בֶּחָזֶה צְמַרְמֹרֶת, אֵין עֵזֶר.

אַךְ קַלּוּ צְעָדַי כְּתָמִיד.

עַל יָדִי הַשְּׂמָאלִית לָבַשְׁתִּי

הַכְּסָיָה שֶׁל הַיָּד הַיְמָנִית.

רַק שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת, יָדַעְתִּי,

אַךְ נִדְמֶה: מִסְפָּרָן כֹּה רָב…

בֵּין עֲצֵי אַשּׁוּחַ הָרוּחַ

הִתְחַנֵּן: נָמוּתָה יַחְדָּו.

הַגּוֹרָל רִמַּנִי. שׁוֹמְעָה אַתְּ.

הַגּוֹרָל הָרַע, הֲפַכְפָּךְ.

– חֲבִיבִי, חֲבִיבִי, עָנִיתִי,

גַּם אוֹתִי… אָמוּתָה אִתָּךְ…

זוֹ שִׁירַת אַחֲרוֹנַת פְּגִישׁוֹתֵינוּ.

אֶל הַבַּיִת הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי.

בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת עוֹד נִרְאָה לִי

אוֹר נֵרוֹת צָהֹב אֲדִישִׁי.

"אֵי יַלְדֵּךְ הַשָׁחֹר , אַיֵּהוּ,

שֶׁבָּכָה פֹּה מִתַּחַת לָרְדִיד?

מַה יּוֹדַעַת וּמַה אַתְּ זוֹכֶרֶת

עַל הַבֵּן הַקָּטָן, הַיָּחִיד?"

"מְנָת הָאֵם – מְצוּקָה נוֹהֶרֶת,

לֹא זָכִיתִי, יִחַלְתִּי בִּכְדִי.

נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי גַן-עֵדֶן,

מַלְאָכָיו לָקְחוּ אֶת יַלְדִּי.

יוֹם וָיוֹם – אַךְ שִׂמְחָה וָשֶׁמֶשׁ,

אֲפָפַנִי אָבִיב לֹא-יִתֹּם.

רַק יָדַי עוֹרְגוֹת אֶל הַנֵּטֶל,

רַק בִּכְיוֹ לִי נִשְׁמָע בַּחֲלוֹם.

יֶהֱמֶה הַלֵּב, יִשְׁתּוֹחֵחַ,

וְהַכֹּל אָז זָר וְרָחוֹק.

אֲהַלֵךְ מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר,

אֲבַקֵּשׁ עֲרִיסַת הַתִּינוֹק".

הוֹי, מַשָׂא זִכְרוֹנוֹת הָאַהַב!

לִי צִוִּיתָ מוֹקֵד וְכִנּוֹר,

וְלָהֶם לַזָּרִים, זֶה רַק לַהַב

לְחַמֵּם אֶת נַפְשָׁם בַּקֹר.

לְחַמֵּם אֶת לִבָּם הַשָּׂבֵעַ

הֵם צְרִיכִים לְדִמְעַת עֵינִי…

הַאֻמְנָם בִּשְׁבִיל זֶה אָהַבְתִּי

וְשׁוֹרַרְתִּי אֶת שִׁיר יְגוֹנִי!

הָהּ, אֵלִי, הַשְׁקֵנִי נָא רַעַל,

שֶׁאֶהְיֶה לְאִלֶּמֶת-שִׁירִים,

וְשָׁטְפָה שִׁכְחָה קוֹרֶנֶת

צִלְצְלֵי תְהִלָּה מַחְפִּירִים.

התפלל עלי / א. אחמטובה, תרגמה רחל

הִתְפַּלֵּל עָלַי, עַל נַפְשִׁי הַחוֹלָה,

עַל נַפְשִׁי הָאוֹבְדָה, אֶבְיוֹנָה –

אַתָּה, הָעוֹבֵר בְּטוּחוֹת בִּנְתִיבְךָ,

הָרוֹאֶה אוֹר בַּמְּלוּנָה.

וַאֲנִי, נוּגָה וּמַכֶּרֶת טוֹבָה,

אֲסַפֵּר לְפָנֶיךָ אַחַר

מָה עֻנָּה לְבָבִי בְּמַחֲנַק הַלֵּיל,

מַה הִקְפִּיא הַבֹּקֶר הַקַּר.

בָּעוֹלָם הַזֶּה לּא נִתַּן לִי רָב:

רַק לָרֹן וְרַק לְצַפּוֹת.

יוֹדַעַת אֲנִי: לֹא שָׂנֵאתִי לָאָח

וְלֹא הִסְגַּרְתִּי אָחוֹת.

וְלָמָּה יוֹם-יוֹם וְשָׁעָה-שָׁעָה

הָיְתָה בִּי יַד אֲדֹנָי?

שֶׁמָּא אֲזַי הֶרְאָה לִי מַלְאָךְ

הָאוֹר הַסָּמוּי מֵעֵינַי?

“הַנִּיחוּ, הַנִּיחוּ לִי וְעוֹפַפְתִּי עוֹד!”

וְלוּ הָיוּ שְׁבוּרוֹת הָרַגְלַיִם,

וְהוּא לֹא יָדַע כִּי לֹא יוֹסִיף לִצְעֹד

אַף לִצְעֹד בַּנָּתִיב הַכָּבוּשׁ שִׁבְעָתַיִם.

אֶרְצֶה לְנַשֵּׁק אֶת מִצְחוֹ הַבִּלְתִּי נָבוֹן אוּלַי,

אֶת תַּחְבָּשְׁתּוֹ אֶרְצֶה לְנַשֵּׁק בְּרֹךְ

הַנּוֹפְלִים כָּמוֹהוּ מִמַּעַל יָבִיאוּ אַגָּדָה לַגַּיְא

הִנָּם מְנַצְּחִים וְלָנוּ נוֹתַר אַךְ לִמְלֹךְ…

לְעוֹף גְּדָל-אֵבֶר דּוֹמָה הִיא

וּמִשְׁכָּן לוֹ אֶרֶץ שְׁמָמָה.

מִתְלַבֵּט הָעוֹף, מִשְׂתָּרֵעַ

בְּתַבְנִית צְלָב אֲיֻמָּה.

וְחוֹלוֹת לָעוֹף הָעֵינַיִם,

עֲמֻקּוֹת עֵינַיִם כִּתְהוֹם,

מִתּוֹכָן עַצֶּבֶת נִבֶּטֶת,

וְנָכְרִי לָהֶן אוֹר שֶׁל יוֹם.

עַל לֵילוֹת עִם הָעוֹף שָׁהִינוּ

לֹא נוּכַל לְאִישׁ לְסַפֵּר.

רַק בָּעֶרֶב נֶחְסַר מָנוֹחַ

וְלַבֹּקֶר נֶחְוַר יוֹתֵר.

אַךְ אוֹתוֹת הַלֵּילוֹת הַלָּלוּ

הָאֶחָד בַּשֵּׁנִי יִקְרָא

בְּשָׂרֶטֶת שְׁחֹרָה עַל שְׂפָתַיִם

שֶׁנָשַק הָעוֹף הַנּוֹרָא.

בָּרָחוֹק אֵינִי מַאֲמֶנֶת

וָאֶשַּׁח. מְלַטְּפָה וְחַמָּה –

לַחַיָּה בְּקִרְבֵּנוּ שׁוֹכֶנֶת

כֹּה קַל לְהוֹנוֹת אֶת עַצְמָהּ.

וְהוֹלֵךְ הַשְׁחוֹר וּבוֹלֵעַ

אֶת כֻּלִי בְּפַשְׁטוּת וּבְתֹם.

וְדֵהֶה הָאֶתְמוּל הָרוֹגֵעַ

בִּנְשִׁיכַת לְהָבִים שֶׁל הַיּוֹם.

כִּי יָדַע הָרַחוּם: הַסֵּבֶל

יְרוֹצֵץ כִּתְפֵי אֵין-אוֹנִים.

וַיִגְדֹּר נְתִיבוֹת הָאֵבֶל,

נְתִיבוֹת אַהֲבַת אֱמוּנִים…

אַל נָא תָשִׁירִי לְפָנַי

שִׁירֵי אַרְצֵךְ רַבֵּי עַצֶּבֶת,

כִּי חוֹף רָחוֹק וְהֵד חַיַּי

בָּהֶם לַנֶּפֶש הַכּוֹאֶבֶת.

אֲהָהּ! הַזֶּמֶר הָאַכְזָר

אֶת לְבָבִי כְּחֵץ פּוֹלֵחַ,

הוּא מַזְכִּירֵנִי לַיְלָה, כָּר

וּדְמוּת עַלְמָה לְאוֹר יָרֵחַ.

אוֹתוֹ הַצֶּלֶם הָאָהוּב

אַתְּ מַשְׁכִּיחָה בִּי וּמַסֶּגֶת,

אַךְ קוֹל שִׁירֵך אֶשְׁמַע – וְשׁוּב

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מִנֶּגֶד.

אַל נָא תָשִׁירִי לְפָנַי.

מַלְבִּין, בּוֹקֵעַ אוֹר הַבֹּקֶר

עוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם,

לַאֲדָמָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת

שׁוֹלַחַת הִיא בִּרְכַּת שָׁלוֹם.

פֹּה אֶתְהַלֵּךְ וְלִבִּי אֵלַיִךְ,

קוֹל שִׁירָתִי נוּגֶה קוֹדֵר.

אַתְּ יְשֵׁנָה אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת,

אֵינֵךְ פּוֹתַחַת לַמְשׁוֹרֵר.

שִׂימִי גַם אַתְּ שִׂמְלַת הַלֹּבֶן,

בּוֹאִי, רִפְאִי נַפְשִׁי הַחוֹלָה.

אַתְּ רְחוֹקָה – הַשֶּׁמֶש אֵינֶנָּה,

אַתְּ עַל יָדִי – הַשֶּׁמֶש עוֹלָה!

הִגִּיעָה הָעֵת לְנַעֵר מֵעָלַי

טֵרוּף הָעוֹכֵר נְשָׁמָה.

אָרַךְ הַמִּשְׂחָק שֶׁשִׂחַקְתִּי עִמָּךְ

כְּלֵץ עַל קַרְשֵׁי הַבָּמָה.

הִרְהִיבוּ עֵינַיִם בַּדֵי תַפְאוּרוֹת

בְּרֹב צִבְעֵיהֶם הַנָּאוִים.

הָיְתָה אַדַּרְתִּי מְרֻקֶּמֶת זָהָב,

הָיוּ רִגְשׁוֹתַי נִשְׂגָּבִים.

כָּלָה הַמַּחֲזֶה. דָּעֲכוּ הָאוֹרוֹת,

הַקֶּסֶם נָגוֹז וְנִמְחַק:

אַךְ לָמָּה עֲדַיִן הַלֵּב הַפּוֹתֶה

כוֹאֵב כְּבִשְׁעַת הַמִּשְׂחָק?

אֲהָהּ, אֲדֹנָי! לֹא יָדַעְתִּי נַחֵש

אֲשֶׁר הַגּוֹרָל לִי יָבִיא.

כִּי אֶת הַלּוּדָר הַגּוֹסֵס אֲשַׂחֵק

עִם מָוֶת בְּמוֹ לְבָבִי!..

תְּכֵלֶת הַשַּׁחַק מִמַּעַל לַגָּג

כֹּל כָּךְ שְׁקֵטָה!

צַמֶּרֶת אִילָן מִמַּעַל לַגָּג

נָעָה לְאִטָּהּ.

קוֹל פַּעֲמוֹן בַּשַׁחַק הָהוּא

עוֹלֶה חֲרִישִׁית.

צִפּוֹר בֵּין טַרְפֵּי הָאִילָן הַהוּא

מַנְעֶמֶת הֲמִית.

אֵלִי, אֵלִי, הַחַיִּים הֵם כָּאן –

תְּמִימִים וּפְשׁוּטִים.

הֲמֻלָּה שְׁלֵוָה מַגַּעַת לְכָאן

מֵעִיר וּמִמְּתִים.

הָהּ, אֵיךְ כִּלִּיתָ, אַתָּה הַבּוֹכֶה,

בְּכִי תַמְרוּרִים,

הגד: אֵיךְ כִּלִּיתָ אַתָּה הַבּוֹכֶה,

יְמֵי נְעוּרִים?

וְכִי יָשׁוּב אֵלֵינוּ,

הַאִם אַגִּיד לוֹ מָה?

– תֹּאמְרִי לוֹ כִּי צִפִּיתִי

עַד צֵאת הַנְּשָׁמָה.

וְכִי יוֹסִיף לִשְׁאֹל

כִּשְׁאֹל אִשָּׁה זָרָה?

– תָּשִׁיבִי כְּאָחוֹת,

אוּלַי נַפְשׁוֹ מָרָה.

וְכִי יִשְׁאַל אַיֵּךְ,

הַאֶעֱנֶה דָבָר?

– תַּעֲנִי, תָּבַעְתִּי

מִבְּלִי לֵאמֹר דָּבָר.

וְכִי יַקְשֶׁה מַדּוּעַ

הַחֶדֶר רֵיק וְקַר?

– תַּרְאִי לוֹ נֵר כָּבוּי

וּפֶתַח לֹא נִסְגָּר.

וְכִי עַל שְׁעוֹתַיִךְ

יִשְׁאַל הָאַחֲרוֹנוֹת?

– תֹּאמְרִי לוֹ כִּי חִיַּכְתִּי,

פֶּן יְבַקֵּש לִבְכּוֹת.

אָחִי הַמָּטָר,

מְטַר קַיִץ נָאוֶה, פּוֹשֵׁר,

אַט מְרַחֵף, אַט עוֹבֵר

בֶּחָלָל שֶּרָטַב.

נִתְפַּזְּרָה בַּשְׁחָקִים

כֹּל מַחֲרֹזֶת פְּנִינָיו.

רֹנּוּ, בְּנֵי הּזַּרְזִיר,

גִּילוּ בְּקוֹל.

סְבִיב עָנָף כִּי יִשַּׁח

צְאוּ פְּרָחִים בְּמָחוֹל,

כָּל הְבָּא מִמָּרוֹם מְבֹרָךְ.

מְקָרֵב אֱלֶי פִי שִׂפְתוֹתָיו הַלַּחוֹת,

שִׂפְתֵי גַרְגְּרֵי הַשָׂדֶה,

וְצוֹחֵק וּמְדַדֶּה

עַל כֻּלִי בְּאַחַת

בְּאַלְפֵי אֶצְבָּעוֹת קְטַנְטַנּוֹת

עַל מַרְבַד שׁוֹשַׁנוֹת;

כָּל הַיּוֹם, כָּל הַלֵּיל,

כָּל הַלֵּיל, כָּל הַיּוֹם,

הוּא מַמְטִיר וּמַמְטִיר וְאֵינֶנּוּ חָדֵל,

מַמְטִיר עַד יִתֹּם.

אָז הַשֶׁמֶש תִּנְהַר

וּבְפַז קְוֻצָּתָהּ

תְּנַגֵּב אֶת רַגְלֵי הַמָּטָר.

לשאר תרגומי רחל

הַאֵינְכֶם אֲנִי, הַאֵינִי אַתֶּם,

דְּבָרִים שֶׁבָּכֶם

אֶגַּע בְּיָדִי

בְּזֹהַר עֵינַי?

שַׂרְעַף הַנְּשָׁמָה, פְּרָחִים בָּם אֶשֹּׁם,

אוֹרָה בָּם אֶנְהַר,

הֲיֵשׁ לִי מַגִּיד אַיֵּנִי מַתְחִיל

אַיֵּנִי נִגְמָר?

אַכִּיר אֶת לִבִּי בַּכֹּל וְתָדִיר!

דָּמִי, הַדְּבָרִים, לְשַׁדְכֶם

הוּא זֶה!

אַחַת הֲוָיָה הַזּוֹרֶמֶת בַּכֹּל

כְּנַחַל גָדוֹל

וְאֶחָד הַחֲלוֹם נֶחֱזֶה.

כְשֶיָבוֹא יוֹמִי לְהִתְבַּקֵּשׁ לְפָנֶיךָ, אֵלִי,

תְּהֵא נָא זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁבַּכְּפָר הַחוֹגֵג

אָבָק מִתַּמֵר.

כְּדַרְכִּי בָּעוֹלָם הַזֶה חָפַצְתִּי לִבְחֹר לִי

נָתִיב יָשָר בְּעֵינַי אֶל גַּן הָעֵדֶן,

שָׁם כּוֹכָבִים זוֹרְחִים לְאוֹר הַחַמָה.

וְאֶקַח אֶת מַקְלִי בְּיָדִי, וּבְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵלֵךְ,

וְכֹה אַגִיד לַחֲמוֹרִים יְדִידַי:

"הֲרֵינִי, פְרַנְסִיס זַ’ם וּפָנַי לְגַן–עֵדֶן,

כִּי אֵין גֵּיהִנֹם בְּנוֹף אֱלֹהַּ הַטּוֹב".

וְעוֹד אֹמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ, רֵעֵי הַשָּׁמַיִם,

בְּהֵמוֹת חֲבִיבוֹת, שֶׁבְּנִיד אָזְנֵיכֶם הַמָּהִיר

תְּגָרְשוּ זְבוּבִים וּדְבוֹרִים וּמַכּוֹת".

רְצוֹנִי לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךָ, אֵלִי, בְּחֶבְרַת חֲמוֹרִים.

אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲהַבְתִּים, עַל כִּי בְּנַחַת יַרְכִּינוּ רֹאשׁ.

כִּי יַעַמְדוּ תַּחְתָּם וְרַגְלֵיהֶם הַקְּטַנוֹת

צְמוּדוֹת בְּרוֹךְ, עַד כְדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמִים.

בֵּין רִבְבוֹת אָזְנֵיהֶם אַגִיעַ עָדֶיךָ,

בְּלִוְיַת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ טְעוּנִים סַלִים,

אֵלֶּה שֶׁמָּשְכוּ עֶגְלוֹת–פַּח קְטַנוֹת;

בֵּין אֲתוֹנוֹת הָרוֹת פְּצוּעוֹת-רַגְלַיִם,

וּבֵין אֵלֶּה, אֲשֶׁר הִלְבִּישוּם מִכְנָסַיִם קְצָרִים,

בְּשֶל חַבּוּרוֹת–תְּכֵלֶת זָבוֹת דָּם,

שֶׁעַקְשָׁנֵי זְבוּבִים עֲלֵיהֶן יוֹשְבִים בְּעִגוּל.

תְּנֵנִי, אֵלִי, לָבוֹא אֵלֶיךָ בֵּינֵיהֶם.

שְׁלַח כְּרוּבֶיךָ לְהוֹבִילֵנִי עַד הַיְאוֹרוֹת

שֶׁעַל גְּדוֹתֵיהֶם יִרְעֲדוּ דּּבְדְבָנִים

חֲלָקִים כְּעוֹרָהּ שֶׁל נְעֲרָה בְּתוּלָה.

תֵּן, אֵלִי, וּבִנְוֵה–נְשָׁמוֹת זֶה,

בְּכָרְעִי עַל מֵימֵי הָעֵדֶן, אֶדְמֶה לְחֲמוֹר,

שְׁעָנְיוֹ הַשַּׁח וְהֶעָנָו יִשְתַּקֵּף

בְּטָהֳרַת חַסְדְךָ הַנִּצְחִי.

בַּעֲרֹב הַנְּהוֹר

בַּרְבּוּרֵי שְׁחוֹר.

אוֹ קוֹסְמוֹת נִזְעָמוֹת,

מִפְּרָחִים, מִדְּבָרִים, מִקִּרְבֵּנוּ עוֹלִים:

הֲלֹא הֵם הַצְּלָלִים.

הֵם קְרֵבִים: יוֹם יִסּוֹג לְאָחוֹר;

בְּאַפְלוּלִית דִּמְדּוּמִים

הֵם צוֹנְחִים לְאִטָּם,

מִצְטַבְּרִים, מִתְכַּנְסִים,

אִישׁ אָחִיו מְחַפְּשִׂים

וּבְאַחַת הַכֹּל

בְּגַפֵּיהֶם הַקְּטַנּוֹת

יִיצְרוּ אֶת הַלֵּיל הַגָּדוֹל.

אַךְ אַיֶּלֶת מִשְׁנָת

נֵעוֹרָה וַתִּטֹּל

לַפִּידָהּ הַמַּזְהִיר

וְעָלְתָה לָהּ לְאַט,

וּמֵעַל לַגַּלִים הִיא מַרְאָה

אֶת זְהַב שְׂעָרָהּ

וְעֵינֶיהָ סַפִּיר.

וּמִיָּד הַצְּלָלִים

מִתְחַמְּקִים נִבְהָלִים,

אֵין יָדוּעַ לְאָן;

אִם לַמַּיִם יָרְדוּ?

אִם לְתוֹךְ אֲדָמָה?

בַּסֶּלַע סֻתְּרוּ אוֹ בְּלֵב הַשׁוֹשָׁן?

לֹא נוֹדָע, כְּנַפֵיהֶם הַצְּמוּדוֹת

נוֹפְשׁוֹת.

בֹּקֶר בָּא.

יַשְׁלִיג בְּקָרוֹב. אֶזְכֹּר שָׁנָה שֶׁעָבְרָה.

אֶזְכֹּר אֶת שִׁבְתִּי עַל יַד הַאָח, עָצְבִּי שֶׁעָבַר.

הָיִיתִי מֵשִׁיב: הָנַח, לֹא קָרָה לִי דָבָר –

אִלּוּ שָׁאַל מִישֶׁהוּ: מַה לְךָ קָרָה?

חֲדַר הָאֹכֶל / פרנסיס ז’ם, תרגמה רחל

יֵשׁ אָרוֹן שֶׁהוּעַם בְּרָקוֹ,

שָׁמַע אֶת קוֹל דּוֹדוֹתַי,

שָׁמַע אֶת קוֹל אֲבִי-אָבִי,

שָׁמַע אֶת קוֹל אָבִי.

לְזִכְרוֹנוֹתָיו הָאָרוֹן נֶאֱמָן,

וְטָעוּת לְאִלֵּם לְחָשְׁבוֹ,

כִּי אֲנִי מְסַפֵּר עִמּוֹ.

וְיֵשׁ אוֹרְלוֹגִין עָשׂוּי עֵץ.

לֹא יָדַעְתִּי לָמָה נָדַם קוֹלוֹ,

לֹא אֶחְפֹּץ עַל זֶה לְשָׁאֳלוֹ;

יָכוֹל הֱיוֹת כִּי נִשְׁבַּר

הַקְּפִיץ שֶׁקוֹלוֹ שָׁם נִסְתָּר,

פָּשׁוּט, כְּקוֹלוֹ שֶׁל אִישׁ מֵת.

וְיֵשׁ גַם מִזְנוֹן יָשָׁן

שֶׁרֵיחוֹ כְּדוֹנַג וּכְרִבָּה,

אַגָּסִים וְלֶחֶם וּבָשָׂר.

זֶה מְשָׁרֵת מָסוּר. הוּא יוֹדֵעַ

כִּי אֵין לִגְנֹב דָּבָר.

סָרוּ אֵלַי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים

שֶׁכָּפְרוּ בְּאֵלֶה הַנְּשָׁמוֹת הַקְּטַנּוֹת.

וָאֶצְחַק כִּי יַחְשְבוּנִי יְחִידִי בְּכָאן

עֵת יֹאמַר אוֹרְחִי, בְּדָרְכוֹ עַל מִפְתָּן:

– מַה שְׁלוֹמְךָ, הָאָדוֹן זַ’ם.

אֵין בִּשְׁבִילְכֶם בַּלֵּב מְאוּמָה

אַף הֶגֶה אֵין בַּלֵּב,

רֵעֵי-הָעֵת עָלוּ בַּתֹּהוּ –

צַלְמֵי עָבָר עָצֵב!

אוּלַי כְּבָר מֵת אֲנִי אוֹ שֶׁמָּא

מֻשְׁלָךְ אֶל דוֹר אַחֵר?

וְהַקּוֹדֵם – גּאוּת הַמַּיִם

בַּיָּם וְלֹא יוֹתֵר ?

וְחַי עוֹדִי – וְאִם בְּכֹחַ

הֻכֵּיתִי אֶל כֵּפִים,

וּמֵרָחוֹק אֶתְכֶם רוֹאֵנִי

בַּשֶּׁפֶל נִרְגָּשִׁים.

לַיְלָה זֶה הִתְיַצְּבָה מְרַאֲשׁוֹתַי בֶּחָזוֹן

אֵיזוֹ דְמוּת מֻפְלָאָה,

בָּעֵינַיִם בָּרָק, עַל יָרֵךְ פִּגְיוֹן,

צָחֲקָה בְּפָנַי. אֲחָזַתְנִי זְוָעָה.

מִלְּלָה: הִנְנִי הַתְּלָאָה.

"נַעֲרָה! לְעוֹלָם לֹא אַרְפֶּה מִמֵּךְ עוֹד.

מְעוֹנֵךְ יְהֵא מְעוֹנִי;

בֵּין פְּרָחִים וְקוֹצִים אַחֲרַיִךְ אֶדֹּד,

כִּי דְרָכַיךְ – דְּרָכַי אֶל כָּל אֲשֶׁר תִּפְנִי".

אֶתְחַנֵּן: “שְׁעִי מֶנִּי !”

הִיא לָבֶטַח עָמְדָה לְצִדִּי וְאָמְרָה:

"בַּשָׁמַיִּם נֶחְתַּךְ גּוֹרָלֵךְ,

צִיץ עָנֹג וְחַלָּשׁ מֵאֶרֶץ קָרָה,

פֶּרַח בֵּית הַקְּבָרוֹת, פֶּרַח-פֶּשַׁע הִנֵּךְ,

בִּשָׁמַיִם נֶחְתַּךְ גּוֹרָלֵךְ".

הִתְיַפַּחְתִּי, צָמֵאתִי לְיֵין הַתִּקְוָה

שֶׁבְּלֵב בְּנֵי עֶשְׂרִים :

הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְאֹשֶׁר, לְאֵש אַהֲבָה,

לִנְשִׁיקַת הַשְׁכִינָה, לְחֶדְוַת עֲלוּמִים

– “רַחֲקִי, דְּמוּת אֵימִים!”

הִיא אָמְרָה: "לַסּוֹבֵל הַיּוֹצֵר בְּדָמָיו

תֵּעָנֵד עֲטֶרֶת גְּבוּרָה:

מְצוּקָה לָרַעְיוֹן תַּצְמִיחַ כָּנָף,

לַלּוֹחֵם הָאַמִּיץ – נִצָּחוֹן וְאוֹרָה".

– “שְׁבִי עִמִי, הַשְׁחֹרָה!”

לֹא אֶקְבֹּל, לֹא אֵבְךְּ, לֹא אֲשַׁוֵּעַ

כֶעָשָׁן הַכֹּל חוֹלֵף-עוֹבֵר.

שְׁטוּף זָהָב שֶׁל קַיִץ הַגֹּוֵעַ

לֹא אֶהְיֶה צָעִיר יוֹתֵר.

לֵב נְגוּעַ הַצִּנָּה, לַסַּעַר

לֹא תִפְעַם כְּמִלְפָנִים כָּעֵת,

וְאַדְמַת עֲצֵי לִבְנֶה בַּיַּעַר

לֹא תַשִׂיא יָחֵף בָּהּ לְשׁוֹטֵט – –

לֹא יִרְבּוּ מַאֲוַיִּים כְּקֶדֶם.

הֶהָיוּ חַיַּי חֲלוֹם נִרְאָה?

כְּמוֹ בְּיוֹם אָבִיב צָלוּל עִם שַׁחַר

עַל סוּס וָרֹד עָבַרְתִּי בִּדְהָרָה.

אַט נוֹטֶפֶת נְחֹשֶׁת הַשַּׁלֶּכֶת,

הֶבֶל, הֶבֶל פֹּה יְמֵי הַכֹּל.

אַךְ לָעַד הֲיִי לִי מְבֹרֶכֶת

מְנָת חֶלְקִי: לִפְרֹח וְלִבֹּל.

לשאר תרגומי רחל

כָּחֹל הַשַׁחַק

וּכְחֻלָּה כִּפָּתוֹ שֶׁל מִסְגַּד עוֹמַר

וְרֻדִּים אֲפֹרִים הֶעָבִים,

וּכְעֵין לֶשֶׁם זִיו הַשְׁקִיעָה.

וּוְרֻדּוֹת-אֲפֹרוֹת וּכְעֵין לֶשֶׁם

חוֹמוֹת הָעִיר הָעַתִּיקָה.

הוֹי, יְרוּשָׁלַיִם, וְרֻדָּה-אֲפֹרָה וּכְעֵין לֶשֶׁם,

צְחֹרָה כָּאוֹר,

וַחֲרֵבָה כַּשַׁחַק.

הוֹי, יְרוּשָׁלַיִם,

אֲפֵלָה וְנוֹרָאָה וֶאֱנוֹשִׁית

וּצְחֹרָה מַזְהִירָה כְּעִיר בַּשָּׁמַיִם.

הֲתָמוּהַּ הַדָּבָר כִּי בָּנַיִךְ הַסּוֹבְלִים

יִרְאוּךְ בֶּחָזוֹן, קִרְיַת קֹדֶשׁ,

פֶּלֶא,

עִיר בַּשָּׁמַיִם ?

הִנֵּה עַל אוֹתָן אֲבָנִים אֲפֹרוֹת

קַנַּאי בְּדָמָיו הִתְפַּלֵשׁ.

בְּעֹז לְבָאִים נֶאֱבַק עִם אוֹיֵב

בָּעִיר הַבּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ.

וּבְרֶגַע נָפְלוֹ, בְּעֵינַיִם כָּבוֹת

רָאָה הֶחָזוֹן הַמַּבְעִית:

כָּמוֹהוּ פָּצוּעַ כָּרַע כֹּל הָעָם

וְקוֹם לֹא יָקוּם עוֹלָמִית.

נָשַׁק הַגֹּוֵעַ אוֹתָן אֲבָנִים,

זָרְמוּ דִּמְעוֹתָיו הַצּוֹרְבוֹת.

הָיְתָה זוֹ פְּרִידַת כֹּל הָעָם מֵאַרְצוֹ

אֲשֶׁר לֹא יוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹת.

חָלְפוּ שְׁנוֹת אַלְפַּיִם וְנִין שֶׁל קַנַּאי

נִצָּב עַל אוֹתָן אֲבָנִים

וְרָב אֶת רִיבוֹ עַל נַחֲלַת הָאָבוֹת

שֶׁתְּהִי לְנַחֲלָה לַבָּנִים.

הוֹי, סָבָא קַנַּאי! לֹא חָזִיתָ בָּאוֹר

אֲשֶׁר לְחֶשְׁכַת הַגָּלוּת:

עַמֵּנוּ – וְגַם אִם פָּצוּע אָנוּשׁ –

פָּצוּעַ וּמוֹת לֹא יָמוּת.

הוֹי, סָבָא קַנַּאי ! הֵן עוֹדֶנּוּ יוֹקֵד

הַכֹּסֶף הָהוּא הַיָּשָׁן,

עוֹדֶנָּה דִמְעַת יִשְׂרָאֵל הַמָּרָה

רוֹתַחַת כִּבְלֵיל הַחֻרְבָּן.

אַהֲבַת אֱמוּנִים / רובר רניר, תרגמה רחל

הוֹ הַטְבִּיעִִי, הַטְבִּיעִי עָצְבֵּךְ יַלְדָּתִי,

בַּיָּם, בְּעִמְקֵי הַיָּם.

אֶבֶן תָּסֹל עַל קַרְקַע אַךְ עָצְבִּי

יַחֲזֹר, יַעַל מִשָׁם.

תַּעַקְרִי, תַּעַקְרִי אַהֲבָה מִלִּבֵּךְ,

מִלִּבֵּךְ הַכּוֹאֵב וְהֶחֱלִים.

נִצָּן נֶעֱקַר נוֹבֵל וְהוֹלֵךְ,

לֹא כָּזֹאת אַהֲבַת-אֱמוּנִים.

הַבְטָחוֹת, הַבְטָחוֹת הֵן בִּלְתִּי אִם דָּבַר

שֶׁרוּחַ יִזְרֶה לַמֶּרְחָק

הָהּ, אִמִּי, אִם סֶלַע לָרוּחַ נִשְׁבָּר

דְּבָרִי מִסֶּלַע מוּצָק.

הַאִם אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר

יָקָר לְעֵינַי הַיּוֹם:

בַּת־צְחוֹק, קֶרֶן אוֹרָה,

מָחוֹל, חֲלוֹם –

הַאִם אֵין דָּבָר שֶׁל קְדֻשָּׁה:

סֵפֶר, דִּמְעָה רוֹתַחַת,

חוֹף וּמַיִם, חֲזֵה אֶלְגָּבִישׁ,

זַעֲקַת גַּאֲוָה אוֹ קַדַּחַת –

הַאִם אֵין דָּבָר נִשְׂגָּב,

עַדִין, וְטָהוֹר, וְעַז:

שֶׁמַע אוֹ כִּשָּׁלוֹן,

זֵר פְּרָחִים אוֹ כֶּתֶר פָּז –

שֶׁהִנּוֹ נִשְׁמַת הַנְּשָׁמָה,

נִיד יָד הַמְּצַפֶּה כְּאוֹת,

וַאֲשֶׁר יִתְבַּע וְיַכְרִיז,

וּבְשָׁלוֹ כּדַאי לִחְיוֹת!..

בלדה רוסית

טְרוּבָּדוּר הוֹלֵךְ שָׂמֵחַ

עַז הַשֶּׁמֶשׁ, צַח הַיּוֹם,

קַל צִלּוֹ שֶׁל עֵץ הַזַּיִת

וּסְלָעִים יָפִיקוּ חֹם.

בְּנָזִיר קוֹדֵר פּוֹגֵעַ

וְשׁוֹרֵר לוֹ: "אָב קָדוֹשׁ!

אִם תִּצְחַק וְאִם תִּבְכָּיָה,

סוֹף אֶחָד לְכָל אֱנוֹשׁ."

מְקַלְּסִים נִימֵי הַנֵּבֶל

אַהֲבָה וְעֲלוּמִים,

וְשַׁלְהֶבֶת-אֵשׁ יוֹקֶדֶת

בְּעוֹרְקֵי נָזִיר תָּמִים.

בַּת-אִכָּר הִנֵּה בַּדֶּרֶךְ

טְרוּבָדוּר יָשִׁיר גַּם לָהּ:

"אֵשׁ עֵינַיִךְ, יוֹנַת-חֶמֶד,

תִּשְׂרְפֵנִי עַד כָּלָה!"

בְּעָנִי פּוֹגֵעַ: "אַחָא,

אָנוּ שְׁנֵינוּ עֲשִׁירִים!

לָנוּ שֶׁמֶשׁ, לָנוּ שַׂחַק,

מֵי-מַבּוּעַ בֶּהָרִים.

לֹא נִבְנֶה חוֹמוֹת נְחֹשֶׁת,

מְצוּדוֹת רַבּוֹת הַפְּאֵר,

וְגָזַל הַמְנַצֵּחַ

רַק חַיֵּינוּ, לֹא יוֹתֵר!…"

וּמְלֵּא עֹז, בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ,

בֵּין צוּרִים צְמֵאִים לְצֵל,

טְרוּבָּדוּר הוּלֵךְ שָׂמֵחַ

וּבְפִיו שִׁיר הַלֵּל.

וּפִתְאֹם רָאָה: נוֹסֵעַ

מִישֶׁהוּ עַל רֹאשׁ הָהָר:

כִּידוֹנוֹ וְכוֹבַע-כֶּסֶף

מַבְרִיקִים בְּרֹב הָדָר;

בְּאַדֶּרֶת סָמִיט-אֹדֶם

אַחֲרָיו נוֹשְׂאֵי כֵּלִים,

גַּם לָהֶם עֲדָיֵי תִּפְאֶרֶת

אֲרָיוֹת וּמִגְדָּלִים;

לְבוּשֵׁי מַדִּים שֶׁל עֶשֶׁת

אַבִּירִים רוֹכְבִים לְאַט,

חֲרָבוֹת בְּאוֹר קַרְנַיִם

נוֹצְצוֹת כָּאֵשׁ כִּמְעַט.

פְּנֵי הַטְּרוּבָּדוּר חָוָרוּ.

"הֵי, זַמָּר-נוֹדֵד, עֲמֹד!

שַׁלִּיט קַסְטִילְיָה לְפָנֶיךָ

מֶלֶךְ רַב עֲטוּר הַהוֹד!

"שִׁירָה לָנוּ אֵיךְ בָּעֵמֶק

שָׁם הָעֲרָפֶל הַשָׂב,

דָּם נִבְזֶה שָׁטַף כְּפֶלֶג,

דַּם כְּלָבִים מוּגֵי לֵבָב!"

טְרוּבָּדוּר – עֵינָיו הִבְרִיקוּ,

וּדְבָרוּ הָיָה: "אָמְנָם,

הִנְנִי נָכוֹן לָשִׁיר לְךָ,

רַק, הַמֶּלֶךְ, אַל תִּזְעַם!

מְנַת שִׁירִים נָתַן אֱלוֹהַּ

לַפַּיְּטָן אֲשֶׁר יָדַע

לְהַלֵּל אֱמֶת וָצֶדֶק,

נֹעַר יֹפִי וְחֶמְדָּה;

שֶׁמִּשֶׁקֶר וּמִפַּחַד

יִתְרַחֵק לְעוֹלָמִים,

שֶׁיָּעִיר חִבָּה בַּיֶּלֶד,

וְשִׂנְאָה בְּלֵב מוֹשְׁלִים!

וְעַד אֲשֶׁר נוֹשֵׂא אֱלוֹהַּ

כָּל תִּשָּׂא הָאֲדָמָה!

מְהַלְּכִים בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת

עֲנָנִים כִּבְדֵי אֵימָה;

מַה לָּהֶם כּידוֹן הַכֶּסֶף,

פְּאֵר הַדֶּגֶל? הֲיוּכַל

זֶה מָגֵן שֶׁבְּיָדֶיךָ

לְהָגֵן מִפְּנֵי גּוֹרָל?

אַל נָא תִּתְהַלֵּל, הַמֶּלֶךְ!

הַשּׁוֹאָה הִנָּהּ קְרוֹבָה.

הֲתִרְאֶה מִישׁוֹר רוֹגֵעַ?

הוּא יַשְׁמִיעֲךָ תְּשׁוּבָה…

הַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה מַחֲרֶדֶת…

וְאוּלָם עַד אָז – קַבֵּל!"

וּכְסָיַת יָדוֹ בְּאֹמֶץ

הוּא זָרַק בִּפְנֵי מוֹשֵׁל.

“מוֹת יוּמַת!” רוֹמֵס הָרֶכֶב

אֶת הָעֶלֶם הַפַּיְּטָן,

עַל יִפְעַת פָּנָיו קוֹלֵחַ

דָּם בְּזֶרֶם אַרְגָּמָן.

“מוֹת יוּמַת!” חָזֶה פָּלוּחַ

לֹא נָשָׁם עוֹד. הוּא שָׁתַק.

הִתְגּוֹלֵל שָׁבוּר הַנֵּבֶל

עַל יָדוֹ בְּתוֹךְ אָבָק.

רַד הַיּוֹם. הַשֶׁמֶשׁ שַׁחָה.

דֹּם רָכַב לוֹ הַמּוֹשֵׁל.

בְּצַלְעֵי צוּקִים מֵעֵמֶק

אַט זָחַל הָעֲרָפֶל.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִדְמֶה לַמֶּלֶךְ:

אֵי-מִשָּׁם, מֵאֲפֵלָה

קוֹל אַמִּיץ וּצְלִיל שֶׁל נֵבֶל

מַגִּיעִים שֵׁנִית אֵלָיו.

שׁוּב יַגִּיעוּ, יִשָּׁמָעוּ

הַשִּׁירִים הַחָפְשִׁיִּים,

לַמֵּתִים בָּם זֵכֶר נֶצַח

וְתוֹחֶלֶת לַחַיִּים!