הַבֹּקֶר הִוְרִיד בְּגַנִּי הַנֵּעוֹר.

חוֹחִית מִצַּמֶּרֶת צָנְחָה לָהּ.

הִיא חָלְפָה עַל פָּנַי רְחוּצַת טַל וָאוֹר,

צִיְּצָה מֵעָלַי וּפָרְחָה לָהּ.

וְיָדַע לְבָבִי כִּי אֵלָיו צִיְּצָה,

כִּי אֵלָיו, רַק אֵלָיו הִיא רִנֵּנָה.

וְדָלְקוּ רוֹאוֹתַי אֶל רַכַּת הַנּוֹצָה

וְחָזְרוּ: הִיא הִמְרִיאָה.

אֵינֶנָּה.

וּמֵאָז לֹא שָׁמַע עוֹד גַּנִּי קוֹל חוֹחִית,

וּדְמָמָה בֵּין צַמֶּרֶת וָשַׁעַר.

אַךְ רִאשׁוֹן צִיּוּצָהּ יַךְ מֵיתָר בְּתוֹכִי

עֵת יִטֹּף עַל סִפִּי טַל־הַשַּׁחַר.

תּוֹעִים אִישׁוֹנִים עֲלֵי אֶרֶץ רַבָּה

וְחוֹזְרִים בִּבְכִיָּה עֲרִירִית.

וְאוּלַי, וְאוּלַי הוּא כְּבָר בָּא?

צִפִּיָּה אַכְזָרִית…

אוֹרְלוֹגִין מְיֻשָּן מְפַהֵק בַּחֲלוֹם:

“הוּא שָׁכַח, אוֹ מוּטָב הוּא נִכְרַת.”

אַךְ יוֹנָה לְבָנָה הוֹמִיָּה עַל חַלּוֹן:

“הוּא פּוֹסֵעַ לִקְרָאת.”

נִמְתָּחוֹת הַזְּרוֹעוֹת לַנָּתִיב הַשּׁוֹמֵם.

צִלְלֵי הַשְּׂדֵרָה מִתְאָרְכִים.

וְהָעֶרֶב יוֹרֵד, וְהָעֶרֶב אִלֵּם

וְהַסַּף עֲרִירִי מֵאוֹרְחִים.

הַנֵּרוֹת הַשּׁוֹתְקִים נִרְעָדִים.

הֲשָׁמְעוּ צְעָדִים?…

שֻׁלְחָן, וּמִטָּה, וּכְתָלִים אַרְבָּעָה.

בָּאֶשְׁנָב – מִדְרָכָה וְרַגְלַיִם קְטַנּוֹת.

הַשֻּׁלְחָן הַנָּכֶה מְאֻשָּׁר,

כִּי רָאָה –

עוֹד שָׁלשׁ מִכְּרָעָיו אֵיתָנוֹת.

הַמְחוֹלֵל הַתָּכֹל, הַמַּהְבִּיל אֶת הַתֵּה,

מְדַמֶּה כִּי הוּא חַי יְחִידִי.

– הֵן יִבְעַר!

אַךְ עַל שֶׁכֶם מַדָּף, כָּתֵף אֶל כָּתֵף,

חָבְרוּ יִרְמְיָהוּ, יַלַ"ג וְיִזְהָר.

(“הַמִּבְחָן הוּא מָחָר”…)

וּמֵעַל צְחוֹר־מַפָּה,

נַעֲרָה בִּפְּרוֹפִיל, בְּמִסְגֶּרֶת פְּשׁוּטָה,

מַשְׁפִּילָה מַבָּטָהּ לַסַּפָּה.

רוּחַ־שֶׁל־עֶרֶב חוֹרֶשֶׁת תְּלָמִים צְעִירִים בִּשְׂעָרוֹ.

כַּנְפֵי חֻלְצָתוֹ מַרְעִידוֹת בְּלִי מֵשִׂים הֵד־מָחוֹל.

צִפִּיָּה סַקְרָנִית רוֹטְטָה בְּרִיסֵי נְעָרוֹת

מוּל מַלְכוּת כַּף־יָדוֹ הָרוֹדָה בִּנְתִיבוֹת הַמִּכְחוֹל.

הַצַּיָּר –

מְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית!

רַב־מָג הַחוֹלֵשׁ עַל סוֹדוֹת אֵיתָנִים!

מִתְקַנֵּא בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם הַיָּשִׁישׁ

הַסּוֹרֵק בְּלוֹרִיּוֹת פַּיְטָנִים…

כִּי רוֹאוֹת נְעָרוֹת:

הוּא חוֹפֵן אֶל כַּפּוֹ בְּנֵי־גוֹנִים צַיְתָנִים

וְזוֹרְעָם כָּאִכָּר לְאַחַר הֶחָרִישׁ.

כִּי רוֹאוֹת נְעָרוֹת:

הוּא חוֹמֵס אֶת גִּנְזֵי הַצְּמִיחָה בְּגָאוֹן,

אַךְ עֵינָיו דּוֹמְמוֹת בְּשַׁלְוַת קִפָּאוֹן.

דּוּמִיָּה.

מְשִׁיכָה לֹא נִרְאֵית בְּמַטֵּה יְצִירָה.

צִפִּיָּה…

וַיַּרְא הָאָדוֹן כִּי טוֹב –

וּבְרוּאָיו הָאִלְּמִים לוֹחֲשִׁים שִׁירָה.

אֶצְבָּעוֹת אֲרֻכּוֹת־יְרֻקּוֹת זוֹחֲלוֹת עַל גָּרוֹן.

מֵיתָרִים שֶׁל מָגוֹר מַזְעִיקִים סִיּוּטִים עַד דַּכָּא.

וּבִרְכַּיִם כּוֹרְעוֹת בִּילֵל שֶׁל תַּחֲנוּן אַחֲרוֹן:

“עוֹד דַּקָּה… עוֹד דַּקָּה”…

עֲקֵבִים מְשַׁלְּחִים שָׁרָשִׁים עֲמֻֻקִּים מִלָּנוּס.

נְטָפִים שׁוֹתְתִים מִגֻּלְגֹּלֶת־תַּנִּים עֲרוּפָה.

"וְלוּ גַם חַיָּיו שֶׁל רֵעִי הָאָסִיר הָאָנוּס,

וְלוּ גַם חַיִּים שֶׁל שִׁפְחָה חֲרוּפָה".

אֱלֹהַי הַגָּבוֹהַּ, הַדְבֵּק נָא כַּנְפֵי מְנוּסָה!

אֱלֹהַי הֶחָזָק, בְּנֵה שִׁרְיוֹן מְגוֹנֵן עַל חָזֶה!

מַדּוּעַ תִּדֹּם לְמִשְׁמַע נִצְחוֹנָם שֶׁל עִנּוּי וּתְבוּסָה?

(וְאוּלַי יֵשׁ חַיִּים גַּם מֵעֵבֶר מִזֶּה?)

תַּחֲנוּן אַחֲרוֹן מִתְנַפֵּץ אֶל הָהָר הָאָפֵל

וְרָקִיעַ שָׁחוֹר מִתְמוֹטֵט וְנוֹפֵל – –

שַׁרְבִיט־הַמְנַצְּחִים הִכָּה עַל סֶלַע הַדְּמָמוֹת

וּמֵיתָרִים פָּרְטוּ עַל לֵב וַחֲלִילִים.

אַקּוֹרְדִים אֲדֻמֵּי תִירוֹשׁ קָלְחוּ עַל אֲדָמוֹת,

עָקְדוּ נוֹפִים בַּעֲבוֹתֵי צְלִילִים.

נִגְרַר הַגּוּף לַנַּחַל הַנּוֹגֵן צַמֶּרֶת מֶרְחָבִים,

רָדַף הֵדִים כְּנוּפִים בִּזְרוֹעַ הֲלוּמַת עֶרְגָּה;

טִפֵּס אֶל רֹאשׁ צְרִיחִים שְׁתוּלִים בְּגַן־הַכּוֹכָבִים,

נָפַל בִּבְכִי לִתְהוֹם טְרוּפַת שִׁנֵּי גַלִּים,

רָגַע – –

דָּאוּ פַּרְסוֹת־נִיבִים קְרוּעֵי מֵיתָר וָרֶסֶן.

רְאֵה אוֹתָם:

רְאֵה פָּנִים דְּלוּקֵי נִגּוּן, רְאֵם רַכֵּי אֲרֶשֶׁת,

רְאֵה עֵינַיִם דּוֹבְבוֹת הֶמְיַת צְלִילִים מוֹלְכָה.

הוֹשֵׁט יָדְךָ אֶל תַּלְתַּלֵּי הַכִּנּוֹרוֹת,

כִּי הֵם שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּךָ, שֶׁלְּךָ.

שַׁרְבִיט־הַמְנַצְּחִים הִכָּה עַל סֶלַע הַדְּמָמוֹת

וְאֶשֶׁד הַתְּשׁוּאוֹת פָּרַשׂ כְּנָפַיִם אֲדֻמּוֹת.

הַלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי אֶת בְּכִי יַלְדָּתִי.

הִיא בָּכְתָה, וּבָכוּ הַלֵּילוֹת הַבָּאִים עִמָּדָהּ.

דֻּבֵּי־אֲפֵלָה טִיְּלוּ בֵּין כְּתָלִים נִפְחָדִים

וְהַסַּהַר צָבַע רִבּוּעוֹ עַל קִירוֹת־אַגָּדָה.

וּבִתִּי הַקְּטַנָּה בָּכְתָה.

אָמַרְתִּי:

מַדּוּעַ תִּבְכִּי, עֲטָרָה הַטּוֹבָה בַּבָּנוֹת?

אֶל כְּתֵֵפֵךְ נֶאֶסְפוּ יְרָחִים וְשָׁעוֹת עֲיֵפוֹת,

וְעֵינַיִךְ גְּדוֹלוֹת וּנְבוֹנוֹת,

וְעֵינַיִךְ יָפוֹת.

עֲצוּבוֹת הַדְּמָעוֹת לְעֵינַיִךְ, בִּתִּי,

וְהַחשֶׁךְ כָּבֵד וְאִטִּי.

אַל נָא תִּבְכִּי, עֲטָרָה יַלְדָּתִי,

כִּי בּוֹכֶה הָעוֹלָם אִם בּוֹכָה יַלְדָּתִי,

וְעָצוּב הָעוֹלָם בִּבְכוֹתוֹ כְּמוֹ לֵילוֹת־אֵין־כּוֹכָב.

וְאָמַרְתִּי:

הַמְתִּינִי לַבֹּקֶר, בִּתִּי עֲטָרָה,

וְתִרְאִי אֵיךְ הַשֶּׁמֶשׁ מַדְלִיק תַּלְתַּלֵי צַמָּרוֹת,

וְיוֹנִים לְבָנוֹת יֶהֱגוּ אַהֲבָה נִסְתָּרָה,

וְתִרְאִי כִּי רַק לָךְ מְצַפִּים נִגּוּנִים וּמַרְאוֹת,

וְתִרְאִי…

עוֹד מְעַט נְגָרֵשׁ אֶת הַחשֶׁךְ מִמֵּךְ, עֲטָרָה,

עוֹד מְעַט תִּרְחֲצִי אֶת עֵינַיִךְ בָּאוֹר הַלָּבָן,

וְעֵינַיִךְ תִּצְחַקְנָה כְּמוֹ בֹּקֶר וָרֹד

וּפִיךְ יְחַיֵּךְ – דֻּבְדְּבָן.

כָּךְ לִחְיוֹת –

פָּדוּי מִשְּׁאוֹן הַקֶּרֶת.

כָּךְ לִחְיוֹת –

כַּסֶּלַע הָאָפֹר.

מִסְגֶּרֶת הָרִים מוּל שָׁמַיִם

וּדְרוֹר מְאַגְרֵף אֱלֵי מֶרֶד;

מוּל טֶבַע גָּלְמִי

וְתַחַת פָּרֹכֶת שֶׁל אוֹר.

כָּךְ לִחְיוֹת –

פְּדוּי כְּבָלִים וָשֵׁבֶט.

כָּךְ לִחְיוֹת –

חַיִּים פְּשׁוּטִים כַּטָּל.

בָּרֵךְ הַמֻּעָט הַנִּתָּן,

מָרוֹד בַּשַּׁלְוָה הָאוֹיֶבֶת;

לַחֲצֹב הַמָּחָר הַגָּלְמִי

וְלִפְרֹעַ צְחוֹקִים וְתַלְתַּל.