אֶל גָּדֵר דְּחוּיָה, אֲפֹרַת-פָּנִים

רַבַּת-הַכְנָעָה לַגּוֹרָל

נִדְחָקִים בַּסָּךְ עַלִּיזִים קַבְּצָנִים

בִּלְבוּשׁ סַבְיוֹן וְחַרְדָּל.

עַל עֵירֹם כּלוֹנְסָאוֹת, עַל מַלְבֵּן שֶׁל סֻכָּה

עֵל עֵצָה אֲכוּלַת רִמָּה,

הַגֶּפֶן שׁוֹלַחַת יָד אֲרֻכָּה

לֶאֱחֹז לֶאֱחֹז

לַעֲלוֹת לַעֲלוֹת וִיהִי מָה!

וְהַכֹּל כֹּה מֻכָּר, כֹּה מֵסִיחַ אֶל לֵב

כְּאִלּוּ שָׁם כְּאִלּוּ אָז, אוֹת בְּאוֹת

וּפִתְאֹם חֲגִיגַת אֲדָר.

מֶה הָיָה? וְעַל מָה הַדְּמָעוֹת.

זֶה כִּמְעַט בָּאָבִיב, זֶה אָבִיב בַּכְּרַךְ

זֶה דּוֹמֶה לְאָבִיב אוֹת בְּאוֹת

וּפִתְאֹם וְיָרַד וְהִפְרִיד הַמָּסָךְ

עַלְמָה חֲגִיגַת אֲדָר

מֶה הָיָה? וְעַל מָה הַדְּמָעוֹת?

סִירָה שְׁבוּרָה וּבְתוֹכָהּ

אֵשֵׁב אֶשְׁתֶּה מַתַּת מְנוּחָה

אֶשְׁתֶּה עַד תֹּם.

אָכֵן אֵדַע כִּי פֹּה הַכֹּל,

מַה תְּבַקֵּשׁ תָּנוּעַ עוֹד.

אָכֵן אֵדַע דִּכְפִין לְנוֹד

וְאָתָה יִטֹל

חוֹפֵי יַרְדֵּן, בִּרְכַּת בְּדִידוּת

דְּמָמָה וָזֹהַר – וּבַלֵּב

יָרֹן הָאֹשֶׁר הַשָּׁלֵו

כְּמוֹ בַּיַלְדוּת.

הֲתִזְכְּרִי לֵיל אָבִיב? רֵיחַ גֶּשֶׁם נָדַף

מְצַפָּה לְשׁוֹאָה הִתְעַלְּפָה אֲדָמָה

מַה נָעַם לִשְׁנֵינוּ חֶמְדַּת לְבָבִי

אֶל הַלַּיְלָה לְהַקְשִׁיב בִּדְמָמָה.

נֶאֶלְמוּ הַפְּרָחִים גַּם הַיַּעַר

בַּמֶּרְחָק הַכָּחֹל אֶשָּׂא בְּרֹב רְעָדָה…

בַּלֵּב כֹּה יִרְבּוּ הֲזָיוֹת עֲלוּמִים

כִּפְרָחִים גַּם אֲנַחְנוּ דָּבָר לֹא נֵדָע

הִסְתָּרְגוּ הִתְפַּתְּלוּ צִלְלֵי עֲנָפִים

עַל שׁוּלֵי הַשְּׁקִיעָה בַּזָּהָב הַחִוֵּר.

הִיא גָּזְלָה מֵאִתָּנוּ מֵיטַב הָאוֹרָה

וְנִלְחַשׁ לָהּ אֲזַי דַּעֲכִי נָא מַהֵר.

וַתִּדְעַךְ הַשְּׁקִיעָה

וְאִשֵּׁי שְׂעָרָהּ הִבְהֲבוּ בַּמֶּרְחָק.

שִׁיבָה / רחל

סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ (קהלת, א' ו')

וְגַם אִם רוּחִי הִתְעַנִי רַבּוֹת,

וְגַם אִם הִרְחַקְתִּי לָנוּד.

חָזַרְתִּי אֵלַיִךְ – אֶל אֶרֶץ-אָבוֹת

אֶל בֵּית-מְכוֹרָה הֶחָמוּד.

וְטוֹב לִי לָחוּשׁ יוֹרֵד בִּדְמָמָה,

בְּאֹפֶל עֶרֶב כָּחֹל,

מַרְגּוֹעַ זֶה שֶׁכֹּה יִכְמַהּ

כֹּה יִכְמַהּ הַלֵּב הַפְּתַלְתֹּל.

הַלֵּב הַפְּתַלְתֹּל – נֶאֱמָן וּמוֹעֵל,

תָּאֵב לְהַמְרִיא וּמָט.

וְטוֹב כִּי בַּחֶדֶר הַזֶּה הָאָפֵל

לֹא תַּבְחִין לוֹ בְּכִיָּתִי בַּלָּט.