לחן: מ. זעירא

בַּלַּיְלָה בְּאְין אוֹר

דָּרְכוּ כּוֹכְבֵי־עֵינַיִךְ,

בַּכֶּלֶא וּבַסְּגוֹר

פָּרְחוּ כַּנְפֵי יוֹנַיִךְ,

מִמַּרְתְּפִים וּבוֹר

הִבְקִיעוּ חֲרוֹנַיִךְ,

הוֹי מַנְגִּינַת הַדְּרוֹר,

אַשְׁרֵי מְרוֹנְנַיִךְ!

מִלַּיְלָה אַתְּ קוּמִי וָאוֹרִי

וְחֶרֶב נָקָם לָךְ חֲגוֹרִי

וְשִׁיר לְפִי חֶרֶב זַמֵּרִי,

חוֹמַת הַמָּגֵן וְהַמֶּרִי.

לחן: מ. זעירא

דָּמֵנוּ נָהָר וָאֶשֶׁד,

בְּרִיתֵנוּ קוֹרֵאת – נָקָם!

נִשְׁבַּעְנוּ, אַחִים, לַנֶּשֶׁק

אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

עֲלִי־נָא, עֲלִי

שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי,

בְּדַם חֲלָלַיִךְ הַדְלִיקִי־נָא אוֹר!

הֲיִי־נָא, הֲיִי

שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי,

בְּפִי חַיָּלַיִךְ מִזְמוֹר.

כִּי אִם אֶת הַבְּרִית נָקִימָה

וְאִם תַּעֲמֹד לָעַד,

אַשְׁרֵי הַיּוֹרִים קָדִימָה,

אַשְׁרֵי הַנּוֹפְלִים עַל־יָד.

וְאוֹר כִּי יִבְקַע מִלַּיִל

וּבֵן כִּי יוּלַד לַדּוֹר,

יוּשַׁר־נָא לוֹ שִׁיר הַחַיִל

אֲשֶׁר לֹא נָסוֹג אָחוֹר.

לחן: עממי־רוסי

הֵי, נַגְּנִי, נַגְּנִי לָנוּ גִיטָרָה

אֶת שִׁירֵי כִּנֶּרֶת הָרְחָבִים,

כִּי יָדֵנוּ זֹאת חוֹתֶרֶת בָּךְ וְשָׁרָה,

כִּי אוֹתָךְ אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים.

שִׁיר אֶחָד לַנֶּפֶשׁ וְלָרוּחַ,

שִׁיר אֶחָד לַתֹּרֶן וְלַלֵּב.

הִנָּשְׂאִי כִּנֶּרֶת, הַמִּפְרָשׂ מָתוּחַ,

הָרִימִי עֹגֶן כִּי הַלֵּיל קָרֵב.

אַתְּ הֲיִי לִי אִמָּא וְאוֹהֶבֶת,

אַתְּ הֲיִי לִי חֵיק הַנִּחוּמִים,

הַדָּגָה לָעַד אוֹתָךְ אֵינָהּ עוֹזֶבֶת,

וְהַשִּׁיר – שֶׁלָּךְ לְעוֹלָמִים.

לחן: ד. זהבי

אֲנַחְנוּ שָׁרִים לָךְ, מוֹלֶדֶת וְאִמָּא,

אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים לֶעָמָל,

כָּל עוֹד הָאֵשׁ בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה

מִפִּינוּ שִׁירֵךְ לֹא יֶחְדַּל.

בָּרַחְנוּ מִנֶּכֶר בְּעֹנִי, בִּבְלִי־מָה,

שָׁמַרְנוּ תִּפְאֶרֶת רַק לָךְ,

אֲנַחְנוּ בָּנִים רַק לְאִמָּא, לְאִמָּא,

אֲנַחְנוּ בָּנַיִךְ שֶׁלָּךְ.

זִכְרִי כִּי נִשְׁבַּעְנוּ לָלֶכֶת קָדִימָה,

הַטִּי, הַטִּי אֹזֶן לַסּוֹד:

אֲנַחְנוּ רוֹצִים לֶאֱהֹב אוֹתָךְ, אִמָּא,

וּבָךְ וְאִתָּך פֹּה לִחְיוֹת.

עַל תְּכֵלֶת שָׁמַיִךְ הַבִּיטִי־נָא, אִמָּא,

פּוֹרְחִים עוֹד כְּרוּבֵי הַחֲלוֹם,

אַתְּ לֹא תַּאֲמִינִי אוֹתָךְ כִּי נָשִׂימָה

מוֹלֶדֶת עָמָל וְשָׁלוֹם.

הָעֵת עוֹד תָּבוֹא וְדִגְלֵךְ עוֹד נָרִימָה,

גֵּאֶה יִתְנוֹפֵף וְאָדֹם,

אֲנַחְנוּ נִקְרָא לָךְ אָז: אִמָּא, הוֹ אִמָּא,

הָקִיצִי, בּוֹקֵעַ כְּבָר יוֹם.

לחן: מ. וילנסקי

הַדֶּרֶךְ בַּלֵּילוֹת רָחוֹק וּמִשְׂתָּרֵעַ

מֵעֵין־חֲרוֹד וְעַד כִּמְעַט אֶל הַיָּרֵחַ,

הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר יָרַד עַל הַקִּבּוּץ,

רַק אוֹר הַכּוֹכָבִים מֵאִיר, רוֹמֵז בַּחוּץ.

שְׁחוֹר־הַלַּיְלָה כְּבָר יָרַד עַל הַכִּנֶּרֶת,

קָחוּנִי עִמָּכֶם, אַחַי, אֲנִי אוֹמֶרֶת

קָחוּנִי־נָא אִתְּכֶם, אַתֶּם הַבַּחוּרִים,

שָׂאוּנִי־נָא אִתְּכֶם מֵעֵבֶר לֶהָרִים.

וְהֵם אוֹמְרִים: עֲלִי, עֲלִי, כִּי אַתְּ יָפָה כֹּה,

כִּי בִּשְׁבִילֵךְ נִסַּע עַד סְדוֹם וְעַד לְעַכּוֹ,

כִּי בִּשְׁבִילֵךְ נִסַּע כֻּלָּם כֻּלָּם כֻּלָּם

גַּם אֶל מָקוֹם שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם.

הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ, הַטֶּנְדֶר פֹּה רָץ,

מִגְּדוֹת יָם־הַמֶּלַח עַד עֵין־הַמִּפְרָץ,

הַלַּיְלָה לַיְלָה אָפֵל,

הַטֶּנְדֶר, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?

הַטֶּנְדֶר, פְּתַח פִּיךָ בְּשִׁיר,

לִבֵּנוּ רָחָב וְצָעִיר.

אִם אֵשׁ מִלְּפָנֵינוּ, אִם אֵשׁ מֵאָחוֹר –

הַטֶּנְדֶר, אַל תַּעֲצֹר!

אֶחָד הִבְטִיחַ לִי חֻפָּה מֵאֵין כָּמוֹהָ,

אֶחָד הִבְטִיחַ לִי אַרְמוֹן עַל הַגִּלְבֹּעַ,

אֶחָד אָמַר לִי: אֲהַבְתִּיךְ מְאֹד, רָחֵל,

לִבִּי אֵלַיִךְ כְּמוֹ טֶנְדֶר מִתְגַּלְגֵּל.

אֶחָד שְׁחַרְחַר אָמַר: אָמְנָם לִי יֵשׁ רַק פִּתָּה,

אַבָל אֹהַב אוֹתָךְ מֵעַזָּה עַד חֲנִיתָא,

וְרַק בָּחוּר אֶחָד שָׁתַק מִבֵּין כֻּלָּם

וְאֶת פָּנָיו עוֹד לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם.

וְהוּא עָמַד לוֹ שָׁם נוֹשֵׂא חִצִּים וָקֶשֶׁת,

וְהֵן אוֹתוֹ בִּלְבַד הָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת,

אַךְ הוּא שָׁתַק אֵלַי כַּצֵּל בֵּין הֶהָרִים

וְהוּא יָפֶה הָיָה מִכָּל הַבַּחוּרִים.

הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ…

אֲזַי לָחַשְׁתִּי לוֹ: הַבֵּט אֵלַי, הַבִּיטָה,

בּוא וְאֹהַב אוֹתְךָ מֵעַזָּה עַד חֲנִיתָא,

בּוא וְנֵשֵׁב בְּתוֹךְ הַטֶּנְדֶר הֶחָדָשׁ

וּנְבַלֶּה עָלָיו אֶת כָּל יַרְחֵי־הַדְּבָשׁ.

אַךְ הוּא שָׁתַק אֵלַי, שָׁתַק וְלֹא עָנָה לִי,

וְלֹא יָדַע כִּי אֶת לִבִּי הַתָּם שִׁנָּה לִי,

וְהוּא נָהַג, אֶת כָּל הַטֶּנְדֶר הוּא נָהַג

וְרַק אִתִּי נָהַג בְּשֶׁקֶט וְשָׁתַק.

פִּתְאֹם עָצַר בִּכְבִישׁ עֲפוּלָה וְנַצֶּרֶת,

אֶת כָּל הַבַּחוּרִים הוֹרִיד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ,

וְרַק אוֹתִי חָטַף בַּטֶּנְדֶר וְהִפְלִיג

וְעַד עוֹלָם אוֹתָנוּ טֶנְדֶר לֹא יַשִּׂיג…

הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ.

לחן: מ. זעירא

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, שְׂדֵה יִזְרְעֶאל,

עַל בִּרְכוֹת אֲבוֹתַי לִי עָלִיתָ,

רַבִּים עֲמָקִים יָפְיָפוּ מֵהַלֵּל

וְאַתָּה מִכֻּלָּם יָפְיָפִיתָ.

כִּי רָחָב לְבָבְךָ וְעַתִּיק מִשִּׁירִים,

כִּי עָמֹק הַנִּגּוּן שֶׁזְּרָעוּךָ,

וְעַל כֵּן נִשְׁבְּעָה לְךָ יַד־בַּחוּרִים

וְעַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.

לְרֹאשְׁךָ עוֹד נִתְלֶה אֶת שִׁמְשׁוֹת הַזָּהָב,

לִתְנוּבַת אַדְמָתְךָ נַטֶּה שֶׁכֶם,

בָּרְכֵנוּ, אָחִינוּ, בִּדְבַשׁ וְחָלָב,

בְּשַׁדְמוֹת הַתִּירוֹשׁ וְהַלֶּחֶם.

כִּי לְךָ הָאִילָן וּלְךָ הַנְּחָלִים

וְעַל פִּיךָ דַּרְכֵּנוּ נוֹשֶׁקֶת,

יִזְרְעֶאל, מִי יִתְּנֵנוּ לִהְיוֹת כַּגְּמַלִּים,

לָשֵׂאת תְּבוּאוֹתֶיךָ מִנֶּגֶד.

לחן: מ. זעירא

אִם זוֹ מְנַת־חֶלְקֵנוּ –

דַּי דַּיֵּנוּ.

לָנוּ, לָנוּ הִיא

וּלְבָנֵינוּ.

דַּם־לִבֵּנוּ הִיא,

אֵין יָד שֶׁתִּקָּחֶנָּה,

אַדְמָתֵנוּ הִיא –

נַחֲזִיקֶנָּה.

לֹא חֲלוֹם, לֹא פֶּלֶא,

לֹא נִסִּים כָּל אֵלֶּה,

עֲמָלֵנו הֵם

יוֹם וָלֵיל.

לֹא סוּפָה, לֹא סַעַר,

לֹא אוֹיֵב בַּשַּׁעַר,

לֹא יִירָא מֵהֶם

יִשְׂרָאֵל.

לחן: מ. זעירא

כַּמָּה מַיִם יֵשׁ בַּיָּם,

כַּמָּה חוֹל עַל חוֹף,

כַּמָּה כּוֹכָבִים יֶשְׁנָם

בִּמְרוֹמֵי אֵין־סוֹף?

אִמָּא, אִמָּא, רַק אֶחָד,

אֶחָד הוּא שִׁיר־הָעֶרֶשׂ,

חֵיק־הַנֹחַם וּמִקְלָט

בּוֹ רַק, בּוֹ בִּלְבַד.

הָאָדָם הוּא כְּעוֹלָל

וַאֲנִי תִּינוֹק,

הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֶגְדַּל

וְאוֹסִיף לִצְחֹק.

הַיָּמִים חָלְפוּ בְּלִי שׁוּב,

כָּלוּ הַתִּקְווֹת,

וְהַיֶּלֶד הֶעָצוּב

מִתְבַּיֵּשׁ לִבְכּוֹת.

רַק עַל זֵכֶר שִׁיר אֶחָד

כָּל כָּךְ בּוֹכֶה הַיֶּלֶד,

רַק עַל זֵכֶר שִׁיר נֶחְמָד

שֶׁאָבַד לָעַד.

כַּמָּה פֶּלֶא, כַּמָּה סוֹד,

בָּעוֹלָם תָּמִיד,

אִם לְאֶלֶף עֲרִיסוֹת

שִׁיר אֶחָד יָחִיד.

עפ"י מ. גבירטיג

נוּם, נוּמָה־נָא יַלְדִּי שְׁחוֹר־עֵינַיִם,

הִנֵּה שׁוֹקֵעַ כְּבָר כּוֹכָב רִאשׁוֹן,

בָּחוּר שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ שְׁתֵּי שִׁנַּיִם,

שֶׁלֹּא יִתֵּן לְאִמָּא קְצָת לִישׁוֹן.

בָּחוּר עִם שְׁתֵּי שִׁנַּיִם שֶׁכָּמוֹךָ,

שֶׁעוֹד מְעַט יִלְמַד כְּבָר אָלֶף־בֵּית,

שֶׁעוֹד מְעַט גַּם הוּא בָּעֹל יִמְשֹׁכָה,

צוֹרֵחַ בְּלִי הֶרֶף כָּל הָעֵת.

בָּחוּר אֲשֶׁר נוֹלַד לְהוֹד וָשֶׂגֶב,

וְשֶׁנִּתַּן לוֹ זוּג יְדֵי זָהָב,

בָּחוּר שֶׁמִּגְדָּלִים יָקִים בַּנֶּגֶב,

שֶׁכָּכָה עוֹד יַרְטִיב בְּחִתּוּלָיו.

אַךְ עַד אֲשֶׁר הַמִּגְדָּלִים תָּקִימָה,

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב וְהַחֲרִישׁ,

הַרְבֵּה הַרְבֵּה דְּמָעוֹת תִּשְׁפֹּךְ עוֹד אִמָּא

עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתִהְיֶה לְאִישׁ.

לחן: ז'. ו. פאריס

נוּמָה בְּנִי, כְּבָר יָשֵׁן עוֹלָמְךָ, רַק אַתָּה עוֹד עֵר,

נוּמָה בֵּן שֶׁלִּי, אֶפְרוֹחִי שֶׁבַּקֵּן,

רַק אַתָּה עוֹד מֵאִיר מִתּוֹךְ לַיְלָה שָׁחוֹר, עִוֵּר,

רַק אַתָּה זוֹהֵר,

רַק אַתָּה, יֶלֶד־חֵן.

יוֹם יָבוֹא, שַׁחַר־יִפְצַע,

גַּם אַתָּה תַּצְמִיחַ נוֹצָה,

וְנָתִיב שֶׁלֹּא יְדָעוֹ הַנֶּשֶׁר

אֶל הַשָּׁמַיִם תִּמְצָא.

יוֹם יָבוֹא, יוֹם נֶעְלָם,

וְשֶׁלְּךָ יְהִי הָעוֹלָם,

אֲבָל עַד אֲשֶׁר בּוֹ תָּבִין הַפֵּשֶׁר,

נוּם גּוֹזָלִי הַנִּכְלָם.

אַי־לִי־לוּ, אַי־לוּ־לִי,

נוּם אֶפְרוֹחִי־גוֹזָלִי,

נוּמָה כּוֹכַב־מַזָּלִי,

אַי־לִי־לוּ, אַי־לוּ־לִי.

(עפ"י א.א. מילן)

לחן: ש. ארצי

אֵצֶל מִטָּתוֹ הַיֶּלֶד קְרִיאַת־שְׁמַע לוֹחֵשׁ,

וּבְיָדָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת רֹאשׁ־זָהָב מַבִּיט.

הָס! הָס! מִי זֶה פֹּה רוֹחֵשׁ?

אוּרִי, אוּרִילִי הוּא, מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת־עַרְבִית.

אֲדֹנָי, בָּרֵךְ אֶת אִמָּא, כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר.

נוֹרָא־מַצְחִיק שֶׁמִּתְרַחֲצִים, חֲבָל שֶׁזֶּה נִגְמַר;

הַקַּר – כָּזֶה מִין קַר, וְהַחַם – כָּזֶה־נֶחְמָד.

הוֹ, אֲדֹנָי, בָּרֵךְ אֶת אַבָּא גַם, אִם לֹא אִכְפַּת.

אִם אֶפְתַּח קְצָת לִצְדָדִים אֶת הָאֶצְבָּעוֹת,

אָז אוּכַל אֶת הָאוֹמֶנֶת חַנָּה גַם לִרְאוֹת.

הִיא לוֹבֶשֶׁת מִין־שִׂמְלָה מִכָּזֶה־מִין חוּט;

אֲדֹנָי, בָּרֵךְ אוֹתָה לְחוּד.

לִי גַּם יֵשׁ חוּט וְאַנְ’שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה,

יֵשׁ לִי שְׂמִיכָה גַם וְאַנְ’סוֹחֵב אוֹתָהּ;

וַאֲנִי עוֹצֵם תְּ’עֵינַי וְאַנְ’מִתְכַּוֵּץ בִּכְוִיצָה,

וְאַף־אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאַנְ’בִּכְלָל נִמְצָא.

תּוֹדָה לְךָ, אֲדֹנָי, בְּעַד הַיּוֹם הַנֶּהְדָּר.

מָה עוֹד רָצִיתִי לוֹמַר?

אֶת אַבָּא כְּבַר בֵּרַכְתִּי. אֶת אִמִּי. אֶת אוֹמַנְתִּי…

הוֹ, אַנְ’כְּבַר נִזְכַּרְתִּי: אֲדֹנָי בָּרֵךְ אוֹתִי.

אֵצֶל מִטָּתוֹ הַיֶּלֶד קְרִיאַת־שְׁמַע לוֹחֵשׁ,

וּבְיָדָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת רֹאשׁ־זָהָב מַבִּיט.

הָס! הָס! מִי זֶה פֹּה רוֹחֵשׁ?

אוּרִי, אוּרִילִי הוּא, מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת־עַרְבִית.

(עפ"י א.א. מילן)

לחן: ב. בן־דור

לְאוּרִי הַקָּטָן

יֵשׁ עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת,

וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת

לְאוּרִי הַקָּטָן;

וְהוּא הוֹלֵךְ אִתָּן

לְאָן שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת,

וּלְאָן שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת

גַּם הוּא הוֹלֵךְ אִתָּן.

לְאוּרִי הַקָּטָן

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת,

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

לְאוּרִי הַקָּטָן;

וְהוּא בּוֹכֶה אִתָּן

רַק כְּשֶׁהֵן בּוֹכוֹת

וּכְשֶׁהֵן בּוֹכוֹת

גַּם הוּא בּוֹכֶה אִתָּן.

לְאוּרִי הַקָּטָן

יֵשׁ רֹאשׁ כָּזֶה אַדְמוֹן,

וְרֹאשׁ כָּזֶה אַדְמוֹן

לְאוּרִי הַקָּטָן;

וְזֶה הָרֹאשׁרֹאשָׁן

שׁוֹכֵב אִתּוֹ לִישׁוֹן,

הוֹ, נוּמָה, רֹאשׁרֹאשׁוֹן

שֶׁל אוּרִי הַקָּטָן.

לחן: מ. זעירא

נִיעַ, נוּעַ,

עֲנָנִים,

אֵם־כִּנֶּרֶת נָמָה נִים,

רוּחַ, רוּחַ

אַט יָפוּחַ,

אַט.

שָׁט לוֹ, שָׁט לוֹ,

חֶרֶשׁ נָד לוֹ

חֶבֶר־עֹנִי,

דַּיָּגִים,

וּבַשֶּׁקֶט קוֹל יָקִים:

אֵם־כִּנֶּרֶת,

רַק עָלַיִךְ

מְזַמֶּרֶת

כָּל דּוּגִית,

אַתְּ אַחַת רַק

הַשּׁוֹמֶרֶת

שִׁיר הַשֶּׁפַע

לְתָמִיד.

לִי מִשֶּׁקֶט

וּמֵעֹנִי

אַתְּ אוֹרֶגֶת

אֶת הַפְּדוּת,

מִי רוֹצֶה בָּךְ

עוֹד כָּמוֹנִי

לַחֲתֹר

וְגַם לָמוּת.

לחן: מ. זעירא

עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בַּעֵינַיִם,

עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף,

הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם –

לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,

בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ,

בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִצְנֹחַ וְלָלֶכֶת

כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף

דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב,

עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת־אֶלֶף

שְׁנוֹת־אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב.

זַמֵּר לִבִּי לַלַּיְלָה –

הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה,

זַמֵּר נָא לָעוֹלָם –

הַי, טִירִי טִירִי טַם.

בַּמַּרְתְּפִים יֵשׁ רוּחַ מְיַלֶּלֶת,

בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת,

אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד,

אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי אָן, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,

גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, וְהוֹלֵךְ…

וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת,

שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת…

לחן: מ. וילנסקי

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

נִגּוּנִים הַרְבֵּה נִגַּנְתִּי,

נִגּוּנִים לְלֹא הָבֵן,

רַק אוֹתוֹ אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי

לֹא אֵדַע נַגֵּן.

כִּי הִצְעִיף עָלַי הָאֹפֶל

כִּי הָלַךְ מִמֶּנִּי מִי,

אִוָּתֵר מִמּוּל לָאֹפֶק

כְּאִילָן בַּדְּמִי.

שָׁם בַּכְּפָר, עַל גְּדוֹת הַנַּחַל,

בֵּין עֲצֵי הַדֻּבְדְּבָן,

יֵשׁ עוֹד דֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת

לִקְרָאתִי בַּגָּן.

יֵשׁ חִיּוּךְ עוֹדוֹ זוֹרֵחַ,

יֵשׁ דִּמְעָה עוֹד נִרְדָּמָה

וְהָרֹחַב וְהָרֵיחַ

שָׁם לָאֲדָמָה.

שָׁם הַיַּעַר עוֹד פָּרוּעַ,

שָׁם הַדֶּרֶךְ אֲבִיבִית,

שָׁם לַתְּכֵלֶת וְלָרוּחַ

אֶת פָּנַי אוֹשִׁיט.

עוֹד צוֹפֶה לִי יוֹם גָּבוֹהַּ

לְהָעִיף בּוֹ כָּל יוֹנַי

וּבַזֶּמֶר וּבַנֹּהַּ

יְלֻטְּפוּ עֵינַי.

וּפְרָחִים עַד הַבִּרְכַּיִם

יִתְחַיְּכוּ לִי מִן הַבָּר

וְשִׁירֵי קָצִיר וָקַיִץ

אֲפַזֵּר בַּכְּפָר.

אַז יִיטַב פִּתְאֹם לִי כָּכָה

מִמַּפֹּלֶת הַשָּׁנִים –

וּבַיַּעַר וּבַנַּחַל

אִוָּלֵד שֵׁנִית.

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

לחן: מ. זעירא

כָּל אִישׁ פּוֹרֵט עַל עוּגָבוֹ

אֶת הַנִּגּוּן שֶׁבִּלְבָבוֹ,

כָּל אִישׁ נוֹשֵׂא אֶת מַכְאוֹבוֹ

לְעֵת יֹאבַד לוֹ כּוֹכָבוֹ.

אִם אִישׁ רַךְ־רוּחַ הוּא מְאֹד –

יַכֶּנּוּ שֶׁבֶר, יַךְ בּוֹ שֹׁד,

אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר,

לֹא יִשְׁבְּרוּהוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר.

הַי, כָּל אִישׁ פּוֹרֵט עַל עוּגָבוֹ,

הַי, אֶת הַנִּגּוּן שֶׁבִּלְבָבוֹ,

עַל כֵּן, עוּגָב,

נַגֵּן, נַגֵּן,

עַל כֵּן, עַל כֵּן –

נַגֵּן.

כָּל אִישׁ נוֹשֵׂא בּוֹ וְאוֹהֵב

אֶת הָאַחַת אֲשֶׁר בַּלֵּב,

אִם בַּת־יוֹנָה אוֹ בַּת־עוֹרֵב –

כָּל אִישׁ אֶת מִישֶׁהִי רוֹדֵף.

אִם אִישׁ רַךְ־רוּחַ הוּא וְדַל –

הוּא יִרְדְּפֶנָּה עַד יֶחְדַּל,

אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר,

הוּא יִרְדְּפֶנָּה עַד פִּי־קֶבֶר.

הַי, כָּל אִישׁ פּוֹרֵט…

כָּל אִישׁ בּוֹנֶה מִגְדַּל־זָהָב

מִשְּׁלַל יוֹמוֹ וְלֵילוֹתָיו,

וְאִם יָקוּם אוֹ יֶחֱרַב –

כָּל אִישׁ בּוֹנֶה אוֹתוֹ לַשָּׁוְא.

אִם אִישׁ גַּלְמוּד הוּא בַּמִּגְדָּל –

יַכֶּנּוּ שֶׁבֶר וְנָפַל,

אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר,

לֹא יַפִּילוּהוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר.

הַי, כָּל אִישׁ פּוֹרֵט…

לחן: עממי־רוסי

מִיהוּ הַמְיַלֵּל בָּרוּחַ

וְהָרוּחַ בּוֹ?

מִיהוּ שֶׁהִשְׁאִיר פָּתוּחַ

אֶת דַּלְתֵי לִבּוֹ?

מִיהוּ, מִיהוּ, שֶׁמָּא כֶּלֶב

נָד עַל הַדְּרָכִים?

כִּי תָּמִיד בְּלַיְלָה דֶּלֶף

הַכְּלָבִים בּוֹכִים.

אוֹ אוּלַי זֹאת הָרַכֶּבֶת

שָׁם בָּעֲרָבָה,

שֶׁגָּזְלָה מִן הָאוֹהֶבֶת

אֶת מְאַהֲבָהּ?

אוֹ אוּלַי, אוּלַי זֶה יֶלֶד

שֶׁנּוֹלַד עָצוּב,

שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵם אֻמְלֶלֶת

וְהָלְכָה בְּלִי שׁוּב?

מִיהוּ הַמְיַלֵּל בָּרוּחַ

וּבְקוֹלוֹ הַשְּׁכוֹל?

מִי הַמִּתְפַּלֵּל לָנוּחַ

וְאֵינוֹ יָכוֹל?

זֶה שִׁיר־דֶּחִי, זֶה שִׁיר־בֶּכִי

שֶׁשָּׁרִים כֻּלָּם.

כָּךְ זוֹלֵג לוֹ עַל הַלֶּחִי

עֶצֶב הָעוֹלָם.

לחן: מ. זעירא

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,

אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא,

בַּמִּשְׁעוֹלִים, בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,

עָמְדָה עֶגְלַת־חַיַּי הָעֲמוּסָה.

וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת,

אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ,

אַתְּ תִּרְקְמִי בַּלַּיְלָה לִי כֻּתֹּנֶת,

אֲנִי אֶנְהַג בַּיּוֹם אֶת עֶגְלָתֵךְ.

הוּא הָיָה אָז בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר,

הוּא נָהַג עֲגָלוֹת לַשָּׂדֶה הָרָחָב,

וַאֲנִי לוֹ כֻּתֹּנֶת הָיִיתִי רוֹקֶמֶת,

כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,

וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד,

אֶת הַשְּׁבִילִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,

כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.

הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁב אֵלַי קוֹדֵחַ,

הָיָה נוֹשֵׂא דְמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו;

הַגִּידוּ לִי, הֲיֵשׁ בָּכֶם יוֹדֵעַ

אֵי אָנָה זֶה הָלַךְ לוֹ וְלֹא שָׁב?

אָז אָמַרְתִּי לִבְכּוֹת, אָז הָיִיתִי נִדְהֶמֶת,

בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָלַכְתִּי אֵלָיו;

אָנֹכִי עוֹד נוֹשֵׂאת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְרֻקֶּמֶת,

כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,

אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא.

לחן: מ. וילנסקי

הַלַּיְלָה בָּא, עָנָן עַל הַצַּמֶּרֶת,

וְקַר לְךָ וְרוּחֲךָ נִרְגָּז.

נִדְמֶה לְךָ שֶׁכָּל אִשָּׁה עוֹבֶרֶת

אֵינֶנָּה זֹאת מִי שֶׁהָיְתָה אֵי־אָז.

אֲנִי יוֹדַעַת: כָּכָה זֶה, כֵּן כָּכָה.

גַּם לְבָבִי כָּמוֹךָ נֶאֱנָח:

הָיוּ לֵילוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַד שַׁחַר

וְכָל בָּחוּר הָיָה אַחֵר כָּל־כָּךְ

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם בַּחוּרִים,

אַתֶּם אֶת זֹאת אוּלַי אֵינְכֶם זוֹכְרִים.

אֶחָד אֲשֶׁר חִבְּקַנִי –

אֶת כָּל חַיָּיו חִבֵּק,

אֶחָד שֶׁנְּשָׁקַנִי –

אֶת כּוֹכָבוֹ נִשֵּׁק.

אֶחָד אָמַר: זִכְרִינִי,

אָרוּר מֵפֵר הַבְּרִית!

אֶחָד אָמַר: הַמְתִּינִי,

כִּי לִי אַתְּ לְתָמִיד.

אַתֶּם אוּלַי אֶת זֹאת אֵינְכֶם זוֹכְרִים,

אֲבָל הָיוּ כָּאֵלֶּה בַּחוּרִים.

הָיֹה הָיוּ, הָלְכוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ.

הָיֹה הָיוּ. טוֹבִים וַאֲהוּבִים.

כֵּן, כָּכָה זֶה. עַל כֵּן הַשִּׁיר עָצוּב הוּא,

כִּי אֶת הַטּוֹב לוֹקֵחַ אֱלֹהִים.

אֲנִי יוֹדַעַת: כָּכָה זֶה, כֵּן כָּכָה.

בָּחוּר־וָטוֹב – בָּחוּר הוּא וְגַם טוֹב.

אַךְ לָמָּה זֶה רַק הַמֵּתִים עִם שַׁחַר

יוֹדְעִים תָּמִיד אַחֶרֶת לֶאֱהֹב?…

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם בַּחוּרִים…

הַיּוֹם בּוֹנִים פֹּה אֶרֶץ לְתִפְאֶרֶת,

וְשִׁיר חָדָשׁ. וּפֶרַח. וּנְעוּרִים.

וְהַבָּנוֹת לוֹבְשׁוֹת שִׂמְלָה אַחֶרֶת.

כֵּן, כֵּן, אֲבָל… אֵיפֹה הַבַּחוּרִים?

אֵיפֹה הֵם? שָׁר הָרוּחַ בַּשַּׁלֶּכֶת.

אֵיפֹה־אֵיפֹה הֵם? שִׁירוּ עִמָּדִי,

כִּי קַר כָּל־כָּךְ בִּלְעֲדֵיהֶם לָלֶכֶת

וְאֵין זוֹכֵר אוֹתָם עוֹד מִלְּבַדִּי.

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם בַּחוּרִים…

לחן: מ. זעירא

אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,

אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,

הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים

שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.

הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,

אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

בְּנֵי־גַן־אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,

צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,

עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחֹר־גָּוָן

פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.

וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם

עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.

וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת

נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.

כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,

יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,

וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –

אֶת הַלָּבָן, אוֹ הָאָדֹם.

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר

לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,

עַד כִּי סוֹף־סוֹף, חוֹשֵׁב אֲנִי,

נִשְׁבּוֹר נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁנִי…

הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים

שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.

לחן: שמרית אור

בִּתִּי, בִּתִּי, אֲנִי לָךְ אָב,

כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לְכוֹכָב,

כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ לְשֹוֹשַׁנָּה

וְכִשְׁנוֹת־אֶלֶף לְשָׁנָה.

בִּתִּי, בִּתִּי, מְאוֹר־עֵינַי,

אֶת יְגוֹנַי וּשְׂשׂוֹנַי

חָרַזְתִּי לָךְ מִמַּעֲמַקִּים

לְשִׁיר שְׁקֵדִים־וְצִמּוּקִים,

כִּי אַתְּ חוֹתַם חַיַּי לָעַד

וְהַשָּׂרִיד אֲשֶׁר יִשְׂרַד.

בִּתִּי, בִּתִּי, אֲנִי אָבִיךְ,

וְאֶת חַיַּיִךְ אָן אוֹלִיךְ?

לְאָן אֶשָּׂא אֶת מַכְאוֹבִי

כִּי תִּצְעֲקִי: "אָבִי, אָבִי,

אִם יְגוֹנִים הוֹרַשְׁתָּ לִי –

עַל־מָה חַיִּים בִּקַּשְׁתָּ לִי?…"

בִּתִּי, בִּתִּי, חַי אֱלֹהִים

אֲשֶׁר צִוָּה אֶת הַחַיִּים,

אִם גַּם אֲנִי, כְּמוֹ כֻּלָּם,

יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר הָעוֹלָם;

אַךְ, כַּנִּרְאֶה, שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא

אַתְּ בַּת לִי וַאֲנִי לָךְ אָב…

בִּתִּי, בִּתִּי, אֲנִי לָךְ אָב,

כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לְכוֹכָב,

כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ לְשֹוֹשַׁנָּה

וְכִשְׁנוֹת־אֶלֶף לְשָׁנָה.

לחן: מ. זעירא

לֹא כּוֹכָב הָיָה זֶה שֶׁנִּצְנֵץ מִלַּיִל,

לֹא דְלֵקָה הָיְתָה זוֹ שֶׁל חֲזִיז־פִּתְאֹם,

זִיק־עֵינֵךְ הָיָה זֶה, עֵין בְּנוֹת־הַחַיִל,

וְנַפְשִׁי הָיְתָה זוֹ שֶׁאֻכְּלָה עַד תֹּם.

יֵשׁ דְּרָכִים אֲשֶׁר לֹא נִצְעֲדוּ עֲדַיִן,

יֵשׁ תַּפּוּחַ עוֹד שֶׁלֹּא נִקְטַף מֵעֵץ,

נִשָּׁבַע־נָא יַחַד בְּאִישׁוֹן־הָעַיִן

שֶׁנִּטְעַם מֵהֶם עוֹד טֶרֶם בּוֹא הַקֵּץ.

אוֹר לַבַּת־עֵינֵךְ בִּי לֹא שָׁקַע וָמֵת עוֹד,

וּבְלִבִּי תְּלוּיָה דְמוּתֵךְ עַל הַקִּירוֹת,

אֶת שְׁנֵיהֶם אֶשָֹּא אִתִּי לִשְׂדוֹת־הַקֶּטֶל,

עִם שְׁנֵיהֶם, כַּלָּה, אֵרֵד לַחֲפִירוֹת.

לחן: מ. זעירא

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בַּדְּרָכִים הַנּוֹשְׂאוֹת פְּעָמַיִךְ,

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בַּפְּרָחִים הַנּוֹשְׁרִים מֵעֵינַיִךְ,

בִּדְלֹק אֲבִיבִים עַל שָׁמַיִךְ

לָלֶכֶת עִמָּךְ.

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בַּחֲרשׁ הַחוֹרֵשׁ וּבִזְרֹעַ,

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בְּבוֹא לִי יוֹם־טוֹב, אוֹ יוֹם־רֹעַ,

בִּזְרֹחַ יוֹמִי וּבִשְׁקֹעַ

לָלֶכֶת עִמָּךְ.

לחן: מ. זעירא

מִכֹּל שֶׁהָיוּ לִי, רַק אֵלֶּה נוֹתְרוּ לִי –

הַחוֹל וְהַחוֹף וְהָרוּחַ

וְשֹׁבֶל צְחוֹקְךָ הַקָּרוּעַ.

רַק אֵלֶּה שָׂרְדוּ לִי, רַק אֵלֶּה יָקְרוּ לִי –

הַיָּם וְהַמֶּלַח עַל פִּיךָ,

רַק הֵם לֹא בָּגְדוּ לִי, רַק הֵם לֹא שִׁקְּרוּ לִי –

עַל כֵּן, יַקִּירִי, אֲהַבְתִּיךָ,

עַל כֵּן, אֲהוּבִי, לֹא שְׁכַחְתִּיךָ.

מִכֹּל שֶׁהָיוּ לִי, רַק אֵלֶּה נוֹתְרוּ לִי,

רַק אֵלֶּה וּשְׁתַּיִם עֵינֶיךָ,

רַק אֵלֶּה וּצְלִיל נִגּוּנֶיךָ.

רַק אֵלֶּה שָׂרְדוּ לִי, רַק אֵלֶּה יָקְרוּ לִי,

עַד קֵץ לְשֵׂאתָם בִּי אַמְשִׁיכָה,

רַק הֵם לֹא בָּגְדוּ לִי, רַק הֵם לֹא שִׁקְּרוּ לִי –

עַל כֵּן, יַקִּירִי, אֲהַבְתִּיךָ,

עַל כֵּן, אֲהוּבִי לֹא שְׁכַחְתִּיךָ.

לחן: מ. אולרי־נוז’יק

מִי זֹאת עוֹלָה

וּצְעִיף־אֲהָבִים רְעוּלָה,

מֹר מְקֻטֶּרֶת

בַּדְּרָכִים?

מִי זֹאת, מִי זֹאת,

שֶׁעֵינֶיהָ בּוֹהוֹת וְהוֹזוֹת,

שֶׁמְּעֻטֶּרֶת

בַּפְּרָחִים?

הֵד קָרוּעַ.

הֵד קוֹלָהּ קוֹרֵא בָּרוּחַ:

אֲנִי חֶפְצִי־בָּהּ, חֶפְצִי־בָּהּ בַּת תֵּימָן,

אֲנִי לֹא מֶשִׁי, לֹא שָׁנִי, לֹא אַרְגָּמָן.

אֲנִי אַיֶּלֶת־בָּר,

אֲנִי הָרוּחַ בַּמִּדְבָּר,

בְּאֵר זַכָּה אֲנִי –

שְׁתֵה, חֲתָנִי.

אַיֵּה, אַיֶּךָּ, דּוֹד,

אַיֵּה הִרְחַקְתָּ לִנְדֹּד?

בּוֹא, חֶפְצִי־בָּהּ לְךָ שׁוֹקְקָה.

כּוֹכָב דּוֹלֵק בַּלֵּיל

וְתַן בַּוָּדִי מְיַלֵּל,

בּוֹא, חֶפְצִי־בָּהּ לְךָ מְחַכָּה.

מִי זֹאת יוֹרְדָה

מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ

תַּחַת הַתֹּמֶר

שֶׁבַּגַּיְא?

מִי זֹאת, מִי זֹאת,

שֶׁפָּנֶיהָ חֲלוֹם אֲחוּזוֹת

עַד בְּלִי אֹמֶר,

עַד בְּלִי דַי?

הֵד קָרוּעַ.

הֵד קוֹלָהּ קוֹרֵא בָּרוּחַ:

אֲנִי חֶפְצִי־בָּהּ…

לחן: מ. זעירא

אֶל לִבִּי הָעֶרֶב בָּא אוֹרֵחַ,

כָּל הַלַּיְלָה עַל לֵילִי זוֹרֵחַ.

לֹא אֶשְׁאַל מִנַּיִן,

לֹא אָבִינָה אֵיךְ,

אֶת לִבִּי אֶתֵּן לוֹ

וְיֵלֵךְ.

עַד קַצְוֵי הַדֶּרֶךְ הַנּוֹשֶׁנֶת

לֹא יֵדַע כִּי לוֹ אֲנִי מַמְתֶּנֶת,

לֹא אַגִּיד מִנַּיִן,

לֹא יָבִינָה אֵיךְ,

אֶת לִבִּי אֶתֵּן לוֹ

וְיֵלֵךְ.

לחנים: ע. עמירן, ד. זהבי, מ. אמריליו

אַתְּ עוֹלָה

מִשְׁעוֹלֵךְ,

נַעֲלָה,

חַכְלִילִית,

טְלוּלָה

מִטְּלָלִים

וְלֵילִית.

וְאוּלַי

בִּגְלָלֵךְ

אֲהֵבוּנִי רֵעַי,

שֶׁהָיִית

לִי כַּלָּה

לְתָמִיד.

רוּחַ גֶּבַע, רֵיחַ אֹרֶן

לָךְ אָבִיא –

וּבַלַּיְלָה עַל הַגֹּרֶן

נַאֲבִיב.

שִׁיר אָשִׁיר לָךְ, שִׁיר הָעֶלֶם

שֶׁאָהַב,

שֶׁהֵבִיא לָךְ מִן הַתֶּלֶם

אֶת יָדָיו.

שְׁתֵּי יָדַיִם כּוֹאֲבוֹת

מִכְּנַעַן,

שֶׁפָּרְחוּ בֵּין רְחוֹבוֹת

וְנַעַן.

שִׁיר אָשִׁיר לָךְ, שִׁיר צָנוּעַ,

שִׁיר

הַחוֹלְמִים עַל נִיר זָרוּעַ

וְקָצִיר.

הַנּוֹשְׂאִים לָאוֹר עֵינַיִם

וְלֵבָב –

וְנַפְשָׁם כְּרוּחַ לַיִל

בַּמֶּרְחָב.

אַתְּ עוֹלָה

מִשְׁעוֹלֵךְ,

נַעֲלָה,

חַכְלִילִית,

טְלוּלָה

מִטְּלָלִים

וְלֵילִית.

וְאוּלַי

בִּגְלָלֵךְ

אֲהֵבוּנִי רֵעַי,

שֶׁהָיִית

לִי כַּלָּה

לְתָמִיד.

(עפ"י נעימה בוכארית עתיקה בעיבודו של י. אדמון)

עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן לֵיחוֹ

בֵּין יָם הַמֶּלַח לִירֵחוֹ,

שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,

שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.

אוֹצְרוֹת־אוֹפִיר וּצְרִי־גִּלְעָד,

רֶכֶב־מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת,

אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן

מִן הַיְאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.

אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,

אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת,

שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים

וְקוֹלְקוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.

לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,

לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,

מַה־לִּי חֵיל־אֶלֶף וּמָה רְבָבָה,

לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,

שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ,

לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,

בּוֹאִי, כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.

לחן: ק. אוֹשרַת

הִשָּׁבְעִי שֶׁהַבְּרִית לֹא תָּמִירִי

וְאָחוֹז תֵּאָחֲזִי בִּי לָעַד,

שֶׁהַחוּט הַקּוֹשֵׁר לֹא תַּתִּירִי,

שֶׁדַּרְכֵּנוּ הַזֹּאת לֹא תֹּאבַד.

הִשָּׁבְעִי שֶׁיָּרֹק עוֹד הַיַּעַר

וּזְמִירִים עוֹד יַרְנִינוּ קוֹלָם,

שֶׁעוֹד כָּל נַעֲרָה וְכָל נַעַר

נוֹלָדִים לֶאֱהֹב בָּעוֹלָם.

כִּי לֹא לִי מָה הַדֶּרֶךְ נֵלֵכָה

וְלֹא לִי הַקְּרָבוֹת וְשִׁבְיָם,

כָּל עוֹד חַי הַמָּטָר וְהַלֶּחֶם

וְהוֹלֵךְ הַנָּהָר אֶל הַיָּם.

כִּי שָׁמַיִם רַבִּים יַאֲפִילוּ

וְתִתַּמְנָה תְּפִלּוֹת מִקְדָּשִׁים,

וּנְעוּרֵינוּ לָנֶצַח יַתְחִילוּ

וְלָנֶצַח יִהְיוּ חֲדָשִׁים.

לחן: ד. זהבי

אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּׁתִיקָה,

אֶת נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אָז מִפַּחַד,

הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: הָעִיר כָּל כָּךְ רֵיקָה,

הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: נִשְׁתֹּק מְעַט בְּיַחַד.

בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,

בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,

רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלֹא הָרֹחַב

אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.

בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,

אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.

אוּלַי נִפְגּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,

אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.

בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,

בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר

יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.

לחן: מ. זעירא

סְתָו בַּחַלּוֹנוֹת וְאוֹר בַּבַּיִת פְּנִימָה

וְצִפִּיָּתִי כֻּלָּהּ שַׁיֶּכֶת לָךְ,

אַתְּ הַבּוֹשֵׁשָׁה לָבוֹא יָמִים־יָמִימָה –

מַה־דָּבָר תֹּאמְרִי בַּשֶּׁקֶט שֶׁהָשְׁלַךְ?

מַה־דָּבָר יַגִּיד לִבֵּךְ, שֶׁלֹּא קְרָאַנִי,

מַהוּ אֲבַקֵּשׁ מִיָּד שֶׁלֹּא הוּשְׁטָה?

הֲיָבוֹא חֲלוֹם אֲשֶׁר לֹא חֲלָמָנִי

וְיָבִיא פְּדוּת לְנֶפֶשׁ לְכוּדָה?

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם,

נִרְדָּמָה יְרוּשָׁלַיִם.

רוּחַ בַּמִּדְבָּר הוֹמֶה לוֹ,

נִרְדָּמִים מֵי יָם־הַמֶּלַח,

רוּחַ, רוּחַ, הַר־צוֹפִים…

כָּל יָמַי הָלְכוּ בְּלִי לָדַעַת אָנָה,

כָּל פִּזְמוֹן בְּפִי – תְּרוּעַת־תַּאֲנִיָּה,

אַל תִּבְכִּי לָהֶם וְאַל תֵּצְאִי הַגַּנָּה,

אַל־נָא תַּאַסְפִים, אָחוֹת רַחֲמָנִיָּה.

לוּ גַם אֶקְרָאֵךְ וּקְרִיאָתִי נוֹאֶשֶׁת,

לְעִצְּבוֹן יָמַי אַתְּ אַל תּוֹשִׁיטִי יָד,

לַגֵּאִים, אָחוֹת, הָרוּחַ הָעִקֶּשֶׁת,

הַגֵּאִים, אָחוֹת, לא יְוַתְּרוּ לָעַד…

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם…

גַּם בְּבוֹא הַיּוֹם בּוֹ אֵרָדֵם לָנֶצַח

וּבְחַלּוֹנַיִךְ סְתָו יָתוֹם יֵשֵׁב,

בְּכַסּוֹת עָפָר אֶת כָּל עַזֵּי הַמֵּצַח,

בְּכַסּוֹת פְּרָחִים אֶת כָּל מְזֵי הַלֵּב.

אִם תִּגְּשִׁי פִּתְאֹם יָפָה כִּנְעוּרַיִךְ

וְתֹאמְרִי: קָרָאתָ – וָאָבוֹא סוֹף־סוֹף…

גַּם אֲזַי אָקוּם מִן הַמֵּתִים אֵלַיִךְ,

כִּי גַּם בְּמוֹתִי אוֹסִיפָה לֶאֱהֹב.

רוּחַ רוּחַ עַל שָׁמַיִם…