אוריאל אופק
בַּמִצְעָד הַיָשָׁן
בתוך: באזני האילן: שירים

יְדַעְתִּיכֶם, רֵעַי: יוֹם יָבוֹא וְתָשׁוּבוּ אֵלַי.

תַּעֲלוּ מֵחֶבְיוֹן הַסְּלָעִים הַשּׁוֹתְקִים וְתָחוּגוּ סְבִיבִי מַעֲגָל.

זֹאת יָדַעְתִּי, רֵעַי הָרַבִּים, וָאֶפְחַד. וְאֵימָה זָחֲלָה לְרַגְלַי.

הֲבִינוּנִי: מַה פֵּשֶׁר סַלְעֵי הַפְּחָדִים שֶׁהִכּוּ עַל רֹאשִׁי כְּגַלְגַּל?

כִּי הִנֵּה הִגַּעְתֶּם, הָרֵעִים, עַד אֶחָד הִגַּעְתֶּם בַּמִּצְעָד הַיָּשָׁן;

נִצַּבְתֶּם מִסָּבִיב – כֹּה גְבוֹהִים, כֹּה נָאִים וּשְׁקוּפִים!

נִשְׁחֲקוּ הַסְּלָעִים מִסָּבִיב, נִשְׁחֲקוּ וְעָלוּ בְּעָשָׁן,

וְאַתֶּם הֲגַחְתֶּם מִתּוֹכָם – אֲפֹרִים, סַלְעִיִּים וְיָפִים.

וּדְמָמָה מִסָּבִיב:

דְּמָמָה לְבָנָה כְּתִפְרַחַת אָבִיב…

– – – – – – – – – – – –

גָּרְשׁוּ אֶת הַשֶּׁקֶט, אַחִים, הַרְדִּיפוּהוּ מִכָּאן וִימֻגַּר.

הַגִּידוּ דְבַרְכֶם, זַעֲקוּ, לַחֲשׁוּ – אַךְ דִּבְרוּ, נְעָרִים!

מַדּוּעַ תּוֹסִיפוּ לָרֶדֶת בְּשֶׁקֶט נִגָּר?

הֵן אָהַבְתִּי שִׁירְכֶם הַיָּפֶה כְּשִׁירַת פַּרְפָּרִים…

– כְּלוּם אַתֶּם הַדּוֹבְרִים?


"כִּי עָלִינוּ לָקַחַת אוֹתְךָ.

אֲבָל לֹא אֶל הַסֶּלַע מִנֶּגֶד עָלִינוּ לָקַחַת אוֹתְךָ,

הֲתֹאבֶה לֶאֱרֹחַ עִמָּנוּ אֶל זֵר הַיָּמִים בָּם נָשַׁמְנוּ פְּרָחִים וְאָבָק?

יֵשׁ עִתִּים וְיוֹרֶדֶת שָׁעָה, וְאֶפְשָׁר שׁוּב לִנְשׁוֹם כְּמוֹ אָז לִרְוָחָה,

לַחֲמֹק אֶל הָאוֹר מִכּוּכֵי מַחֲשָׁךְ וּמַחְנָק.

וְהָאוֹר כֹּה מָתוֹק וּמוֹלֵךְ…

– כִּי יָרְדָה הַשָּׁעָה, אוּרִיאֵל, כִּי יָרְדָה.

הִתְרוֹמֵם, וְנֵלֵךְ וְנֵלֵךְ וְנֵלֵךְ" – –

– – – – – – – – – – –

הַנִּיחוּנִי לָבוֹא, הָרֵעִים!

הוֹ, הֵיכָן הַיָּמִים שֶׁהָיוּ בְּהִירִים וּשְׁקוּפִים כְּמוֹתְכֶם?

אָז הָיִינוּ קָשִׁים כַּסְּלָעִים שֶׁמִּמּוּל וְגֵאִים.

וְאוֹתָם הַסְּלָעִים לֹא יָדְעוּ עַל צְחוֹקְכֶם וּמוֹתְכֶם,

וְאוֹתָם הַסְּלָעִים לֹא הָיוּ אָז קוֹדְרִים כַּשְּׁאוֹל,

וְאַתֶּם לֹא הִרְבֵּיתֶם לִשְׁאוֹל…


אַךְ מַדּוּעַ שְׁטוּפִים אִישׁוֹנַי וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרְדָה וּבוֹכָה?

וּמַדּוּעַ לַחוֹת הַמִּלִּים הַשּׁוֹתְקוֹת בַּגָּרוֹן?

אַל תָּנִיפוּ יָדַיִם, רֵעַי, אַל תָּנִיפוּ יֶדְכֶם לִבְרָכָה!

אַל תּוֹתִירוּ אוֹתִי לְבָדָד, אַל תּוֹתִירוּ אוֹתִי אַחֲרוֹן.

הֲבִיאוּנִי לָאוֹר הַמּוֹלֵךְ!

כִּי הוֹלֵךְ אָנֹכִי עִמָּכֶם, כִּי הוֹלֵךְ אָנֹכִי, כִּי הוֹלֵךְ…

הָרֵעִים! הָרֵעִים – –


הֵדִים נוּגֵי־הָגוּת נוֹשְׁקִים מֵיתָר וָרוּחַ.

מַפָּץ שֶׁל זַלְזַלִּים זוֹנֵק מִתּוֹךְ הַיְקוֹד.

מֵעַל עוֹלַת־זְמוֹרוֹת מַכֶּה מָחוֹל פָּרוּעַ.

עַל בְּלוֹרִיּוֹת שֶׁל אֵשׁ הֵדִים נוּגֵי־אַקּוֹרְד.


צְלָלִים תְּרֻגִּים שֶׁל אֵשׁ, וּשְׂחוֹק רֵעִים בְּצֶוֶת.

מַה טּוֹב, אַחַי, הָאוֹר מוּל לֵיל־הָעֲטַלֵּף.

כָּך יֵשׁ וְנִתְאַחֶה סָבִיב לְסוֹד שַׁלְהֶבֶת

לְמַעַן הַעֲלוֹת הָאֵשׁ בְּסוֹד־הַלֵּב.


גִּצִּים שֶׁל אֵשׁ זִנְּקוּ כְּמוֹ קָנוּ כְּנָפַיִם.

“נַגְבִּיהַּ עוּף”, אָמְרוּ, "עַד זֵר־הַכּוֹכָבִים.

נִכְבּשׁ פִּסַּת מִחְיָה בְּנַחֲלַת־שָׁמַיִם"…

דִּבְּרוּ גְבוֹהָה־גְבוֹהָה. נִיד רוּחַ… הֵם כָּבִים.


צָעִיף עָשֵׁן עוֹלֶה, חוֹשֵׂף הֵיכָל נוֹגֵהַּ.

הַבִּיטוּ בּוֹ וּרְאוּ פֻּלְחָן בְּסִיּוּמוֹ:

מֵעַל עוֹלַת־זְמוֹרוֹת דּוֹעֵךְ מָחוֹל יָגֵעַ

וְהֵד נוּגֵה־הָגוּת לוֹחֵם עַל קִיּוּמוֹ…


כְּבָר הָעֶרֶב יוֹרֵד עַל הָעִיר וּמֵגִיף אֶת תְּרִיסָיו מוּל הַחוֹף.

הַמּוֹעֵד שֶׁהִגִּיעַ, רֵעִי; הֲתִשְׁמַע אֶת צִלְצוּל עִנְבָּלוֹ?

בּוֹא, נֵצֵא לַשְּׂדֵרָה, רֵעַ טוֹב. כָּךְ נִדְבַּרְנוּ בְּקֶרֶן־הָרְחוֹב,

וְצִלְּךָ לִי הִסְכִּים עֵת חִיַּכְתָּ: “נֵצֵא, לָמָּה לֹא?”


הַשָּׁעָה שֶׁהִגִּיעָה, רֵעִי, זוֹ שָׁעָה מְאֻבֶּקֶת מְאֹד.

וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בָּהּ לְאוֹר רַעֲמֵי הַשְּׁקִיעוֹת הַבּוֹכוֹת.

מִי יֵדַע אִם נִזְכֶּה לָהּ שֵׁנִית? הִיא אֵינֶנָּה נִקְנֵית בְּמָעוֹת,

כִּי עָיֵף הָעוֹלָם שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בְּתוֹכוֹ.


כֵּן, עָיֵף הָעוֹלָם לְהַחְרִיד, וְאֶפְשָׁר הוּא מַזְקִין, אוֹ הוֹזֶה,

וְאוּלַי נִטְרְפָה דַעְתּוֹ. זֶה קוֹרֶה בַּגִּילִים הַגְּבוֹהִים.

רַק אֲנַחְנוּ, רֵעִי, צְעִירִים בְּעוֹלָם שַׁלַּכְתִּי שֶׁכָּזֶה.

יְדִידִי, נִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וְיָסוּר מִשְּׁבִילָיו הַתּוֹעִים.


אַךְ מַדּוּעַ אַתָּה לֹא תָקוּם? הֵן נִדְבַּרְנוּ, עָלֶיךָ לִזְכֹּר!

הֵן הָיִיתָ תָּמִיד כֹּה דַיְקָן וְשׂוֹנֵא אִחוּרִים כַּבְּשׂוֹרָה.

אֶתְיָרֵא כָּאן לִשְׁהוֹת יְחִידִי. הַשְּׂדֵרָה מִתְמוֹטֶטֶת לִבְכּוֹת.

אֲחָזוּהָ תֻּפֵּי לֶהָבָה… כּוֹכָבִים נֶעֶרְכוּ בְּשׁוּרָה…


וְהָרֵעַ שָׁתַק. הוּא לֹא קָם, לֹא דִבֵּר כְּלָל אֵלַי, יְדִידוֹ.

רַק הִבִּיט אֶל טַלִּית שֶׁל אִילָן שֶׁהִשְׁמִיעַ קַדִּישׁ־שֶׁל־אֱמֶת.

הַדְּמָמוֹת הֶעֱמִיקוּ מְאֹד. רַק עוֹרֵב שֶׁל חֲצוֹת הִסְפִּידוֹ.

וְרָקִיעַ פָּרַשׂ שְׂמִיכָתוֹ עַל הָרֵעַ הַמֵּת.


מִתֵּבֵל עֲקֻבָּה הוּא יִפְרֹץ חֲצֵרֵךְ,

יִמָּלֵט וְיִדְרֹךְ מִפְתָּנַיִךְ.

אֶת פָּנָיו הַיּוֹקְדִים הוּא יִכְבּשׁ בְּחֵיקֵךְ

כִּי אֵין לוֹ טוֹבִים מִפָּנַיִךְ.


הַנִּיחִי לוֹ, אִמָּא, לִשְׁלוֹת בָּךְ עַד כְּלוֹת

זֶה יַלְדֵּךְ שָׁב אֶל חֵיק־רַחֲמַיִךְ.

הוּא עָיֵף בְּעוֹלַם־הַדָּמִים לְבַלּוֹת

וְאֵין לוֹ שְׁלֵוִים מִדָּמַיִךְ.


יַשְּׁנִי נָא, הָאֵם, אֶת יַלְדֵּךְ הַלֵּאֶה

כְּיַשֵּׁן חַיַּת־בָּר אֶת גּוּרֶיהָ,

הַסּוֹגְרָה בִּשְׂפָתֶיהָ שְׁמוּרוֹת־עֵינֵיהֶם

וּמְסַפֶּרֶת לָהֶם סִפּוּרֶיהָ.


סַפְּרִי לוֹ, הָאֵם, אֶת סִפּוּר־הַפְּלָאִים

עַל אֶרֶץ בְּלִי דֶמַע וָתַיִל;

עַל אֶרֶץ יָפָה, בְּלִי שׁוּחוֹת וּקְלָעִים…

לֹא יִבְכּוּ יְלָדֶיהָ עִם לַיִל.


סַפְּרִי לוֹ, סַפְּרִי כִּי קַיָּם עוֹד מָקוֹם

בּוֹ הַצְּחוֹק מְהַבְהֵב בָּעֵינַיִם;

בּוֹ אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ בַּדְּרָכִים וְלִרְקֹם

חִיּוּכִים שֶׁל פְּרָחִים וְשָׁמַיִם.


…וְהַבֵּן יֵרָדֵם לוֹ, עָרְפּוֹ עַל בִּרְכֵּךְ

וְגֵווֹ הַשָּׁמוּט לְפָנַיִךְ.

אֶת פָּנָיו הַיּוֹקְדִים הוּא כָּבַשׁ בְּחֵיקֵךְ

כִּי טוֹבוּ לוֹ, אִמָּא, פָּנַיִךְ.


עִנְבָּל שֶׁל כּוֹכָבִים מַכֶּה: חֲצוֹת צוֹנַחַת.

"אָכֵן, שְׁעַת חֲצוֹת! הִשִּׁיק שֶׂכְוִי כְּנָפָיו.

בְּחֶדֶר־הַשּׁוֹמְרִים נִצְּתוּ אוֹרוֹת שֶׁל נַחַת –

סִימָן כִּי בָּאָה עֵת כָּנוֹס וּסְעֹד לֵבָב.


מִנִּי תִּקְרָה קְלוּפָה שַׁלְוַת־קְטִיפָה יוֹרֶדֶת.

מִזָּוִיּוֹת שֶׁל צֵל גּוֹאִים גַּלִּים שֶׁל חֹם.

אֶל פְּרִימוּס מְעֻשָּׁן מַחֲבַת־שְׁמָנִים נִצְמֶדֶת

וּבֻלְבּוּסִים קְצוּצִים בָּהּ מַרְחִישִׁים מָחוֹל.


אֶת שֻׁלְחָנָהּ כִּתְּרָה חֻלְיַת שׁוֹמְרִים שׁוֹקֶקֶת

הַסּוֹעֲדָה לִבָּה בַּאֲרוּחַת־חֲצוֹת.

אֱלֵי חַלּוֹן צְמוּדָה פִּסַּת־שְׁחָקִים שׁוֹקֶטֶת.

בַּפֶּתַח נִתְלְתָה שָׁעָה כְּהַת נוֹצוֹת.


תְּפִלַּת הַצְּרָצָרִים אֶת הֶחָלָל נוֹסֶרֶת.

תַּנִּים מְזֵי־רָעָב נוֹהִים כַּחֲלִילִית.

עִנְבַּל חֲצוֹת הִכָּה, שָׁעָה אַחַת נוֹשֶׁרֶת.

שׁוּב חשֶׁךְ מִתְנַשֵּׁם בַּעֲרִיסָה לֵילִית.


הַיּוֹם חָמַק מִכָּאן הַנַּעַר הַיָּגֵעַ,

נָשָׂא רַגְלָיו לָנוּס כַּכֶּלֶב הַסָּטוּר.

לָעֶרֶב בַּמִּסְדָּר, לְאוֹר כּוֹכָב נוֹגֵהַּ,

נִפְעַר בְּדוּמִיָּה מָקוֹם אֶחָד בַּטּוּר.


מַהֲלוּמַת חֶרְפָּה וְזַעֲקַת ‘מַדּוּעַ’,

כְּאֵב שׁוֹאֵג אֵימִים מוּל פַּחַד לַבָּאוֹת.

כָּךְ יְקוֹנֵן הָעֵץ אַחַר עָנָף גָּדוּעַ

וְיָד אֲשֶׁר שָׁכְלָה אַחַת הָאֶצְבָּעוֹת.


פִּתְאֹם נִרְמַס הַכְּאֵב בְּגַלְגַּלֵּי הַזַּעַם

עַל אָח בּוֹגֵד שֶׁנָּס וְאֶת רֵעָיו הוֹתִיר;

בָּחַל בְּסוֹד הַבְּרִית, נִבְעַת מִקּוֹל הָרַעַם

וּבַחֲשַׁאי עָרַק לִמְאוּרָתוֹ בָּעִיר.


נִשֹּׁךְ שָׂפָה, אַחִים; הַדֶּרֶךְ מְיַגַּעַת,

וְיֵשׁ כִּי חַלָּשִׁים כּוֹשְׁלִים בְּרֵאשִׁיתָהּ.

… בָּאֹהֶל הָאָפֹר, לְאוֹר מְנוֹרָה גּוֹוַעַת,

עַל רֵיקוּתָהּ קוֹבְלָה בְּדוּמִיָּה – מִטָּה.


הָרוּחַ הִגְבִּיר אֶת צִנַּת מַשָּׁבוֹ.

עָצְמוּ עֵינֵיהֶם חַלּוֹנוֹת וְצָרִיחַ.

הָאִישׁ מוּל הַשִּׂיחַ הֵיטִיב מוֹשָׁבוֹ.

הָאִישׁ מוּל הַסֶּלַע סָגַר הַבָּרִיחַ.


וְאִלּוּ אֲנִי, מִלַּחוּת מִשְׁכָּבִי,

הִגְבַּהְתִּי עֵינַי עַד מָסַךְ הָרָקִיעַ;

שָׁם מִכְחוֹל הַדִּמְיוֹן לִי צִיֵּר וְהֵבִיא

פְּגִישָׁה נִכְסָפָה מֵהַבִּיעַ. –


…הָעִיר תַּעְדֶּה בַּת־צְחוֹקִים בְּהִירָה

וּפָנֶיהָ רַכִּים יִהְיוּ כְּעֵינַיִךְ,

שָׁעָה שֶׁאֶסְעַר אֶל חַדְרֵךְ, נַעֲרָה,

לִנְשׁוֹם יֵשׁוּתֵךְ וּפָנַיִךְ.


אֶרְאֵךְ אֲבִיבִית כְּאַיֶּלֶת־הָרִים.

וְאַתְּ תִּנְשְׁמִי בִּי לֵילוֹת וְשַׁלֶּכֶת.

"הַמַּצָּע הַלָּבָן מְצַפֶּה, נַעֲרִי;

הוּא יִרְחַץ הַלֵּאוּת מֵעָלֶיךָ."


“לֵאוּתִי”, לָךְ אָשִׁיב, "הִיא נָהָר בְּגֵאוּת.

אִסְפִינִי, רֵעָה, כְּפַרְפָּר אֶל גְּבִיעַיִךְ.

פּוֹרְרִי אֶל כַּפַּיִךְ גּוּשֵׁי הַלֵּאוּת;

כַּסִּינִי כֻּלִּי בְּעֵינַיִךְ" – – –


הָאִישׁ מוּל הַסֶּלַע סָגַר הַנִּצְרָה;

הָאִישׁ מוּל הַשִּׂיחַ הִבִּיט בָּרָקִיעַ.

וְשָׁעָה שֶׁל דִּמְיוֹן בִּי הִתְּלָה וְיָצְרָה

פְּגִישָׁה נִכְסָפָה מֵהַבִּיעַ.


לֹא אֵדַע מַה זְּכוּתִי כִּי חָזַרְתִּי עִם שַׁחַר.

לֹא אֵדַע אֶת הַיָּד בִּי נָגְעָה לְתֻמָּהּ.

לֹא אֵדַע אִם תִּמְצָא תּוֹדָתִי אֶת הַשַּׁעַר,

שַׁעֲרוֹ שֶׁל הָאֵל אוֹ שֶׁל פֶּלֶא סוּמָא.


עֵת שָׁכְרוּ כַּדּוּרִים בִּמְחוֹלָם הַפָּרוּעַ

וְחֶרְמֵשׁ מְשַׁכֵּל הִתְנַשֵּׂא בָּם לִקְצֹר;

עֵת חָבְקוּ הַזְּרוֹעוֹת אֶת רֵעִי הַפָּצוּעַ –

אָז זָעָקְתִּי לַשְּׁכוֹל הַפּוֹסֵעַ: “עֲצֹר!”


“אַל תִּקְרַב”, הִתְחַנַּנְתִּי, "לֹא זֶהוּ הַלַּיִל.

עוֹד מֻקְדָּם, כֹּה מֻקְדָּם! לֹא תָּעֵז בִּי לִזְכּוֹת.

כִּי עִם שַׁחַר אָשׁוּב: כִּי בַּסְּבַךְ קַרְנֵי אַיִל.

וְאַתָּה תִּוָּתֵר וְכַפֶּיךָ רֵיקוֹת".


לֹא נוֹדַע אִם מָצְאָה תּוֹדָתִי אֶת הַשַּׁעַר.

לֹא אַכִּיר אֶת הַיָּד שֶׁנָּצְרָה רַקָּתִי.

אַךְ אוֹתוֹ נֶעֱלָם שֶׁלִּוַּנִי עַד שַׁחַר –

אֶל פִּתְחוֹ מַשִּׁיקָה בִּרְכָתִי.


הָרוּחַ בַּחוּצוֹת מַכָּה מַכָּה בְּלִי הֶרֶף.

אִילָן רוֹכֵן עַל גַּג כְּרַב עַל מִשְׁנָתוֹ.

בְּקֶרֶן־הַזָּוִית הָאֲנָחָה לֹא תֵּרֶף, –

הַנַּעַר כְּרוּת־הַיָּד גּוֹנֵחַ בִּשְׁנָתוֹ.


סִנָּר בָּהִיר קָרֵב עַל בְּהוֹנוֹת־רַגְלַיִם,

גּוֹחֵן מֵעַל מִשְׁכַּב פָּצוּעַ שֶׁנֵּעוֹר.

הוֹ, שִׁירוּ לָאָחוֹת סְמוּקַת הַלְּחָיַיִם!

הוֹ, שִׁירוּ תְּהִלּוֹת לְנַעֲרָה בִּצְחוֹר…


כְּסֵמֶל נִצְחִיּוּת תִּקְתּוּק שָׁעוֹן עַל אֶדֶן.

הַמַּזְרְקִים בּוֹכִים בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים.

בְּלַחַשׁ רַב קוֹלְחָה שִׂיחַת רוֹפֵא וָסֶגֶן.

בְּשֶׁקֶט מְעֻלָּף חַיִּים כָּאן נֶחְתָּכִים.


גְּדוֹלָה הַדּוּמִיָּה בַּבַּיִת הָרוֹגֵעַ,

זוֹ עֲרִיסַת־הַהוֹד לְחִיּוּכֵי הַדָּם.

בְּסֶדֶק הַתְּרִיסִים כְּבָר יוֹם חָדָשׁ נוֹגֵחַ.

הָרוּחַ נִרְדְּמָה. כְּרוּת־הַיָּד נָדַם…


שָׁעוֹת שְׁקוּפוֹת, שְׁחוּחוֹת מָשָׁל כָּשְׁלוּ מִזֹּקֶן,

פּוֹסְעוֹת לְאַט לְאַט בֵּין כֹּתֶל וְתִקְרָה.

בְּצַעַד מְסֻמָּר חוֹמְקִים רִגְעֵי הַבֹּקֶר

עֵת עֶצֶב מְאֻבָּן אֶת הֶחָזֶה יִקְרַע.


דַקָּה וְעוֹד דַּקָּה… הַעוֹד סְגוּרָה הַדֶּלֶת?

עֵינַיִם מְשָׂרְכוֹת דַּרְכָּן לַחַלּוֹנוֹת.

קִירוֹת, קִירוֹת, קִירוֹת – רַק הֵם שָׂרְדוּ בַּחֶלֶד

(זוּלַת נוֹפֵי־הָאוֹר, יַלְדֵי הַחֲלוֹמוֹת).


מִרְבָּץ צוֹנֵן כַּלֵּיל; מַצָּע קָשֶׁה מִפֶּלֶד.

הַרְחֵק הַרְחֵק מַמְתִּין מַצָּע בָּהִיר וָרָךְ.

בְּדָיָה אוֹתוֹ מַצָּע! בְּדָיוֹת נוֹפֵי הַפֶּלֶא!

(אַךְ לָמָּה זֶה הַלֵּב רוֹדֵף בְּדָיוֹת כָּל כָּךְ?)


זִמְרַת עַצְבוּת קוֹלְחָה. עֶרְגַּת הַלֵּב סוֹעֶרֶת.

הָעֵץ מוּל הַחַלּוֹן אֶת הַכְּמִיהוֹת אָסַף.

מַנְעוּל נָתַן קוֹלוֹ. הַדֶּלֶת פֶּה פּוֹעֶרֶת –

בַּפֶּתַח מִזְדַּקֵּר רֹאשׁוֹ שֶׁל אִישׁ־הַסָּף.


חברון, אייר תש"ח


כַּדּוּר־הָאֵשׁ הַשָּׁט בְּצֹהַב הַשָּׁמַיִם

הִשְׁקִיף עַל פְּנֵי תֵּבֵל: חוֹלוֹת. חוֹלוֹת. חוֹלוֹת.

בֵּין צֶמֶד אֹהָלִים כְּמוּשִׁים, כְּמֵהִים לְמַיִם

יָצָא עֲנַן אָבָק בְּטֶכֶס מְחוֹלוֹת.


הִצְהִיבוּ פְּנֵי תֵּבֵל כְּחַמּוּקֵי תַּפּוּחַ.

גַּם צֵל־הָאֲנָשִׁים הָפַךְ צָהֹב צָהֹב.

יָקְדוּ שׁוּלֵי תֵּבֵל בְּלַהַט הַמַּפּוּחַ

וְסִילוֹנֵי שְׂרֵפָה שָׁצְפוּ שָׁצוֹף וּרְהוֹב.


טָבַל הַמַּחֲנֶה בַּעֲרָפֶל קָמוּחַ.

בַּכֹּל מָשַׁל אָבָק מִמְשָׁל שָׁרִיר וָרָב.

נָדַד אָדָם בַּחוּץ וּמִצְעָדוֹ דָמוּעַ.

רַגְלָיו כְּמֵהוֹת נְדוֹד: עֵינָיו בַּמַּעֲרָב.


שָׂרְגוּ גוּפוֹת וָלֵב בְּקִמְּשׁוֹנֵי הָתַּיִל,

אַךְ עַל פִּתְחָם תַּכֶּה הָרוּחַ הַקְּרוּעָה.

הוֹרֵד יָדְךָ, מָרוֹם, וּשְׂרֹף הַחוֹמוֹתַיִם,

כִּי עָיְפָה מְאֹד הַנֶּפֶשׁ הַכְּלוּאָה.


עבר־הירדן, סיון תש"ח


שֶׁמֶשׁ עֲיֵפָה גוֹלְשָׁה אֶל יַם הַחוֹל.

אֹהֶל וּמִדְבָּר אֶל מוּל שְׁקִיעָה יוֹקֶדֶת.

אָחוֹת, זוֹכֶרֶת אַתְּ?

אֵי אָז, בְּגַן כָּחֹל,

רָאִינוּ אֵיךְ חַמָּה אֶל יַם אָדֹם יוֹרֶדֶת.


רוּחַ שׁוֹבֵבָה פָּרְעָה עָלִים וָסֶרֶט.

קֶרֶן אַחְרוֹנָה נָשְׁקָה לַמִּדְרָכוֹת.

וְאוֹר בְּשַׂעֲרֵךְ,

וְכָל דְּמוּתֵךְ אוֹמֶרֶת

כִּי אֵין יָפָה יוֹתֵר מֵהַמִּלָּה “אָחוֹת”.


אֲבָל הַיּוֹם בּוֹכָה הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת.

עַל כֵּן לִבִּי, אָחוֹת, בּוֹכֶה הַיּוֹם כַּסְּתָו.

יָפִים הַנְּעָרִים כְּנִצָּנִים בָּאָחוּ,

אַךְ עֲרִירִי לִבָּם כְּפֶרַח שֶׁנִּקְטַף.


לִבִּי בּוֹכֶה, אָחוֹת, כִּי רָחֲקוּ פָּנַיִךְ.

אַךְ הוּא זוֹכְרֵךְ מְאֹד, וְאַתְּ כָּל כָּךְ קְרוֹבָה:

בְּגַלְגַּלֵּי צְחוֹקֵךְ, בְּזֹהַב־צַמּוֹתַיִךְ,

בְּאִישׁוֹנֵי עֵינַיִךְ, אֲחוֹתִי טוֹבָה.


רָקִיעַ מִדְבָּרִי הִדְלִיק פָּנָס בָּאֹפֶל

עֵת לַיְלָה קְדוּר־מַרְאֶה נִשְׁלַף מִנְּדָנוֹ.

וְעוֹד מַבִּיט אֲנִי אֶל מֶרְחֲבֵי הָאֹפֶק,

שָׁם שַׁחַר מְחַכֶּה וְאַתְּ עַל מִפְתָּנוֹ.


שְׁמֵי הַיְּקוֹד נָפְלוּ. סוּפַת הַחוֹל דָּעָכָה.

רֶכֶס־הֶהָרִים לָבַשׁ גּוֹנֵי שׁוֹשָׁן.

לַהַט הַחוֹלוֹת דָּהַר לָפוּשׁ מִזְרָחָה:

מְקוֹמוֹ כָּבְשׁוּ רוּחוֹת וְלַחֲשָׁן.


נִפְרָשִׂים שׁוּלַיִם וְרֵעַי הוֹפִיעוּ.

אֲסִירֵי חַמָּה חוֹטְפִים צִנַּת־פִּתְאֹם.

גֵּו חָשׂוּף צְרוּב שֶׁמֶשׁ: רֹאשׁ עוֹטֶה כָּפִיָּה

מְהַלְּכִים צְלָלִים בְּצִלְלֵי סוֹף־יוֹם.


עֶרֶב עַל הָאֹהֶל. שְׂפַת־גָּדֵר אוֹדֶמֶת.

אַחְמֶד הַזָּקִיף נָמוֹג בְּסִלְסוּלָיו.

בְּשִׂפְתֵי הָרִים נוֹשְׁקָה חַמָּה רוֹדֶמֶת

עֵת מִדְבָּר עַתִּיק מַצִּית בָּהּ אֶת שׁוּלָיו.


אוֹר צָהֹב בָּאֹהֶל. שְׂחוֹק־רֵעִים בְּצֶוֶת.

מְעִילִים כֵּהִים עָטְפוּ הַמֶּרְחָבִים.

זֶמֶר מִזְרָחִי. תְּפִלַּת עַרְבִית. עַצֶּבֶת.

עַל חֻפַּת מָרוֹם – שַׁיֶּרֶת כּוֹכָבִים.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.