִּרְדָּר” בִּבְחִירַת הַקְצִינִים הַכְּפוּפִים לוֹ, הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד, מִסִּבּוֹת וְנִמּוּקִים אִישִׁיִּים, אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי, לְהִשְׁתַּתֵּף בַּפְּעֻלּוֹת הַצְּבָאִיוֹת הַמְמַשְׁמְשׁוֹת וּבָאוֹת, בְּלִי לִפְגֹעַ בְּכָךְ בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל כֻּלּוֹ. הַתְּשׁוּבָה הַטֶּלֶגְרָפִית הָיְתָה מְהִירָה וּמְזֹרֶזֶת: סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר כְּבָר מִנָּה אֶת כָּל הַקְּצִינִים הַדְּרוּשִׁים לוֹ, וְאִם תִּתְפַּנֶינָה אֵילוּ מִשְׂרוֹת, הֲרֵי יֵשׁ מָעֳמָדִים אֲחֵרִים, שֶׁהוּא רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ לְהַעְדִיפָם עַל אוֹתוֹ קָצִין צָעִיר.

בְּשׂוֹרָה רָעָה זוֹ הִגִיעָה אֵלַי בְּעִתָּהּ. אִלּוּ פָּקְעָה הַתְמָדָתִי הָעַקְשָׁנִית אוֹתָהּ שָׁעָה, וַדַּאי שֶׁלֹא הָיִיתִי מְשַׁתֵּף עַצְמִי לְעוֹלָם בָּעֲלִילוֹת הַנּוֹעָזוֹת שֶׁל מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן. אוּלָם בֵּינְתַיִם נוֹדַע לִי דָּבָר, שֶׁפָּתַח אֶפְשָׁרוּת לְעוֹד מַאֲמָץ אֶחָד, אַחֲרוֹן.

סֶר פְרֶנְסִיס זַ’ן, אֶחָד מִגְדוֹלֵי שׁוֹפְטֵינוּ הָיָה יְדִיד וָתִיק שֶׁל בֵּית־אָבִי, וּלְאִשְׁתּוֹ (עַתָּה לֵידִי סֵינְט־הִילִיֶּר), מַהְלְכִים רַבִּים בְּחוּגֵי הַצְבָא; בֵּין הַשְּׁאָר, הָיְתָה נִפְגֶשֶׁת לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת עִם סֶר אֵוֵלִין ווּד, הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרַל. הָעֲבוֹדָה, שֶׁעָשְׂתָה לְאַחַר זְמַן בְּמוֹעֲצַת הָעִירְיָה שֶׁל לוֹנְדוֹן, תּוּכַל לְשַׁמֵּשׁ הוֹכָחָה לְכֹשֶׁר מַעֲשֶׂיהָ וּלְהַשְׁפָּעָתָהּ עַל הָאֲנָשִׁים וְהָעִנְיָנִים שֶׁעָסְקָה בָּהֶם. הִיא סִפְּרָה לִי, שֶׁשָׁמְעָה אֶת סֶר אֵוֵלִין מַבִּיעַ דַּעְתּוֹ בִּמְסִבָּה אַחַת, כִּי סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר גָדַשׁ אֶת הַסְאָה בְּבַרְרָנוּתוֹ הַיְתֵרָה לְגַבֵּי קְצִינִים, שֶׁמִּינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה מַמְלִיץ עֲלֵיהֶם, וְשֶׁהוּא מִצִּדּוֹ לֹא יַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים לְזִלְזוּל גָּמוּר זֶה בִּדְרִישׁוֹת הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן, מִצַּד מְפַקֵד שֶׁל גֵיס־שָׂדֶה, שֶׁסּוֹף סוֹף אֵינוֹ אֶלָּא חֵלֶק בִּלְתִּי־נִכָּר שֶׁל הַצָּבָא הַבְּרִיטִי. אֵין סָפֵק, כִּי עַד כַּמָּה שֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לַצָּבָא הַמִּצְרִי, אֵין עוֹרְרִין עַל הַ“סִרְדָּר”, אוּלָם הֶרְכֵּבוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל הַחַיִל הַבְּרִיטִי (דִיוִיזְיָה שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים, בְּרִיגָדָה שֶׁל חֵיל הַתּוֹתְחָנִים וּגְדוּד פָּרָשִׁים בְּרִיטִי, הוּא הַגְּדוּד הַ־ 21 שֶׁל תּוֹפְטֵי־ הַשֶּׁלַח) הַנִּלְוֶה עַל חֵיל־הַמִּשְׁלוֹחַ, הוּא עִנְיָנוֹ שֶׁל מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה בִּלְבַד. אַף סִפְּרָה לִי, שֶׁסֶר אֲוִלִין ווּד הֶרְאָה סִמָּנֵי הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה, בְּדַבְּרוֹ עַל עִנְיָן זֶה. אָז אָמַרְתִּי: “הֶאָמַרְתָּ לוֹ, שֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה טִלְגְרֵף בְּאֹפֶן אִישִׁי בְּנוֹגֵעַ לְעִנְיָנִי? " הִיא עָנְתָה בִּשְׁלִילָה. " עֲשִׂי זֹאת אֵפוֹא”, אָמַרְתִּי" וְנִרְאֶה, אִם אָמְנָם יַעֲמֹד עַל זְכוּתוֹ" .

מִקֵּץ יוֹמַיִם, קִבַּלְתִּי אֶת הַהוֹדָעָה הַלָּקוֹנִית הַבָּאָה מֵאֵת מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה:

“סֻפַּחְתָּ, בְּתוֹר לֵיטְנַנְט נוֹסָף, לַגְּדוּד הָ־ 21 שֶׁל תּוֹפְשֵׁי־הַשֶּׁלַח, בְּמַעֲרֶכֶת סוּדָן, עָלֶיךָ לְהִתְיַצֵּב תֵּכֶף בְּמִפְקֶדֶת הַגְּדוּד, בַּקְסַרְקְטִין שֶׁל עַבָּסִיָּה, קָהִיר. מוּבָן שֶׁעָלֶיךָ הוֹצְאוֹת הַנְּסִיעָה, וּבְמִקְרֶה שֶׁתֵּהָרֵג אוֹ תִּפָּצַע בַּקְרָבוֹת הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, אוֹ בְּכָל נְסִבָּה אַחֶרֶת, לֹא תִּהְיֶה לְמַעֲמָסָה עַל קֻפַּת הַצָּבָא הַבְּרִיטִי, בְּשׁוּם פָּנִים”. אוֹלִיבֵר בּוֹרְתְוִיק, בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, שֶׁנּוֹדְעָה לוֹ הַשְׁפָּעָה יְתֵרָה עַל הַנְהָלַת עִנְיְנֵי הָעִתּוֹן, הָיָה בֶּן־גִילִי וִידִידִי הַנֶּאֱמָן. מִתּוֹךְ הַרְגָּשַׁת תָּקְפּוֹ שֶׁל הַכְּלָל הַנַּפּוֹלֵיאוֹנִי, " שֶׁמִּלְחָמָה צְרִיכָה לְסַיֵּעַ לְמִלְחָמָה" , הִגַּעְתִּי אוֹתוֹ עֶרֶב לִידֵי הֶסְכֵּם עִם אוֹלִיבֶר, שֶׁאֶכְתֹב, בְּכָל הַזְדַּמְנוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדִי, שׁוּרָה שֶׁל מִכְתָּבִים לַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” בַּ־ 15 לִי“שְׂ הַטוּר. נְשִׂיא הַחֶבְרָה לְמֶחְקָר פְּסִיכִי לֹא חָשַׁשׁ לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי, לְאַחַר פַּת־עַרְבִּית, הַבְטָחָה שֶׁ”אֶתְקַשֶׁר "אִתּוֹ, אִם יִקְרֵנִי אָסוֹן. לְמָחֳרָתוֹ, בְּ־ 11 בַּבֹּקֶר, יָצָאתִי בָּרַכֶּבֶת לְמַרְסִיל. נִפְנוּפִי יַד אִמִּי לְוּוּנִי בְּאַהֲבָה. מִקֵץ שִׁשָּׁה יָמִים הִגַּעְתִּי לְקַהִיר.

בַּקְסַרְקְטִין שֶׁל עַבָּסִיָּה הֲמוּלָה וְהִתְרַגְּשׁוּת. שְׁנֵי אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל גְדוּד תּוֹפְשֵׁי הַשֶׁלַח הָ־21 כְּבָר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, לְאֹרֶךְ שְׂפַת הַנִּילוּס. עוֹד שְׁנַיִם עָמְדוּ לָצֵאת לְמָחֲרַת הַבֹּקֶר. בְּסַךְ־הַכֹּל סֻפְּחוּ אֶל הַגְּדוּד הָ־21 שִׁבְעָה קְצִינִים מִגְּדוּדִים אֲחֵרִים שֶׁל חֵיל הַפָּרָשִׁים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ לִמְלוֹא הַכֹּחַ הַצְּבָאִי. קְצִינִים אֵלֶּה נִתְחַלְקוּ בֵּין הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הַשׁוֹנִים, לְפַקֵד עַל פְּלֻגּוֹת־פָּרָשֵׁיהֶם. פְּלֻגָּה כָּזֹאת נִשְׁמְרָה בִּשְׁבִילִי עִם אַחַד הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הָרָאשִׁיִּים. אוּלָם מִפְּנֵי הַדִּחוּיִים וְאִי הַוַּדָּאוּת בְּבוֹאִי, נִתְּנָה הַפְּלֻגָּה לְאַחֵר, לִיטְנַנְט־הַמִּשְׁנֶה רוֹבֶּרְט גְרֶנְפֶל הִצְלִיחַ לְקַבֵּל אֶת מְקוֹמִי הַפָּנוּי. הוּא יָצָא לַדֶּרֶךְ מִתּוֹךְ הִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ. בְּקָהִיר סָבְרוּ הַכֹּל, שֶׁנְאַחֵר לָבוֹא אֶל הַמַּעֲרָכָה. שְׁנֵי הָאֶסְכַּדְרוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים אוּלַי יַגִּיעוּ לְשָׁם בְּעוֹד מוֹעֵד, אוּלָם אֵין לָדַעַת זֹאת אֶל נָכוֹן, “שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כַּמָּה שִׂחֵק לִי מַזְלִי”, כָּתַב גְרֶנְפֶל לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ, “הִנֵּה קִבַּלְתִּי אֶת פְּלֻגַת הַפָּרָשִׁים, שֶׁהָיְתָה יְעוּדָה בִּשְׁבִיל וִינְסְטוֹן, וְאָנוּ הָרִאשׁוֹנִים לִיצִיאָה” .

יַד הַמִּקְרֶה פּוֹעֶלֶת בְּחַיֵינוּ בְּלִי הֶרֶף, אוּלָם לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר לָנוּ לִרְאוֹת מַעֲלָלֶיהָ בִּבְהִירוּת גְמוּרָה. כְּפִי שֶׁנִּתְבָּרֵר, הֻשְׁמְדָה אוֹתָהּ פְּלֻגָה, בְּרֻבָּהּ הַמַּכְרִיעַ, בְּהַתְקָפָה שֶׁעָרַךְ הַגְּדוּד בְּמַעֲרֶכֶת 2 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, וּמַנְהִיגָהּ הַצָּעִיר וְאַמִּיץ הַלֵּב נֶהֱרַג. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְבֵית גְרֶנְפֶל הָאֲצִילִי*, * שֶׁהִקְרִיב אֶת חַיָּיו בְּמִלְחֲמוֹת הַקֵיסָרוּת. שְׁנַיִם מֵאֶחָיו הַצְעִירִים מִמֶּנּוּ נֶהֶרְגוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הָאֶחָד – לְאַחַר שֶׁזָּכָה בִּצְלָב וִיקְטוֹרְיָה; אַף רוּחוֹ כְּרוּחָם הָיָה עָשׂוּי לִבְלִי חָת.

תְּנוּעַת הַגְּדוּד, מַהֲלַךְ 1400 מִילִין לְלֵב אַפְרִיקָה, בֻּצְעָה בְּכָל אוֹתָהּ הַמְהִירוּת וְהַדַּיְקָנוּת הַנָּאָה, שֶׁבָּהּ הִצְטַיְנוּ כָּל סִדּוּרָיו שֶׁל קִיטְשֶׁנֶר בַּיָּמִים הָהֵם. הוּבַלְנוּ בָּרַכֶּבֶת לְאַסִיאוּט, וּמִשָּׁם בָּאֳנִיוֹת קְטַנּוֹת לְאַסוּאַן. הוֹלַכְנוּ אֶת סוּסֵינוּ מִסָּבִיב לָאֶשֶׁד בְּפִילֶא; בְּשַׁלָּל יָרַדְנוּ שׁוּב בָּאֳנִיּוֹת אֲחֵרוֹת; נָסַעְנוּ אַרְבָּעָה יָמִים עַד וַדִי־חַלְפָה, וּמִשָּׁם הִמְשַׁכְנוּ דַּרְכֵּנוּ, דֶּרֶךְ 400 מִילִין בַּמִּדְבָּר בִּמְסִלַּת־הַבַּרְזֶל הַצְבָאִית הַנִּפְלָאָה, שֶׁבְּהַשְׁלָמָתָהּ נֶחְתָּם גּוֹרָלוֹ שֶׁל שִׁלְטוֹן הַדֶּרְוִישִׁים. מִקֵץ שְׁבוּעַיִם, בְּדִיּוּק, לְאַחַר שֶׁיָּצָאנוּ מִקַּהִיר, הִגַּעְנוּ אֶל הַמַּחֲנֶה וּבְסִיס מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל שֶׁל הַצָּבָא, בִּמְקוֹם שֶׁמֵימֵי הָאַטְבָּרָה מִשְׁתַּפְּכִים לְתוֹךְ הַנִילוּס הָאַדִּיר.

הַנְסִיעָה הָיְתָה נֶהְדָּרָה. הַסִּדּוּרִים הַמְצֻיָּנִים, שֶׁנַעֲשׂוּ לְרַוְחָתֵנוּ וּלְנוֹחוּתֵנוּ, הַחֲבוּרָה הָעַלִיזָה, מַרְאוֹת־הַנּוֹף הַנָּאִים בְּחִדּוּשָׁם, שֶׁחָלְפוּ לְעֵינֵינוּ, הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַחֶדְוָה קַלַּת־הַדַּעַת, בָּהּ צִפָּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַמַּעֲרָכָה, הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה בְּוַדָּאוּת גְמוּרָה, וְלַתַּפְקִיד שֶׁיְמַלֵּא בָּהּ גְדוּד־הַפָּרָשִׁים הַבְּרִיטִי הַיְחִידִי עִם הַצְבָא – כֻּלָּם חָבְרוּ יַחַד לְהַנְעִים אֶת הַרְפַּתְקָתֵנוּ.

אוּלָם אֵימָה גְדוֹלָה אַחַת הוֹסִיפָה לְרָדְפֵנִי בְּלִי חָשָׂךְ. בְּקַהִיר לֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר עַל הָעֶמְדָּה שֶׁנָּקַט סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר בְּנוֹגֵעַ לָעֻבְדָה, שֶׁמִּינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה שְׁלָחַנִי לְסוּדַן בְּנִגּוּד לִרְצוֹנוֹ. רָאִיתִי בְּדִמְיוֹנִי טֵלֶגְרָמוֹת שֶׁל מְחָאָה מִצִּדּוֹ לְמִינִיסְטֶרְיוֹן־הַמִּלְחָמָה, שֶׁיַּעֲמִידוּ אֶת הַחֲלָטַת הַמִּינִיסְטֶרְיוֹן בְּמִבְחָן. מִתּוֹךְ הַפְרָזָה יְתֵרָה, כְּמִנְהַג אֲנָשִׁים חֲרֵדִים וְנִסְעָרִים, תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי אֶת הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל הָאַדְיוּטַנְט־גֵּנֵרָל בְּוַיְטְהוֹל מֵחֲמַת תּוֹכַחְתּוֹ הַקָּשָׁה, אוֹ אֲפִלּוּ הִתְנַגְּדוּתוֹ הָעַקְשָׁנִית שֶׁל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי הָאַדִּיר הַכֹּל־יָכֹל כִּמְעָט. חִכִּיתִי בְּכָל רֶגַע שֶׁיִּקְרָאוּנִי לַחֲזֹר, וּגְדוֹלָה מִזּוֹ: נִמְצֵאת עַתָּה תַּחַת פְּקוּדוֹ שֶׁל הַ“סִּרְדָּר”. מִי יִמְנָעֵהוּ מִלְהַפְלִיט אֶת הַמִּלִים: " הָשִׁיבוּהוּ, הַחֲזִירוּהוּ אֶל הַבָּסִיס; הוּא יָכוֹל לָבוֹא עִם פְּלֻגַּת הַמִּלּוּאִים לְאַחַר הַמַּעֲרָכָה", אוֹ בְּדוֹמֶה לְאֵלֶּה? כָּל פַּעַם שֶׁנִּתְקָרְבָה הָרַכֶּבֶת לְאַחַת הַתַּחֲנוֹת, כָּל פַּעַם שֶׁנִּתְקָרְבוּ כְּלֵי הַשַׁיִט שֶׁלָּנוּ לַחוֹף, הָיִיתִי בּוֹחֵן וּבוֹדֵק אֶת הַקָּהָל בְּעֵינַיִם נְבוֹכוֹת, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּרְאוּ סִגְנוֹנָיו שֶׁל אֶחָד מִקְּצִינֵי־הַמִּפְקָדָה, הֶחֱלַטְתִּי מִיָּד שֶׁאָמְנָם הִשִׂיגַתְנִי הָרָעָה. מְשַׁעַר אֲנִי שֶׁפּוֹשֵׁעַ הַבּוֹרֵחַ מֵאֵימַת הַדִּין מִתְנַסֶה בְּאוֹתוֹ הַנִּסָיוֹן בְּכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה שֶׁבַּדֶּרֶךְ. תּוֹדָה לָאֵל, אַמְצָאַת הָרַדְיוֹ טֶרֶם נוֹדְעָה בַּיָּמִים הָהֵם, שֶׁלּוּלֵא כֵן לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מְנוּחַת נֶפֶשׁ, אַף רֶגַע אָמְנָם לֹא הָיָה מִפְלָט מִן הַטֶּלֶגְרַף הָרָגִיל, שֶׁרִשְׁתּוֹ הָרְחָבָה הָיְתָה מְזֹרָה עָלֶיךָ גַּם אָז. אוּלָם הָיוּ, לַפָּחוֹת, הַפְסָקוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים, בָּהֶם הִשְׁתַּכְשְׁכָה דַּרְכֵּנוּ בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עַל מֵימֵי הַיְאֹר הַגָּדוֹל, מִחוּץ לְכָל קֶשֶׁר עִם עוֹלָם לְלֹא רַחֲמִים.

אוּלָם מִשֶׁהִתְקָרְבָה הַנְסִיעָה אֶל קִצָּהּ לְלֹא פֶּגַע, נִתְחַזְקָה תִּקְוָתִי, וְעַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְוַדִי חַלְפָה, הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת הַבָּאוֹת בְּאוֹר יוֹתֵר בָּהִיר. וַדַּאי שֶׁהַ“סִּרְדָּר”, הָעוֹמֵד עַתָּה בִּפְנֵי מַעֲרַכְתּוֹ הַקָּשָׁה וְהַמַּכְרַעַת בְּיוֹתֵר, וּמֻטֶּלֶת עָלָיו הָאַחֲרָיוּת הָעֲצוּמָה לְרִכּוּז הַצָּבָא וְהִתְקַדְּמוּתוֹ – עִנְיָן מְסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר, הַנָּתוּן כַּיָּדוּעַ, לְכָל פְּרָטִי פְּרָטָיו, לְהַשְׁגָּחָתוֹ הָאִישִׁית – טָרוּד, בְּלִי סָפֵק, בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלֹא יוּכַל לְהִפָּנוֹת לִתְקִיעַת שַׁפּוּד בְּגַלְגַלּוֹ שֶׁל סְגַן קָצִין רַע־מַזָל. אֶפְשָׁר, שֶׁלֹא תִּהְיֶה לוֹ שָׁהוּת, וְלֹא סַבְלָנוּת, לְהֵאָבֵק עִם מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה בְּטֵלֶגְרָמוֹת עֲרוּכוֹת בִּכְתָב־סְתָרִים. אֶפְשָׁר, שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת כָּל הָעִנְיָן, וּמִי יוֹדֵעַ: אֶפְשָׁר, שֶׁלֹא הֻגַּד לוֹ דָּבָר עַל עֶצֶם מְנוּיִי! וּכְשֶׁיָּרַדְנוּ בַּ־ 14 בְּאַבְגוּסְט, לְעֵת עֶרֶב, בְּרַפְסוֹדָה שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתָנוּ מִמַּחֲנֵה אַטְבָּרָה אֶל שְׂפָתוֹ הַשְׁמָאלִית שֶׁל הַנִּילוּס, קֹדֶם לִפְתִיחַת מַסָּעֵנוּ, מַהֲלַךְ 200 מִילִין לְבִירַת הַדֶּרְוִישִׁים, רָאִיתִי עַצְמִי זַכַּאי לְהַאֲמִין, כַּאֲגָג בִּשְׁעָתוֹ, כִּי “אָכֵן סַר מַר־הַמָּוֶת”. מַאֲמַצִי לֹא עָלוּ אֵפוֹא בַּתֹּהוּ. סֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי לְאַחַר זְמַן, בְּשָׁמְעוֹ דְּבַר מִנּוּיִי עַל יְדֵי מִינִיסְטֶרְיוֹן הַמִּלְחָמָה, רַק מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְחָזַר לָעִנְיָנִים הַחֲשׁוּבִים יוֹתֵר, שֶׁעָמְדוּ אָז עַל הַפֶּרֶק.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: עֶרֶב מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן    🔗

הָעוֹלָם לֹא יָשׁוּב עוֹד לִרְאוֹת מַעֲרָכָה כְּמַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן. הָיְתָה זֹאת הַחֻלְיָה הָאַחֲרוֹנָה בַּשַּׁרְשֶׁרֶת הָאֲרֻכָּה שֶׁל אוֹתָם הַסִּכְסוּכִים הַסַּסְגּוֹנִיִּים, שֶׁתִּפְאַרְתָּם הַמַּלְכוּתִית עָשְׂתָה כֹּה הַרְבֵּה לְהוֹסִיף קֶסֶם לַמִּלְחָמָה. הַכֹּל נִרְאָה לָעַיִן הַחֲשׂוּפָה. הַגְּיָסוֹת הִתְהַלְכוּ וְעָרְכוּ תִּמְרוֹנִים עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה הַשּׁוֹמְמָה, דֶּרֶךְ שָׁם הִתְפַּתֵּל הַנִּילוּס הָרָחָב, וּמַרְאֵהוּ מִשְׁתַּנֶה חֲלִיפוֹת מֵעֵין הַפְּלָדָה לְעֵין הַנְּחשֶׁת. פָּרָשִׁים דּוֹהֲרִים הִשְׂתָּעֲרוּ בְּטוּרִים צְפוּפִים, וְחֵיל־רַגְלִים אוֹ תּוֹפְשֵׂי־חֲנִיתוֹת עָמְדוּ בִּפְנֵיהֶם כְּחוֹמָה. מֵהָרֵי־הַטְּרָשִׁים הַמִּתְנַשְּׁאִים פֹּה וָפֹה מֵעַל הַיְאֹר נִתְגַּלָּה הַמַּחֲזֶה לְכָל פְּרָטָיו וְדִקְדּוּקָיו, מִתְעָרְבִים וּמִסְתַּבְּכִים זֶה בָּזֶה, וּמַרְאוֹת־שְׁרַבְרָא מַתִּיזִים עֲלֵיהֶם אֶת מֵימֵיהֶם הַדִּמְיוֹנִיִּים. הָעוֹלָם הַמַּמָּשִׁי, הַתַּכְלִיתִי, נִתְגַלָּה בְּצוּרוֹת חֲטוּבוֹת מָעֲשֵׂה־מַחֲשֶׁבֶת, שֶׁהָיוּ נִבְלָעוֹת וְהוֹלְכוֹת בְּזָהֳרֵי תַּעְתּוּעִים וּמִקְסְמֵי־שָׁוְא. רְצוּעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַיִם מַבְהִיקִים בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אֶלָּא חוֹלוֹת־הַמִּדְבָּר, לִחֲכוּ, כְּבַיָּכוֹל, אֶת רַגְלֵי הַחַיָּלִים בְּלֶכְתָּם. סוֹלְלוֹת שֶׁל חֵיל־הַתּוֹתְחָנִים, טוּרִים אֲרֻכִּים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים עָלוּ מִתּוֹךְ עוֹלָם מֻקְרָם שֶׁל בְּדֹלַח מְחֻסְפָּס אֶל הַחוֹלוֹת הַקָּשִׁים, הַצְּהֻבִּים, וְתָפְסוּ עֲמָדוֹת בֵּין סְלָעִים פְּרוּצִים, אֲדֻמִּים־שְׁחוֹרִים וּצְלָלִים סְגֻלִּים. עַל כָּל אֵלֶּה נִפְרְשָׂה כִּפַּת־הַשָּׁמַיִם הָעֲצוּמָה, בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ, מֵאָפֹר־חוּם עַד קְלָא־אִילָן, מִקְּלָא־אִילָן עַד עֹמֶק־הַתְכֵלֶת, וְהַשֶּׁמֶש הַלּוֹהֶטֶת הִכְּתָה עַל צַוְּארֵי הַצּוֹעֲדִים וְכִתְפֵיהֶם.

גְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָ־21, שֶׁהִגִּיעַ לִשְׂפַת הַנִּילוּס הַשְּׂמָאלִית בִּמְקוֹם שֶׁנְּהַר אַטְבָּרָה מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַיְאוֹר, בַּ־15 בְּאַבְגוּסְט, נָסַע קָדִימָה, מַהֲלַךְ תִּשְׁעָה יָמִים, אֶל מַחֲנֵה־הֶחָלוּץ צָפוֹנָה לְאֶשֶׁד שַׁבְלוּקָה. פְּרָט רָאוּי לְצִיוּן מְיֻחָד. בַּמָּקוֹם הַזֶּה, מִכָּל 4000 הַמִּילִין, שֶׁהֻקְצוּ לְזִרְמַת הַנִּילוּס לְיַם הַתִּיכוֹן, בָּחַר הַטֶּבַע לְהָקִים חוֹמַת־סְלָעִים נִשָּׂאָה. תַּחַת עֲקִיפִין שֶׁל עֲשָׂרָה מִילִין מִסָּבִיב לַקָּצֶה הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַחוֹמָה, בָּחַר הַיְאֹר לַעֲרֹךְ הַתְקָפַת־מֵישָׁרִין, וּפָרַץ אוֹ מָצָא לוֹ מוֹצָא בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הַסֶּלַע. הָעֶמְדָּה לְיַד שַׁבְלוּקָה הָיְתָה עֲשׂוּיָה לְהָטִיל אֵימָה. לֹא הָיְתָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ לָאֶשֶׁד בִּכְלֵי־שַׁיִט נוֹשְׂאֵי כֹּחוֹת מַסְפִּיקִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ מַקִּיפִים תְּחִלָּה אֶת כָּל רֶכֶס הֶהָרִים מִצַּד הַמִּדְבָּר. פּעֻלָּה כָּזוֹ הָיְתָה נוֹתֶנֶת הִזְדַּמְּנוּת תַּכְסִיסִית נָאָה לְצָבָא דֶּרְוִישִׁי אוֹרֵב בְּהָרֵי שַׁבְלוּקָה, לְהַכּוֹת בָּאֲגַף שֶׁל כָּל גַּיִס הָעוֹשֶׂה תְּנוּעַת עִקּוּף הֶכְרָחִית זוֹ. אֵין סָפֵק אֵפוֹא, שֶׁהָיְתָה הָרְוָחָה לְסֶר הֶרְבֶּרְט קִיטְשֶׁנֶר, כְּשֶׁקִּבֵּל מִפִּי פָּרָשָׁיו, צוֹפָיו וּמְרַגְּלָיו אֶת הַהַבְטָחָה, שֶׁעֶמְדָּה חֲזָקָה זוֹ נִשְׁאֲרָה בִּלְתִּי־מוּגֶנֶת עַל יְדֵי הָאוֹיֵב.

בְּכָל־זֹאת, נָקַטְנוּ בְּכָל אֶמְצְעֵי הַזְּהִירוּת שֶׁל שְׁעַת־מִלְחָמָה, כְּשֶׁעָלִינוּ בְּדֶרֶךְ הָמִּדְבָּר לַעֲקֹף אֶת רֶכֶס הֶהָרִים מִקָּצֵהוּ. כָּל הַכֹֹּחוֹת הָרוֹכְבִים הִתְקַדְּמוּ בִּתְנוּעַת הַקָּפָה רְחָבָה. אֲנַחְנוּ, אַף כִּי נִמְצֵאנוּ בָּאֲגַף הַפְּנִימִי, הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר מֶרְחַק 25 מִילִין מִמְּקוֹם חֲנָיַת־הַשַּׁחֲרִית שֶּׁלָּנוּ עַל שְׂפַת הַנִּילוּס צָפוֹנָה לְשָּבְלוּקָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ שׁוּב אֶל שְׂפַת הַיְאֹר לַחֲנַיַת־עַרְבִּית מִצִּדָּהּ הַדְּרוֹמִי, צַד אוֹמְדוּרְמָן, שֶׁל חוֹמַת־הַסֶּלַע. אֵלֶּה שֶׁבְּדוֹמֶה לִפְלֻגַּת הַפָּרָשִׁים שֶׁלִּי, הִשְׁתַּתְּפוּ בְּמִשְּמְרוֹת־הֶחָלוּץ, שֶׁהִסְתַּנְּנוּ דֶּרֶךְ שִׂיחֵי הַקּוֹצִים, צִפּוּ לִמְצֹא אוֹיֵב מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי כָּל שִׂיחַ, עֵינֵיהֶם פְּקוּחוֹת מְאֹד וְאָזְנֵיהָם נְטוּיוֹת, לִקְרַאת קוֹלוֹת־נֵפֶץ רִאשֹוֹנִים שֶׁל רוֹבִים, הָעֲלוּלִים לִפְתֹּח כָּל רֶגַע בִּירִיָּה. אוּלָם חוּץ מִקְּצָת רוֹכְבִים בּוֹדְדִים לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָֹמַעְנוּ כָּל דָּבָר חָשׁוּב, שֶׁיַּפְרִיעַ אוֹ אֲפִלּוּ יְגַוֵּן אֶת מַסָּעֵנוּ, וּכְשֶׁהֶאְדִּימָה הָעֲרָבָה הָעֲצוּמָה עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, עָקַבְנוּ בְּשֶׁקֶט אַחֲרֵי צְלָלֵינוּ הַמִּתְאָרְכִים וְהוֹלְכִים, שְׂמֵחִים לָשׁוּב וּלְרַוּוֹת צְמָאֵנוּ בְּמֵימָיו הַמְּתֻקִּים שֶׁל הַיְאֹר. אֳנִיּוֹת־מִקְלָעִים שְׁטוּחוֹת וְאַרְבּוֹת, מוֹשְכוֹת הֲמוֹן סִירוֹת־מִפְרָשִׂים טְעוּנוֹת צֵדָה וְתַחֲמשֶׁת, הִגִּיעוּ בֵּינְתַיִם בְּשָׁלוֹם עַד הָאֶשֶׁד, וְעַד ה־27 בְּאַבְגוּסְט רֻכְּזוּ כָּל כֹּחוֹתֵינוּ, שֶׁבָּאוּ בְּדֶרֶךְ הַמִּדְבָּר וְהַיְאֹר, דָּרוֹמָה לְהָרֵי שָׁבְלוּקָה, וְלֹא נוֹתְרוּ לָנוּ אֶלָּא חֲמִשָּׁה יְמֵי־מַסָּע רְגִילִים בָּעֲרָבָה הַפְּתוּחָה, לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

בַּ־28 פָּתַח הַצָּבָא בְּמַסַּע־הִתְקַדְּמוּתוֹ הַסּוֹפִי. חֲמוּשִׁים וַעֲרוּכִים לַמִּלְחָמָה, עָשִׂינוּ רַק מִשְּׁמוֹנָה עַד עֲשָׂרָה מִילִין לְיוֹם, כְּדֵי לַחֲסֹךְ מְלוֹא כֹּחֵנוּ לַהִתְנַגְּשׁוּת, הָעֲלוּלָה לִפְרֹץ כָּל רֶגַע. לֹא נָשָׂאנוּ אִתָּנוּ כָּל מִטְעָן. שָׁאַבְנוּ אֶת מֵימֵינוּ מִן הַנִּילוּס, וּמְזוֹנוֹתֵינוּ סֻפְּקוּ עַל יְדֵי הַצִּי, מִדֵּי עֶרֶב. הַחֹם בְּחֵלֶק זֶה שֶׁל אַפְרִיקָה, וּבִתְקוּפָה זוֹ שֶׁל הַשָּׁנָה, הָיָה כָּבֵד. אַף כִּי הָיִינוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים עָבִים, מִרְפָּדוֹת לִכְתֵפֵינוּ וּקְסָדוֹת רַחֲבוֹת־שׁוּלַיִם לְרָאשֵׁינוּ, הָיְתָה הַשֶּׁמֶש מְבַתֶּקֶת אֶת גּוּפוֹתֵינוּ בְּקַרְנֶיהָ הַלּוֹהֲטוֹת. מֵימִיוֹת־הַבַּד, הַתְּלוּיוֹת בְּאֻכָּפֵינוּ, שֶׁקְּרִירוּתָן הַנְּעִימָה נִשְׁתַּמְּרָה מִתּוֹךְ הִתְאַיְּדוּתָן שֶׁלָּהֶן עַצְמָן, נִתְרוֹקְנוּ זְמַן רַב לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה. מַה יָּקְרוּ שְׁעוֹת הָעַרְבַּיִם, כְּשֶׁהִגִּיעַ חֵיל הָרַגְלִים אֶל מַחֲנֵהוּ הָאַרְעַי וְסֻלַּק הַמָּסָךְ אֶל חֵיל הַפָּרָשִׁים וְיָרַדְנוּ בְּשׁוּרָה תּוֹךְ דִּמְדּוּמֵי פָּז וְאַרְגָּמָן, לִשְׁתּוֹת וְלִשְׁתּוֹת, וְלִשְׁתּוֹת שׁוּב מִשֶּׁפַע מֵימָיו שֶׁל הַנִּילוּס הַמָּהִיר.

מוּבָן, שֶׁלָּעֵת הַזֹאת הָיָה מֻחְלָט וְגָמוּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים הַבְּרִיטִי שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּל קְרָבוֹת. כְּלוּם אֵין כָּאן אֲחִיזַת־עֵינַיִם? הַאֻמְנָם יֵשׁ דֶּרְוִישִׁים בַּמָּקוֹם? שֶָמָּא אֵינָם אֶלָּא אַגָּדָה, שֶׁנּוֹצְרָה עַל יְדֵי הַ“סִּרְדָּר” וְהַפַּמַּלְיָה הָאַנְגְּלוֹ־מִצְרִית שֶׁלּוֹ? יוֹדְעֵי־דָּבָר שֶׁבֵּינֵינוּ סָבְרוּ, שֶׁאַף כִּי, בְּלִי סָפֵק, נִתְאַסְּפוּ הֲמוֹן דֶּרְוִישִׁים בְּאוֹמְדוּרְמָן, הֲרֵי הֶחֱלִיטוּ כֻּלָּם לְהִמָּנַע מִקְּרָבוֹת, וּכְבָר הֵם זוֹרְמִים בְּכַמָּה דְּרָכִים לְקוֹרְדוֹפָן הָרְחוֹקָה מֶרְחַק מֵאוֹת מִילִין. “כָּךְ נִהְיֶה נוֹסְעִים חֳדָשִׁים עַל חֳדָשִׁים וְעַד קַו־הַמַּשְׁוֶה נַגִּיעַ”. לוּ יְהִי כֵן. מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים! חַיֵּי דְּרוֹר, בַּחוּרִים כַּאֲרָזִים, תַּרְגִּילִים מַרְנִינֵי־לֵב, מָזוֹן לָשֹבַע, וְעִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, וְכֵן עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה – לַפָּחוֹת – מַיִם בְּשֶׁפַע. כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיִינוּ מְגַלִּים אֶרֶץ חֲדָשָׁה, וְאוּלַי סוֹף סוֹף, נִזְכֶּה יוֹם אֶחָד לִרְאוֹת עוֹד מַשֶּׁהוּ. אוּלָם כְּשֶׁסָּעַדְתִּי בַּ־31 פַּת־עַרְבִּית בִּמְסִבַּת הַקְּצִינִים הַבְּרִיטִיִּים שֶׁל בַּטַּלְיוֹן סוּדָנִי, שָׁמַעְתִּי דֵּעָה אַחֶרֶת. “כֻּלָּם נִמְצָאִים בַּמָּקוֹם”, אָמְרוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה, שֶׁנִּלְחֲמוּ בַּדֶּרְוִישִׁים עֶשֶׂר שָׁנִים. וַדַּאי שֶׁהַלָּלוּ “יְבַיְּמוּ מַעֲרָכָה” לְהָגֵן עַל בִּירַת קֵיסָרוּתָם. לֹא אֲנָשִׁים כְּמוֹהֶם יִבְרְחוּ. אָנוּ נִמְצָא אוֹתָם עֲרוּכִים לַמִּלְחָמָה מִחוּץ לָעִיר; וְאָנוּ נִמְצָאִים עַתָּה בְּמֶרְחַק 18 מִילִין מִן הָעִיר.

מַסָּעֵנוּ בַּ־1 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר הֵחֵל, כְּכָל שְׁאָר הַמַּסָּעִים, בְּשֶׁקֶט גָּמוּר, אוּלָם מִשָּׁעָה 9, בְּעֵרֶךְ, הֵחֵלּוּ מִשְׁמְרוֹתֵינוּ לִרְאוֹת דְּבָרִים. שְׁמוּעוֹת הִסְתַּנְּנוּ עַל יְדֵי פְּלֻגּוֹת־הַפָּרַשִׁים אֶל הָאֶסְכַּדְרוֹנִים בְּדְבַר טְלָאִים לְבָנִים וְזַהֲרוֹרֵי אוֹר, הַמְנַצְנְצִים בְּתוֹךְ בְּרַק מַרְאוֹת־הַשְּׁרַבְרָא⁶⁷, הָעוֹטֵף אֶת הָאֹפֶק הַדְּרוֹמִי. הָאֶסְכַּדְרוֹן, שֶׁנִּמְנֵיתִי עָלָיו, הָעֳסַק בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם רַק כְּחֵיל־עֵזֶר לֶחָלוּץ הַמִּתְקַדֵּם, וַאֲנַחְנוּ הִתְקַדַּמְנוּ בִּרְכִיבָה אִטִּית מִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּרָה, שֶׁהָיְתָה גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת. בְּעֶשֶׂר וָחֵצִי בְּעֵרֶךְ, מִשֶּׁעָלִינוּ עַל גִּבְעַת חוֹל רַחֲבַת־יָדַיִם, רָאִינוּ לְפָנֵינוּ, בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִמִּיל אֶחָד, אֶת מִשְׁמְרוֹת־הֶחָלוּץ שֶׁלָּנוּ נֶעֱצָרִים בְּקַו אָרֹך, מִשֶּׁהִשְׁגִיחוּ כַּנִּרְאֶה בְּמַשֶּׁהוּ, מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל מַסְלוּלָם. מִיָּד נִצְטַוֵּינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לַעֲצֹר בְּסוּסֵינוּ, וּבִמְהֵרָה הוֹפִיעַ עַל יָדֵנוּ קָצִין צָעִיר מֵאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָרוֹת וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה וְהַמַּכְרַעַת. “רָאִינוּ אוֹיֵב”, אָמַר בְּפָנִים מְאִירוֹת. “הֵיכָן?” שָׁאַלְנוּ. “הִנֵּה שָׁם, הַאֵין אַתֶּם רוֹאִים? הַבִּיטוּ אֶל אוֹתוֹ הַכֶּתֶם הַחוּם וְהָאָרֹךְ. אֵלֶּה הֵם. לֹא בָּרְחוּ”. וְהִסְתַּלֵק. כֻּלָּנוּ הִשְׁגַּחְנוּ בְּכֶתֶם כֵּהֶה זֶה בָּאֹפֶק הָרָחוֹק, אוּלָם סָבַרְנוּ שֶׁזּוֹהִי חֹרְשָׁה שֶׁל שִׂיחֵי דַּרְדָּרִים. הַמִּשְׁקָפוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר לֹא הוֹעִילוּ לְהַקְנוֹת לָנוּ כָּל רֹשֶׁם אַחֵר בִּמְקוֹם שֶׁעָמַדְנוּ.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַסֶּרְגַּ’נְט הָרָאשִׁי שֶׁל הַגְּדוּד, שֶׁבָּא גַּם הוּא מִקַּו הֶחָלוּץ.

“כַּמָּה הֵם?” שָׁאַלְנוּ.

“גַּיִס נָאֶה”, הֵשִׁיב הָאִישׁ. “גַּיִס נָאֶה בְּהֶחְלֵט”. וְגַם הוּא הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

עַתָּה נִתְקַבְּלָה פְּקֻדָּה בְּחֵיל־הָעֵזֶר, לִשְׁלֹחַ אֶחָד מִצְּעִירֵי הַקְּצִינִים, שֶׁסּוּסוֹ אֵינוֹ כּוֹשֵׁל עֲדַיִן, אֶל הַקּוֹלוֹנֶל בְּקַו הֶחָלוּץ.

“מַר צֶ’רְצִ’יל”, אָמַר רֹאשׁ הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶלִּי, וַאֲנִי יָצָאתִי בִּדְהָרָה.

הָיָה עָלַי לָרֶדֶת בְּמִדְרוֹן וְלַעֲלוֹת בְּרָמָה שְׁנִיָּה, עַד שֶֹמָּצָאתִי אֶת קוֹלוֹנֶל מַרְטִין בְּקַו הֶחָלוּץ לְיַד אֵילוּ גְּבָעוֹת שֶׁל חוֹל⁶⁸. “בֹּקֶר טוֹב”, אָמַר הַקּוֹלוֹנֶל. “הָאוֹיֵב הֵחֵל זֶה עַתָּה לְהֵתְקַדֵּם. מִצְעָדוֹ מָהִיר לְמַדַּי. רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתִּרְאֶה אֶת מַעֲמָדֵנוּ בְּמוֹ עֵינֶיךָ, אַחַר תִּדְהַר בַּחֲזָרָה, בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, בְּלִי שֶׁיְבֻלַּע לְסוּסְךָ, וְתִמְסֹר הוֹדָעָה אִישִׁית לַ”סִּרְדָּר". אַתָּה תִּמְצָאֶנוּ עוֹלֶה עִם חֵיל־הָרַגְלִים.

וּבְכֵן, הָיָה עָלַי לְהִפָּגֵשׁ עִם קִיטְשֶׁנֶר, עַל אַף הַכֹּל! הֲיֻפְתַּע לִרְאוֹת פָּנַי? הֲיִתְקַצֵּף? הֲיֹאמַר: “מַה מַּעֲשֶׂיךָ כָּאן, לַעֲזָאזֵל? דּוֹמַנִּי, שֶׁצִּוִּיתִיךָ לֹא לָבוֹא?” הֲיַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל אֲדִישׁוּת מִתּוֹךְ בּוּז? אוֹ שֶׁמָא יִסְתַּפֵּק בְּקַבָּלַת הַהוֹדָעָה, בְּלִי לִטְרֹחַ וְלַחֲקֹר לְשֵׁם הַקָּצִין שֶׁהֱבִיאָהּ אֵלָיו? בְּכָל אֹפֶן, אֵין לְךָ הַצְדָּקָה רִשְׁמִית טוֹבָה יוֹתֵר מִן הַבְּשׂוֹרָה עַל חֵיל־אוֹיֵב מִתְקַדֵּם לְעֻמָּתוֹ, כְּדֵי לִפְתֹּח בְּשִׂיחָה עִם אָדָם גָּדוֹל זֶה. הַצִּפִּיָּה לְשִׂיחָה זוֹ עוֹרְרָה בִּי עִנְיָן וְהִתְרַגְּשׁוּת לֹא פָּחוֹת מִן הַמַּעֲרָכָה הַמְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, וְהָאֶפְשָׁרֻיּוֹת מִצַּד הַמְאַסֵּף נִרְאוּ, עַל כָּל פָּנִים, מְעַנְיְנוֹת לֹא פָּחוֹת, וּמִבְּחִינוֹת יְדוּעוֹת, מַבְטִיחוֹת לֹא פָּחוֹת, מִן הָאוֹיֵב שֶׁבְּקַו הֶחָזִית.

לְאַחַר הִסְתַּכְּלוּת מְמֻשֶּׁכֶת בְּמַחֲנֶה הָאוֹיֵב וּלְאַחַר שֶׁהֻגַּד לִי כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד בְּקַו־הֶחָלוּץ, דָּפַקְתִּי אֶת סוּסִי וְנִשֵּׂאתִי בִּדְהָרָה וְרִיצָה קַלָּה, חֲלִיפוֹת, דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה מִילִין בַּמִּדְבָּר, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּין חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּתְקַדֵּם לְבֵין עִקַּר הַצָּבָא. הַחֹם הָיָה צוֹרֵב, וְכֵוָן שֶׁהָיִתִי בָּטוּחַ כִּמְעַט, שֶׁנִּלָּחֵם בִּרְכִיבָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, נָהַגְתִּי בְּסוּסִי בְּמִדַּת־הָרַחֲמִים, עַד כַּמָּה שֶׁדְּחִיפוּת שְׁלִיחוּתִי הִתִּירָה זֹאת. לְפִיכָךְ עָבְרוּ כְּאַרְבָּעִים דַּקָּה עַד שֶׁהִתְחַלְתִי מִתְקָרֵב אֶל חֵיל־הָרָגְלִים.

עָמַדְתִּי לְרֶגַע, לָתֵת מָנוֹחַ לְסוּסִי וְלָזוּן עֵינַי בַּמַּרְאֶה הַכְּלָלִי מֵעַל גִּבְעַת־טְרָשִׁים שְׁחוֹרָה: הַמַּחֲזֶה הָיָה נֶאְדָּרִי בֶּאֱמֶת. הַצָּבָא הַבְּרִיטִי־הַמִּצְרִי הָיָה מִתְקַדֵּם, עָרוּךְ לַקְּרָב. חָמֵשׁ בְּרִיגָדוֹת מֻצָּקוֹת, שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה בַּטַּלְיוֹנִים שֶׁל חֵיל הָרַגְלִים בּכָל בְּרִיגָדָה, עוֹלוֹת בְּטוּרִים פְּתוּחִים, מַעֲשֵׂה־סֻלָּמוֹת, מִשְׂפַת הַנִּילוּס. אַחֲרֵי גּוּשֵׁי אָדָם עֲצוּמִים אֵלֶּה הֶחֱזִיקוּ שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל תּוֹתְחָנִים, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם שַׁיָּרוֹת לְאֵין סוֹף שֶׁל גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי צֵדָה. עַל פְּנֵי הַיְאֹר, בְּקַו מַקְבִּיל לַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה, נָעוּ הֲמוֹנֵי סִירוֹת־מִפְרָשׂ כִּבְדוֹת־מִטְעָן, נִגְרָרוֹת אַחֲרֵי שְׁתֵּי עַשְׂרוֹת אַרְבּוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה הִבְהִיקוּ בְּזַעַם שֶׁבַע אוֹ שְׁמוֹנֶה אֳנִיוֹת־מִקְלָעִים לְבָנוֹת, מוּכָנוֹת וּמְזֻמָּנוֹת לִפְעֻלָּה. בַּאֲגַף הַמִּדְבָּר וּבְכִוּוּן לָאוֹיֵב נִרְאוּ כִּתְרֵיסַר אֶסְכַּדְרוֹנִים שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּצְרִי, הָתּוֹמֵךְ בְּקַו־הֶחָלוּץ, וּרְוָחִים רְחָבִים בֵּינֵיהֶם, וְטוּרִים שֶׁל גְּדוּד רוֹכְבֵי־הַגְּמָלִים, בְּצֶבַע אָפֹר וְשׁוֹקוֹלָדָה, מַשְׁלִימִים אֶת הַפָּנוֹרָמָה רַחֲבָת־הַיָּדַיִם.

לְאַחַר שֶׁנָּתַתִּי לְסוּסִי לִשְׁאֹף רוּחַ, מִבְּלִי חֶפְצִי לְהַגִּיעַ נִסְעָרִים, רָכַבְתִּי לְמֶרְכָּזָה שֶׁל שִׁפְעַת חֵיל־הַרַגְלִים. בִּמְהֵרָה הִשְׁגַּחְתִּי בְּשַׁיָּרַת־רוֹכְבִים גְּדוֹלָה לְמַדַּי, וְנֵס אָדֹם־בָּהִיר בְּראֹשָׁהּ. מִשֶּׁנִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ יוֹתֵר, רָאִיתִי אֶת הַ“יּוּנְיוֹן גֶּ’ק”⁶⁹ בְּצַד הַדֶּגֶל הַמִּצְרִי. קִיטְשֶׁנֶר רָכַב לְבַדּוֹ כִּמְלוֹא אֹרֶךְ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סוּסִים לִפְנֵי קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ. שְׁנֵי נוֹשְׂאֵי־דִּגְלוֹ צָעֲדוּ מֵאֲחוֹרָיו, וְהַקְּצִינִים הָרָאשִׁיִּים שֶׁל מַטֵּה הַצָּבָא הָאַנְגְּלוֹ־מִצְרִי רָכְבוּ אַחֲרֵיהֶם, מַמָּשׁ כַּמְתֹאָר בַּסְּפָרִים־הַמְצֻיָּרִים.

אֲנִי הִתְקָרַבְתִּי כְּדֵי זָוִית צָרָה, הִסְתּוֹבַבְתִּי בַּחֲצִי־עִגּוּל לְצִדּוֹ, מָשַׁכְתִּי אֶת סוּסִי מִסְפַּר פְּסִיעוֹת מֵאֲחוֹרָיו וְהִצְדַּעְתִּי. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיַּי נִתְגַּלְּתָה לְעֵינַי אוֹתָהּ דְּמוּת מְצֻיָּנָה, שֶׁכְּבָר יָצְאוּ לָהּ מוֹנִיטִין, וַעֲדַיִן הָיְתָה עֲתִידָה לְהִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם כֻּלוֹ לְדוֹרֵי־דּוֹרוֹת. הוּא הֵסֵב אֶת פָּנָיו הַקּוֹדְרִים לְעֻמָּתִי. שְׂפָמוֹ הַכָּבֵד, הַמַּבָּט הַמְשֻׁנֶּה, הַמִּתְגַּלְגֵּל, הַלְחָיַיִם וְהַלֶּסֶת הַשְּׁזוּפוֹת כְּעֵין הָאַרְגָּמָן, נִתְרַשְּׁמוּ בְּזִכְרוֹנִי.

“אֲדוֹנִי” אָמַרְתִי, “בָּאתִי מִגְּדוּד תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָ־21, לְהוֹדִיעֲךָ דָּבָר”. הוּא הֵנִיד רֹאשׁוֹ קְצָת לְאוֹת, שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ. תֵּאַרְתִּי אֶת הַמַּצָּב בִּדְבָרִים, שֶׁעִיַּנְתִּי בָּהֶם אַגַּב רְכִיבָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָם תַּמְצִיתִיִּים כְּכָל הָאֶפְשָׁר. “רָאִינוּ אֶת הָאוֹיֵב, וְדוֹמֶה שֶׁמִּסְפָּרוֹ רַב הוּא; גְּיָסוֹתָיו הָעִקָּרִיִּים נִמְצָאִים בְּמֶרְחַק שִׁבְעָה מִילִין, בְּעֵרֶךְ, מֵאִתָּנוּ, וְחוֹצְצִים בּמֵישָׁרִין כִּמְעַט, בֵּין עֶמְדָּתֵנוּ הַנּוֹכְחִית לְבֵין אוֹמְדוּרְמָן הָעִיר. עַד שָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם, אוּלָם לְאַחַר חֲמִשָּׁה רְגָעִים רָאִינוּ בִּתְנוּעָתָם, וּכְשֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי אַרְבָּעִים דַּקָּה, עֲדַיִן הָיוּ מִתְקַדְּמִים בִּמְהִירוּת”.

הוּא הִקְשִׁיב בְּדוּמִיָּה גְּמוּרָה לְכָל הֶגֶה, בְּעוֹד אָנוּ רוֹכְבִים זֶה בְּצַד זֶה וְסוּסֵינוּ בּוֹסְסִים אֶת הַחוֹל. לְאַחַר הַפְסָקָה מְמֻשָּׁכָה אָמַר: אַַתָּה אוֹמֵר, שֶׁחֵיל הַדֶּרְוִישִׁים מִתְקַדֵּם. כַּמָּה זְמַן נוֹתַר לִי, לְדַעְתְּךָ?" תְּשׁוּבָתִי בָּאָה בִּמְהִירוּת הַבָּזָק: “יֵשׁ לְךָ, לַפָּחוֹת שָׁעָה – אוּלַי שָׁעָה וָחֵצִי, אֲדוֹנִי, אַף אִם יהְיוּ מִתְקַדְּמִים בְּאוֹתָהּ הַמְּהִירוּת, שֶׁהֵחֵלוּ בָּהּ”. הוּא הֵטִיל אֶת רֹאשׁוֹ אֲחוֹרַנִית בְּאֹפֶן שֶׁהִשְׁאִירַנִי בְּסָפֵק, אִם הוּא מְקַבֵּל אוֹ דּוֹחֶה אֻמְדָּנָה זוֹ, אַחַר הֶחֱוָה קִדָּה קַלָּה לְאוֹת, שֶׁמִּלֵּאתִי אֶת שְׁלִיחוּתִי. הִצְדַּעְתִּי וְעָצַרְתִּי בְּמוֹשְׁכוֹת סוּסִי, עַד שֶׁעָבְרָה שַׁיָּרָתוֹ כֻּלָּהּ עַל פָּנָי.

מִתּוֹךְ חֶרְדַּת־מָה הִתְחַלְתִּי מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת מְהִירוּת וּמֶרְחָק, כְּדֵי לִבְדֹּק, עַד כַֹמָּה הִתְאִימָה תְּשׁוּבָתִי הִנִּמְהָרָה לִכְלָלֵי הַהִגָּיוֹן. הִגַּעְתִּי לִידֵי מַסְקָנָה בְּטוּחָה כִּמְעַט שֶׁלֹּא טָעִיתִי הַרְבֵּה. מִתּוֹךְ הַנָּחָה, שֶׁאֵין חֵיל־הַדֶּרְוִישִׁים הָאִטִּי מִתְקַדֵּם יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה מִילִין לְשָׁעָה, הֲרֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר שִׁבְעָה מִילִין – לְפִי אֻמְדָּנַת־הַמֶּרְחָק שֶׁלִי – בְּפָחוֹת מִשָׁעָה וָחֵצִי.

הַרְהוֹרִים אֵלֶּה נִפְסְקוּ לְשֵׁמַע קוֹל דּוֹבֵר יְדִידוּת: “בּוֹאָה אִתָּנוּ אֶל פַּת־הַצָּהֳרַיִם”. הָיָה זֶה קָצִין מֵחֶבֶר־הָעוֹבְדִים שֶׁל סֶר רֵגִ’ינַלְד וִנְגֵּיט, מְנַהֵל שֵׁרוּת־הַמּוֹדִיעִין הַצְּבָאִי. הוּא הִצִּיג אוֹתִי לִפְנֵי מְנַהֲלוֹ וְזֶה קִבְּלַנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. לְמוֹתָר לְהַגִּיד, כַּמָּה שָׂמַחְתִּי לַהִזְדַּמְּנוּת הַמְשֻׁלֶּשֶׁת שֶׁל סְעֻדָּה נָאָה, חַבְרוּתָא נָאָה וְשִׂיחָה נָאָה עַל הַמְּאֹרָעוֹת הָעוֹמְדִים לְהִתְחוֹלֵל. בֵּינְתַיִם רָאִיתִי אֶת חֵיל־הָרַגְלִים בְּכָל מָקוֹם, מִסְתַּדֵּר שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּצוּרַת קֶשֶׁת מוּל פְּנֵי הַיְאֹר. שִׂיחֵי־הַדַּרְדָּרִים שֶׁבְּקִרְבַת הַבְּרִיגָדָה הָרֹאשָׁה קֻצְּצוּ בִּשְׁקִידָה רַבָּה וְאֻגְּדוּ לְזַעֲרִיבָּה⁷⁰. בַּמַּסְלוּל שֶׁעָבַרְנוּ בּוֹ הוּקַם לְעֵינֵינוּ כֹּתֶל נָמוּךְ שֶׁל תֵּבוֹת צְנִימִים, וּבְרֹאשׁ כֹּתֶל זֶה נִפְרְשָׂה שַׁעֲוָנִיָּה לְבָנָה, שֶׁעָלֶיהָ הוּשְׂמוּ הַרְבֵּה בַּקְבּוּקִים מְעוֹרְרֵי תֵּאָבוֹן וְצַלָּחוֹת גְּדוֹלוֹת מְלֵאוֹת בָּשָׂר מְשֻׁמָּר וִירָקוֹת כְּבוּשִׁים. מַרְאֵה פֶּלֶא זֶה, שֶׁקָּם וְהָיָה כִּבְמַטֵּה קְסָמִים בְּלֵב הַמִּדְבָּר, שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לַקְּרָבוֹת, מִלֵּא אֶת לְבָבִי רַחֲשֵׁי־תּוֹדָה נֶאֱמָנִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִיתִי מַרְגִּישׁ בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן הָרְגִילָה, בְּיָמִים כְּתִקְנָם.

כָּל הָרוֹכְבִים יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם, וְהַשַּׁמָּשִׁים מִהֲרוּ לְהוֹלִיךְ אוֹתָם. מִשֶּׁהֻתְקְנָה הַסְּעֻדָּה, נֶעְלַם קִיטְשְׁנֶר מֵעֵינַי. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְיַחֵד בְּרִחוּק־מָה מִמִּפְקַדְתּוֹ. לֹא יָדַעְתִּי, וְגַם לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי לָדַעַת, אִם הָיָה סוֹעֵד עַל עֲרֵמָה שֶׁל תֵּבוֹת־צְנִימִים, מְיֻחֶדֶת לוֹ לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא סָעַד כְּלָל. אֲנִי הִתְקַפְתִּי אֶת הַבָּשָׂר הַמְשֻׁמָּר וְהַמַּשְׁקֶה הַקָּרִיר בִּתְשׂוּמַת־לֵב מְרֻכֶּזֶת. כֻּלָּנוּ עָלַצְנוּ וְדַעְתֵּנוּ הָיְתָה בְּדוּחָה עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר. הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְפַת־צָהֳרַיִם שֶׁלִּפְנֵי תַּחֲרֻיּוֹת שֶׁל הַדֶּרְבִּי⁷¹. זוֹכֵר אֲנִי, שֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי מֵסֵב עַל יַד נְצִיגָהּ שֶׁל הַמִּפְקָדָה הַגֶּרְמָנִית הָעֶלְיוֹנָה, בָּרוֹן פוֹן־טִידֵמַן. "הַיּוֹם – אֶחָד בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, אָמַר הַבָּרוֹן, “יוֹם גָּדוֹל לָנוּ, וְעַתָּה יוֹם גָּדוֹל לָכֶם: סֶדַּן וְסוּדַן”. הֶעָרָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו עַד מְאֹד, וְהוּא חָזַר עָלֶיהָ כַּמָּה פְּעָמִים בִּפְנֵי הַמְסֻבִּים, שֶׁמֵּהֶם גִּלּוּ בָּהּ כְּעֵין לַעַג מְסֻתָּר. “הַאֻמְנָם תִּפְרֹץ הַמַּעֲרָכָה?” שָּאַלְתִּי אֶת הַגֵּנֵרַל וִנְגֵּיט. “בְּוַדַּאי”, הֵשִׁיב הַגֵּנֵרַל. “מָתַי?” הוֹסַפְתִּי לִשְֹאֹל, “מָחָר?” “לֹא”, הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ, “כִּי הַיּוֹם, כָּאן, בְּעוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם”. אָכֵן הָיְתָה זֹאת שָׁעָה גְּדוֹלָה בְּחַיֵּינוּ, וַאֲנִי, קָצִין צָעִיר וְעָלוּב, שֶׁרָאָה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מְנֻדֶּה, הָיִיתִי עָמֵל וְטוֹרֵחַ בְּמַזְלְגִי וְסַכִּינִי, בְּתוֹךְ הַהֲמוּלָה הָעַלִּיזָה וְהַמִּדַּבֶּקֶת שֶׁל כָּל אוֹתָם אַדִּירֵי־הַצָּבָא.

כָּל אוֹתָה הַשָּׁעָה יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת חֵיל־הָרַגְלִים מְמַהֵר לְהִסְתַּדֵּר בְּשוּרוֹתָיו, וְגִדְרוֹת־הַקּוֹצִים גְּדֵלוֹת וְהוֹלְכוֹת מֵרֶגַע לְרֶגַע. עַרְבַת־הַחוֹל הַחֲשׂוּפָה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְלְלָה לְאִטָּהּ מִן הַיְאֹר בֵּדְמוּת רָמָה, כְּעֵין חֲצִי־הַסַּהַר, וּמֵעֵבֶר מִשָּׁם – מִשְׁמְרוֹת הֶחָלוּץ שֶׁל חֵיל־פָּרָשֵׁינוּ, וּכְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ, אַף חֵיל־הָאוֹיֵב הַמִּתְקַדֵּם בְּהַתְמָדָה. בְּעוֹד שָׁעָה תִּתְמַלֵּא אוֹתָהּ זִירָה הֲמוֹן דֶּרְוִישִׁים מִשְׂתָּעֲרִים וְתִתְכַּסֶּה עֲרֵמוֹת שֶׁל פְּגָרִים מֵתִים, בְּעוֹד טוּרֵי חֵיל־הָרַגְלִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַזַּעֲרִיבּוֹת יוֹרְקִים אֵשׁ מֵרוֹבֵיהֶם, וְשַׁאֲגַת תּוֹתְחֵיהֶם נִשְׁמַעַת לְמֵרָחוֹק. וַדַּאי שֶׁאָנוּ נְנַצֵּחַ. וַדַּאי, שֶׁאָנוּ נַשְׁמִידֵם, וּבְכָל זֹאת, עֻבְדָּה הִיא, שֶׁדַּרְוִישִׁים אֵלֶּה עַצְמָם עַל אַף כָּל הַדִּיוּק שֶׁבֵּכְלֵי־הַזַּיִן הַחֲדִישִׁים, הָרְסוּ לֹא אַחַת אֶל טוּרֵי הַבְּרִיטִים, כְּמוֹ בְּאַבּוּ־קְלִי וּבְטָמַאי, וְשׁוּב וְשׁוּב פָּרְצוּ וְהִכְרִיעוּ חָזִיתוֹת, שֶׁהֶחֱזִיק בָּהֶן הַצָּבָא הַמִּצְרִי לְבַדּוֹ. רָאִיתִי בְּדִמְיוֹנִי כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיֵי נֻסְחָאוֹת אֶפְשָׁרִיִּים שֶׁל הַמַּעֲרָכָה עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה, שֶׁנִּדְמְתָה כֹּה קְרוֹבָה; וְאַחַר כָּךְ, כְּאִלּוּ בְּכַוָּנָה לְהַכְרִיז עַל פְּתִיחָתָהּ: הַךְ־הָךְ! הַךְ־הָךְ, רָעֲמָה סוֹלְלַת ה“הוֹבִיצֶריִם”⁷² מֵעַל אִי קָרוֹב, בְּפָלְטָהּ אֵשׁ עַל קֶבֶר הַמַּהְדִּי בְּאוֹמְדוּרְמָן. אוּלָם כָּל קְרָבוֹת לֹא נֶעֶרְכוּ בַּ־1 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. כְּבָר בְּטֶרֶם הִסְפַּקְתִּי לְהִצְטָרֵף מֵחָדָשׁ אֶל הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁלִּי בְּקַו־הֶחָלוּץ, עָמַד חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים, וּלְאַחַר מְטַר יְרִיּוֹת בָּאֲוִיר, feu de joie⁷³ נִדְמָה מִתְכּוֹנֵן לִמְנוּחַת לַיְלָה. עָקַבְנוּ אַחֲרֵי תְּנוּעוֹתֵיהֶם לְמִן הַצָּהֳרַיִם וְעַד הָעֶרֶב, וּמִשְׁמְרוֹתֵינוּ הִתְחָרוּ וְהִתְגָּרוּ בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם. רַק לְאַחַר שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם חָזַרְנוּ אֶל הַנִּילוּס, בִּמְקוֹם שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ לְהַצְנִיעַ אֶת אֲנָשֵׁינוּ וְסוּסֵינוּ מֵאֲחוֹרֵי הָזַּעֲרִיבָּה עִם שְׂפָתוֹ הַתְּלוּלָה שֶׁל הַיְאֹר.

בְּמַצַּב הִתְגּוֹנְנוּת עֲלוּבָה זוֹ הֻגַּד לָנוּ, שֶׁנִּתְקַבְּלוּ יְדִיעוֹת נֶאֱמָנוֹת כִּי הָאוֹיֵב עוֹמֵד לִתְקֹף אוֹתָנוּ בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה. עֳנָשִׁים חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר הָיוּ צְפוּיִים לְכָל מִי שֶׁיָּהִין לִירוֹת מֵאֶקְדֹּח אוֹ רוֹבֶה, בְּתוֹךְ הֶקֵּפָהּ שֶׁל גֶּדֶר־הַקּוֹצִים, בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁהֵם – וַאֲפִילוּ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. אִילוּ פָּרְצוּ הַדֶּרְוִישִׁים אֶת הַקַּו וְחָדְרוּ לְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה, הָיָה עָלֵינוּ לְהִתְגּוֹנֵן בְּמִלְחֶמֶת־רַגְלִי, בַּחֲנִיתוֹת אוֹ בַּחֲרָבוֹת. עוֹדְדָה אוֹתָנוּ הָעֻבְדָּה, שֶׁהַבַּטַּלְיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגְּרֵנַדִּירִים וּבַטַּלְיוֹן שֶׁל בְּרִיגָדַת הַקַּלָּעִים שֶׁנֶּחְלְצוּ לְפָנֵינוּ, תָּפְסוּ אֶת קַו הַזַּעֲרִיבָּה בְּמֶרְחַק 500 יַרְד מֵעֶמְדָּתֵנוּ. שַׂמְנוּ מִבְטָחֵנוּ בִּגְיָסוֹת מְצֻיָּנִים אֵלֶה וְהִתְחַלְנוּ מַתְקִינִים עַצְמֵוּ לִסְעֻדַּת־הָעָרֶב.

כָּאן שִׂחֵק לִי מַזָּלִי לְשָׁעָה. הָיִיתִי מְטַיֵּל עִם קָצִין חָבֵר עַל שְׂפַת הַיְאֹר, כְּשֶׁנִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹת קוֹרְאִים אֵלֵינוּ מֵאֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים, שֶׁעָגְנָה בְּמֶרְחַק 20 אוֹ 30 רֶגֶל מִן הַחוֹף. פִּקֵּד עַל הָאֳנִיָּה קָצִין יַמִּי צָעִיר בְּשֵׁם בִּיטִי, שֶׁשֵּׁרַת זְמַן רַב בִּפְלֻגּוֹת־הַצִּי שֶׁל הַנִּילוּס, וְהָיָה עָתִיד לְהִתְפַּרְסֵם בִּגְבוּרָתוֹ עַל תְּכֵלֶת הַמַּיִם. קְצִינֵי אֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים, בְּמַדֵּיהֶם הַלְּבָנִים, לְלֹא רְבָב, הִתְאַוּוּ לָדַעַת מַה שֶּׁרָאָה חֵיל־הַפָּרָשִׁים בַּיַּבָּשָׁה, וְאָנוּ לֹא סֵרַבְנוּ, בְּשׁוּם פָּנִים, לִמְסֹר לָהֶם אֶת אֲשֶׁר יָדַעְנוּ. עַד שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה הִשְׁתָּעֵינוּ בְּשִׂיחָה עַלִּיזָה. מִתּוֹךְ קֹרַת־רוּחַ יְתֵרָה שָׁמְעוּ עַל הַפְּקֻדָּה הָאוֹסֶרַת אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּנֶשֶׁק חַם בְּתוֹךְ הַזַּעֲרִיבָּה וְהִשְׁמִיעוּ כַּמָּה הֲלָצוֹת עֲגוּמוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ.

בֵּין הַשְׁאָר, הִצִּיעוּ לָנוּ לְהִמָּלֵט לָאֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים, אִם תִּכְלֶה אֵלֵינוּ הָרָעָה. דָּחִינוּ הַצָּעָה זוֹ בְּגַאֲוָה רַבָּה, וְהִבַּעְנוּ אֶת בִּטְחוֹנֵנוּ בַּתָּכְנִית לְשִׁמּוּשׁ בַּחֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים תּוֹךְ מִלְחֶמֶת־רַגְלִי בַּאֲסַפְסוּף שֶׁל דֶּרְוִישִׁים עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל בְּאִישׁוֹן־לַיְלָה. לְאַחַר דִּבְרֵי לֵצָנוּת לָרֹב בָּא גָּד.

“מַה בְּעִנְיַן הַמַּשְׁקָאוֹת בְּמַחְנְכֶם? יֵשׁ אִתָּנוּ בָּאֳנִיָּה מִכָּל טוּב. תּוּכְלוּ לִתְפֹּס?” וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הוּטַל בַּקְבּוּק גָּדוֹל שֶׁל יֵין־שַׁמְפַּנְיָה מֵאֳנִיַּת־הַמִּקְלָעִים אֶל הַחוֹף. הַבַּקְבּוּק נָפַל לְמֵי הַנִּילוּס, אוּלָם בְּמַאֲמַר הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה, כְּבַיָּכוֹל, לֹא הָיָה הַיְאֹר עָמֹק בַּמָּקוֹם הַהוּא. נִכְנַסְתִּי עַד בִּרְכַּי בַּמַּיִם וּמָשִׁיתִי אֶת הַמַּתָּנָה הַנָּאָה שֶׁנָּשָׂאנוּ, עַלִּיזֵי־נִצָּחוֹן, חֲזָרָה לִמְסִבַּת הַקְּצִינִים.

מִלְחָמָה מִסּוּג זֶה מְלֵאָה אַפְתָּעוֹת מַרְנִינוֹת. לֹא הָיָה כָּל דִּמְיוֹן בֵּינָהּ לְבֵין מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם. הַכֹֹּל קִוּוּ לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. פֹּה וָפֹה בְּכָל גְּדוּד אוֹ בַּטַּלְיוֹן, הָיוּ עֲתִידִים חֲצִי הַתְּרֵיסַר, שְׁתֵּי עֲשָׂרוֹת – לְכָל הַיּוֹתֵר שְׁלֹשִׁים אוֹ אַרְבָּעִים, לְשַֹלֵּם אֶת הַמְּחִיר; אוּלָם הָרֹב הַמַּכְרִיעַ שֶׁל הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּמִלְחֲמוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה בַּיָּמִים הַטּוֹבִים הָהֵם, לֹא רָאוּ בְּכָךְ אֶלָּא מִיסוֹד הַסְּפּוֹרְט שֶּבְּמִשְׂחֲקֵי־תִּפְאֶרֶת. רֻבָּם שֶׁל אֵלֶּה נִגְזַר עֲלֵיהֶם עוֹד לִרְאוֹת מִלְחָמָה, בָּהּ נֶהְפַּךְ הַגַּלְגַּל, בִּמְקוֹם שֶׁבְּרִיגָדוֹת שְׁלֵמוֹת אֻכְּלוּ בְּאֵשׁ תּוֹתָחִים וּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה, בִּמְקוֹם שֶׁנִּצּוֹלֵי הַזְּוָעָה הָאַחַת יָדְעוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מִפְלָט מִן הַשְּׁנִיָּה, אוֹ מִן הַשְּׁלִישִׁית.

הַכֹּל תָּלוּי בִּקְנֵה מִדָּתָם שֶׁל מְאֹרָעוֹת. אָנוּ הַצְּעִירִים, שֶׁשָּׁכַבְנוּ לִישֹׁן אוֹתוֹ לַיְלָה בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מִילִין מִשִּׁשִּׁים אֶלֶף דַּרְוִישִׁים קַנָּאִים, מְזֻיָּנִים מִכַּף רֶגַל וְעַד רֹאשׁ, חִכִּינוּ בְּכָל רֶגַע לְהִשְׂתָּעֲרוּתָם הָעַזָּה מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן, שֶׁהַקְּרָב יִפְרֹץ עִם שַׁחַר, לְכָל הַמְאֻחָר – אוּלַי יְסֻלַּח לָנוּ, אִם חָשַׁבְנוּ, שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ.

 

פֶּרֶק חֲמִישָּׁה־עָשָׂר: חֲוָיוֹת שֶׁל הִשְׂתָּעֲרוּת חֵיל־פָּרָשִׁים    🔗

שָׁעָה אֲרֻכָּה לִפְנֵי זְרִיחַת הַחַמָּה הֱקִיצוֹנוּ, וּבְ־5, לְעֵרֶךְ, הָיָה הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי הָשֶּׁלַח עָרוּךְ לַקְּרָב, רָכוּב עַל סוּסָיו מִחוּץ לַזַּעֲרִיבָּה. רֹאשׁ הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁלִּי, הַמַּיּוֹר פִין, הִבְטִיחַ לִי יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי כֵן, לָתֵת לִי “הִזְדַּמְּנוּת”, בְּבוֹא מוֹעֵד. חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁיִּרְאֶה בִּשְׁלִיחוּתִי אֶל קִיטְשֶׁנֶר בְּיוֹם אֶתְמוֹל מִשּׁוּם פֵּרְעוֹן הַבְטָחָתוֹ; אוּלָם עַתָּה נִקְרֵאתִי מִפְּלֻגָּתִי, לְהֵחָלֵץ עִם אַחַד הַמִּשְׁמָרוֹת וּלְרַגֵּל אֶת הָרֶכֶס בֵּין הַפִּסְגָּה הַסְּלוּעָה שֶׁל גֶּ’בְּל סוּרְגָם לְבֵין הַיְאֹר. מִשְׁמָרוֹת אֲחֵרִים מִן הָאֶסְכַּדְרוֹן שֶׁלָּנוּ וּמֵחֵיל הַפָּרָשִׁים הַמִּצְרִי אַף הֵם הֻבְהֲלוּ קָדִימָה בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה. לָקַחְתִּי אִתִּי שִׁשָּׁה פָּרָשִׁים וְקוֹרְפּוֹרַל. דָּהַרְנוּ חִישׁ קַל עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמִּדְרוֹנִים הָמֻפְלָאִים שֶׁל הָרֶכֶס. אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יִשְׁוֶה לְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר. רֶבַע הַשָּׁעָה הָעוֹבֵר, עַד שֶׁיּוּרַם הַמָּסָךְ מֵעַל מַעֲמָד נֶעְלָם, הוּא אַחַד הַנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים בְּעֵת מִלְחָמָה. הֲשׁוֹלֵט הָאוֹיֵב בְּרֶכֶס זֶה, אוֹ לֹא? הֲרוֹכְבִים אָנוּ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה לִקְרַאת אַלְפֵי פִּרְאֵי אָדָם אַכְזָרִיִּים? כָּל צַעַד עָלוּל לְמוֹתֵת; בְּכָל זֹאת, אֵין בְּיָדְךָ לֶאֱחֹז בְּאֶמְצְעֵי־זְהִירוּת יְתֵרִים. הַגְּדוּד הֶחֱזִיק אַחֲרֵינוּ, וְהַשַּׁחַר הָיָה בּוֹקֵעַ וְהוֹלֵךְ. הָאֹפֶל נָגוֹז לְמֶחֱצָה, בְּעוֹד אָנוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים בָּרֶכֶס. מַה נִּמְצָא בְּהַגִּיעֵנוּ אֶל הַפִּסְגָה? כָּל הָרוֹצֶה לִטְעֹם טַעְמָהּ שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת נִמְרָצָה וּקְרִירָה עֲצָתִי לוֹ, לְהֵאָחֵז בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה.

וְהִנֵּה אָנוּ מִתְקָרְבִים לְרֹאשׁ הָרֶכֶס. בִּפְקֻדָּתִי, בָּא פָּרָשׁ אֶחָד כְּמֵאָה יַרְד מֵאֲחוֹרַי. כִּי יִקְרֵנוּ אָסוֹן, יִשָּׁאֵר הוּא אִישׁ־הַבְּשׂוֹרָה. אֵין אָנוּ שׁוֹמְעִים דָּבָר אֶלָּא שַׁעֲטַת הַסּוּסִים שֶׁלָּנוּ. הִגַּעְנוּ לְשִׂיא הָהָר. אָנוּ מְרַסְּנִים אֶת סוּסֵינוּ. הָאֹפֶק מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ מֵרֶגַע לְרֶגַע. אָנוּ רוֹאִים כְּבָר בְּמֶרְחַק מָאתַיִם יַרְד. עוֹד רֶגַע וְנִרְאֶה אוּלַי כִּרְבִיעִית הַמִּיל. שַׁלְוָה מִסָּבִיב; אֵין סִמָּנֵי חַיִּים זוּלָתֵנוּ בֵּין הַסְּלָעִים וְגִבְעוֹת־הַחוֹל שֶׁל הָרֶכֶס. אֵין מַאֲרָב וְאֵין חֵיל כִּבּוּשׁ! הָעֲרָבָה נֶחֱשֶׂפֶת לְרַגְלֵינוּ. עַתָּה אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּמֶרְחַק יוֹתֵר מִמַּחֲצִית הַמִּיל.

וּבְכֵן הִסְתַּלְקוּ כְּלָּם יַחַד! בְּדיּוּק, מַה שֶׁאָמַרְנוּ! כֻּלָּם בָּרְחוּ לְקוֹרְדוֹפָן; אֵין קְרָב! אוּלָם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד! אוֹר הַיּוֹם גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ. מָסָךְ אַחַר מָסָךְ מוּרָם מֵעַל הַנּוֹף. מַה זֶּה מְנַצְנֵץ בָּעֲרָבָה הָרְחוֹקָה? לֹא – כִּי עַתָּה זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ – מַה הֵם הַסִּמָּנִים הַמַּשְׁחִירִים מֵאֲחוֹרֵי זַהֲרוּרִים אֵלֶּה? הִנֵּה הִנָּם! כְּתָמִים שְׁחוֹרִים וַעֲצוּמִים אֵלֶּה הֵם אַלְפֵי אֲנָשִׁים; הַזַּהֲרוּרִים נִתָּזִים מִבְּרַק נִשְׁקָם. הַיּוֹם הֵאִיר עַל הַכֹּל. אֲנִי צוֹנֵחַ מֵעַל סוּסִי. אֲנִי כּוֹתֵב בְּפִנְקַס שְׂדֵה־הַקְּרָב: “חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים תּוֹפֵס עֲדַיִן עֶמְדָּה, כְּמִיל וָחֵצִי דְּרוֹמִית־מַעֲרָבִית לְגֶ’ּבְּל סוּרְגָם”. אֲנִי שׁוֹלֵחַ פֶּתֶק זֶה בִּידֵי הַקּוֹרְפּוֹרַל יָשָׁר אֶל הַמְפַקֵּד הָרָאשִׁי, כַּמְצֻוֶּה. אֲנִי חוֹתְמוֹ בְּסִמָּן XXX, הֱוֵה אוֹמֵר “בְּכָל הַמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית”, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאִמּוּנִים, אוֹ לָשׁוֹן אַחֵר, כְּשֵׁד מִשָּׁחַת.

הַשֶּׁמֶש עוֹלָה בִּגְאוֹן תִּפְאָרָה מֵאֲחוֹרֵינוּ, אוּלָם אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּמִתְפָּעֲלִים מִמַֹשֶּׁהוּ אַחֵר. בְּאוֹר הַיּוֹם הַגּוֹבֵר אֶפְשָׁר כְּבָר לְהִשְׁתַּמֵּש בְּמִשְׁקָפוֹת. נִכָּר שִׁנּוּי גָּוֶן בְּאוֹתָם הַגּוּשִׁים הַמַּשְׁחִירִים. עַתָּה צִבְעָם בָּהִיר יוֹתֵר מִצֶּבַע הָעֲרָבָה וְהוּא כְּגוֹן הָאַיָּלָה. וְהִנֵּה הָפַךְ גּוֹנָם שׁוּב לַבְנוּנִי, וְגוֹן הָעֲרָבָה הָפַךְ חוּם־כֵּהֶה. נֶחֱשַׂף לְפָנֵינוּ מַסָּע עָצוּם, אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה מִילִין אָרְכּוֹ. הוּא מְמַלֵּא אֶת הָאֹפֶק, וְרַק לִימִינֵנוּ מַאֲפִיל עָלָיו צִלָּהּ הַמְנֻסָּר שֶׁל פִּסְגַּת סוּרְגָם. אַךְ זוֹ הִיא שָׁעָה בְּחַיֵּי אָדָם! אָנוּ עוֹלִים שׁוּב עַל סוּסֵינוּ, וּפִתְאֹם מִתְגַּלֶּה לָעַיִן מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. גּוּשִׁים אֵלֶּה אֵינָם יַצִּיבִים. הֵם מִתְקַדְּמִים, וְהִתְקַדְּמוּתָם מְהִירָה. נַחְשׁוֹל עוֹלֶה עָלֵינוּ. אוּלָם מַהוּ הַקּוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ: קוֹל תְּרוּעָה עֲמוּמָה, הַנִּשָּׂא אֵלֵינוּ גַּלִּים גַּלִּים? מְרִיעִים הֵם לְאַלָּה, לִנְבִיאוֹ וּלְכַלִּיפוֹ הַקָּדוֹשׁ. סְבוּרִים הֵם, שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה הַנִּצָּחוֹן. רָאֹה נִרְאֶה בִּמְהֵרָה, אִיךְ יִפֹּל דָּבָר. בְּכָל־זֹאת, עָלַי לְהוֹדוֹת, שֶׁעָצַרְנוּ בְּסוּסֵינוּ וְנִתְלֵינוּ עוֹד רְגָעִים מִסְפָּר בְּשִׂיא הָהָר, בְּטֶרֶם הִמְשַׁכְנוּ אֶת הִתְקַדְּמוּתֵנוּ בְּמִדְרוֹנָיו, לְמָטָּה.

עַתָּה הִשְׂתָּרֵר הַבֹּקֶר עַל הָאָרֶץ, וְהַשֶּׁמֶש הָעוֹלָה בַּאֱלַכְסוֹן מוֹסִיפָה שְׁלַל־צְבָעִים לַמַּרְאֶה. הַגּוּשִׁים פָּשְׁטוּ צוּרָה וְלָבְשׁוּ צוּרָה שֶׁל הֲמוֹנֵי אָדָם, בְּשׁוּרוֹת מְסֻדָּרוֹת, וּכְלֵי־זֵינָם הַמַּבְרִיקִים עֲלֵיהֶם, וּדְגָלִים סַסְגּוֹנִיּים לָרֹב מִתְנַפְנְפִים מֵעַל לַהֲמוֹנָם. אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ מַה שֶּׁרָאוּ הַצַּלְבָּנִים בִּשְׁעָתָם. עָלֵינוּ לִרְאוֹת יוֹתֵר. אֲנִי מְזָרֵז אֶת סוּסִי קָדִימָה, אֵי שָׁם בְּכִוּוּן גִּבְעוֹת־הַחוֹל, בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד אֶתְמוֹל הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח. כָּאן אֵין כִּמְעַט 400 יַרְד מַפְרִידִים בֵּינֵינוּ לְבֵין הַהֲמוֹנִים הָעֲצוּמִים. אָנוּ עוֹמְדִים שׁוּב, וַאֲנִי מְצַוֶּה אַרְבָּעָה פָּרָשִׁים לִירוֹת בָּהֶם, בְּעוד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מַחֲזִיקִים בְּרֶסֶן סוּסֵיהֶם. הָאוֹיֵב עוֹלֶה כְּגֵאוּת יָם. קוֹל נֵפֶץ שֶׁל יְרִיּוֹת מוּשְׂקִיטוֹת⁷⁴ מְקַדֵּם אֶת פָּנֵינוּ, פּוֹרֵץ מִשְּׂמֹאלֵנוּ. תִּמְרוֹת אָבָק נִתָּזוֹת אֶל עָל מִבֵּין גִּבְעוֹת־הַחוֹל. אֵין מָקוֹם זֶה יָפֶה לְנוֹצְרִים. אָנוּ מְמַהֲרִים לְהִמָּלֵט; לְמַזָּלֵנוּ לֹא נִפְגַּעְנוּ, לֹא אָדָם וְלֹא בְּהֵמָה. אָנוּ מְטַפְּסִים וְעוֹלִים שׁוּב בָּרֶכֶס, וּבְאוֹתוֹ הָרֶגַע כִּמְעַט חוֹזֵר הַקּוֹרְפּוֹרַל. סוּסוֹ שׁוֹאֵף רוּחַ בִּכְבֵדוּת. הוּא בָּא יָשָׁר מֵאֵת קִיטְשֶׁנֶר, וּבְיָדוֹ פְּקֻדָּה חֲתוּמָה מֵאֵת רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה. “הַאֲרִיכוּ שָׁהוּתְכֶם בַּמָּקוֹם כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְהוֹדִיעוּ עַל כָּל תְּנוּעוֹתֵיהֶם שֶׁל חֵילוֹת־הַהַתְקָפָה”. כַּפְתּוֹר וָפֶרַח! מִי זָכָה לִכְגוֹן זֶה: לִרְכֹּב עַל סוּסְךָ עִם זְרִיחַת הַחַמָּה, כִּמְטַחֲוֵי יְרִיָּה מִגַּיִס מִתְקַדֵּם, לִרְאוֹת הַכֹּל וְלַעֲמֹד בְּקֶשֶׁר יָשִׁיר עִם הַמִּפְקָדָה הָרָאשִׁית!

נִשְׁאַרְנוּ אֵפוֹא עַל הָרֶכֶס כַּחֲצִי שָׁעָה, וַאֲנִי רָאִיתִי מִקָּרוֹב מַחֲזֶה, שֶׁלֹּא רַבִּים זָכוּ לַחֲזוֹת בּוֹ. כָּל חֵילוֹת הָאוֹיֵב, חוּץ מֵאֶחָד, נֶעֶלְמוּ לִזְמַן־מָה מֵעֵינֵינוּ מֵאֲחוֹרֵי הַר סוּרְגָם לִימִינֵנוּ. אוּלָם הַחַיִל הָאֶחָד, דִּיוִיזְיָה שֶׁמָּנְתָה לֹא פָּחוֹת מִ־6000 אִישׁ, הָיָה עוֹלֶה יָשָׁר בִּכְתֵפוֹ שֶׁל הָרֶכֶס. הַלָּלוּ כְּבָר הָיוּ מְטַפְּסִים בְּשִׁפּוּעָיו הָרִאשׁוֹנִים. מִמְּקוֹם שָׁם יָשַֹבְנוּ רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. הִנֵּה הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ, עָרוּךְ בַּאֲלָפָיו עִם שְׂפַת הַיְאֹר. הִנֵּה אֳנִיּוֹת־הַמִּקְלָעִים עוֹגְנוֹת מִתּוֹךְ צִפִּיָּה בְּמֵימָיו. כָּל סוֹלְלוֹתֵינוּ מוּכָנוֹת לִפְתֹחַ בְּאֵשׁ. וּמִצַּד שֵׁנִי – אוֹתוֹ הֲמוֹן סַסְגּוֹנִי, רַב וּמָאֳרָךְ הַמְטַפֵּס בִּמְהִירוּת וּבְסֵדֶר מְסֻיָּם אֶל שִׂיא הַמַּחֲשֹוֹף. לְעֵרֶךְ 2500 יַרְד הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ לְבֵין הַסּוֹלְלוֹת שֶׁלָּנוּ, אַךְ מַטָּרָה חַיָּה זוֹ, הַמִּתְקָרֶבֶת וְהוֹלֶכֶת, רָחֲקָה אַךְ מְעַט יוֹתֵר מִמָּאתַיִם יַרְד מֵאִתָּנוּ. קָרָאתִי לְדֶרְוִישִׁים אֵלֶּה בְּשֵׁם “הַדְּגָלִים הַלְּבָנִים”. הֵם הִזְכִּירוּ לִי אֶת הַגְּיָסוֹת הַמְצֻיָּרִים בְּמַרְבַדֵּי בַּיֶּא⁷⁵, מִפְּנֵי טוּרֵי דִּגְלֵיהֶם הַלְּבָנִים הַצְּהֻבִּים, הַנִּזְקָפִים אֶל עָל. בֵּינְתַיִם נִתְקָרֵב מֶרְכָּזוֹ שֶׁל חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים, הַמִּתְקַדֵּם בָּעֲרָבָה כִּמְטַחֲוֵי יְרִיּוֹת, וְסוֹלְלוֹת הַצָּבָא הַבְּרִיטִי וְהַמִּצְרִי, בְּזוֹ אַחַר זוֹ, פָּתְחוּ בְּאֵשׁ. אַךְ עֵינַי נִצְמְדוּ לְמַחֲזֶה קָרוֹב יוֹתֵר. בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה עָמְדוּ “הַדְּגָלִים הַלְּבָנִים”, לְסַדֵּר אֶת שׁוּרוֹתֵיהֶם מֵחָדָשׁ, וְהִתְיַצְּבוּ בְּמַעֲרָכָה רְחָבָה וּמֻצָּקָה לְכָל אָרְכָּה. מֵעַתָּה הֻפְנְתָה אֵשׁ הַתּוֹתָחִים לְעֻמָּתָם. שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש סוֹלְלוֹת וְכָל אֳנִיּוֹת הַמִּקְלָעִים – שְׁלֹשִׁים תּוֹתָחִים לַפָּחוֹת – פָּתְחוּ בְּאֵשׁ נִמְרָצָה. שַֹאֲגַת פְּגָזֵיהֶם הִגִּיעָה אֵלֵינוּ, בְּעוֹדָם מִתְפּוֹצְצִים לַעֲשָׂרוֹת בֵּין הֲמוֹנֵי “הַדְּגָלִים הַלְּבָנִים”. כֹּה קְרוֹבִים הָיִינוּ אֲלֵיהֶם, בִּמְקוֹם שֶׁיָּשַׁבְנוּ רְכוּבִים עַל סוּסֵינוּ, אֲחוּזִים בְּחַבְלֵי־קֶסֶם, עַד שֶׁהָיִינוּ שֻׁתָּפִים לְסַכָּנָה, כִּמְעָט. רָאִיתִי אֶת מְלוֹא מַחַץ הַמָּוֶת, בְּהַכּוֹתוֹ בְּחוֹמַת־אָדָם זוֹ. נָפְלוּ אַרְצָה דְּגָלִים לַעֲשָׂרוֹת וַאֲנָשִׁים לְמֵאוֹת. רְוָחִים רְחָבִים נֶחְשְׂפוּ בְּטוּרֵיהֶם, וַעֲרֵמוֹת נֶעֶרְמוּ לְלֹא צוּרָה. רָאִיתָ אוֹתָם קוֹפְצִים וּמֻשְׁלָכִים אַרְצָה עִם הִתְפּוֹצְצוּת הַפְּגָזִים; אוּלָם אִיש לֹא פָּנָה עֹרֶף. שׁוּרָה אַחֲרֵי שׁוּרָה הוֹסִיפוּ לִזְרֹם בִּכְתֵפוֹ שֶׁל הָהָר וְהִתְקַדְּמוּ לְעֻמַּת הַזַּעֲרִיבָּה שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁהֵם עוֹנִים בְּאֵשׁ־רוֹבִים כְּבֵדָה וּמִתְעַטְּפִים בַּעֲשָׁנָהּ.

עַד לְאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הִשְּגִּיחַ בָּנוּ אִישׁ; אוּלָם עַתָּה רָאִיתִי פָּרָשִׁים בַּגָּרִּיים⁷⁶ רוֹכְבִים, שְׁנַיִם־שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה־שְׁלֹשָׁה, בָּעֲרָבָה שֶׁמִּשְּׂמֹאלֵנוּ, לְעֵבֶר הָרֶכֶס. אַחַד הָמִּשְׁמָרוֹת הָאֵלֶּה, בֶּן שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, הִתְקָרֵב כִּמְטַחֲוֵי יְרִיַּת אֶקְדֹּחַ. אֵלֶּה הָיוּ דְּמֻיּוֹת קוֹדְרוֹת, מְבֻרְדָּסוֹת, בְּדוֹמֶה לִנְזִירִים רוֹכְבִים – פִּרְאֵי־אָדָם מְכֹעָרִים וּזְדוֹנִים, מְזֻיָּנִים בַּחֲנִיתוֹת אֲרֻכּוֹת. יָרִיתִי בָּהֶם כַּמָּה כַּדּוּרִים מֵאֻכָּפִי וְהֵם נָטוּ הַצִּדָּה. לֹא רָאִיתִי סִבָּה לְהִסְתַּלֵּק מֵרֶכֶס זֶה בְּמֶשֶׁךְ הַהַתְקָפָה. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁנּוּכַל לְהִדָּחֵק לְאַט לְאַט אֲחוֹרַנִּית לְעֵבֶר הַנִּילוּס וְלַעֲקֹב עוֹד אַחַר שְׁנֵי הַצְּדָדִים, בְּלִי שֶׁיְבֻלַּע לָנוּ. אוּלָם עַתָּה הִגִּיעָה פְּקֻדָּה מֻחְלֶטֶת מֵאֵת הַמַּיּוֹר פִין, שֶׁלֹּא הִזְכַּרְתִּיו בְּעַל־כָּרְחִי בַּחֲלִיַפת הַמִּכְתָּבִים עִם הָמְפַקֵּד הָרָאשִׁי: “חֲזֹר תֵּכֶף לְתוֹךְ הַזַּעֲרִיבָּה, הוֹאִיל וְחֵיל־הָרַגְלִים עוֹמֵד לִפְתֹּחַ בְּאֵשׁ”. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה בִּטְחוֹנֵנוּ שָׁלֵם יוֹתֵר בִּמְקוֹם שָׁם נִמְצֵאנוּ עַל הָרֶכֶס, כִּי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִגַּעְנוּ לְקַוֵּי חֵיל־הָרַגְלִים פָּרְצָה סַעֲרַת הָרוֹבִים בְּכָל חֲמָתָהּ.

אֵין אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָתֵת בִּמְגִלָּה זוֹ שֶׁל רְשָׁמִים אִישִׁיִּים תֵּאוּר כְּלָלִי שֶׁל מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן. פָּרָשָׁה זוֹ תֹּאֲרָה כֹּה תְּכוּפוֹת, לְכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ הַצְּבָאִיִּים, עַד שֶׁכָּל הַמְעֻנְיָן בְּנוֹשֵׂא זֶה, יוֹדֵעַ בְּלִי סָפֵק, מַה שֶּׁאֵרַע שָׁם. אֲנִי רַק אֲסַכֵּם אֶת מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה כְּכֹל שֶׁאֶרְאֶה צֹרֶךְ בְּכָךְ לְשֵׁם הַסְבָּרַת נִסְיוֹנוֹתַי אָנִי.

כָּל חֵילוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, כְּשִׁשִּׁים אֶלֶף אִישׁ, הִתְקַדֵּם, עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה, מִן הַמָּקוֹם בּוֹ חָנָה בְּלֵיל אָמָשׁ. עָלָה בַּגֶּבַע, שֶׁהִסְתִּיר אֶת שְֹנֵי הַמַּחֲנוֹת זֶה מִזֶּה, וְהָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד עַתָּה בְּכָתְלֵי הָאַמְפִיתֵאַטְרוֹן הַמְשֻׁפָּע בְּמִקְצָת, שֶׁבְּזִירָתוֹ הַנִּשְׁעֶנֶת עַל הַנִּילוּס נֶעֶרְכוּ שְׁכֶם אֶחָד 20.000 חַיָּלָיו שֶׁל קִיטְשֶׁנֶר, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּאִים. עַתִּיק וְחָדִיש נִפְגָּשׁוּ. הַנֶּשֶׁק, הַשִּׁיטוֹת וְהַקַּנָּאוּת שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַים הוּבְאוּ, מִתּוֹךְ אֲנַכְרוֹנִיזְם מְיֻחָד בְּמִינוֹ, לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת אֲיֻמָּה עִם הָאִרְגּוּן וְהָאַמְצָאוֹת שֶׁל הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה. תּוֹצָאָתָה שֶׁל הִתְנַגְּשׁוּת זוֹ לֹא הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם הַפְתָּעָה. בְּעוֹד צֶאֱצָאֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִים יוֹרְדִים בַּמִּדְרוֹנִים הָאֲרֻכִּים וְהַחֲלָקִים, הַמּוֹלִיכִים אֶל הַיְאֹר וְאֶל הָאוֹיֵב, נִתְקְלוּ בְּאֵשׁ רוֹבֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי דִּיוִיזְיוֹת וָחֵצִי שֶׁל חֵיל־רַגְלִים מְאֻמָּן, הַמִּסְתַּיֵּעַ בְּשִֹבְעִים תּוֹתָחִים, לַפָּחוֹת, עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וּבָאֳנִיּוֹת־הַמִֹקְלָעִים, שֶׁכֻּלָּם יוֹרְקִים אֶת אִשָּׁם בְּהַתְמָדָה וְסֵדֶר מְכֻוָּן. בֵּפְנֵי אֵשׁ קַטְלָנִית זוֹ נֶעֶצְרָה הַתְקָפַת הָאוֹיֵב, שֶׁאָבְדוּ לוֹ מִשִּׁשָּׁה עַד שִׁבְעַת אֲלָפִים אִישׁ, בְּמֶרְחַק 700 יַרְד, לַפָּחוֹת, מִן הַקַּו הַבְּרִיטִי־מִצְרִי. אוּלָם לְחֵיל הַדֶּרְוִישִׁים הָיוּ קָרוֹב לְעֶשְׂרִים אֶלֶף רוֹבִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, לְמִן הַכֵּלִים הָעַתִּיקִים בְּיוֹתֵר וְעַד הַחֲדִישִׁים שֶׁבַּחֲדִישִׁים, וּמִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְנוֹשְׂאֵי הַחֲנִיתוֹת לְהִתְקַדֵּם עוֹד, הִשְׁתַּטְּחוּ הַקַּלָּעִים הַלָּלוּ עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה וּפָתְחוּ בְּמַעֲרֶכֶת־יְרִיּוֹת פְּרוּעָה, בִּלְתִּי־מְכֻוֶּנֶת, אֲבָל מַתְמֶדֶת, לְעֻמַּת הַקַּו הַשָּׁחוֹר שֶׁל גִּדְרוֹת הַקּוֹצִים. עַתָּה הֵחֵלוּ, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לִגְרֹם אֲבֵדוֹת לְצָרֵיהֶם, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַקָּצָר שֶׁל פְּעֻלָּתָם זוֹ הִגִּיעַ מִסְפַּר הַהֲרוּגִים וְהַפְּצוּעִים בַּצָּבָא הַבְּרִיטִי וְהַמִּצְרִי לְמָאתַיִם בְּעֵרֶךְ.

בִּרְאוֹתוֹ, שֶׁהַהַתְקָפָה נֶהֶדְפָה בְּשֶׁפֶךְ דָּם לָרֹב, וְשֶׁהוּא קָרוֹב, יוֹתֵר מֵחֵיל הַדֶּרְוִישִׁים, לְאוֹמְדוּרְמָן הָעִיר, הֵסֵב קִיטְשֶׁנֶר, תֵּכֶף וּמִיָּד, אֶת חָמֵשׁ הַבְּרִיגָדוֹת שֶׁלוֹ, בַּצּוּרָה הַחֲבִיבָה עָלָיו שֶׁל מַעֲרֶכֶת־אֶשָּׁלוֹנִים⁷⁷. וּכְשֶׁהוּא מַשְׁעִין אֶת אֲגַפּוֹ הַשְּׂמָאלִי עַל הַיְאֹר, עָלָה דָּרוֹמָה לְעֵבֶר הָעִיר, כְּדֵי לְנַתֵּק גַּיִס זֶה, בּוֹ דִּמָּה לִרְאוֹת אֶת שְׂרִידֵי חֵיל־הַדֶּרְוִישִׁים, מִבִּירָתוֹ, בְּסִיסוֹ, מְזוֹנוֹתָיו, מֵימָיו, מוֹלַדְתּוֹ, וּלְגָרְשׁוֹ אֶל הַמִּדְבָּר רְחַב־הַיָּדַיִם, הַלּוֹטֵש עֵינָיו מִכָּל עֲבָרִים. אוּלָם חֵיל־הַדֶּרְוִישִׁים, עֲדַיִן לֹא נָחַל תְּבוּסָה, בְּשׁוּם פָּנִים. כָּל אֲגַפָּם הַשְׁמָאלִי טֶרֶם טָעַם אֲפִילוּ טַעְמָהּ שֶׁל אֵשׁ. חֵיל־הַמִּלּוּאִים שֶׁל הַכַּלִּיף, כַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ, לֹא נִפְגַּע בִּמְאוּמָה. כָּל הַלִּגְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה עָלוּ עָתָּה בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְהַתְקִיף אֶת כֹּחוֹת הַבְּרִיטִים וְהַמִּצְרִים, שֶׁלֹא הָיוּ עֲרוּכִים עוֹד בְּמַצַּב הָכֵן, כְּקֹדֶם, אֶלָּא צָעֲדוּ בַּסָּךְ עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר הַפָּתוּחַ.

זַעֲזוּעַ שֵׁנִי זֶה הָיָה קָשֶׁה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. הַדֶּרְוִישִׁים הַמַּתְקִיפִים הִצְלִיחוּ בְּכָל מָקוֹם לְהִתְקָרֵב אֶל צִבְאוֹתֵינוּ כְּדֵי מֵאָה־מָאתַיִם יַרְד; וְלִבְרִיגָדַת־הַמְאַסֵּף שֶׁל הַסּוּדָנִים, שֶׁהֻתְקְפָה בִּשְׁנֵי כִּוּוּנִים בְּבַת אַחַת, נִשְׁקְפָה סַכָּנַת־כִּלָּיוֹן, שֶׁלֹּא נִמְנְעָה אֶלָּא בְּכִשְׁרוֹנוֹ וְתַקִּיפוּתוֹ שֶׁל מְפַקְּדָהּ, הַגֵּנֵרַל הֶקְטוֹר מֶקְדּוֹנַלְד. אוּלָם עֹז־הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹאָשׁ בְּיוֹתֵר לֹא עָצַר כֹֹּחַ בִֹפְנֵי הַמִּשְׁמַעַת וְהַמְּכוֹנָה, וּלְאַחַר הֶרֶג רַב, שֶׁעָלָה לוֹ, לַפָּחוֹת, בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ, שֶׁנֶּעֶרְמוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל “כְּתִלֵּי שֶׁלֶג”, הִתְפַּזֵּר חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים בְּכִתּוֹת קְטַנּוֹת, שֶׁנָּסוּ בְּבֶהָלָה עַד שֶׁנִּבְלְעוּ בְּמַרְאוֹת־הַשְּרַבְרָא שֶׁל הַמִּדְבָּר.

חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַמִּצְרִי וּגְדוּד רוֹכְבֵי־הַגְּמַלִּים הֵגֵנּוּ עַל הָאֲגַף הַיְמָנִי שֶׁל הַזַּעֲרִיבָּה בְּשָׁעָה שֶׁהֻתְקְפָה, וְאַנְשֵׁי הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח הָיוּ הַפָּרָשִׁים הַיְחִידִים בָּאֲגַף הַשְּׂמָאלִי, הַקָּרוֹב יוֹתֵר לְאוֹמְדוּרְמָן. מִיָּד לְאַחַר שֶׁנֶּהֶדְפָה הַהַתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה נִצְטַוֵּינוּ לַעֲזֹב אֶת הַזַּעֲרִיבָּה, לְרַגֵּל אֶת הַשֶּׁטַח, שֶׁהִפְרִיד בֵּין קִיטְשֶׁנֶר לָעִיר, וְלִרְאוֹת אִם יֵשׁ בּוֹ צְבָא אוֹיֵב וּמַה גָּדְלוֹ, לַהְדֹּף כֹּחוֹת אֵלֶּה, אִם נוּכַל לָהֶם, וּלְפַנּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ לְחֵיל הָרַגְלִים הַמִּתְקַדֵּם.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁקָּצִין בִּגְדוּדוֹ יוֹדֵעַ אַךְ מְעַט מִן הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל, בִּכְלָלוֹ. בְּמֶשֶׁךְ הַהַתְקָפָה הָרִאשׁוֹנָה חִכִּינוּ, וְסוּסֵינוּ עַל יָדֵנוּ, סָמוּךְ לִשְׂפַת הַיְאֹר, שֶׁגָּדָתוֹ הַתְּלוּלָה שִׁמְּשָׁה לָנוּ מַחֲסֶה מִן הַכַּדּוּרִים הַשׁוֹרְקִים מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ. מִשֶּׁרָפְתָה אֵשׁ הַיְרִיּוֹת, וּמִכָּל עֲבָרִים הֻגַּד לָנוּ, שֶׁהַהַתְקָפָה נֶהֶדְפָה, הִגִּיעַ בִּדְהָרָה גֵּנֵרַל בִּלְוָיַת קְצִינֵי מִפְקַדְתּוֹ, וּבְיָדוֹ פְּקֻדּוֹת דְּחוּפוֹת לִרְכֹּב קָדִימָה. לְאַחַר שְׁתֵּי דַּקּוֹת הָיוּ אַרְבַּעַת הָאֶסְכַּדְרוֹנִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם, וְתֵכֶף לָכֵן יָצְאוּ בֵּדְהָרָה מִתּוֹךְ הַזַּעֲרִיבָּה בְּכִוּוּן דְּרוֹמִי.

שׁוּב עָלִינוּ בְּמִדְרוֹנָיו שֶׁל גֶֶּ’בְּל סוּרְגָם, שֶׁמִּלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ בַּדְּרָגוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַפְּעֻלָּה, וּמֵרְכָסָיו נִתְגַּלְתָה בִּמְהֵרָה עַרְבַת אוֹמְדוּרְמָן כֻּלָּהּ, עִם קִרְיַת־הַחֹמֶר הַגְּדוֹלָה. עַל מִנְאָרוֹת־מִסְגָּדֶיהָ וְכִפּוֹת מִגְדָּלֶיהָ, מִשְׂתָּרַעַת בְּמֶרְחַק שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מִילִין מֵאִתָּנוּ. לְאַחַר שֶׁנִּתְעַכַּבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים לְשֵׁם סִיּוּר, מָצָאנוּ עַצְמֵנוּ מִתְקַדְּמִים בְּצוּרַת “טוּר שֶׁל פְּלֻגּוֹת־פָּרָשִׁים”. אַרְבַּע פְּלֻגּוֹת הֵן בְּאֶסְכַּדְרוֹן, וְאַרְבָּעָה אֶסְכַּדְרוֹנִים – בִּגְדוּד. הַפְּלֻגּוֹת הָיוּ רוֹכְבוֹת עַתָּה בְּזוֹ אַחַר זוֹ. אֲנִי פִּקַּדְתִּי עַל הַפְּלֻגָּה הַשְׁנִיָּה מִצַּד הַמְאַסֵּף, וּבָהּ בֵּין עֶשְׂרִים לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה תּוֹפְשֵׂי־שָׁלַח.

כֻּלָּנוּ הָיִינוּ בְּטוּחִים, שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה. זוֹ הָיְתָה הַמַּחֲשָׁבָה הָאַחַת שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹתֵינוּ מֵאָז יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ מִקַּהִיר. וַדַּאי שֶׁתִּהְיֶה הַתְקָפָה. בַּיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הַבּוּרִים, הָיָה חֵיל־הַפָּרָשִׁים הַבְּרִיטִי לוֹמֵד אַךְ מְעַט מְאֹד מִלְּבַד זֶה. כָּאן וַדַּאי שֶׁהַשָּׁעָה כְּשֵׁרָה לְהִשְׂתָּעֲרוּת. אוּלָם עַל אֵיזֶה חֵלֶק שֶׁל חֵיל הָאוֹיֵב וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִשְׂתָּעֵר, מַה־יִּהְיֶה הַכִּוּוּן וּמַה תְּהֵא הַתַּכְלִית – עִנְיָנִים אֵלֶּה הָיוּ סְמוּיִים מֵעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה. בְּמַצַּב הִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּרָה, הוֹסַפְנוּ לְהִתְקַדֵּם עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַקָּשִׁים, כְּשֶׁאָנוּ לוֹטְשִׁים עֵינֵינוּ אֶל הָעֲרָבָה, לְהַבְחִין בֵּין מַרְאוֹת שֶׁל מַמָּשׁ לְתַעְתּוּעֵי הַשְּׁרַבְרָא.

עַד מְהֵרָה הִשְׁגַּחְתִּי בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל דְּמֻיּוֹת כְּחֻלוֹת־שְּחוֹרוֹת, בְּמֶרְחַק 300 יַרְד מֵאֲגַפֵּנוּ וּבְקַו מַקְבִּיל לָזֶה, שֶׁהָיִינוּ מִתְקַדְּמִים בּוֹ, בְּרֶוַח שֶׁל שְׁנַיִם־שְׁלֹשָה יַרְדִּים בֵּין דְּמוּת לִדְמוּת. שִׁעַרְתִּי שֶׁמִּסְפָּרָם כְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. תֵּכֶף לָכֵן יָדַעְתִּי בְּוַדָּאוּת, שֶׁאֲנָשִׁים הֵם אֵלֶּה – אֲנָשִׁים אוֹיְבִים – יוֹשְׁבִים שְׁפוּפִים עַל הַקַּרְקַע, כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵרִיעָה הַחֲצוֹצְרָה: “דְהַר!” וְכָל הַטּוּר הָאָרֹךְ שֶׁל פָּרָשֵׁינוּ הִתְחִיל בְּמֵרוֹץ רַב־שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה אֶל מֵעֵבֶר לִדְמֻיּוֹת רוֹבְצוֹת אֵלֶּה. נִמְצֵאנוּ בְּבֵין הַמַּעֲרָכוֹת, וְהַדּוּמִיָּה מִסָּבִיב הָיְתָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה. תֵּכֶף לָכֵן הִתַּמְּרָה בַּעְבּוּעִית שֶׁל עָשָׁן לָבָן מִכָּל כֶּתֶם כָּחֹל־שָׁחוֹר, וְשַׁאֲגַת מוּשְׂקִיטוֹת פּוֹלְטוֹת אֵשׁ הִפְרִיעָה אֶת הַדְּמָמָה הַמּוּזָרָה. קָשֶׁה הָיָה לְהַחֲטִיא מַטָּרָה כֹּה קְרוֹבָה, וּלְכָל אֹרֶךְ הַטּוּר נִרְאוּ פֹּה וָפֹה סוּסִים מְסַלְּדִים וַאֲנָשִׁים אֲחָדִים נָפָלוּ.

מְפַקְּדֵנוּ נִתְכַּוֵּן, בְּלִי סָפֵק, לַעֲקֹף אֶת הָאֲגַף שֶׁל גֵּיס הַדֶּרְוִישִׁים, שֶׁמְּקוֹמָם נִתְגַּלָּה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ סְמוּיִים מֵעֵינֵינוּ בְּצֵל תְּלוּלִית, מֵאֲחוֹרֵי קַלָּעֵיהֶם, וּלְתָקְפָם אַחַר כָּךְ מֵעֶמְדָּה בְּטוּחָה יוֹתֵר; אוּלָם מִכֵּוָן שֶׁהָאוֹיֵב פָּתַח בְּאֵשׁ וּמִסְפַּר הָאֲבֵדוֹת הֵחֵל מִתְרַבֶּה, נִרְאֶה שֶׁהֶחֱלִיט לְהַפְסִיק אֶת מַסָּעוֹ בָּעֲרָבָה הַפְּתוּחָה. הַחֲצוֹצְרָה הֵרִיעָה: “יָמִינָה פְּנֵה”, וְכָל שֵׁש־עֶשְׂרֶה הַפְּלֻגּוֹת פָּנוּ לְצַד הַקַּלָּעִים הַכְּחֻלִים־שְׁחוֹרִים. לְאַחַר רֶגַע נִשָּׂא גֵּיסֵנוּ כֻּלּוֹ בִּדְהָרָה, וְהַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל חֵיל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח זָכָה לְהִשְׂתָּעֲרוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בַּמִּלְחָמָה!

הִנְנִי לְתָאֵר, בְּדִיּוּק נִמְרָץ, מַה שֶּׁאֵרַע לִי: מַה שֶּׁרָאִיתִי וּמַה שֶּׁהִרְגַּשְׁתִּי. הֶעֱלֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים בְּזִכְרוֹנִי פְּעָמִים כֹּה תְּכוּפוֹת לְאַחַר מַעֲשֶׂה, עַד שֶׁהֵם עוֹמְדִים כְּמוֹ חַיִּים לְנֶגֶד עֵינַי, לְאַחַר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים.

פְּלֻגַּת־הַפָּרָשִׁים שֶׁפִּקַדְתִּי עָלֶיהָ הָיְתָה, לְאַחַר שֶׁהִתְיַּצַּבְנוּ בַּמַּעֲרָכָה, הַשְּׁנִיָּה מִימִין הַגְּדוּד. רָכַבְתִּי עַל פּוֹנִי־פּוֹלוֹ עַרְבִי אָפֹר, בְּהֵמָה אַמִּיצָה וְצַיְּתָנִית. לִפְנֵי הִנָּתֵן הַפְּקֻדָּה לִפְנוֹת יָמִינָה, כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ דּוֹהֲרִים קָדִימָה, הָיוּ הַקְּצִינִים צוֹעֲדִים וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בֵּידֵיהֶם. מֵחֲמַת הַמֵּחוּשׁ בִּכְתֵפִי, הָיִיתִי מַחֲלִיט תָּמִיד, שֶׁאִם יַגִּיעַ לְמִלְחֶמֶת יָדַיִם, אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶקְדֹּחַ וְלֹא בְּחֶרֶב. בִּהְיוֹתִי בְּלוֹנְדוֹן, קָנִיתִי אֶקְדֹּחַ אַבְטוֹמָטִי שֶׁל מָאוּזֶר, סוּג הַנֶּשֶׁק הֶחָדִישׁ בְּיוֹתֵר בַּיָּמִים הָהֵם. הִתְאַמַּנְתִּי בּוֹ בִּשְׁקִידָה יְתֵרָה בְּמֶשֶךְ יְמֵי מַסָּעֵנוּ וְהַפְלָגָתֵנוּ עַל פְּנֵי הַיְאֹר. בְּנֶשֶׁק זֶה הֶחֱלַטְתִּי לְהִלָּחֵם הַפַּעַם. הָיָה עָלַי, קֹדֶם כֹּל, לְהָשִׁיב אֶת חַרְבִּי לִנְדָנָּה – לֹא דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ בִֹשְׁעַת דְּהָרָה. אַחָר כָּךְ הָיָה עָלַי לְהוֹצִיא אֶת אֶקְדֹּחִי מִנַּרְתִּיקוֹ וּלְהַכְשִׁירוֹ לִמְלוֹא הַהֹלֶם. פְּעֻלָּה כְּפוּלָה זוֹ הִצְרִיכָה זְמַן מְסֻיָּם, וְעַד שֶׁנִּגְמְרָה, לֹא הִשְׁגַּחְתִּי בַּמַּרְאֶה הַכְּלָלִי, חוּץ מִקְּצָת מַבָּטִים חֲטוּפִים לְשְׂמֹאלִי, כְּדֵי לַעֲמֹד עַל שִׁעוּר גָּדְלָהּ שֶׁל אֵשׁ הָאוֹיֵב.

אָז רָאִיתִי, בְּמֶרְחַק לֹא יוֹתֵר מֵחֲצִי אָרְכּוֹ שֶׁל מִגְרַשׁ־פּוֹלוֹ מִמֶּנִי, אֶת הַדְּמֻיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת־שְׁחוֹרוֹת בְּרִבְצָן, יוֹרוֹת כִּמְטֹרָפוֹת, עֲטוּפוֹת עָשָׁן לָבָן. מִימִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי הִסְתַּדְּרוּ רָאשֵׁי הַפְּלֻגּוֹת בְּשׁוּרָה נָאָה, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם טוּר אָרֹךְ שֶׁל חֲנִיתוֹת מִתְנוֹפְפוֹת, מִצְטַחְצְחוֹת לַהַתְקָפָה. הִתְקַדַּמְנוּ בִּדְהָרָה מְזֹרֶזֶת, אֲבָל קְבוּעָה. שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים וּשְׁאוֹן אֵשׁ הָרוֹבִים הֶחֱרִישׁוּ אֶת שְׁרִיַקת הַכַּדּוּרִים. לְאַחַר הֲצָצָה זוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְאֶל פְּלֻגַּת פָּרָשַׁי, נָתַתִּי עֵינַי שׁוּב בְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב.

לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁתַּנָּה הַמַּחֲזֶה לְנֶגֶד עֵינַי. הַדְּמֻיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת־שְׁחוֹרוֹת הָיוּ יוֹרוֹת עֲדַיִן, אוּלָם בַּמִּשְׁקָע, שֶׁנִּתְגַּלָה עַתָּה מֵאֲחוֹרֵיהֶן, הוֹפִיעַ הֲמוֹן אֲנָשִׁים צְפוּפִים, מִתְנַשְּׂאִים מֵרִבְצָם בְּסֵתֶר צֵל. דְּגָלִים בְּהִירִים צָצוּ כְּמִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, וֶאֱמִירִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם הִגִּיעוּ, לֹא יָדַע אִישׁ מֵאַיִן, אֶל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב. הַדֶּרְוִישִׁים הָיוּ עֲרוּכִים בְּעֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵּים־עֶשְֹרֵה שוּרוֹת לָעֹמֶק, לְכָל הַיּוֹתֵר, גּוּשׁ אָפֹר וּמֻצָּק מְמַלֵּא אֶת הַוַּדִי הֶחָרֵב, וּפִלְדָתוֹ מַבְהִיקָה לְמֵרָחוֹק. בּוֹ בָּרֶגַע הִשְׁגַּחְתִּי בְּכָךְ, שֶׁאֹרֶךְ אֲֲגַפֵּנוּ הַיְמָנִי עוֹלֶה עַל אֹרֶךְ הָאֲגַף הַשְׂמָאלִי שֶׁל הָאוֹיֵב, שֶׁפְּלֻגַּת־פָּרָשַׁי יְכוֹלָה לְהַכּוֹת בִּקְצֵה הַקַּו שֶׁלוֹ, וְאִלּוּ הַפְּלֻגָּה שֶׁבִּימִינִי תַּכֶּה בַּחֲלַל הָאֲוִיר. שְׁכֵנִי מִיָּמִין, הַקָּצִין הַצָּעִיר וֶרְמוֹלְד, מֵחֵיל הַהוּסַרִים הַשְּׁבִיעִי, עָמַד אַף הוּא עַל הַמַּצָּב, וּשְׁנֵינוּ הִגְדַּלְנוּ אֶת מְהִירוּתֵנוּ עַד כְּדֵי דְּהָרָה סוֹעֶרֶת בְּיוֹתֵר וּפָרַצְנוּ קָדִימָה בְּקַו עָקֹם, בְּדוֹמֶה לְחֶרְמֵשׁ הַסַּהַר. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא הָיְתָה לָנוּ שָׁהוּת לְהַרְגָּשַׁת אֵימָה אוֹ לְכָל מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת מִחוּץ לִפְעֻלוֹת מְיֻחָדוֹת וּנְחוּצוֹת אֵלָּה שֶׁתֵּאַרְתִּי, בָּהֶן נִשְׁתַּקַּעְנוּ בְּכָל חוּשֵׁינוּ.

מֵעַתָּה הָיְתָה הַהִתְנַגְּשׁוּת קְרוֹבָה מְאֹד. רָאִיתִי, בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה יַרְד מִמֶּנִּי אֶת שְׁתֵּי הַדְּמֻיּוֹת הַכְּחֻלּוֹת, שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתִי. כִּשְׁנֵי יַרְדִים הִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם. רָכַבְתִּי בְּכִוּוּן אוֹתוֹ רֶוַח. שְׁנֵיהֶם פָּתְחוּ בִּירִיּוֹת. עָבַרְתִּי בְּתוֹךְ הֶעָשָׁן, מִתּוֹךְ הַכָּרָה שֶׁלֹּא נִפְגַּעְתִּי. הַפָּרָשׁ שֶׁבָּא אַחֲרַי, נֶהֱרַג בְּמָקוֹם זֶה, וּבְרֶגַע זֶה לֹא יָדַעְתִּי אִם בִּירִיּוֹת אֵלֶּה אוֹ לֹא. עָצָרְתִּי בַּפּוֹנִי שֶׁלִי, כְּשֶׁהִתְחִילָה הָאֲדָמָה מִתְפּוֹרֶרֶת תַּחַת רַגְלָיו. הָפּונִי הַנָּדוֹן הִפִּיל עַצְמוֹ, מַעֲשֶׂה חָתוּל, אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ רֶגֶל, לְתוֹךְ הַחוֹל הָרַךְ שֶׁל הַוַּדִי, וְכָאן מָצָאתִי עַצְמִי מֻקָּף עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים. אוּלָם צְפִיפוּתָם בְּמָקוֹם זֶה לֹא הָיְתָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְלֹא הִגַּעְתִּי לִידֵי הִתְנַגְּשׁוּת שֶׁל מַמָּשׁ אִתָּם. בְּעוֹד שֶׁפְּלֻגָּתוֹ שֶׁל גְּרֶנְפֶל, הַשְׁלִישִׁית לִשְׂמֹאלִי, נֶעֶצְרָה לַחֲלוּטִין, וְנִגְרְמוּ לָה אֲבֵדוֹת קָשׁוֹת מְאֹד, פָּרְצָה לָהּ פְּלֻגָּתֵנוּ דֶּרֶךְ, בְּדוֹמֶה לְאוֹתָם שׁוֹטְרִים רוֹכְבִים, הַמְפַזְּרִים אֶת הָאֲסַפְסוּף. לֹא עָבְרוּ אֶלָּא רְגָעִים מֻעָטִים עַד שֶׁטִּפֵּס הַפּוֹנִי שֶׁלִּי וְעָלָה בְּצִדּוֹ הַשֵׁנִי שֶׁל הַמִּשְׁקָע. הִבַּטְתִּי עַל סְבִיבוֹתָי.

שׁוּב הָיִיתִי דּוֹהֵר עַל סוּסִי בַּמִּדְבָּר הַקָּשֶׁה הַפָּרִיךְ; הָיָה לִי רֹשֶם, שֶׁהַדֶּרְוִישִׁים הַפְּזוּרִים מִתְרוֹצְצִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ בְּכָל הַכִּוּוּנִים. יָשָׁר לְפָנַי הֵטִיל עַצְמוֹ אָדָם אֶחָד עַל הַקַּרְקַע. עַל הַקּוֹרֵא לִזְכֹּר, שֶׁכְּחַיָּל בְּחֵיל־הַפָּרָשִׁים לָמַדְתִּי לְהַאֲמִין, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁחֵיל־הַפָּרָשִׁים מִשְׂתָּעֵר אֶל גּוּשׁ שֶׁל חֵיל־הָרַגְלִים, אֵין לְזֶה הָאַחֲרוֹן תְּקוּמָה. לְכַתְּחִלָּה סָבַרְתִּי אֵפוֹא, שֶׁמֻּכֵּה־בַּלָּהוֹת הָאִישׁ; אוּלָם תֵּכֶף לָכֵן רָאִיתִי אֶת בְּרַק הַחֶרֶב הָעֲקֻמָּה, שֶׁשָּׁלַף בְּכַוָּנָה לַהֲטִילָהּ בִּי וּלְשַׁסְּעֵנִי. הָיָה לִי דֵּי מָקוֹם וְשָׁהוּת לְהָסֵב אֶת הַפּוֹנִי הַצִּדָּה, וּכְשֶׁאֲנִי מַרְכִּין עַצְמִי לָעֵבֶר הַשֵּׁנֳי, יָרִיתִי בּוֹ שְׁנֵי כַּדּוּרִים, מִמֶּרְחַק שְׁלֹשָׁה יַרְדִּים בְּעֵרֶךְ. בְּעוֹד אֲנִי מַיְשִׁיר אֶת קוֹמָתִי בְּתוֹךְ אֻכָּפִי, רָאִיתִי לְפָנַי דְּמוּת שְׁנִיָּה וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדָהּ. הֲרִימוֹתִי אֶת אֶקְדֹּחִי וְיָרִיתִי שׁוּב. כֹּה קְרוֹבִים הָיִינוּ זֶה לָזֶה, שֶׁהָאֶקְדֹּחַ עַצְמוֹ פָּגַע בּוֹ. הָאִישׁ וְחַרְבּוֹ נֶעֶלְמוּ מִתַּחְתַּי וּמֵאֲחוֹרַי. מִשְׂמֹאל, בְּמֶרְחַק עֲשָׂרָה יַרְדִּים, הוֹפִיעַ פָּרָשׁ עַרְבִי, לָבוּשׁ סַרְבָּל בָּהִיר, קַסְדַּת־פְּלָדָה לְרֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן לְחָזֵהוּ, יָרִיתִי בּוֹ. הוּא נָטָה הַצִּדָּה. שָׁלַחְתִּי רֶסֶן מִפִּי סוּסִי וְהִבַּטְתִּי שׁוּב עַל סְבִיבִי.

מִבְּחִינָה אַחַת דּוֹמָה הִשְׂתָּעֲרוּת שֶׁל חֵיל־פָּרָשִׁים בִִּמְאֹד מְאֹד לְחַיֵי יוֹם יוֹם. כָּל זְמַן שֶׁדַּרְכְּךָ צְלֵחָה, וְאַתָּה אוֹחֵז בְּרֶסֶן סוּסְךָ, תַּקִּיף בָּאֻכָּף וּמְזֻיָּן כַּהֲלָכָה, יְפַנוּ לְךָ דֶּרֶךְ אוֹיְבִים אֵין מִסְפָּר. אוּלָם אִם תֹּאבַד לְךָ מִשְׁוֶרֶת, תְּנֻתַּק אַחַת הַמּוֹשְכוֹת, יִפֹּל נִשְׁקְךָ מִיָּדְךָ, כִּי תִּפָּצַע אַתָּה, אוֹ סוּסְךָ, אָז אַךְ אָז יִתְנַפְּלוּ עָלֶיךָ אוֹיְבֶיךָ מִכָּל עֲבָרִים. זֶה הָיָה גּוֹרַל לֹא מְעַטִּים מֵחֲבֵרַי בַּפְּלֻגּוֹת הַסְּמוּכוֹת שֶׁמִשְּׂמֹאלִי. מִשֶּׁהֻקְּפוּ הֲמוֹנֵי אוֹיֵב, לְלֹא כָּל יְכֹלֶת לָזוּז מִמְּקוֹמָם, מֻכִּים וְנִדְקָרִים בַּחֲנִית וּבַחֶרֶב, נִסְחֲבוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְנִקְרְעוּ לִגְזָרִים בִּידֵי צַר אַכְזָרִי. אוּלָם אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא רָאִיתִי אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ וְלֹא עָמַדְתִּי עַל מְלוֹא מַשְׁמָעוּתוֹ. הוֹסַפְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים כִּמְעוֹדְדִים בְּיוֹתֵר. כְּסָבוּר הָיִיתִי, שֶׁהִנְנוּ אֲדוֹנֵי הַמַּצָּב, דּוֹרְסִים אֶת הָאוֹיֵב בְּפַרְסוֹת סוּסֵינוּ, מְפַזְרִים אוֹתוֹ וּמַפִּילִים בּוֹ חֲלָלִים.

הַפְּעֻלּוֹת בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְסֶפְּטֶמְבֶּר

שָׁעָה 1.30 אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם.

עָצַרְתִּי בְּסוּסִי וְהִבַּטְתִּי עַל סְבִיבִי. גַּיִס שֶׁל חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים הִצְטוֹפֵף בְּמֶרְחַק אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים יַרְד מִשְּׂמֹאלִי. הֵם עָמְדוּ אֲחוּזִים וּדְבוּקִים זֶה בָּזֶה, מְכִינִים עַצְמָם לַהֲגָנָה הֲדָדִית. דּוֹמֶה הָיָה שֶׁדַּעְתָּם נִטְרְפָה עֲלֵיהֶם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְהָיוּ מְכַרְכְּרִים וּמְפַזְּזִים, כְּשֶׁהֵם מְנוֹפְפִים אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם מַעְלָה וָמַטָּה. כָּל אוֹתוֹ הַמַּרְאֶה הָיָה מְהַבְהֵב כְּבַיָּכוֹל. נִשְׁאַר לִי רֹשֶם חָטוּף בְּיוֹתֵר שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח בְּמַדֵּיהֶם הַחוּמִים, מְעֹרָבִים פֹּה וָשָׁם בַּאֲסַפְסוּף מִתְגָּעֵשׁ זֶה.

הַדְּמֻיּוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁרָאִיתִי בְּקִרְבָתִי לֹא עָשׂוּ כָּל נִסָּיוֹן לְהָצִיק לִי. הֵיכָן פְּלֻגָּתִי? הֵיכָן שְׁאָר פְּלֻגּוֹת הָאֶסְכַּדְרוֹן? אַף קָצִין אֶחָד, אַף פָּרָשׁ אֶחָד, לֹא נִרְאָה בְּמֶרְחַק מֵאָה יַרְדִּים מִן הַמָּקוֹם. הִבַּטְתִּי אֲחוֹרַנִית, אֶל הֲמוֹן הַדֶּרְוִישִׁים. רָאִיתִי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה קַלָּעִים קוֹרְסִים בְּשׁוּלָיו, מְכַוְּנִים אֶת רוֹבֵיהֶם לְעֻמָּתִי. אָז תְּקָפַנִי, בַּפַּעַם הָרִאשֹוֹנָה בְּבֹקֶר אוֹתוֹ הַיּוֹם, רֶגֶשׁ פַּחַד. הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁל בְּדִידוּת גְּמוּרָה. סָבוּר הָיִיתִי, שֶׁקַּלָּעִים אֵלֶּה יִפְגְּעוּ בִּי, וְיִתְרָם יְשַׁסְּעוּנִי כִּזְאֵבִים. מָה רָאִיתִי לִשְׁטוּת זוֹ, לְהַשְׁהוֹת עַצְמִי שָׁעָה כֹּה אֲרֻכָּה בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב! הִרְכַּנְתִּי עַצְמִי אֶל הָאֻכָּף, תָּקַעְתִּי אֶת הַדָּרְבֹנוֹת בִּבְשַׂר סוּסִי וְהִסְתַּלַּקְתִּי בִּדְהָרָה מִמְּקוֹם הַתִּגְרָה. בְּמֶרְחַק מָאתַיִם אוֹ שְׁלֹש מֵאוֹת יַרְד מִשָּׁם מָצָאתִי אֶת אַנְשֵׁי פְּלֻגָּתִי מִסְתַּדְּרִים מֵחָדָש, מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַבָּאוֹת.

שָׁלֹש הָפְּלֻגּוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁל הָאֶסְכַּדְרוֹן הָיוּ מְסַדְּרוֹת עַצְמָן מֵחָדָשׁ בְּקִרְבָתֵנוּ. לְפֶתַע פִּתְאֹם נִזְדַּקֵּר דֶּרְוִישׁ בְּתוֹךְ הַפְּלֻגָּה. כֵּיצַד הִגִּיעַ לְשָֹם, לֹא יָדַעְתִּי. וַדַּאי זִנֵּק מִתּוֹךְ אַחַת הַשּׁוּחוֹת אוֹ מֵאֲחוֹרֵי אַחַד הַשִּׂיחִים. כָּל הַפָּרָשִׁים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו בַּחֲנִיתוֹתֵיהֶם, אוּלָם הוּא הִתְרוֹצֵץ אֵילָךְ וָאֵילָךְ בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה הַמְטֹרֶפֶת, שֶׁקָּמָה לְרֶגַע. לְאַחַר שֶׁנִּפְצַע כַּמָּה פְּעָמִים הִתְקָרֵב אֵלַי בִּצְעָדִים כּוֹשְׁלִים, כְּשֶׁהוּא מֵרִים אֶת חֲנִיתוֹ לְעֻמָּתִי. יָרִיתִי בּוֹ בְּמֶרְחַק פָּחוֹת מִיַּרְד אֶחָד. הוּא נָפַל עַל הַחוֹל וְלֹא הוֹסִיף קוּם. כַּמָּה קַל לִרְצֹחַ בֶּן־אָדָם! אוּלָם הַדָּבָר הֻסַּח מִדַּעְתִּי בִּמְהֵרָה. נִתְבָּרֵר לִי, שֶׁהוֹצֵאתִי אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים מִמַּחֲסָנִית הַ“מָּאוּזֶר” שֶׁלִי, וְהִכְנַסְתִּי בָּה מַעֲרֶכֶת חֲדָשָׁה שֶׁל עֲשָׂרָה תַּרְמִילִים מְמֻלָּאִים, לִפְנֵי שֶׁיָּכֹלְתִּי לָתֵת אֶת דַּעְתִּי עַל כָּל עִנְיָן אַחֵר.

אוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁעָרַכְנוּ טֶבַח רַב בָּאוֹיֵב, וְאִלּוּ לָנוּ לֹא הָיוּ כָּל אֲבֵדוֹת כִּמְעָט. שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מֵאַנְשֵׁי פְּלֻגָּתִי נֶעֶדְרוּ. שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים וְתִשְׁעָה אוֹ עֲשָׂרָה סוּסִים הָיוּ שׁוֹתְתִים דָּם מִפִּצְעֵי חֲנִיתוֹת וַחֲרָבוֹת. כֻּלָּנוּ חִכִּינוּ לַפְּקֻדָּה, לְהַתְקִיף שֵׁנִית. הָאֲנָשִׁים הָיוּ מוּכָנִים לְכָךְ, אַף כִּי פְּנֵי כֻּלָּם הָיוּ רְצִינִיּים. אֲחָדִים בִּקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהַשְׁלִיךְ אֶת חֲנִיתוֹתֵיהֶם וְלִשְׁלֹף אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם. שָׁאַלְתִּי אֶת סֶרְגַּ’נְט־הַמִּשְׁנֶה שֶׁל פְּלֻגָּתִי, אִם שָׂבַע נַחַת. הוּא הֵשִׁיב: “לֹא אֹמַר, אֲדוֹנִי, שֶׁשָּׂבַעְתִּי נַחַת הַרְבֵּה; אוּלָם סָבוּרְנִי שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה אֶהְיֶה רָגִיל בְּכָךְ יוֹתֵר”. כָּל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה מִלְּאוּ פִּיהֶם צְחוֹק לִדְבָרִים אֵלֶּה.

עַתָּה הִשְׁגַּחְנוּ בְּשׁוּרָה שֶׁל מַרְאוֹת־אֵימִים, שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלֵינוּ בָּזֶה אַחַר זֶה מִכִּוּוּנוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב: סוּסִים כּוֹשְלִים עַל שָׁלֹש רַגְלַיִם, וְדָם שׁוֹטֵף מִפִּיוֹתֵיהֶם; אֲנָשִׁים מִתְנַהֲלִים אֵין אוֹנִים בַּרֶגֶל, שׁוֹתְתֵי דָּם מִפְּצָעִים נוֹרָאִים, בְּעוֹד חֲנִיתוֹת עֲקֻֻמּוֹת, דּוֹמוֹת לְאֻנְקְלֵי חַכּוֹת, תְּקוּעוֹת בִּבְשָׂרָם; זְרוֹעוֹת וּפַרְצוּפִים מְשֻסָּפִים, מֵעַיִם שְׁפוּכִים; אִנָשִׁים נוֹשְׁמִים בִּכְבֵדוּת, מְיַלְּלִים, מִתְעַלְפִים, גּוֹסְסִים.

תַּפְקִידֵנוּ הָרִאשׁוֹן הָיָה לְהַצִיל אֶת הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה. וּבֵינְתַיִם נִצְטַנֵּן דָּמָם שֶׁל מַנְהִיגֵינוּ. עַתָּה זָכְרוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ אִתָּנוּ קַרְבִּינִים⁷⁸. הַמְבוּכָה הָיְתָה גְּדוֹלָה עֲדַיִן, אוּלָם הַחֲצוֹצְרוֹת הֵרִיעוּ, וּפְקוּדוֹת נִתְּנוּ בְּקוֹל, וְכֻלָּנוּ דָּהַרְנוּ לְעֵבֶר הָאֲגַף שֶׁל הָאוֹיֵב.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְעֶמְדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יָכֹלְנוּ לִירוֹת בַּסָּךְ וּלְשַׁלֵּחַ אֵשׁ בַּוַּדִי, יָרְדוּ שְּנֵי אֶסְַכַּדְרוֹנִים מֵעַל סוּסֵיהֶם, וּמַעֲרֶכֶת יְרִיּוֹתֵיהֶם, מִמֶּרְחַק שְׁלֹש מֵאוֹת יַרְד, אִלְּצָה אֶת הַדֶּרְוִישִׁים לְהִסּוֹג אֲחוֹרַנִּית, לְאַחַר רְגָעִים מִסְפָּר. כָּךְ כָּבַשְׁנוּ אֶת שְׂדֵה הַקֶּטֶל. לֹא עָבְרוּ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת מֵאָז פָּתַחְנוּ בְּהַתְקָפָתֵנוּ עַד שֶׁעָמַדְנוּ לְפַת־שַׁחֲרִית בְּאוֹתוֹ וַדִי עַצְמוֹ, בּוֹ הָיִינוּ כֹּה קְרוֹבִים לָאֲבַדּוֹן.

כָּאן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל אַפְסוּתוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁק הַקַּר, הַנּוֹדָע לִתְהִלָּה מֵאָז וּמֵעוֹלָם. הַדֶּרְוִישִׁים נַשְׂאוּ אֶת פְּצוּעֵיהֶם אִתָּם, וְלֹא הִשְׁאִירוּ בִּשְׂדֵה־הַקֶּטֶל אֶלָּא גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשִים אוֹ אַרְבָּעִים מֵחַלְלֵיהֶם. לְיַד אֵלֶּה הָיוּ מוּטָלוֹת גּוּפוֹתֵיהֶם שֶׁל יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים תּוֹפְשֵׂי־שֶׁלַח, שְׁסוּפִים וּמְרֻטָּשִׁים בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה עַל פִּי רֹב לְהַבְחִין עוֹד בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. לַגְּדוּד, שֶׁמָּנָה 310 קְצִינִים וּפָרָשִׁים, אָבְדוּ, בְּמֶשֶׁךְ שְׁנַיִם שְׁלֹשָה רְגָעִים, חֲמִשָׁה קְצִינִים וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּרָשִׁים הֲרוּגִים וּפְצוּעִים, וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים סוּסִים – קָרוֹב לְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְמִאָה.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר מְצָאוּנִי בְּפָרָשָׁה מְהֻלָּלָה זוֹ. מִקְרָה נָדִיר בְּיוֹתֵר הוּא, כְּשֶׁחֵיל הַפָּרָשִׁים וְחֵיל־הָרַגְלִים, בְּעוֹד שְׁנֵיהֶם בְּאֵיתָנָם, מִתְעַרְבְּבִים זֶה בָֹזֶה בְּתוֹצָאַת הִתְנַגְּשׁוּת מַמָּשִׁית. חֵיל־הָרַגְלִים שׁוֹמֵר עַל קֹר־רוּחוֹ וְקוֹצֵר אֶת חֵיל־הַפָּרָשִׁים בְּאֵשׁ רוֹבָיו, אוֹ שֶׁהוּא בָּא בִּמְבוּכָה, וְנִקְטָל בְּחֶרֶב וּבְחֲנִית, בִּמְרוּצָתוֹ. אוּלָם הַדֶּרְוִישִׁים הָאַלְפַּיִם, אוֹ שְׁלֹשֶת הָאֲלָפִים, שֶׁעָמְדוּ בִּפְנֵי הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח בְנַחַל אוֹמְדוּרְמָן, לֹא זֻעַזְעוּ בְּתֹקֶף הַקְּרָב וְלֹא פָּחֲדוּ מִפְּנֵי חֵיל־הַפָּרָשִׁים. אִשָּׁם לֹא הָיְתָה מְדֻיֶּקֶת לְמַדַּי, לַעֲצֹר בַּהִשְׂתָּעֲרוּת, אוּלָם אֵין סָפֵק, שֶׁלֹּא אַחַת הִתְנַגְּשׁוּ בְּמַעֲרֶכֶת פָּרָשִׁים, בְּמִלְחֲמוֹתֵיהֶם בְּחַבָּשׁ. הֵם יָדְעוּ אֶת הַקְּשָׁיִים הַכְּרוּכִים בְּהִשְׂתָּעֲרוּת. הָיָה זֶה מִמִּין הַקְּרָבוֹת, שֶׁהֵבִינוּ כַּהֲלָכָה. יֶתֶר עַל כֵּן, הַקְּרָב נֶעֱרַךְ בִּכְלֵי־זַיִן שָׁוִים, כִּי גַם הַבְּרִיטִים נִלְחֲמוּ בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית, כְּמוֹ שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּיָמִים מִקֶּדֶם.

* * * * *

אֳנִיַּת־מִקְלָעִים לְבָנָה, שֶׁרָאֲתָה בְּהִתְקַדְּמוּתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה, מִהֲרָה לְהַפְלִיג בְּמַעֲלֵה הַיְאֹר, בְּתִקְוָה שֶׁתּוּכַל לִהְיוֹת לָנוּ לְעֵזֶר. מֵעַל הַמִצְפֶּה עָקַב מְפַקְּדָה, בִּיטִי, אַחֲרֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָע בְּעֵינַיִם כָּלוֹת. שָּנִים רַבּוֹת עָבְרוּ עַד שֶׁנִפְגַּשְׁתִּי עִם קָצִין זֶה וְנוֹדַע לִי, שֶׁהָיָה עֵד רְאִיָּה לְדַהֲרַת פָּרָשֵׁינוּ. כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הָיִיתִי אֲנִי לוֹרְד רִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת⁷⁹, וְהוּא – צְעִיר הָאַדְמִירָלִים בַּצִּי הַמַּלְכוּתִי. “לְמַה הָיָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?” שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. “מֶה הָיָה הָרֹשֶם שֶׁנֶּחֱרַת בְּזִכְרוֹנְךָ?”. “הַדָּבָר הָיָה דּוֹמֶה לַחֲבִיצַת־שְּזִיפִים”, אָמַר הָאַדְמִירַל בִּיטִי, “צִמּוּקִים חוּמִים פְּזוּרִים בְּשֻמָּן הַרְבֵּה”. תֵּאוּר נִפְלָא זֶה אַף כִּי לֹא הָיְתָה בּוֹ פַּשְׁטוּת יְתֵרָה, רָאוּי שֶׁאֲסַיֵּם בּוֹ פָּרָשַׁת הַרְפַּתְקָה זוֹ בִּמְגִלַּת חַיָּי.

 

פֶּרֶק שִׁשָּׁה־עָשָׂר: פְּרִישָׁתִי מִן הַצָּבָא    🔗

תְּבוּסָתוֹ וְהַשְׁמָדָתוֹ שֶׁל חֵיל הַדֶּרְוִישִׁים הָיוּ שְׁלֵמוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁקִּיטְשֶׁנֶר הַקַּמְּצָן רָאָה יְכֹלֶת לְוַתֵּר תֵּכֶף וּמִיָּד עַל הַשֵּׁרוּת הַיָּקָר שֶׁל גְּדוּד־פָּרָשִׁים בְּרִיטִי. לֹא עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים לְאַחַר הַקְּרָב עַד שֶׁיָּצָא הַגְּדוּד הָ־21 שֶׁל תּוֹפְשֵׂי־הַשֶּׁלַח צָפוֹנָה, בְּמַסָּעוֹ הַבַּיְתָה. נִתְּנָה לִי רְשׁוּת לָשׁוּט בְּמוֹרַד הַנִּילוּס בָּאֳנִיּוֹת־הַמִּפְרָשׂ הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁהֻקְצוּ לְמִשְׁמַר הַגְּרֵנַדִּירִים. בְּקַהִיר מָצָאתִי אֶת דִּיק מוֹלִינֶא, קְצִין מִשְׁנֶה בַּכְּחֻלִּים⁸⁰ שֶׁסֻּפַּח כָּמוֹנִי לַגְּדוּד הָ־21. הוּא נִפְצַע קָשֶׁה בְּמַכַּת חֶרֶב מֵעַל לְאַמַּת־יָדוֹ הַיְמָנִית. מִתּוֹךְ כָּךְ נִקְרְעוּ כָּל הַשְׁרִירִים וְאֶקְדֹּחוֹ נָפַל מִיָּדוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ נִפְגַּע סוּסוֹ בְּכַדּוּר, שֶׁנִּקְלַע מִקָּרוֹב. מוֹלִינֶא נִצַּל מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה בִּגְבוּרַת אֶחָד מִפָּרָשָׁיו. הוּא נִשְׁלַח לְאַנְגְּלִיָּה תַּחַת פִּקּוּחָהּ שֶׁל אָחוֹת רַחֲמָנִיָּה. הֶחֱלַטְתִּי לְהִלָּווֹת אֵלָיו. בְּעוֹד אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים, בָּא הָרוֹפֵא לַחֲבשׁ אֶת פִּצְעוֹ. הָיָה זֶה חֲתָךְ אָיֹם, וְאַדִּיר הָיָה חֶפְצוֹ שֶל הָרוֹפֵא, לְהַקְרִים עָלָיו עוֹר בַּהֶקְדֵּם הָאֶפְשָׁרִי. הוּא לָחַשׁ דְּבַר־מָה בְּאֹזֶן הָאָחוֹת, שֶׁחָשְׂפָה אֶת זְרוֹעָהּ. הֵם הִסְתַּלְּקוּ לְקֶרֶן זָוִית, בִּמְקוֹם שֶׁהִתְחִיל גּוֹזֵר פִּסַּת־עוֹר מֵעַל זְרוֹעָהּ, כְּדֵי לְהַעֲבִירָהּ עַל פִּצְעוֹ שֶׁל מוֹלִינֶא. הָאָחוֹת הַמִּסְכֵּנָה הֶחֱוִירָה, וְהָרוֹפֵא פָּנָה אֵלַי. “יִהְיֶה עָלַי לִגְזֹר מִבְּשָׂרְךָ שֶׁלְּךָ”, אָמַר אוֹתוֹ אִירִי רְחַב־גֶּרֶם. לֹא הָיָה מִפְלָט, וּבְעוֹד אֲנִי חוֹפֵת אֶת שַרְווּלִי, הוֹסִיף כְּטוֹב לִבּוֹ עָלָיו: “שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁפָּשְׁטוּ עוֹרוֹ חַיִּים? הִנֵּה כָּזֹאת תִּהְיֶה הַרְגָּשָׁתְךָ”. וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, נִגַּשׁ לִגְזֹר פִּסַּת־עוֹר עִם נֵתַח שֶׁל בָּשָׂר, כְּגֹדֶל הַשִּׁילִינְג, מִתּוֹךְ אַמַּת־יָדִי. הָעִנּוּיִים שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְנַסֵּר אֶת הָעוֹר בְּתַעַר לְאִטּוֹ, הִצְדִּיקוּ אֶת תֵּאוּר הָעִנּוּיִים בִּמְלוֹאוֹ. אוּלָם אֲנִי עָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן עַד גְּמָר הַנִּתּוּחַ, כְּשֶׁהָיְתָה בְּיָדוֹ פִּסַּת־עוֹר בַּגֹּדֶל הָרָאוּי, עִם תּוֹסֶפֶת שֶׁל שִׁכְבַת־בָּשָׂר דַּקָּה. קֶטַע יָקָר זֶה הִרְכִּיב הָרוֹפֵא בְּפִצְעוֹ שֶׁל יְדִידִי. עֲדַיִן יְדִידִי מַחֲזִיק בּוֹ עַד הַיּוֹם. וּמֻבְטָחְנִי שֶׁהֵיטִיב לוֹ מֵהַרְבֵּה בְּחִינוֹת. אֲנִי מִצִּדִּי שׁוֹמֵר עַל אוֹתָהּ צַלֶּקֶת כְּמַזְכֶּרֶת.

* * * * *

אָבִי וְאִמִּי גִּלּוּ תָּמִיד יְכֹלֶת לִחְיוֹת לְיַד מֶרְכָּזוֹ וּפִסְגָּתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַלּוֹנְדוֹנִי וְלֵהָנוֹת בְּמִדָּה צְנוּעָה מִן הַמְעֻלֶּה בְּיוֹתֵר. אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ כְּלָל עֲשִׁירִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַחֲסֹךְ מְאוּמָה; אַדְּרַבָּא, הֵם הָיוּ הוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים בְּחוֹבוֹת וְהִתְחַיְּבֻיּוֹת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, לְרֶגֶל חַיֵּיהֶם הַצִּבּוּרִיִּים וְהַפְּרָטִיִּים רַבֵּי־הַפְּעָלִים. אוּלָם מַסָּעוֹ שֶׁל אָבִי לִדְרוֹם אַפְרִיקָה, בְּ־1891, נָתַן לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִשְׁתַּתֵּף בִּרְכִישַׁת נְכָסִים רַבֵּי־עֵרֶךְ בְּמִכְרוֹת הַזָּהָב שֶׁבַּמְּדִינָה. בֵּין הַשְּׁאָר, קָנָה 5000 מְנָיוֹת שֶׁל מִכְרוֹת הָרַנְד בִּמְחִירָן הָרָשׁוּם הָרִאשֹׁון. בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֵּי אָבִי הָיָה מְחִיר הַמְּנָיוֹת הָאֵלֶּה הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה בְּשׁוּק־הַכְּסָפִים מִיּוֹם לְיוֹם, וּבְמוֹתוֹ עָלָה פִּי עֶשְׂרִים כִּמְעַט, כְּמַה שֶּׁשִּׁלֵּם בִּשְׁעָתוֹ. תֵּכֶף לְאַחַר מוֹתוֹ עָלָה עוֹד הַמְּחִיר פִּי חֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים, וְאִלּוּ חַי עוֹד שָנָה אַחַת, הָיָה צוֹבֵר הוֹן מַמָּשִׁי. בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁהַמִּסִּים הָיוּ דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, וְכֹחַ־הַקְּנִיָּה שֶׁל הַכֶּסֶף עָלָה, לַפָּחוֹת, בַּחֲמִשִּׁים אָחוּז עַל מָה שֶׁהוּא כַּיּוֹם, הֲרֵי אֲפִלּוּ רֶבַע מִילְיוֹן שְׂטֶרְלִינְג לְעֹשֶׁר מַמָּשִׁי נֶחְשְׁבוּ. אוּלָם הוּא מֵת בָּה בְּשָׁעָה שֶׁעָשְׁרוֹ הֶחָדָשׁ הִשְׁתַּוָּה כִּמְעַט בְּדִיּוּק עִם חוֹבוֹתָיו. הַמְּנָיוֹת נִמְכְּרוּ, כַּמּוּבָן, וּלְאַחַר שֶׁנִּפְרְעוּ כָּל הַחוֹבוֹת לֹא נוֹתְרוּ לְאִמִּי אֶלָּא הַנְּכָסִים, שֶׁעָבְרוּ אֵלֶיהָ בִּירֻשָּׁה וְהֻבְטְחוּ בִּכְתֻבָּתָהּ. אָכֵן אִלֶּה הִסְפִּיקוּ לְחַיֵּי רְוָחָה וְקֹרַת־רוּחַ.

אַדִּיר הָיָה חֶפְצִי לֹא לִהְיוֹת לְמַעֲמָסָה עָלֶיהָ בְּשׁוּם פָּנִים; וּבְעֶצֶם הַתְּנוּעָה וּשְׁאוֹן, הַמַּעֲרָכָה עִם תַּחֲרֻיּוֹת הַפּוֹלוֹ, הָיִיתִי מְהַרְהֵר בִּרְצִינוּת בְּפָרָשַׁת שֵׁרוּתִי בַּצָּבָא, מִבְּחִינָתוֹ הַכַּסְפִּית. הַקִּצְבָּה שֶנִּתְּנָה לִי – סַךְ 500 לִי“שְׂ לְשָׁנָה – לֹא הִסְפִּיָקה לְתַשְלוּם הַהוֹצָאוֹת הַכְּרוּכוֹת בְּמִשְׂחַק הַפּוֹלוֹ וְחַיֵּי הוּסַרִים. עָקַבְתִּי אַחֲרֵי הַגֵּרְעוֹנוֹת בְּתַקְצִיבִי, שֶׁהָיוּ מִצְטַבְּרִים וְהוֹלְכִים בְּלִי רַחֵם, מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְאַף כִּי לֹא הָיוּ גְּדֵלִים כְּדֶרֶךְ גֵּרְעוֹנוֹת – לֹא יָצְאוּ בְּכָל זֹאת מִכְּלָל גֵּרְעוֹנוֹת. נִתְבָּרֵר לִי עַתָּה, כִּי הַמִּקְצוֹעַ הַיְחִידִי שֶׁלָּמַדְתִּי לֹא יַכְנִיס לִי לְעוֹלָם דֵּי הַצֹּרֶךְ לְהִמָּנַע מֵהִסְתַּבֵּךְ בְּחוֹבוֹת, כָּל שֶׁכֵּן, לְוַתֵּר עַל קִצְבָּתִי וְלִזְכּוֹת לְעַצְמָאוּת שְׁלֵמָה, כִּרְצוֹנִי. כְּשֶׁהִבַּטְתִּי אֲחוֹרַנִּית, נִדְמָה לִי, שֶׁלֹּא מֵחָכְמָה יְתֵרָה נִמְסְרוּ שְׁנוֹת־חִנּוּכִי הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לְהַגִּיעֵנִי לְמַצָּב, בּוֹ אַרְוִיחַ 14 שִׁילִינְגִים לְיוֹם, בָּהֶם אֶצְטָרֵךְ עוֹד לְהַחֲזִיק שְׁנֵי סוּסִים וְלִקְנוֹת מַדִּים יְקָרִים בְּיוֹתֵר. בָּרוּר, שֶׁהַמְשָׁכַת שֵׁרוּתִי בַּצָּבָא, לְעוֹד שָׁנִים מִסְפָּר, עֲלוּלָה לְהַכְנִיס אוֹתִי וְאֶת אֲשֶׁר לִי בִּסְבַךְ חוֹבוֹת גְּדֵלִים וְהוֹלְכִים. מִצַּד שֵׁנִי, כְּבָר הִכְנִיסוּ לִי שְׁנֵי הַסְּפָרִים שֶׁחִבַּרְתִּי וּמִכְתָּבַי מִמַּעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה בַּ”דֵּילִי טֵלֶגְרַף" פִּי חֲמִשָּׁה כְּכֹל שֶׁשִּׁלְּמָה לִי הַמַּלְכָּה בִּשְׂכַר שָׁלֹש שְׁנוֹת עֲבוֹדָה חֲרוּצָה וְלִפְעָמִים אַף מְסֻכֶּנֶת. הַפַּרְלַמֶּנְט נָהַג בְּהוֹד מַלְכוּתָהּ בְּמִדַּת קַמְּצָנוּת כָּזוֹ, שֶׁהִיא לֹא יָכְלָה אֲפִלּוּ לְהַבְטִיחַ אֶת פַּרְנָסָתִי. לְפִיכָךְ הֶחֱלַטְתִּי בְּרֹב צַעַר לְהִתְפַּטֵּר מִשֵּׁרוּתָהּ בְּעוֹד מוֹעֵד. שׁוּרַת הַמִּכְתָּבִים, שֶׁפִּרְסַמְתִּי בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” עַל מַעֲרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן, אַף כִּי נִדְפְּסוּ בְּעִלּוּם שֵׁם, הִכְנִיסוּ יוֹתֵר מִ־300 לִי“שְׂ. בְּשִׁבְתִּי בְּבֵית אִמִּי, תִּהְיֶינָה הוֹצְאוֹתַי פְּעוֹטוֹת בְּיוֹתֵר, וְקִוִּיתִי, שֶׁסִּפְרִי הֶחָדָשׁ עַל מַעֲרֶכֶת סוּדַן, שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם “הַמִּלְחָמָה עַל הַיְאֹר”, יַכְנִיס לִי דֵּי צָרְכִּי לְהוֹצָאוֹת קְטַנּוֹת לִשְׁנָתַיִם, לַפָּחוֹת. מִלְּבַד זֶה הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי חוֹזֶה עִם הַ”פַּיּוֹנִיר“, לִכְתִיבַת מִכְתָּב שְׁבוּעִי מִלּוֹנְדוֹן, בִּמְחִיר 3 לִי”שְׂ לְמִכְתָּב. שְׂכָרִי זֶה עָלָה בִּמְרוּצַת הַשָׁנִים, אוּלָם בָּעֵת הַהִיא חִשַּׁבְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל כִּמְעַט מִן הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּתוֹרַת קְצִין־מִשְׁנֶה.

עָרַכְתִּי אֵפוֹא אֶת הַתָּכְנִית הַבָּאָה לִשְׁנַת 1899: לַחֲזֹר לְהֹדּוּ, וְלִזְכּוֹת בְּתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ; לִשְׁלֹחַ אֶת תְּעוּדוֹתַי לַמִּפְקָדָה וְלִפְרֹש מִן הַצָּבָא; לְוַתֵּר עַל הַקִּצְבָּה מֵאֵת אִמִּי; לִכְתֹּב אֶת סִפְרִי הֶחָדָשׁ וְאֶת הַמִּכְתָּבִים בִּשְׁבִיל הַ“פַּיּוֹנִיר” וּלְחַפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַנִּבְחָרִים. כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר לְהַלָּן, נִתְגַּשְּׁמָה תָּכְנִית זוֹ בִּסְעִיפֶיהָ הָעִקָּרִיִּים. יֶתֶר עַל כֵּן, לְמִן שָׁנָה זוֹ וְעַד לִשְׁנַת 1919, כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי בְּהֶסַּח הַדַּעַת יְרֻשָּׁה רַבַּת־עֵרֶךְ, לְפִי צַוָּאַת סָבָתוֹ שֶׁל אָבִי, פְרֶנְסִיס אֶן, הַמַּרְקִיזָה לְבֵית לוֹנְדוֹנְדֶרִי, שֶׁמֵּתָה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הָיִיתִי מְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי בַּעֲמַל כַּפַּי. כָּל אוֹתָן עֶשְׂרִים הַשָּׁנִים קִיַּמְתִּי אֶת עַצְמִי – וּבִמְרוּצַת הַזְּמַן, גַּם אֶת מִשְׁפַּחְתִּי – וּמְעוֹלָם לֹא חָסַרְתִּי דָּבָר לִבְרִיאוּתִי אוֹ לְקֹרַת רוּחִי. אֲנִי מִתְגָּאֶה בְּכָךְ, וְהִנְנִי מְיָעֵץ לִבְנִי, וּלְכָל יְלָדַי אַף הֵם לָלֶכֶת בִּדְרָכָי.

* * * * *

הֶחֱלַטְתִי לָשׁוּב לְהֹדּוּ בְּסוֹף נוֹבֶמְבֶּר, כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן לְתַחֲרוּת הַפּוֹלוֹ בְּפֶבְּרוּאַר. בֵּינְתַיִם נָהֲגוּ בִּי מִדָּה נָאָה שֶׁל הַכְנָסַת־אוֹרְחִים בַּבַּיִת, מִכְתָּבַי בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” נִקְרְאוּ בִּתְשׂוּמַת־לֵב רַבָּה וִיתֵרָה. כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָצָה לִשְׁמֹעַ עַל הַמַּעֲרָכָה וְעַל אוֹמְדוּרְמָן, וּבְיִחוּד עַל הִשְׂתָּעֲרוּת חֵיל־הַפָּרָשִׁים. לְפִיכָךְ מָצָאתִי עַצְמִי תְּכוּפוֹת – בִּסְעֻדּוֹת עַרְבִּית, בַּמּוֹעֲדוֹנִים אוֹ בִּנְיוּמַרְקֶט, שֶׁהִרְבֵּיתי בַּיָּמִים הָהֵם לְבַקְּרָם – בְּמֶרְכָּזָם שֶׁל חוּגֵי שׁוֹמְעִים וְשׁוֹאֲלִים קְשִישִים מִמֶּנִי בְּהַרְבֵּה, שֶׁשָּׂתוּ אֶת דְּבָרַי בְּצָמָא. הָיוּ גַּם נָשִׁים צְעִירוֹת, שֶׁמָּצְאוּ עִנְיַן־מָה בְּפִטְפּוּטַי וּבְמַעֲשַׂי. וְכָךְ עָבְרוּ עָלַי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת בִּנְעִימִים.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה נִפְגַּשְׁתִּי עִם קְבוּצַת הַחֲבֵרִים הַשַּׁמְרָנִיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁל בֵּית־הַנִּבְחָרִים, שֶׁהָיִיתִי עָתִיד לְשַׁתֵּף עַצְמִי הַרְבֵּה עִמָּם. מַר אָיֶן מַלְקוֹלְם הִזְמִין אוֹתִי לְפַת־צָהֳרַיִם יַחַד עִם לוֹרְד הְיוּ סֵסִיל, לוֹרְד פֶּרְסִי (אָחִיו הַבְּכוֹר שֶׁל דֻּכַּס נוֹרְתוּמְבֶּרְלֶנְד הַמָּנוֹחַ) וְלוֹרְד בַּלְקָרָס (עַתָּה לוֹרְד קְרוֹפוֹרְד). אֵלֶּה הָיוּ הַפּוֹלִיטִיקָאִים הָעוֹלִים שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית. וּפַרְלַמֶּנְטִים רַבִּים נִתְכַּנְּסוּ בְּלֹא לְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּתוֹסֶפֶת־כֹּחַ נֶאְדָּרִית כָּזוֹ. כֻּלָּם הָיוּ מְעֻנְיָנִים לִרְאוֹת אוֹתִי, כֵּוָן שֶׁשָּׁמְעוּ עַל פְּעֻלּוֹתַי, וְכֵן מִפְּנֵי תְּהִלַּת אָבִי לְאַחַר מוֹתוֹ. מוּבָן, שֶׁהִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת רֹשֶם, אַף כִּי לֹא חָסַרְתִּי אֶת רֶגֶשׁ הַקִּנְאָה בְּמַעֲמַד אֲנָשִׁים צְעִירִים אֵלֶּה, הַגְּדוֹלִים מִמֶּנִּי רַק בִּשְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלֹש, שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם וְכִכָּרָם בְּיָדָם, כֻּלָּם הִצְטַיְּנוּ בְּלִמּוּדֵיהֶם, בְּאוֹכְּסְפוֹרְד אוֹ בְּקֵימְבְּרִידְג' וְכֻלָּם מָצְאוּ מִקְלָט בִּגְלִילוֹת־בְּחִירָה שַׁמְרָנִיִּים בְּטוּחִים. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי כְּסִיר־חֶרֶס בֵּין כְּלֵי נְחֹשֶׁת־קָלָל.

לֹא הָיָה עוֹד כְּזֹהַר סְגֻלּוֹתָיו הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁל לוֹרְד הְיוּ סֵסִיל בְּשַׁחַר חַיָּיו. מִשֶּׁנִּתְחַנֵּךְ קָרוֹב לְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וּמַנְהִיג הַמִּפְלָגָה קָלְטָה אָזְנוֹ מֵעֶצֶם יַלְדוּתוֹ אֶת בַּעֲיוֹת־הַמְּדִינָה הַגְּדוֹלוֹת, כְּשֶׁהֵן נְדוֹנוֹת מִנְּקֻדַּת הַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל הָאִיש הָאַחֲרַאי לְהַנְהָלַת עִנְיְנֵי הָאֻמָּה. נִפְלָאָה הַחֵרוּת וְהִתְגַּלוּת־הַלֵּב, בָּהּ הָיוּ בְּנֵי בֵּית־סֵסִיל, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, מְדַבְּרִים וִּמִתְוַכְּחִים זֶה עִם זֶה. חִלּוּקֵי־דֵּעוֹת זָכוּ לְעִדּוּד מָלֵא בַּבַּיִת הַזֶּה. הָאָב וְהַבָּנִים, הָאָח וְהָאָחוֹת, הַדּוֹד וּבֶן־אָחִיו, זָקֵן וְצָעִיר, הִתְנַגְּחוּ בַּהֲלָכוֹת מְדִינִיּוֹת, כְּשָׁוִים לְכָל דָּבָר. לוֹרְד הְיוּ כְּבָר רִתֵּק אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ שֶׁל בֵּית־הַנִּבְחָרִים שָׁעָה שְׁלֵמָה בְּמַשָּׂאוֹ עַל עִנְיְנֵי הַכְּנֵסִיָּה וְהַהֶבְדֵּלִים בֵּין הָאֵרַסְטִיָּנִים⁸¹ וְאַנְשֵׁי כְּנֵסִיָּה עִלִּית. הוּא הִצְטַיֵּן בְּכֹחַ הַדִּבּוּר הַוִּכּוּחַ וְהַמְלִיצָה, וְשִׂיחָתוֹ הַשְּׁנוּנָה, הַמְזֹרֶזֶת וְהַבִּלְתִּי־צְפוּיָה גָּרְמָה קֹרַת־רוּחַ לְכָל שׁוֹמְעֶיהָ.

רַב הָיָה קִסְמוֹ הָאִישִׁי שֶׁל לוֹרְד פֶּרְסִי, עֶלֶם בַּעַל חֲלוֹמוֹת וּמַרְבֶּה מַחֲשָׁבָה, אֶרְוִינְגַיט⁸² לְפִי דָּמוֹ, שֶׁהִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדָיו בְּאוֹכְּסְפוֹרְד וְזָכָה שְׁנָתַיִם לִפְנֵי כֵן בִּפְרָס נְיוּדִיגֵיט, בַּהִתְחָרוּת לַשִּׁיר הַמְשֻׁבָּח בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. הוּא הִרְבָּה מַסָּעוֹת בְּהָרֵי אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְהַקַּוְקַז, שָׁם סָעַד בִּמְסִבַּת נְסִיכִים פְּרָאִים, וְיָשַׁב בְּתַעֲנִית עִם כֹּהֲנִים קַנָּאִים. הַמִּזְרָח קָסַם לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִקְסִים אֶת דְּ’יִשְׂרְאֵלִי. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ צָעַד וְיָצָא מִתּוֹךְ דַּפֵּי “טַנְקְרֶד” אוֹ “קוֹנִינְגְסְבִּי”.

הַשִּׂיחָה נָסַבָּה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וְנִתְגַּלְגְּלָה לַשְּׁאֵלָה, אִם יֵשׁ לָאֻמּוֹת זְכוּת לְשִׁלְטוֹן עַצְמִי אוֹ רַק לְשִׁלְטוֹן מְתֻקָּן; מַה הֵן הַזְכֻיּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְעַל מָה הֵן מְיֻסָּדוֹת? מִכָּאן הִגַּעְנוּ לְעִנְיַן הָעַבְדוּת בְּתוֹרַת מוֹסָד. הֻפְתַּעְתִּי עַד מְאֹד בְּגַלּוֹתִי, שֶׁבְּנֵי־לְוָיָתִי לֹא הִסְּסוּ אַף רֶגַע לִמְרֹד בַּמְפֻרְסָמוֹת שֶׁבְּכָל הַבְּעָיוֹת הַלָּלוּ. אוּלָם הִפְתִּיעַנִי עוֹד יוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ הִרְגִּיזַנִי, הַקֹּשִי לְפָרֵשׁ אֶת הַשְׁקָפָתִי הַצּוֹדֶקֶת, הַמּוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ כְּבַיָּכוֹל, וְלִסְתֹּר אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם הַמֻּטְעוֹת, הַחֲרִיפוֹת וְהַשְּׁנוּנוֹת. הֵם יָדְעוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי בָּעִנְיָן הַשָּׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת וְאֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו, וְהַכְלָלוֹתַי הַבִּלְתִּי־מֻגְבָּלוֹת עַל חֵרוּת, שִׁוְיוֹן וְאַחֲוָה, הֻכּוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ. בִּקַּשְׁתִּי מַחֲסֶה בַּסִּסְמָא: “אֵין עַבְדוּת בִּמְקוֹם שֶׁהַ”יּוּנְיוֹן גֶּ’ק" מִתְנוֹפֵף“. הַלָּלוּ הֵעִירוּ, שֶׁאֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי עִנְיַן הָעַבְדוּת הוּא טוֹב אוֹ רַע; הַ”יּוּנְיוֹן גֶּ’ק" וַדַּאי הוּא הַמְכֻבָּד שֶׁבַּדְּגָלִים; אוּלָם מַה הִיא הַסְּמִיכוּת הַמּוּסָרִית בֵּין שְׁתֵּי הַפַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ? נִתְקַשֵּׁיתִי לְגַלּוֹת יְסוֹד לַהַנָּחוֹת שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בָּהֶן בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה בִּטָּחוֹן, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּוִּכּוּחַ עִם אֵלֶּה הַטּוֹעֲנִים, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ אֶלָּא בְּדוּתָה יְלִידַת דִּמְיוֹנֵנוּ. אַף כִּי לְכַתְּחִלָּה נִדְמָה לִי, שֶׁלִּי כָּל הַיִּתְרוֹנוֹת בְּוִכּוּחַ זֶה, נִתְעוֹרְרָה בִּי בִּמְהֵרָה הַתְּשׁוּקָה לָצֵאת לִרְחוֹב סט. גֵּ’מְס אוֹ לְפִיקַדִּילִי, לְהָקִים בְּלִי שְׁהִיּוֹת הַרְבֵּה בָּרִיקָדָה כַּהֲלָכָה וּלְעוֹרֵר אֶת הָאֲסַפְסוּף לְמִלְחֶמֶת מָגֵן עַל הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַדֵּמוֹקְרַטְיָה. אָכֵן לְבַסּוֹף אָמַר לִי לוֹרְד הְיוּ, שֶׁאֵין לִי לְהִתְיַחֵס לְשִׂיחוֹת אֵלֶּה בִּרְצִינוּת יֶתֶר; שֶׁיֵּשׁ לִבְדֹּק אֶת הַדֵּעוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר לְאוֹר הַהִגָּיוֹן; וְשֶׁלַּאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין הוּא וַחֲבֵרָיו מְצַדְּדִים כָּל כָּךְ בִּזְכוּת הָעַבְדוּת בְּתוֹרַת מוֹסָד, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי. וּבְכֵן לֹא הָיוּ כָּל אֵלֶּה אֶלָּא סְתָם דִּבְרֵי קִנְטוּר; אִלְּצוּנִי לִדְהֹר עַל פְּנֵי שֶׁטַח, שֶׁיָּדְעוּ יָפֶה, כִּי הוּא מָלֵא פַּחִים וּמוֹקְשִׁים.

לְאַחַר הִתְנַגְּחוּת זוֹ הֶעֱלֵיתִי בְּדַעְתִּי כִּי בַּחֲזִירָתִי מִתַּחֲרוּת הַפּוֹלוֹ בְּהֹדּוּ, יִהְיֶה עָלַי לָלֶכֶת לְאוֹכְּסְפוֹרְד. סָבַרְתִּי, שֶׁהִנְנִי מֻכְשָׁר מֵעַתָּה לְהָפִיק תּוֹעֶלֶת עִם קֹרַת־רוּחַ מֵחַיֵּי אוֹכְּסְפוֹרְד וְעוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּהּ, וְהִתְחַלְתִּי חוֹקֵר לִתְנָאֵי הַכְּנִיסָה. נִתְבָּרֵר, שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בִּבְחִינוֹת, אֲפִלּוּ לַאֲנָשִׁים קְשִׁישִׁים כָּמוֹנִי, וְהֵן הֶכְרַח. לֹא רָאִיתִי סִבָּה שֶׁיְסָרְבוּ לְקַבֵּל שְׂכַר לִמּוּדַי, וְלָתֵת לִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַהַרְצָאוֹת, וּלְהִתְוַכֵּחַ עִם הַפְּרוֹפֵסוֹרִים וְלִקְרֹא בַּסְּפָרִים, שֶׁהֵם מַמְלִיצִים עֲלֵיהֶם. אוּלָם נִתְגַּלָּה שֶׁכָּל זֶה הוּא מִן הַנִּמְנָע. הָיָה עָלַי לְהִבָּחֵן לֹא רַק בְּלַטִּינִית, אֶלָּא אֲפִלוּ בִּיוָנִית. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, שֶׁאֵאָבֵק עִם הַפְּעָלִים הַיּוֹצְאִים מִן הַכְּלָל בְּדִקְדּוּקָהּ שֶׁל לְשׁוֹן יָוָן, לְאַחַר שֶׁפִּקַּדְתִּי עַל הַגְּדוּדִים הַבְּרִיטִיִּים הַסְּדִירִים; לְאַחַר הַרְהוֹרִים הַרְבֵּה רָאִיתִי, לְצַעְרִי, הֶכְרַח לְהִסְתַּלֵּק מִתָּכְנִית זוֹ.

בְּרֵאשִׁית נוֹבֶמְבֶּר עָרַכְתִּי בִּקּוּר בַּמִּשְׂרָד הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית בְּס“ט־סְטִיפַן, לַחֲקֹר לְסִכּוּיֵי גְּלִיל־בְּחִירָה בִּשְׁבִילִי. אֶחָד מִשְּׁאֵרַי הָרְחוֹקִים, פִיץ רוֹי סְטְיוּאַרְט, נָשָׂא רַבּוֹת בַּשָּׁנִים בְּמִשְׂרָה שֶׁל כָּבוֹד בַּמִּפְלָגָה. הוּא הִצִּיגַנִי לִפְנֵי הַמְנַהֵל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַר מִידְלְטוֹן, “הַקַּבַּרְנִיט” – כִּנּוּיוֹ בְּפִי כֹּל. לְמַר מִדְלְטוֹן יָצְאוּ מוֹנִיטִין בַּמִּפְלָגָה, לְאַחַר נִצְחוֹנָה שֶׁל זוֹ בַּבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיּוֹת בְּ־1895. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם, מִפְלָגוֹת שֶׁמַּפְסִידוֹת בַּבְּחִירוֹת – אִם מֵחֹסֶר מַנְהִיגִים רְאוּיִים לִשְׁמָם, וְאִם מִתּוֹך פּוֹלִיטִיקָה נִפְסֶדֶת, אוֹ סְתָם מִתּוֹךְ רַשְׁלָנוּת, אוֹ תְּזוּזַת הַמְּטוֹטֶלֶת – שׁוֹלְחִים כְּתָב־פִּטּוּרִין לִמְנַהֵל הַמִּפְלָגָה. מִן הַדִּין הוּא אֵפוֹא שֶׁפְּקִידִים אֵלֶּה יִנְחֲלוּ אֶת כָּל הַכָּבוֹד בִּשְׁעַת הַצְלָחָה ונְצִּחוֹן. “הַקַּבַּרְנִיט” קִבְּלַנִי בַּאֲדִיבוּת וְלֹא חָסַךְ מִמֶּנִּי מַחֲמָאוֹת. וַדַּאי שֶׁהַמִּפְלָגָה תִּמְצָא בִּשְׁבִילִי מָקוֹם בְּבֵית־הַנִּבְחָרִים, וְהוּא מְקַוֶּה לִרְאוֹת אוֹתִי בַּפַּרְלַמֶּנְט בְּהֶקְדֵּם. אַחַר כָּךְ נָגַע בַּעֲדִינוּת בְּעִנְיְנֵי כְּסָפִים. הֲאוּכַל לְשַׁלֵּם אֶת הוֹצְאוֹתַי, וּמַה הַתְּרוּמָה הַשְּׁנָתִית שֶׁבִּיכָלְתִּי לָתֵת לִגְלִיל־הַבְּחִירָה שֶׁלִּי? אָמַרְתִּי, שֶׁבְּרָצוֹן אֵצֵא לַמַּעֲרָכָה, אֲבָל לֹא אוּכַל לְקַבֵּל עָלַי דָּבָר חוּץ מִן הַהוֹצָאוֹת הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלִּי עַצְמִי. דְּבָרִים אֵלֶּה צִנְּנוּ אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ בְּמִדַּת־מָה, וְהוּא הֵעִיר, שֶּׁגְּלִילוֹת־הַבְּחִירָה הַטּוֹבִים וְהַבְּטוּחִים בְּיוֹתֵר תּוֹבְעִים מִנִּבְחֲרֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר. הוּא סִפֵּר עַל מִקְרִים, שֶׁבָּהֶם שִׁלֵּם הַנִּבְחָר אֶלֶף לִירוֹת וְיוֹתֵר בִּתְרוּמוֹת לְצָרְכֵי צְדָקָה מְקוֹמִּיִּים, תְּמוּרַת הַכָּבוֹד שֶׁל כִּסֵּא הַנִּבְחָר. אֲזוֹרִים מְפֻקְפָּקִים לֹא יָכְלוּ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם תְּבִיעוֹת כָּאֵלֶּה, וּמְקוֹמוֹת שֶׁ”לְּאַחַר יֵאוּשׁ" נִקְנוּ בְּזִיל הַזּוֹל. בְּכָל זֹאת הִבְטִיחַ, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדוֹ: אֵין סָפֵק, שֶׁעִנְיָנִי הוּא בִּבְחִינַת יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בִּגְלַל אָבִי הַמָּנוֹחַ, וְכֵן בִּגְלַל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסֵּיתִי בַּמִּלְחָמוֹת, דָּבָר הֶעָתִיד לְחַבְּבֵנִי עַל הַפּוֹעֲלִים הַשַּׁמְרָנִים.

בְּצֵאתִי מֵחַדְרוֹ שֶׁל הַ“קַּבַּרְנִיט” הָיְתָה לִי עוֹד שִׂיחָה עִם פִיץ רוֹי סְטְיוּאַרְט. הִשְׁגַּחְתִּי בְּסֵפֶר גָּדוֹל שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְעַל גַּבּוֹ פֶּתֶק לָבָן עִם הַכְּתֹבֶת: “נוֹאֲמִים נִדְרָשִׁים”. לָטַשְׁתִּי אֵלָיו עֵינַי בִּתְמִיהָה רַבָּה. צֵא וּרְאֵה! נוֹאֲמִים נִדְרָשִׁים, וַהֲרֵי פִּנְקָס מָלֵא וְגָדוּשׁ הַצָּעוֹת! וְהִנֵּה כָּל יָמַי תָּאֵב הָיִיתִי לִנְאֹם בְּפֻמְבִּי; אוּלָם מֵעוֹלָם לֹא זָכִיתִי שֶׁיִּתְּנוּנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁהִיא, אִם גְּדוֹלָה וְאִם קְטַנָּה, לֹא הָיוּ כָּל נְאֻמִּים בְּחֵיל הַהוּסַרִים הָרְבִיעִי וְאַף לֹא בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט – חוּץ מִמִּקְרֶה קַל אֶחָד, שֶׁלֹּא הָיָה בִּרְצוֹנִי לְהַזְכִּירוֹ. אָמַרְתִּי לְפִיץ רוֹי סְטְיוּאַרְט: “הַגִּידָה לִי עַל זֶה. הַאֻמְנָם יֵשׁ הַרְבֵּה אֲסֵפוֹת, הַתּוֹבְעוֹת נוֹאֲמִים?” “כֵּן”, הֵשִׁיב הַלָּז, “הַקַּבַּרְנִיט בִּקֵּשׁ, שֶׁלֹּא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת מִכָּאן עַד שֶׁתַּבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִילֵנוּ. הֲיָכוֹל אֲנִי לִרְשָׁמְךָ?” הָיִיתִי נִרְגָּשׁ בִּמְאֹד מְאֹד. מִצַּד אֶחָד הָיִיתִי לָהוּט בְּיוֹתֵר לְעִנְיָן זֶה; מִצַּד שֵׁנִי הָיִיתִי יָרֵא וְחָרֵד לַתּוֹצָאוֹת. אוּלָם בְּמֵרוֹץ־פָּרָשִׁים זֶה, שֶׁשְּׁמוֹ חַיִּים, עָלֶיךָ לִקְפֹּץ מֵעַל לְכָל גָּדֵר וּסְיָג, שֶׁאַתָּה נִתְקָל בָּהֶם בַּדֶּרֶךְ. הִבְלַגְתִּי עַל רִגְשׁוֹתַי בְּמִדַּת הַיְכֹלֶת וּבַאֲדִישׁוּת מְעֻשָּׂה הֲשִׁיבוֹתִי, שֶׁאִם יַתְאִימוּ כָּל הַתְּנָאִים וְאִם יַעֲלֶה רְצוֹן אֱמֶת לִשְׁמֹעַ אֶת אֲמָרַי, אֶפְשָׁר אוּלַי, שֶׁאַסְכִּים לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. הוּא פָּתַח אֶת הַפִּנְקָס.

נִתְבָּרֵר, שֶׁמִּתְכַּנְּסוֹת אֲסֵפוֹת לְמֵאוֹת, מֵהֶן בְּאוּלַמִּים סְגוּרִים וּמֵהֶן תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, שׁוּקֵי־צְדָקָה וַעֲצָרוֹת – וְכֻלָּן יַחַד תּוֹבְעוֹת נוֹאֲמִים. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּרְשִׁימָה, כְּזַאֲטוּט זֶה הָעוֹמֵד לִפְנֵי חַלּוֹנוֹ שֶׁל אוֹפֵה־תּוּפִינִים. לְבַסּוֹף הֶחֱלַטְנוּ לְזַכּוֹת אֶת בָּת בִּנְאֻמִּי (הָרִשְׁמִי) הָרִאשׁוֹן. לְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים הָיָה עָלַי לִנְאֹם בָּאֲסֵפָה שֶׁל הַ“פְּרִימְרוֹז לִיג” בְּתוֹךְ גַּן גָּדוֹל, הַשַּׁיָּךְ לְאָדָם בְּשֵׁם מַר ה.ד. סְקְרַיְן, וְנִמְצָא עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת הַנִּשְׁקָפוֹת אֶל הָעִיר הָעַתִּיקָה הַזֹּאת. יָצָאתִי מִן הַמִּשְׂרָד הַמֶּרְכָּזִי בְּכָבְשִׁי אֶת הִתְרַגְּשׁוּתִי.

יָמִים אֲחָדִים הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא לֹא תֵּצֵא הַתָּכְנִית לַפֹּעַל. אוּלַי לֹא יִרְצֶה בִּי מַר סְקְרַיְן, אוּלַי יִתְנַגְּדוּ לִי שְׁאָר נְגִידֵי הָעִיר; וְאוּלַי אַף מָצְאוּ כְּבָר נוֹאֵם כִּלְבָבָם. אוּלָם מַזָּלִי שִׂחֵק לִי. קִבַּלְתִּי בִּמְהֵרָה הַזְמָנָה רִשְׁמִית, וְהוֹדָעָה עַל הָאֲסֵפָה נִתְפַּרְסְמָה בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. אוֹלִיבֶר בּוֹרְתְוִיק כָּתַב אֵלַי, שֶׁהַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” יִשְׁלַח כַּתָּב מְיֻחָד לְבָת, לִרְשֹׁם כָּל דִּבּוּר שֶׁיֵּצֵא מִפִּי, וְשֶׁכָּל הַנְּאֻם כֻּלּוֹ יִתְפַּרְסֵם בַּ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”. דָּבָר זֶה הוֹסִיף עַל הִתְלַהֲבוּתִי וְעַל עַצְבָּנוּתִי. בִּלִּיתִי שָׁעוֹת הַרְבֵּה בַּהֲכָנַת נְאֻמִּי וְשִׁנַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה בִּשְׁקִידָה כָּזוֹ, שֶׁיָּכֹלְתִּי כִּמְעַט לְהַגִּידוֹ לְמַפְרֵעַ, תּוֹךְ שְׁנָתִי. גָּמוּר הָיָה אִתִּי לְסַגֵּל לְעַצְמִי נְעִימָה תּוֹקְפָנִית, וַאֲפִלּוּ אַכְזָרִית בְּסַנֵּגוֹרְיָה עַל מֶמְשֶׁלֶת הוֹד מַלְכוּתָהּ. בְּיִחוּד נֶהֱנֵיתִי מִמְּלִיצָה אַחַת שֶׁחִבַּרְתִּי, וְהִיא, שֶׁ“עֲתִידָה אַנְגְּלִיָּה לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר בַּגֵּאוּת הַגּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת שֶׁל הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַשַּׁמְרָנִית, מִכָּל מַה שֶּׁיִּתֵּן לָהּ הַמַּרְזֵב הַיָּבֵשׁ שֶׁל הָרַדִּיקָלִיזְם”. שָׂשׂוּ בְּנֵי־מֵעַי לִמְלִיצָה זוֹ וּלְרַבּוֹת אֲחֵרוֹת כְּדֻגְמָתָהּ. רַעְיוֹנוֹת מֻצְלָחִים אֵלֶּה, כֵּוָן שֶׁנִּפְתַּח מְקוֹרָם, הָיוּ כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. לְמַעַן הָאֱמֶת, מָצָאתִי בָּהֶם בִּמְהֵרָה דֵּי הַצֹרֶךְ לְמַלֵּא כַּמָּה וְכַמָּה נְאֻמִּים. אוּלָם שָׁאַלְתִּי כַּמָּה זְמַן עָלַי לְדַבֵּר, וּמִשֶּׁהֻגַּד לִי, כִּי רֶבַע שָׁעָה, לְעֵרֶךְ, יַסְפִּיק לִי, תָּחַמְתִּי לִי תְּחוּם מְדֻיָּק שֶׁל 25 דַּקּוֹת. מִתּוֹךְ נִסְיוֹנוֹת חוֹזְרִים וְהוֹלְכִים בִּשְׁעוֹן־הֶפְסֵק, גִּלִּיתִי שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתִּי לִגְמֹר אֶת הַמֵּרוֹץ בְּעֶשְׂרִים דַּקָּה, וַהֲרֵי זֶה נוֹתֵן שָׁהוּת לְהַפְרָעוֹת. וְהָעִקָּר – אַל חִפָּזוֹן וְאַל הִתְרַגְּשׁוּת! אֵין לְהִכָּנַע עַל נְקַלָּה לְחֻלְשָׁה זוֹ שֶׁל קְהַל־הַשּׁוֹמְעִים, הִנֵּה הֵם לְפָנֶיךָ: מַה יַעֲשׂוּ לְךָ? מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִיָּדְךָ, אוֹתוֹ יְקַבְּלוּ.

הַיּוֹם הִגִּיעַ. עָלִיתִי לָרַכֶּבֶת בְּתַחֲנַת פֶּדִּינְגְטוֹן. וְהִנֵּה גַּם כַּתָּבוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט”, גֶּ’נְטֶלְמֶן מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת, בִּמְעִיל אָפֹר. נָסַעְנוּ בְּקָרוֹן אֶחָד, וְכֵוָן שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ אִתָּנוּ, נִסִּיתִיהוּ בִּמְלִיצָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, כְּאִלּוּ צָצוּ בְּמִקְרֶה בְּהֶמְשֵׁךְ הַשִּׂיחָה. יַחַד עָלִינוּ בְּכִרְכָּרָה אֶל הָרֵי בָּת. מַר סְקְרַיְן וּבְנֵי בֵּיתוֹ קִבְּלוּנִי בַּאֲדִיבוּת. הַחֲגִיגָה כְּבָר הֵחֵלָּה בְּכָל רַחֲבֵי הַגַּן. נֶעֶרְכוּ תַּחֲרֻיּוֹת־מֵרוֹץ וַהֲטָלַת אֱגוֹזֵי־הֹדּוּ, מִשְׂחָקִים וְהַצָּגוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ. מֶזֶג הָאֲוִיר יָפֶה וְנוֹחַ, וְכָל הָאוֹרְחִים בִּלּוּ אֶת שְׁעוֹתֵיהֶם בִּנְעִימִים. זָכַרְתִּי נִסָּיוֹן שֶׁנִּתְנַסֵּיתִי בּוֹ יוֹם אֶחָד וְחָקַרְתִּי בַּחֲרָדָה לְעִנְיַן הָאֲסֵפָה. מָצָאתִי, שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ יְצַלְצֵל פַּעֲמוֹן, וְכָל קְהַל הַחוֹגְגִים יִתְכַּנֵּס בָּאֹהֶל, בּוֹ הוּקַם דּוּכָן לַנּוֹאֲמִים, יוֹשֵׁב־רֹאֹשׁ הַמִּפְלָגָה בַּמָּחוֹז יַצִּיגֵנִי לִפְנֵי הַקָּהָל, אֲנִי – הַנּוֹאֵם הַיְחִידִי, מִלְּבַד דִּבְרֵי הַצְבָּעָה וְהַבָּעוֹת תּוֹדָה.

לְפִיכָךְ כְּשֶׁהֵחֵל הַפַּעֲמוֹן מְצַלְצֵל, יָצָאנוּ לְאָהֳלֵנוּ וְעָלִינוּ לַדּוּכָן – אַרְבָּעָה קְרָשִׁים שֶׁהוּטְלוּ עַל גַּבֵּי חָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. לֹא הָיָה שֻׁלְחָן בָּאֹהֶל וְלֹא כִּסֵּא; אוּלָם מִשֶׁנִּתְכַּנְּסוּ בְּפֶתַח הָאֹהֶל כְּמֵאָה אֲנָשִׁים, שֶׁעָזְבוּ אֶת שַׁעֲשׁוּעֵיהֶם הַיַּלְדוּתִיִּים – בְּלֹא חֶמְדָּה, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לִי אוֹתָהּ שָׁעָה – עָמַד הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ עַל רַגְלָיו וְהִצִּיגַנִי בִּנְאֻם קָצָר לִפְנֵי הַקָּהָל. בְּסֶנְדְּהוֹרְסְט וּבַצָּבָא מְעַטּוֹת וּנְדִירוֹת הֵן הַמַּחֲמָאוֹת, וְחֶלְקַת־לָשׁוֹן אֵינָהּ קַיֶּמֶת כָּל עִקָּר בֵּין קְצִינֵי מִשְׁנֶה. אִם זָכִיתָ בִּצְלָב־וִיקְטוֹרְיָה, וְאִם נִצַּחְתָּ בְּמֵרוֹץ־הַסּוּסִים הַלְּאֻמִּי הַגָּדוֹל אוֹ בַּמַּאֲבָק עַל תֹּאַר הָאַלּוּף כְּבַד־הַמִּשְׁקָל בַּצָּבָא, לֹא שָׁמַעְתָּ מִידִידֶיךָ אֶלָּא דִּבְרֵי מוּסָר וְאַזְהָרָה, שֶׁלֹּא תָּזוּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּר־מַזָּל שֶׁכְּמוֹתְךָ. נִרְאֶה שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר בְּפוֹלִיטִיקָה. כָּאן חוֹלְקִים עֲשָׂרָה קַבִּים שֶׁל מַחֲמָאוֹת. אָבִי, שֶׁהַיַּחַס אֵלָיו הָיָה כֹּה שָׁפָל בְּחַיָּיו, תֹּאַר עַל־יְדֵי הַיּוֹשֵׁב־רֹאשׁ כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמַּנְהִיגִים, שֶׁקָּמוּ לַמִּפְלָגָה הַשַּׁמְרָנִית מֵעוֹלָם. אֲשֶׁר לְהַרְפַּתְקְאוֹתַי בְּקוּבָּה, בִּגְבוּלוֹת הֹדּוּ וּבְמַעֲלֵה הַנִּילוּס, הָיְתָה לִי רַק תְּפִלָּה אַחַת, וְהִיא שֶׁהַגְּדוּד לֹא יִשְׁמַע לְעוֹלָם מַה שֶּׁאָמַר הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ. כְּשֶׁהִרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר עַל “גְּבוּרַת חַרְבִּי וְעֵטִי הַשָּׁנוּן”, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהַקָּהָל יִקְרָא בְּקוֹל: “הֲבֵל הֲבָלִים! לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר!” אוֹ בְּדוֹמֶה לָזֶה. הֻפְתַּעְתִּי וְנִרְגַּעְתִּי בִּרְאוֹתִי אוֹתָם בּוֹלְעִים אֶת הַדְּבָרִים בֶּאֱמוּנַת אֹמֶן.

סוֹף סוֹף הִגִּיעַ תּוֹרִי. בְּלֵב נָחוּשׁ, עָשׂוּי לִבְלִי חָת, פָּתַחְתִּי בִּנְאֻמִּי. בְּעוֹד אֲנִי הוֹלֵךְ לָבֶטַח בַּמַּסְלוּלִים הַנְּדוֹשִׁים, מֵעִנְיָן לְעִנְיָן וּמִסָּעִיף לְסָעִיף הִרְגַּשְׁתִּי, שֶׁהַנְּאֻם עוֹשֶׂה רֹשֶׁם. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁקְּהַל הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁמִּסְפָּרָם הָלַךְ וְגָדַל, נֶהֱנָה בְּיוֹתֵר. הֵם הִרְבּוּ עָלַי תְּשׁוּאוֹת בַּמְּקוֹמוֹת הָרְאוּיִים שֶׁבָּהֶם הִפְסַקְתִּי אֶת דִּבּוּרִי, בְּכַוָּנָה לָתֵת לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לִמְחֹא כַּף, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא חָזִיתִי מֵרֹאשׁ. בִּגְמָר נְאֻמִּי הָיוּ מְחִיאוֹת־הַכַּפַּיִם רַבּוֹת וּמְמֻשָּׁכוֹת. וּבְכֵן יָכוֹל יָכֹלְתִּי וּבְלִי קְשָׁיִים יְתֵרִים. הַכַּתָּב וַאֲנִי נָסַעְנוּ הַבַּיְתָה יַחַד. הוּא עָמַד עַל יָדִי וְרָשַׁם אֶת נְאֻמִּי מִלָּה בְּמִלָּה. בִּרְכוֹתָיו הָיוּ נִלְבָּבוֹת, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם פִּרְסֵם הַ“מּוֹרְנִינְג פּוֹסְט” טוּר שָׁלֵם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁצֵּרַף רְשִׁימַת־הַעֲרָכָה קְצָרָה לְמַאַמְרֵי הַמַּעֲרֶכֶת – נָא לָשִׂים לֵב! – עַל דְּמוּת חֲדָשָׁה שֶׁהוֹפִיעָה עַל הַבִּימָה הַפּוֹלִיטִית. הִתְחַלְתִּי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי וְאֶת הָעוֹלָם מִתּוֹךְ קֹרַת־רוּחַ רַבָּה וִיתֵרָה; וּבְמַצַּב רוּחַ מְרוֹמָם זֶה הִפְלַגְתִּי לְהֹדּוּ.

* * * * *

מֵעַתָּה עָלֵינוּ לָתֵת דַּעְתֵּנוּ עַל עִנְיָנִים אֲחֵרִים וּרְצִינִיִּים יוֹתֵר, כָּל קָצִין בַּגְּדוּד הִכְנִיס אֶת תְּרוּמָתוֹ לְמִשְׁלוֹחַ קְבוּצַת־הַפּוֹלוֹ שֶׁלָּנוּ לַתַּחֲרוּת בְּמֵרוּט. שְׁלֹשִׁים פּוֹנִי נִשְׁלְחוּ בְּרַכֶּבֶת מְיֻחֶדֶת, בְּהַשְׁגָּחַת סֶרְגַּ’נְט רָאשִׁי, דֶּרֶךְ 1400 מִילִין. מִלְּבַד סַיָּסֵיהֶם לִוּוּ אוֹתָם כַּמָּה מִן הַסֶּרְגַּ’נְטִים הַמְּהֵימָנִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הַגְּדוּד, בְּתוֹכָם אִפְּיַטְרוֹס⁸³ אֶחָד וְסַרְגֶּ’נְט־מֵגֶ’ר בְּרֹאשָׁם. הָרַכֶּבֶת הָלְכָה בִּמְהִירוּת שֶׁל 200 מִילִין לְיוֹם, וּמִדֵּי עֶרֶב הוּצְאוּ הַפּוֹנִי הַחוּצָה, לְמַרְגּוֹעַ וְאִמּוּן. כָּךְ הִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם, בְּרִיאִים כְּמוֹ בְּצֵאתֵנוּ.

אֲנַחְנוּ נָסַעְנוּ בְּרַכֶּבֶת לְחוּד, אֲבָל הִגַּעְנוּ לַמָּקוֹם בִּזְמַן אֶחָד אִתָּם. הִסְכַּמְנוּ לְשַׂחֵק בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם בְּיוֹדְפּוֹר, לִפְנֵי שֶׁנֵּצֵא לְמֵרוּט. כָּאן הָיִינוּ אוֹרְחָיו שֶׁל סֶר פֶּרְטַבּ סִינְג הַמְפֻרְסָם. סֶר פֶּרְטַבּ הָיָה הָעוֹצֵר הַנֶּאֱמָן שֶׁל יוֹדְפּוֹר, הוֹאִיל וּבֶן־אָחִיו, הַמַּהָרָגָ’ה, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְבַגְרוּת. הוּא חָלַק לָנוּ כְּבוֹד מְלָכִים בְּבֵית־הָאֶבֶן רְחַב־הַיָּדַיִם, הַקָּרִיר שֶׁלּוֹ. הוּא וּשְׁאֵרָיו הַצְּעִירִים, שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם – הוֹרְגִ’י וְדוֹקוּל סִינְג – נִמְנוּ עִם שַׂחֲקָנֵי־הַפּוֹלוֹ הַמְעֻלִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּהֹדּוּ, וְנִכְבְּדֵי הַמָּקוֹם הָאֲחֵרִים עָרְכוּ לִכְבוֹדֵנוּ מִשְׂחֲקֵי־הַדְרָכָה וְאִמּוּן. פֶּרְטַבּ הַזָּקֵן, שֶׁחוּץ מִמִּלְחָמָה, הָיָה לָהוּט אַחַר הַפּוֹלוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַחַר כָּל עִנְיָן אַחֵר שֶׁבָּעוֹלָם, הִפְסִיק אֶת הַמִּשְׂחָק מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, לְהַצְבִּיעַ עַל שְׁגִיאוֹת אוֹ שִׁפּוּרִים אֶפְשָׁרִיִּים בְּמִשְׂחָקֵנוּ וְצֵרוּפֵינוּ. “מַהֲרוּ מַהֲרוּ, קַל כַּזְּבוּב!” הָיָה צוֹעֵק, לְזָרְזֵנוּ. מִגְרַשׁ הַפּוֹלוֹ בְּיוֹדְפּוֹר מִתְכַּסֶּה בִּשְׁעַת הַמֵּרוֹץ עַנְנֵי אָבָק אָדֹם, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּעֱרָך הַמִּשְׂחָק. עֲנָנִים אֵלֶּה הַנִּשָּׂאִים מִנֶּגֶד בָּרוּחַ הַחֲזָקָה, גּוֹרְמִים לְתִסְבֹּכֶת מַטְרִידָה וּמְסֻכֶּנֶת בְּמִקְצָת. דְּמֻיּוֹת מְצֻנָּפוֹת יָצְאוּ בִּדְהָרָה מִתּוֹךְ עֲנַן הָאָבָק, אוֹ שֶׁהַכַּדּוּר הִתְגַּלְגֵּל מִתּוֹכוֹ בִּשְׁרִיקָה, בְּלִי שֶׁצִּפִּיתָ לוֹ. קָשֶׁה הָיָה לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק כֻּלּוֹ, וּתְכוּפוֹת הָיָה עָלֶיךָ לְכַוֵּן אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְכַסְּךָ עֲנַן הָאָבָק כָּלִיל. הָרַגְ’פּוּטִים⁸⁴ הִסְכִּינוּ בָּאָבָק הַזֶּה, וּבִמְהֵרָה חָדְלוּ גַּם הָאוֹרְחִים לַחֲשֹׁשׁ לוֹ.

עֶרֶב אֶחָד לִפְנֵי שֶׁעָמַדְנוּ לָצֵאת מִיּוֹדְפּוֹר לְמֵרוּט אֵרְעָה לִי תַּקָּלָה מַעֲצִיבָה. בְּרִדְתִּי מֵחַדְרִי לִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב, מָעֲדוּ רַגְלַי עַל מַדְרְגוֹת הָאֶבֶן, וּכְתֵפִי נִשְׁמְטָה שׁוּב. הַכָּתֵף הוּשְׁבָה בְּנָקֵל אֶל פִּרְקָהּ, אוּלָם כָּל שְׁרִירַי נָקְעוּ. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר לֹא יָכֹלְתִּי לְהָזִיז אֶת זְרוֹעִי הַיְמָנִית. לְמוּד נִסָּיוֹן מַר, יָדַעְתִּי שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, לַפָּחוֹת, עַד שֶׁאוּכַל לִקְלֹעַ כַּדּוּר־פּוֹלוֹ לְמַטְּרָתוֹ, כָּרָאוּי, וְאַף זוֹ רַק אִם אֶזָּהֵר לִקְשֹׁר אֶת מַרְפְּקִי בִּרְצוּעָה, כְּדֵי אֶצְבָּעוֹת מִסְפָּר מִצַּלְעִי. הַתַּחֲרוּת עָמְדָה לְהַתְחִיל בְּעוֹד אַרְבָּעָה יָמִים. הַקּוֹרֵא יָכוֹל לְשַׁוּוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֶת אַכְזָבָתִי. זְרוֹעִי הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמִתְחַזֶּקֶת, וְהָיִיתִי מְשַׂחֵק מִסְפָּר 1 בִּקְבוּצָתִי, לִשְׂבִיעוּת־רְצוֹנָהּ הַגְמוּרָה. עַתָּה נַעֲשֵׂיתִי בַּעַל־מוּם. לְמַזָּלֵנוּ הָיָה אִתָּנוּ מְשַׂחֵק חֲמִישִׁי, עַל כֵּן אָמַרְתִּי לַחֲבֵרַי, בְּשָׁעָה שֶׁהֱקִימוּנִי מֵעָפָר, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא אוֹתִי מִן הַקְּבוּצָה. הֵם דָּנוּ בַּדָּבָר בְּכֹבֶד רֹאשׁ, יוֹם תָּמִים, אָז הוֹדִיעַ לִי רֹאשׁ הַקְּבוּצָה, שֶׁהֻחְלַט לְשַׁתְּפֵנִי בַּמִּשְׂחָק, לַמְרוֹת הַכֹּל. אַף כִּי לֹא הָיָה לְאֵל יָדִי לִקְלֹעַ אֶת הַכַּדּוּר בְּשׁוּם אֹפֶן, וּלְכָל הַיּוֹתֵר יָכֹלְתִּי לְהַחֲזִיק מַקֵּל בְּיָדִי, סָבְרוּ חֲבֵרַי שֶׁיְדִיעָתִי הָרַבָּה בַּמִּשְׂחָק וְכֹשֶׁר־לִכּוּדָהּ שֶׁל הַקְּבוּצָה יַעַמְדוּ לִי בְּנִסָּיוֹן זֶה. לְאַחַר שֶׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי הַחֲלָטָה זוֹ לֹא נִתְקַבְּלָה מִתּוֹךְ רִגְשֵׁי חֶמְלָה, אֶלָּא אַךְ וָרַק לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, הִסְכַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדִי. לְפִי כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם, הָיָה מִסְפָּר 1 עָסוּק בְּדוּקְרָב מַתְמִיד עִם הַמְאַסֵּף מֵהַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, שֶׁבְּסוֹבְבוֹ אֶת הַפּוֹנִי שֶׁלּוֹ לְכָאן וּלְכָאן, הִשְׁתַּדֵּל כָּל הַזְּמַן לְסַלֵּק אֶת מִתְנַגְּדוֹ הַצִּדָּה. אִם עָלָה בְּיַד מִסְפָּר 1 לְהַעֲסִיק אֶת הַמְאַסֵּף, לַהֲזִיזוֹ מֵעֶמְדָּתוֹ, לְהָצִיק לוֹ וּלְהַפְרִיעַ אֶת כָּל תְּנוּעוֹתָיו, הֲרֵי שֶׁשֵּׁרַת אֶת קְבוּצָתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּקְלִיעָה חֲזָקָה מִדַּי שֶׁל הַכַּדּוּר. יָדַעְנוּ, כִּי הַקַּפִּיטַן הַרְדְּרֶס לוֹיְד, שֶׁשִּׂחֵק לְאַחַר זְמַן בַּקְּבוּצָה הַבֵּינְלְאֻמִּית נֶגֶד אַרְצוֹת־הַבְּרִית, הוּא הַמְאַסֵּף וְהַמְשַׂחֵק הַמְצֻיָּן בְּיוֹתֵר שֶׁל קְבוּצַת מִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי, הִיא הַקְּבוּצָה הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהָיִינוּ עֲתִידִים לְהִתְחָרוֹת בָּהּ.

כָּךְ שִׂחַקְתִּי בִּשְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַתַּחֲרוּת, כְּשֶׁמַּרְפְּקִי קָשׁוּר לְצַלְעִי בִּרְצוּעַת־עוֹר. הַהַצְלָחָה הֵאִירָה לָנוּ פָּנִים בִּשְׁתֵּיהֶן, וְאַף כִּי תְּרוּמָתִי הָיְתָה זְעוּמָה בְּיוֹתֵר, מִתּוֹךְ הֶכְרַח, דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁנָּחָה דַּעְתָּם שֶׁל חֲבֵרַי מִמֶּנָּה. מִסְפָּר 2 שֶׁלָּנוּ, אַלְבֶּרְט סֵיבוֹרִי, הִצְטַיֵּן בִּקְלִיעָתוֹ הַנִּמְרָצָה, הַמַּזְהִירָה. אֲנִי פִּנִּיתִי לוֹ דָּרֶךְ.

מִשְׂחַק הַפּוֹלוֹ הוּא נְסִיךְ הַמִּשְׂחָקִים, כִּי חָבְרוּ בּוֹ יַחַד הַתַּעֲנוּג שֶׁל קְלִיעַת הַכַּדּוּר – יְסוֹד מוּסָד לְרֹב שַׁעֲשׁוּעֵי אָדָם – וְכָל תַּעֲנוּגוֹת הָרְכִיבָה, וְנוֹסָף לִשְׁנֵי אֵלֶּה שִׁתּוּף־הָעֲבוֹדָה הַמְסֻבָּך וְהַנֶּאֱמָן, שֶׁהוּא עִקָּרָם שֶׁל הַכַּדּוּרֶגֶל וְכַדּוּר־הַבָּסִיס⁸⁵. וּמְשַׁוֶּה יִתְרוֹן כֹּה גָּדוֹל לְמַעֲשֵׂה הַלִּכּוּד הַגָּמוּר שֶׁל כָּל הַיְחִידִים הַמִּשְׁתַּתְּפִים בּוֹ.

הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל. כְּפִי שֶׁחָזִינוּ מֵרֹאשׁ, נִפְגַּשְׁנוּ עִם מִשְׁמַר־הַדְּרַגּוּנִים הָרְבִיעִי בַּמַּעֲרָכָה הַסּוֹפִית. לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָיְתָה הַמַּעֲרָכָה קָשָׁה וּמְאֻזֶּנֶת. הָיִינוּ מִתְרוֹצְצִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ בְּמִגְרַשׁ הַפּוֹלוֹ הַהֹדִּי, הַקָּשֶׁה וְהֶחָלָק, בּוֹ הֻחְטְאָה הַמַּטָּרָה רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת וְכָל אֶחָד יָדַע לְכַוְּנָהּ כָּרָאוּי. לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁזָּכִינוּ בִּנְקֻדָּה אַחַת, וּמִתְנַגְּדֵינוּ – בִּשְׁתַּיִם, אַחַר נִמְשַׁךְ הַמַּאֲבָק זְמַן־מָה לְלֹא שִׁנּוּי בַּמַּצָּב. אֲנִי לֹא עָזַבְתִּי אֶת הַמְאַסֵּף אַף לְרֶגַע, וּבִהְיוֹתִי רָכוּב עַל פּוֹנִי מְצֻיָּן, הֶעֱסַקְתִּי אוֹתוֹ מְאֹד. פִּתְאֹם, בְּתוֹךְ מְהוּמָה וּמְבוּכָה, סָמוּךְ לְשַׁעַר הָאוֹיֵב, רָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר מִדַּרְדֵּר לְעֻמָּתִי. עָלָה בְּיָדִי לְהָרִים אֶת מַקְלִי, וּכְשֶׁאֲנִי מַרְכִּין אֶת עַצְמִי עַל גַּבֵּי הַפּוֹנִי, לְהָזִיז אֶת הַכַּדּוּר קְצָת, הוּא נִתְגַּלְגֵּל וְעָבַר בֵּין עַמּוּדֵי הַשַּׁעַר. שְׁנַיִם – שְׁנַיִם! חוּץ מִמִּסְפָּר 1, בַּעַל־הַמּוּם, הָיְתָה לָנוּ קְבוּצָה מְצֻוּיָנָה בֶּאֱמֶת. רֹאשׁ הַקְּבוּצָה רֵגִ’ינַלְד הוֹר, מִסְפָּר 3 שֶׁלָּנוּ, לֹא רַבּוּ כָּמוֹהוּ בְּהֹדּוּ. הַמְאַסֵּף לִקְבוּצָתֵנוּ, בַּרְנֶס, בֶּן־לְוָיָתִי בְּקוּבָּה, הָיָה בָּחוּר כָּאֶרֶז וּמֵעוֹלָם לֹא נִכְשַׁל, כִּמְעַט, בְּקָלְעוֹ בְּיָד חֲזָקָה אֶת כַּדּוּרָיו מִן הָעֹרֶף, בְּדִיּוּק, לִמְקוֹם שָׁם חִכִּינוּ לָהֶם, סֵיבוֹרִי וַאֲנִי, כְּדֵי לְפַנּוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָיְתָה תַּחֲרוּת זוֹ עִקַּר עִנְיַן חַיֵּינוּ וְאָנוּ רִכַּזְנוּ אֶת כָּל מַאֲמַצֵּינוּ לִשְׁמָהּ. בִּמְהֵרָה נִתְּנָה לִי עוֹד הִזְדַּמְּנוּת נָאָה. שׁוּב נִדַּרְדֵּר אֵלַי הַכַּדּוּר, סָמוּךְ לְשַׁעַר הָאוֹיֵב. הַפַּעַם נִשָּׂא בִּמְהִירוּת רַבָּה, וְתוֹךְ כְּדֵי שְׁנִיָּה נֶחְפֶּזֶת שָׁלַחְתִּי אֶת מַקְלִי לְפָנַי וְגִלְגַּלְתִּי אוֹתוֹ אֶל בֵּין הָעַמּוּדִים. שְׁנַיִם – שְׁלֹשָׁה! אָז הִמְרִיצוּ מִתְנַגְּדֵינוּ אֶת מִלְחַמְתָּם וְזָכוּ עוֹד בְּשַׁעַר אֶחָד שְׁלֹשָׁה – שְׁלֹשָׁה!

כָּאן יֵשׁ לְבָאֵר, שֶׁבַּפּוֹלוֹ הַהֹדִּי בַּיָּמִים הָהֵם, הֻתַּר לִזְכּוֹת בַּחֲצָאֵי־נְקֻדּוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ תֵּיקוּ. חֲצִי רֹחַב הַשַּׁעַר סֻמַּן מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים בִּדְגָלִים זְעִירִים, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהֻחְטְאָה הַמַּטָּרָה, נֶחֱשַׁב כַּדּוּר שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֵּין הַדְּגָלִים לִנְקֻדַּת־מוּסָף. שׁוּם מִסְפָּר שֶׁל נְקֻדּוֹת־עֵזֶר לֹא נִצְטָרֵף לְשַׁעַר שָׁלֵם, אוּלָם כְּשֶׁהָיוּ הַשְּׁעָרִים שָׁוִים, הִכְרִיעוּ נְקֻדּוֹת־הַמּוּסָף. לְרֹעַ מַזָּלֵנוּ, הָיָה לְמִתְנָגְּדֵינוּ יִתְרוֹן בִּנְקֻדּוֹת־מוּסָף. אִם לֹא נִזְכֶּה עוֹד בְּשַׁעַר אֶחָד נַפְסִיד. שׁוּב שִׂחֵק לִי מַזָּלִי, וּלְאַחַר חֲבָטָה קַלָּה וְחַלָּשָׁה בַּכַּדּוּר בֵּין פַּרְסוֹת הַפּוֹנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ מִדַּרְדֵּר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית וְעוֹבֵר בַּשַּׁעַר. בְּכָךְ נִסְתַּיְּמָה הַ“צּ’וּקָה”⁸⁶ הַשְּׁבִיעִית. לִפְנֵי הַמַּחֲזוֹר הָאַחֲרוֹן מָנִינוּ לִזְכוּתֵנוּ 4 שְׁעָרִים וְ־3 נְקֻדּוֹת־מוּסָף, בְּעוֹד שֶׁמִּתְנַגְּדֵינוּ מָנוּ 3 שְׁעָרִים וְ־4 נְקֻדּוֹת מוּסָף. אִם יִזְכּוּ הַלָּלוּ עוֹד בְּשַׁעַר אֶחָד, לֹא יִהְיֶה זֶה תֵּיקוּ, אֶלָּא נִצָּחוֹן גָּמוּר לָאוֹיֵב. רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת רָאִיתִי מְתִיחוּת כָּזוֹ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. יָכֹלְתָּ לְשַׁעֵר, שֶׁאֵין כָּאן עִנְיָן שֶׁל מִשְׂחָק כְּלָל, אֶלָּא שְׁאֵלַת חַיִּים וָמָוֶת. מַשְׁבֵּרִים חֲמוּרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר אֵינָם מְעוֹרְרִים הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ. שׁוּב אֵינֶנִּי זוֹכֵר עַל הַ“צּ’וּקָה” הָאַחֲרוֹנָה אֶלָּא זֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ דּוֹהֲרִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ עַל פְּנֵי הַמִּגְרָשׁ, תּוֹךְ הַתְקָפוֹת נִמְרָצוֹת וְהַתְקָפוֹת־נֶגֶד נוֹאָשׁוֹת, לֹא חָדַלְתִּי לְהַרְהֵר: "מִי יִתֵּן וּבָא הַלַּיְלָה, אוֹ בְּלִיכֶר⁸⁷. סוֹף סוֹף הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַמְקֻוָּה, כְּשֶׁבִּשֵּׂר הַפַּעֲמוֹן אֶת גְּמָר הַתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה וְיָכֹלְנוּ לוֹמַר, בְּעוֹד אָנוּ נוֹהֲרִים, עֲיֵפִים וִיגֵעִים, עַל גַּבֵּי הַפּוֹנִי: “לָנוּ הַנִּצָּחוֹן בַּתַּחֲרוּת הַבֵּין־גְּדוּדִית שֶׁל 1899”. בְּשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה אֵין קֵץ, סִפּוּק נַפְשִׁי עָמֹק וְהִלּוּלוֹת־לַיְלָה, בָּהֶן לֹא חָסַר הַיַּיִן, חַגּוֹנוּ אֶת הַנִּצָּחוֹן. אַל תֵּצַר עֵינְכֶם בְּשִׂמְחָתָם וְשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם שֶׁל חַיָּלִים צְעִירִים אֵלֶּה, שֶׁנִּקְבְּצוּ וּבָאוּ לְכָאן מִגְּדוּדִים רַבִּים וְשׁוֹנִים. מְעַטִּים מֵאוֹתָם הַחוֹגְגִים זָכוּ לְהַאֲרִיךְ יָמִים. קְבוּצָתֵנוּ אָנוּ לֹא זָכְתָה לְשַׂחֵק עוֹד פַּעַם. מִקֵּץ שָׁנָה, נֶהֱרַג אַלְבֶּרְט סֵיבוֹרִי בִּטְרַנְסְוַל, בַּרְנֶס נִפְצַע קָשֶׁה בְּנָטָל, וַאֲנִי נַעֲשֵׂיתִי פּוֹלִיטִיקַאי מַרְבֶּה יְשִׁיבָה וְחָשׁ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּכְתֵפִי הַשְּׁמוּטָה. הָיָה לָנוּ הַדָּבָר בִּבְחִינַת “אִם לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתַי”. וּמִנִּי אָז לֹא זָכָה עוֹד גְּדוּד שֶׁל חֵיל־הַפָּרָשִׁים מִדְּרוֹם הֹדּוּ בְּאוֹתוֹ הַפְּרָס.

הַגְּדוּד הוֹדִיעַ לִי חִבָּה יְתֵרָה בִּפְרִידָתִי, וּבִסְעֻדַּת־הָעֶרֶב הָאַחֲרוֹנָה בִּמְסִבָּתוֹ זָכִיתִי לַמַחֲמָאָה הַנְּדִירָה שֶׁל כּוֹס בְּרָכָה לְחַיַּי. כַּמָּה מְאֻשָּׁרוֹת הָיוּ שְׁנוֹת חַיַּי אִתָּם, וְכַמָּה נֶאֳמָנָה הָיְתָה יְדִידוּתָם. הָיָה זֶה בֵּית־אֻלְפָּנָא מְפֹאָר לְכֻלָּנוּ. מִשְׁמַעַת וַחֲבֵרוּת – אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ בּוֹ. וְאוּלַי יֵשׁ לְאֵלֶּה עֵרֶךְ לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לְתוֹרַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת. בְּכָל־זֹאת, יְהֵא אָדָם אוֹחֵז בָּזֶה, וְגַם מִזֶּה לֹא יַנַּח יָדוֹ.

* * * * *

בֵּינְתַיִם הָיִיתִי עוֹבֵד בְּהַתְמָדָה עַל “מִלְחֶמֶת הַיְאֹר”. הֶקֵּפוֹ שֶׁל חִבּוּר זֶה הָיָה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ. הַפָּרָשָׁה הַבּוֹדֶדֶת שֶׁל מַעֱרֶכֶת אוֹמְדוּרְמָן פָּשְׁטָה אֲחוֹרַנִּית וְנֶהֶפְכָה כִּמְעַט לְדִּבְרֵי יְמֵי חֻרְבָּנוֹ וּגְאֻלָּתוֹ שֶׁל הַסּוּדַן. קָרָאתִי סְפָרִים לַעֲשָׂרוֹת – כָּל מַה שֶּׁנִּתְפַּרְסֵם עַל אוֹתוֹ נוֹשֵׂא, וְעַתָּה תִּכַּנְתִּי שְׁנֵי כְּרָכִים רַבֵּי־כַּמּוּת. נִסִּיתִי לְמַזֵּג אֶת סִגְנוֹנֵיהֶם שֶׁל מֵקוֹלֵי וְגִיבּוֹן, הָאַנְטִיתֵסוֹת הַמְקֻטָּעוֹת שֶׁל הָרִאשׁוֹן עִם הַמִּשְׁפָּטִים הַמְעֻגָּלִים שֶׁל הָאַחֲרוֹן; פֹּה וָפֹה אַף הוֹסַפְתִּי נֹפֶךְ מִשֶּׁלִּי. נִתְגַּלָּה לִי, שֶׁתּוֹרַת הַכְּתִיבָה – בְּיִחוּד בְּסִפּוּר – אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל מִשְׁפָּטִים בִּלְבַד, אֶלָּא סְעִיפִים סְעִיפִים נִתְּנָה. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁפָּט כָּלַל רַעְיוֹן אֶחָד בִּמְלוֹאוֹ, כָּךְ צָרִיךְ הַסָּעִיף לְהַקִּיף מִקְרֶה מְסֻיָּם; וּכְשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁפָּטִים צְרִיכִים לָבוֹא זֶה בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל זֶה, כָּךְ הֶכְרַח הוּא, שֶׁהַסְּעִיפִים יִהְיוּ הוֹלְמִים זֶה אֶת זֶה, בְּדוֹמֶה לַמַּצְמֵדִים הָאַבְטוֹמָטִיִּים שֶׁל קְרוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת. אַף עִנְיָן הַחֲלֻקָּה לִפְרָקִים הֵחֵל לְהִתְגַּלּוֹת אֵלַי. הֶכְרַח הוּא שֶׁכָּל פֶּרֶק יְהֵא בַּעַל שְׁלֵמוּת עַצְמִית. צָרִיךְ שֶׁכָּל הַפְּרָקִים יִהְיוּ שָׁוִים בְּעֶרְכָּם, וּפָחוֹת אוֹ יוֹתֵר אַף בְּגָדְלָם. יֵשׁ פְּרָקִים, שֶׁהִתְפַּתְּחוּתָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְעִנְיָנָם מוּבָן מֵאֵלָיו; אוּלָם קָשֶׁה הַדָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר כְּשֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִרְקֹם לְתוֹךְ הַמַּסֶּכֶת עִנְיָנִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שַׁעַטְנֵז אֶלָּא שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַשְׁמִיט אַף אֶחָד מֵהֶם. לְבַסּוֹף יֵשׁ לִבְדֹּק אֶת הַיְצִירָה הַמֻּגְמֶרֶת, מֵאָלֶ“ף עַד תָּ”ו, וְלִקְבֹּעַ אֶת הַסֵּדֶר וְהַיַּחַס הַנָּכוֹן בֵּין הַפְּרָקִים. כְּבָר נִמְצֵאתִי לָמֵד, שֶׁהַכְרוֹנוֹלוֹגְיָה מְשַׁמֶּשֶׁת מַפְתֵּחַ נוֹחַ לְסִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה. כְּבָר גִּלִּיתִי שֶׁ“טוּב שֵׂכֶל הוּא יְסוֹד הַכְּתִיבָה הַטּוֹבָה”. הָיִיתִי זָהִיר וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל אֶת סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי, כְּדֶרֶךְ כַּמָּה מְחַבְּרִים עֲלוּבִים, “אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה לִפְנֵי הַמַּבּוּל”, וְשִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי פָּסוּק צָרְפַתִּי מִן הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר: “L’art d’ệtre ennyeux, c’est de tout dire”.⁸⁸ הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לַחֲזֹר עָלָיו כַּיּוֹם הַזֶּה.

אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב וְנָעִים מִכְּתִיבַת סֵפֶר. הֲרֵי אַתָּה חַי בּוֹ, הוּא נַעֲשֶׂה חֲבֵרְךָ הַנֶּאֱמָן. הוּא בּוֹנֶה סְבִיבְךָ אֲוִירַת־בְּדֹלַח שֶׁל עִנְיָן וּמַחֲשָׁבָה. מִבְּחִינָה יְדוּעָה אַתָּה מַרְגִּישׁ עַצְמְךָ כְּדַג־זָהָב בַּאֲגַן. אֶלָּא שֶׁבַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ מַתְקִין דַּג־הַזָּהָב עַצְמוֹ אֶת אֲגַנּוֹ. הַסֵּפֶר לִוָּה אוֹתִי בְּכָל אֲשֶׁר הָלַכְתִּי. מֵעוֹלָם לֹא נִפְגַּם בְּטִלְטוּלֵי הֵדְּרָכִים, וְלֹא הִשְׁאִיר לִי אַף רֶגַע שֶׁל בַּטָּלָה וְשִׁעֲמוּם. הַיּוֹם הוּא צָרִיךְ לִטּוּש, מָחָר – הַרְחָבָה אוֹ צִמְצוּם בְּמִבְנֵהוּ, מָחֳרָתַיִם – חִזּוק הַקִּירוֹת.

הִשְׁגַּחְתִּי בִּימֵי חַיַּי בַּדִּמְיוֹן הָרַב, הַקַּיָּם בֵּין כָּל מִינֵי דְּבָרִים. כְּתִיבַת סֵפֶר דּוֹמָה בְּהַרְבֵּה לִבְנִיַת בַּיִת, תִּכּוּן מִלְחָמָה אוֹ צִיּוּר תְּמוּנָה. הַטֶּכְנִיקָה שׁוֹנָה הִיא, הֶחֳמָרִים שׁוֹנִים הֵם, אוּלָם עֶקְרוֹנָם אֶחָד הוּא. יֵשׁ לְהַנִּיחַ אֶת הַיְסוֹדוֹת, לֶאֱסֹף אֶת הַפְּרָטִים, וְהֶכְרַח, שֶׁהַהַנָּחוֹת יִשְּׂאוּ בְּכֹבֶד מַסְקָנוֹתֵיהֶן. עַל כָּךְ יָכוֹל אַתָּה לְהוֹסִיף קִשּׁוּטִים וְשִׁפּוּרִים. מִשֶּׁנִּגְמָר הַכֹּל הֲרֵי לְפָנֶיךָ נוֹשֵׂא שֶׁהִצְלִיחַ בְּיָדְךָ. אוּלָם בְּמִלְחָמוֹת עָלוּל הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד לְהַפְרִיעַ אֶת כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְלַהֲפֹךְ אֶת קַעֲרָתְךָ עַל פִּיהָ. וְאֵיזֶהוּ שַׂר־צָבָא מְשֻׁבָּח? מִי שֶׁמַּגִּיעַ לְבִצּוּעַ תָּכְנִיּוֹתָיו בְּלִי שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר בַּתָּכְנִיּוֹת.

בַּסְּפִינָה, בָּהּ חָזַרְתִּי לְאַנְגְּלִיָּה, קָשַׁרְתִּי קִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם הָעִתּוֹנַאי הַמַּזְהִיר בְּיוֹתֵר, שֶּׁהִכַּרְתִּי בְּיָמַי. מַר ג. וו. סְטִיוֶנְס הָיָה “כּוֹכַב” הָעִתּוֹנָאִים בְּעִתּוֹנוֹ הֶחָדָשׁ שֶׁל אָדָם בְּשֵׁם מַר הַרְמְסְווֹרְת, “דֵּילִי מֵיל”, שֶׁפָּרַץ זֶה עַתָּה לָעוֹלָם וְהִכְרִיחַ אֶת הַ“דֵּילִי טֵלֶגְרַף” לְהִתְקָרֵב כִּמְלוֹא צַעַד וּבַהֲגִינוּת לַתְּקוּפָה הַוִּיקְטוֹרְיָנִית. הַרְמְסְווֹרְת הִרְבָּה לִסְמֹךְ עַל סְטִיוֶנְס בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַקָּשִׁים לְעִתּוֹן, וּבְרֹב חַסְדּוֹ אֵלַי בִּקֵּשׁ מֵאִתּוֹ לְאַחַר זְמַן לַעֲשׂוֹת לִי פִּרְסוּם. סְטִיוֶנְס עָשָׂה זֹאת בְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ הַמְפֹאֶרֶת, “פִּרְסֹמֶת לַמְפֻרְסָמוֹת” הָיְתָה סִסְמָתָם שֶׁל עִתּוֹנֵי הַרְמְסְווֹרְת בְּרֵאשִׁיתָם, וְכָךְ זָכִיתִי לְאוֹתוֹ כָּבוֹד. אוּלָם הִקְדַּמְתִּי הַמְאֻחָר.

הָיִיתִי מֵסֵב בַּטְּרַקְלִין שֶׁל אִינְדִיאַמַן וְכוֹתֵב. הִגַּעְתִּי אוֹתָהּ שָׁעָה לְפָרָשָׁה מַסְעִירָה בְּסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה. צְבָא הַיְאֹר הִגִּיעַ זֶה עַתָּה, לְאַחַר מַסַּע־לַיְלָה מְזֹרָז, לְאַבּוּ־חָמִיד וְעָמַד לְהַתְקִיפָהּ. הִקְדַּמְתִּי לְפָרָשָׁה זוֹ מִמֵּיטַב מְלִיצוֹתַי: “דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָיוּ בּוֹקְעִים וְהוֹלְכִים, וְהָעֲרָפֶל הָעוֹלֶה מִן הַיְאֹר, שֶׁנִּתְפַּזֵּר עִם זְרִיחַת הַחַמָּה, גִּלָּה אֶת שִׂרְטוּטֶיהָ שֶׁל עִיר הַדֶּרְוִישִׁים עִם שַׂהֲרוֹן הַרְרֵי־הַסֶּלַע שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ. בְּתוֹךְ כָּתְלֵי אַמְפִיתֵאַטְרוֹן קוֹדֵר זֶה עָמְדָה לְהֵעָרֵךְ עַתָּה אַחַת הַדְּרָמוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶל הַמִּלְחָמָה”.

“חַה־חַה־חָה!” אָמַר סְטִיוֶנְס, שֶׁהֵצִיץ פִּתְאֹם מֵאֲחוֹרֵי כְּתֵפִי.

“תְּסַיֵּם אֵפוֹא אַתָּה”, אָמַרְתִּי בְּקוּמִי מִמְּקוֹמִי, וְעָלִיתִי אֶל הַסִּפּוּן.

תָּאֵב הָיִיתִי לָדַעַת, כֵּיצַד יְנַסַּח אֶת הָעִנְיָן, וּבֶאֱמֶת קִוִּיתִי לִתְרוּמָה חֲשׁוּבָה, אוּלָם מִשֶּׁיָּרַדְתִּי שׁוּב לַטְּרַקְלִין, מָצָאתִי כִּי כָל מַה שֶּׁרָשַׁם עַל גִּלְיוֹן הַנְּיָר הַנָּאֶה שֶׁלִּי הָיָה: “פַּף־פָּף! פַּף־פָּף! פָּף! פָּף!” בִּכְתָב־יָדוֹ הַזָּעִּיר, וּבְתַחְתִּית הַדַּף, בְּאוֹתִיּוֹת־דְּפוּס גְּדוֹלוֹת: “הַךְ־הָךְ!!!” קַלּוּת־רֹאשׁ זוֹ עוֹרְרָה בִּי גֹּעַל. אוּלָם הָיוּ לִסְטִיוֶנְס הַרְבֵּה סִגְנוֹנִים אֲחֵרִים חוּץ מֵאוֹתָן הַיְצִירוֹת הַקַּלּוֹת, הַפְּזִיזוֹת וְהַפּוֹחֲזוֹת, שֶׁכָּתַב בִּשְׁבִיל הַ“דֵּילִי מֵיל”. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בְּעֵרֶךְ נִתְפַּרְסֵם מַאֲמָר, בְּעִלּוּם שֵׁם מְחַבְּרוֹ, עַל עֲתִידָהּ שֶׁל הַקֵּיסָרוּת הַבְּרִיטִית בְּשֵׁם “גִּיבּוֹן הֶחָדָשׁ”. יָכֹלְתָּ לְהַעֲלוֹת בְּדַעְתְּךָ שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּצָא כִּכְתָבוֹ וְכִלְשׁוֹנוֹ מִתּוֹךְ דַּפֵּי הַהִסְטוֹרְיוֹן שֶׁל רוֹמִי. הֻפְתַּעְתִּי לִשְׁמֹעַ מִפִּי סְטִיוֶנְס, שֶׁהוּא הוּא בַּעַל־הַדָּבָר.

לְאַחַר זְמַן הוֹאִיל סְטִיוֶנְס לִקְרֹא אֶת הַגָּהוֹתַי וּלְנַהֲלֵנִי בַּעֲצָתוֹ הַחֲשׁוּבָה, שֶׁאֲנִי מַעְתִּיקָהּ בָּזֶה.

“פַּרְשִׁיּוֹת הַסֵּפֶר שֶׁקָּרָאתִי”, כָּתַב אֵלַי, “יְשַׁמְּשׁוּ, כִּמְדֻמַּנִי, תּוֹסֶפֶת רַבַּת־עֵרֶךְ לִיצִירוֹתָיו שֶׁל ג. וו. סְטִיוֶנְס; לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה בִּכְלָלָהּ. לְדַעְתִּי, זֶהוּ סֵפֶר מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה, כָּתוּב בְּטוּב־שֵׂכֶל, מְתֻכָּן וּמְחֻבָּר כַּהֲלָכָה וְדַפָּיו מְלֵאִים תֵּאוּרִים נָאִים וּמְאִירֵי־עֵינַיִם. דְּבַר־שְׁלִילָה יְחִידִי, שֶׁעָלַי לְהַגִּיד לְךָ, הוּא זֶה, שֶׁהֶעָרוֹתֶיךָ הַפִּילוֹסוֹפִיּוֹת, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל נִתְּנוּ בְּצוּרָה נָאָה, רֻבָּן חֲרִיפוֹת וּמֵהֶן אַף נְכוֹנוֹת, תּוֹפְסוֹת מָקוֹם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, לַעֲזָאזֵל. אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ הָיִיתִי מַנִּיחַ לוֹ לַפִּילוֹסוֹף לְמִן יָנוּאַר 1898 וְאֵילָךְ, וּמַכְנִיס אוּלַי שֶׁמֶץ מִדְּבָרָיו בַּסִּיּוּם. הוּא רַק יְשַׁעֲמֵם אֶת הַקּוֹרְאִים. מִי שֶׁלָּהוּט אַחֲרֵי הַפִּילוֹסוֹפְיָה מָצוֹא יִמְצָאֶנָּה בִּלְעָדֶיךָ”.

עֲלִיצוּתוֹ וּבְדִיחוּת־דַּעְתּוֹ, עִם לַעְגּוֹ הַשָּׁנוּן, עָשׂוּהוּ בֶּן־לְוָי נָעִים וְנֶחֱמָד, וְקִשְׁרֵי יְדִידוּתֵנוּ נִתְחַזְּקוּ בְּחָדְשֵׁי הַקַּיִץ שֶׁל 1899. זֶה הָיָה קֵיצוֹ הָאַחֲרוֹן. הוּא מֵת מִטִּיפוּס־הַבֶּטֶן בְּלֵידִיסְמִית בְּפֶבְּרוּאַר 1900.

עָשִׂיתִי כִּשְׁבוּעַיִם בְּקַהִיר, בִּמְקוֹם שֶׁאָסַפְתִּי חֹמֶר בִּשְׁבִיל סִפְרִי וְגִיַּסְתִּי אֶת עֶזְרָתָם שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁמִּלְּאוּ תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים בַּמַּעֲרָכָה הַסּוּדָנִית. כָּךְ נִפְגַּשְׁתִּי עִם גִּ’ירוּאַרְד, הַקַּנָּדָאִי הַצָּעִיר מֵחֵיל־הַמְהַנְדְּסִים הַמַּלְכוּתִי, שֶׁבָּנָה אֶת מְסִלַּת־הַבַּרְזֶל בַּמִּדְבָּר; סְלֵיטִין פֶּחָה, הַקָצִין הָאוֹסְטְרִי קְטַן־הַקּוֹמָה, שֶׁנִתְעַנָּה עֶשֶׂר שָׁנִים בִּשְׁבִי הָכַּלִּיף, וְסִפְרוֹ “אֵשׁ וָחֶרֶב בְּסוּדַן” הוּא אֶחָד מִסִּפְרֵי־הַמּוֹפֵת בְּמִקְצוֹעוֹ; סֶר רֵגִ’ינַלְד וִנְגֵּיט, רֹאשׁ הַבּוֹלֶשֶׁת הַצְּבָאִית, שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מַכִּיר לוֹ טוֹבָה עַל סְעֻדָּה נָאָה אַחַת; גַּרְסְטֶן, רֹאשׁ שֵׁרוּת־הַהַשְׁקָאָה הַמִּצְרִי; יַחַד עִם מִסְפַּר מְדִינָאִים וְאִישִׁים מִצְרִיִּים חֲשׁוּבִים. כָּל אֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים רַבֵּי־הַפְּעָלִים הָאֵלֶּה מִלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ הַמְיֻחָד בְּאֶמְצְעֵי הַמִּלְחָמָה וְהָאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה שֶׁשִּׁנּוּ אֶת פְּנֵי מִצְרַיִם וְהֵרִימוּ אוֹתָהּ מֵאַנַּרְכִיָּה, פְּשִׁיטַת־רֶגֶל וְּתבוּסָה, אֶל שִׂיא הָשֶׁפַע, בְּפָחוֹת מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה. הִכַּרְתִּי כְּבָר אֶת הָאִישׁ הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, לוֹרְד קְרוֹמֶר. הוּא הִזְמִינַנִי לְבַקֵּר אֶצְלוֹ בַּסּוֹכְנוּת הַבְּרִיטִית וְהִסְכִּים בְּרָצוֹן לִקְרֹא אֶת הַפְּרָקִים עַל שִׁחְרוּר הַסּוּדַן וּמוֹתוֹ שֶׁל גּוֹרְדוֹן, שֶׁכְּבָר הֻשְׁלְמוּ בְּיָדִי. לְפִיכָךְ שָׁלַחְתִּי לוֹ חֲבִילָה גְּדוֹלָה שֶׁל גִּלְיוֹנוֹת בִּכְתָב־מְכוֹנָה, וְשָׂמַחְתִּי גַּם נִדְהַמְתִּי, כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי לְאַחַר יָמִים מֻעָטִים אֶת כְּתָב־הַיָּד, מְסֻמָּן בְּעִפָּרוֹן כָּחֹל, עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל בְּמֶרֶץ, שֶׁהִזְכִּיר לִי אֶת הַיַּחַס אֶל תַּרְגִּילַי הַלַּטִּינִיִּים בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבְּהֶרָאוּ. רָאִיתִי, שֶׁלּוֹרְד קְרוֹמֶר טָרַח טְרָחוֹת הַרְבֵּה עַל מְלִיצוֹתַי הַנְּבוּבוֹת, וְעַל כֵּן קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין וְנִשְׁמַעְתִּי לְהֶעָרוֹת הַבִּקֹּרֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיוּ מַקִּיפוֹת בְּרֻבָּן, וּמֵהֶן חוֹבְלָנִיּוֹת בְּיוֹתֵר. כָּתַבְתִּי, לְמָשָׁל, בְּעִנְיַן מִנּוּיוֹ שֶׁל הַגֵּנֵרַל גּוֹרְדוֹן בִּתְקוּפָה אַחַת שֶׁל פָּרָשַׁת־חַיָּיו כְּמַזְכִּיר פְּרָטִי לַלּוֹרְד רִיפּוֹן: “הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנָהּ נֶהֶפְכָה לְכוֹכַב־לְוָי לְנֵר־חֵלֶב שָׁוֶה פְּרוּטָה”. לְפָסוּק זֶה הֵעִיר לוֹרְד קְרוֹמֶר: “דּוֹמַנִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בִּגְאוֹנָה יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם קִלּוּס יֶתֶר, וְנֵר־חֵלֶב שָׁוֶה פְּרוּטָה הוּא מִעוּט דְּמוּתוֹ שֶׁל מַעֲמַד הַלּוֹרְד רִיפּוֹן כַּמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא בְּצֶדֶק. לוֹרְד רִיפּוֹן לֹא יָשִׂים לֵב לְכָךְ, אֲבָל אֶפְשָׁר, שֶׁיְדִידָיו יִתְרַגְּזוּ, וְרֹב הַבְּרִיּוֹת יָשִׂימוּ אוֹתְךָ לִצְחוֹק”. הֲשִׁיבוֹתִי לוֹ בְּמִכְתָּב, שֶׁהִנְנִי מַקְרִיב פְּנִינָה זוֹ, שֶׁכֹּה יָקְרָה בְּעֵינַי עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְכֵן הִסְכַּמְתִּי, בְּכָל הָעֲנִיווּת הָרְאוּיָה, לְהַרְבֵּה הַשָּׂגוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלּוֹ. בְּכָךְ פִּיַּסְתִּי אֶת לוֹרְד קְרוֹמֶר, שֶׁהוֹסִיף לְהַרְאוֹת הִתְעַנְיְנוּת רַבַּת־יְדִידוּת בַּעֲבוֹדָתִי. הוּא כָּתַב אֵלַי: “יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁמָּתַחְתִּי עָלֶיךָ בִּקֹּרֶת קָשָׁה בְּהֶעָרוֹתַי, וְהִשְׂכַּלְתָּ עֲשֹׂה בְּקַבֶּלְךָ אֶת דְּבָרַי בְּרוּחַ הַיְדִידוּת הַגְּמוּרָה, שֶׁבָּהּ נֶאֶמְרוּ. עָשִׂיתִי בִּשְׁבִילְךָ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵשׁ מֵאֲחֵרִים, שׁוּב וָשׁוּב, לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ תָּמִיד מִדַּת בִּקֹּרֶת מֵאֵת יְדִידַי, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב אוֹ עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ בִּקֹּרֶת יְדִידוּתִית, הַמַּעֲמִידָה אוֹתְךָ עַל טָעֻיּוֹתֶיךָ לִפְנֵי הַמַּעֲשֶׂה, מִהְיוֹת קָרְבַּן בִּקֹּרֶת עוֹיֶנֶת לְאַחַר מַעֲשֶׂה, כְּשֶׁאֵין לוֹ עוֹד תַּקָּנָה. מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁסִּפְרְךָ יַצְלִיחַ, וְסָבוּר אֲנִי, שֶׁהַצְלָחָתוֹ מֻבְטַחַת. אַחַד הַדְּבָרִים הַמְּעַטִּים, הַמּוֹסִיפִים לְעַנְיֵן אוֹתִי בַּחַיִּים, הוּא לִרְאוֹת אֲנָשִׁים צְעִירִים בְּקַו הָעֲלִיָּה”.

הִרְבֵּיתִי לְבַקֵּר אֵצֶל לוֹרְד קְרוֹמֶר בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם אֵלֶּה, וּבְקִיאוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָיוּ לִי לְתוֹעֶלֶת רַבָּה. בְּאָפְיוֹ נִתְגַּלְּמוּ בְּמִדָּה רַבָּה הָאֲדִישׁוּת וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, שֶׁהָיוּ מְיַחֲסִים לְמוֹשְׁלִים בְּרִיטִיִּים בַּמִּזְרָח. נִזְכַּרְתִּי בְּאֶחָד מִפִּתְגָּמַי הַצָּרְפַתִּיִּים הַמְעֻלִּים: “On ne règne sur les âmes que par le calme”.⁸⁹ הוּא לֹא יָדַע חִפָּזוֹן מֵעוֹלָם וְלֹא בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם אוֹ לְעוֹרֵר רַעַשׁ מֵעוֹלָם. הוּא בָּחַר לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה וְקִבֵּל פְּנֵי אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֶצְלוֹ. הוּא עָקַב אַחֲרֵי מַהֲלַךְ הַמְּאֹרָעוֹת, עַד שֶׁנִּצְטָרְפוּ לְאֶפְשָׁרוּת שֶׁל הִתְעָרְבוּת שְׁקֵטָה וּמֻחְלֶטֶת. הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְחַכּוֹת שָׁנָה תְּמִימָה בְּאוֹתָהּ הַקַּלּוּת, בָּהּ הָיָה מְחַכֶּה שָׁבוּעַ. לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת חִכָּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים עַד שֶׁהִשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. זֶה שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה מוֹשֵל בְּמִצְרַיִם. הוּא דָּחָה אֶת כָּל הַתְּאָרִים הַמְצַלְצְלִים שֶׁהֻצְּעוּ לוֹ; הוּא נִשְׂאַר, בְּפַשְׁטוּת, הַסּוֹכֵן הַבְּרִיטִי. מַעֲמָדוֹ סָתוּם הָיָה; אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא אֵינוֹ וְלֹא כְלוּם; לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הָיָה הַכֹּל. דִבּוּרוֹ הָיָה לְחֹק. כְּשֶׁהוּא מִסְתַּיֵּעַ בְּקֹמֶץ עוֹזְרִים בַּעֲלֵי־כִּשְׁרוֹנוֹת, רֻבָּם צְעִירִים, שֶׁבְּדוֹמֶה לִמְפַקְּדָם לִמְּדוּ אֶת עַצְמָם לְהִשָּׁאֵר מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים, הָיָה קְרוֹמֶר מוֹדִיעַ אֶת פִּקּוּחוֹ הַמְדֻקְדָּק, הַסַּבְלָנִי, עַל כָּל מַחְלְקוֹת הָאַדְמִינִיסְטְרַצְיָה הַמִּצְרִית וְעַל הַמְּדִינִיּוּת שֶׁלָּהּ מִכָּל בְּחִינוֹתֶיהָ. מֶמְשָׁלוֹת בְּרִיטִיּוֹת וּמִצְרִיּוֹת בָּאוּ וְהָלְכוּ. הוּא רָאָה בְּאָבְדַּן הַסּוּדַן וְכִבּוּשׁוֹ מֵחָדָש. הוּא שָׁמַר עַל אוֹצַר הַמְּדִינָה וְעַל כָּל נִיד וְזִיז בַּפּוֹלִיטִיקָה הַמִּצְרִית. הָיָה נָעִים מְאֹד לִרְאוֹתוֹ בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל מִפְעַל־חַיָּיו הַמַּזְהִיר, סֵמֶל הַשִּׁלְטוֹן הָעֶלְיוֹן בְּלֹא הִדּוּר חִיצוֹנִי, לְלֹא מַאֲמָץ גָּלוּי. לְכָבוֹד חָשַׁבְתִּי אֶת יַחֲסוֹ הָאָדִיב אֵלַי. אֵין אָנוּ רוֹאִים דֻּגְמָתוֹ בְּיָמֵינוּ, אַף כִּי רַב וְחָמוּר הַצֹּרֶךְ.

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר: אוֹלְדְהַם    🔗

בַּאֲבִיב 1899 נוֹדַע לִי, שֶׁיֵּשׁ עוֹד אָדָם אֶחָד בְּשֵׁם וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, וְגַם הוּא כּוֹתֵב סְפָרִים; הוּא הָיָה עוֹסֵק, כַּנִּרְאֶה, בִּכְתִיבַת רוֹמָנִים, וְרוֹמָנִים מְשֻׁבָּחִים דַּוְקָא, שֶׁזָּכוּ לַהֲפָצָה כַּבִּירָה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. קִבַּלְתִּי מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִכְתְּבֵי בְּרָכָה לַכִּשְׁרוֹן שֶׁגִּלּוּ בִּי בְּתוֹרַת מְסַפֵּר. סָבוּר הָיִיתִי תְּחִלָּה, שֶׁאֵלֶּה בָּאוּנִי מִתּוֹךְ הַעֲרָכָה מְאֻחֶרֶת שֶׁל סְגֻלּוֹת סִפְרִי “סַוְרוֹלָה”. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לִי, שֶׁאָמְנָם יֵשׁ עוֹד “יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן”, לְמַזָּלִי – מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי. עָמַדְתִּי וְחִבַּרְתִּי אִגֶּרֶת לְצֶ’רְצִ’יל־מִשְׁנֶה זֶה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, בְּיַחַד עִם תְּשׁוּבָתוֹ, מִשּׁוּם עִנְיָן סִפְרוּתִי יְקַר־הַמְּצִיאוּת.

לוֹנְדוֹן,

7 בְּיוּנִי, 1899.

מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מַגִּישׁ אֶת בִּרְכוֹתָיו לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל וּמְבַקֵּשׁ לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ לְעִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לִשְׁנֵיהֶם. נוֹדַע לוֹ מֵרְשִׁימוֹת בִּקֹּרֶת בָּעִתּוֹנוּת, כִּי מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל עוֹמֵד לְפַרְסֵם רוֹמָן חָדָשׁ, בְּשֵׁם “רִיצַ’רְד קַרְוֶל”, שֶׁמֻּבְטַחַת לוֹ הֲפָצָה בְּאַנְגְּלִיָּה וּבַאֲמֵרִיקָה כְּאַחַת. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל הוּא גַּם מְחַבְּרוֹ שֶׁל רוֹמָן, הַמִּתְפַּרְסֵם עַתָּה בְּהֶמְשֵׁכִים בְּ“מַקְמִילָן’ס מֵגֵזִין”, שֶׁהוּא מְקַוֶּה לִרְאוֹתוֹ נָפוֹץ גַּם בְּאַנְגְּלִיָּה וְגַם בַּאֲמֵרִיקָה. כֵּן הוּא אוֹמֵר לְהוֹצִיא בַּ־ 1 לְאוֹקְטוֹבֶּר עוֹד פָּרָשָׁה צְבָאִית מִמִּלְחֶמֶת סוּדַן. אֵין לוֹ כָּל סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל יַכִּיר מִמִּכְתָּב זֶה – אִם לֹא הִכִּיר עֲדַיִן בְּכָל אֹפֶן אַחֵר – שֶׁקַּיֶּמֶת סַכָּנָה חֲמוּרָה שֶׁל עִרְבּוּב הַתְּחוּמִים בֵּין יְצִירוֹתָיו שֶׁלּוֹ לְבֵין אֵלֶּה שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל. לִבּוֹ סָמוּךְ וּבָטוּחַ, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, אַף הוּא כָּמוֹהוּ, אֵינוֹ רוֹצֶה בְּכָךְ, בְּשׁוּם פָּנִים. כְּדֵי לִמְנֹעַ, כְּכָל הָאֶפְשָׁר טָעֻיּוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, הֶחֱלִיט מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל לְפַרְסֵם אֶת כָּל הַמַּאֲמָרִים, הַסִּפּוּרִים וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהוּא כּוֹתֵב, בַּחֲתִימַת " וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל“, וְלֹא " וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל” כְּקֹדֶם.

הוּא מְקַוֶּה, שֶׁסִּדּוּר זֶה יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, וְהוּא מֵעֵז לְהַצִּיעַ, כְּדֵי לִמְנֹעַ כָּל בִּלְבּוּל נוֹסָף הֶעָלוּל לִצְמֹחַ מִדִּמְיוֹן־שֵׁמוֹת זֶה הַמְיֻחָד בְּמִינוֹ, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מִזֶּה, וּמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מִזֶּה יְצָרְפוּ הֶעָרָה קְצָרָה, כָּל אֶחָד לִסְפָרָיו שֶׁלּוֹ, לְבָאֵר לִקְהַל הַקּוֹרְאִים, אֵילוּ הֵן יְצִירוֹתָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, וְאֵילוּ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל. הַנֹּסַח שֶׁל הֶעָרָה זוֹ, יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ נוֹשֵׂא לְדִיּוּן נוֹסָף, אִם יַסְכִּים מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל.

הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ, לְבָרֵךְ אֶת מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל עַל סִגְנוֹן יְצִירוֹתָיו וְהַצְלָחָתָן, הַמְעוֹרְרִרים תָּמִיד אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ הֵן בַּסְּפָרִים וְהֵן בַּיַּרְחוֹנִים, וְהוּא מְקַוֶּה, שֶׁגַּם מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל הִתְעַנֵּג בְּמִדָּה שָׁוָה עַל כָּל יְצִירָה מִיצִירוֹתָיו, שֶׁאוּלַי נִזְדַּמְּנָה לְיָדוֹ.

וִינְדְזוֹר, וֶרְמוֹנְט.

21 בְּיוּנִי 1899.

מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מַכִּיר טוֹבָה לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, כִּי הֶעֱלָה עַל הַפֶּרֶק עִנְיָן שֶׁגָּרַם לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל דְּאָגָה לָרֹב. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מַעֲרִיךְ אֶת אֲדִיבוּתוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, בְּקָרְאוֹ שֵׁם “וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל” עַל סְפָרָיו, מַאֲמָרָיו, וְכֻלֵּי. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מְמַהֵר לְהוֹסִיף, שֶׁאִלּוּ הָיוּ לוֹ עוֹד שֵׁמוֹת אֲחֵרִים, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנָע מֵהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶחָד מֵהֶם.

כְּתָבָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל (זֶה שְׁמוֹ מִכָּאן וּלְהַבָּא) הוּבְאוּ לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל מֵאָז הוֹפָעַת סִפּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן בַּ“סֶּנְטְשׁוּרִי”. מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל לֹא דִּמָּה לִרְאוֹת בִּסְפָרָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל כָּל סְתִירָה שֶׁהִיא לְנִסְיוֹנוֹתָיו הוּא בַּסִּפְרוּת הַסִּפּוּרִית.

הַצָּעָתוֹ שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל, לְצָרֵף הֶעָרָה לְכָל סֵפֶר וְסֵפֶר שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל וּמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל, לְפִי נֹסַח מֻסְכָּם בֵּין שְׁנֵיהֶם, נִרְאֵית מְאֹד בְּעֵינֵי מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל. אִם מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל יַעֲשֶׂה אִתּוֹ חֶסֶד וְיַעֲרֹךְ נֹסַח זֶה, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁמַּר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל יִתֵּן הַסְכָּמָתוֹ לַפְּרָטִים.

יֶתֶר עַל כֵּן, מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל עוֹמֵד לִשְׁאֹל לְחַוַּת־דַּעְתָּם שֶׁל יְדִידָיו וְהוֹצָאַת־הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ, אִם כְּדַאי וְרָאוּי לוֹ לְצָרֵף אֶת הַמִּלָּה “הָאֲמֵרִיקָאִי” לִשְׁמוֹ הַמִּתְנוֹסֵס בְּשַׁעֲרֵי סְפָרָיו. אִם יִמְצְאוּ אֶת הַדָּבָר לְנָכוֹן, יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמּוֹ"לִים לְהַכְנִיס שִׁנּוּי זֶה בַּמַּהֲדוּרוֹת הַבָּאוֹת.

מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל יוֹרֶה הֶתֵּר לְעַצְמוֹ, לִשְׁלֹחַ לְמַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל שְׁנֵי רוֹמָנִים כְּתוּבִים בְּיָדוֹ. הוּא מַחֲשִׁיב בִּמְאֹד מְאֹד אֶת כְּתָבָיו שֶׁל מַר וִינְסְטוֹן סְפֶּנְסֶר צֶ’רְצִ’יל וּמְצַפֶּה בְּעֹנֶג לִקְרִיאַת סִפְרוֹ “סַוְרוֹלָה”.

*

כָּל הָעִנְיָן סֻדַּר בְּדַרְכֵי יְדִידוּת, וּלְאַט לְאַט הִרְגִּיל עַצְמוֹ קְהַל הַקּוֹרְאִים בָּעֻבְדָּה, שֶׁהוֹפִיעוּ בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים בְּנֵי שֵׁם אֶחָד, שֶׁיַּרְבּוּ לְסַפֵּק לָהֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא אֶת צָרְכֵיהֶם הַסִּפְרוּתִיִּים וְהַפּוֹלִיטִיִּים – בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. לְאַחַר שָׁנָה, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בְּבוֹסְטוֹן, הָיָה מַר וִינְסְטוֹן צֶ’רְצִ’יל רִאשׁוֹן לִמְבָרְכַי. הוּא עָרַךְ לִכְבוֹדִי מִשְׁתֶּה עַלִּיז מְאֹד שֶׁל אֲנָשִׁים צְעִירִים, וּשְׁנֵינוּ נָשָׂאנוּ נְאֻמִּים, זֶה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל זֶה. בְּכָל זֹאת טֶרֶם הוּשַׂם קֵץ לָעִרְבּוּבְיָה. כָּל הַדֹּאַר שֶׁלִּי נִתְקַבֵּל לְפִי הַכְּתֹבֶת שֶׁלּוֹ, וְחֶשְׁבּוֹן הַמִּשְׁתֶּה נִשְׁלַח אֵלַי. לְמוֹתָר לְהַגִּיד, שֶׁשְּׁתֵּי הַטָּעֻיּוֹת גַּם יַחַד תֻּקְּנוּ בִּמְהֵרָה.

*

יוֹם אֶחָד הִזְמִינַנִי אָדָם בְּשֵׁם מַר רוֹבֶּרְט אַסְקְרוֹפְט, נִבְחַר־הַפַּרְלַמֶּנְט הַשַּׁמְרָנִי לִגְלִיל אוֹלְדְהַם, לָבוֹא לְבֵית־הַנִּבְחָרִים. הוּא יָרַד אִתִּי לַחֲדַר־הָעִשּׁוּן וּפָתַח בְּשִׂיחָה עַל עִנְיָן חָשׁוּב. גְּלִיל אוֹלְדְהַם שׁוֹלֵחַ שְׁנֵי צִירִים לַפַּרְלַמֶּנְט, וּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת הֵם עַתָּה בִּידֵי הַשַּׁמְרָנִים. מַעֲמָדוֹ שֶׁל אַסְקְרוֹפְט, הַקָּשִׁישׁ בִּשְׁנֵי הַנִּבְחָרִים, הָיָה אֵיתָן בְּיוֹתֵר, הוֹאִיל וְתָמְכוּ בּוֹ לֹא רַק הַבּוֹחֲרִים הַשַּׁמְרָנִיִּים, אֶלָּא שֶׁהָיָה גַּם יוֹעֲצָם הַמִּשְׁפָּטִי הַמְנֻסֶּה וְהַמְּהֵימָן שֶׁל הָאִגּוּדִים הַמִּקְצוֹעִיִּים לְפוֹעֲלֵי־הַכֻּתְנָה בְּאוֹלְדְהַם. נִתְבָּרֵר, שֶׁחֲבֵרוֹ הָיָה חוֹלֶה כַּמָּה זְמַן, וּמַר אַסְקְרוֹפְט חִפֵּשׂ מָעֳמָד חָדָשׁ, שֶׁיֵּרָתֵם אִתּוֹ בָּעֹל. הוּא סָבַר, כַּנִּרְאֶה, שֶׁאֲנִי רָאוּי לְכָךְ.

הוּא הִשְׁמִיעַ כַּמָּה הֶעָרוֹת נְבוֹנוֹת. “אֲנָשִׁים צְעִירִים”, אָמַר בֵּין הַשְּׁאָר, “חֲסֵרִים לִפְעָמִים תְּכוּפוֹת אֶת הַכֶּסֶף, הַמָּצוּי בִּידֵי זְקֵנִים מֵהֶם”, לֹא יָדַעְתִּי דָּבָר, שֶׁיְאַפְשֵׁר הַכְחָשָׁה לְעֻבְדָּה מַעֲצִיבָה זוֹ. אוּלָם לְדַעְתּוֹ אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים, וַאֲנִי הִסְכַּמְתִּי לָבוֹא בִּזְמַן קָרוֹב לְאוֹלְדְהַם וְלִנְאֹם בָּאֲסֵפָה, שֶׁתֵּעָרֵךְ בִּנְשִׂיאוּתוֹ.

עָבְרוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת – וּמוֹעֲדָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָאֲסֵפָה כְּבָר נִקְבַּע, וְהִנֵּה הוֹדִיעוּ הָעִתּוֹנִים, לְצַעְרִי, עַל מִיתָתוֹ הַחֲטוּפָה שֶׁל מַר אַסְקְרוֹפְט. מוּזָר הָיָה לַחֲשֹׁב שֶׁאָדָם רַב־פְּעָלִים זֶה, כֹּה חָסֹן וּבָרִיא, לִכְאוֹרָה, נִסְתַּלֵּק בִּמְהִירוּת כָּזוֹ, בְּעוֹד חֲבֵרוֹ, שֶׁלִּבְרִיאוּתוֹ הִרְבָּה לַחֲשֹׁשׁ כָּל כָּךְ, נִשְׁאַר בַּחַיִּים.

רוֹבֶּרְט אַסְקְרוֹפְט הָיָה חָבִיב וְנַעֱרָץ עַל כָּל אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה בְּאוֹלְדְהַם. הֵם עָרְכוּ מַגְבִּית וְאָסְפוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם לִי“שְׂ, רֻבָּן בִּסְכוּמִים פְּעוֹטִים, לְהָקִים מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן לִשְׁמוֹ, כִּ”ידִיד הַפּוֹעֲלִים". הֵם הִתְנוּ – וַאֲנִי רָאִיתִי בְּכָךְ קַו אָפְיָנִי לְפוֹעֲלֵי לֶנְקֵשִׁיר – שֶׁאֵין לְהוֹצִיא כֶּסֶף זֶה עַל שׁוּם דָּבָר מוֹעִיל: לֹא מִטּוֹת בְּבֵית־חוֹלִים, לֹא חֲדָרִים נוֹסָפִים לְסִפְרִיָּה, אַף לֹא מִזְרָקָה, אֶלָּא מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן בִּלְבַד. הֵם לֹא רָצוּ, לְדִבְרֵיהֶם, לָתֵת מַתָּנָה זוֹ לְעַצְמָם.

הָיָה צֹרֶךְ לְמַלֵּא עַתָּה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנִּתְפַּנָּה, וְהֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בִּי תֵּכֶף וּמִיָד. יָצָא הַקּוֹל, שֶׁחֲבֵר־הַפַּרְלַמֶּנְט הַמָּנוֹחַ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּחַר בִּי. שְׁמִי כְּבָר הִתְנוֹסֵס עַל לוּחוֹת־הַמּוֹדָעוֹת, כְּנוֹאֵם בָּאֲסֵפָה. הוֹסֵף לָזֶה אֶת זֵכֶר אָבִי, וְהָעִנְיָן תַּם וְּנִשְׁלַם. בְּלִי כָּל בַּקָּשָׁה אוֹ שְׁאֵלָה מִצִּדִּי, בְּלִי לְהוֹפִיעַ לִפְנֵי כָּל וַעֲדָה שֶׁהִיא, קִבַּלְתִּי תֵּכֶף הַזְמָנָה רִשְׁמִית, לַעֲמֹד לַבְּחִירוֹת. דּוֹמֶה, שֶׁהַ“קַּבַּרְנִיט” בַּמִּשְׂרָד הַשַּׁמְרָנִי הַמֶּרְכָּזִי קִבֵּל בְּרָצוֹן אֶת הַחֲלָטַת הַוַּעַד הַמְּקוֹמִי, אוּלָם הוּא יָעַץ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ שֶׁל בְּחִירוֹת־הַמִּשְׁנֶה, כְּדֵי לְפַנּוֹת אֶת שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. לְדַעְתּוֹ, לֹא הָיָה מַצָּבָהּ שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה אֵיתָן לְמַדַּי אוֹתָהּ שָׁעָה, לְנַצֵּחַ בִּבְחִירוֹת־מִשְׁנֶה בְּלֶקְשֵיר. הִיא לֹא רָצְתָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עוֹד מָקוֹם פָּנוּי בְּאוֹלְדְהַם, לְאַחַר חֳדָשִׁים מִסְפָּר. לוֹרְד סוֹלְסְבֶּרִי יָכֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לִרְאוֹת בַּאֲדִישׁוּת הֶפְסֵד שֶׁל שְׁנֵי מְקוֹמוֹת. מוּטָב לְהַפְסִיד אֶת שְׁנֵיהֶם עַתָּה וְלוֹמַר שָׁלוֹם לְאוֹלְדְהַם עַד הַבְּחִירוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, אָז אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִזְכּוֹת בָּהֶם שֵׁנִית. מַשְׁמָעוּתָה שֶׁל עֶמְדָּה זוֹ לֹא נֶעֶלְמָה מֵעֵינַי. אוּלָם בַּיָּמִים הָהֵם הֶעְדַּפְתִּי כָּל מַעֲרָכָה פּוֹלִיטִית שֶׁהִיא, בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁהֵם, עַל חֹסֶר כָּל מַעֲרָכָה. עַל כֵּן פָּרַשְׂתִּי אֶת דִּגְלִי וְיָצָאתִי לַמִּלְחָמָה.

קָפַצְתִּי עַתָּה לְתוֹךְ מַעֲרֶכֶת בְּחִירוֹת־מִשְׁנֶה בִּלְוָיַת פִּרְסֹמֶת מְלֵאָה, הַכְּרוּכָה בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה. נִלְחַמְתִּי עַד הַיּוֹם בְּאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה מַעֲרָכוֹת שֶׁל בְּחִירוֹת לַפַּרְלַמֶּנְט, שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן גּוֹזֶלֶת חֹדֶש יָמִים מֵחַיֵּי־אָדָם. מַעֲצִיב הַדָּבָר, כְּשֶׁאַתָּה מַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ מַה קְּצָרָה הִיא דֶּרֶךְ חַיֵּינוּ, לַחֲשֹׁב, שֶׁבִּלִּיתָ לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה־עָשָׂר חֳדָשִׁים בַּהֲמוּלַת־מְהוּמָה זוֹ. בְּחִירוֹת־מִשְׁנֶה, שֶׁבְּמַעַרְכוֹתֵיהֶן עָמַדְתִּי חָמֵשׁ פְּעָמִים, גְּרוּעוֹת אֲפִלּוּ מִבְּחִירוֹת רְגִילוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל מְשֻׁגָּע לְדָבָר אֶחָד וְכָל בַּעַל קַפְּרִיסוֹת וְחַבְרֵיהֶם וִידִידֵיהֶם וְכָל הַהִסְתַּדְּרֻיּוֹת וְהָאִרְגּוּנִים לַהֲרָמַת הַחֶבְרָה, כְּבַיָּכוֹל, נִטְפָּלִים אֶל הַמָּעֳמָד הַמִּסְכֵּן. אִם הוּא נִמְנֶה עִם תּוֹמְכֵי הַמֶּמְשָׁלָה, הֲרֵי כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַל כָּל מִגְרְעוֹתֶיהָ שֶׁל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית, לְפִתְחוֹ יִרְבְּצוּ, וּבְקוֹלֵי־קוֹלוֹת מִמֶּנּוּ יִדָּרֵשׁ לְהַגִּיד מַה בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לְתַקָּנָתָן.

בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ, הֵחֵל הָעָם לְהֵרָגֵן עַל הַמֶּמְשָׁלָה הַיּוּנְיוֹנִיסְטִית. עָבַר זְמַן רַב מֵאָז נִלְקַח הַשִּׁלְטוֹן מִידֵי הַלִּבֵּרָלִים, וְהַבּוֹחֲרִים הֵחֵלּוּ שׁוֹאֲפִים לְחִלּוּפֵי־גַּבְרֵי. אֵין הַדֵּמוֹקְרַטְיָה מוֹדִיעָה חִבָּה יְתֵרָה לְקֶבַע. הָאַנְגְּלִי אֵין דַּרְכּוֹ לְוַתֵּר, חוּץ מִשְּׁעַת מְאֹרָעוֹת גְּדוֹלִים, עַל זְכוּתוֹ לִבְעֹט בְּשָׂרֵי הַכֶּתֶר, יִהְיוּ מִי שֶׁיִּהְיוּ, וְלַהֲפֹךְ אֶת הַפּוֹלִיטִיקָה שֶׁלָּהֶם, תִּהְיֶה מַה שֶׁתִּהְיֶה. הִפְלַגְתִּי אֵפוֹא נֶגֶד הַזֶּרֶם.

יֶתֶר עַל כֵּן, הַשַּׁמְרָנִים עָסְקוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּהַעֲבָרַת “חֹק־מַעֲשֵׂר”, בַּפַּרְלַמֶּנְט שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָקֵל קְצָת אֶת מַצָּבָהּ שֶׁל הַכְּהֻנָּה הָעֲנִיָּה בַּכְּנֵסִיָּה הָאַנְגְּלִיקָנִית. קָשֶׁה הָיָה לְקַוּוֹת שֶׁהַנּוֹנְקוֹנְפוֹרְמִיסְטִים⁹⁰, בִּכְלָלָם הַוֶּסְלֵיָנִים⁹¹, שֶׁהַשְׁפָּעָתָם הָיְתָה רַבָּה בְּלֶנְקֵשִׁיר, יְקַבְּלוּ הַצָּעַת־חֹק זוֹ מִתּוֹךְ הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה. הָרַדִּיקָלִים, שֶׁלֹּא יָדְעוּ בֹּשֶת בְּלַעְגָּם הַשָּׁנוּן, הִרְחִיקוּ לֶכֶת עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁתֵּאֲרוּ הַצָּעָה נְדִיבָה זוֹ כְּ“קִצְבַּת כֹּהֲנִים”.

לְמוֹתָר לְהַגִּיד, כִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹלְדְהַם לֹא מָצָאתִי עִנְיָן בְּמַחֲלֹקֶת זוֹ מִכָּל בְּחִינָה שֶׁהִיא. הֵן הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי וְהֵן הַנִּסְיוֹנוֹת הַצְּבָאִיִּים, שֶׁנִּתְנַּסֵיתִי בָּהֶם, לֹא נָתְנוּ לִי כָּל מֻשָּׂג שֶׁהוּא מִסַּעֲרַת הַיְצָרִים, שֶׁבְּעָיָה כָּזוֹ עֲלוּלָה לְעוֹרֵר. עַל כֵּן בִּקַּשְׁתִּי לְהַסְבִּיר לִי אֶת הָעִנְיָן מֵאָלֶ“ף וְעַד תָּ”ו. דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁרֹב תּוֹמְכַי הָעִקָּרִיִּים הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת עִם הָרַדִּיקָלִים, בִּרְאוֹתָם אֶת הַצָּעַת־הַחֹק לְ“קִצְבַּת הַכֹּהֲנִים” כְּמִשְׁגֶּה חָמוּר. לְאַחַר שֶׁבֵּאֲרוּ לִי אֶת הַדְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת, מָצָאתִי פִּתְרוֹן. וַדַּאי יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת הַכְּהֻנָּה בְּכָבוֹד. בְּלִי כֵן לֹא יוְּכלוּ הַכֹּהֲנִים לִשְׁמֹר עַל מַעֲמָדָם כָּרָאוּי. אוּלָם מַדּוּעַ לֹא נְקַיֵּם אֶת כֻּלָּם בְּמִדָּה שָׁוָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת הַצָּבָא? נָמֹד כָּל דָּת לְפִי הָעֵדָה הַמַּחֲזִיקָה בָּהּ, נִכְלְלֵן יַחַד וּנְחַלֵּק בֵּינֵיהֶן אֶת מוֹתַר הַכֶּסֶף, בְּשָׁוֶה! הֲרֵי זֶה הוֹגֵן, הֶגְיוֹנִי, מֵ