אוריאל אופק
כִּי טוֹב הָעוֹלָם, נַעֲרָה
בתוך: באזני האילן: שירים

שׁוּב יָרַד הַשָּׁרָב הַבּוֹדֵד וּפָקַד מְעוֹנִי.

הִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת עֲיֵפָה. נְעָלָיו אֲדֻמּוֹת.

זְרוֹעוֹתָיו הַשְּׁקוּפוֹת מְזִיעוֹת.

הוּא דִּשׁדֵּשׁ מוּל דַּלְתִּי וְעָצַר.

לֹא דָפַק, כַּנָּהוּג, לֹא שָׁאַל לִרְצוֹנִי

וְנִכְנַס.

לְמַרְאֵהוּ נִצְּתוּ הַכְּתָלִים בֶּאֱלוּל מְלַחֵךְ הֲזָיוֹת,

וּפָשְׁטוּ יֵשׁוּתָם וּפָשְׁטוּ בְּגָדַי מֵעָלַי.

הוּא שָׁתַק, הַשָּׁרָב הַבּוֹדֵד. אַף אֲנִי לֹא רָצַחְתִּי דְמָמוֹת.

נֶחְבְּאָה, כַּנִּרְאֶה, הַשָּׂפָה שֶׁתִּקְשֹׁר מִלּוֹתָיו אֶל מִלַּי.

וְרָאִיתִי: הָיָה הַשָּׁרָב עֲרִירִי עַד חֶמְלָה,

הַבּוֹדֵד בְּדָרֵי אֲדָמוֹת.

לֹא חָמַלְתִּי עָלָיו, כִּי הָיִיתִי בּוֹדֵד כְּמוֹתוֹ.


מַהֲרִי אֶל חַדְרֵךְ, נַעֲרָה, וְגָרְשִׁי הַשָּׁרָב וְשֵׂאתוֹ.

פִּקְחִי אֶת עֵינֵי הַתְּרִיסִים הַסּוּמִים וְיִפֹּל עַל אַבְנֵי הַחוּצוֹת.

מַהֲרִי, נַעֲרָה, מַהֲרִי, כִּי עָיַפְתִּי מְאֹד לְשֵׂאתוֹ.

מַהֲרִי, כִּי אֵינֶנִּי יָכוֹל וְיָדַיִךְ כָּל כָּךְ נְחוּצוֹת!


מַהֲרִי וְהָבִיאִי אָבִיב שֶׁל זְרוֹעוֹת וְשֵׂעָר מִצְטָעֵף בְּגַלִּים.

מַהֲרִי וְיֻכֶּה הַשָּׁרָב הַהוֹרֵס אֶל חַדְרֵי נְעָרִים.

הוּא יָנוּס וְיִפֹּל לְלֹא קוּם לְמַרְאֵה אֲבִיבִים מִתְגַּלִּים,

לְמִשְׁמַע אוֹפַנֵּי אוֹהֲבִים הַגּוֹלְשִׁים מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים.


מַהֲרִי, נַעֲרָה, מַהֲרִי, מַהֲרִי, מַהֲרִי!

כָּל חַיַּי אֶעֱקֹד לְרַגְלַיִךְ הֲדוֹם לְמִשְׁמַע לַחֲשֵׁךְ:

נַעֲרִי”…


הַשָּׁרָב הַבּוֹדֵד מַחֲשֶׁה. הוּא נִרְדָּם. נְעָלָיו אֲפֹרוֹת.

וּשְׁלשָׁה כּוֹכָבִים מַבְשִׁילִים בַּחַלּוֹן

עַל צַמֶּרֶת כְּחֻלַּת הַפֹּארוֹת.


מִלְמוּל שֶׁל עָלִים רְדוּמִים וְהַרְבֵּה כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.

אֲרִיחֵי אֲפֵלָה רְבוּדִים מִתְאַחִים לְאַרְבַּעַת כְּתָלִים.

לְבָנָה יְשִׁישָׁה מְפַזֶּמֶת שִׁיר־עֶרֶשׂ עֲצוּם הָעֵינַיִם.

אֶצְבָּעוֹת רוֹחֲשׁוֹת בַּשֵּׂעָר.

אֶצְבָּעוֹת עֲנֻגּוֹת־תַּלְתַּלִּים.


וְאַתָּה רַק תִּינוֹק מְגֻדָּל שֶׁנִּצְנַף בְּתַפְנוּק לִכְנַף־אִמָּא.

וְאוּלַי אַתָּה אָב סַלְחָנִי מְפַיֵּס אֶת בִּתּוֹ לְלֹא קוֹל.

כִּי בְּלַיְלָה רָווּי שֶׁכָּזֶה, מוּל שִׁפְעַת נְהָרָה שֶׁהִפְנִימָה,

נִשְׂרָפוֹת מְחִיצוֹת־הַבְּדָיָה

שֶׁל שָׁעָה וּמָקוֹם וְ–הַכֹּל.


הָרוּחַ הוֹמָה, נַעֲרָה:

קְרוּעַת אֲזִיקִים הִיא דוֹהֶרֶת.

הַשָּׁמַיִם בּוֹכִים, נַעֲרָה;

מָרָה קִינָתָם וְסוֹעֶרֶת.

הַשָּׁמַיִם בּוֹכִים, הַשְּׂדֵרָה סוֹעֲרָה

וְהַלֵּב סַגְרִירִי וּפָרוּעַ.

כֵּיצַד קִרְיָתֵנוּ נִרְאֵית, נַעֲרָה,

בְּגֶשֶׁם וְסַעַר וָרוּחַ?


הָרוּחַ עָצְמָה, נַעֲרָה;

אֶל חַלּוֹן וּכְתָלִים הִיא הוֹרֶסֶת.

הַגֶּשֶׁם נוֹחֵת, נַעֲרָה,

וּמַכֶּה עַל צַמֶּרֶת קוֹרֶסֶת.

הָרוּחַ עָצְמָה וְהַסַּעַר גָּבַר,

אַךְ אָבֵל מֵרָקִיעַ הַחֶדֶר.

וְהַלֵּב עֲרִירִי וְסָעוּר עַד צַוָּאָר,

וְדוֹלְקָה צִפִּיָּה בּוֹ וָנֶדֶר:


הַסַּעַר יָנוּס, נַעֲרָה,

וְאָבִיב עוֹד יִנְחַת מֵרָקִיעַ.

וְיַלְדֵּךְ הַנּוֹדֵד, נַעֲרָה,

אֶל חוֹפֵךְ הַמַּמְתִּין אָז יַגִּיעַ.

הוּא יִסְעַר חֲדָרַיִךְ, יִשְׁאַג לָךְ: “אַיֵּךְ?”

וְיִגְמַע לִרְוָיָה אֶת מַרְאַיִךְ.

וְהַשַּׁחַק הָרָם יְבַקֵּשׁ לְחַיֵּךְ

מוּל אוֹרָם הַצּוֹחֵק שֶׁל עֵינַיִךְ.


הֶחָצְבוּ כּוֹכָבִים מַעְיָן, אוֹ שְׁלוּחַת עֲנָנִים מַגִּירָה

קִלּוּחִים קִלּוּחִים שֶׁל כָּחֹל הַשּׁוֹצְפִים מִבְּעַד לַחַלּוֹן?

גַּם הָעֶרֶשׂ נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְנִסְחַף לַנַּחְשׁוֹל כַּסִּירָה

הַגּוֹאָה בִּשְׂדֵרָה שֶׁל כְּתָלִים לַעֲגֹן בְּכַרְמֵי־הַחֲלוֹם.


הַצַּמֶּרֶת כִּבְדַת הַטְּלָלִים הִשְׁפִּילָה שִׁבֹּלֶת־עָנָף

וְהִשִּׁירָה פִּרְחֵי רְסִיסִים נְקוּדִים בְּזָהֹב וְתָכֹל.

לַהֲקַת בְּנֵי־כּוֹכָב סְהוּרִים נִסְעֲרָה, אַף הִשִּׁיקָה כָּנָף,

גָּרְרָה אֶת צְעִיר־הָאַחִים וְיָצְאָה בִּסְחַרְחֹרֶת־מָחוֹל.


הַוִּילוֹן הַכָּבֵד מְרַחֵף כְּמַשְׁפִּיל וּמַגְבִּיהַּ עַפְעַף.

הָאֶשְׁכֹּל הַבָּשֵׁל מְפַתֶּה לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹת וְלִקְטֹף.

הֶחֱוִירוּ שׁוּלֵי הַתְּרִיסִים, וְנִרְדַּם הַכָּחֹל שֶׁעָיַף.

מִתְהַפֵּךְ הַחֲלוֹם עַל עַרְשׂוֹ וּפוֹזֵם חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ: “כִּי טוֹב”.


הַיָּם הִתְעַטֵּף בְּנוֹצוֹת אֲפֵלוֹת וְהִשְׁקִיעַ עַצְמוֹ בִּתְנוּמָה.

הַגַּלִּים לָחֲכוּ אֶת הַחוֹף הָאִלֵּם וְהִרְקִידוּ צְלָלִים בְּקוֹלָם.

חֻפַּת־כּוֹכָבִים עַתִּיקָה שֶׁל כְּלוּלוֹת נִדְלְקָה חֲגִיגִית וּדְמוּמָה.

הָיִינוּ גְבוֹהִים וְיָפִים, נַעֲרָה, כִּי הִגַּעְנוּ אֶל סוֹף־הָעוֹלָם.


הִגַּעְנוּ אֶל סוֹף־הָעוֹלָם, נַעֲרָה, וּתְלוּשִׁים בּוֹ שְׁבִילִים וּדְרָכִים.

אִם נַחְתֹּם עוֹד פְּסִיעָה וְנִפֹּל אֶל הַיָּם שֶׁשָּׁלַף זְרוֹעוֹתָיו לֶחָלָל.

נַעֲצֹר הִלּוּכֵנוּ, הַבַּת, וְנִרְאֶה: הֲנוֹתְרוּ עוֹד שְׁבִילִים לֹא דְרוּכִים?

אֵין שְׁבִילִים: רַק הַיָּם הִתְרַחֵץ בְּשַׁלְוָה. לֹא קִנֵּא הַיָּשִׁיש בָּנוּ כְּלָל.


נִתְלְשׁוּ הַשְּׁבִילִים וְנוֹתַר רַק אֶחָד, וְאֵלָיו אֶת יָדֵנוּ נוֹשִׁיט.

נִשְׂרְפוּ הַגְּשָׁרִים מִסָּבִיב, נַעֲרָה, וַנֻּשְׁלַךְ אֶל גִּזְעֵי הַסּוּפוֹת.

וַנֻּשְׁלַךְ וַנִּרְאֶה כִּי תִּינוֹק הָעוֹלָם, כִּי חָזַרְנוּ לִימֵי בְּרֵאשִׁית.

אַךְ מַדּוּעַ שׁוֹתֵק לְרַגְלֵינוּ הַיָּם עֵת גּוֹאִים מִשְׁבָּרִים בְּחוֹפוֹ?


וְהַיָּם הִתְרַחֵץ בְּשַׁלְוָה עֲרִירִית, כִּי הֵגִיף לַחֻפָּה אֶת עֵינָיו.

לֹא רָאָה הַיָּשִׁישׁ שֶׁשֵּׂיבָה בְּגַלָּיו כִּי הָיִינוּ גְבוֹהִים וְיָפִים.

הוֹ, הָיִינוּ טוֹבִים, נַעֲרָה, וִיקָרִים, כִּי לִבֵּנוּ רָחַץ בְּזָהָב.

וְעַל עֶרֶשׂ לֵילִי וְגָדוֹל מֵהָכִיל אַט שָׁמַטְנוּ רָאשִׁים עֲיֵפִים.


וְעוֹד הַדֶּלֶת מוּגָפָה וַעֲצוּמַת עֵינַיִם.

תּוֹחֶלֶת בְּהִירָה מְאֹד בַּחֶדֶר מְפַכָּה.

וְהוּא נִצָּב, אָסִיר כָּבוּל, וְהוּא הֲדוּק שִׁנַּיִם,

וְעַל גַּבּוֹ נוֹשְׁרוֹת נוֹשְׁרוֹת דַּקָּה וְעוֹד דַּקָּה.


לֹא עוֹד… לֹא עוֹד יוּכַל הַמְתֵּן. לִקְרֹעַ אֶת הַדֶּלֶת!

לָמוּשׁ אוֹתָהּ! לָמֹץ אוֹתָהּ! קִרְעֵי מִלִּים לִשְׁזֹר:

"רֵעָה, רֵעָה בְּרוּכָה שֶׁלִּי! כּוֹאֶבֶת וְצוֹהֶלֶת!

הַנִּיחִי לְנוֹדֵד עָיֵף לָטַעַת בָּךְ מָזוֹר.


כִּי לִי נוֹצַרְתְּ, רֵעָה טוֹבָה, צוֹהֶלֶת וְנוֹהֶרֶת.

הַיּוֹם הִנָּךְ כָּל כָּךְ שֶׁלִּי – כֻּלֵּךְ, כֻּלֵּךְ, כֻּלֵּךְ.

וְאַתְּ־אֲנִי כָּל כָּךְ אֶחָד, כְּגֶזַע עִם צַמֶּרֶת,

וְרָץ אֲנִי אֶל נִחוֹחֵךְ כְּהֵד אַחַר קוֹלֵךְ."


וְעוֹד הַדֶּלֶת מוּגָפָה; וַעֲצוּמוֹת עֵינֶיהָ.

נָשָׂא הָאוֹר כְּנָפָיו מִכָּאן כְּהֵלֶךְ לַגּוֹלָה.

וְאֹפֶל מְסוֹכֵךְ סָבִיב כְּאֵם עַל יְלָדֶיהָ,

וְהוּא מַבִּיט אֶל נַעֲרָה בַּעֲרִיסָה גְדוֹלָה.


עֵת אָרַגְתִּי קוּרֵי צְעָדִים בִּשְׁבִילוֹ הַנּוּגֶה שֶׁל הָעֶרֶב

וּפֶרַח־וְרָדִים לִי נִקְרָה בְּשׁוּלָיו הַנּוֹשְׁמִים.

הוּא אָסַף אֶת לִבִּי אֶל כִּתְרוֹ; הוּא בָּחַר בִּי לְטֶרֶף.

הוּא קָרָא לִי בִּשְׁמִי.


וּמֵאָז נִדְבְּקוּ עֲקֵבַי בַּמִּשְׁעוֹל וְשׁוּלָיו.

הָאֲוִיר לַחַיָּה; הָאַגָּם לַדָּגָה; לִי – הַוֶּרֶד הַפֶּלִאי.

הוּא צִוָּה כִּי פְּנִינַת לְבָבִי בְּכִתְרוֹ תְּשֻׁלָּב

וְהִבְטִיחַ כִּי הוּא מְצַפֶּה לִי…


כִּי הִגַּעְתִּי אֵלָיו – מֵרָחוֹק נִבְלְמוּ צְעָדַי.

חוֹחִיּוֹת נֶאֶלְמוּ בִּתְחוּמוֹ וְהַבְּרוֹשׁ כְּמוֹ הִקְפִּיא הַצַּמֶּרֶת.

לֹא הִרְהַבְתִּי לִקְרַב וְלָמוּשׁ גִּבְעוֹלוֹ בְּיָדַי

עֵת הָלַכְתִּי לִכְרֹעַ מוּלוֹ וְרוּחִי מְסֹעֶרֶת.


עַד בָּא יוֹם בּוֹ הָרַסְתִּי תְּחוּמוֹ וְקָרַבְתִּי אֵלָיו,

כִּי אָמַרְתִּי לִרְאוֹת מִקָּרוֹב מִי אֵלִי וְנוֹפוֹ.

אוֹתוֹ רֶגַע נִפֵּץ אֶת לִבִּי לִרְסִיסִים שֶׁנִּגְּרוּ לְרַגְלָיו,

כִּי רָאִיתִי רְקַב תְּהוֹמִי מְלַחֵךְ אֶת גּוּפוֹ…


אַפְלוּלִית אֲפֹרָה מְצַבְּעָה הַתִּקְרָה.

נִרְדַּם הַחַלּוֹן הָרָעוּל.

אָנֹכִי וְחֶדְרִי. לֹא אוֹרֵחַ נִקְרָה.

וְעֵינַי אֶל הַסַּף הַנָּעוּל.


הוּא פֶּתַע יִסֹּב עַל צִירוֹ בִּדְמָמָה

וְהִיא בּוֹ תָּבוֹא לְאִטָּהּ.

נִשְׂרְפוּ הַתְּחוּמִים בֵּין בְּדָיָה וּמַמָּשׁ,

כִּי דְמוּתָהּ בְּזָוִית הַמִּטָּה.


אֶת כַּפָּהּ תֶּאֱסֹר בְּכַפִּי הַקָּרָה

אוֹ תַּחְלִיק שְׂעָרִי וּמִצְחִי.

הָעֶרְגָּה הַכְּחֻלָּה תְּנַגֵּן סְעָרָה

וְתִפְרַח בַּדְּמָמָה הַנִּצְחִית.


"קוֹנְכִיּוֹת צִפִּיָּה נִשְׁזְרוּ עַל קוּרִים;

אַךְ יָדַעְתָּ: אָשׁוּב חֲזָרָה.

נַעֲקֹד הַכְּאֵב הַשּׁוֹאֵג תַּמְרוּרִים,

כִּי לֹא עוֹד אֶתְנַכֵּר כְּזָרָה".


כָּךְ תֹּאמַר… וְנִבְעַת הַחַלּוֹן הֶחָתוּם.

שׁוּב אֲנִי וְחֶדְרִי.

לֹא אוֹרֵחַ, לֹא צִיר,

וְנוֹרֵית מַשְׂטֵמָה אֶל הַסַּף הָאָטוּם

עַל שֶׁטֶּרֶם סָבַב עֲלֵי צִיר…


עֲרוּגָה שֶׁל רָקִיעַ סָהוּר נִשְׁתְּלָה מִגַּגּוֹת עַד צַמֶּרֶת.

מְחוֹגֵי כּוֹכָבִים מְסַפְּרִים: כְּבָר פּוֹסַעַת חֲצוֹת עַל הָרִים.

קִלּוּחֵי חֲשֵׁכָה שׁוֹתְתִים מִכְּתָלִים. הַתִּקְרָה אֶת סוֹדָהּ מְזַמֶּרֶת.

בִּשְׁבִילִים עֲקוּדֵי צִפִּיָּה פָּרָשֵׁי עֶרְגּוֹנוֹת דּוֹהֲרִים.


הוּא קָרָא לָךְ בִּשְׁמֵךְ, נַעֲרָה, כִּי פִּתְאֹם בָּאת אֵלָיו וְאֵלַיִךְ.

הַמָּסָךְ הַלֵּילִי הִתְרוֹמֵם לְאִטּוֹ עַד פָּנַיִךְ סִמְּאוּ אִישׁוֹנָיו.

הַבְּדִידוּת הַשְּׁחוֹרָה נִמְלְטָה בְּאֵימָה וְהֻכְּתָה כְּשִׁפְחָה לְרַגְלַיִךְ,

וְכַפּוֹ הֶחֱלִיקָה תַּלְתַּל־אַהֲבָה שֶׁהִפְרִיחַ נִצָּה רִאשׁוֹנָה.


הוּא הוֹרֵס אֶל אָשְׁרוֹ הַחוֹגֵג, נַעֲרָה. הוּא צוֹחֵק וְאָשְׁרוֹ מִתְיַפֵּחַ.

הוּא חוֹפֵן אֶת לִבֵּךְ בְּכַפּוֹ הַדְּלוּקָה וּמַרְאוֹ קֳבָל־עָם וְעֵדָה.

הוּא נִצּוֹד בְּרִשְׁתָּהּ שֶׁל קִנְאָה עֲכוּרָה וְעוֹקֵד קִנְאָתוֹ עַל מִזְבֵּחַ.

הוּא יְצוּר קַדְמוֹנִי הַסּוֹגֵד לַיָּפֶה וְעַל כֵּן הוּא סוֹגֵד לָךְ, יַלְדָּה.


הוֹ, אִמְרִי לוֹ כִּי טוֹב הָעוֹלָם, נַעֲרָה; כִּי מֻתָּר לְהַלֵּךְ בּוֹ בִּשְׁנַיִם.

הוֹ, חִזְרִי עַל פְּסוּקֵךְ הַשָּׁגוּר עַל שְׂפָתָיו וְלַמְּדִיהוּ אֶת פִּיו הָאִלֵּם.

הַחֲזִיקִי רֹאשׁוֹ וְהַרְאִיהוּ אוֹתָךְ עַד צָחַק מְלוֹא גָּרוֹן וְשִׁנַּיִם

וְשָׁמַע אֵיךְ תֻּפֵּי־אַהֲבָה אֲדֻמִּים חוֹגְגִים נִצְחוֹנוֹ הַשָּׁלֵם.


קָטַפְתִּי אֶת כָּל הַפְּרָחִים שֶׁהֵנֵצוּ

וְעִטַּרְתִּי אֶת טֶנֶא הַשַּׁי.

הִסְתִּירוּ פְּרָחַי כָּל שַׁלֶּכֶת שֶׁל עֶצֶב,

רְפוּדִים בּוֹ נוֹתְרוּ רְחָשַׁי.


בָּצַרְתִּי אֶת כָּל פְּרִי הַגֶּפֶן הַשָּׁחָה

וְהִנַּחְתִּי בְּטֶנֶא הַשַּׁי.

רָחֲצוּ אֶשְׁכּוֹלַי בְּאֶגְלֵי טַל־הַשַּׁחַר,

בְּאֶגְלֵי רְחָשַׁי.


וְנוֹתַרְתִּי בְּלִי כֹּל,

כִּי נָתַתִּי הַכֹּל.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.