[מר נשי השתקן] / רחל

מַר נָשִׁי הַשַּׁתְקָן – שְׁתִיקָה סְיָג לְחָכְמָה –

וּשְׁכֶנְתּוֹ הַצְּנוּמָה,

לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם, וִיהִי מָה! לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם

אַף לֹא יוֹם!

לֹא יוּכַל מַר נָשִׁי, לֹא יוּכַל שְׂאֵת שִׁפְעַת דִּבּוּרָהּ –

“זֶה נוֹרָא!”

לֹא תִּמְחַל הַשְּׁכֵנָה שְׁתִיקָתוֹ לַשַּׁתְקָן הַגָּדוֹל,

עַד עוֹלָם לֹא תִּמְחֹל!

"הֵן אֵינִי חַקְלַאי, הוּא אוֹמֵר, וְאֵינִי גַּם פַּיְטָן,

רַחְמָנָא לִצְלַן…"

"מָה אֲנִי, הִיא תָּשִׁיב, מַה כּוֹחִי כִּי אַטִּיף

לְרֹאשׁ הַסְּנִיף…"

וְלֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם, וִיהִי מָה! לֹא יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם

אַף לֹא יוֹם!

מַר נָשִׁי הַשַּׁתְקָן – שְׁתִיקָה סְיָג לְחָכְמָה –

וּשְׁכֶנְתּוֹ הַצְּנוּמָה.

ביער, במקום שם לבנים בהמון / רחל

בַּיַּעַר, בְּמָקוֹם שָׁם לִבְנִים בְּהָמוֹן

הֵצִיצָה עֵין-כֹּחַל שֶׁל פֶּרַח קָטֹן.

מִקֹּדֶם בְּשֶׁקֶט

הֵנִיעַ יָדוֹ יְרַקְרֶקֶת,

אַחַר הִתְמַתַּח לוֹ

הִבְקִיעַ הַדֶּרֶךְ אֶל עָל

וְחֶרֶשׁ שָׁאַל:

רוֹאֵנִי כִּי חַם וּבָהִיר מִסָּבִיב

אִמְרוּ, הַאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּהוּ אָבִיב?

אִמְרוּ לִי, אִם זֶהוּ אָבִיב?

יֵשׁ וְנִדְמֶה: הַזִּכְרוֹנוֹת אַךְ הֶבֶל,

כִּי עֲרָפֶל קוֹרֵן עוֹטֵף בַּלָּאט

מְחוֹז הֶעָבָר – הָאֹשֶׁר וְהַסֵּבֶל,

כְּאֵב הַפְּצָעִים וְנַחַת הַמִּקְלָט.

הֲלֹא חֲלוֹם אִוְּתָה פִּנָּה נִסְתֶּרֶת.

דְּבֵקוּת לִבִּי בְּלֵב קָרוֹב וָעֵר?

וְיוֹם בָּהִיר וָקַר, וְאָח בּוֹעֶרֶת,

וְרַחֲשִׁי הַזַּךְ וְהַנּוֹהֵר?

יְהִי כָל עֲבָרִי חֲלוֹם נִרְאָה אֵי־פַעַם,

אַךְ בְּמִדְבַּר חַיַּי הוּא נַחַל לֹא אַכְזָב.

אֶכְרַע אֵלָיו דּוּמָם, בְּלִי מֶרֶד וּבְלִי זַעַם

לְרַוּוֹת בּוֹ צִמְאוֹנִי בְּלַהַט הַשָּׁרָב.

יִקְרַן בְּזִיו תְּכֶלְתּוֹ הַנַּחַל בַּמּוֹרָד,

וְיוּבַלּוֹ יִסְעַר וְיִתְגָּעֵשׁ בְּזַעַם.

רְאֵה: בְּאָפִיק אֶחָד חֻבְּרוּ שְׁנֵיהֶם לָעַד,

אַךְ עוֹד לָהֶם אָפִיק – בּוֹ יִפַּגְשׁוּ אֵי־פַעַם?

כֵּן בְּנַפְשִׁי מְהוּלִים רֹךְ אַהֲבָה וּשְׁאָט,

מוּעָם טְהָר רַחֲשִׁי בִּמְרִי יָגוֹן וָזַעַם.