לְבַת־אֵל, כַּלַת־בְּרִיתִי, שֶׁצָּעֲדָה אִתִּי, שֶׁמָּעֲדָה אִתִּי, שֶׁקָּמָה וְעָמְדָה אִתִּי,

שֶׁזֹּהַר־נִשְׁמָתָהּ בְּדִמְעָתִי – בִּפְסִיקַי, בִּנְקֻדּוֹתַי, בְּכָל אוֹתִיּוֹת אַהֲבָתִי.

יעקב אורלנד נולד בו' בתמוז תרע"ד (30.6.1914) בעיירה האוקראינית טֶטִיֶב, השוכנת כ־180 ק"מ מדרום לקייב. בהיותו כבן חמש, נרצחו לעיניו שמונה מבני משפחתו, בפוגרום שערכו בערב פסח כנופיות פֶּטליוּרה ודֶנִקִין, ואשר במהלכו נרצחו ארבעת אלפים איש מיהודי העיירה. אירוע זה היה לחווית־יסוד מעצבת באישיותו וציר מכונן של יצירתו. שירתו, במירב סוּגוֹתֶיהָ, היתה ביטוי לתשוקת החיים ולחיובם כנגד חווית המוות האכזרית מן הילדות המוקדמת.

בשנת 1921, עם גלי העלייה השלישית, עלה ארצה עם הוריו, אליעזר ובתיה, שהצטרפו ל’גדוד העבודה' ע"ש טרומפלדור, בכפר גלעדי. עם הגדוד, שעסק בסלילת כּבִישֵי מטוּלה–מגדל–טבריה–צמח, נדדה המשפחה למקומות שונים, ולאחר הפילוג ב־1923, עברה לירושלים, לגבעת־שאול, למחנה החוצבים בפיקודו של יצחק לַנדוֹבֶּרְג (לימים – אלוף יצחק שדה). יעקב אורלנד התחנך בחדר־תורה ‘תחכמוני’ ובגימנסיה העברית ‘רחביה’, למד מדעי הרוח באוניברסיטה העברית והשתלם שנה נוספת במדעי־החיים. פעל כמדריך בתנועת ‘הנוער העובד’ ואח"כ ב’בחרות הסוציאליסטית'. היה חבר ‘ההגנה’ משחרותו, התנדב ליחידות העבריות של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, והיה ממגיני ירושלים במלחמת העצמאות. נסע בשליחויות רבות ושונות לארצות חוץ.

כסטודנט, נמנה על החוג הספרותי הירושלמי, והיה בין עורכי “ספרות צעירה” ו"הד־ירושלים", שהיו כתבי־העת של החוג, שבמסגרתו פרסמו דבריהם גם ש. שלום, ישראל זרחי, חיים תורן, משולם טוכנר ונתן רוטנשטרייך. במקביל, העמיק את קשריו עם חבורת שלונסקי־אלתרמן, שהתגבשה בתל־אביב סביב כתבי־העת ‘כתובים’ ו’טורים', ובמאוחר יותר סביב כתב־העת ‘מחברות לספרות’. ב־1930 חיבר את שיר־הזמר הראשון שלו, “אנחנו שרים לך מולדת ואמא” ללחנוֹ של דויד זהבי, שהיה להימנונה של תנועת ‘הנוער העובד’ בשנות השלושים. באותה עת החל להתרקם שיתוף פעולה אמנותי בינו לבין המלחין מרדכי זעירא (ז"ל), שהניב עשרות רבות של שירי־זמר, על פני ארבעה עשורים.

שירו הראשון, ‘מגדל שרירים’, נדפס באלול תרצ"ג, בגל' 17–18 של “במעלה”, בטאונה של “תנועת הנוער העובד”, בעריכתו של זרובבל גלעד. בעיתון זה פירסם בשנות השלושים המוקדמות את רוב ביכורי שירתו, לצד שירים אחרים שנדפסו במוסף הספרותי של עיתון ‘דבר’, בעריכתו של דב סדן (שטוק), “הארץ”, בעריכת א. שלונסקי, ו"ניב הסטודנט" בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים בה למד. באותה עת, השתלם גם בסטודיה של חניכי ‘הבימה’ שפעלה בבית התיאטרון הארץ־ישראלי (תא"י), בהדרכתו של מנחם גנסין. בעידודו נסע ב־1936 לאנגליה להתמחות בלימודי תורת המחזאות ודברי־ימיה באקדמיה המלכותית לדראמה בלונדון, וכן גם באוניברסיטת לונדון, שעִם סגל מוריה נמנה אז פרופ' אַיפוֹר אֶוונס, מגדולי המומחים בדראמה האליזבטינית, ושמע הרצאות־אורח באקדמיה על הדראמה האיבסנית מפי ג'. ב. שׁוֹ.

באנגליה נכתבו אז כמה משִּׁירֵי אילן ברוח, קובץ השירים הראשון, שראה אור בהוצאת “גזית” (1939), לאחר שאורלנד שב ארצה. שנה לאחר מכן נדפס הקונטרס, עלים מגן הסתו (קרית ספר, 1942), שכונס כמחזור שירים בקובץ על עיט ועל יונה (אחיאסף, 1946). לאחר 17 שנות שתיקה נתפרסם המחזור שירים מארץ עוץ (מחברות לספרות, 1963), ובאותה שנה הופיע גם סיפורו המחורז לילדים בית הצעצועים (מגילות, 1963), שזיכה את המחבר ב’פרס למדן' לספרות ילדים ונוער (תשכ"ג). חמש שנים אחר־כך ראה אור נגן עוגב, אוסף ראשון משירי־הזמר המולחנים של אורלנד (מפעלי תרבות וחינוך, 1968). הבלדה יום תל פאחר (מאוייר בידי יורם רוזוב, בהוצאות מערכות, 1976) נתפרסמה לאחר מלחמת יום הכיפורים, כתגובה ספרותית מאוחרת לקרב תל־פאחר, מהקשים שידעה חטיבת גולני בצפון רמת־הגולן, במלחמת ששת הימים. יצירה זו, שברקעה עומד עיון בתיעוד רחב־היקף של התקופה, זיכתה את אורלנד ב‘פרס ז’בוטינסקי’ לספרות ולמחקר (תשל"ז). כשנתיים לאחר מכן ראה אור הקובץ עיר האובות (עקד, 1978), הגדול והמקיף שהעמיד המשורר עד לימים אלה (384 עמודים). בסוף הקובץ נכללו גם שירים מארץ עוץ בהדפסה מחודשת. ספר זה זיכה את מחברו ב‘פרס האקדמיה’ לשירה, מטעם אוניברסיטת בר־אילן, ע"ש וורטהיים (תשמ"ג). כשנתיים לאחר מכן ראה אור, היו לילות, אוסף שני של שירי־זמר, שנדפס בצירוף תווי הלחנים (תמוז, 1985). באותה שנה עצמה נתפרסם גם הספר כ"ז שירים – נתן היה אומר (מאוייר על־ידי יוסל ברגנר, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה) וּבוֹ כ"ז שירי ידידות וגעגועים לרֵעוֹ נתן אלתרמן ולבני דורו. אחריו ראתה אור מהדורת שירים נוספת, סמטת החבשים (כתר, תשמ"ז), מקאמה ירושלמית, המשחזרת את ימי נערותו ובחרותו של המשורר, למן מחצית שנות העשרים ועד לסוֹף ימי המצור על ירושלים, ב־1948. על שני ספרים אלה זכה ב'פרס אלתרמן' לשירה עברית (תשמ"ז). בפואימה קייב (מאויירת על־ידי גני דורין, כרמל, 1991), משוחזרות תמונות מִנוֹף ילדותו המוקדמת של המשורר, ימי הפוגרומים בעיירה טטייב וחוויות הילדות בעיר קייב. לאורך שנות עבודתו הספרותית חיבר יעקב אורלנד ארבעה־עשר מחזות, מהם הוצגו רַק שלושה על בימת התיאטרון: העיר הזאת (‘האהל’, 1953); הרשלה מאוסטרופולי (תיאטרון חיפה, ראשית שנות הששים) והאיש מאחרי האגדה (מונודראמה על חיי הרצל בביצועו של שמעון ישראלי, ראשית שנות השבעים). על מחזה בכתובים בשם הלשכה השחורה (1954) זכה ב'פרס פינסקי' למחזה העברי המקורי (תשמ"ד).

למן שנות הארבעים ואילַך, תירגם אורלנד שירה ממיטב הספרות האנגלית, האמריקאית והייִדִית, כגון: מנגינות עבריות ללורד ביירון (תש"ד); הבלדה מכלא רדינג לאוסקר ויילד (1944); מבחר שירי אדגר אלן פו (1948); אדוניס לפרסי ב' שלי (1960); מספורי קנטרברי לג’פרי צ’וסר (1956); ספר כל האגדות והבלדה מכלא רדינג לאוסקר ויילד (תש"ז) וכן גם שירים לילדים לא"א מילן, פעוטים היינו ואנחנו שנינו.

כמו כן תירגם ארבעים וששה מחזות, שהוצגו על בימות ‘האהל’, ‘המטאטא’, ‘הקאמרי’, ‘הבימה’, ‘תיאטרון חיפה’ ובימות מזדמנות שונות, ביניהם: הפונדקאית לקרלו גולדוני; ז’אן ד’ארק לג’ורג' ברנארד שו; חשיבותה של רצִינות וּשלומית לאוסקר ויילד, המיליונים של מרקו פּוֹלוֹ ומסע ארוך אל תוך הלילה ליוג’ין אוניל.

אורלנד זכה בפרסים רבים על עבודתו הספרותית בשירה, במחזאות ובתירגום: פעמיים ב‘פרס היצירה’ מטעם ראש הממשלה (תשל"ז, תשנ"ד); ב‘פרס הסיפרות’ מטעם אקו"ם על מפעל חיים (תשמ"ד) ב’פרס טשרניחובסקי' לתרגומי מופת, על מפעל חיים בתרגום (תשמ"ד); ב‘פרס מאנגר’ ליצירה ספרותית ביידיש (תשנ"ג); ב’פרס ש' שלום' לשירה עברית (תשנ"ג); ב’פרס ישראל, לזמר העברי' (תשנ"ד) ולאחרונה – ב‘פרס ביאליק’ על מפעל־חיים בשירה העברית (תשנ"ז).

בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד נִשָּׂא הָאִילָן,

בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָרוּחַ עוֹבֶרֶת

וְטוֹבִים הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מֵעָלָיו

וְרַבִּים הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר מֵעָלָיו

וּכְבֵדָה עַל כְּתֵפָיו הַצַּמֶּרֶת.

כִּי בַּיּוֹם הֶחָזָק הוּא שִׁלַּח אֶת נוֹפוֹ,

כִּי בָּאוֹר הַגָּבוֹהַּ יִרְאֶה אֶת סוֹפוֹ,

כִּי נַפְשׁוֹ הָעֵצִית עוֹד סוֹעָה וְאוֹהֶבֶת,

עַל כֵּן זֶה נוֹפוֹ –

כַּשַּׁלְהֶבֶת.

וּבְלַיְלָה אֶחָד בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל,

בְּבוֹא הָרוּחוֹת הַתּוֹעִים לְפָקְדוֹ,

בִּנְפֹל הַשָּׁמַיִם עָלָיו לְבַדּוֹ,

יֶאֱסֹף אֶת נוֹפָיו אֶל גִּזְעוֹ הֶעָמֹק

וְיִשְׁתֹּק.

הָרוּחַ הַזֹּאת הַנִּשֵּׂאת בַּדְּרָכִים,

הָעוֹלָה כְּתִימְרוֹת הָאָבָק בָּעֵינַיִם,

הַטּוֹפַחַת בְּעֹז עַל לְחִי הַפְּרָחִים,

הָרוּחַ הַזֹּאת מִנַּיִן? –

וּמַה הִיא עוֹשָׂה פֹּה בְּיוֹם שֶׁל אָבִיב

וְלָמָּה קוֹצֶפֶת הִיא, לָמָּה קוֹצֶפֶת? –

הַנּוֹף הַיָּפֶה פָּנֶיהָ הֵשִׁיב

וְהִיא אַחֲרָיו רוֹדֶפֶת.

זֶה צֵל שֶׁנָּפַל עַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים,

עַל רִיסֵי עַפְעַפָּיו שֶׁל נָסִיךְ מְתַעְתֵּעַ,

בַּחַלּוֹן הַזָּהֹב כּוֹכָבִים נִבָּטִים

מֵעוֹלָם זִיוָנִי וְשׁוֹקֵעַ.

בַּחַלּוֹן הַזָּהֹב שַׁלְהָבוֹת לוֹחֲכוֹת

אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים, אֶת כִּפּוֹת הַנְּחשֶׁת, –

עֲלָמוֹת־בַּרְבּוּרִים גּוֹלְשׁוֹת מְחַיְּכוֹת

לִטְבֹּל בָּאֲגַם וּבַחשֶׁךְ.

פֹּה הַנּוֹף מְכֻשָּׁף כִּבְכֶשֶׁף מִכְחוֹל

וְנִיחוֹחַ שׁוֹשַׁן מְרַוֶּה אֶת הָעֶרֶב,

רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת מִן הַיָּם הַגָּדוֹל,

מִן הַיָּם הַגָּדוֹל וְהַפֶּרֶא.

אַךְ נִרְדָּם הַנָּסִיךְ וְחוֹלֵם הַנָּסִיךְ,

רַק תַּלְתַּל בְּמִצְחוֹ אַט יִנּוֹעַ בָּרוּחַ,

בַּחַלּוֹן הַזָּהֹב כְּבָר הַלַּיְלָה הֶחְשִׁיךְ

עַל הַנּוֹף הַזָּרוּחַ.

לאברהם חלפי

זֶה עֵץ שֶׁהִפְרִיא עַל הָהָר,

אֵצֵא לְבַכּוֹת אֶת עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת,

אֶצְבֹּר הַזָּהָב הַנִּגָּר.

אֶצְבֹּר וְאוֹסִיף וְאֵלֵכָה,

יָבוֹא הַיָּרֵחַ בַּלֵּיל,

יָאִיר לִי הַדֶּרֶך אֵלֶיךָ.

רַב הַזָּהָב הַנּוֹפֵל,

יְכַס הַשְּׁבִילִים בַּחֲלוֹם עִקְּבוֹתֶיךָ,

יָלִיט עַפְרוֹתֶיךָ בַּצֵּל.

רוּחַ תָּבוֹא בַּשַּׁלֶּכֶת,

תָּנִיב הַשָּׂדוֹת הַבּוֹכִים,

תָּשִׁיב לִי הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.

אָבוֹא עַד עֵינֶיךָ שֶׁלְּךָ,

אָבוֹא וְאֶגְמַע שַׁלְוָתְךָ הַמְבֹרֶכֶת,

אֶשַּׁק יָדְךָ הַשְּׁלוּחָה.

הֱיֵה מְנַגֵּן לִי שִׁיר נֶכֶר,

הֱיֵה מְלַחֵשׁ לִי שִׁיר חוֹף,

כַּאֲשֶׁר לְאַלְפֵי אוֹהֲבֶיךָ.

יָבוֹא בִּי אוֹרְךָ הַמּוֹלֵךְ,

תָּבוֹא חֶמְלָתְךָ בִּי בָּרֹן וּבַבֶּכֶה.

אוּלַי עוֹד אֵלֵך וְאֵלֵךְ…

אִמָּא, אִמָּא, עוֹד אָבוֹאָה

לְחוֹנֵן אֶת קִרְבָתֵךְ,

הָעוֹלָם כָּל כָּךְ גָּבוֹהַ

עַל כִּתְפֵי בְּנֵךְ.

אַתְּ זוֹכֶרֶת, אֶל הַיַּעַר,

אֶל הַיַּעַר הוּא הָלַךְ,

כִּי הָיָה אֵי אָז הַנַּעַר

צְבִי שָׁלוּחַ שֶׁבָּרַח.

כִּי אָמַר הַיּוֹם גָּדוֹל הוּא

וְעוֹד טוֹב לָנוּם בַּצֵּל,

הַשָּׁמַיִם שֶׁנָּגֹלּוּ

הִרְדִּימוּהוּ בַּתֵּבֵל.

הַשָּׂדֶה רָחָב, פָּתוּחַ,

הַשָּׂדֶה שָׁר, מִתְרוֹנֵן,

בָּעוֹלָם נוֹשֶׁבֶת רוּחַ

וְהַנַּעַר עוֹד יָשֵׁן.

הַיָּמִים עָפִים בָּרוּחַ

וְשִׁכּוֹר הוּא וְרוֹדֵם,

עַל רִבּוֹא דְּרָכִים יָנוּעַ

זֶה הַנַּעַר הַחוֹלֵם.

אַךְ הָרוּחַ רוּחַ פֶּרֶא

וּפִתְאֹם וְהוּא נֵעוֹר:

אִמָּא, הֲרַבָּה הַדֶּרֶךְ

שֶׁעָלַי עוֹד לַעֲבֹר?…

עֹל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

נִגּוּנִים הַרְבֵּה נִגַּנְתִּי,

נִגּוּנִים לְלֹא הָבֵן,

רַק אוֹתוֹ אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי

לֹא אֵדַע נַגֵּן.

כִּי הִצְעִיף עָלַי הָאֹפֶל

כִּי הָלַךְ מִמֶּנִּי מִי,

אִוָּתֵר מִמּוּל לָאֹפֶק

כְּאִילָן בַּדְּמִי.

שָׁם בַּכְּפָר, עַל גְּדוֹת הַנַּחַל,

בֵּין עֲצֵי הַדֻּבְדְּבָן,

יֵשׁ עוֹד דֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת

לִקְרָאתִי בַּגָּן.

יֵשׁ חִיּוּךְ עוֹדוֹ זוֹרֵחַ,

יֵשׁ דִּמְעָה עוֹד נִרְדָּמָה

וְהָרֹחַב וְהָרֵיחַ

שָׁם לָאֲדָמָה.

וּבֵינוֹת נִירֵי הַדֹּחַן

עוֹד הָרוּחַ סוֹאֲנָה

וְחוֹרְקוֹת כַּנְפֵי הַנֹּחַם

עַל הַטַּחֲנָה.

שָׁם הַיַּעַר עוֹד פָּרוּעַ,

שָׁם הַדֶּרֶךְ אֲבִיבִית,

שָׁם לַתְּכֵלֶת וְלָרוּחַ

אֶת פָּנַי אוֹשִׁיט.

עוֹד חוֹכֶה לִי יוֹם גָּבוֹהַּ

לְהָעִיף בּוֹ כָּל יוֹנַי

וּבַזֶּמֶר וּבַנֹּהַּ

יְלֻטְּפוּ עֵינַי.

וּפְרָחִים עַד הַבִּרְכַּיִם

יִתְחַיְּכוּ לִי מִן הַבָּר

וְשִׁירֵי קָצִיר וָקַיִץ

אֲפַזֵּר בַּכְּפָר.

אָז יִיטַב פִּתְאֹם לִי כָּכָה

מִמַּפֹּלֶת הַשָּׁנִים –

וּבַיַּעַר וּבַנַּחַל

אִוָּלֵד שֵׁנִית.

– – – – – – – –

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

אֶת עֵצַי שֶׁגָּדְלוּ בְּחֶשְׁכַת יְעָרוֹת,

אֶת כְּפָרִי הָרוֹדֵם בָּאָבָק וּבַשֶּׁלֶג,

אֶת עֵינֵי הַכּוֹבְסוֹת הַיּוֹרְדוֹת אֶל הַפֶּלֶג –

אֲנִי עוֹד רוֹצֶה לִרְאוֹת.

אֶת יַרְקוּת הֶחָצִיר הַמּוּבָא מִשָּׂדוֹת,

אֶת רֵיחוֹת הַלִּילָךְ בַּגַּנִּים עַל הַדֶּרֶךְ,

אֶת שְׁרִיקַת הָאוֹפַן בָּעֲגָלָה הָעוֹבֶרֶת

הָשִׁיבוּ לִי עוֹד.

כִּי יֻתַּמְתִּי מִכֹּל בְּאַרְצוֹת הָעוֹלָם,

כִּי הוֹלֵךְ עוֹד מֵאָז בִּי נוֹפוֹ שֶׁל אִילָן,

וּבְרוּחִי הַלּוֹהֵט

וּבְיוֹמִי הַבּוֹדֵד

עוֹדֶנִּי צוֹעֵד

לְשָׁם.

לֹא גַעַשׁ הָרִים, לֹא לַהַב דְּלֵקָה,

לֹא אֵשׁ בַּמַּחְתֶּרֶת, –

לֹא כְּלוּם.

רַק שֵׂאת אֶת גּוּפִי כְּשֵׂאת אֲבוּקָה

לָאֹפֶל הַזֶּה

בָּעִלּוּם.

לנתן אלתרמן

בּוֹא נִסַּע מִכָּאן לַדְּרָכִים הַגְּדוֹלוֹת

וְיַצְלִיפוּ אוֹרוֹת וּגְשָׁמִים עַל פָּנֵינוּ,

שָׁם נָעוֹת עַל הָרֹאשׁ עֲרִישׂוֹת כְּחֻלּוֹת,

שָׁם נוֹלַדְנוּ אֵי פַּעַם שְׁנֵינוּ.

וְנֵצֵא לְבָרֵךְ אֶת כָּרֵי הַמִּרְעֶה

וּנְלַטֵּף אֶת גַּבֵּי הַסּוּסִים בְּיָדֵינוּ –

וְנֵרֵד אֶל הַפֶּלֶג בַּגַּי וְנִרְאֶה

כִּי כָּכָה דּוֹמִים מַרְאֵינוּ.

וְאוּלַי אָז נִצְחַק וְנִפְרֹץ אֶל הַבָּר

וְנִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים שֶׁיַּבְשִׁילוּ אֵלֵינוּ

וְיַחְדָּו נְלַקֵּט אֶת פִּרְחֵי הָעִנְבָּר

לְזֵר אֶחָד לְאִמֵּנוּ.

לָצֵאת אֶל דְּרָכַיִךְ שֶׁלָּךְ, אֲדָמָה אִמָּהִית

כְּמוֹ צֵאת הַחַיָּה בַּשַּׁחֲרִית,

בְּחָזֶה מְקֻשָּׁת וּבְמִנְשַׁם נְחִירַיִם

לִקְרַאת אוֹר בָּעוֹלָם וְאִילָן וָמַיִם

וְלִפְעוֹת אֶל תּוֹכֵךְ פָּעֹה וְנָעוֹר

בְּאֵלֶם הַשֶּׂה וּבִדְמִי הַחֲמוֹר

וּלְהָטִיחַ רֹאשִׁי הֲטָחָה בַּהֲמִית

בַּסֶּלַע שֶׁבָּךְ, בְּרִגְבֵי מַעֲנִית,

אוֹ בַּזִּיו הַנּוֹהֵר, אוֹ בָּאֵד הָעוֹלֶה, –

לְנַגַּח קַרְקָעֵךְ בְּרוּחִי הַחוֹלֶה

מֵעִצְּבוֹן חֵרוּתֵךְ, מִגְּאוֹן יַתְמוּתִי

עַל נוֹפֵךְ הַנּוֹשֵׂא אֶת חַיַּי וּמוֹתִי

שֶׁהוּא טוֹב וְקָדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁקֶט וּדְוָי

וְאֵין זוּלָתוֹ לִי מֵאֶלֶף רֵעָי…

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם אַחַי בָּעוֹלָם, אִם תִּרְאוּנוּ, מַה תַּגִּידוּ: –

שֶׁיָּפִים אֲנַחְנוּ.

כֵּן הָרְתָה אוֹתָנוּ אִמָּא, כֵּן יָלָדָה.

זִיק עֵינֵנוּ גַּעְגּוּעִים וְהֹלֶם לִבֵּנוּ שִׁירַת אַהֲבָה

וְעוֹלֶה רֵיחַ הָאֲדָמָה מִבְּשָׂרֵנוּ.

יָפִים אֲנַחְנוּ.

כֹּה יָפִים אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַלּוֹהֵב, –

צְאוּ וּרְאִיתֶם אֵיךְ זוֹרְחוֹת שְׁמָשׁוֹת עַל רֹאשֵׁנוּ

כַּעֲטָרוֹת שֶׁל זָהָב,

אֵיךְ שְׁטוּחִים הַחוֹלוֹת תַּחְתֵּנוּ כְּמַרְבַדֵּי מַלְכוּת.

פּוֹסְעֵי עַל תְּלָמִים אֲנַחְנוּ, חוֹרְשֵׁי הַקַּרְקַע

וְכָל גּוּף בַּשָּׂדוֹת כְּגַלְגַּל הַחַמָּה בַּמָּרוֹם.

בּוֹאוּ הִקָּבְצוּ, שֶׁהַסְּתָו חָלַף,

זָמִיר רוֹנֵן בָּאִילָנוֹת וְשִׁבֳּלִים טוֹבְלוֹת בְּטַל –

בּוֹאוּ הִקָּבְצוּ הֲלוֹם, שֶׁפָּשַׁט נִיחוֹחַ הַפַּרְדֵּסִים,

שֶׁגָּמְלָה קָמָה עֲלֵי שָׂדוֹת,

שֶׁרֻפְּדוּ הַשְּׁבִילִים בַּזַּהַב וּבַחֲלוֹמוֹת.

מִי אֵלֶּה עוֹלִים בָּהָר,

פְּרוּעִים כַּדְּרוֹר,

זוֹרְחִים כַּלֶּהָבָה,

שֶׁאָץ הַצֵּל בַּעֲקֵבָם עַל הַנִּירִים? –

אֲנַחְנוּ אֵלֶּה, רוֹדְפֵי הָאוֹר, זוֹרְעֵי הַחֲלוֹמוֹת,

אַנְשֵׁי הָאֵשׁ וּמָגִנֵּי בָּאֹפֶל,

רוֹכְבִים שׁוֹמְרִים לְשִׁיר הַלַּיְלָה הַשָּׁלֵו.

הִנֵּה יֵרֵד הַטַּל עַל הַגַּנִּים

וְהַשִּׁירִים יִתְעוֹפְפוּ בֵּין הַגְּבָעוֹת –

רָאוּנוּ אָז, נוֹטְרִים מוּל הַמְּדוּרָה,

עַל הַפְּרָחִים הַנִּרְדָּמִים,

עַל אֶשְׁכְּלוֹת הַתַּפּוּחִים,

עַל הַדְּמָמָה –

הֲלֹא תֹּאמְרוּ:

יָפִים אֲנַחְנוּ.

בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה יוּעַב פִּתְאֹם אַגַּן הַסַּהַר

וְהַצְּלָלִים יִפְשׂוּ בֵּין הַגְּבָעוֹת.

הַקְשִׁיבוּ אֶל הָרַחַשׁ,

אֶל הָרַעַם,

אֶל הַדָּם,

רְאוּנוּ אָז צוֹנְחִים מִגַּב הַסּוּס,

עַל הַפְּרָחִים הַנִּרְדָּמִים,

עַל אֶשְׁכְּלוֹת הַתַּפּוּחִים,

עַל הַדְּמָמָה.

רְאוּנוּ אָז נוֹשְׁקִים בְּחִיּוּכִים, בְּמַכְאוֹבוֹת,

לָרְגָבִים הַנּוֹבְבִים

בָּאֲדָמָה.

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, אַחַי בָּעוֹלָם, אִם תִּרְאוּנוּ, מַה תַּגִּידוּ: –

שֶׁיָּפִים אֲנַחְנוּ.

כֵּן הָרְתָה אוֹתָנוּ אִמָּא, כֵּן יָלָדָה.

זִיק עֵינֵנוּ גַּעְגּוּעִים וְהֹלֶם לִבֵּנוּ שִׁירַת אַהֲבָה

וְעוֹלֶה רֵיחַ הָאֲדָמָה מִבְּשָׂרֵנוּ…

עוֹד תִּיפִי לִי, אַרְצִי, בַּמִּרְעֶה וּבַצֹּאן,

בְּצַמְרֵךְ הֶעָבֹת,

בְּצַמֶּרֶת עֵצַיִךְ –

בַּעֲלוֹת לְבִיאִים שׁוֹאֲגִים מֵרִבְצָם

אֶעֱלֶה וְאֶטֹּר

לְעִזַּיִךְ.

כַּאֲבוֹת הַנְּפִילִים, כְּיִלְדֵי הָעֲנָק

אֶת שִׁמְשֵׁךְ עַל כְּתֵפַי אַעֲמִיס וְאַסִּיעַ,

אֶל עֵינוֹת חֲלָבֵךְ הַגּוֹלְשׁוֹת בַּמֶּרְחָק

עֲדָרַיִךְ אֶנְהַג לְהַגְמִיעַ.

עוֹד אָשִׁיב לִכְפָרַיִךְ חֲזוֹן הָרוֹאִים,

עוֹד אֶשָּׂא בְּחַגֵּךְ אֶת הַגְּדִי עַל כַּפַּיִם,

עוֹד אָשׁוּב לְבֵיתֵךְ

כְּמוֹ שׁוּב הָרוֹעִים,

כְּמוֹ שׁוּב הַמִּקְנֶה

בָּעַרְבַּיִם.

לָצֵאת לִקְרָאתֵךְ מִמְּעוֹנִי,

מוּל הֲדַר סְתָוַיִךְ הָאֵלֶּה, עִירִי הַגְּשׁוּמָה,

לְהָרִיחַ רֵיחֵךְ הַנִּפְלָא וְיֶרֶק דִּשְׁאֵךְ,

לְקָרֵב אֶל גִּזְעֵי בְּרוֹשַׁיִךְ לֶחְיִי הַחוֹלְמָה עוֹד מֵרֶדֶם גָּדוֹל,

לִנְשֹׁם אֶל תּוֹךְ עֹמֶק חַיַּי אֶת מֶרְחַב הַמִּדְבָּר לְרַגְלַיִךְ,

לִפְרֹעַ רֹאשִׁי הַגֵּאֶה בָּךְ עַל אֶלֶף קְטַנֵּי תַּלְתַּלָיו,

בְּבוֹא בָּם הָרוּחַ הַטּוֹב מֵאַרְבַּע הַפִּנּוֹת בָּעוֹלָם.

– לִשְׁכֹּחַ בְּבֹקֶר כָּזֶה שֶׁאַתְּ לִי הָעִיר מִנִּי אָז

בַּשֶּׂגֶב הַזֶּה הָעוֹלֶה מֵעָלַיִךְ כְּרָז

וְלָבוֹא בִּמְלֹא עֹרֶג אֵלַיִךְ כְּמוֹ שֶׁבָּאִים בַּשַּׁחֲרִית

לָחֹן בְּחֹם גוּף, חֵיק אִשָּׁה רְדוּמָה, עֲצוּבַת זְרוֹעוֹת.

וּבְשָׁעָה כְּמוֹ זֹאת –

לִפְרֹץ בְּלִבִּי הַתְּחוּמִים שֶׁהֻצְּבוּ בֵּין אָדָם וּבֵין אֵל וּבֵינֵךְ

וְלוֹמַר לָךְ כְּמוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְאַחַת נֶעֱזֶבֶת בַּלֵּיל

וְהִיא נֶאֱהֶבֶת מְאֹד; –

שׁוּבִי עוֹד, שׁוּבִי עוֹד…

לאלכסנדר זייד

זֵר עַל קִבְרוֹ שֶׁל אֶחָד שֶׁאָהַב

לְחוֹנֵן רְגָבִים בְּאַדְמַת אֲבוֹתָיו

שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ וּבַחשֶׁךְ הָלַךְ

לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֶּׁקֶט הַטּוֹב, הַמְבֹרָךְ –

וְלִמְצֹא בִּשְׂדוֹתָיו הַנָּתִיב הַנֶּעֱלָם

לְהָאִיר אֶת קַרְקַע הָעוֹלָם.

זֵר עַל קִבְרוֹ הֶחָצוּב בֶּהָרִים,

שֶׁנִּסְתַּם, שֶׁרֻפַּד אַהֲבַת גִּבּוֹרִים,

שֶׁהֻצַּב מְבֹעָר בְּחֶשְׁכַת הַלֵּילוֹת,

נֶאְפַּד לֶהָבָה וְיוֹקֵד עֲלִילוֹת

כְּמָעֹז מוּל מִדְבָּר, מוּל אֵיבָה וּמוּל קְרָב

לְרִגְבֵי אַדְמָתוֹ שֶׁעָלָיו.

זֵר עַל קִבְרוֹ הֶעָצוּב, הֶעָמֹק,

שֶׁל אֶחָד מְקֻדָּשׁ וְתָמִים כְּתִינוֹק,

שֶׁדָּלַק אֶת חַיָּיו כִּדְלֵקַת רְגָבִים,

שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם אֶת בָּנָיו הַטּוֹבִים –

וְיָצָא לִקְרָאתָם מְלֻבְלָב וּמוּאָר

וְשׁוּב לְבֵיתוֹ לֹא חָזַר…

אֲנַחְנוּ גָדַלְנוּ בֵּין אֹפֶק לְאֹפֶק,

מִשַּׁד אִמּוֹתֵינוּ יָנַקְנוּ הַכְּאֵב,

מִצַּהַל, מִבֶּכֶה, מִנַּהַר וָאֹפֶל

זָרַחְנוּ, עָלִינוּ בַּלֵּב.

הָיִינוּ קְטַנִּים, אַךְ גָּדַלְנוּ כִּפְלַיִם,

שִׁיר זַעַם יָדַעְנוּ כְּזֶמֶר מָתוֹק,

אֲנַחְנוּ נָשָׂאנוּ תָּמִיד לַשָּׁמַיִם

עֵינַיִם טוֹבוֹת שֶׁל תִּינוֹק.

אֵלֵינוּ כְּבָר לֹא יִלְחֲשׁוּ מִן הַלַּיִל

קוֹלוֹת אֲבוֹתֵינוּ בְּפַחַד אָפֵל,

כִּי אָנוּ גִלִּינוּ פֹּה עַיִן בְּעַיִן

אֶת סוֹד הַגְּבוּרָה הַגּוֹאֵל.

כִּי אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּזִמְזוּם הָעוֹפֶרֶת

שִׁיר עֶרֶשׂ שֶׁאֵין לְכָל יֶלֶד אַחֵר,

פֹּה אִמָּא שֶׁלָּנוּ הִיא אִמָּא שׁוֹמֶרֶת

וְאַבָּא שֶׁלָּנוּ שׁוֹמֵר.

עַל כֵּן הַשִּׁירִים לֹא אֵלֵינוּ יָשִׁירוּ

וְלֹא אֶל עַרְשֵׂנוּ יֵשְׁבוּ אִמָּהוֹת,

אוֹתָנוּ הִרְדִּימוּ, אוֹתָנוּ הִשְׁאִירוּ

לִשְׁמֹעַ, לִתְמֹהַּ, לִשְׁקֹט…

הַלַּיְלָה שָׁחוֹר כָּאוֹיֵב שֶׁמִּנֶּגֶד

וְאֶלֶף כּוֹכָב בּוֹ כְּאֶלֶף חִצִּים. –

מָתַי כְּבָר יָבוֹאוּ הָאוֹר וְהַשֶּׁקֶט

אֶל לֵב יְלָדִים אַמִּיצִים?…

אַתְּ עוֹלָה

מִשְׁעוֹלֵךְ,

נַעֲלָה,

חַכְלִילִית,

טְלוּלָה

מִטְּלָלִים

וְלֵילִית.

וְאוּלַי

בִּגְלָלֵךְ

אֲהֵבוּנִי רֵעַי,

שֶׁהָיִית

לִי כַּלָּה

לְתָמִיד.

רוּחַ גֶּבַע, רֵיחַ אֹרֶן

לָךְ אָבִיא –

וּבַלַּיְלָה עַל־הַגֹּרֶן

נַאֲבִיב.

שִׁיר אָשִׁיר לָךְ, שִׁיר הָעֶלֶם

שֶׁאָהַב,

שֶׁהֵבִיא לָךְ מִן־הַתֶּלֶם

אֶת יָדָיו.

שְׁתֵּי יָדַיִם כּוֹאֲבוֹת

מִכְּנַעַן,

שֶׁפָּרְחוּ בֵּין רְחוֹבוֹת

וָנַעַן.

שִׁיר אָשִׁיר לָךְ, שִׁיר צָנוּעַ,

שִׁיר

הַחוֹלְמִים עַל נִיר זָרוּעַ

וְקָצִיר

הַנּוֹשְׂאִים לָאוֹר עֵינַיִם

וְלֵבָב –

וְנַפְשָׁם כְּרוּחַ לַיִל

בַּמֶּרְחָב.

אַתְּ עוֹלָה

מִשְׁעוֹלֵךְ,

נַעֲלָה,

חַכְלִילִית,

טְלוּלָה

מִטְּלָלִים

וְלֵילִית.

וְאוּלַי

בִּגְלָלֵךְ

אֲהֵבוּנִי רֵעַי,

שֶׁהָיִית

לִי כַּלָּה

לְתָמִיד.

אוֹרֵךְ הַמּוֹלֵךְ

וְנוֹף זְרוֹעוֹתַיִךְ

וְזֶה הֱיוֹתֵךְ אֱלִילִית כְּמוֹ שִׁיר,

קְרָאִינִי – אֵלֵךְ,

קְרָאִינִי אֵלַיִךְ –

נֵצֵא לְחוֹגֵג רְחוֹבוֹת שֶׁבָּעִיר.

יָבוֹאוּ לֵילוֹת לֶאֱסֹף אֶת יָפְיֵנוּ,

דְּרָכִים יְבַקְשׁוּנוּ לָלֶכֶת בָּהֶן –

וְאָנוּ נַחְפֹּן אֶת הָאוֹר בְּעֵינֵינוּ

וְחֹפֶן אֶל חֹפֶן נִזְרֶה וְנִתֵּן.

עַד קַצְוֵי הַשְּׂדֵרוֹת, עַד מוֹתָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ,

עָשִׁיר וְגֵאֶה אֶת יוֹמֵנוּ נוֹלִיךְ,

כִּי אַתְּ הַמִּזְמוֹר בַּנְּתִיבָה הַקּוֹדֶרֶת

וְאַתְּ הַמַּלְכָּה שֶׁחַגֵּנוּ הִמְלִיךְ.

רַק לָלֶכֶת נוֹעָז, רַק לָלֶכֶת נוֹצֵחַ,

רַק לִפְסֹעַ כְּשִׁיר לְרַעַם הַתֹּף,

רַק לָשֵׂאת עִמָּדֵךְ הַחִיּוּךְ הַזּוֹרֵחַ

לְמַעַן כֻּלָּנוּ בָּרְחוֹב.

לחן: ד. זהבי

אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּׁתִיקָה,

אֶת נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אָז מִפַּחַד,

הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: הָעִיר כָּל כָּךְ רֵיקָה,

הֲלֹא אָמַרְתְּ אֵלַי: נִשְׁתֹּק מְעַט בְּיַחַד.

בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,

בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,

רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלֹא הָרֹחַב

אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.

בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,

אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.

אוּלַי נִפְגּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,

אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.

בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,

בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר

יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.

הָבִי לִי שֶׁקֶט מְעַט, נַעֲרָה –

שֶׁאֶתֵּן בָּךְ עֵינַי וְאֶרְאֶה אוֹתָךְ תְּכֵלֶת וָאוֹר וְנֹעַם וְחֶסֶד הַרְבֵּה,

שֶׁאָשִׂים רֹאשִׁי בְּחֵיקֵךְ וְאֶשְׁמַע אֶל לִבֵּךְ הַהוֹמֶה לִי

מִתְּהוֹם הָעוֹלָם.

הָבִי לִי שֶׁקֶט בְּחֶסֶד יָדֵךְ הַקְּטַנָּה, לֵידַע קִרְבָתֵךְ וְלִשְׁכֹּר,

עַל לֹבֶן גּוּפִי תְּלַטְּפִינִי, לָאוֹר בְּזִיוֵךְ וְלִטְהֹר,

לִשְׁפֹּעַ עָלַי מִטּוּבֵךְ, טוּב אִשָּׁה רַחוּמָה, אִמָּהִית,

שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָב לְהַעֲנִיק וְאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת מְאוּם

וְרַק שֶׁנּוֹשֵׂאת הִיא הַכְּאֵב וְהַצַּעַר בַּיְקוּם

כִּנְשׂא הָעוֹלָל הָאִלֵּם.

שֶׁיָּבוֹא בִּי הָאשֶׁר הַזֶּה בְּתִקְוַת פִּרְיוֹנֵךְ הַטּוֹבָה,

שֶׁיְּהֵא עוֹד הָעֹז בְּתוֹכִי לִתְעֹות עַל יָדֵךְ וְלַחֲלֹם

עַל זֹהַר שְׁבִילִים בַּלֵּילוֹת, עַל נַהַם הָרוּחַ בָּהָר; –

בּוֹאִי וּשְׁבִי עַל יָדִי וְאִמְרִי לִי: שָׁגִיתָ מְאֹד,

וְרַק שֶׁעָיֵף אַתָּה כֹּה מִדֶּרֶךְ רַבָּה וְעִקֶּשֶׁת –

עוֹד יֵשְׁ נְהָרָה בַּלֵּילוֹת וְיֵשׁ יְקִיצָה בַּשְּׁחָרִים

וְיֵשׁ עוֹד שָׁעוֹת בְּרוּכוֹת שֶׁאָדָם מְחַיֵּךְ לְאָדָם

וּמוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם –

בּוֹאִי אֵלַי, עַל יָדִי, שֶׁאֶרְאֵךְ, אֲמֻשֵּׁךְ בִּבְשָׂרִי,

כִּי אוּלַי לֹא אֱמֶת בַּמַּרְאֶה וְאוּלַי רַק מָשָׁל בַּמִּשְׁמָע,

אוּלַי לֹא אֲנִי הוּא אֲנִי הָאוֹהֵב אֶת פָּנַיִךְ מְאֹד

וְלֹא אַתְּ הַלּוֹהֶבֶת כִּסְנֶה מְבֹעָר לְנֶגְדִּי –

תְּנִי, אֹחֵז בְּיָדֵךְ הַחַמָּה, כִּי עָצַם בִּי הַפַּחַד פִּתְאֹם,

כִּי אֵין לִי עוֹד זֹהַר אַחֵר מִזֹּהַר גּוּפֵךְ הָאֶחָד

שֶׁשַּׁבְתִּי אֵלָיו שִׁיבַת חוֹף נִדָּחִים מֵאֶלֶף אִיִּים עֲלֵי יָם

לִבְכּוֹת אֶל תּוֹכוֹ וְלָנוּד.

הָבִי לִי שֶׁקֶט מְעַט, לוּ רַק שֶׁקֶט מְעַט נַעֲרָה…

לר.

אַתְּ סוֹעֲרָה בְּדָמִי בְּרִבּוֹא נַחְשׁוֹלֵי שִׁכָּרוֹן,

אֲדֻמִּים, אֲדֻמִּים, שׁוֹקְקִים בִּי יֵינוֹת הַשְּׁבוּעָה וְהַבְּרִית

קָדוּם וְשַׂגִּיא מִתְרוֹנֵן עוֹד בְּהֵד הַנְּשִׁיקוֹת הָאַחֲרוֹן

מַגַּע־פִּיךְ הַנָּכְרִי, הַנּוֹהֵר, בְּלֶחְיִי הַנּוּגָה, הָעִבְרִית.

לִשְׁמֵךְ יִתְנַגֵּן כִּנּוֹרִי בְּמִזְמוֹר הַחַמָּה הָעוֹלָה

לְבָרֵךְ אֶת נִטְעֵי הַשִּׁירִים בְּגַנֵּי עֲלוּמָיו שֶׁל כָּל עָם –

אַתְּ הָאַחַת הַמְנַצַּחַת עַל כַּת הַנּוֹגְנִים הַגְּדוֹלָה,

אַתְּ הָאַחַת הַיּוֹדַעַת אֶת סוֹד הַנִּימִין בָּעוֹלָם…

בּוֹאִי נָא, בּוֹאִי אֵלַי, דֶּרֶךְ לַיְלָה וְאֹפֶל וּשְׁחוֹר,

דָּמִים בְּדָמִים לְעָרֵב וְנֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ לִקְשֹׁר –

בּוֹאִי נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת עַל אַרְבַּעַת נִימֵי הַכִּנּוֹר –

עַד שֶׁמִּיקוֹד הַמָּחוֹל יִתְפַּקַּע הַמֵּיתָר הַשִּׁכּוֹר

וְחָדְלוּ הַלְּבָבוֹת מִלִּגְעשׁ וְקָפָא בָּאֲוִיר הַמִּזְמוֹר

כִּזְעָקָה אַחֲרוֹנָה רַק אַחַת, זְעָקָה שֶׁשְּׁכֵחוּהָ לִגְמֹר…

בַּמִּשְׁעוֹלִים מִכָּאן מַפְצִיעַ אוֹר הַשַּׁחַר,

אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁנִּכְחוֹ אָהַבְנוּ כָּכָה,

אוּלַי נִקְרָא לוֹ שׁוּב בָּרוּחַ וּבַזֶּמֶר,

אוּלַי נֵלֵךְ אֵלָיו בַּשְּׁבִיל שֶׁאֵין לוֹ גֶמֶר,

אוּלַי נִפְנֶה וְכָךְ נֹאמַר אֵלָיו: אָחִינוּ,

עֲטֵה אֶת מַלְבּוּשֵׁי הַחַג וּמְשׁוֹל,

כִּי זֹאת הַדֶּרֶךְ שֶׁחִיַּכְנוּ וּבָכִינוּ

כִּי זֹאת הַדֶּרֶךְ שֶׁנּוֹלַדְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל.

אוּלַי נֵשֵׁב פֹּה וְאָשִׁירָה לָךְ בַּלָּדוֹת,

אוּלַי אֶשָּׂא אוֹתָךְ לַיַּעַר וְנָלִין,

לְכִי אֵלַי, קִרְאִי אֵלַי: אוֹרְלַנְדוֹ –

וְאָנֹכִי אֵלַיִךְ: רוֹזַלִינְד.

פֹּה שׁוּב נוֹפֵי הַיְּעָרוֹת אֲשֶׁר זָנַחְנוּ,

פֹּה שׁוּב שׁוֹתְקִים הָאֲגַמִּים מֵאֵין הַשִּׁיר,

אַךְ אָנוּ אֶת הַשִּׁיר עוֹד לֹא שָׁכַחְנוּ

וְזֶה יוֹמֵנוּ גֵא עוֹד וְצָעִיר.

עַד הַשְּׁקִיעָה הָאַחֲרוֹנָה, עַד מוֹת הַסַּהַר,

עַד הַנָּמֵר הָאַחֲרוֹן בְּתוֹךְ הַיַּעַר

נֹאהַב עוֹד, נֶעֱגַב עוֹד וְנִצְעַד עוֹד

אֶל נוֹף הָאֲגַמִּים וְהַבַּלָּדוֹת.

שׁוֹקְטִים זְרַמְתֶּם חַיַּי,

רָשִׁים צְמֵאתֶם לַמַּנְגִּינָה,

וּבְהִתְגָּעֵש צְלִילִים

פָּקַע בָּכֶם הַשִּׁמָּמוֹן –

וַתִּזְעֲקוּ…

כּוֹסְפִים דְּלַקְתֶּם אַחַר כָּל הֵד,

כָּאוּב נָהַם בָּכֶם כָּל צְלִיל

וְכִטְרוּפֵי מוֹקֵד

בְּלַהַב הַסֻּמְפּוֹן

אֲבַדְתֶּם…

אַךְ יֵשׁ, עוֹד יֵשׁ בִּי אוּד, רַק אוּד,

פָּלִיט מִלַּהַב שִׁכְרוֹנְכֶם,

הָעוֹמֵם וּמְקַטֵּר

עֲשַׁן דִּמְמַתְכֶם –

וְהוּא דוֹלֵק,

שׁוֹתֵק…

*

יֵשׁ יָמִים הָעוֹמְדִים זוֹעֲפִים וּצְנוּפִים בִּדְמָמָה אֶל תּוֹכָם

וְעָמֹק בָּם הַכְּאֵב עַד מְאֹד מִפַּלֵּל וְזָעוֹק מֵאֵין יֶשַׁע,

כְּיֵינוֹת שִׁכָּרוֹן אֲדֻמִּים תּוֹסְסִים מַאֲוַיִּים לִדְבַר פֶּשַׁע

וְאַדִּיר הוּא הָאֵלֶם כַּזַּעַק לִקְרֹעַ הַצֹּהַר בַּדָּם…

וְיָמִים יֵשׁ גְּבוֹהִים וַעֲרֻמִּים, נוֹהֲרֵי שְׁמָשׁוֹת צוֹחֲקוֹת

הַזּוֹרְקוֹת שַׁרְבִיטִים שֶׁל פִּתּוּי לַלְּבָבוֹת הָרוֹצִים כְּבָר לִשְׁכֹּחַ,

וּבְזַעַם עָצוּר וְנִסְתָּר יִתְפָּרְצוּ הַשָּׂשׂוֹן וְהַכֹּחַ

וְגָרְפוּ בְּנַחְשׁוֹל לֶהָבָה הַדָּמִים שֶׁנּוֹרְאוּ מִיקוֹד.

אַךְ זָרִים עַד מְאֹד יֵשׁ יָמִים, כְּשָׁעוֹת אֲפוֹרוֹת שֶׁל עַרְבַּיִם,

רוֹחֵשׁ תְּפִלָּה הָעוֹלָם וְקוֹרֵן מִקְּדֻשָּׁה הוּא עוֹמֵד

וְחָשׁ הָאָדָם אָז פִּתְאֹם חֲזוֹנוֹת מֻצָּתִים בָּעֵינַיִם,

וְעוֹטֶה בִּדְמָמָה הָאָדָם אֶת לְבוּשׁ הַחַטָּאת הַכָּבֵד

וְעוֹמֵס עַל שִׁכְמוֹ כְּתַרְמִיל אֶת מַשָּׂא מַכְאוֹבוֹ הַיּוֹקֵד

וְיוֹצֵא בִּנְתִיבוֹת הַחֻלִּין לְבַקֵּשׁ אֶת נְתִיב הַשָּׁמַיִם.

*

לֹא אֵצֵא לְבַקֵּשׁ אֶת דַּרְכִּי שֶׁאָבַד

כִּי הַחשֶׁך נָפַל בֶּהָרִים,

כִּי לִבִּי מְיֻגָּן וְעָנִי וְנִפְחָד

וְעָרִיר.

אַף הָאוֹר הַמּוֹלִיךְ אֶת עֵינַי מֵרָחוֹק

כְּבָר הוּעַם,

הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא יִגַּהּ, לֹא יִדְלֹק,

לֹא יִתַּם.

זֶה סוֹף הָעוֹלָם שֶׁבָּרָא לִי אֵלִי,

זֶה לִי קֵץ הַשִּׁירִים בָּאָבִיב –

וְצַמֶּרֶת אִילָן וְכוֹכָב בְּלֵילִי

יְבַכּוּנִי סָבִיב.

וְקִבְרִי מְצֻנָּע וְשׁוֹקֵט יַעֲמֹד,

כִּי הַלַּיְלָה נָפַל.

אַף עֵיטִים זוֹעֲמִים לֹא יָהִינוּ לִלְקֹט

מִן הַגַּל.

*

אֲנִי לֹא אֵלֵךְ עִמָּהֶם בִּנְתִיב הַמִּרְמָה הַנָּלוֹז

וַעֲפַר דַּלּוּתָם לֹא יִשְׁקַע תַּחַת נֵטֶל רַגְלִי הַבּוֹטַחַת,

בְּדָמַי נוֹהֲרִים עוֹד חַיִּים וֶאֱמֶת אַדִּירָה עוֹד זוֹרַחַת

וּבְלִבִּי עֲצוּרָה עוֹד סוּפַת הַשָּׂשׂוֹן הַגֵּאֶה שֶׁבָּעֹז.

עוֹד יָמַי מְרַחֲפִים בֶּחָלָל כִּבְעַרְפֶל הַיַּלְדוּת הַקּוֹסֵם

וּבְלֵילִי עוֹד דּוֹלְקִים כּוֹכָבִים – חֲלוֹמוֹת הַמְבַקְשִׁים פִּעְנוּחַ,

עוֹד קוֹרְנוֹת בְּעֵינַי הָאִשִּׁים מִמִּזְבַּח מִקְדָּשָׁם הַזָּנוּחַ –

כִּי אֶחָד אָנֹכִי בֵּינֵיהֶם הַנִּכְסָף וְהוֹגֶה וְחוֹלֵם.

אַל יִתְּנוּנִי, אֵפוֹא, אֱוִיל אוֹ בַּדָּי, אוֹ נְבִיא שִׁגָּעוֹן,

אַל יִקְרְאוּ לִי בּוֹא בְּסוֹדָם וְאַךְ חֶרֶשׁ יַנִּיחוּ לִי רֹן

אֶת זֶמֶר חַיַּי הַיָּתוֹם הָעוֹלֶה עוֹד צוֹהֵל וּבוֹטֵחַ.

וְאִם יֵט יְגוֹנָם לִלְבָבִי, דִּמְעָתִי כְּמוֹהֶם לֹא אַזִּיל,

כִּפְרָחִים מִגַּנֵּי עֲלוּמַי יִקְטְפוּ אָז הַכְּאֵב וְהַגִּיל

וְהָיוּ לְדוֹרוֹן-אַהֲבָה מֵאֶחָד מְנֻדֶּה וְיָגֵעַ.

*

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לִצְפֹּן אַף אַחַד נִגּוּנַי

לְמַעֲנִי –

לִבִּי מְרֻצָּע לְפִתְחוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּדָמִי

וּבְעָנְיִי –

בְּרֶגַע כּוֹאֵב שֶׁל יִחוּד וּמִמּוּשׁ וְגִלּוּי –

אֲנִי סוֹד.

דַּרְכִּי מְיֻשָּׁר וְנִפְרָע, אֲמִתִּי וּבָדוּי

עַד מְאֹד.

אֲנִי אֵשׁ בִּבְעֵרַת תַּאֲווֹת וּבִשְׁאוֹן הַקּוֹלוֹת

אֲנִי הֵד –

וּמְסֻגָּר וְעָלוּם עוֹלָמִי כְּמִדְבַּר הַחוֹלוֹת

הַבּוֹדֵד –

יָצָאתִי הַיּוֹם פְּרָחִים בַּשָּׂדוֹת לֶאֱסֹף

לִי לְזֵר –

אַךְ נָתַתִּי אוֹתָם לְאָחִי שֶׁבְּקֶרֶן הָרְחוֹב –

לָעִוֵּר…

אִמָּא, אַתְּ הָאִימְפֶּרְיָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל אֲשֶׁר יָדַעְתִּי.

יָלַדְתְּ בָּנַיִךְ לִהְיוֹת מְלָכִים

וְיָלַדְתְּ אוֹתָם לִהְיוֹת פּוֹשְׁטֵי-יָד;

נָתַתְּ לָהֶם אֶת שִׂיאֵי חֶרְמוֹן

וְאַגְמֵי הַכִּנְּרוֹת וְהַמֶּלַח;

אֶת כָּל רֹחַב הָאָרֶץ קָנִית לָהֶם

לֶאֱהֹב אוֹתָהּ

וְלַחְפֹּר בָּהּ קֶבֶר.

אַתְּ הִיא שֶׁהֵאַרְתְּ אוֹתָם

וְאַתְּ הִיא שֶׁאָרַרְתְּ אוֹתָם.

מִפִּיךְ לָמְדוּ לִשְׁקֹל בַּשִּׁיר

וּמִפִּיךְ לָמְדוּ לִשְׁכֹּל בַּחֶרֶב.

חָלָב וְעַקְרָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ

וְעֶרֶשׂ-אֶרֶס חֲרוּזִים עַל מִזְמוֹרַיִךְ.

הָרֶפּוּבְּלִיקָה אַתְּ!

יָלַדְתְּ בָּנַיִךְ מַרְקְסִים, לַסַּלִים, לוּכְּסֶמְבּוּרְגִים,

וְיָלַדְתְּ אוֹתָם עֲבָדִים וּשְׂכִירֵי-נֶפֶשׁ;

גְּאוֹנִים יָלַדְתְּ אוֹתָם, מַרְקִיעֵי אֶל הַמֵּעֵבֶר,

וּמְשֻׁגָּעִים יָלַדְתְּ אוֹתָם, רָרֵי אֶל זְקָנָם,

טוֹרְפֵי נַפְשָׁם בַּכָּף.

אֶת זְכֻיּוֹת הָאֶזְרָח הִקְנֵית לָהֶם

וְקַרְקַע לָאֶזְרָחוּת לֹא הִקְנֵית לָהֶם.

הוֹי אֲנִי צוֹעֵק!

כִּי יֵשׁ לִצְעֹק, כִּי חֶרְפַּת אִמָּהוּתֵךְ הִיא זֹאת,

כִּי טוֹב אִלּוּ נִמְנַע מִמֵּךְ פְּרִי-בֶּטֶן

מִתֵּת הָאֵל לָךְ זֶרַע עַל צְחִיחִים.

צַעֲקִי אַף אַתְּ עִמִּי!

אוּלַי תִּשְׁמַעְנָה רֵעוֹתַיִךְ וְתֶחֱרַדְנָה,

אוּלַי תִּתְקַבֵּצְנָה אִמָּהוֹת הַרְבֵּה מִשִּׂיאֵי חֶרְמוֹן.

וּמֵאַגְמֵי הַכִּנְּרוֹת וְהַמֶּלַח

לְהַבִּיט בָּנוּ, הַבָּנִים, שֶׁנּוֹלַדְנוּ מְשׁוֹרְרִים וְחָרָשֵׁי-בַרְזֶל וּמוֹשְׁכֵי-מַלְמָד,

שֶׁחָשַׁקְנוּ לִהְיוֹת רְאוּיִים לָאֶזְרָחוּת הַזֹּאת;

אוּלַי תִּתְקַבֵּצְנָה אַף הֵן לַצְּעָקָה,

כִּי תַּם כְּבָר הַמּוֹעֵד,

כִּי מְשִׁיחַ הַגְּאֻלָּה בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא

וּלְבָנֵינוּ דוֹעֵךְ הָאֹפֶק בָּעֵינָיִם.

אוּלַי תִּתְקַבֵּצְנָה לְהַכְרִיז כִּי לֹא תַּהֲרֶינָה יוֹתֵר וְלֹא תֵּלַדְנָה,

כִּי דַי וְרַב מִדַּי יֻלַּדְנוּ אֶל גָּלוּת

וְדַי, הוֹי רַב מִדַּי יֻלַּדְנוּ אֶל חֶרְפָּה;

אוּלַי תֶּאֶסֹפְנָה פִּרְיָן וְתִשְׁבֹּתְנָה שְׁבִיתַת-רֶחֶם יְהוּדִית

לִמְנֹעַ אֶת הַטּוֹב וְהַיָּקָר מִן הָעוֹלָם;

אוּלַי כָּךְ…

אוֹ שֶׁתִּבְקַע צַעֲקָתָן אֶת שַׁעֲרֵי הָאַחֲרִית בַּפַּעַם הַזֹּאת הַנּוֹאֶשֶׁת,

כִּי מְאֻחָר מְאֹד,

כָּל-כָּךְ מְאֻחָר מְאֹד.

פרשה אידילית

לבני “נען” ולבנותיה

והיא פרק ראשון מתוך אידיליה

גדולה הנמצאית עמי בכתובים –

ונתתיו בזה משום שהוא קובע לו

מקום מיוחד במסגרת התוכן של

ספר השירים ומשום שאינו תלוי

בפרקים הסובבים אותו והוא

כענין בפני עצמו.

“זֶה הַמָּקוֹם” הוּא אָמַר, וְנוֹפֵף בְּיָדוֹ לַחַלּוֹן –

“אֵחַר הַמַּסָּע לְהַגִּיעַ – דְּבַר קֶבַע הוּא יוֹם בְּיוֹמוֹ”… –

הֵעַפְתִּי חָזוּת בָּאֶשְׁנָב לַמֶּרְחָק הֶעָמֹק הֶחָשׂוּף: –

שָׂדוֹת רְחָבִים נִתְגַּלּוּ זוֹהֲרִים וַעֲמוּסֵי בְּרָכָה

לוֹהֲטִים בְּגוֹן אֲדַמְדָּם בַּעַל נֹגַהּ נְחֹשֶׁת קָלוּי,

רוֹחֲשִׁים בְּרוּחוֹת הָעַרְבַּיִם עֲלֵיהֶם נוֹשְׁפוֹת קַלִּילוֹת –

שִׁבֳּלִים כְּמַטּוֹת רָאשֵׁיהֶם לְעֶבְרֵי הָעַרְבִּית הַגּוֹוַעַת,

רְכוּנוֹת בִּפְנֵי הוֹד הַשַּׁלְוָה הַמּוֹלִיכָה בַּמֶּרְחָק הַבּוֹעֵר

וְצוֹפוֹת בְּעֶרְגָּה חֲרִישִׁית אֶל כַּדּוּר הַחַמָּה הַשּׁוֹקֵעַ.

אֵי שָׁם מִיָּמִין, עַל הָאֹפֶק, עָלָה הַמִּישׁוֹר, הִתְנַשֵּׂא,

רָמָה קַטְנוּנִית מַזְהִיבָה שִׂגְשְׂגָה אֱלֵי נֹכַח הָעַיִן,

כֻּלָּהּ עֲטוּפָה בַּיָּרֹק וְעוֹלָה מִתּוֹכוֹ כְּקֵרַחַת,

שָׁתוּ סָבִיב לָהּ עֲטֶרֶת שְׁפָעוֹת שְׁפָעוֹת פַּרְדֵּסִים,

קוֹרְנִים בַּנְּגֹהוֹת כְּאִיֵּי אַגָּדָה בְּלֶב-יָם-הַזָּהָב.

לְפֶתַע נָגוֹז הַמַּרְאֶה, נֶעֱצַר הַמַּסָּע וְעָמַד.

שָׁקַע בִּצְלָלִים הַקָּרוֹן, חוֹרֵק, מִתְנַשֵּׁם אֵין אוֹנִים.

“אֵין הַמַּסָּע מִתְעַכֵּב פֹּה כִּמְלוֹא הַדַּקָּה” – שׁוּב הִפְלִיט;

וּבָזֹאת הוּא תּוֹפֵשׂ בִּזְרוֹעִי וּמוֹשְׁכֵנִי בְּסַעַר לַחוּץ.

יָרְדְנוּ. נָשַׁף הַקַּטָּר, חָרַג עַל פַּסָּיו וְנִשָּׂא.

אַךְ קָט עוֹד הִדְהֵד בְּאָזְנַי קוֹל שְׁרִיקַת בַּרְזִלּוֹ הַנּוֹקְבָה,

אַךְ נִיד – וְשָׁקַע בַּצְּלָלִים גַּם הֵדוֹ הָרָחוֹק אַחֲרוֹן.

– – אִילָנוֹת, שִׁפְעַת אִילָנוֹת, כַּבִּירִים עֲבֻתֵּי שְׁלוּחוֹת,

אֶקַלִּיפְּטוּס אַדִּיר הַזְּרוֹעוֹת וּפֹארוֹת עֲנֵפוֹת שֶׁל פִּלְפֵּל

אֶל עֶבְרֵי הַמְסִלָּה רִחֲפוּ מִתְנַשְּׂאִים גְּאֵיוֹנֵי הַקּוֹמָה

וְצוֹפִים מִמָּרוֹם מִתְקַלְּסִים בְּנוֹפֵי הַשִּׂיחִים מִתַּחְתָּם.

– – הָיִינוּ הוֹלְכִים בְּתוֹךְ שְׁבִיל שֶׁנָּחָה בֵּין נִירִים נוֹבְבִים,

שְׁבִיל אָרֹךְ, מְאֻבָּק וְחוֹלִי וְטָבְעָה בּוֹ הָרֶגֶל מִיָּד –

הָיִיתִי נוֹשֵׁם וְשׁוֹאֵף וְרֵעִי מְהַלֵּךְ וְצוֹחֵק: –

"הִסְכַּנּוּ עִם אֵלֶּה מִכְּבָר, הַכִּכָּר מִסָּבִיב הִיא חוֹלִית,

כָּל “יָרֹק” הַשּׁוֹאֵף לְצִלֵּנוּ חַיָּב לְתַרְגֵּל בָּהּ תְּחִלָּה

וּלְהַלֵּךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּחַמָּה מְעֻמָּס תַּרְמִילוֹ וְצָמֵא;

וְהוּא חֹק: – לֹא עָמַד בַּמִּבְחָן, שֵׁם “נַעַן” עָלָיו לֹא יִשָּׂא.

גְּדוֹלִים חֶבְלֵי כָּל כִּבּוּשׁ – שֶׁלָּנוּ עָצְמוּ מִכֻּלָּם.

אֶזְכֹּר. זֹאת שָׁנָה חֲמִישִׁית לִי. זָכִיתִי לִהְיוֹת בַּיוֹצְאִים.

יַחְדָּו, לִי נִדְמֶה, עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נוֹעָזִים הֶעְפַּלְנוּ –

“אֲנָשִׁים”… נְעָרִים בְּנֵי ט"ו וְהָיָה הַקָּשִׁיש כְּבֶן כ',

מִסְכֵּנִים, נִרְדְּפֵי מִגּוֹרָל, שׁוּלְיוֹת מִבָּתֵּי מְלָאכָה

וִיתוֹמִים מִבָּתֵּי מַחֲסֶה. הָיוּ שֶׁנָּטְשׁוּ בֵּית הוֹרִים,

שֶׁנָּקְעָה נַפְשָׁם בַּלִּמּוּד הַיָּבֵש הַמְרַתֵּק עֲלוּמִים,

כִּי הֵנֵצוּ בְּתוֹךְ לְבָבָם הֶעָנֹג, הַכּוֹסֵף וְנִסְבָּל,

צִיצֵי תִּפְאָרָה אֲדֻמִּים, פִּרְחֵי מַרְדָּנוּת לְמוֹפֵת,

נֶאֶסְפוּ בַּחֲשַׁאי וְאָמְרוּ לַחֲרֹג מִן הַצַּר הַמְקֻבָּל,

לָצֵאת אֶל מֶרְחַב הַנִּירִים, אֶל חוֹלוֹת הַצּוֹפִים לֶעָמָל.

מַעֲשֶׂה בַּעֲקֵב אֲמִירָה: –זִיו סִיוָן הִתְנוֹצֵץ בֶּחָלָל,

הָיָה אָז הַחֹרֶב גָּדוֹל, הַשֶּׁמֶש יָקְדָה לִבְלִי חֹק.

נֶעֶדְרוּ עֲיָנוֹת בַּמַּקוֹם וְחָלְשׁוּ בַּצָּמָא הַיּוֹצְאִים.

חַמְסִינִים נִקְלוּ בָּאֲוִיר וְנִשְּׂאוּ עֲנָנִים שֶׁל אָבָק,

לָהֲטוּ הַחוֹלוֹת בַּמֶּרְחָב וּפָרְחוּ גְּלִילִים, גְּלִילִים,

מַעֲשֵׂה תִּימָרוֹת שֶׁל עָשָׁן – מִתְדַּמִּים לִסְעָרָה בַּמִּדְבָּר.

נֶעֱמַד הַשָּׁרָב בְּעֵינוֹ תְּקוּפָה מְמֻשֶּׁכֶת מְאֹד.

שָׂדוֹת עַרְבִיִּים שֶׁבָּשְׁלוּ מִיָּמִין לַ"בְּאֵר הַגְּדוֹלָה",

נִתְיַצְּבוּ עוֹד בְּטֶרֶם קָצִיר וְעָלוּ בַּבְּעֵרָה עַד כָּלָה.

לֹא פָּרַח אֲפִלּוּ בֶּחָזוֹן זֶה הַנּוֹף הֶחָמוּד הַנִּבָּט,

רַק דַּרְדַּר הַחוֹלוֹת נִתְעַקֵּשׁ וּפִרְכֵּס קוֹצָנָיו בַּחַמָּה.

וְכָךְ נֶעֱמַדְנוּ לְפֶתַע עִם עֶרֶב מוּל זֹאת הָרָמָה.

תָּקַעְנוּ יָתֵד רִאשׁוֹנָה וַנִּצְנַח עֲיֵפִים וְכוֹשְׁלִים

עַד שֶׁמַּהֵר נִשְׁתַּקַּעְנוּ בִּשְׁנַת עֲמֵלִים אַדִּירָה – – –

– – הֶאָקוּם לַחֲשׂוֹף עַד תֻּמָּהּ פָּרָשַׁת הַתְּלָאוֹת הָרַבּוֹת

פִּרְפּוּרֵי בְּרֵאשִׁית נוֹעָזִים, מַכְאוֹבֵי גוּפִים וּנְשָׁמָה,

עִתּוֹת הַיֵּאוּשׁ הַכָּבֵד וְרִגְעֵי הַתִּקְוָה הַפּוֹרְחָה –

כֻּלָּם כְּאֶחָד רְאוּיִים לַעֲנוֹת בָּם עִדָּן וְעִדָּן…

חֲזוֹנוֹת הַלִּבְלוּב הָאֵלֶּה, בִּרְקֵי חֲלוֹמוֹת צְעִירִים,

רִגְעֵי הַגַּעְגּוּעִים הַגְּדוֹלִים לְשַׁלְוַת עַתִידוֹת רְחוֹקָה,

לְחַיֵּי אַגָּדָה מֻפְלָאָה סְפוּגַת טַלְלֵי שַׁחֲרִית,

טְבוּלַת טָהֳרָה וְזוֹרְחָה בְּאַלְפֵי נְגֹהוֹת שֶׁל חֵרוּת,

שֶׁל תְּקוּמָה שְׁלֵמָה וּבְרוּכָה הַיּוֹנֶקֶת מֵעֵין הָאֱמֶת –

וְאוֹתָם יְגוֹנוֹת עֲמֻקִּים שֶׁנָּבְטוּ בַּלְּבָבוֹת הַתַּמִּים,

בְּנָפְלֵנוּ עֻלְפִּים בַּצָּמָא אוֹ קוֹדְחִים בִּמְאֵרוֹת הַשָּׁרָב,

הַיְבָבוֹת הַכְּבוּשׁוֹת בַּכָּרִים בְּלֵילוֹת הַצִּנָּה הַגְּדוֹלִים –

וּדְמָעוֹת, הוֹ דְמָעוֹת בְּלִי סוֹף, בְּסִתְרֵי אֹהָלִים דַּלְדַּלִּים.

כָּל אֵלֶּה חִזְּקוּ הָרוּחוֹת, כָּל אֵלֶּה אִמְּצוּ הַשְּׁרִירִים,

כָּל אֵלֶּה הוֹרוּנוּ הֵיטֵב עַד מַה גְּאֵיוֹנָה הִיא מוֹלֶדֶת,

עַד מַה הִיא תּוֹבַעַת תַּגְמוּל חֵלֶף הַכִּבּוּשִׁים הַתְּמִימִים –

וְכָל אֵלֶּה, חָבֵר מְחֻבָּב, לִמְּדוּנוּ אֵיכָכָה נֵלֵךְ פֹּה,

אֵיכָכָה לִצְעֹד בַּטּוּחוֹת בִּשְׁבִילֵי הָאָבָק וְהַחוֹל"…

– – גָּמַר אִמְרָתוֹ וְנָדַם – מְהַלֵּךְ קַלִּילוֹת לְעֶבְרִי

וְנוֹשֵׂא מִדֵּי פַּעַם עֵינָיו לַבָּתִּים בַּמֶּרְחָק הַקְּרֵבִים.

נָטוּ הַצְּלָלִים בַּשָּׂדוֹת. רוּחוֹת רִחֲפוּ מְלַטְּפִים,

כִּבְדֵי נִיחוֹחוֹת שִׁכָּרוֹן, מְגָרִים וְנוֹסְכֵי תַּרְדֵּמָה –

– הָיִינוּ עוֹלִים בָּרָמָה עַד שֶׁעָמַדְנוּ פִּתְאֹם: –

חָבִית שֶׁל בֶּטוֹן כַּבִּירָה נִתְנַשְֹּאָה לִי מִנֶּגֶד אֶל רוֹם:

“מִגְדַּל הַמַּיִם שֶׁל נַעַן” הִפְלִיט וְהִמְשִׁיךְ לוֹ דַרְכּוֹ

מֵרֵעִי הַנִּפְלָא וְהַזָּר. עָמַדְנוּ שֵׁנִית מִמּוּל בַּיִת.

“הַמְתֵּן בַּמָּבוֹא לִי עַד מָה, אַפְלִיג וְאָכִין לַמָּאוֹר” –

שָׂח לִי דְבָרוֹ וּפָנָה, עָקַר וְשָׁקַע בִּצְלָלִים,

שָׁהָה שָׁם עִדָּן שֶׁשָּׁהָה וְשָׁב וּפָנָס בְּיָדוֹ –

עֲשָׁשִׁית זְעִירָה, מְפֻחֶמֶת וּבָהּ פְּתִילַת הַצָּתָה

שְׁדוּפָה, חֲרוּכָה, מְמֹעֶכֶת וּשְׁרוּיָה בְּמִין שֶׁמֶן דְּלֵקָה,

חֶצְיוֹ נוֹזֵל כְּטִפִּין וְחֶצְיוֹ מַעֲשֵׂה מִקְשָׁה,

עֵינוֹ כְּעֵין הַזֶּפֶת וְהוּא שַׁפִּיר לִמְרִיחַת עוֹר-סוּסִים –

וְעוֹד מַעֲלָה יְתֵרָה לוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ

וְשׁוֹפֵעַ אוֹרוֹ בַּפָּנָס כְּדֵי יְרָחִים שְׁלֹשָׁה…

פִּשְׁפֵּשׁ מֵרֵעִי בְּכִיסָיו לָתוּר לוֹ מַצֶּתֶת שֶׁל אֵשׁ,

הָפַךְ וְשָׁב וְהָפַךְ וְלֹא נִמְצְאָה כָּל עִקָּר

לֹא בְּקַרְנוֹת הַשֻּׁלְחָן, אַף לֹא עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹן,

עַד שֶׁהִטְרִיחַ עַצְמוֹ וְנִכְנַס לַחֲדַר שְׁכֵנָיו,

הֵחֵל מְחַטֵּט וּבוֹדֵק כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה בְּשֶׁלּוֹ –

סוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁחָזַר וְגַפְרוּר יְחִידִי בְּכַפּוֹ,

שִׁפְשְׁפוֹ בִּזְגוּגִית הָאֶשְׁנָב בָּאַחַת, בַּשֵּׁנִית, בַּשְּׁלִישִית –

לֶהָבָה קַטְנוּנִית נִתְלַקְּחָה, אֲדֻמָּה. רוֹתְתָה, וַעֲנֻגָּה,

אָחֲזָה בְּזַנְבוֹת הַפְּתִילָה, בָּעֲרָה, סָעֲרָה, נִתְנַשְּׂאָה,

הֵפִיצָה אוֹר רַךְ וְעָגוּם עַל קִירוֹת הַמִּשְׁכָּן הַצָּנוּעַ.

צְלָלִים בַּקְּרָנוֹת פִּרְפְּרוּ, נִדְלְקוּ מְדוּרוֹת תּוֹךְ הַלֵּב,

כִּסּוּפִים רוֹטְטִים, מַאֲוַיִּים, כִּפְצָעִים נִפְעֲרוּ בַּבָּשָׂר,

כּוֹאֲבִים וְיוֹקְדִים עַד דְּמָעוֹת, עַד נִבְכֵי הַתְּהוֹם שֶׁבַּדָּם…

הוֹזֶה נִתְיַצַּבְתִּי, נִרְעָשׁ, כְּמוּל סְנֶה הַבּוֹעֵר בְּקִרְבִּי

שֶׁמִּתּוֹךְ לַהֲבוֹ הַנִּצְנָע נִתְגַּלּוּ לִי פִּתְאֹם אֱלֹהִים

בְּפַשְׁטוּת נִפְלָאָה וַאֲיֻמָּה, בְּנִיד-עַיִן יָחִיד וְחוֹלֵף,

בֵּין קִירוֹת אַרְבָּעָה זְעִירִים, שֶׁל מִשְׁכַּן הַדַּלּוּת הַלָּזֶה… –

“לֹא נִשְׁהֶה רָב” הֶעִירַנִי וְהָלַם אֶגְרוֹפוֹ בִּכְתֵפַי,

“עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה”, סֹב וְנֵצְאָה הֶחָצֵר –

וּמַה גַּם זֹאת כְּבוּדָה שֶׁבִּטְנִי נִתְרוֹקְנָה לִי כַּתֹּף

וְנִתְּנָה אֱמֶת לֵאָמֵר שֶׁלּוּלֵי אוֹרֵחַ הָיִיתָ

כִּי אָז, חֵי הָרָעָב בְּמֵעַי, שֶׁהָיִיתִי בּוֹלֵק וּמוֹלֵק

וּבוֹתֵק וְקוֹצֵץ כֻּלְּךָ מַעֲשֵׂה קְצִיצָה לְמוֹפֵת

וּבוֹלֵעַ אוֹתְךָ בְּאַחַת לְלֹא שַׁיֵּר עֶצֶם עַל עָצֶם…

אֶלָּא רוֹאֶה אֲנִי בַּעֲלִיל שֶׁבָּחוּר אַתָּה כַּהֲלָכָה –

אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ, לֹא כֵן? – וְאִם כָּךְ, סֹב פְּנֵה אַחֲרַי

וּצְעַד עִמָּדִי אֶל הַצְּרִיף שֶׁנְכוֹנָה לָנוּ שָׁם פַּת עַרְבִית."

– מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו אַדִּירוֹת וְזִנֵּק מִן הַפֶּתַח לַחוּץ –

הָיִיתִי הוֹלֵךְ אַחֲרָיו כְּמִי שֶׁמְּדַמְדֵּם בְּהָקִיץ,

צוֹפֶה בְּעָרְפּוֹ הַנִּקְשֶׁה, בִּשְׂעָרוֹ הַפָּרוּעַ לָרוּחַ,

בְּשׁוּלֵי חֻלְצָתוֹ הָרְחָבָה וּבְזוּג נְעָלָיו הַכְּבֵדוֹת,

בְּגַבּוֹ הַכָּפוּף קִמְעָא – מִמַּשָּׂא לְבֵנִים לַבִּנְיָן

אוֹ מִמַּחְצַב אֲבָנִים בְּסַלְעֵי מִדְבַּר-יְהוּדָה –

וּבְגִידֵי זְרוֹעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת הַבּוֹקְעִים מֵעוֹרוֹ הַצָּפוּד

כְּאוֹתוֹת אֱמוּנָה עַל אוֹנִים אַדִּירִים עֲצוּרִים בְּקִרְבָּם –

"שְׁמַע, אַל תִּזְחַל שָׁם כְּצָב, לֹא זֶה הַמָּקוֹם לַחֲלֹם,

בּוֹא אַחֲרַי לָאוּלָם וַחֲטֹף מָקוֹם מִיָּמִין –

אַל תְּצַפֶּה לְשֵׁרוּת, אֶצְלֵנוּ לֹא נִמּוּס, לֹא כִּבּוּד,

טֹל הַכַּף בְּיָדְךָ וְנַעֵר דַּיְסָה לַצַּלַּחַת וּזְלֹל…

שֶׁמָּא תֹּאמַר – לֹא נָאֶה, אוֹ תֵּשֵׁב וּתְצַחְצַח מִלִּים

עַל דָּא וְעַל הָא וְעַל מָה – שׁוּב אוֹדִיעֲךָ כְּיָדִיד

שֶׁבֵּין “הָא” לְבֵין “מָה” בְּטֵלִים תִּסְתַּלֵּק הַדַּיְסָה מִן הַסִּיר

וּזְכוּת תְּהֵא לְךָ רַק לוֹמַר “קַדִּישׁ שֶׁל יָתוֹם” אַחֲרֶיהָ"… – –

הִפְלִיט וְנִדְחַק בַּמָּבוֹא… –

עַד שֶׁכָּלְתָה הַחַמָּה בְּשׁוּלֵי מַעֲרָב אֲדַמְדָּם

וְדִנְדּוּן פַּעֲמוֹנִים צַרְחָנִי נִקְלַע בָּרְחָבָה מוּל הַצְּרִיף –

נִתְכַּנְּסוּ כִּנּוּסִים כִּנּוּסִים בִּמְבוֹא הַטַּבּוּר הַגָּדוֹל,

נְכוֹנִים לֵישֵׁב וְלִסְעֹד סְעוּדָה מַהְבִּילָה שֶׁל עַרְבִית.

כֵּיוָן שֶׁהֵסֵבּוּ יַחְדָּו רָבְתָה הַהֲמוּלָה מִסָּבִיב,

עוֹלוֹת קְרִיאוֹת וּצְרִיחוֹת וּמִינֵי צְעָקוֹת אַדִּירוֹת,

שִׂיחוֹת נִלְאָטוֹת בַּקְּרָנוֹת וּכְרוּזִים נִדְפָּקִים לַטַּבּוּר,

צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל מִקָּצֶה אֶל צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל לַקָּצֶה,

אֵי שָׁם מְדַרְדֵּר עֲבֻתּוֹת, מְחֻסָּן וְכָבֵד קוֹל בָּחוּר,

נוֹקֵב מֵעֶבְרֵי שֻׁלְחָנוֹת מַעֲנֵה נַעֲרָה מְצֻחְצָח,

מַשְׁחִיזִים לְשׁוֹנָם וְשָׂחִים – סִפּוּרִים וְקֻשְׁיוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת

יוֹשְׁבִים דְּחוּקִים בִּכְפִיפָה וּצְמוּדִים כָּתֵף אֶל כָּתֵף

וּבָזֹאת מַטִּילִים כַּפֵּיהֶם עַל מִשְׁטַח הַשֻּׁלְחָן הָאָרֹךְ,

נִתְקָלִים בְּכַף בְּדִיל וּמְטַלְטְלִים בָּהּ מַעֲשֵׂה שַׁעֲשׁוּעִים

מֵהֶם פּוֹשְׂקִים אֶצְבָּעוֹת, סוֹעֲדִים הַכַּף עַל הַבֹּהֶן

וּמַקִּישִׁים בָּהּ לְכָאן וּלְכָאן כְּמִנְהַג הֲנָעַת מַכּוֹשִׁית –

וּמֵהֶם מְטִיחִים אֶגְרוֹפָם אַמִּיצוֹת לְקֶצֶב הַשִּׁיר,

מֵהֶם מְדַפְּקִים רַגְלֵיהֶם בְּעִזּוּז עַל מַרְצֶפֶת הַצְּרִיף

וּמֵהֶם מְכַוְּצִים שִׂפְתוֹתָם כְּמַרְאֵה הָאַבּוּב וְנוֹשְׁפִים

וְיֵשׁ מֵהֶם סְגוּלִים הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה לוֹצְצִים

וּמַשְׁמִיעִים לַחֲנָם בַּצִּבּוּר כְּדֶרֶךְ כְּלֵי זֶמֶר יַחְדָּו.

רַעַשׁ סוֹאֵן, עֵרָנִי, זוֹרֵם בַּטּוּחוֹת וְנוֹהֵר,

סוֹחֵף בְּשִׁטְפּוֹ הַקּוֹלוֹת כְּנַהֲרוֹת צְלִילִים סוֹעֲרִים,

מִתְנַגְּנִים בַּחֲלַל הַצְּרִיף, נִשָֹּאִים וְעוֹלִים לַמָּרוֹם

בְּשִׁפְעַת גְּוָנִים שֶׁל מָחוֹל קַל-עֶבְרָה, מַרְדָּנִי וְנָפֹז

בְּרִבּוֹא רִבּוֹאוֹת קַרְנֵי אוֹר מְרַצְּדוֹת בְּשִׁמְשׁוֹת הַחַשְׁמַל.

בּוֹקְעִים וּבוֹקְעִים הַקּוֹלוֹת, זוֹרְמִים הַצְּלִילִים וְזוֹרְמִים,

מִתְנַפְּצִים אֶל כָּתְלֵי הַ"טְּרַקְלִין" כְּהִדְהוּד טַנְבּוּרִים גְּדוֹלִים,

נִשְׁמָעִים כְּשִׁירָה עֲרֵבָה, גְּבוֹהָה, אֵיתָנִית וְשׁוֹפְעָה –

הוֹלֵךְ עֱזוּזָהּ מֵרָחוֹק עַד לִקְצֵה תְּחוּם הַמַּחֲנֶה

וְטַיָּל בְּשׁוּלֵי הַפַּרְדֵּס יַאֲזִין עוֹד קוֹלָהּ הָרוֹעֵם.

רָנִים וְהוֹלְכִים בְּצִבּוּר, נִצָּבִים עֲלֵיהֶם אֲחֵרִים,

מַשְׁעִינִים זְרוֹעָם עַל כִּתְפֵי הַיּוֹשְׁבִים מֵאֶפֶס מָקוֹם,

פְּנֵיהֶם יוֹקְדוֹת לְהָבִים וְעֵינֵיהֶם מַתִּיזוֹת רְשָׁפִים,

שׁוֹפְעִים אַדִּירוֹת מִגְּרוֹנָם צְלִילֵי שְׂשׂוֹנִים צְעִירִים –

לֹא נִדְמוּ הַקּוֹלוֹת, לֹא שָׁקְטוּ, עַד שֶׁנָּפַל תְּרִיס הָעֵץ

הַסּוֹגֵר עַל אֶשְׁנַב הַמִּטְבָּח וְרֵיחַ דָּשֵׁן וּמְתֻבָּל

פָּרַץ מַהְבִּיל אֶל הַצְּרִיף. כֵּיוָן שֶׁהִבְחִינוּ בְּכָךְ

אָפְסָה הַשִּׁירָה מִן הַפֶּה וְהֵחֵלּוּ מְנִיעִים רָאשֵׁיהֶם

לְעֵבֶר הָאֶשְׁנָב הַפָּרוּץ וּמְלַהְלְהִים בִּלְשׁוֹנָם אֲרֻכּוֹת,

שׁוֹלְחִים זְרוֹעוֹת כּנֶגְדָּם וּמְצַפִּים עֵרָנִים וּדְרוּכִים

לַמְמֻנּוֹת עַל פִּזּוּר הַתַּבְשִׁיל הַקְּרוּיוֹת לְקִצּוּר “מַגִּישׁוֹת”:

נְעָרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, חֲסֻנּוֹת וּזְקוּפוֹת לְהַפְלִיא,

אוֹחֲזוֹת הַמַּגָּשׁ בִּידֵיהֶן וְנִדְחָקוֹת בְּמַעֲבַר הַטַּבּוּר,

עֲטוּרוֹת מִטְפְּחוֹת צִבְעוֹנִין, מַעֲשֵׂה רִקְמָה, לְרֹאשָׁן

וְעוֹטוֹת סִנָּר שֶׁל גּוּמִי לְבַל יִתְגָּאֵל מַלְבּוּשָׁן –

נִקְרָבוֹת דֶּרֶךְ כָּךְ לַמְּסֻבִּים, טוֹעֲנוֹת מַשָּׂאָן עַל הַמֹּתֶן

בִּתְנוּפַת זְרוֹעַ יְמָנִית, לְהָסֵב קְדֵרַת הַמָּרָק

בַּעֲלַת הַמִּדּוֹת לַשֻּׁלְחָן. מִתּוֹךְ שֶׁכִּלּוּ, הֵן חוֹפְזוֹת

תּוֹפְשׂוֹת לַמַּגָּשׁ בִּתְחוּמָיו וְחוֹמְקוֹת בְּשָׁלְחָן בַּת-צְחוֹק

חִנָּנִית אֶל פְּנֵי הַיּוֹשְׁבִים – מִסְתַּכְּלִים הָאוֹכְלִים בַּמֻּגָּשׁ,

שִׁנַּיִם חוֹשְׂפִים רְעֵבוֹת וּמְקַשְׁקְשִׁים לָשׁוֹן בַּחֵךְ

וּבָאֵלֶּה מְעוֹרְרִים כַּפּוֹתָם בְּנִבְכֵי קְדֵרַת הַמָּרָק

וְאוֹסְפִים מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּתָם מָנָה עֲשׂוּיָה בְּשֶׁפַע.

לוֹעֲטִים הַתַּבְשִׁיל הֶחָמִים, לוֹעֲסִים עִם הַפַּת וּבוֹלְעִים,

מַרְטִיטִים תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה שְׁרִירֵי גְרוֹנָם הָאַדִּיר

וְנוּגוּת נִבָּטוֹת עֵינֵיהֶם הָעוֹרְגוֹת לִמְנוּחַת הַלֵּילוֹת – –

– – כִּלּוּ בְּלִיעָתָם הָרַבָּה, נִזְדָּרְזוּ וּפִנוּ הַסַּפְסָל

לָעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וּמְצַפִּים מֵחֲמַת מִעוּטוֹ שֶׁל מָקוֹם.

אֵי שָׁם עוֹד נוֹתַר אַחֲרוֹן, מְגַרְגֵּר קַעֲרִיתוֹ וְחוֹפֵז

נוֹטֵל מִן הַפַּת אֱלֵי פִּיו – מַתִּיז מַבָּטָיו לִצְדָדִין

שֶׁלֹּא יִתְּנוּהוּ זוֹלֵל – וּבְתוֹךְ כָּךְ הוּא מֵגִיס הַקְּדֵרָה

עַד לַשְּׁקַעֲרוּרִית פְּנִימָה – לְבַסּוֹף הוּא סוֹבֵב וְחוֹמֵק.

– – נֶעֶמְדוּ גֻּלְגּוֹלוֹת, גֻּלְגּוֹלוֹת, פָּנִים אֶל פָּנִים וְאֶל עֹרֶף,

מַבָּטִים מִתְנַגְּשִׁים בֶּחָלָל כְּבִרְקֵי כּוֹכָבִים נוֹצְצִים,

זְרוֹעוֹת קְלוּעוֹת בִּזְרוֹעוֹת וְגוּפִים לְגוּפִים צְמוּדִים,

נִדְמִים בְּבִגְדֵי הֶעָמָל לִפְסִילִים אַדִּירֵי הַצּוּרָה

שֶׁהוֹיָה בָּהֶם יָד אֲמוּנָה הַחוֹתְכָה בַּקַוִּים לְהַפְלִיא; –

סוֹאֲנִים, סוֹאֲנִים, יִתְיַצְּבוּ בִּמְלוֹא חֲלָלוֹ שֶׁל הַצְּרִיף.

צְרִיף סְעוּדוֹת זֶה שֶׁל “נַעַן” – “טְרַקְלִין” מָאֳרָךְ וְנִשָּׂא

וּפְתָחִים שְׁלֹשָה לוֹ בִּלְבָד, הָאֶחָד אֶל מִמּוּל הַכִּכָּר

הַחֲשׂוּפָה, מְעֻטֶּרֶת סָבִיב בִּצְרִיפִים וּבָתֵּי הַמּוֹשָׁב.

נִצָּב זֶה הַפֶּתַח מוּרָם וּמְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה טַבּוּרִית

כְּמִנְהַג שְׁעָרִים לְאַרְמוֹן – וּלְמַעַן הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹמַר

שֶׁצּוֹבְאוֹת מִנֶּגְדּוֹ בַּמָּבוֹא דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת,

חוֹרְקוֹת עַל צִירִים כְּפוּלִים וּרְפוּדוֹת רֶשֶׁת שְׁזוּרָה

וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר: רֶשֶׁת זֹאת מַעֲשֵׂה מוֹתָרוֹת גְּדוֹלִים הִיא

וּבָאָה לְרַמֵּז בִּצְנִיעוּת שֶׁעַד כָּאן רְשׁוּת נְתוּנָה

לְבַעֲלֵי-כָּנָף וּפוֹסְעֵי-עַל-אַרְבַּע וּשְׁאָר יְצוּרִים מַזִּיקִים

רוֹצֶה לוֹמַר – דְּבוֹרִים וּצְרָעוֹת, פִּשְׁפְּשִׁים וַחֲרָקִים וּזְבוּבִים,

מֵהֶם מְהַלְּכֵי עַל שִׁשָּׁה וּמֵהֶם פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם,

בְּרִיוֹת מְשֻׁנּוֹת וְזָרוֹת הַמְגַלְגְּלוֹת דַּרְכֵיהֶן בְּצִנְעָה

בַּחֲרַכֵּי מְבוֹאוֹת נִסְתָּרִים וּבְעַד זְגוּגִיּוֹת רְסוּקוֹת,

בֵּין רַעֲפֵי הַגַּג הַפְּלוּשִׁים וּבַחֲתִירוֹת לְמַרְגְּלוֹת הַצְּרִיף.

וְיֵשׁ מֵהֶן חֲצוּפוֹת הַנּוֹהֲגוֹת מִנְהָג שֶׁל אַדְנוּת

וּמִסְתָּעֲרוֹת, מַעֲשֵׂה שַׁלִּיטִים, בִּכְנִיסַת הַטַּבּוּר הַגְּדוֹלָה

וְחוֹפְזוֹת נַעֲלָמוֹת בֶּחָלָל תּוֹךְ זִמְזוּם הַנִּשְׁמָע בִּתְרוּעָה.

הִתְקִינוּ בְּנֵי “נַעַן” שֶׁיְּהֵא תְּחוּם מוֹשָׁב מְבֻדָּד

וְלֹא יִתְנַגֵּף עַם בְּעָם, אָמְרוּ וְשָׁזְרוּ הַפֶּתַח

מַעֲשֶׂה כְּבָרָה עֲבֻתָּה וְלֹא שָׁאֲפוּ רוּחַ

עַד שֶׁמְּצָאוּהָ פְּרוּצָה בְּאֶחָד מִימֵי הַתַּמּוּז

וְחָזְרוּ סָעֲרוּ בַּעֲדָהּ סִיעוֹת סִיעוֹת זְבוּבִים –

גָּדַל הַקֶּצֶף מִנְּשוֹא וּמִהֲרוּ דַּעַת פֵּשֶׁר דָּבָר –

מִי הוּא שֶׁהֵעֵז לָשִׁית יָד בִּמְחִיצַת חוּטֵי הַבַּרְזֶל,

הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּיָדָם וְטָרְחוּ לַעֲקֹב הָעִנְיָן

וּלְשִׁבְחָם יֵאָמֵר בַּכָּתוּב, שֶׁעוֹדָם מְבַקְשִׁים עַד הַיּוֹם – –

– עִם עֶרֶב כִּכְלוֹת הֶעָמָל נִתְכַּנְּסוּ שַׁיָּרוֹת, שַׁיָּרוֹת

וְכָל עוֹד נִצֶּבֶת חַמָּה בְּשִׁפּוּלֵי הַפַּרְדֵּס בַּמַּעֲרָב

יַעַמְדוּ אֶל הַפֶּתַח מִשְּׂמֹאל בִּמְקוֹם שֶׁקָּבוּעַ אֵיתָן

כְּלוֹנָס מִזְדַּקֵּף עֲקֻמּוֹת וְלוּחַ נִשָּׂא בְּרֹאשׁוֹ,

יֵאָמֵר לוֹ “עַמּוּד מוֹדָעוֹת” וְהוּא בֶּן יִחוּס וְחָשׁוּב,

שֶׁכֵּן מִתְחַדְּשִׁים עַל גַּבּוֹ בְּכָל יוֹם “מַעֲשֵׂי בְרֵאשִׁית”,

הֱוֵה אוֹמֵר מַעְיַן חִדּוּשִׁים: “הוֹדָעוֹת”, “הַזְהָרוֹת”, “בַּקָּשׁוֹת”

‘קְרִיאוֹת’, קֻבְלָנוֹת', ‘פְּגִישׁוֹת’, ‘לֵדוֹת’, ‘תְּאוּנוֹת’ וּ’מִקְרִים',

‘שִׂיחוֹת’, ‘הַרְצָאוֹת’, ‘מְסִבּוֹת’, ‘רְשִׁימוֹת’, ‘הוֹצָאוֹת’, ‘הַכְנָסוֹת’

כִּמְגִלּוֹת יוּחֲסִין יַעֲטֶה שִׁפְעַת נְיָרוֹת כְּבוּדִים,

אֲרֻכִּים מֵעַל פִּי מִדּוֹתָיו, נַנָּסִים הַנִּרְאִים בְּקשִׁי,

מֵהֶם קְבוּעִים וּנְעוּצִים בִּמְלוֹא קוֹמָתוֹ שֶׁל עַמּוּד

וּמֵהֶם נְתוּנִים וְשׁוֹפְעִים לְרָחְבּוֹ עַד מְבוֹא הַטַּבּוּר,

מִין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, מִקְלַעַת שְׁתִי וָעֵרֶב,

עַד שֶׁאֵין הָעַיִן מַשֶּׂגֶת לְהַבְחִין בֵּין גַּלֵּי הַכָּתוּב

אַיֵּה רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל “פְּגִישָׁה” וּמַה תַּכְלִיתָהּ שֶׁל “לֵדָה”,

אֵיזֶה מְקוֹר הַ"תְּאוּנוֹת" וּמֵאַיִן תָּבוֹא “אַזְהָרָה”…

מִתְנוֹפֵף עֲלֵיהֶם בְּגָאוֹן לְרוּחַ עַרְבִית קַלִּילָה

פַּס קְלָף מְעֻבָּשׁ וְיָרֹק, נִצְמָד לָעַמּוּד בְּנִסִּים,

כֻּלּוֹ אוֹמֵר קֶצֶף וָזַעַף, קוֹרֵא מְדָנִים וּמַרְדּוּת,

נוֹסְסוֹת בִּפְאַת קָרַחְתּוֹ שְׁתַּיִם מִלִּים שְׁחוּקוֹת,

אַחַת עַל צַוַּאר חֲבֶרְתָּהּ מְאֻחוֹת בַּטַּבּוּר וּדְבוּקוֹת

כְּדֶרֶךְ מִסְפָּרַיִם לְטוּשׁוֹת – מְרַמְּזוֹת: “הַיּוֹם מִסְתַּפְּרִים”…

אַדִּירֵי מַחְלָפוֹת בְּנֵי “נַעַן” וְחֵן וְאוֹנִים בִּשְׂעָרָם

וּמָסֹרֶת דּוֹרוֹת הֵם נוֹצְרִים מִימֵי עֱזוּזוֹ שֶׁל שִׁמִשׁוֹן.

– – צוֹבְאִים מִסָּבִיב לָעמּוּד וְרַבָּה הַתְּכוּנָה וּגְדוֹלָה: –

שַׁוּוּ בִּלְבַבְכֶם הַנִּסִּים – נִתְבַּקְּעוּ עַד לְקַ"ן אֶפְרוֹחִים,

מַעֲשֶׂה שֶׁאֵינוֹ בְּכָל עֵת וְסִימַן בְּרָכָה הוּא הַפַּעַם.

– – אוּרִי עָקַר לִרְחוֹבוֹת – מִסְתַּבְּרִים הַדְּבָרִים מֵעַצְמָם

שֶׁהָלַךְ כַּמִּשְׁפָּט וְכַחֹק לִתְקוּפַת מַחֲצִית הַשָּׁנָה

לִהְיוֹת בְּעֶזְרַת הוֹרָתוֹ בְּפּוֹלִין שֶׁמֵּעֵבֶר לַיָּם.

קוֹרְאִים וּמְשִׂיחִים וְקוֹרְאִים וְהַלֵּב מִתְאַוֶּה עוֹד וְעוֹד: –

“מַפַּאיְ’נִיק” הַסּוּס הָאָצִיל, עֶצֶם נָקְעָה לוֹ הַיּוֹם

כְּפָאוּהוּ רִתְמָה כְּפוּלָה לַעֲגָלָה גְּדוֹלָה שֶׁל חָצִיר –

פָּרַץ וּמָרַד בָּעֶגְלוֹן וּבָעַט בִּמְרִירוּת לַאֲחוֹרָיו

וְלוּלֵי הַיָּצוּל הַגָּדוֹל הָיָה מִתְמַלֵּט וּפוֹרֵעַ –

פָּגַע בַּכְּלוֹנָס וְנִפְגַּע – עַתָּה הוּא מֻטָּל מְחֻבָּשׁ.

נִתְעַמְעֲמוּ הַלְּבָבוֹת בֶּחָזֶה – “מַפַּאיְ’נִיק”, עָלָיו גַּאֲוָתָם,

בְּהֵמָה אֲצִילָה וְגִזְעִית חֲסֻנָּה וְאַדִּירַת הֶחָזוּת

וּבְכָל אֵלֶּה קַוֶּיהָ דַּקִּים מַעֲשֵׂה בְּרִיאָה לְמוֹפֵת.

עֲטָרוּהָ כִּנּוּי שֶׁל חִבָּה – אוֹת לֶאֱמוּנִים וִיקָר

וּקְרָאוּהָ – שֶׁהָיְתָה זִכָּרוֹן לַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּינוֹתָם –

אֵין תְּחוּמִים נְהוּגִים כָּל עִקָּר בְּאַחֲוַת הַחַיִּים הַקְּדוֹשָׁה

שָׁם מוֹשְׁכִים בְּרִתְמוֹת הֶעָמָל הָאָדָם וְהַפֶּרֶד יַחְדָּו –

– קוֹרְאִים וּמְשִׂיחִים וְקוֹרְאִים וְהַלֵּב מִתְאַוֶּה עוֹד וְעוֹד: –

– – כָּלְתָה עֲבוֹדַת הַמִּקְלַחַת – בִּנְיָן מְעֻטָּר וְנָאֶה,

נִצָּב מִתְלַבְנֵן וּמַבְהִיק בְּשִׁפּוּעַ שֶׁל קֶרֶן צְפוֹנִית –

מַעֲשֵׂה יְצִיקָה מְתֻכָּן וְזוֹרֵחַ בְּהוֹד פַּשְׁטוּתוֹ.

נִתְּזוּ בָּעֵינַיִם סָבִיב, זַהֲרוּרִים, זַהֲרוּרִים שֶׁל שָׂשׂוֹן.

דְּבַר הַמִּקְלַחַת רָצִין – עִנְיָן מְיַגֵּעַ מִכְּבָר

וְהִרְבָּה לְהַטְרִיד בִּזְמַנּוֹ וּמַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: –

בָּנוּ בֵּית מֶרְחָץ לְעַצְמָם וְהִסְפִּיק לְשַׁמֵּשׁ בְּשֶׁפַע,

עַד שֶׁנִּתְעוֹפְפוּ הַשָּׁנִים וּבָאוּ “עֲלִיּוֹת”, “עֲלִיּוֹת”,

נִתְרַחֲבוּ הַגְּבוּלִין בַּמּוֹשָׁב וְנִצְטַמְצְמוּ מְקוֹמוֹת הָרְחִיצָה.

גָּרְמוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁהָיוּ מִתְנַגְּשִׁים אִישׁ בְּאִישׁ

וְאִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ מִתְנַפְּצוֹת, שֶׁמָּעַט הַמָּקוֹם עֲבוּרָם.

קִרְקְרוּ כְּתָלִים רְעוּעִים וְנִתְּצָה הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַגְּדוֹלָה,

הֵחֵלּוּ נְפָצֶיהָ מְשַׁמְּשִׁים דְּמֵי פִּצּוּי הֶזֵּקוֹת לִיחִידִים,

אֲסָפוּם צִבּוּרִים, צִבּוּרִים מִקַּרְנוֹת הַ"מֶּרְחָץ" הָרְסוּקִים

וְהָיוּ מְגַלְּחִים זְקָנָם בְּסִתְרֵי אָהֳלֵיהֶם מֵאֹנֶס.

לְיָמִים נֶעֶקְרָה הַמְּחִיצָה הָעוֹמְדָה בֵּין זְכָרִים לִנְקֵבוֹת,

אָרַךְ הַמֶּרְחָץ בְּלִי דַי וְהָיוּ הַגְּבָרִים מִתְעַמְּדִים

מִבַּחוּץ, מִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמִתְרַחֲקִים מֵהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה,

מַשְׁחִיזִים מַבָּטִים צְנוּעִים וּמְצַפִּים לִכְלוֹת הָרְחִיצָה.

קָדְרוּ הָרוּחוֹת בַּמוֹשָׁב וְלֹא שָׁרְתָה הַמְּנוּחָה בּוֹ

עַד שֶׁטָּרְחוּ וְגָמְרוּ לְהָקִים “מֶרְחָצָה” גְּדוֹלָה

מְשֻׁפֶּרֶת וַחֲדִישָׁה בְּתַכְלִית וּקְבוּעָה לְמִנְיַן הַנְּפָשׁוֹת,

מַעֲשֶׂה בַּעֲקֵב אֲמִירָה: – יָרוּ הַמַּסָּד וּבָנוּ… –

עַתָּה מִתְבַּהֵק מֵרָחוֹק הַ"מֶּרְחָץ" הַלָּבָן בִּגְאוֹנוֹ –

וּמְסַפְּרִים רִאשׁוֹנִים שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹת הַתִּפְאֶרֶת פְּנִימָה

כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה וְיוֹתֵר – עַיִן לֹא רָאֲתָה –

וְעוֹד יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקְּבוּעָה אַסְפַּקְלַרְיָה שָׁם בַּת-מִדּוֹת,

כָּל הַנּוֹתֵן בָּהּ עֵינָיו – בְּמַעְיָן שֶׁל קְסָמִים הוּא טוֹבֵל,

מִתְכַּרְכֵּם הַפַּרְצוּף, מַעֲשֵׂה-נֵס, מִתְמַשֵּׁךְ וְהוֹלֵךְ לִצְדָדִין

דֶּרֶךְ כַּמָּה אַמּוֹת וְשׁוּב הוּא חוֹזֵר, מִתְמַעֵט

וּבוֹקֵעַ לְעֹמֶק הָאַסְפַּקְלַרְיָה כְּמַרְאֵה צִנּוֹר לְהַפְלִיא –

וְכֵן שְׁאָר פְּלָאוֹת, נִשְׁמָעוֹת כְּסִפּוּרֵי אַגָּדָה

וּמַרְחִיבוֹת דַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם – זֹאת פָּרָשַׁת הַמִּקְלַחַת –

קוֹרְאִים וּמְשִׂיחִים וְקוֹרְאִים וְהַלֵּב מִתְאַוֶּה עוֹד וְעוֹד: –

– – שְׁמַרְיָה, אִישׁ הַקִּבּוּץ, שָׁב מִמַּסָּעוֹת רְחוֹקִים

בְּאַרְצוֹת לִיטָא וּפּוֹלִין וְהִקְדִּים לַחֲזֹר הַפַּעַם.

שְׁמוּעוֹת נִקְלָטוֹת פֹּה וָשָׁם שֶׁתָּשְׁשׁוּ כֹּחוֹתָיו בַּדְּרָכִים

וְנָפַל לְמִשְׁכָּב עִם בּוֹאוֹ. צַר הַדָּבָר עַד מְאֹד:

שְׁמַרְיָה בָּחוּר מְבֹרָךְ, לֵב זָהָב יִשָּׂא בְּקִרְבּוֹ,

רוּחוֹ סְעָרָה בַּמִּדְבָּר וּפִיו מֵפִיק פְּנִינִים –

מִי יִתֵּן וְיַחֲלִים מְהֵרָה – – – –

– – – – סִימָן טוֹב, סִימָן טוֹב לְכֻלָּם,

לְאִיזִי וּלְרוּת הַבְּרוּכִים נוֹלַד לְמַזָּל בְּנָם הַבְּכוֹר,

וָיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: – “נִמְרוֹד”, בְּדֶרֶךְ מָשָׁל,

לֵאמֹר שֶׁהִנֵּהוּ רִאשׁוֹן לְאָבוֹת שֶׁמָּרְדוּ בַּיָּשָׁן

וּבָאוּ הֲלוֹם לְהָקִים זֶרַע אֱמֶת חֲדָשָׁה… –

– צַלְצְלוּ מַזְלְגוֹת וּסְפָלִים, שְֹאוּ הַעֲבִירוּ הַקּוֹל! – – –

– וְכֵן הָלְאָה נְיָרוֹת וּנְיָרוֹת, גְּוִילִים וּבְנֵי גְּוִילִים,

אֵין קֵץ וְתַכְלִית לַכָּתוּב, אֵין סוֹף וְאַחֲרִית לַמְדֻבָּר,

הַלֵּב מִתְאַוֶּה עוֹד וְעוֹד וּמְשִׂיחִין שׁוּב שִׂיחוֹת שֶׁל חֻלִּין,

גּוֹעֲשִׁים הַקּוֹלוֹת וְהוֹלְכִים וְנִדְפָּק צִלְצוּלָם לַקְּרָנוֹת: –

– "מַה תֹּאמְרוּ בָּעִנְיָן – אַף הָעֶרֶב אֵחַר הַטְּרַקְטוֹר לָשׁוּב,

פְּלִיאָה שֶׁל מַמָּשׁ בַּדְּבָרִים, שֶׁיָּדוּעַ – נוֹהֵג בּוֹ אַךְ “בֶּבְּס”

גְּבַרְתָּן מִיּוֹצְאֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁשְּׁרִירָיו מְבַקְּעִים כֻּתָּנְתוֹ

וַחֲתִימַת שָׂפָם יֵשׁ לוֹ – מַעֲשֵׂה תִּפְאָרָה לְהַפְלִיא,

תּוֹפֵשׂ בַּהֶגֶה הִנֵּהוּ – זֶה לוֹ עִדָּן וְעִדָּן.

אַךְ מָסֹרֶת הִיא מְקֻבֶּלֶת לָבוֹא עִם בִּיאַת הַחַמָּה,

עַתָּה מְשִׂיחִין בָּעִנְיָן – שֶׁכִּלּוּ לֶאֱכֹל וְלֹא שָׁב.

– נִצְּבוּ יוֹם תָּמִים בַּחַמָּה וְקָדְחוּ הַבְּאֵר הַחֲדָשָׁה,

הֶעֱלוּ, הֶעֱלוּ, הֶעֱלוּ וְחֶרֶס בְּיָדָם הֶעֱלוּ…

מַיִם הִבְטִיחוּ בְּשֶׁפַע וְאָמְרוּ שֶׁתִּכְלֶה הַמְּלָאכָה

עַד תֹּם הַבִּנְיָן לָעוֹלִים הַנִּבְנֶה בְּשׁוּלֵי הַמָּקוֹם,

הִבְטִיחוּ וְאָמְרוּ וְלֹא הָא – שֶׁעוֹמְדִים בְּרֵאשִׁית קְדִיחָה.

כִּתְּרוּ תּוֹךְ שִׂיחָה אֶת רָזִילִי – הַסָּב הַנִּפְלָא בַּקִּבּוּץ,

שֶׁבָּרִי וּבָדוּק לוֹ הֵיטֵב עִנְיַן הַבְּאֵר הַקְּדוּחָה,

כִּי יָמִים תְּמִימִים הוּא סוֹבֵב בְּכִכַּר הַמּוֹשָׁב וְהוֹגֶה

וְאוֹמֵד אֻמְדָּנוֹת שֶׁל דִּיּוּק עַד לִקְצֵה חוּט הַשַּׂעֲרָה

כַּמָּה מִדּוֹת שֶׁל דִּמְיוֹן בִּדְבַר הֶסְפֵּק הַמֵּימוֹת.

– מְחַיֵּךְ בִּשְׂפָמוֹ רָזִילִי וּמֵשִׁיב שְׂפַת פַּשְׁטָן חֲלָקָה,

(נֶהֱנֶה עַל רִבּוּי הַשּׁוֹאֲלִים וּמְקַמֵּץ בְּמִלִּים בְּמַפְגִּיעַ) –

שֶׁדְּבַר הַבְּאֵר הוּא רָצִין וְעִנְיָן לַעֲנוֹת בּוֹ מְאֹד,

לֹא כָּל הַמֵּבִין הוּא מֵּבִין וְלֹא כָּל הַיּוֹדֵעַ בָּרִי לוֹ.

כְּפָאוֹ יִצְרוֹ לְהַאֲמִין שֶׁחָבִית הַבֶּטוֹן הַגְּדוֹלָה

לֹא תְּמַלֵּא הַמִּדָּה וְתִמְעַט לְמֵימֵי הַבְּאֵר,

וַדַּאי שֶׁחוֹמֵד הוּא לָצוֹן – הֵן נִרְאִים הַדְּבָרִים בַּעֲלִיל –

נִקְדַּחַת, נִקְדַּחַת הַבְּאֵר שָׁבוּעוֹת שְׁלֹשָה בְּמִסְפָּר

וְשׁוּב לֹא עָלְתָה, כָּל עִקָּר, לַחְלוּחִית שֶׁכַּזַּיִת לְאוֹת.

אָמְרוּ וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ וְרָזִילִי הַסָּב בְּשֶׁלּוֹ: –

“נַעַן” – גִּבְעָה שְׁפוּלָה הִיא, קַרְקַע חֲרֵבָה וְחוֹלִית,

וְאֵין בָּהּ שִׁעוּר שֶׁל אַמּוֹת מְרֻבֶּה מֵעַל פְּנֵי הַמּוּצָק –

שֶׁהוּא, כְּיָדוּעַ, קַרְקַע זִבּוּרִית, שְׁחוֹרָה וְלֶחָה,

וּמְצוּיִים בָּהּ הַמַּיִם בְּשֶׁפַע – קַלּוּת רֹאשׁ לֹא יִנְהַג הַזָּקֵן

וּדְבָרִים הֵם שֶׁל טַעַם בְּפִיו – עֵדוּת אֱמוּנִים וּבִטְחָה

בִּזְקָנוֹ הַקָּצוּץ, הַמַּכְסִיף, הַגָּזוּז בְּתִפְאֶרֶת אָמָּן

כַּכָּתוּב בְּהִלְכוֹת רִאשׁוֹנִים – אַדִּירֵי רוּחַ וֶעֱזוּז

וְכַבִּירֵי מַחְלָפוֹת וְזָקָן.

נָדַם הַשָּׁאוֹן. עוֹד נוֹתְרוּ פֹּה וָשָׁם קִבּוּצִים, קִבּוּצִים,

מְכַלִּים בֵּינוֹתָם זְנַב-שִׂיחָה עַל דְּבָרִים שֶׁעִנְיָנָם מְרֻבֶּה –

עוֹד זוּגוֹת צוֹעֲדִים בַּחֲשַׁאי, מַרְחִיקִים לְאִטָּם מִן הַצְּרִיף,

אֵלֶּה פּוֹסְעִים לִמְנוּחָה, לַחֲלִיצַת עֲצָמוֹת יְגֵעוֹת

מֵעָמָל עַקְשָׁנִי וְכָבֵד בִּיצִיקַת הַבֶּטוֹן עַל גַּגּוֹת –

מֵהֶם צְעִירִים בְּיוֹתֵר – נִגְרָרִים אַחַר כֹּסֶף לִבָּם

וּפוֹרְשִׁים כִּצְלָלִים לַגְּבָעוֹת אֶל בֵּינוֹת מִשְׁעוֹלִים נַעֲלָמִים

לְבַקֵּשׁ בַּמַּחְשָׁךְ וּבַדְּמִי שַׁעֲרֵי עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים

שֶׁמְּרַחֲפִים עֲלֵיהֶם קַלִּילוֹת רַק כְּרוּבֵי אַגָּדָה וַחֲלוֹם.

וְזוּגוֹת בֵּינֵיהֶם אֲחֵרִים הַנִּתְעִים בֵּין שְׁבִילֵי הַפַּרְדֵּס,

רוּחָם סַעֲרַת יְשִׁימוֹן וְלִבָּם כְּיַמֵּי לֶהָבָה,

הוֹלְכִים הֵם כָּתֵף אֶל כָּתֵף, פּוֹסְעִים צְנוּעוֹת וְשׁוֹתְקִים…

אֵין חִלּוּף דְּבָרִים בֵּינֵיהֶם, אֵין שִׂיחַ, לֹא רַחַשׁ, לֹא קוֹל,

אֲרֻכִּים, אֲרֻכִּים וּרְחוֹקִים מִשְׂתָּרְעִים הַשְּׁבִילִים מִנֶּגְדָּם –

זוֹהֲרִים בְּנֹגַהּ הַסַּהַר הַשָּׁט בֵּין אִיֵּי הַזָּהָב –

וּמוֹנִים בְּעֶרְגָּה חֲרִישִׁית מִצְעֲדֵי רַגְלֵיהֶם הַלֵּאוֹת…

אָז יֵשׁ וּפִתְאֹם יִתְמַלֵּט מֵחֲזֵה הָאֶחָד שֶׁבָּהֶם

מִזְמוֹר הַפְּלָאִים הַנִּצְנָע הַזּוֹרֵם בָּעוֹרְקִים וְנוֹהֵר

כְּאֶשֶׁד קוֹצֵף, מַרְדָּנִי, כְּלַבָּה בְּבֶטֶן הָרִים –

גֵּאֶה וְשׁוֹפֵעַ יִפְרֹץ וּפָשַׁט בַּמֶּרְחָב מִסָּבִיב

זֶה רֶנֶן הָאֵשׁ הַקּוֹדֵחַ, זֶה שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁבַּלֵּב…

וְכָךְ בְּלֹא עֵת וּמוֹעֵד יַעַצְרוּ בְּדַרְכָּם הָאִלְּמָה,

חָזֶה אֶל חָזֶה יִתִיַצְּבוּ וְהֵסֵבּוּ קָדְקֹד אֶל קָדְקֹד,

עֵינֵיהֶם אֲבוּקוֹת לוֹחֲכוֹת אֲפֵלַת הַמִּדְבָּר הָרוֹדֵם

וְשִׁירָם כַּחֲלִיל הָרוֹעִים הַנּוֹקֵב דִּמְמַת שַׁחֲרִית,

לְפֶתַע יֶחְדַּל זֶה שִׁירָם הַנִּשָּׂא עַל כַּנְפוֹת הַיְשִׁימוֹן,

גּוּפִים יִתְנַגְּשׁוּ בְּגוּפִים תּוֹךְ עִמְקֵי הַדְּמָמָה הַלֵּילִית,

כְּאֶבֶן בְּאֶבֶן בָּאוֹת לַסְעִיר אֶת הָאֵשׁ הָעוֹלָה,

אָדֹם וְנוֹרָא יְלֹהַט אָז לִבָּם בְּכִשּׁוּף לֶהָבוֹת,

אָדֹם וְנוֹרָא בְּדָמָם, אָדֹם וְנוֹרָא שִׂפְתֵיהֶם –

וּנְשִׁיקָה אֱלֹהִית גְּבוֹהָה, אֲרֻכָּה כְּדַרְכּוֹ שֶׁל יָרֵחַ

תַּרְתִּית נְשִׁימַת אַהֲבָתָם. אָז נֹפֶשׁ יֵרֵד בָּעֲרָבָה.

מָה הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַכּוֹבֵשׁ לְבָבָם בַּלֵּילוֹת,

בְּהְיוֹתָם נִלְאֵי מֵעָמָל וְגוּפָם נִקְשָׁה מִפָּרֶךְ,

לָשִׁית רוּחָם הַיְגֵעָה בְּצִמְאוֹן הַחַיִּים בַּמִּדְבָּר,

הֲלֹא אֵין מַרְגֵּעָה וְאֵין נֹפֶשׁ לְנוֹף גּוּפֵיהֶם הַטּוֹבִים

וְאֵיכָה זֶה יָקוּמוּ עִם שַׁחַר כַּתֵּף אֶת מַשָּׂא הַבִּנְיָן?

וּמִי הַנּוֹשֵׂא בְּלִבָּם לַפִּידוֹת אֱמוּנִים וְאַחֲרִית

בְּכִשְׁלוֹן יְגִיעָם בַּחַמָּה, בְּעִצְּבוֹן רוּחוֹתָם, בִּסְפֵקָם?

כִּי הֵן גַּם יַלְדֵיהֶם יַעֲלוּ כְּדַרְדַּר הַחוֹלוֹת הַצָּנוּם

וְגַם נְשֵׁיהֶם הָרַכּוֹת כְּלַהֶבֶת הַנֵּר הַדּוֹעֵךְ…

– שָׁאַלְתִּי לְמֵרֵעִי הָאֶחָד הַהוֹלֵךְ עִמָּדִי מִשְּׂמֹאלִי

וְחוֹשֵׂף הַמַּרְאוֹת לְעֵינַי כַּחֲשׂוֹף מַטְמוֹנִים נִגְנָזִים –

"לֹא יָדַעְתָּ טִיבָן שֶׁל בְּנוֹתֵינוּ? – הֱשִׁיבַנִי רֵעִי בְּפָנַי,

הֵן הוֹלֵךְ לִבְלוּבָן מֵרָחוֹק – וְיָדוּעַ לַכֹּל מַעֲשֶׂה

שֶׁהָיָה רַק בַּסְּתָו הַחוֹלֵף: הִרְבּוּ הַגְּשָׁמִים לְהַשְׁחִית

וְהִקְדִּים אָז הַחֹרֶף לָבוֹא, נִתְמַלְּאוּ לִבּוֹתֵינוּ חֲשָׁשׁ,

פֶּן יֶחֱרַב הַיְבוּל בַּשָּׂדוֹת – גַּם חָדַלְנוּ מִצֵּאת לַעֲבֹד

בַּקָּרָה וּבְמַיִם שׁוֹטְפִים וַנְּהִי רַק יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים

בְּאוֹתָם הַיָּמִים הָאֲפוֹרִים וּמְצַפִּים לְנִסִּים מִמָּרוֹם

בְּפָנִים חֲמוּצוֹת, זוֹעֲפוֹת וּבְעֵינַיִם קְפוּאוֹת מִתּוּגָה.

וְכֵן הָיִינוּ יוֹשְׁבִים יָמִים וְלֵילוֹת בְּלִי נִיד –

בַּמַּחְסָן כְּבָר אָזַל הַמָּזוֹן וּבָרֶפֶת אָפֵס מִסְפּוֹא,

וְזֹאת לֹא זֹאת הֵן בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ לִרְתֹּם עֲגָלָה

וּלְהָבִיא צֵידָה מֵרְחוֹבוֹת, מֶרְחַק מַחֲצִית הַשָּׁעָה

עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּשׁוּ הַדְּרָכִים בַּמַּבּוּל וְהֶעֱמִיקוּ הַבֹּץ וְהָרֶפֶשׁ

כְּדֵי מִדַּת אַמָּה שְׁלֵמָה, טָבְעוּ הַגַּלְגַּלִּים בַּטִּיט

וְהָיָה עוֹד הַטֹּרַח גָּדוֹל לְחַלֵּץ הָעֲגָלָה מִצּוּלָהּ,

הַחֲזִירָהּ בְּעָמָל לֶחָצֵר – וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקֶצֶף…

נִסְתַּם הֶחָזוֹן מִן הַלֵּב, וּשְׁרוּיִים הָיִינוּ בְּצַעַר

וְנֶאֱסָפִים בָּעֶרֶב אֶל צְרִיף-הָאֹכֶל הַגָּדוֹל

לֵישֵׁב שֶׁבֶת אַחִים בַּצָּרָה וּלְגָרֵשׁ הַשִּׁעֲמוּם בִּמְעַט.

הָיוּ בַּעֲלֵי-הַנֶּפֶשׁ פּוֹתְחִים וּמוֹשְׁכִים סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת,

נִדְפָּקוֹת מֵאֹזֶן אֶל אֹזֶן וּבְרוּחַ הַחֹרֶף מִתְעוֹפְפוֹת,

בְּלֹא כָּל פָּנִים קַשּׁוּבוֹת וּבְלֹא נִיד עַפְעַף מַאֲזִין –

שֶׁהָיוּ יְגֵעִים עַד אֵין קֵץ מִבַּטָּלָה הַכְּפוּיָה מֵאֹנֶס.

לְבַסּוֹף הָיוּ מִשְׁתַּתְּקִים וְשׁוֹקְעִים בַּדְּמָמָה הַכְּבֵדָה.

עַד שֶׁקָּרָה הַדָּבָר בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת סוֹף טֵבֵת:

הַמַּיִם שָׁטְפוּ וְשָׁטְפוּ, הָרוּחַ הוֹסִיף וְיִלֵּל,

וְאָנוּ עוֹד שֶׁבֶת הוֹסַפְנוּ כְּמִשְׁפַּט הַלֵּילוֹת הַחוֹלְפִים.

לְפֶתַע קָרַע אֶת הַדְּמִי קוֹל צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל וְהוֹלֵךְ,

מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה וּפוֹרֵץ בְּרַעַם אָרֹךְ וְאַדִּיר,

לְרֶגַע דָּמָה עַד מְאֹד לִמְטַר מַטְבְּעוֹת מִשְׁתַּקְשֵׁק,

שֶׁנָּפַל מֵרָקִיעַ עַל גַּב רִצְפַּת שַׁיִש שָׁקוּף וְאָצִיל.

תְּחִלָּה נִשְׁמַע קַר זֶה הַצְּחוֹק וְהִכָּה כְּבָרָק תּוֹךְ הָאֹפֶל,

אַךְ מְעַט וּמְעַט הִתְלַהֵט וְאָפַף אֶת הַכֹּל בִּצְלִילָיו,

נִבְקְעָה הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּצְּרִיף, הַמָּלֵא עַד תֻּמּוֹ,

פֹּה וָשָׁם כְּבָר הִזְקִיפוּ רָאשִׁים, פֹּה וָשָׁם כְּבָר דָּלְקוּ אִישׁוֹנִים,

לַחֲקֹר לֹא חָקְרוּ, יָדְעוּ הַצּוֹחֶקֶת מִי הִיא בֵּינוֹתָם –

הָיְתָה כְּתָמִיד זֹאת שׁוֹשַׁנְכָּה (כִּנּוּי זֶה כִּנּוּהָ לְחֵן),

צַחֲקָנִית הַקִּבּוּץ הַיָּפָה (שֶׁנּוֹלְדָה בְּמַזָּל מְבֹרָךְ

בֵּין הָרֵי-הַגִּלְבֹּעַ בָּעֵמֶק – בְּעוֹד הוּא צָעִיר וְעָקָר –

וּמְסַפְּרִים מַכָּרֶיהָ מֵאָז, שֶׁפָּרְחָה הַתְּנוּבָה אָז בַּגַּי

וְיֵשׁ מוֹכִיחִים בַּעֲלִיל, כִּי בְּיוֹם הֻלַּדְתָּה שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה

הֵחֵלּוּ הָרֵי-הַקְּלָלָה שׁוֹפְעִים בְּרָכָה לְמַכְבִּיר). – –

אָהוֹב אֲהַבְנוּהָ מְאֹד, שֶׁכֵּן רָן בָּה שָׂשׂוֹן מְמֻשָּׁךְ

וְיָדְעָה לְשַׁחֵר פְּנֵי כֹּל בְּחֶדְוָה וּבִצְחוֹק נַצְחָנִי.

לְפָפַתְנוּ עַל-כֵּן בְּקוֹלָהּ, וְסִיְּעוּ אֲחֵרִים בְּיָדָהּ –

וּמִיָּד וּפָרַצְנוּ כֻּלָּנוּ עִמָּהּ בְּשָּׁאוֹן.

נִתְרַחֲבוּ הַלְּבָבוֹת מֵחֶדְוָה, וְהַשֶּׁקֶט כְּמוֹ נֶעֱלַם,

אוֹ בָּרַח, אוֹ נוֹתַר מְעֻמָּד מִתְפַּלֵּא עַל תִּפְאֶרֶת הַגִּיל,

עַל רַעַם הַצְּחוֹק הַנּוֹעָז, עַל אוֹנֵי הַחַיִּים הַטְּמוּנִים

בְּגוּפִים אֲפוֹרִים רוֹטְטִים, לִמּוּדֵי תְּלָאָה וְעָמָל –

חִשֵּׁב אָז הַצְּרִיף לְהִבָּקַע מִן הַחֹם הַדּוֹלֵק בַּגְּוִיָּה,

עוֹפְפוּ חֲלוֹמוֹת בָּאֲוִיר, גּוּפִים הִתְנַשְּׁקוּ בְּגוּפִים,

סַפְסָלִים הוּרְמוּ עַל זְרוֹעוֹת וְהֻצְּגוּ עֲרֵמָה בַּפִּנּוֹת,

שֻׁלְחֲנוֹת-סְעוּדָה אֲרֻכִּים, עֲלֵיהֶם סַפְסָלִים הֲפוּכִים

פֻּנּוּ מֵאֶמְצַע הָאוּלָם וְנִבְנוּ נִדְבָּכִים, נִדְבָּכִים,

לְצִדֵּי הַקִּירוֹת שֶׁבַּצְּרִיף. הָיָה רַעַשׁ סוֹעֵר וְרוֹנֵן.

מִנִּבְכֵי הַקּוֹלוֹת הַקּוֹרְנִים וּמִקֶּרֶב עַרְבֹּלֶת רָאשִׁים

הִתְנַשְֹּאוּ בִּשְׁאָגָה גְדוֹלָה מִזְמוֹרֵי הָאָבִיב שֶׁלֹּא בָּא,

וּמִשִּׁיר אֱלֵי שִׁיר רָטְטוּ הַצְּלִילִים הַחַיִּים, הָעַזִּים,

הַצְּלִילִים הַקַּלִּים, הַפּוֹרְחִים, הִתְלַכְּדוּ בֵּינוֹתָם בָּאֲוִיר

וְהָיוּ לְרִנָּה גְּבוֹהָה, הַנּוֹשֶׁמֶת בְּקֶצֶב וָחֹם –

זְרוֹעוֹת נִתְאַחוּ מֵעַצְמָן, וּכְתֵפַיִם פָּרְקוּ מַשָּׂאָן,

רָאשִׁים אֶל רָאשִׁים הִתְנַפְּצוּ, הֵפִיגוּ כָּל כֹּבֶד הָגוּת,

חָזֶה הִתְנַשֵּׂא מוּל חָזֶה וּשְׁרִיר מוּל שְׁרִיר הִזְדַּקֵּף,

יַעַר רַגְלַיִם אַדִּיר רָקַע עַל מַרְצֶפֶת הַצְּרִיף.

חַם הָיָה. חַם. הָיָה סַעַר. לִבְלוּב הִתְפָּרֵץ לֶחָלָל.

מֵרֶגַע לְרֶגַע סָאַן הַמָּחוֹל הָעֲנָק הַלּוֹהֵט,

וְהִגְבִּיר אֱיָלִים בְּתָקְפוֹ אֶת קִירוֹת הָעֵצִים שֶׁלַּצְּרִיף –

מָעַט הַמָּקוֹם לָרוֹקְדִים וּפָרְצוּ מִן הַסַּף וְלַחוּץ,

שָׁכְחוּ שֶׁהַגֶּשֶׁם טוֹרֵד – וְכִי מִי זֶה יָרֵא אֶת הַגֶּשֶׁם,

מָה הֵם הַמַּיִם וּמָה הַצִּנָּה מוּל הַלַּהַט בַּלֵּב,

מוּל חוֹמַת אַדִּירִים שֶׁכָּזֹאת, חוֹלְלוּ בְּגוּפָם בְּנֵי “נַעַן”?

וּבַתָּוֶךְ, מֵעַל לְכֻלָּם רֹאשׁ יָחִיד מְפַרְפֵּר וְנִפְרָע,

זוֹרֵחַ בְּאֹפֶל הַלַּיִל כִּפְקַעַת נַחֲשֵׁי לֶהָבָה,

שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת מִשְׂתָּרְגוֹת עַל צַוָּאר וְעַל רֹאשׁ וְעַל עֹרֶף,

עֵינַיִם – אך לֹא, לֹא עֵינַיִם, אֲבוּקוֹת בּועֲרוֹת בַּקָּדְקֹד! –

חוֹפְזוֹת נוֹצְצוֹת וְגֵאוֹת בַּמַּחְשָׁךְ הַכָּבֵד וְהָעֵר –

שׁוֹשַׁנְכָּה הִיא זֹאת בְּתוֹכֵנוּ רוֹקְדָה, מְלַבָּה, מְנַצַּחַת,

לְבַל יִתְרוֹפֵף הַמָּחוֹל וּלְבַל יְפַגְּרוּ הָאוֹנִים:

"רִקּוּד – קְדֻשָּׁה הוּא, לא חֹל,

רִקּוּד – תְּפִלָּה עַל הַכֹּל,

רִקּוּד – תְּבִיעָה הוּא, רָצוֹן!

רִקּוּד הוּא מִמְשָׁל – נִצָּחוֹן!…"

גָּאָה הַמָּחוֹל וְסָבַב בַּכִּכָּר הַפְּנוּיָה מוּל הַצְּרִיף,

הַגֶּשֶׁם דּוֹלֵף וְדוֹלֵף, הָרוּחַ סוֹעֵר וְנוֹקֵב,

אֵין אִישׁ מִתְפָּרֵד בָּעִגּוּל, אֵין זְרוֹעַ תֶּחְדַּל מִלִּסְחֹב,

רָקוֹעַ, רָקוֹעַ בַּטִּיט, וְהָלְאָה הָלְאָה בְּלִי סוֹף:

"מַה גֶּשֶׁם – הַגֶַּשֶׁם הוּא חוֹב,

הוּא לַעַג אַכְזָר וְרָטֹב,

מַה רֶפֶשׁ – הָרֶפֶשׁ אוֹיֵב,

רַק פֶּצַע תָּקוּעַ בַּלֵּב…

וְאַף-עַל-פִּי כֵּן, עַל אַף כֹּל –

מָחוֹל, אַךְ מָחוֹל וּמָחוֹל!"…

לְפֶתַע בָּקַע אָז קוֹלָה מִתְרוֹמֵם וְנִשָּׂא עַל כֻּלָּם:

"חֶבְרַיָּה הַבִּיטוּ, אֵין גֶּשֶׁם! הַגֶּשֶׁם נִבְהַל וּבָרַח,

יָרֵחַ נוֹצֵץ בַּמָּרוֹם. קוֹלֵנוּ בָּקַע אֶת הַשַּׁחַק –

יֵשׁ לֶאֱזֹר הָאוֹנִים וְלִרְתֹּם הַסּוּסִים לְמָחָר.

עָמָל מִתְעַתֵּד לָנוּ שׁוּב, אֲנִי מַרְגִּישָׁה וְיוֹדַעַת,

הַשֶּׁמֶש נִבְקַעַת עָלֵינוּ, הַשַּׁחַר מֵאִיר כְּבָר, הָאוֹר!" –

נָדַמּוּ. שָׁכַךְ הַמָּחוֹל וְחָדַל מִהְיוֹת וְעָמַד.

רָאשִׁים רִפְרְפוּ לַמָּרוֹם לַחֲזוֹת אֶל הַפֶּלֶא, הַנֵּס:

שָׁמַיִם יָפִים שֶׁל אָבִיב, כְּחֻלִּים צוֹנְנִים נִפְעֲרוּ,

מֻזְהֶבֶת שָׁלְחוּ בַּת-צְחוֹקָם בְּחֶרְמֵשׁ הַיָּרֵחַ כְּפֶה.

הָרוּחַ נָדַם. דּומְמִים נִתְיַצַּבְנוּ בַּלַּיְלָה הַזֶּה

פְּעוּרֵי הַפִּיּוֹת, מִתְפַּלְּאִים אֶל הַזָּר, הַמּוּזָר, הַחִידָה,

שׁוֹתְקִים מִפְּנֵי פַּחַד הַהוֹד, מִפְּנֵי עֹצֶם אֱמֶת הַמַּרְאֶה.

אַך הִיא הַפְּרוּעָה-שׁוֹבֵבָה, בָּקְעָה בִּצְחוֹקָהּ הָאֲוִיר:

"מַה בֶּצַע לַעֲמֹד וְלָדֹם?

מַה פֶּלֶא בְּכָל הֶחָזוּת? –

רִקּוּד – הוּא אֵינֶנּוּ חֲלוֹם,

רִקּוּד – הֵן הוּא רֶגֶשׁ הַפְּדוּת!

כִּי כְּאֵב בִּלְבָבֵנוּ עָמֹק,

כִּי אֹפֶל שָׁמֵינוּ הֵעִיבוּ,

צָחַקְנוּ הַלַּיְלָה אֵין חֹק –

לֵילֵנוּ עַל כֵּן הֶאֱבִיבוּ!…"

הֻפְרְעָה הַדְּמָמָה. אֲחָזוּהָ שְׁלֹשָה בַּחוֹרִים בִּזְרוֹעָם,

הֶעֱלוּהָ אֶל עָל עַל כָּתֵף וְהֵחֵלּוּ רוֹקְדִים מֵחָדָשׁ – –

לָהֲטָה הַקַּרְקַע מִתַּחְתָּם עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלֵּיל…

– לְמָחָר זָרַח יוֹם שֶׁל אָבִיב נֶהְדָּר בִּתְכֶלְתּוֹ הַזּוֹהֶרֶת,

כְּאִלּוּ חִדְּשָׁה אֲדָמָה אֶת פָּנֶיהָ בְּאֹרַח קְסָמִים,

לֹא הָיוּ הַיָּמִים מוּעָטִים וְיָבְשָׁה הַבִּצָּה בַּשָֹּדוֹת,

וְעוֹד בְּרֵאשִׁית הָעוֹנָה מִלֵּאנוּ חָצִיר הָאָסָם,

רָבְתָה הַמְּלָאכָה בַּפַּרְדֵּס וּבַגָּן וּבַכֶּרֶם,

עָלָה הַלִּבְלוּב בַּעֲמָלֵנוּ. אַךְ הַמַּעֲשֶׂה לֹא נִשְׁכַּח מִן הַלֵּב.

וְחוֹזֶה-כּוֹכָבִים יֵשׁ עִמָּנוּ, אֶחָד מִבְּנֵי הַקִּבּוּץ,

“אִישׁ תָּם וִירֵא הַשָּׁמַיִם” וּבָקִי בְּהִלְכוֹת מְרוֹמִים –

וְגִלָּה לִי בַּחֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה, שֶׁאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּשׁוֹשַׁנָּה

עִנְיָן הוּא רָצִין עַד מְאֹד, וְיֵשׁ לַהְגּוֹת בּוֹ הֵיטֵב,

וְאָמַר, כִּי בָּטוּחַ לוֹ כְּבָר, שֶׁכָּאן הַשְׁפָּעַת מַזָּלוֹת

וְיֵשׁ יַחַס יָשָׁר, שְׁמֵימִי, בֵּין צְחוֹקָהּ לְבֵין זֹהַר מַאְדִּים…

– – כָּזֹאת הִיא שׁוֹשַׁנְכָּה שֶׁלָּנוּ. כָּמוֹהָ טוֹבוֹת הֵן כֻּלָּן…

מִי יוֹתֵר, מִי חָסֵר בִמְעַט, בַּחוּרוֹת חֲסֻנּוֹת, אַמִּיצוֹת,

נִסְגָּלוֹת לֶעָמָל וּפוֹרְחוֹת,

לֹא בִּכְדִי קְרוּיוֹת “בְּנוֹת נַעַן”. – –

– – – לָבַשׁ מַלְבּוּשָׁיו הַשָּׁכֵן, הִפְלִיט לִי שָׁלוֹם וְחָמַק.

נוֹתַרְתִּי הוֹגֶה בַּמְסֻפָּר כִּמְכֻשָּׁף מֵחֲלוֹם אַגָּדָה.

לָבַשְׁתִּי בְּגָדַי וָאֵצֵא, הִפְנֵיתִי פָּנַי וּרְאִיתִיהָ –

הָיְתָה קוֹמָתָהּ גְּבוֹהָה, בְּלִי מְלִיצָה, כַּתָּמָר,

וּפָרַח כִּבְכַרְמֵי סְמָדַר אֶשְׁכּוֹל עֲלוּמִים בְּחָזָהּ,

הָיוּ חֲטוּבוֹת הַשּׁוֹקַיִם, כְּפֶסֶל, בְּנֹגַהּ אָרָד,

הַחוּם, הַשָּׁזוּף, הַתָּפוּחַ. פֶּרַע מַחְלְפוֹת הַקָּדְקֹד

כְּנַחְשׁוֹנֵי הָאֹדֶם הַבּוֹעֵר בְּהַכּוֹת בָּם דַּלֶּקֶת הַשַּׁחַר.

וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא בָּאָה בַּמַּיִם וְטֶרֶם סָרְקָה שְׂעָרָהּ,

כִּי עָמְלָה מִבְּעוֹד לַיִל בַּחוּץ וְהָיְתָה כְּנוֹגֶבֶת עֵינֶיהָ,

קוֹנְחָה כַּתִּינֹקֶת בְּאֶגְרוֹפָהּ עֲדֵי הַגִּיעָה לַמַּרְפֵּק –

בֵּרַכְתִּיהָ אֲנִי לְשָׁלוֹם, נִתְרַחֵב בִּי לִבִּי וּפָעַם.

חִיְּכָה, הֶחֱזִירָה שָׁלוֹם – כְּאַבְנֵי הַגָּזִית חֲסֻנּוֹת

נִצְּבוּ לָהּ שִׁנֶּיהָ בַּפֶּה, חָשְׂפָה שְׁנֵי טוּרִים צְחוֹרִים.

“הֶעָרְבָה שְׁנָתְךָ?” – שָׁאֲלָה – עַרְמוּמִית בַּמַּבָּט הַזּוֹהֵר

הִתְגַּנְּבָה וְסָקְרָה לִלְבָבִי – “נָעֲמָה, עַד מְאֹד נָעֲמָה” –

הֵשַׁבְתִּי תּוֹהֶה, מְסֹעָר. הֶחֱזִיקָה בְּפֶרֶד סוֹרֵר,

בִּימִינָהּ אָחֲזָה רַעְמָתוֹ, נִתְּזוּ רְשָׁפִים מִשְּׂמֹאלָהּ

בְּאַרְכֹּבֶת שֶׁלּוֹ מִיָּמִין וּבָעַט לַאֲחוֹרָיו הַפָּרֶד.

מָשְׁכָה הָרַעְמָה בְּאוֹנִים, נִתְאַמְּצוּ הָעוֹרְקִים בְּמִצְחָהּ –

כְּבָשַׁנִי יִצְרִי וָאֶקְרַב, נָשָׂאתִי אֵלֶיהָ פָּנַי,

בָּעֲרוּ גֶחָלִים לְנֶגְדִּי בְּלַהַב שְׁחַרְחַר-כַּחְלִילִי,

וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָה אֲבִיבִים, לִי נִדְמֶה, כִּי שָׂרְפוּ בְּתוֹכָן…

נִצְּתָה יְהִירוּת בַּמַּבָּט וְחִישׁ דָּעֲכָה בֵּין רִיסִים.

שׁוּב חִיְּכָה עַרְמוּמִית: “אֶצְלֵנוּ נָעִים לְכֻלָּם” –

אָמְרָה וַתַּכֵּהוּ לַפֶּרֶד בְּצַוָּארוֹ הַדָּרוּךְ, הַמָּלֵא,

וּמִיָּד הִיא רוֹכֶבֶת עָלָיו, מַעֲשֵׂה רְכִיבָה לְשַׁלִּיט.

“הִכָּנֵס לַחֲדַר-הָאֹכֶל” – לְפֶתַע כִּלְּתָה וַתַּחְמֹק.

נִשְּׂאָה בִּסְעָרָה לַמֶּרְחָק. דָּמְתָה אַגָּדָה בַּשֶּׁמֶשׁ.

מֵרָחוֹק לִי נִשְׁמַע מְעֻמְעָם קוֹל הִדְהוּד צְחוֹקָהּ הַכַּסְפִּי,

כִּצְלִילֵי מַנְגִּינָה נִפְלָאָה, שֶׁטֶּרֶם נֻגְּנָה מֵעוֹלָם…

עָמַדְתִּי מַחֲרִישׁ, נֶאֱלָם, מַיְשִׁיר אֶל הָאֹפֶק מַבָּט,

שׁוֹאֵף לְמַזֵּג אֶת צִלָּהּ שֶׁחָמַק בְּאַלְפֵי הֶגְיוֹנוֹת –

פִּרְפְּרוּ בִּלְבָבִי מַאֲוַיִּים, תָּסְסוּ יְצָרִים בְּעוֹרְקַי,

רְצוֹנוֹת מִתְאַוֵּי-סְעָרָה נִדְבְּקוּ לִלְשׁוֹנִי הָאִלְּמָה,

רַק הָגוּת רְחוֹקָה וְנִפְלֵאת בְּמֹחִי הֶהָמוּם תָּסְסָה,

רַק תַּגְמוּל יְחִידִי וּפָעוּט בִּי שָׁפַע בְּמַבָּע שֶׁל מִלִּים:

אַשְׁרַי, שֶׁרְאִיתִיךְ אֵיתָנָה, אַמַּזּוֹנָה עִבְרִית רִאשׁוֹנָה,

שֶׁקָּרַן לִי עֻזֵּךְ הַמְחֻדָּשׁ מִתִּפְאֶרֶת יָמִים רְחוֹקִים,

שֶׁהוֹפַעְתְּ עָלַי מִמְּשֻׁקָּע בְּכָל נוֹי פַּשְׁטוּתֵךְ הַגְּדוֹלָה

לִהְיוֹת פֹּה כַּתֶּפֶת-אָחוֹת לְצוּקֵי-הַמַּכְאוֹב הָעִבְרִים.

כְּבָר כָּתַבְתִּי שִׁירַי עַל גַּנּוֹת וִיעָרִים

עַל בְּנֵי עֲבָדִים וּבְנֵי מֶלֶךְ,

כְּבָר טָבְלוֹ חֲרוּזַי מַדְמֵנוֹת וּנְהָרִים,

גַּם טָווּ אַגָּדוֹת וָפֶלֶךְ.

כְּבָר חָצִיתִי עִמָּם עַד חָזֶה וְצַוָּאר

וּסְחַבְתִּים בַּחוּצוֹת גְּלוּיֵי-יֶרֶךְ,

כְּבָר שָׁרְקוּ עֲלֵיהֶם מֻלְיוֹנֵי הַפַּרְוָר

וּמָרְדוּ בָּם פּוֹרְכֵי הַפֶּרֶךְ.

גַּם זִמָּה וּפְלִילִים כְּבָר חָבְרוּ בְּסוֹדָם,

גַּם שָׁפְלָה קוֹמָתָם אַפַּיִם,

אַךְ אַשְׁרַי שֶׁזָּכִיתִי לִהְיוֹת מוֹלִידָם

וּרְאִיתִים בְּפָקְחָם עֵינַיִם.

כִּי הָיְתָה תִּפְאַרְתָּם יוֹמְיוֹמִית וּפְשׁוּטָה

וּתְמִימָה כְּמוֹ צְחוֹק וּבֶכִי –

אַף גַּם מְכַרְתִּים, יְדִידַי, בִּפְרוּטָה,

לְבָשְׁתִּי אֲדֻמַּת הַלֶּחִי.

אַף גָּאִיתִי עִמָּם בַּמִּלִּים הַיָּפוֹת

וְנָשָׂאתִי גְנוּתָם בַּסֵּתֶר,

אַף הִצַּלְתִּי אוֹתָם מִמְּטַר-חֲרָפוֹת

וּמֵרִיב פַּיְטָנִים עַל כֶּתֶר.

רַק הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַרְתִּי, עוֹלֶה מִמִּזְרָח,

אַךְ הַשִׁיר בְּשׁוּלָיו רַק בּוֹקֵעַ

וְאֵינֶנוּ מָאוֹר הַתָּלוּי בְמֻכְרָח

וְאֵינוֹ רְקִיעִים קוֹרֵע.

וּפִלַּלְתִּי תָמִיד שֶׁיִּתְרַע לִי מַזָּל

לְחוּשׁוֹ כְמוֹ כְוִי וְצָרַעַת,

אוֹ לָשִׂישׂ בּוֹ פִּתְאֹם כִּבְאִמְרָה שֶׁל חֲזַ"ל

הָעוֹלָה בְהֶסַּח הַדַּעַת.

וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמוֹ לְעֵת גִּיל וּנְכָאִים

וּבְכַזְבוֹ וָאֶזְעַק שָׁמַיִם –

וּפִרְפַרְתִּי בּוֹ אָז כְּפַרְפֵר הַחַיִּים

בְּפִי דָג הַשָׁלוּי מִמַּיִם.

אַךְ אֵין בְּרִית אֲנוּשָׁה מִבְּרִיתוֹת הַשִּׁירִים

וְחַסְדָּם כְּעָשָׁן מִלַּהַט –

וַאֲנִי שֶׁבִּתַּרְתִּי אוֹתָם לִבְתָרִים

זֹאת לוֹמֵד בָּם הֵיטֵב לָדַעַת.

שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא הַהַשְׂכֵּל וְסוֹדוֹ,

שֶׁהַשִׁיר מַטְעִימֵנוּ כְּזַיִת,

לֹא הָיָה הַמְחַבֵּר סוֹחֵט כָּל מְאֹדוֹ

לְשַׁבְּצוֹ בִמְלִיצוֹת הַפַּיִט.

אָכֵן, קוֹץ וְאַלְיָה הֵם בִּסְבַךְ מְבוֹכַי,

רֹם וּתְהֹם וּמִסְתֹּם וְחַרְטֹם,

כִּי הִנֵּה כַסַּכִּין בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל הַחַי,

כֵּן יָבוֹא בִי הַזֶּמֶר פִּתְאֹם,

וּבְדֶרֶךְ מַרְדּוּת וּזְקִיפַת סִגְנוֹנִים

הוּא צוֹעֵק מִתּוֹכוֹ: שֵׁב וּכְתֹב!

וַאֲנִי, יְדִידַי, מִתְיַשֵּׁב אֵין אוֹנִים,

כִּי הִנֵּה עַל הַזֶּמֶר טוֹב…

אֹפֶל.

רַב הַמַּבּוּל.

הָעוֹלָם חוֹתֵר חוֹפֵי שָׁלוֹם

וְתֵבָתוֹ צָרָה מֵהֲכִילֵנוּ.

אֲדֹנָי!

רֶכֶב יִשְֹרָאֵל וּפָרָשָׁיו!

עֲנֵנוּ מִתְּהוֹם רַבָּה,

כִּי טוֹבְעִים אֲנַחְנוּ,

כִּי כָבֵד הַפֶּגֶר

וְכַנְפֵי הָעַיִט מְרַחֲפוֹת עַל הַטְּרוּפִים.

צוֹלְלִים אֲנַחְנוּ

וְשָׁמֶיךָ גְּבוֹהִים וַחֲתוּמִים.

בִּקְרִיעַת הַיָּם הִשְׁבַּעֲנוּךָ:

תֵּן לָנוּ חוֹף, אוֹ תֵּן לָנוּ סַיִף!

כִּי יוֹם יוֹם גּוֹאִים הַמַּיִם עַד נַפְשֵׁנוּ

וְיוֹם יוֹם אֲנַחְנוּ זוֹעֲקִים –

וְיוֹם יוֹם שָׁבָה אֵלֵינוּ הַיּוֹנָה.

אַמְּצֵנִי, אֱלֹהֵי הַלּוֹחֲמִים, כִּי הוֹלֵךְ אֲנִי עִם שַׁחַר,

כִּי חֻפַּת חַיַּי נוֹגַעַת בְּרֹאשִׁי,

כִּי תָּקְעוּ חֲצוֹצְרוֹת הַנֶּפֶשׁ.

נִפְרַדְתִּי מֵעִם רֵעַי,

הִנֵּה שָׁתִיתִי עִמָּם אֶת כּוֹס הַשִּׂמְחָה הָאַחֲרוֹנָה

וְקוֹלִי הִדַּרְתִּי כְּאַמִּיץ לַמִּלְחָמוֹת.

אַךְ הִנֵּה שָׁקַט הַלֵּיל וּלְבָבִי פָּתוּחַ וְנִפְחָד,

כִּי יָרֵאתִי אֶת הַמָּוֶת,

יָרֵאתִי וְלָמָה אֲכַחֵד? –

אַמְּצֵנִי, אֵפוֹא, כִּי רַךְ אֲנִי, וְתָמִים הִתְהַלַּכְתִּי

לְפָנֶיךָ.

תֵּן לִי לַהַט חֶרֶב וּמַשַּׁק קְרָבוֹת

וְסַעַר הַגְּדוּדִים בְּיוֹם הַגְּזָר,

כִּי עַזָּה מִמָּוֶת אַהֲבָתִי אֶת הַחַיִּים

וְיָם הָרַחֲמִים עוֹד מְנוֹצֵץ לְמוּל עֵינַי.

שִׂים אָזְנְךָ אֶל לְבָבִי שֶׁלֹּא אֻמַּן בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן

וְאַמְּצֵהוּ –

אַמְּצֵהוּ, אֳלֹהֵי הַלֹּוחֲמִים, וְאַל תִּתֵּן דֳּמִי לוֹ.

שַׁלְּחֵנִי אֶל מוּל הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה.

תְּנֵנִי לִנְפֹּל, אִם יְבֻקַּשׁ, כְּעָלֶה בְּסַעֲרַת הַסְּתָו,

אַךְ שְׁמֹר לְמַעֲנִי עַל הָאָבִיב.

פְּקֹד הַשִּׁקְמִים הָעַתִּיקוֹת,

וְאֶת הַסִּירוֹת עַל הַיַּרְקוֹן.

אֱהַב נָא כָּמוֹנִי אֶת הֲמוֹן הָעָם,

הָשֵׁב לוֹ אֶת הָאֹשֶׁר הַפָּשׁוּט וְהַשָּׁקֵט

לְפַצֵּחַ זֵרְעוֹנִים עַל שְׂפַת הַיָּם.

צַחֵק עִם הַיְלָדִים הַמְגַמְגְּמִים אֶת שִׁירַי,

לַטֵּף אֶת הַנְּעָרוֹת הַיַּחוּמוֹת.

הָצִיצָה בַּחַלּוֹן, אוּלַי נָבַט הַגֶּזֶר.

הֵיטִיבָה עִמִּי –

עֲלֵה לִירוּשָׁלַיִם לִרְאוֹתָהּ בְּלֵילוֹת הַיָּרֵחַ

הַנִּפְלָאִים – כִּי יָפָה הִיא

וְרֵד, רֵד אֶל אִמִּי הַיּוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל בְּגַן הָעִיר

וְשׁוֹתֶקֶת – כִּי רְאוּיָה הִיא.

*

עַל יַד יְמִינִי נְתַתִּיךְ לִי חוֹתָם

אַף שָׂבַעְתִּי קְלוֹנִים בָּךְ וָמֶמֶר,

כָּתַבְנוּ, אַרְצִי, עַל דְּרָכַיִךְ בְּדָם,

עוֹד נִכְתֹּב עֲלֵיהֶן גַּם בְּזֶמֶר.

יֵשׁ אַחֲרִית לַמְזֻמָּר

וְתַכְלִית לַמְזֻמָּר,

לְחֻקֵּי הַקְּרָבוֹת וְלַקֵּץ הַשָּׁלוּחַ,

אִם אַתְּ הַמּוֹלֶכֶת בְּכָל הַמִּדְבָּר

עִמָּנוּ יוֹצֵאת לָשׂוּחַ.

יֵשׁ הַרְבֵּה שִׁירִים לְאַנְשֵׁי הַחַיִל

וְהַרְבֵּה מוֹלָדוֹת בָּם עוֹבְרוֹת בִּיעָף,

אַךְ נִשְׁבַּעְתִּי, אַרְצִי, בְּכוֹכְבֵי הַלַּיִל,

כִּי גַם כָּל שִׁירַי אִם הוּשְׁרוּ לשַָּׁוְא,

וְגַם אִם אֶפֹּל עַל חוּטֵי הַתַּיִל –

שִׁירֵךְ הָאֶחָד לֹא יִפֹּל בַּקְּרָב.

אַתָּה, הָרָחוֹק,

הַמַּצְנִיעַ לֶכֶת,

הַנָּבוֹךְ בַּכּוֹכָבִים,

הַפָּשׁוּט כִּקְמָטָיו שֶׁל אַבָּא.

אַתָּה, הַמְּלֻמָּד הַזָּקֵן,

הָאִיצְטַגְנִין הַמַּרְחִיק רְאוֹת,

הַצָּד בְּעֵינָיו אֶת אֲבוֹת אֲבוֹתַי עַל דַּרְכֵי הַנֵּצַח;

שֶׁסּוֹדוֹ מָלֵא אֶת כָּל הַבְּאֵרוֹת,

שֶׁאַהֲבָתוֹ רְצוּפָה עַל כָּל הַגַּנִּים.

אַתָּה, הַנָּזִיר הַלָּבָן,

הַפָּרוּשׁ מֵחֲטָאֵי הַטֶּבַע,

הָרָעוּל בִּצְעִיפַי הַבְּתוּלִים;

שֶׁתְּפִלָּתוֹ גְבוֹהָה מִכִּפָּת כְּנֵסִיּוֹת,

שֶׁמִּסְתּוֹרָיו עֲמֻקִּים מִבָּבוּאוֹת הַנַּחַל.

אַתָּה, הַהֵלֶךְ הַנּוּגֶה,

הַיְּהוּדִי בְּכָל לֵב,

שֶׁמִּצְחֲךָ חָרוּשׁ בְּצַעַר הָעוֹלָם,

שֶׁקַּרְנֶיךָ אוֹרְגוֹת אֶת דּוּמִיַּת הַמָּוֶת.

אַתָּה הַמֻּדָּח לָאֲפֵלוֹת,

הַמְפַלֵּס דַּרְכֵי תּוֹעִים,

הַמְפַיֵּס אֶת שְׂדוֹת הַקֶּטֶל.

סְלַח לָנוּ –

אַל תִּרְגַּז כִּי שָׁעִינוּ מִמְּךָ,

זְכֹר הַבִּיטֵנוּ אֵלֶיךָ מֵחֻפּוֹת-דּוֹדִים וְחַלּוֹנוֹת-סֹהַר.

שְׁמֹר לָנוּ בְּרִית נוּסֵנוּ לְאוֹרְךָ,

רְדוּפִים מִפַּחַד-אוֹיֵב וּשְׁאוֹן-קְרָבוֹת;

שׁוּבָה אֵלֵינוּ –

אַל תַּחֲוִיר בְּהַאְדִּים הַשֶּׁמֶשׁ הַגֵּאֶה

אֶת שׁוּלֵי הַבֹּקֶר.

הִרְחִיק לָלֶכֶת אוֹר-הַצָּהֲרַיִם הַגָּלוּי

וְרַבּוּ פִּשְׁעֵי הַיּוֹם.

שְׁמַע בִּכְיֵנוּ בַּלַּיְלָה,

רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ לְפָנֶיךָ כְּפוּפִים וּשְׁסוּעִים –

רְאֵה וְאַל תָּמוּשׁ!

עַד שֶׁיָּמוּשׁוּ פָּנֶיךָ הַנִּבָּטִים מִן הַדָּם,

עַד שֶׁתְּכַלֶּה אֶת הַחֶרֶב,

עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו.

אַתָּה, הַלַּפִּיד הַגָּדוֹל,

הַכּוֹבֵשׁ בְּאֶפֶס-יָד,

הַנְחֵה אוֹתָנוּ אֶל מִשְׁכְּנוֹת הַגְּאוּלִים

הָשִׁיבָה אוֹרֵנוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְשִׁירֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה,

פְּרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת-שָׁלוֹם.

זְכֹר!

זְכֹר אֶת הַחוֹמוֹת הַמְצַפּוֹת לִישׁוּעָתֶךָ,

זְכֹר וְאַל תִּשְׁכַּח תְּפִלָּתָן אֵלֶיךָ

בְּעֶרֶב כָּל מוֹלָד:

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!

*

מִנְעָלִים בַּחֲשֵׁכָה,

מַסְמְרוֹת, הָאֶבֶן רֹעוּ!

דֶּרֶךְ דֶּרֶךְ נִמְשָׁכָה

לֹא תֵּלֵךְ לַתֹּהוּ.

לַיְלָה-הֶרֶס. לַיְלָה-קְרָב,

כִּידוֹנִים וְהֹלֶם-רֶקַע

וְכָרַע וָמֵת הָאָב –

יֵט הַבֵּן לַדֶּקֶר.

אֹפֶל. אֹפֶל. לֵיל שׁוֹבֶה.

נִרְחָבִים כָּרֵי הַלֶּחֶם.

יְזַמֵּר-נָא הָרוֹבֶה

אֶת שִׁירֵי הַלֶּכֶת.

אֶרֶץ אֶרֶץ וְצִפּוֹר

וְהָרוּחַ וְרָקִיעַ

וְהַקֶּבֶר יֵשׁ לַחְפֹּר

וְהָעִיר לַבְקִיעַ.

וְלַבְקִיעַ יֵשׁ הָעִיר

וְהַדֶּרֶךְ יֵשׁ לָלֶכֶת

וּפָסַק הַבֵּן לָשִׁיר

וְזִמֵּר הַנֶּכֶד.

וּנְעוּרִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה

וְאָבִיב צוֹעֵד בַּלַּיִל – –

– – יְדַבֵּר-נָא הָרוֹבֶה

אֶת שִׁירֵי הֶחָיִל.

*

שֶׁשַּׁכּוּלָה מִבֵּן,

שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ רַבּוּ,

שֶׁאוֹר-עֵינָהּ עָיֵף מִטְּוִי בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,

שֶׁלָּהּ תּוֹחֶלֶת אֵין

וּמִכְתָּבֶיהָ שָׁבוּ,

שֶׁרַק נוֹתַר לָהּ שִׁיר לְאוֹר הָעֲשָׁשׁוֹת.

וְהִיא אִמִּי אֲשֶׁר

אוּלַי כְּבָר לֹא אֶרְאֶנָּה

וְהִיא אֲשֶׁר בִּלְתָּהּ יָתוֹם אֲנִי לָעַד;

הִנֵּה הַסְּתָו נוֹשֵׁר,

אֵשֵׁב וַאֲבַכֶּנָּה

בִּבְכִי הָאֲבֵלִים עַל מַה שֶּׁלֹּא אָבַד.

עַל מַחֲמַדֵּי עֵינָהּ,

עַל אֲסִיפֵי הַגֹּרֶן,

עַל יְפֵהפוֹת חַיַּי בְּטֶרֶם בּוֹא קָצִיר –

הוֹי, אַל תִּרְאוּנִי-נָא

בַּשְּׂרָד וּבַמַּחְגֹּרֶת

וּרְאוּנִי-נָא עוֹטֶה, כִּבְעֶרֶב-סְתָם שֶׁל-עִיר,

אֶת מִכְנְסֵי הַבַּד

וּכְתֹנֶת חוּט-הַצֶּמֶר,

כְּמוֹ הִלְבִּישָׁה הִיא, כְּמוֹ אָמְרָה: כָּךְ טוֹב,

לֵךְ, בְּנִי, וְאַל תֹּאבַד

וְאַל תִּשְׁכַּח הַזֶּמֶר

וְאַל-תִּשְׁכַּח-נָא-גַם אִגֶּרֶת לִי לִכְתֹּב.

אֶת גְּאוֹנִי שׁוֹבְרִים

הַמֶּרְחַקִּים אֵלַיִךְ,

אֶל מֶרְחַקָּיו נִשְׁבָּר גַּם יָם בִּגְאוֹנוֹ,

פֹּה לֵילוֹתַי עוֹבְרִים,

אִמִּי, כְּלֵילוֹתַיִךְ,

אַךְ אֶגְרוֹפִי עוֹד הוּא לוֹפֵת אֶת כִּידוֹנוֹ.

וְלֹא הַיָּם שׁוֹכֵךְ

וְלֹא פִּסַּת שָׁמַיִם,

רַק שִׁיר גַּעֲגוּעַי בַּנַּחְשׁוֹלִים חוֹצֶה –

שַׁלְּחִי אַהֲבָתֵךְ,

אִמִּי, עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

כִּי גַם עַל-פִּי-הַקֵּץ עוֹד לִי הִיא תִּמָּצֵא.

בַּבְּקָעוֹת צוֹנֵחַ לַיִל,

רוּחַ רוּחַ, עַרְפִלִּים.

נִשָּׂאִים שִׁירֵי הֶחָיִל:

הֵי, נֵאַפּוֹל, נַפּוֹלִי!

בְּיַעֲרֵךְ עֲבֹת-הַגֶּזַע,

בִּנְּהָרַיִךְ וּבְהָרֵךְ,

מְגַלְגֵּל עֲשַׁן הַוֵּזוּב

עֲנָקִים לְצַוָּארֵךְ.

בְּגַנֵּךְ בָּשַׁל תַּפּוּחַ,

הוֹ, נֵאַפּוֹלִי יָפָה!

חַלּוֹנֵךְ לָעַד פָּתוּחַ

לְלִבְלוּב וְלִשְׂרֵפָה.

עוֹד זִכְרֵךְ מְפַעְפֵּעַ

פֹּה כִּגְזַר שְׁתֵּי הֶעָרִים:

הֶרְקוּלָנוּם וּפּוֹמְפֵּיאָה

הַשּׁוֹתְקוֹת בֵּין הַקְּבָרִים.

כִּי כָּהֵן, בְּבוֹא הָעֶרֶב,

אַתְּ פּוֹצַחַת שִׁיר נוֹשָׁן,

רַק שֶׁבָּךְ אוֹכֶלֶת חָרֶב

וּבָהֵן אָכַל עָשָׁן.

אַךְ פּוֹרְצוֹת חַרְבוֹת הַמָּוֶת

בָּךְ כִּפְרֹץ תְּרוּעוֹת-מוֹעֵד

כִּי בְּלַהֲבוֹת אַלְמָוֶת

אַתְּ עוֹלָה עַל הַמּוֹקֵד.

וּבוֹקַעַת אַתְּ מִלַּיִל

כְּמוֹ שִׁיר הָאִמָּהוֹת,

בָּךְ זוֹכְרִים אַנְשֵׁי הֶחָיִל

כִּי עוֹד יֵשׁ לָהֶם דְּמָעוֹת.

כִּי סוֹדָם בְּכָל מִלְחֶמֶת

לֹא מִנְיַן הַתּוֹתָחִים,

רַק מִנְיַן עָרֵי הַחֶמֶד

הַשְּׁלֵווֹת עַל הַדְּרָכִים.

רַק אוֹתָם מַרְאוֹת הָאֹשֶׁר

הַשּׁוֹמְרִים לְיוֹם דּוֹאֵב,

אֶת נִצְנוּץ כְּלֵי הַתַּחְמשֶׁת

עִם נִצְנוּץ דִּמְעוֹת הַלֵּב…

הָשִׁיבָה, אֵלִי, אֶת לֵילוֹת-יוּנִי עַל גִּבְעַת-נַפּוֹלֵיאוֹן,

עִם הַרְבֵּה יָרֵחַ,

עִם מְעַט עֲנָנִים,

עִם מַשַּׁק טַחֲנַת-הַמַּיִם.

שֶׁשּׁוּב אֶסְתַּחְרֵר מִנִּיחוֹחַ הַצְּמִיחָה,

מִגֹּבַה הַבְּרוֹשִׁים,

מִדְּרָכֶיךָ זְרוּעוֹת הָאֵזוֹב.

שֶׁאַבִּיט לַמֶּרְחָב וְאֹהַב אוֹתְךָ,

שֶׁאַבִּיט רְקִיעִים וְאֶרְעַב אוֹתְךָ,

שֶׁתֵּרֵד שַׁלְוָתְךָ אֶל כַּף הַגִּבְעָה כְּאֶל כַּף-יָד עֲיֵפָה,

רְדוּפָה מִמִּלְחָמוֹת.

שֶׁתִּמְצָאֵנִי שָׁקוּעַ בְּתַרְדֵּמַת הָעֲלוּמִים הַשּׁוֹקֵקִים.

הַלְוַאי שֶׁנָּקִיץ סוֹף-סוֹף אֲנִי וּבַת-אֵל שֶׁלִּי,

סְעוּרִים מֵאַהֲבַת הַלַּיְלָה וּצְלוּלִים;

שֶׁנָּקִיץ פִּתְאֹם כָּכָה,

עִם הָנֵץ,

כִּצְנֹחַ הַטַּל מִן הֶעָלִים,

לְהִוָּכַח, כִּי שׁוּב נִצַּחְתָּ בֵּינְתַּיִם,

כִּי שׁוּב אַתָּה הַתִּפְאֶרֶת

וְשׁוּב אַתָּה הַשַּׁלִּיט הָאֶחָד וְהַיָּחִיד עַל גִּבְעַת-נַפּוֹלֵיאוֹן.

בָּאוֹר הַלָּזֶה, בִּטְפִיפַת הַמַּרְאוֹת,

הַסּוֹגְרִים עַל חַיַּי, רַבֵּי-הוֹד, רַבֵּי-רַעַד,

בְּשַעַט יוֹמִי הַבָּהִיר, הַמְצוֹדֵד,

בִּמְעוֹף הַשְּׁפַנִּים שֶׁל לִבִּי הַמֹּרָט,

קְרֵבִים וְהוֹלְכִים סְבוּכֵי הַשֵּׂעָר,

קְרֵבִים וְהוֹלְכִים כִּבְדֵי הַצַּעַד,

אֲפֵלֵי נְקָמוֹת,

עַתִּיקֵי חָרוֹן –

יַעֲרוֹת בְּרֵאשִׁית, יַעֲרוֹת הָעֵד.

בְּזִיק מַחֲשַׁכִּים

וּבִזְנִיק חֲשָׁקִים

עוֹלִים-נוֹהֲרִים הָרִים וּנְמֵרִים,

אַפְרִיקָה, אַפְרִיקָה, בָּאת בַּפֶּתֶן,

אַפְרִיקָה, אַפְרִיקָה, גַּחְתְּ עַל גָּחוֹן.

בְּנִגּוּן הַגּוֹנְג שֶׁל קוֹנְגוֹ חוֹגֶגֶת

אוּרַנְג-אוּטַנְג מְתוֹפֵף וּמַרְעִים:

אֲנַחְנוּ קְרֵבִים בַּמַּמּוּת וּבַשַּׁחַל,

אֲנַחְנוּ רְעֵבִים לְמוֹתֵת וְלִלְחֹם.

יְאוֹרִים גּוֹאִים,

בְּעִירִים גּוֹעִים,

אֶל עֵבֶר יָמַי קַדְמוּתָם הוֹרֶסֶת,

הָעֶרֶב אוֹיֵם,

הָאֶרֶב עוֹיֵן,

צִפֹּרֶן נוֹשֶׁנֶת וְטֶרֶף נוֹשָׁן.

אַתֶּם הַבָּאִים כִּבְדֵי הַשֵּׁן,

בִּבְרִית הַכַּפּוֹת וּבִבְרִית הַלֶּסֶת,

נוֹשְׂאִים אֶת הַיַּעַר עָב וְעָשֵׁן

אֶל חֵיק הָאִילָן הָרִאשׁוֹן.

אַתֶּם עוֹד תַּטּוּ אֶת צַמְּרוֹת הֶעָנָן,

אַתֶּם תִּשְׁלְפוּ אֶת חַרְבוֹת הַשָּׁמַיִם,

תָּגִיחוּ נֶגְדִּי אַדִּירֵי זָקָן,

כַּאֲבוֹת הַנְּפִילִים וְאֵלֵי הַמַּיִם,

לָשֵׂאת עַל כַּפַּיִם טוֹבוֹת וּשְׂעִירוֹת

בִּרְכַּת הַמָּאוֹר וּבִרְכַּת הַלַּהַט:

תַּפּוּחַ קָטָן

לָבָן

וְקַדְמוֹן –

תַּפּוּחַ מֵעֵץ הַדַּעַת.

חִיּוּכָהּ שֶׁל הַמִּיסִימוֹ צַ’נְגְקַיְשֶׁק,

אִלְּמוֹ הַשָּׁזוּף-הַגָּרוּם שֶׁל גַּנְדִּי

וְשִׁטְפָּם הָרָחָב שֶׁל הַיְאוֹר וְהַגַּנְגֵּס;

יְלֵל-מוּאָזִין בְּלֵילוֹת עֲרָב,

זְקַן תֵּימָנִי עַל פִּרְקֵי תְּהִלִּים

וּמְחוֹל הַמְּדוּרוֹת שֶׁל כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן;

אֵלֶּה הִרְהוּרֵי מִקְלָט מִמַּחְשְׁבוֹת אֵירוֹפָּה הַשּׁוֹקַעַת.

הָס.

הַאִם נָדַמָּה כְּבָר אֵירוֹפָּה?

הָס.

אֶת הִי הַטַּנְבּוּרִים הַמִּתְקָרֵב אֲנִי שׁוֹמֵעַ,

הָס.

הַשַּׁחַל הָעַתִּיק נֵעוֹר,

הָרַהַב אֶרֶךְ-הַזְּרוֹעוֹת,

הַתַּנִּין הַגָּדוֹל –

הַמִּזְרָח.

הוֹ, אַתֶּם,

עַמֵּי הַמִּילְיוֹנִים הָרַבִּים,

רָכֵּי הֶהָגוּת וַעֲמֻקֵּי הַפֵּשֶׁר:

לַבּוּ-נָא מֵחָדָשׁ דָּתֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנּוֹשָׁנוּ,

שׁוּבוּ וְהוֹחִילוּ לְאֵל גֵּא מֵהִגָּלוֹת,

תִּשָּׁטֵף אַהֲבַתְכֶם כַּאֲפִיקִים בַּגֶּשֶׁם,

כְּאֵלֶּה הַגַּנִּים, כָּאֲדָמוֹת הָאֵלּוּ.

תִּפְשׂוּ-נָא בְּאָהֲלֵי-מוֹעֵד כִּבְקַרְנוֹת-מִזְבֵּחַ.

תִּפְרָץ-נָא שׁוּב בִּינַת הַקֶּדֶם הַצְּרוּפָה

מֵאָהֳלֵי קֵדָר וִירִיעוֹת שְׁלמֹה;

קוּמוּ הַמִּילְיוֹנִים!

צְרִיחֵי יְרוּשָׁלַיִם וּמִגְדְּלֵי חִדֶּקֶל וַאֲרָם

מְיַחֲלִים לָכֶם.

הָעוֹלָם חוֹזֵר אֶל מְקוֹרוֹ, חוֹזֵר אֶל קֶדֶם.

קוּמוּ, כִּי לָכֶם הַמַּלְכוּת

וְאַתֶּם הַכֶּתֶר.

אַיֵּךְ, חַלִּימָה?

מַעֲרֻמַּיִךְ מְפַכִּים עוֹד בְּדָמַי,

רֵיחֵךְ וּנְעוּרַיִךְ,

צֵאתֵךְ עַל מַרְבַדִּים כְּבֵדִים,

רִקְדֵךְ עַל חֲרָבוֹת.

הַמּוּאָזִין הִנֵּה קוֹרֵא אֶת בְּשָׂרֵךְ אֶל חַג הַחֵטְא,

רִקְדִי, רִקְדִי חַלִּימָה הַיָּפָה,

כִּי טַנְבּוּרֵי עֲרָב דּוֹלְקִים וְרוֹעֲמִים,

כִּי הַסּוּסוֹת שׁוֹצְפוֹת מִדַּהַר

וְגַבְרוּתִי כּוֹרַעַת לְבִרְכֵּךְ

כְּסַיִף עַז אֶל חֲשָׁקָיו.

צְאִי, חַלִּימָה הַיָּפָה, אֶל הַבֻּסְתָּן,

אֵצֶל הַבְּאֵר, אֵצֶל הַתֹּמֶר,

אוּלַי הַסַּהַר יַעֲלֶה מִן הַמִּזְרָח,

אוּלַי גּוֹאֵל יָקוּם לְעֶרְיוֹנֵךְ,

אוּלַי אֲנִי הַמּוּאָזִין, אֶשְׁכַּח תְּפִלַּת הַשַּׁחַר,

אֶפְרֹץ אֶל תְּהוֹמֵךְ מִגֹּבַהּ הַמִּסְגֵּד…

אַיֵּךְ, חַלִּימָה?

הִנֵּה צְנִיפַת הַחַגִּ’ים מַלְבִּינָה כְּבָר מִן הַלֵּיל

וְנַהַם הַטַּנְבּוּר סוֹעֵר בַּיְשִׁימוֹנִים,

אַךְ עוֹד גּוּפֵךְ אָפֵל, לוֹהֵט בִּמְחוֹלוֹתָיו,

וְלִפּוּפֵךְ כָּבֵד וְכִכְבְשׁוֹנֵךְ כִּקְרָב…

אַיֵּךְ, חַלִּימָה, הַסַּיִף כְּבָר בּוֹעֵר,

אַיֵּךְ, הַמַּיִם עוֹלִים כְּבָר מִן הַבְּאֵר,

הָאֵשׁ, הָאֵשׁ לוֹחֶכֶת בִּי פְּנִימָה:

אַיֵּךְ¹, חַלִּימָה?…

(עפ"י “הפרסיה” לס. יסנין)

מֵעוֹלָם לֹא סַרְתִּי לַחִדֶּקֶל,

אַתְּ אוֹתִי אַל תִּשְׁאֲלִי עָלָיו;

בְּעֵינַיִךְ, בַּת, נִשְׁקָף לִי דֶקֶל

וְהַרְבֵּה שָׁמַיִם מֵעָלָיו.

לֹא הִגְנַבְתִּי מַטְמוֹנִים בַּגְדָּדָה,

לֹא זָהָב זָהַבְתִּי מֵעוֹדִי,

רַק אוֹתָךְ לְבַד, שֶׁהֱרָזָדָה,

רַק אוֹתָךְ שִׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי.

אַגָּדוֹת סִפְּרוּ לִי מִן הַסֵּפֶר,

אַרְמוֹנוֹת בָּנוּ לִי וְשָׂרְפוּ,

רַק אוֹתָךְ הִצַּלְתִּי מִן הָאֵפֶר,

מִפִּרְחֵי חַיַּי שֶׁנִּקְטְפוּ.

לֹא יָדַעְתִּי מִי הָיִית, יַלְדֹּנֶת,

לֹא יָדַעְתִּי מִיהוּ כּוֹכָבִי,

רַק אֶת שְׁמֵךְ עַל פִּי הַמַּפּוּחֹנֶת

מְפַזֵּם לוֹ חֶרֶשׁ לְבָבִי.

שֶׁמָּא אַתְּ גְּבִירָה, אוֹ בַּת לְמֶלֶךְ,

שֶׁמָּא רַק דַּיֶּגֶת עַל הַיָּם,

בִּשְׁבִילִי אַחַת וְאֵין דּוֹמֶה לָךְ,

בִּשְׁבִילִי אַחַת אַתְּ לְעוֹלָם.

לִרְאוֹתֵךְ אַגְנִיב זְהַב-פַּרְוָיִם

וְאַבְרִיחַ לֹט מֵאֶרֶץ סִין,

כִּי הָיִית, בִּתִּי, יְפַת-אַפַּיִם,

כִּי גָאִית מִזְּנַב הַטַּוָּסִים.

לַבֻּסְתָּן נֵצֵא לְהִתְרוֹעֵעַ

וְאֶל סוֹד הַלַּיְלָה נַאֲזִין,

עַל הַמִּסְגָּדִים יָאִיר יָרֵחַ

וְתִבְקַע שִׁירַת הַמּוּאָזִין.

אֲחַבְּקֵךְ שָׁם תַּחַת הַתַּפּוּחַ,

אֶשָּׁבַע כִּי לָךְ אֲנִי לָעַד,

וְתָבוֹא בַּזַּלְזַלִּים הָרוּחַ

וְתַפִּיל תַּפּוּחַ אֶל הַיָּד.

אוֹר הַבֹּקֶר מִתְקָרֵב בַּגְדָּדָה,

הַכַּלִיף רוֹדֵם עוֹד בַּמִּשְׁכָּב,

רַק אֲנִי הוֹלֵךְ, שֶׁהֱרָזָדָה,

רַק אֲנִי הוֹלֵךְ כְּבָר וְלֹא שָׁב.

לֹא לָעַד, בִּתִּי, נִצַּלְתְּ מֵאֵפֶר,

לֹא לָעַד נִמְשֶׁכֶת אַגָּדָה,

גַּם בַּעֲלִילוֹת אֲשֶׁר בַּסֵּפֶר

יֵשׁ פְּלָאִים עִם פְּסִיק וּנְקֻדָּה.

מִשָּׂדוֹת רְחוֹקִים, מֵעֶגְלוֹת הֶחָצִיר הַגָּבוֹהַּ,

הַנָּעוֹת בִּכְבֵדוּת בְּהִבְהוּב מַגָּלִים וְחֶרְמֵשׁ,

בִּשְׂמָלוֹת עַד מֹתֶן, בְּשִׂמְלוֹת הַצִּיצִים הַכְּתֻמִּים הֶעָפוֹת בָּרוּחַ

וּבְרִקּוּדֵי מַגָּפַיִם וְסַכִּין

אַתֶּן בָּאוֹת, שָׁבוֹת אֵלַי, מַנְגִּינוֹתָיו שֶׁל סַרַסַּאטֶה.

בַּמַּרְזְחִים לוֹנַנְתִּי עִמָּכֶן, בַּכִּנּוֹרוֹת בָּכִיתִי עִמָּכֶן,

אֶת הַשֵּׁכָר הַמַּר וְהַנָּכְרִי שָׁתִיתִי בִּשְׁבִילְכֶן עַד אוֹר הַנֶּפֶש.

בְּכֶינָה לִי, בְּכֶינָה, מַנְגִּינוֹת,

יֵשׁ בִּדְמוּתְכֶן מִצֶּבַע שַׁחֲרִית וּמִתִּפְאֶרֶת הַזָּהָב הַמִּתְמוֹגֵג.

שִׁוִּיתִיכֶן עַל הַסּוּסִים הַדּוֹהֲרִים בִּקְרַב-בֵּינַיִם בַּזִּירוֹת,

נִפְנַפְתִּיכֶן מִגְּזוּזְטְרָאוֹת וְהֵיכְלֵי-עֹנֶג,

אֶת הַחוּצוֹת סָבַבְתִּי עִמָּכֶן, בַּחַלּוֹנוֹת עָגַבְתִּי עֲלֵיכֶן,

דָּמִי הַזָּר וְהָרָחוֹק רִתַּחְתִּי בַּעֲבוּרְכֶן,

כִּי יְפִיתֶן לִי.

כִּי אֶת הַכֹּל נָשְׂאָה כְּבָר הַסּוּפָה וְאֶת הַכֹּל הִכְאִיב כְּבָר הַמַּכְאוֹב,

וּבְאַדְמוּמִית הַלַּיְלָה הַכְּבֵדָה רַק אַתֶּן שְׁאַרְתֶּן,

בְּשִׁירְכֶן הָעַז וְהַמָּתוֹק עַל אַרְבַּעַת מֵיתָרָיו שֶׁל הַכִּנּוֹר,

מַנְגִּינוֹת שֶׁל סַרַסַּאטֶה –

תְּרוּעוֹת הָעֲלוּמִים הַשּׁוֹקֵקִים.

אֵיך לֹא אֶבְכֶּה לָכֶן מִנֵּבֶל וְעוּגָב, אֵיך לֹא אֶכְתֹּב לָכֶן מֵיטַב הַפַּיִט,

וְאַהֲבוֹתַי מֵתוֹת עַל סַף לִבְּכֶן וִיפֵהפוֹתַי כּוֹרְעוֹת לָכֶן עַל בֶּרֶךְ.

הוֹ, בַּרְצֶלּוֹנָה, בַּרְצֶלּוֹנָה,

לֹא עֲבַרְתִּיךְ בַּמַּנְדּוֹלִינוֹת מֵעוֹלָם,

לֹא אֲהַבְתִּיךְ בִּשְׁלַל נָשִׁים וּכְלֵי הַזֶּמֶר,

אַךְ אֶת בְּנֵךְ הַמְנַגֵּן בַּחֲצֵרוֹת, בִּגְלִימָתוֹ הַצּוֹעֲנִית, הַמִּתְנַפְנֶפֶת,

רָאִיתִי דֶרֶךְ יָם וְיַבָּשׁוֹת.

וּבְלַיְלָה כְּמוֹ זֶה מִלֵּילוֹתַי וַאֲנִי יָגֵעַ וּבָזוּי מִטֹּרַח רַב,

תּוֹמֵךְ אֶת סִבְלוֹתַי בַּמַּרְפְּקִים לְקוֹל נְגִינָתוֹ הַנִּפְלָאָה –

אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו יָד מִמֶּרְחַקִּים

לְיַיִן, לִיגוֹנִים וּלְאַהֲבָה.

הַלַּיְלָה גָדוֹל עַל שָׁמֶיךָ, אֵלִי,

וְרוּחַ קָרָה בִּי סוֹעָה וּמְנַהֶמֶת,

הָבִיאוּ אֵלַי הָאַדֶּרֶת שֶׁלִּי –

אֵצֵא לְהַבִּיט בְּעִירִי הָרוֹדֶמֶת.

שְׁלֵוָה וְנוֹשֶׁנֶת עִירִי הַקְּטַנָּה,

בְּסִבְכֵי יַעֲרוֹתֶיהָ נוֹהֵם עוֹד הַדֹּב,

בִּבְקִיעֵי חוֹמוֹתֶיהָ נִפְתָּל הָאֵזוֹב,

שְׁלֵוָה וְנוֹשֶׁנֶת עִירִי הַקְּטַנָּה.

דְּרָכִים הַהוֹלְכוֹת בָּהּ, הוֹלְכוֹת עַד הַנַּחַל

וְכָל עוֹלָמָה מֵעֶבְרוֹ הָאֶחָד,

כִּי דֶרֶךְ אַחַת רַק מִמֶּנָּה נִפְתַּחַת

וְדֶרֶךְ אַחַת רַק אֵלֶיהָ לָעַד.

עוֹלֶה בָּהּ אָדָם וְרוֹאֶה אֶת הַבֹּקֶר,

פּוֹגֵשׁ בָּהּ אָדָם אֶת לֵילוֹ בַּמּוֹרָד,

יֵשׁ סוּס הַצּוֹהֵל בָּהּ עִם עֶרֶב לַשֹּׁקֶת,

יֵשׁ יֶלֶד נֵעוֹר בָּהּ עִם שַׁחַר, נִבְעָת.

וּבֵית-תְּפִלָּתָה עַתִּיק וְרוֹגֵעַ

וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בְּכָל קִירוֹתָיו,

שֶׁמֶשׁ עוֹלֶה בְּגַגּוֹ וְשׁוֹקֵעַ,

שֶׁלֶג נוֹפֵל בְּגַגּוֹ שֶׁעָלָיו.

כִּי שֶׁלֶג נוֹפֵל – אֶשָּׂא לִי אַדֶּרֶת,

אוֹ בֹּקֶר יָפֶה – אֲפַצֵּחַ זֵרְעוֹן,

הַיּוֹם אֶת דַּרְכָּהּ אֶעֱבֹר לְמַזְכֶּרֶת,

הַיּוֹם עַפְרוֹתֶיהָ אָשׁוּב וְאָחֹן.

עֵינִי אֶל הַשּׁוּק הָרוֹעֵם רְדוּפָה,

יָדִי עוֹד דְּלָיַיִם גְּדוֹלִים בּוֹ חוֹבֶקֶת,

זִכְרֵךְ עוֹד עוֹלֶה בִּי, עִירִי הַיָּפָה –

מֵעֶצֶב, מֵאוֹר, מִשֶּׁקֶט.

אוּלַי יוֹם סִיוָן יִפְגְּשֵׁנִי בַּדֶּרֶךְ,

אוּלַי יִפְגְּעוּ יְמֵי שְׁבָט וַאֲדָר –

סוּסַי דּוֹהֲרִים בַּנְּתִיבָה הַזּוֹהֶרֶת

אֶל בֹּקֶר אֶחָד בְּטַבּוּר הַכִּכָּר.

הֵי, עֶגְלוֹנִי הַשּׁוֹרֵק בַּמֵּרוֹץ,

הֵי, רוֹעֵה חֲזִירִים! –

הַצִּדָּה!

אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת הָאוֹר הֶחָרוּץ

וּבִמְעוּף הַשּׁוֹטִים

נַחֲרִידָה.

אֲנַחְנוּ שׁוֹרְקִים וְהַיּוֹם הוּא בָּהִיר,

אֲנַחְנוּ חוֹרְקִים וְהָרַעַשׁ בָּעִיר,

קִבְעוּ לִי פַּרְסָה,

מִשְׁחוּנִי בְּזֶפֶת,

צוֹעֲנִית יְחֵפָה אֶת קְלָפַי טוֹרֶפֶת.

רְאוּ אֶת קוֹלוֹת הַשֶּׂכְוִי הָעוֹלִים,

מַקּוֹרֵי בַּר-אַוָּז וְעֵינֵי עֲגָלִים,

סַכִּינִים בַּמַּגָּף, סַכִּינֵי מְהוּמָה,

מָתְנֵי כַּפְרִיּוֹת בְּשִׂמְלָה אֲדֻמָּה.

הִנֵּה הַיָּרִיד הָעַלִּיז נוֹסֵעַ –

צֹאן

וְסוּסִים

וְכַנְפֵי תַּרְנְגֹלֶת,

אֲנַחְנוּ נִקְנֶה אֶת כָּל בֻּלְבּוּסֶיהָ

שֶׁל בַּת הָאִכָּר זְהֻבַּת הַגֻּלְגֹּלֶת.

אָבָק בָּאֲוִיר

וְשׁוֹט בָּאֲוִיר

וּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל עַל שִׁנַּיִם בָּעִיר,

סְיָח צוֹהֵל,

נַפָּח נוֹפֵחַ,

נַעַר תַּפּוּחַ גּוֹנֵב וּבוֹרֵחַ.

מִי זֹאת עוֹלָה מִקַּצְוֵי הַפַּרְוָר,

מִכָּל אַהֲבַת הָרוֹכְלִים מְקֻטֶּרֶת,

מִשְּׁלַל רְקָמוֹת,

חֲרוּזֵי הַצַּוָּאר,

סַלְסָלוֹת לְבָנוֹת מְעֻטֶּרֶת? –

חִשְׂפִי אֶת שִׁנַּיִךְ לִי, בַּת הָאִכָּר,

גַּלִּי אֶת שׁוֹקַיִךְ לִי עַל הַכִּכָּר,

צֶבַע פְּרָחַיִךְ לָבָן וְיָרֹק,

רֵיחַ אַפַּיִךְ שֶׁלָּךְ מַה-מָּתוֹק.

עִבְרִי עַל יָדִי יַחוּמָה וְנוֹגַעַת,

שִׁפְכִי עַל פָּנַי אֶת עֵינַיִךְ בְּלַהַט,

בָּרְכִינִי שָׁלוֹם וּלְכִי לָךְ, לְכִי –

אֶת רֶטֶט כְּתֵפַיִךְ יָרֵא אָנֹכִי…

*

הוֹ, עִירִי הַקְּטַנָּה, הוֹ, עִירִי מֵעָרִים,

יְרִידַיִךְ דַּלִּים בְּסַחֲרָם וּרְכֻלָּם,

אֲבָל שִׁיר כִּכָּרֵךְ, הָעַלִּיז בַּשִּׁירִים –

כּוֹבֵשׁ אֶת שׁוּקֵי הָעוֹלָם.

אֶשׁוּבָה לִכְתֹּב בְּחָרוּז לָבָן.

הַדְּבָרִים בְּהִירִים בְּשִׁטְפּוֹ הָרָחָב, הַדְּבָרִים בְּהִירִים כְּמֵימֵי הַנַּחַל,

אֶת צֶלֶם דְּמוּתִי אַבִּיט בְּעָמְקוֹ, אֶת זֶמֶר עָנְיִי אֲשַׁלַּח עַל פָּנָיו,

אִם טוֹב לִי אוֹ מַר לִי – הַדֶּרֶךְ אַחַת,

אִם הֶגֶה הָגִיתִי וְאֵין לוֹ מוּבָן – אָשׁוּבָה לִמְקוֹר עֲרוּצִי הָרִאשׁוֹן,

לִכְתֹּב בְּחָרוּז לָבָן.

מֵאַיִן יָבוֹא הֶחָרוּז הַלָּבָן – מִסַּדְנַת הַנֶּפֶשׁ.

שָׁם הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת לְלֹא אֲחִיזָה וְהַבַּרְזֶל מֻתָּךְ לָנֶצַח.

אֵין חֹק וּגְבוּל וְאֵין קֶצֶב לָהֶם, כִּי בְּלִילָה לַמַּרְאוֹת שָׁם

וּבְלִילָה לַקּוֹל, וְהַשִּׁירָה לְלֹא סִגְנוֹן נִכְתֶּבֶת.

שַׁבְתִּי וְרָאִיתִי בְּהֻלֶּדֶת הַשִּׁיר,

שַׁבְתִּי וְרָאִיתִי כִּי גַסּוֹת יְדֵי הַפַּיְטָן וְגַסּוֹת הַמַּזְמֵרוֹת לַזֶּמֶר,

כִּי רַע הַקִּצּוּץ בִּשְׁתִילֵי הַנֶּפֶשׁ וְרַע הַסֵּדֶר בַּהֲלָךְ־הָרוּחַ

וּמִשְׁנֵה רָעָה הַקֶּצֶב הַהוֹלֵם כַּחַיָּלוֹת.

יֵשׁ טוֹב וּבָהִיר בְּסִתְרֵי הָאָדָם,

יֵשׁ שֶׁפַע כָּזֶה הָרוֹצֶה לִזְרֹם בְּלֹא צִנּוֹרוֹת

וּלְפַעְפֵּעַ חוּצָה.

אֶתֵּן לוֹ לִנְהֹר, יִפְרֹץ לוֹ

כְּאֶשֶׁד קַדְמוֹן נֶאְדָּר, כְּלַבָּה מֵחֵיק הֲרָרִים,

כִּי אֶת צֶלֶם דְּמוּתִי אַבִּיט בּוֹ וְאֶת הֶגֶה חַיַּי שֶׁאֵין לוֹ מוּבָן.

אָשׁוּבָה, אֵפוֹא, לִמְקוֹרִי הָרִאשׁוֹן –

לִכְתֹּב בְּחָרוּז לָבָן.

הוֹ, לָתֵת!

לָתֵת הַכֹּל.

מִבְּלִי לִשְׁאֹל,

מִבְּלִי לַעֲנוֹת.

מִבְּלִי לְתַקֵּן,

מִבְּלִי לְשַׁנּוֹת.

הוֹ, לָתֵת

כְּפִי שֶׁנִּתַּן.

וְלִפְרֹק, לִפְרֹק

כָּל מַה שֶׁנִּטְעַן.

וְאִם לֹא בָּנִים וְאִם בּוֹהִים –

לִי אַחַת.

כִּי חָתוּךְ הַגּוֹרָל, אִם בָּרוּךְ אוֹ אַכְזָר,

וְלֹא לִי הַמִּשְׁפָּט וְלֹא לִי הַגְּזָר.

רַק לָתֵת וְלָתֵת הַכֹּל וּלְכֻלָּם

וְגָלוּי עַד הַתְּהוֹם וּלְעֵין רוֹאִים,

כִּי כָּכָה צִוָּנִי הַהוּא נֶעֱלָם –

כִּי כָּכָה צִוָּה אֱלֹהִים.

בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הַדְּמָמָה.

וְלֹא הָיָה דָבָר תַּחְתֶּנָּה

וּמִמָּעַל.

וַתְּהִי הִיא אֲשֶׁר מִקֶּדֶם

וּמִבָּא.

אֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה –

וַיְהִי הַנֵּצַח רוֹאֶה אוֹתָהּ שׁוֹפַעַת עַל גְּדוֹתָיו,

מִשְׁתַּעֲשַׁעַת.

וַיֶּאֱהָבֶנָּה.

וּבִרְבוֹת הַבְּדִידָה

וַתִּזְכֹּר הַדְּמָמָה

כִּי

אַחַת

הִיא,

אֵין אַחֶרֶת זוּלַת לָהּ,

וַיִּפָּעֵם רוּחָהּ מִמּוֹרָא גָדוֹל

וַתִּתְעַלָּף –

אָז יְמַהֵר הַנֵּצַח

וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ.

וַיְהִי אֱלֹהִים.

יַעֲמִיקוּ פְּשָׁעַי כַּבְּאֵר,

יָמִיטוּ קְלוֹנִים וּגְנַאי –

וַאֲנִי לְרֵעִי אֲחַבֵּר

שִׁיר קַנַּאי.

כִּי גָדוֹל דְּבַר שִׁירָיו בְּעִתּוֹ

וְחַרְבּוֹ מוּנֶפֶת

וְשִׁירַי הוּא כּוֹתֵב בְּעֵטוֹ.

וְגוֹנְבֵנִי נֶפֶשׁ.

לֹא לֻמַּד מִלִּבִּי בִּיגוֹנָיו,

לֹא גָבַהּ בְּכָתֵף מִמֶּנִּי,

אַךְ בְּבוֹא בִּי גַבְהוּת עֵינָיו –

וְאֵינֶנִּי.

אֵיךְ אֶשָּׂא לוֹ חֲמַת קְנָאוֹת,

אֵיךְ תִּדַּלְנָה עֵינַי מִנֹּהַּ,

אִם רַחֵם רִחֲמַנִי מְאֹד

וַיֵּט אֵלַי חֶסֶד נֹעַר.

לֹא תִּכַּנְתִּי רוּחוֹ כְּרוּחִי,

לֹא מַדּוֹתִי פְּשָׁעָיו בְּמֹאזְנַיִם

וּבִרְבוֹת הָעוֹלָם לְכֹחִי

וָאֹמַר כִּי אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם.

אַךְ כְּבֵדָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא

צַעֲדַת רֵעִי בַּקְּרָב

וּבְהַכּוֹת לִבִּי אֶל לִבּוֹ

וְנָפַלְתִּי אַחֲרָיו.

כִּי הוּרַם מֵאַשְׁפּוֹת אֶל שֻׁלְחַן נְדִיבִים

וַאֲנִי פֵּרוּרָיו מְלַקֵּט,

עַל כֵּן נֶפֶשׁ אַחַת וּשְׁנַיִם נִיבִים

יַעֲלוּ בְּשִׁירָיו עַל מוֹקֵד.

חֲמָתִי הַגְּלוּיָה כָּאוֹר,

אִם אַחַת הִיא דַרְכּוֹ עַד הֵנָּה –

קֹבִי לוֹ לַיְלָה שָׁחוֹר

לְבַל יָשׁוּב יִמְצָאֶנָּה.

שֶׁיֵּלֵךְ וְשִׁירַי לוֹ עֵינַיִם,

שֶׁיִּכְרַע וְשִׁירַי לוֹ אַפַּיִם,

וּבִרְבֹץ הָעוֹלָם עַל כְּתֵפָיו

וְקָרָא לִי: אָחִי! – וְלַשָּׁוְא.

עַד תִּיבַשׁ לֵחָתוֹ כְּאָבָק,

עַד בַּלַּיְלָה יֵעוֹר וְצָעַק –

תִּרְדְּפֶנּוּ קִנְאַת הָאֶחָד

שֶׁשַּׁח מִפָּנָיו וְלֹא חָת.

שֶׁקַּב וְכָאַב וְהֵהִין

וְחָזָה בִּבְשָׂרוֹ אֶת הַדִּין

וְאָמַר לְאָחִיו: אָחִי,

קַנַּאי וְגַנַּאי אָנֹכִי.

הוֹבִישׁוּנִי עַד קֵץ כְּלִמּוֹת,

שַׁחוֹתִי מִמַּיִם בַּבְּאֵר,

אַךְ כָּל עוֹד רוּחִי לֹא תִּמּוֹט –

זֶה פִּי הַמְדַבֵּר:

לֹא אֶזְכֹּר רַחֲמָיו בַּדִּין,

לֹא אֶשָּׂא חֲסָדָיו מִנֹּעַר

וּבִסְגֹר חוֹמָה בַּעֲדִי

וְגָבְהָה נִקְמָתִי כָּמוֹהָ.

וּבְכָרְעוֹ אֵין־אוֹנִים וּמוּנָד

וּבְנָפְלוֹ גְלוּי עֵינַיִם,

לֹא יִשָּׂא אֶת הַנֵּזֶר אֶחָד

וּנְשָׂאנוּהוּ בַּמָּוֶת שְׁנַיִם.

כִּי עַזָּה תַּאֲוַת קַנַּאי

וְעַז הַשִּׁלֵּם מִמָּוֶת,

כִּי בְּרֶדֶת הַלּוֹט עַל פָּנַי

לֹא אָמוּת כְּעָבֶד.

רַק תִּתְעַל קוֹמָתִי כָּאֶרֶז

וְתִזַּל נִקְמָתִי כָּאֶרֶס

וְתִלְחַשׁ: אָחִי, אָחִי,

לֹא עַד קֵץ לִגְנַאי אָנֹכִי.

כִּי נוֹצַרְנוּ יַחְדָּו לְלֹא חָת,

כִּי נִגְזַרְנוּ לָלֶכֶת אֶחָד,

אַךְ בִּפְקֹחַ הַנֵּצַח עֵינַיִם –

נִגְזַרְנוּ שְׁנַיִם.

עַל כִּי אֵין לִידִידִי פַּיִט

וְהַשִּׁיר לֹא עָלָיו שָׁרִים,

עַל כֵּן שִׁיר לִידִידוּת־בַּיִת

וְכוֹס לְחַיֵּיהוּ אָרִים.

כְּבָר הִשְׂכַּלְתִּי הַרְבֵּה שֵׂכֶל

וּבְרֵעַי לֹא הָלַכְתִּי רָכִיל,

כְּבָר אָבַלְתִּי קִינִים וָנֶכֶא

וַעֲדֶן לְרֵעִי אוֹחִיל.

כְּבָר בָּגַדְתִּי שֵׁשׁ וָשֶׁבַע,

גַּם גָּאוּ צִדְקוֹתַי כַּיָּם,

כְּבָר זָנִיתִי עַל הַר וָגֶבַע,

כְּבָר סָלַח לִי הֲמוֹן הָעָם.

גַּם נָתַן בִּי אָשָׁם שֶׁהָלַכְתִּי

אַלְמוֹן וְעָרִיר וְיָחִיד,

וַאֲנִי רֹאשׁ בַּקִּיר הֵטַחְתִּי –

וְאֵין לִי יָדִיד.

וָאֹמַר: מוֹדָעִי, מַה־טּוֹב

שֶׁשְּׁנֵינוּ הוֹלְכִים בָּרְחוֹב,

שֶׁאִם הָאֶחָד בִּיגוֹנָיו –

רֵעוֹ מְלַבֶּה אֶת עֵינָיו.

וַנֵּלֶךְ כָּל אֶחָד לְעֶבְרוֹ

וַנִּבְכֶּה אִישׁ אֶל חֵיק חֲבֵרוֹ,

וְעַל שֶׁכָּרַתְנוּ בְּרִיתוֹת יָד־אֶל־יָד –

יָשַׁבְנוּ עַל אֶבֶן אַחַת.

עַתָּה שֶׁשְּׁנוֹתֵינוּ שָׁמְטוּ,

עַתָּה שֶׁפָּנֵינוּ קֻמְּטוּ,

הֲיִי־נָא הָאֶבֶן הַהִיא לְעֵדוּת,

הַקְשִׁיבִי לְשִׁיר הַיְדִידוּת.

כִּי לֻבַּנְתְּ מֵאֵשׁ,

כִּי אֻבַּנְתְּ מֵעָפָר,

כִּי אוֹנַיִךְ הָרִים.

כִּי רֵעִי הָעִקֵּשׁ

מַטְמוֹנִים חָפַר

וְאוֹתָךְ לֹא הֵרִים.

כִּי שָׁתַקְתְּ מִכֻּלָּם,

כִּי הֻצַּגְתְּ אֶל צַד

דְּרָכַיִךְ,

כִּי מִשּׁוּט בָּעוֹלָם

לֹא עָלְתָה תְּרוּעַת

שְׁבָחַיִךְ.

אֲסַפְּרָה נָא, אֵפוֹא, וְאַגִּידָה

וְאוֹתָךְ מִדְּרָכִים אוֹעִידָה

וּבְיַעַן הֵפֵר הַבְּרִית –

יַקְשִׁיב גַּם רֵעִי הַיָּחִיד:

זָכַרְתִּי לוֹ יוֹם אֶבְלִי

וּנְפֹל רְקִיעַי אַפַּיִם,

עֵת רָאָה מִמְּעוֹנָיו חֶבְלִי

וְסָפוֹק לֹא סָפַק כַּפַּיִם.

עַל דָּמִי שֶׁנָּטַף טִפִּין,

אַתְּ הָעִידִי בּוֹ, אֶבֶן־סִפִּים,

בַּעֲלוֹת זַעֲקֵךְ מִקִּיר

עֵת פָּנַי בְּדַלְתּוֹ לֹא הִכִּיר.

אִם, רֵעִי, חֶלְקְךָ שָׁפַר,

עֲווֹנְךָ זֶה, רֵעִי, לֹא כֻּפַּר,

כִּי הָאֶבֶן אִם בִּי יִדִּיתָ –

הָאֶבֶן לַבְּרִית הִבִּיטָה.

לֹא אֹבֶה צְבִיעוּתְךָ לַחֲשׁוֹת

בְּתִתְּךָ לִי כִּסֵּא לָשֶׁבֶת,

אֲבַכֵּר אֲבָנִים לִמְרַאֲשׁוֹת

מִמַּצַּע יְדִידוּת כּוֹזֶבֶת.

כִּי אֶזְכֹּר מְנוּסִי מִצַּר

וּרְעָבִי עַד לְפִיק בִּרְכַּיִם,

וְאוֹתְךָ בְּשָׂדֶה נִקְצַר

הַנּוֹתְנֵנִי לָמוּת אַפַּיִם.

וְאֶזְכֹּר שָׁכְבְּךָ דַּוָּי,

וְאֶזְכֹּר זַעַקְךָ: כְּאֵבָי!

עֵת יָדִי שֶׁהַבְּרִית זָכָרָה

אוֹתְךָ מֵהַכְרִית שָׁמָרָה.

אַךְ זֶה קֵץ רֵעוּת וְלִקְחָהּ:

לֹא הַנֹּחַם וְלֹא שִׁכְחָה,

רַק הַיּוֹם שֶׁעֵינֶיךָ תֵּאֹרְנָה

וְיָדֶיךָ רֵעִים תַּחְפֹּרְנָה.

אַךְ כִּגְדֹל הַנָּקָם בְּאִבּוֹ

כֵּן יִגְדַּל הָאוֹר,

וְכִתְקֹעַ חֲנִית בְּלִבּוֹ –

כֵּן אֶתְקַע מִזְמוֹר.

כִּי הַכֹּל אִם יֹאבַד, אַחִים,

לֹא הַכֹּל הוּא יֹאבַד לַהֶבֶל,

עוֹד הַבְּרִית הִיא שׁוֹמֶרֶת, אַחִים,

עוֹד שׁוֹמֶרֶת בְּרִיתוֹת הָאֶבֶן.

וּבְהָקִים יְדֵיכֶם חֳרָבוֹת,

אַתֶּם בְּנוּהָ מַסָּד וּטְפָחוֹת

וְהָיְתָה לִבְנֵיכֶם לְעֵדוּת.

וְאִם עִיר תִּתְחַדֵּשׁ לִבְרָכָה

וְאִם שִׁיר יִדָּרֵשׁ לְשִׁבְחָהּ –

הִנֵּה שִׁיר יְדִידוּת.

אַתְּ לִי יוֹם סְתָו,

אַתְּ רוּחַ בַּצַּמֶּרֶת,

אַתְּ צֵל נוֹפֵל עַל לַהַט הַשָּׂדוֹת,

הַלַּיְלָה אַתְּ,

בְּכָל שִׁקְטוֹ נִפְעֶרֶת,

בְּכָל זְמִירָיו,

בְּכָל הָאַגָּדוֹת.

הַמִּשְׁעוֹלִים דָּשְׁאוּ, אֵי־אָנָה זֶה תֵּלֵכִי,

אוּלַי אַתְּ בּוֹכִיָּה,

אוּלַי לִבֵּךְ תָּמִים, –

הִנֵּה אָבוֹא לִמְחוֹת אֶת דִּמְעָתֵךְ מִלֶּחִי,

לָשֵׂאת לָךְ זֵר

וּצְחוֹק

וְנִחוּמִים.

עַל כְּל דְּרָכַי הַלַּהַב וְהָרֶנֶן,

בְּכָל שְׂדוֹתַי פּוֹרְחִים הַגִּבְעוֹלִים.

שְׂאִי זְרוֹעֵךְ,

הָנִיפִי לִי הַטֶּנֶא,

וַאֲשִׁיבֵהוּ לָךְ גָּדוּשׁ בַּשִּׁבֳּלִים.

אֶת רֹחַב לְבָבִי אָבִיאָה לְחַיַּיִךְ,

אֶת נִיעַ צַמַּרְתִּי אָצֵל עַל עִלְפוֹנֵךְ,

אֶת רֵיחַ תַּפּוּחַי

בְּאֹדֶם לְחָיַיִךְ

שַׁי אֶשָּׂא לָךְ אֶל גַּנֵּךְ.

אֶל כָּל הָאֳפָקִים נִפְקַח אָז אֶת עֵינֵינוּ,

אֶל כָּל הָאֳפָקִים נִשָּׂא אֶת הַקָּצִיר,

וּבַיִת וְתִינוֹק יָרוּצוּ לִקְרָאתֵנוּ

לִפְתֹּחַ לָנוּ דֶרֶךְ,

לִפְצֹחַ לָנוּ שִׁיר.

"המתגאה על חיות הקודש

ונהדר בכבוד על המרכבה,

זכות ומישור לפני כסאו,

חסד ורחמים מָלֵא כבודו".

(מפיוטי הקדמונים עלומי השם)

חַף, נִרְדָּף, חוֹפֵז

מֵרִיץ אֶת לִבּוֹ הַתָּם,

לָמָּה שָׂמוּךָ לוֹעֵז

בְּעֶדְרֵי הָאָדָם?

קַרְנֶיךָ,

מִי רוֹמֵם קַרְנֶיךָ לַשְּׁבִי?

חַיַּי אֵיךְ יִפְּלוּ בְּעֵינֶיךָ

וְחַיַּי עַל קֶרֶן הַצְּבִי?

קַבְּצֵנִי מִכָּל דְּרָכַי

לָשׁוּב מֵאַחֲרֶיךָ

עַד מָתַי אֱהִי חַי

עַל מוֹתֶךָ?

הַצְּבִי הַפָּעוּט,

עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל

אֵיךְ נָפַלְתָּ שָׁדוּד?…

כִּי עָבַרְתָּ עָלַי – הַלַּיְלָה נִבְעָת,

אֵיךְ תָּבוֹא וְדַרְכִּי לֹא שַׁבָּת וְלֹא חֹדֶשׁ?

אֶחָד לְבָבִי מִפָּנֶיךְ לֹא חַת –

הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ.

כִּי רָחָב מֵרוֹצְךָ וְחָשׁוּק מִדּוֹדִים

וְרָחוֹק שַׁאַגְךָ מִיּוֹמַיִם,

בִּזְנָבְךָ, אֲדֹנִי, בּוֹעֲרִים לַפִּידִים

וּבְעֵינֶיךָ – אִבֵּי הַמַּיִם.

קוּם, הוֹלֵךְ אֶת חַיַּי אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר,

שֶׁנּוֹעֵר בָּהּ חֲמוֹר וְלוֹחֵךְ בָּהּ צֶבִי

וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר

וְאַל תָּצוּד לִי שֶׁבִי.

כִּי שִׁירַי נְבוֹכִים בְּצֵאתְךָ לַקְּרָב,

אֵיךְ עָלַי אֶת זֵרֶיךָ תָּלִיתָ?

שִׁשִּׁים מְלָכִים עָשׂוּ חַיִל רַב

וְאַתָּה עַל כֻּלָּם עָלִיתָ.

כִּי בְּסוֹד עֲרָבוֹת הַטַּנְבּוּר קוֹרַאֲךָ,

הַכִּידוֹן אֶל אַרְכֻּבּוֹתֶיךָ,

הִנֵּה כּוּשִׁים יַהַפְכוּ עוֹרְךָ

וְנָשִׁים חֲבַרְבּוּרוֹתֶיךָ.

נָא, הַפְנֵה מֵעִמָּם רֹאשְׁךָ הַמּוּמָת,

יִבְכּוּ בָּכֹה אַחֲרֶיךָ.

הַמֶּלֶךְ! הַרְפֵּה יָפְיְךָ מְעַט,

כִּי עֵינֵינוּ מָלְאוּ מִמַּרְאֶיךָ.

אַתָּה רֵעִי,

אֲנִי הָאִישׁ, אוֹתוֹ הִכִּיתָ.

לִי רָן עֻזְּךָ הַנְּמֵרִי,

לִי בֶּהָרִים חִכִּיתָ.

שֶׁלָּנוּ אֶרֶץ חֲרֵרִית,

אַתָּה הַנּוֹף מִיַּעַר,

אַתָּה לְאַדִּירִים שָׂרִיד,

לְגִבּוֹרִים בַּשַּׁעַר.

עוֹרֵק לִבְּךָ לְדָם יָנוּק,

עֵינְךָ מוֹצָה גֻלְגֹּלֶת,

אַתָּה רוֹדֵם זִנּוּק,

אַתָּה זוֹמֵם מַפֹּלֶת.

לָאֲשֵׁרוֹת אוֹתְךָ אוֹלִיךְ

וַאֲקַטֵּר לִשְׁמֶךָ,

נְעוּרַי שֶׁלִּי אַשְׁלִיךְ

לִיפִי מַלְתְּעוֹתֶיךָ.

תְּבֹרַךְ מִנְּמֵרִים זוֹעֲמִים,

מִנְּמֵרִים בַּיַּעַר תְּבֹרַךְ,

כִּי מָרִיתָ קְהַל עַמִּים –

אֲנִי לְךָ אָח.

שֶׁלָּנוּ אֶרֶץ חֲרֵרִית –

לְךָ וָלִי מוֹרֶשֶׁת,

אֶחָד אֲנִי שָׂרִיד

מִן הַמּוֹרִים בַּקֶּשֶׁת.

הֲלֹא אֶמְצָא אֲחַלֵּק שָׁלָל,

שְׁלַל צְבָעִים לְצַוָּארֶיךָ,

כַּפֵּר, אָחִי הַנִּבְהָל,

כִּי אֲנִי אַחֲרֶיךָ.

אַתָּה רֵעִי,

אֲנִי הָאִישׁ, אוֹתְךָ הִכִּיתִי,

בִּי רָן עֻזְּךָ הַנְּמֵרִי –

וּבֶהָרִים חִכִּיתִי.

א

אֶל הֶהָרִים אוֹלִיךְ אֶת כְּלוּלוֹתַיִךְ

וִיצוּעֵךְ אַרְבִּיץ בַּגֵּאָיוֹת.

תִּנָּשֶׂאנָה אֲבוּקוֹת אַהֲבָתֵנוּ כְּמוֹ דְגָלִים בַּקְּרָב.

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה תִּבְעַר בָּם הָאֵשׁ וְיֵחַתּוּ מֵהֶם הַגִּבּוֹרִים.

אֵיךְ נַסִּיחַ לֵב אֶל אַבְנֵי הַנֶּגֶף הַקְּטַנּוֹת

וְחֻפַּת הָעֲלוּמִים פְּרוּשָׂה עַד קֵץ הַדֶּרֶךְ.

בּוֹאִי כַלָּה, כִּי יָצָאתִי לֶהָרִים,

כִּי עָצַמְתִּי עֵינַי מֵרְאוֹת רַע,

כִּי הִשִּׁיקוּ הַשָּׁמַיִם בְּמִצְחִי.

בּוֹאִי כַלָּה, כִּי בָּשְׁלוּ דוֹדַי.

ב

חַג לָנוּ הַיּוֹם וְחַג לַיַּיִן.

עֲמֻקִּים הֵם מַרְתְּפָיו

וַעֲמֻקָּה אַהֲבָתֵנוּ.

אָדֹם אָדֹם יִשָּׁתֶה, אָדֹם יִנָּגֵר מִן הַגְּבִיעִים.

רַבִּים וַעֲצוּמִים הֵם כֹּחוֹתָיו,

נֶסֶךְ מַרְדּוּת הוּא, זִרְמַת כּוֹבְשִׁים.

צַר וּמִצְעָר הָעוֹלָם וּזְרוֹעוֹת אַהֲבָתֵנוּ אֲרֻכּוֹת.

קוּמוּ יַמִּים, עוּרוּ מוֹסְדֵי תְּהוֹם,

מַלְּאוּ סְאַת חֲבִיקָתֵנוּ,

כִּי מָלֵאנוּ אֲהָבִים גְּדוֹלִים לְאֵין מַרְפֵּא.

ג

לֵיל שְׁלִישִׁי הַלַּיְלָה,

כַּלָּתִי, אֵי אָנָה נֵחָבֵא?

סוֹעֲרִים וְדוֹלְקִים אֲנַחְנוּ וּמְאִירִים כָּל דֶּרֶךְ וְנָתִיב.

טוֹב לָנוּ לְאֵין הָכִיל וְרַע לָנוּ מְאֹד:

כִּי קָטֹנּוּ מֵעַצְמֵנוּ.

אָנָה נֵלֵךְ?

בַּיָּם נִטְבֹּל – וְיֶחֱרָב.

בַּיַּעַר נִסָּתֵר – וְהֹעֲלָה בָּאֵשׁ.

הָבִי וְדָבַקְנוּ יַחַד, מוֹקֵד בְּמוֹ מוֹקֵד,

כִּי שְׂרֵפָה אֲנַחְנוּ

עַד קֵץ.

ד

אוֹר אֲנַחְנוּ.

לְזִיוֵנוּ הוֹלְכִים וְאֵלֵינוּ לֹא יַגִּיעוּ,

כִּי זָכִינוּ בַּהֶפְקֵר לְאֵין נוֹגֵעַ –

וְעָשַׁרְנוּ פִּתְאֹם.

הָבִי לַבְּתוּלוֹת, כַּלָּה, אֶת שֹׁבֶל כְּלוּלוֹתַיִךְ,

תִּשֶּׂאנָה אוֹתוֹ כְּאֶת מַשְׂאַת הַנֶּפֶשׁ,

כִּי נִרְכָּנוֹת הֵן אַחֲרַיִךְ, קַנָּאוֹת הֵן לְמַרְאַיִךְ.

שְׁתוּ, רֵעִים, בְּלֵיל מָשׂוֹשׂ,

שֶׁמָּלְאָה עֵינַת אַהֲבָתִי כַּיַּיִן;

כִּי שִׁבְעַת יָמִים לַמִּשְׁתֶּה

וּמְאוּם זוּלָתָם אַיִן.

ה

לֵיל חֲמִישִׁי הַלַּיְלָה.

שָׁכַרְנוּ וַנִּיגַע.

מְתוּקָה שַׁלְוַת הָאוֹהֲבִים, אִלְּמָה וּמִשְׂתָּרַעַת.

חֲבוּקִים חֲבוּקִים צָנַחְנוּ,

דְּמוּמִים וַהֲמוּמִים.

הַדֶּשֶׁא יָרֹק

וְהַכּוֹכָב מְנוֹצֵץ.

שָׁקְעָה אַהֲבָתֵנוּ לַתְּהוֹמוֹת, אַךְ לֹא שָׁכָכָה.

רַב וְנִרְחָב הָעוֹלָם וּמֵחָדָשׁ יִקְרָא אֵלֵינוּ.

הַלֵּיל נָנוּם, כַּלָּה,

וְלֹא נָקוּם, כַּלָּה,

עַד אִם נֵדַע:

דַּרְכֵּנוּ רַק אַחַת – בְּרוּכָה, נָבוֹקָה.

הַלֵּיל נָנוּם, כַּלָּה,

וְלֹא נָקוּם, כַּלָּה,

עַד יְעִירֵנוּ בֹּקֶר.

ו

חֲצוֹת.

הַסַּהַר שׁוּב מָעַט בֵּינְתַּיִם.

יָדַעְתִּי: לֵיל שִׁשִּׁי הוּא לָנוּ,

לֵיל בְּטֶרֶם אַחֲרוֹן.

הָאֲבוּּקוֹת עַל הֶהָרִים עוֹד נִשָּׂאוֹת

וּמֵרֵעֵינוּ הוֹלְלִים

וְעוֹד נִגָּר נִגָּר הַיַּיִן,

עוֹד יֵשׁ חַג לָנוּ,

אַךְ אָנוּ מִמֶּנּוּ הִרְחַקְנוּ לִבְלִי שׁוּב.

אַתְּ נָמָה? אַל תֵּעוֹרִי עוֹד.

צְמוּדִים עָרַשְׂנוּ פֹּה, בְּחֵיק הַגֵּאָיוֹת.

יָהִים יָהִים הַחַג עַל הַפְּסָגוֹת,

אֲנַחְנוּ נְתוּנִים כְּבָר לַמֵּעֵבֶר.

הַלַּיְלָה הִפְרֵיתִיךְ, כַּלָּה, הַזֶּרַע הָרִאשׁוֹן,

נָטַעְתִּי בָּךְ חַיִּים, אֲשֶׁר תֵּלְדִי לִי.

צָחוֹר יְהִי הַבֵּן וָרַךְ,

צְנִינִים וִיגוֹנִים יַסְעִירוּ אֶת דָּמָיו,

קִינִים וַחֲרוֹנִים יַקְדִּירוּ אֶת עֵינָיו,

אַךְ זֹאת אַהֲבָתוֹ שְׁלֵמָה תְּהִי כָּמוֹנוּ –

אַף הִיא בַּלֶּהָבוֹת תֵּלֵךְ, בַּדֶּרֶךְ הַנִּצַּחַת.

אַתְּ יְשֵׁנָה?

בָּאֹפֶק יֵשׁ עֲנֶנֶת חַכְלִילָה –

עוּרִי־נָא, כַּלָּה,

כִּי הִגִּיעָנוּ שַׁחַר.

ז

בְּנִי, בְּנִי, רֶכֶב עֲלוּמַי!

אֲנִי וְאִמָּא סוֹעֲדִים עֲרִיסָתֶךָ.

בָּאֹפֶק שְׁחוֹר וּבָאֹהֶל אוֹר,

וְהַרְחֵק הַרְחֵק יָהִים עוֹד הַמִּזְמוֹר

מִזֶּה הַלֵּיל, שֶׁבּוֹ זְרַעְתִּיךָ.

אֵם שֶׁלִּי, הֲתִזְכְּרִי?

אֵיךְ עַל כַּפַּיִם נְשָׂאתִיךְ וְאֵיךְ כָּרַעְתִּי בֶּרֶךְ,

וְאֵיךְ הַגַּיְאָה הִסַּחְתִּיךְ וְאֵיךְ קָטַפְתִּי פֶּרַח,

וְאֵיךְ הַבְטֵחַ הִבְטַחְתִּיךְ:

חֻפַּת הָעֲלוּמִים, כַּלָּה, פְּרוּשָׂה עַד קֵץ הַדֶּרֶךְ…

א. תַּחַן לְאַבְנֵר

הוֹשַׁע־נָא, אֲדוֹנִי, כִּי הֲמָמַנִי הַמּוֹרָא,

אֵיכָה אֱהִי לָבוּז וְחַסְדְּךָ לִי לֹא יוֹשִׁיעַ,

אַסִּיר אֲנִי מֵעֹנִי, נָזִיר אֲנִי מֵרָע,

עֲנֵנִי, קוֹל־נָדִיב! חָנֵּנִי, הַמָּשִׁיחַ!

הַכֵּנִי־נָא, אָדוֹן, הַשְׁקֵנִי יֵין־דָּמִים,

רַק אוּד אֲנִי קוֹדֵחַ בְּלַהַב רְתָמִים,

הַמֶּלֶךְ! חֲנִיתְךָ הָעִירָה בִּי הַלַּיִל,

כִּי עֶבֶד אָנֹכִי לְךָ – פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ.

דַּבֵּר עִמּוֹ, הַשַּׂר, דַּבֵּר בַּחֲדָרִים,

עַטֵּר לִבּוֹ, הַשַּׂר, עַטֵּר בַּהֲדָרִים,

הַשַּׂר, עוֹרֵר עָלַי הַיֶּתֶר בַּכִּנּוֹר:

אֵיכָה תֵּלֵךְ מִיכַל וְלֹא תַּחֲזֹר.

הַגִּידוּ חוּצוֹת דָּן, בַּשְּׂרוּהָ בַּגִּלְגָּל,

אֵיכָה יֻשַּׁד חֵיקִי, אֵיכָה תֻּשַּׁד מִיכַל?

בְּכוּ לָהּ תַּמְרוּרִים, לְכוּ בֵּית אֲחִינֹעַם,

כִּי אֵין לִי כְּמוֹתָהּ, כִּי אֵין לִי עוֹד כָּמוֹהָ.

רִיבִי, עִיר גַּלִּים, הַצִּיבִי לָךְ שִׁרְיוֹן,

הַמֶּלֶךְ שְׁלַל נָשִׁים יָנִיס בָּאַפִּרְיוֹן,

הַמֶּלֶךְ בָּךְ יִפְרֹץ, נוֹשֵׂא זִמַּת פְּלֶשֶׁת,

רִיבִי, עִיר גַּלִּים, כִּי לִי הִיא מְקֻדֶּשֶׁת.

עוּרִי, עִיר וָאֵם, דַּבְּרִי שִׁיר לָאוֹרֵחַ,

גּוּרִי, עִיר וָאֵם – כִּי מַלְכֵּךְ בּוֹטֵחַ,

שִׁירִי לוֹ מָגוֹר, נוּדִי לוֹ מִלֵּיל,

כִּי יֻתַּם בְּנֵךְ בּוֹ – פַּלְטִיאֵל.

ב. עד בחורים

"וילך אתה אישהּ הלוך ובכה

אחריה עד בַּחֻרים".

(שמואל ב', ג–טז)

אָשִׁירָה־נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדָיו לְמִיכַל:

מַה־נָּאווּ מַרְאַיִךְ, כַּלָּה, מַה־טֹּבוּ דוֹדַיִךְ מִיַּיִן;

אַחַי, אִם תִּרְאוּ מְדַלֶּגֶת אַחַת מֵאַיְלוֹת־גִּלְגָּל,

מַה־תַּגִּידוּ:

אַשְׁרֵי הָעַיִן.

מַה־מִּלַּיְלָה לֵילֵךְ, מִיכַל, שֶׁיָּצָאת אֵין־תֻּפִּים וְהָמוֹן,

מַה־חִשְׁקֵךְ שֶׁלַּפִּיד יִבְעַר,

מַה־נּוּסֵךְ מֵעִם אִישׁ כָּמוֹנִי?

הֵן אַחַת רַק יֵלֵךְ הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאַרְמוֹן,

מִבֵּית הַדַּיָּגִים,

מִבֵּית הָעֹנִי.

אִם פָּרַשְׂתִּי חַכּוֹת בַּנָּהָר, אִם אֵרַשְׂתִּי לִי מַיִם רַבִּים,

וְגָזִית כִּי בָּנִיתִי בֵּיתִי וְגַנִּי כִּי נָטַעְתִּי נֶטַע,

הלֲאֹ טוֹב זֶה אָכְלִי נִקּוּדִים וְטוֹב זֶה שָׁכְבִי עַקְרַבִּים

מִזֵּכֶר חָמְקֵךְ בַּפֶּתַח.

אֵיכָכָה לֹא מִלְּטוּךְ מִצַּר יָדַי הָאוֹהֲבוֹת

וְאֵיכָה, אֵיךְ רָאוּךְ בָּנוֹת וַיְבָרְכוּךְ בַּשַּׁעַר,

עַד אָנָה, עַד אָן תִּנָּשֵׂא עַל פִּי הַשּׁוֹאֲבוֹת

חֶרְפַּת בֵּית פַּלְטִיאֵל שֶׁאֵין לוֹ נַעַר.

עַל כָּל יְצוּעֵי דָוִד אֲנִי לָךְ הֶחָתָן,

בִּמְאַת עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים אֲנִי הוּא לָךְ הַבַּעַל,

הִשְׁבַּעְתִּי קַשְׁתוֹת יְרֵכַיִךְ בְּקֶשֶׁת יְהוֹנָתָן

אִם יְיַחְמֵךְ זַרְעוֹ וִיצוּעֵךְ אִם יַעַל.

חֶרֶב לַיִשׁ אָבִי, שַׁכְּלִינִי זֵכֶר מִיכַל!

חֶרֶב לַיִשׁ אָבִי, עִבְרִינִי עָבוֹר וָרוֹעַ!

אָרוּר אַפֵּךְ כִּי חַת, אָרוּר כִּי הִתְחַלְחַלְתְּ

בְּיוֹם אֲבֹד עֶזְרִי, בְּיוֹם בְּגֹד בִּי זְרוֹעַ.

אָשִׁירָה־נָּא לִידִידִי שִׁירַת דִּמְעָה לְמִיכַל:

מֶה־עָיְפוּ פְּעָמַיִךְ, כַּלָּה, מַה־יָּפוּ אֶצְעֲדוֹת רַגְלַיִךְ;

אַחַי, אִם תִּרְאוּהָ עוֹגֶבֶת עַל כָּל חַצְרוֹת הַהֵיכָל,

מַה־תַּגִּידוּ:

זְכֹר, אֲדֹנָי, לְבֶן־לַיִשׁ!

הִשָׁבְעִי שֶׁהַבְּרִית לֹא תָּמִירִי

וְאָחוֹז תֵּאָחְזִי בִּי לָעַד,

שֶׁהַחוּט הַקּוֹשֵׁר לֹא תַּתִּירִי,

שֶׁדַּרְכֵּנוּ הַזֹּאת לֹא תֹּאבַד.

הִשָׁבְעִי שֶׁיָּרֹק עוֹד הַיַּעַר

וּזְמִירִים עוֹד יַרְנִינוּ קוֹלָם,

שֶׁעוֹד כָּל נַעֲרָה וְכָל נַעַר

נוֹלָדִים לֶאֱהֹב בָּעוֹלָם.

כִּי לֹא לִי מָה הַדֶּרֶךְ נֵלֵכָה

וְלֹא לִי הַקְּרָבוֹת וְשִׁבְיָם,

כָּל עוֹד חַי הַמָּטָר וְהַלֶּחֶם

וְהוֹלֵךְ הַנָּהָר אֶל הַיָּם.

כִּי שָׁמַיִם רַבִּים יַאֲפִילוּ

וְתִתַּמְנָה תְּפִלּוֹת מִקְדָּשִׁים,

וּנְעוּרֵינוּ לָנֶצַח יַתְחִילוּ

וְלָנֶצַח יִהְיוּ חֲדָשִׁים.

מֵאָז הָיִינוּ פִּרְחָחִים

זָרְמוּ פְּלָגִים שֶׁל מַיִם,

עַל לְבוּשֵׁךְ יָפוּ פְּרָחִים

וְעַל רֹאשֵׁךְ – שָׁמַיִם.

וְאַתְּ, בִּתִּי, תַּמָּה הָיִית

וְרֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים לָךְ,

כִּי אַתְּ, בִּתִּי, קְטַנָּה הָיִית,

עִם שְׁתֵּי עַשְׂרוֹת שָׁנִים לָךְ.

וְסַהַר שָׁט בַּיְשִׁימוֹנִים

וְזִיק בִּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ,

וּכְמוֹ הַכּוֹת כַּנְפֵי יוֹנִים

הִכָּה מַשַּׁק כְּנָפַיִךְ.

ִ

וּבְלַבְלֵב הַשּׁוֹשַׁנִּים,

קְטַפְתִּין אֲנִי לְזֵר לָךְ,

וּבְהִתְחַלֵּף, בִּתִּי, שָׁנִים –

קָטוֹף קָטַף אַחֵר לָךְ.

אַךְ זוֹהִי דֶרֶך הַכּוֹשְׁלִים

וְאָנוּ מַה־נַּגִּידָה? –

אֲשֶׁר עִם גּוֹרָלוֹ הִשְׁלִים,

יָסוּר וְיֵט הַצִּדָּה.

כִּי לֹא מָנוֹס לוֹ בַּנְּגִינוֹת

וְלֹא רִפְאוּת עַד גֶּמֶר,

וּכְמוֹ תִּגְוַעְנָה שׁוֹשַׁנּוֹת

יִגְוַע בּוֹ גַם הַזֶּמֶר.

הַיַּיִן,

יֵינֵךְ,

הָאָפֵל, הֶעָמֹק,

הַנִּמְסָךְ בִּגְבִיעֵי הַזָּהָב וְהַשַּׁיִשׁ,

הַלּוֹהֵט בִּקְרָבָיו,

הָעַז, הַמָּתוֹק,

הָעוֹגֵב הָאָדֹם לְחִוְרוֹן לְחָיַיִךְ,

הַקּוֹרֵא אֶת חַיֵּינוּ לִמְלֹךְ וְלָחֹג,

הַפּוֹרֵץ אֶל לִבֵּנוּ כִּפְרֹץ אֶל חוֹמָה,

אֶל עִיר הַנִּכְבֶּשֶׁת,

אֶל קֶרֶת הוֹמָה –

הַיַּיִן,

יֵינֵךְ,

הַתּוֹסֵס,

הָאָיֹם,

הַנִּשָּׂא בְּתוֹכֵנוּ כְּמֶרֶד אָדֹם,

כְּנֵס מִתְנוֹסֵס,

כִּגְאוֹן הַנָּהָר;

הַשּׁוֹצֵף עַל גְּדוֹתָיו,

הַמָּר,

הַנִּמְהָר,

הָרָחָב.

הַיַּיִן,

יֵינֵךְ,

הַטּוֹב, הַדּוֹעֵךְ,

הַלּוֹחֵךְ אֶת חַיֵּינוּ בְּלַיְלָה שֶׁל כְּרָךְ,

הַהוֹלֵךְ מֵאִתָּנוּ לְאַט,

הַנִּשְׁפָּךְ

עלַ אֹפֶל פָּנֵינוּ, עַל לֹבֶן בִּרְכֵּךְ,

הַשּׁוֹטֵף מִגְּבִיעֵינוּ הַרְחֵק מְשֻׁכָּךְ,

הַיַּיִן,

יֵינֵךְ,

הַנִּשְׁכָּח…

יוֹם אָרֹךְ וּמְאֻשָּׁר.

עֲצֵי הַבְּרוֹשׁ הוֹמִים בָּרוּחַ, הַוָּאדִי מַאֲפִיר בִּשְׁלַל זֵיתָיו

וֵאלֹהִים רוֹדֵם בַּכְּנֵסִיּוֹת.

חוּרְבָה עַתִּיקָה – זִכְרוֹן הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ,

כַּרְכֻּמִּים שֶׁל סְתָו – רֵיחַ רֵאשִׁית חֲדָשָׁה.

אַתְּ פּוֹסַעַת בַּטּוּחוֹת, נוֹשֶׁמֶת מֵיטַב הָעֲלוּמִים.

לִרְאוֹת אוֹתָךְ יוֹשֶׁבֶת עַל צוּק־הָר, פּוֹרֶשֶׂת שִׂמְלָתֵךְ,

כִּרְאוֹת מַלְכַּת־קֶדֶם שְׁחוּמַת־מַרְאֶה, יְפַת־קוֹמָה וִיהִירַת־עַיִן,

כְּמוֹ זֹאת הַנַּעֲרָה מִן הַתְּנַ"ךְ הָרוֹדֶפֶת אַחַר אַיִל בֶּהָרִים,

שֶׁעֲלוּמֶיהָ חֲדָשִׁים כַּבֹּקֶר,

יוֹחֲלִים לִמְאַסֵּף.

יוֹם אָרֹךְ וּמְאֻשָּׁר.

הוֹלַכְתִּי אֶת חַיַּי אֶל שִׂיאֵיהֶם, כְּמוֹ אוֹתָךְ אֶל הַפְּסָגוֹת,

בַּדֶּרֶך הָאַחַת הַמְאֻבָּקָה,

בְּזוֹ אֲשֶׁר לֹא עַזְתִּי בָּהּ לָצֵאת מִפַּחַד הָאשֶׁר הַכּוֹזֵב.

בְּיָד נוֹאֶשֶׁת מְחַבְּקֵךְ וּרְתוּקָה אֵלַיִךְ, עָלִיתִי בַּמִּשְׁעוֹל;

מוּכָן לָשֵׂאת אוֹתָךְ אֶל אֹהֶל וּמְלוּנָה, אֶל חֶגֶו אוֹ נָקִיק,

מוּכָן לִשְׁמֹעַ אֶל לִבֵּךְ כְּאֶל שִׁפְעַת הַיָּם בְּבוֹא סוּפָה,

לִרְאוֹת בְּחֶפְזוֹנֵךְ אֶת הָאַיֵּה?

וּבְאִישׁוֹנַיִךְ הַדְּרוּכִים אֶת הַמָּתַי?

וּבְהֹלֶם חָזֵךְ אֶת הַהַאִם? –

הַאִם כְּבָר בָּא?

הֲזֶהוּ? –

אוֹתוֹ יוֹם אָרֹךְ וּמְאֻשָּׁר?…

אוֹרְלַנְדּוֹ:

הוֹ, רֹוזַלִּינְד! עֵצִים יִהְיוּ סְפָרַי

וּבְעַנְפֵיהֶם הֲגִיגָתִי נֶחֱרֶתֶת,

עֲדֵי כָּל עַיִן שֶׁתַּחַז בִּיעָרַי –

אֲצִילוּתֵךְ תִּרְאֶה, סָבִיב נִבֶּטֶת.

רוּץ, רוּץ, אוֹרְלַנְדּוֹ, חֲרֹת בְּכָל אִילָן,

יָפְיָהּ וְזַכּוּתָהּ שֶׁאֵין לְהַמְשִׁילָן.

(“כִּרְצוֹנְכֶם”, וו. שֵׁיכְּסְפִּיר).

א

בָּרוּחַ אַתְּ עוֹלָה, בַּסַּעַר וּבַיָּם,

בְּהֵד הַקּוֹנְכִיּוֹת וְצַב־הַמַּיִם

זָכַרְתִּי לָךְ, בִּתִּי, סוֹד לַיִל מְאֻיָּם,

לֶכְתֵּךְ בָּאֲפֵלוֹת עִם אוֹר עֵינַיִם.

נִצְנוּץ הַמְּכוֹנִיּוֹת וּבֹהַק הַכְּבִישִׁים

וְאֹדֶם פַּנָּסִים עַד קֵץ הַדֶּרֶךְ,

חַדְרֵנוּ הָעוֹטֶה קוּרֵי עַכְבִישִׁים

וְכוֹס עַל הַשֻּׁלְחָן וּפֶרַח.

וְהָאֶשְׁנָב לָבָן כַּקֶּצֶף עַל הַחוֹף

וְחִיּוּכֵךְ קוֹרֵא מִקְצֵה הָאֹפֶק

וְזוּג עֵינַיִךְ, בַּת, הָרַךְ וְהָרָטֹב

מֵאִיר אֶת הַשְּׁבִילִים בְּחֵיק הָאֹפֶל.

זוֹ אַתְּ. אַחֶרֶת אֵין. אַחֶרֶת לֹא נוֹלְדָה,

נִשְׁקֶפֶת עַל כֵּפִים כְּזֹהַר שַׁחַר,

זוֹ אַתְּ מִכָּל שִׁירַי הוֹפֶכֶת אַגָּדָה,

פּוֹרֶשֶׂת אֶבְרָתֵךְ כִּכְנַף הַשַּׁחַף.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ, פְּחוּמַת הַמַּחְלָפוֹת,

לִבְנַת הַשֵּׁן וְחֵנָנִית מִנֹּעַר,

דּוֹהֶרֶת עַל מֶרְכָּב בְּדֶלֶף וְסוּפוֹת,

לָשִׂים אִגֶּרֶת לִי בְּבֵית הַדֹּאַר.

אֵיכָה יוּעַם זָהָב בְּזֵכֶר עֶרֶב סְתָו

וְאוֹצָרִי אֶחָד וּמַטְמוֹנָיו – מַרְאַיִךְ,

הֲלֹא אֶת כָּל חַיַּי הוֹלַכְתִּי אַחֲרָיו

וּבְשָׁנִים רַבּוֹת צַרְתִּי שִׁירַיִךְ.

הַסִּי, הַסִּי, אַל מֶלֶל וְדָבָר,

אַתְּ שׁוֹקֵטָה הֲיִי, כְּאָז מִנֹּעַר.

הַיוֹם אֲנִי נוֹשֵׂא מִכְתָּב אֶל הֶעָבָר,

מִכְתָּב בְּלִי חוֹתַם־הַדֹּאַר.

ב

הִנֵּה הַבֹּקֶר אוֹר וְנַחַל מְשַׁכְשֵׁךְ

וְאַתְּ עוֹד נַעֲרָה אוֹהֶבֶת נַעַר,

וְצִיץ לִלְבוּשֵׁךְ וְסֶרֶט לְרֹאשֵׁךְ

וְגַרְגְּרִים לוֹקֶטֶת אַתְּ בַּיַּעַר.

וְזֶה הַשְּׁבִיל הוֹלֵךְ בְּמַעֲלֵה הָהָר

וְגַג הַכְּנֵסִיָּה מַרְעִים פַּעֲמוֹנָיו

וְלֹבֶן שִׂמְלָתֵךְ מַזְעִיק אֶת בְּנֵי הַכְּפָר,

בְּנוֹעַ מִצְעָדַיִךְ עַל גַּנָּיו.

וּבַחֹרֶשׁ שָׁם, אֲנִי הָאַלְמוֹנִי,

אֶחָד מִבְּנֵי־נֵכָר וְעוֹבֵר־אֹרַח,

עַל גַּג הַכְּנֵסִיָּה הוֹמִים פַּעֲמוֹנִים –

לִבִּי, לִבִּי, הַבַּת, יוֹצֵא מִמֹּרֶךְ.

הוֹ, בֹּקֶר שֶׁל צָפוֹן, בַּטַּל וּבַדְּשָׁאִים,

בְּשַׁבְרִירֵי עָנָן וְרֵיחַ וֶרֶד,

הוּא מִתְנַפְנֵף עָלַי כְּדֶגֶל עַל שְׁפָיִים,

אֲשֶׁר זָכַר סוּפוֹת וְרוּחַ מֶרֶד.

אוּלַי אֶקְלַע לָךְ זֵר שׁוֹשֶׁנֶת וְעָלִים?

עֵינַיִךְ תַּעַצְמִי, אַהֲבָתֵנוּ,

אַשְׁרֵי שֶׁיֶּאֱסֹף חוֹחַיִךְ אֶל סַלִּים,

שֶׁיְּלַקֵּט בַּלָּאט אֶת מַבָּטֵינוּ.

הֵן אַתְּ לְבַד הָיִית בַּנֶּכֶר הַצְּפוֹנִי,

הֵבֵאת לִי לַחַשׁ־אֵם וְרַחַשׁ־בַּיִת,

כִּי לוּלֵא אַתְּ, אֲשֶׁר עָמַדְתְּי לִי בְּעָנְיִי –

לֹא נָעוּ מֵיתָרַי לְרוּחַ פַּיִט.

כִּי רַק חִנֵּךְ, הִלִּית, וּבְרַק־עֵינֵךְ, לִילִית,

דּוֹלְקִים עַל צַוָּארִי כְּמוֹ עֲדִי,

אֲנִי עוֹד אֶשָּׂאֵם שָׁנִים עַד אֵין־תַּכְלִית

אֶחָד וִיחִידִי.

דַּרְכִּי הַקַּלְקַלָּה, שִׁירַי הַנּוֹשָׁנִים,

רַק אַתְּ בָּהֶם תּוֹעָה וּמְזַמֶּרֶת.

עַל גַּג הַכְּנֵסִיָּה הוֹמִים פַּעֲמוֹנִים –

זוֹכֶרֶת?…

ג

זָקְנוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁיר,

אַתְּ לְבַד נוֹתַרְתְּ מִכֻּלָּם,

חַי אֲנִי, הַיַּעַר הַצָּעִיר,

הַפּוֹרֵשׂ חֻפָּתֵךְ בָּעוֹלָם.

עֲנָנִים, עֲנָנִים, שַׁלֶּכֶת.

בַּסּוּדָר שֶׁסָּרְגָה לָךְ אִמִּי,

אַתְּ קָמָה, פִּתְאֹם וְהוֹלֶכֶת

מֵעִמִּי.

בְּלִי לִזְכֹּר יְמֵי סְתָו וָקַיִץ

וְלֵילוֹת שֶׁל דִּמְעָה וָטַל,

בְּלִי לִלְטֹף עַל גִּבְעוֹת בִּרְכַּיִךְ

רִיס וְתַלְתַּל.

כְּמוֹ הוֹלֵךְ מִכְּפָרוֹ הַהֵלֶךְ,

כְּמוֹ צִפּוֹר הַנּוֹטֶשֶׁת קֵן,

אַתְּ נָשִׁית הַשָּׂדוֹת הָאֵלֶּה

וַתֵּלֵכִי כֵּן.

וּבַרְבּוּר וְשִׁירַת הַגֹּמֶא

וְיָרֵחַ עָגֹל וָרָם

לֹא יוֹסִיפוּ דְמָמוֹת וָאֹמֶר

לְלִבֵּךְ אֲשֶׁר נָדַם.

רַק אֲנִי הַנּוֹבֵט אֶל מַעַל,

הַנּוֹשֵׂא אֶת צִפְצוּף קוֹלֵךְ,

מְנַשֵּׁק עוֹד עֲפַר כָּל שַׁעַל

אֲשֶׁר שָׁעֲלָה רַגְלֵךְ.

וּבִקְרֹא הָעוֹרְבִים בַּדֶּלֶף

וּבִסְגֹר עַל חַדְרִי הַסְּתָו,

עוֹד יָדֵךְ מְדַפְּקָה בַּדֶּלֶת

וּמַרְאַיִךְ עוֹלִים בָּאֶשְׁנָב.

זָקְנוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁיר,

אַתְּ, לְבַד, לְשַׁלֶּכֶת הָיִית.

חַי אֲנִי, הַיַּעַר הַצָּעִיר,

הַמּוֹרִיק עַלְעָלַיִךְ שֵׁנִית.

ד

בְּרֵיחוֹת הַפַּרְדֵּס הַפּוֹתִים כְּחֵטְא,

בְּדַרְכִּי הַיָּפָה הַבַּיְתָה,

רוּחִי הַפּוֹחֶזֶת עוֹדֶנָּה נִשֵּׂאת

לְלַיְלָה רָחוֹק שֶׁל בְּרַיְטוֹן.

בְּרַיְטוֹן, עִירִי עַל חוֹפֵי הַכֶּסֶף,

שֶׁהוֹמָה, שֶׁגְּלוּמָה מִבּוּעוֹת וָקֶצֶף,

אָרוּר חִנְחִנֵּךְ הַנִּשְׁקָף עַל מַיִם

וְאָרוּר זִכְרוֹנֵךְ בְּדִמְעוֹת עֵינַיִם.

סַמְּכוּנִי, רֵעִים, אֲשִׁישׁוֹת־אַהֲבָה,

אוֹ קַלְּעוּנִי חִצֵּי הַבֶּלַע,

אַךְ נִשְׁבַּעְתִּי הַפַּעַם כִּי יֵשׁ לֶהָבָה

שֶׁאֵין עַל עָפָר מְכַבֶּה לָהּ.

לֹא זֹאת שֶׁבּוֹעֶרֶת בָּאֹפֶל כָּאוּר,

מֵרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת עַד גֶּמֶר,

רַק זֹאת שֶׁסּוֹעֶרֶת בְּלַיְלָה עָכוּר

כְּשׁוּרָה נִפְלָאָה שֶׁל זֶמֶר.

כְּזוּטוֹ שֶׁל הַיָּם עַל אַבְנֵי הַצֶּדֶף,

כְּמוֹ צֵאת הַלְּבָנָה בְּשׁוּלֵי הָעָב,

כֵּן יָצְאָה נַעֲרָה נְבוֹכָה וְרוֹצֶדֶת

בְּעֶרֶב אוֹתוֹ הַסְּתָו.

וִיסֻפַּר־נָא לָכֶם בֶּחָרוּז הַקַּלְקַל

עַל עוּפָהּ כְּמוֹ עוּף עֲנָנָה וָנֶשֶׁר,

וְיֻגַּד וִיהִי־נָא לָכֶם לְמָשָׁל

וּמִצְאוּ־נָא אַתֶּם הַפֵּשֶׁר:

אֵיךְ פִּתְאֹם כְּגַלְגַּל הָרוֹשֵׁף בְּגַלְגַּל –

נִדְלַקְנוּ בְּשֵׁן וָעַיִן,

אֵיךְ פִּתְאֹם כְּמוֹ גַל הַשּׁוֹצֵף בְּגַל –

דָּעַכְנוּ וַנְּהִי לְאַיִן.

יֵשׁ פְּרָחִים עַל מַצֶּבֶת כַּלּוֹת וְדוֹדִים,

יֵשׁ קִינִים וּזְמִירוֹת לַזֵּכֶר,

אַךְ הַלַּהַב אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרוּ לוֹ אוּדִים –

מַה־יּוֹתִיר לִנְדוּדִים וָנֶכֶר.

רַק אֲנִי, הָאוֹהֵב עוֹד, שׁוֹמֵעַ לַשָּׁוְא

אֶת רִשְׁרוּשׁ הַצְּדָפִים בִּטְפִיפַת סַנְדָּלֶיהָ,

רַק אֲנִי, הַמַּדְלִיק שִׂמְלָתָהּ בַּזָּהָב

וְלֵילוֹת כּוֹכָבִים מֵעָלֶיהָ.

הוֹ תִּינֹקֶת שֶׁלִּי, הוֹ בַּת־מֶלֶךְ גְּנוּבָה,

הוֹ שִׁלְגִּית בְּלִי שִׁבְעַת גַּמָּדֶיהָ –

הוֹ, הַגִּידוּ, רֵעַי, הַאִם כָּל אֲהוּבָה

אוֹהֲבִים עַד לָמוּת מִיָּדֶיהָ?

אֲרוּרָה בְּגִידָתֵךְ, שֶׁמַּדְוֶיהָ שָׂרִיתִי

וְאָרוּר מִדְבֵָּרךְ הַשָּׁלוּף כַּחֵץ,

וְאַתְּ, שֶׁהַלְוַאי וְקִצֵּךְ רָאִיתִי –

לוּלֵא אֲהַבְתִּיךְ אֵין־קֵץ.

ה

עַל כֵּפִים רוֹחֵף הַשַּׁחַף,

יַלְדָּתִי, הַיָּם רוֹעֵשׁ,

סוֹחֲפִים זִרְמֵי הַסַּחַף

זִכְרוֹנֵנוּ הָרוֹגֵשׁ.

זִכְרוֹנֵינוּ שֶׁנּוֹשָׁנוּ

מִיּוֹם־חַג וּמִלְחָמוֹת,

שֶׁבָּהֶם, יַלְדָּה, וּבָנוּ

הָרוּחוֹת רַק נוֹהֲמוֹת.

שְׁנוֹת הַגִּיל וְהַמִּזְמֹרֶת,

נִים־עַל־חֵיק וּמַזְמוּטִים,

הֵי, בַּחֲרוּת שֶׁלִּי, תִּזְמֹרֶת

רַמְרָמָה וְעַזְמוּתִית.

הֵי, בְּרוֹשִׁים פְּרוּעֵי צַמֶּרֶת

הֵי, יָפְיֵךְ בַּמַּחֲשׂוֹף,

הֵי, שִׁירִי הַמִּזְדַּמֵּר עוֹד

בְּנוּחֵךְ עַל הָאֵזוֹב.

וּפְחָדַיִךְ: "אִמָּא, אִמָּא,

אֵיךְ נוֹאַלְתִּי וָאֶשְׁכַּח" –

וּבִרְכֵּךְ שֶׁהֶעֱרִימָה

וְהִטַּתְנִי אֶל הַפַּח.

בְּנוּדִי בְּלַיְלָה־קַיִץ,

בַּרְבּוּרִי וּטְלוּל־כָּנָף –

אֲנִי מַשׁ עוֹד חִבּוּקַיִךְ

בְּמֻשִּׁי אֶת הֶעָנָף.

סַהֲרוּרִית שֶׁלִּי, יַלְדֹּנֶת,

פַּרְפָּרִית עַל הַכְּרָמִים,

אֲצַיְּרֵךְ לְלֹא כֻּתֹּנֶת –

שֶׁלֶג, דָּם וּפֶחָמִים.

שׁוּבוּ־שׁוּב לֵילוֹת הָאֵלֶּה,

שׁוּבִי־שׁוּב הַשּׁוּלַמִּית,

הוֹ, אֵלִי, הַפְלֵא־נָא פֶּלֶא

וּנְעוּרֶיהָ אַל תָּמִית.

טַלְטְלֶנָּה שְׁבִיל וָאֹרַח,

חַלְחֲלֶנָּה חִיל־פִּתְאֹם,

הוֹדִיעֶנָּה בּוּז וָמֹרֶךְ

וּמְחָצֶנָּה לִבְלִי־תֹּם,

תְּאֻפַּר שֵׂיבַת יָמֶיהָ

כִּבְאֵפֶר תַּנּוּרִים,

תְּכֻפַּר אֵיבַת קָמֶיהָ

כְּכַפֵּר לַנְּעוּרִים.

כִּי הָלְכָה לִבְלִי אֶרְאֶנָּה

וְעָקְשָׁה כַּעֲקשׁ הָהָר,

עַל־כֵּן שִׁיר לֹא יְיַפֶּנָּה

גַּם אִם שִׁיר לָהּ יְזֻמַּר.

רַק בְּעוּף כַּנְפֵי הַשַּׁחַף

וּבִנְהֹם הַקּוֹנְכִיּוֹת,

הַעֲלֶנָּה מִן הַשַּׁחַת

וְצַוֶּנָּה שׁוּב לִחְיוֹת.

וְהַשְׁכַּח אֶת יִסּוּרֶיהָ

וְהַשְׁכַּח אֶת יִסּוּרַי –

וּפָרְחוּ שׁוּב נְעוּרֶיהָ

וּפָרְחוּ גַם נְעוּרַי.

הִנֵּה כָּתַבְתִּי שִׁיר־אַהֲבָתִי עַל סֵפֶר,

לוּ יִשָּׂרֵף עַתָּה וִיהִי גִצִּים וָאֵפֶר,

כִּי מַה־תּוֹחֶלֶת וְיִתְרוֹן בּוֹ לָאוֹהֵב –

אִם תַּכְלִיתוֹ רַק עֲלֵי סֵפֶר תִּכָּתֵב.

אֲנִי הַמֶּלֶךְ!

זָהָב וּשְׁבָא כִּתְרֵי אָבִי דָוִד,

אֲבָל אֲנִי הַמֶּלֶךְ!

סֹבּוּ, סֹבּוּ הָעֲבָדִים!

יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלּוֹת־אֲבִישָׁלוֹם –

תַּעֲלֶה מֶרְכַּבְתּוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ.

חֶרֶב, חֶרֶב לְאָבִי.

הִכָּה אָבִי דָוִד בְּעֹז הַחֲרָבוֹת,

בְּעֹז הַלְּבָבוֹת הִכִּיתִי אָנִי.

בֹּאנָה, בְּנוֹת־צִיּוֹן!

רַבִּים רַבִּים יְצוּעֵי אָבִי דָוִד,

אֶחָד הַגֶּבֶר אַבְשָׁלוֹם.

יַיִן רַפְּדוּנִי וְשִׁירִים!

אַדִּיר וָעָב זְקַן דָּוִד אָבִי,

רַבּוּ תַּלְתַּלַּי שִׁבְעָתַיִם.

אֵלֶם לִשְׂפָתַי,

שׁוֹתֶתֶת עִם דָּמַי מַלְכוּת אָבִי דָוִד,

אֲבָל – לֹא הוּא הַמֶּלֶךְ.

מַהֵר! מַהֵר!

מְעַט מִזְעֵיר יֵרוֹמוּ עֲלוּמַי,

מְעַט מִזְעֵיר.

סֹבּוּ, סֹבּוּ הָעֲבָדִים!

יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלּוֹת־אֲבִישָׁלוֹם –

תִּשְׁקַע מֶרְכַּבְתּוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ.

הַכּוּ! הַכּוּ!

תֻּפִּים וָשִׁיר לְלֶכֶת אַבְשָׁלוֹם,

תֻּפִּים וּכְלֵי הַיֶּתֶר!

לִי הַשַּׁרְבִיט!

תֵּקְעוּ, תִּקְעוּ בִּי הַחִצִּים, עַבְדֵי דָוִד, –

לֹא יִנָּצֵל הַכֶּתֶר.

אֲנִי הַמֶּלֶךְ!

דָּם שׁוֹתֵת לִבִּי בְּמַלְכוּתוֹ

אֲבָל – אֲנִי הַמֶּלֶךְ!

א

אֲנִי שָׁר כִּי הַסְּתָו מְנַשֵּׁב בְּחַיַּי

וְטֶרֶם נָשְׁרָה שַׁלֶּכֶת.

תְּנִי לִי לִשְׁטֹף אֶת רְגָבַיִךְ כְּגֶשֶׁם רִאשׁוֹן.

אֶפָּל־נָא עָלַיִךְ כִּנְפֹל אֶבֶן בַּשָּׂדֶה –

אֲפֹרָה, אַלְמוֹנִית,

אַךְ אֶת כָּל חַיַּי אָשִׁירָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ,

כִּי עַל פְּנֵי תְּהוֹמָם מִתְנַדְנֵד כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד

וְאֹזֶן דּוֹרִי עֲרֵלָה לַזֶּמֶר.

פִּתְחִי חַלּוֹנַיִךְ, אַרְצִי, לִקְרָאתוֹ,

כִּי נוּגֶה הוּא מֵרֹאשׁ עַד גֶּמֶר.

ב

אֲנִי חַי בְּיָמִים גְּדוֹלִים וְחַיַּי נְמוּכִים מֵעָפָר.

סָבִיב לִי נוֹשֵׁם הָאַלְמָוֶת וּפוֹרֵשׂ שִׂכְלוֹ בְּכָל רֹחַב כְּנָפָיו,

וַאֲנִי מֵת בּוּר שָׁעָה־שָׁעָה וְרֶגַע־רֶגַע.

כְּבָר הִגַּדְתִּי כָּל הַחָכְמוֹת וְלָחַשְׁתִּי כָּל הַסּוֹדוֹת,

אַךְ כָּל שֶׁאָמַרְתִּי נֵצַח – נִבְלַע בְּנֵצַח.

אֵי אוֹתוֹ קֶצֶב חָדָשׁ לָשִׁיר אֶת אֲשֶׁר לֹא הוּשַׁר עוֹד,

אֶת אֲשֶׁר יַעֲמֹד אַלְשֵׁנִי, אֶחָד –

לָעַד.

¹אֲנִי מְטַיֵּל לְרוּחַ הָעֶרֶב וְרֵעִי אֶצְלִי.

בָּעֲרוּגוֹת מְבַצְבְּצִים פִּרְחֵי סְתָו וַאֲנִי בְּאֶמְצַע חַיַּי.

רֵעִי מְסַפֵּר עִמָּדִי עַל עֲלוּמָיו וַאֲנִי שׁוֹעֶה אֶל הַפְּרָחִים

הַמֻּכִּים בָּרוּחַ וּבַמָּטָר.

הִנֵּה קְצֵה הַגָּן, רֵעִי יִפָּרֵד מֵעָלַי וַאֲנִי דְבָרָיו לֹא שָׁמַעְתִּי.

תֵּן, אֱלֹהִים, אֶת לִבּוֹ לְהָבִין שֶׁאֲנִי אוֹהֲבוֹ

בִּשְׁעוֹתִי אֶל הַסְּתָו הַבָּא עַל הַפְּרָחִים;

שֶׁנִּקְשַׁרְתִּי בּוֹ פִּי־שִׁבְעָה הַפַּעַם מִתָּמִיד,

כִּי הִנֵּה עוֹד מְעַט יְנַשֵּׁב הַסְּתָו עָלַי, וּפַחַד הָאַחֲרִית יֵעוֹר בִּי

וְאָנָה אָבוֹא אִם לֹא אֶל רֵעִי,

לַחֲלֹק עִמָּדוֹ אֶת צַעַר קִצֵּנוּ הַקָּרֵב?…

ד

לָמָּה־זֶה יָאוּצוּ כֹּה לִכְפֹּר בְּךָ בְּטֶרֶם מְצָאוּךָ?

בְּמִדָּה שֶׁבָּנִים הֵם בְּמִשְׁפַּחְתְּךָ הַגְּדוֹלָה, אֱלֹהַי,

תֵּן לָהֶם לְהָבִין שֶׁלֹּא בַּעַל־נְכָסִים אַתָּה, אֲבָל אָב יָקָר וְאוֹהֵב אַתָּה,

תֵּן לָהֶם לְהָבִין, כִּי לַשָּׁוְא יִכְפְּרוּ בִּמְצִיאוּתְךָ

וְכִי כָּל יְרֻשָּׁה לֹא תּוֹתִיר לָהֶם בְּלֶכְתְּךָ מֵעִמָּם –

מִבַּלְעָדֶיךָ.

ה

מָה אַכְזָר הַדָּבָר שֶׁתָּאֵב אֲנִי לְנִגּוּן וְאֵין לִי.

שָׁעָה רַבָּה סָבַבְתִּי בַּחוּצוֹת וְהַלַּיְלָה כָּבֵד עַל הָעִיר.

מָלֵאתִי לְאֵין הָכִיל וּפֵשֶׁר לֹא אֵדַע.

הִנֵּה קְצֵה הַכִּכָּר וְאָנֹכִי אָבוֹאָה עַד בֵּיתִי

מִבְּלִי הָבִין אֶת אֲשֶׁר הָיָה לִי.

מִיהוּ הַמְבַקֵּשׁ מִפְלָט מִמֶּנִּי וְשַׁעַר אֵין לוֹ? –

הִנֵּה קְצֵה הַכִּכָּר. רֵיחַ הַנַּרְקִיסִים עוֹלֶה לְפֶתַע מִגַּנִּי,

עַז וְלוֹפֵת.

מַשַּׁק הַמַּיִם מְפַעְפֵּעַ בַּמִּזְרָקָה,

רַךְ, צוֹנֵן וְשׁוֹתֵת עֲלוּמִים.

זֶהוּ, שִׂמְחָתִי שֶׁלִּי, זֶהוּ – הַנִּגּוּן.

אֲנִי שָׁר עַל הָאַהֲבָה.

ו

יָדִיד לִי בַּזְּקֵנִים.

שְׂעָרוֹ עֲנָנִים, זְקָנוֹ פְּלָגִים,

מִצְחוֹ חָרוּשׁ מִדַּעַת,

וְאוֹר זָרוּעַ בְּמִצְחוֹ.

מִדֵּי צֵאתוֹ סוּפָה מְנַשֶּׁבֶת

וּפוֹרֵחַ מַטֵּהוּ כְּמַטֵּה־אַהֲרֹן.

יְשִׁישִׁים יְסֻבּוּהוּ לִשְׁמֹעַ עַל אַחֲרִית הַיָּמִים

וּנְעָרִים יְסֻבּוּהוּ לִשְׁמֹעַ אַגָּדוֹת עַל הָאָבִיב.

טִיַּלְתִּי שַׁחֲרִית עִמּוֹ וּתְפָשׂוֹ אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים בְּמַטֵּהוּ,

כְּמוֹלִיכוֹ לְצַחֵק עִמָּדוֹ.

הַבִּיטוּ־נָא, רֵעַי, אֵיכָה נָבוֹךְ כִּמְגַשֵּׁשׁ

וְאֵיךְ קָרַן אוֹר בִּינָתוֹ מִנַּחַת. –

חָכְמַת יְשִׁישׁוּתֵנוּ הִנֵּה צוֹעֶדֶת בַּחוּצוֹת

וְנַעַר קָטֹן נוֹהֵג בָּהּ.

ז

הִנֵּה נִתְקַבְּצוּ הָעֲנָנִים.

רוּחַ עַרְבַּיִם נֵעוֹרָה

וַאֲבַק הַדְּרָכִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ

מְנַשֵּׁב בָּעֵינַיִם.

הִגַּעְנוּ עַד לַיְלָה,

רַק זֹהַר שֵׂיבָתֵנוּ מַלְבִּין בָּאֹפֶק.

הוֹ, רִבּוֹן הַנְּעוּרִים!

שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתָנוּ אֶל אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה,

שֶׁהִבְטַחְתָּ לָנוּ גָדִישׁ וּשְׂדֵי־תְּרוּמוֹת,

לָמָּה פִּתִּיתָנוּ?

הִנֵּה עָבַר קָצִיר,

כָּלָה קָיִץ

וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ.

ח

אֶל אַחַד הֶהָרִים.

לַיְלָה.

הַרְבֵּה קַיִץ.

הַכְּרָמִים לוֹחֲשִׁים אַהֲבָה

וְרֵיחַ הַגַּנּוֹת מְשַׁכֵּר כְּפֶשַׁע.

הַמּוֹרִיָּה שָׁטוּף מֵאשֶׁר וְחֶרְדָּתִי קוֹפֵאת עַל נְקִיקָיו,

הוֹ, פַּחַד אָבִי אַבְרָהָם,

הַמְנַצֵּחַ עַל הָעֲקֵדָה!

סַמְּכֵנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת הַנֹּעַר

לְמַעַן שִׁיר אֶחָד שֶׁל קַיִץ,

רַק שִׁיר אֶחָד שֶׁל קַיִץ

בְּטֶרֶם אֵעָקֵד.

כִּי מַה־יִּתְרוֹן יֵשׁ תַּחַת הַשָּׁמַיִם

אִם לֹא לְשִׁיר הַקַּיִץ וּנְעוּרָיו

הַמְלַוֶּה אוֹתָנוּ אֶל מִזְבֵּחַ

בְּאַחַד הֶהָרִים?…

ט

שָׁכַבְתִּי עַל יְצוּעִי וּבָעַרְתִּי

כִּי נָסַבּוּ חֲלוֹמוֹתַי עַל הָאַהֲבָה: –

הִנֵּה אֲנִי בְּגַן רְחַב־זְרוֹעוֹת אֵצֶל הַנַּחַל

וּפִרְחֵי הַפַּעֲמוֹנִיּוֹת מְצַלְצְלִים אָבִיב.

שָׁעָה נִכְלֶמֶת וּצְעִירָה

שֶׁבְּנֵי הַנְּעוּרִים נוֹשְׁקִים בָּהּ עוֹד מִבְּלִי לָדַעַת לָמָּה.

אוֹמֵר אֲנִי לְכַלָּתִי:

תִּדְלֹק אַהֲבָתֵנוּ כְּכוֹכָב עַד שַׁחַר

וּבוֹאִי נִשָּׁבַע לִבְלִי הָקִיץ מֵחֲלוֹמוֹת,

כִּי רַק בָּהֶם צָרוּר הַיּוֹם בִּמְלוֹא קֵיצוֹ

וְרַק בָּהֶם לֹא נִרְאֶה עֶרֶב.

קוֹל דּוֹפֵק עַל חַלּוֹנַי כְּמוֹ סוּפָה.

פְּתַחְתִּים, הַלַּיִל בָּא עוֹטֶה עָבִים עַל אַדְּרוֹתָיו.

מִיהוּ הקּוֹרֵא לִי מִן הָאֵד?

עָלֶה גָשׁוּם נִתְנַשֵּׁב אֶל מִצְחִי:

שַׁלֶּכֶת.

י

יָרֵחַ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה,

מֵצַח יְרוּשָׁלַיִם,

שֶׁנִּצָּב גָּבוֹהַּ מֵעֲנָנִים,

שֶׁרוֹאֶה אֶת קְצֵה הַקַּיִץ.

יָרֵחַ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה:

זֹהַר בְּמָגֵן שָׁאוּל!

לַהַט בְּחֶרֶב אַבְשָׁלוֹם!

כֶּתֶר צִדְקִיָּהוּ!

יָרֵחַ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה,

בּוֹכֶה עַל הַר הַזֵּיתִים,

שׂוֹחֶה בְּיָם הַמָּוֶת.

יָרֵחַ שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת,

שֶׁל קֵץ הָאוֹרוֹת,

שֶׁל סְתָו.

יא

אֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם שָׁבִים,

כְּבֵדִים, אֲפוֹרֵי רַעְמָה,

שׁוֹצְפִים מִכֹּחַ.

אַדְּרוֹתֵיכֶם סוּפָה,

זְמִירוֹתֵיכֶם יְלֵל,

לִבּוֹתֵיכֶם זְאֵבִים.

תְּנוּפַת הַקְּרָב בְּכִתְפֵיכֶם

וּשְׁלַל הַרְבֵּה קֵיצִים.

כְּאַבִּירִים זְקֵנִים בְּשִׂיא הָהָר

עוֹמְדִים אַתֶּם,

סְמוּכִים עַל חֲרָבוֹת,

צוֹפִים אֶל שְׂדֵי הַקֶּטֶל.

שְׁלָגִים עַל זְקַנְכֶם

וּמָגִנְּכֶם חָלוּד –

אֲבָל שָׁלֵם.

הוֹ, חֶרֶב הַכּוֹבְשִׁים!

פִּיפִיוֹתֶיהָ קָצְרוּ קָמוֹת,

פָּרְצוּ בַּיַּעַר,

הִפִּילוּ אָבִיב אַפַּיִם.

שׁוֹפַר הַמְאַסֵּף מֵרִיעַ.

אֲנִי רוֹאֶה אֶתְכֶם שָׁבִים,

אֲבָל הַחֶרֶב –

מָתַי תָּשׁוּב אֶל נְדָנָהּ?…

יב

גָּבוֹהַּ עַל מִגְדָּל נִצָּב הַמּוּאָזִין,

חָכָם כְּמִדְבַּר עֲרָב,

דּוֹמֵם כְּמִסְגֵּד בַּסַהַר,

אַהֲבַת מֻחַמַּד בְּעֵינָיו.

סוֹף קַיִץ.

שְׁלשָׁה תַּנִּים יִלְּלוּ בַּוַּאדִי.

גֶשֶׁם נָטַף.

הוֹ, הָאִשְׂלַאם!

לָמָּה עָטִיתָ סְתָו?

יֵשׁ אֲדָמָה בְּלִי קֵץ,

וְהָעִבְרִים נוֹשְׂאִים אָבִיב מֵעֵבֶר לַמַּיִם הַגְּדוֹלִים.

צֵא אֶל הַשָּׂדוֹת עִמָּם לְהִתְפַּלֵּל

בְּטֶרֶם עָבַר מוֹעֵד,

כִּי הִנֵּה הַגֶּשֶׁם יַעֲבֹר

וְהַנִּצָּנִים לֹא יֵרָאוּ בָּאָרֶץ.

יג

הוֹ, לוּ חָוִיתִי אֶת הַנְּעוּרִים שֶׁלֹּא הָיוּנִי! –

הָאֳרָנִים גְּבוֹהִים וְהַשְּׂדֵרָה אֲרֻכָּה וְצִלִּי נִמְשָׁךְ מֵאַחֲרַי;

מִי יִתֵּן חַיַּי כְּרֵיחוֹת הַשָּׂדֶה וּכְדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב,

הַנְּמוֹגִים בַּלַּיְלָה וּמִתְחַדְּשִׁים כַּשַּׁחֲרִית;

שֶׁצְּעִירִים לָעַד,

לֹא נְהִירִים לָעַד;

שֶׁזִּכְרָם יַעֲמֹד כְּנֵצַח עֲמִידָתָם,

שֶׁאָרְנֵיהֶם יַגְבִּיהוּ בַּשְּׂדֵרוֹת,

שֶׁנְּעוּרֵיהֶם לֹא יַזְקִינוּ,

שֶׁהָיֹה יִהְיוּנִי תָּמִיד, –

הוֹ, לוּ הָיֹה יִהְיוּנִי תָּמִיד…

יד

אָנָה אַתָּה מְמַהֵר, רֵעִי?

אֵיכָכָה זֶה נִתְפַּתֵּיתָ לְקֶסֶם הַגְּבוּלִין

וְרוּחֲךָ סוֹעָה אֶל כָּל אַחֲרִית כְּאֶל שַׁעַר הַגִּלּוּי לֶעָלוּם מֵעִמָּנוּ?

הֲטֶרֶם יָדַעְתָּ אֶת הַחֹרֶף? –

הֲלֹא שָׁנָה־שָׁנָה נָשׁוּב מִמֶּנּוּ וְשֶׁלֶג עַל כַּנְפוֹתֵינוּ;

לַשָּׁוְא רַק נְיַחֵל לַקֵּץ כְּאֶל רֵאשִׁית אַחֶרֶת.

הִנֵּה תַּחֲרִיף הָרוּחַ וְיִכְבַּד נֵטֶל הַכְּפוֹר

וְאָנוּ נִוָּכַח, כִּי מֵאֲשֶׁר יָצָאנוּ – אֵלָיו נֵלֵךְ,

וְאֵין קֵצֶה וּגְמוּל לַהֲלִיכָתֵנוּ…

אָנָה, אֵפוֹא, אַתָּה מְמַהֵר, רֵעִי?

טו

הַיּוֹם אָמַרְתִּי לַמָּוֶת טוֹב, אִם אַךְ לֹא יְמָרְרוּנִי

מַדְוֵי הַחַיִּים, הַמְעַטִּים אוֹ הָרַבִּים שֶׁנּוֹעֲדוּ לִי.

אַתָּה רְאֵה־נָא מִמְּרוֹמִים,

כִּי בְּכָל לִבִּי דָבַקְתִּי בְּחֻקֶּיךָ

וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְבִינָה אֶת הַגָּלוּי וְהַנִּסְתָּר מִמֶּנִּי.

יִהְיוּ־נָא חַיַּי וּמוֹתִי רוֹעֲפִים אֱמוּנָה

בְּצִדְקַת דְּרָכֶיךָ עִמָּדִי.

אֶהְיֶה־נָא שָׁלוּף עַל פִּי הַקֵּץ כַּחֶרֶב,

הָאוֹכֶלֶת מָוֶת,

הַיּוֹדַעַת כִּי אֵין מָנוֹס מֵעַצְמָהּ

וְאֵין חֶדְוָה אַחֶרֶת לָהּ,

בִּלְתִּי נִצְנוּץ הַלַּהַב הַמְפַזֵּז עַל פִּיּוֹתֶיהָ…

(קֶטַע מִתּוֹךְ סִפּוּר־פּוֹאֶמָה רַב־מִדּוֹת בְּשֵׁם “חַנָּה’לִי מִדּוֹרוֹהוֹי”)

…יֵשְׁ דְּבָרִים בִּשְׁמֵי שָׁמֵינוּ –

זּאת כְּבָר הַמְלֶט שָׂח לֵאמֹר –

אַךְ אֲנִי אוֹמֵר, רֵעֵנוּ:

יֵשׁ דְּבָרִים גַּם בַּכִּנּוֹר.

הָעוֹלָם הוּא מִין כְּלִי־פֶּלִי,

מִן אוֹרְקֶסְטֶר נֶאְדָּר,

וּלְכָל לְאֹם בּוֹ כֶּלִי

וּבַכֶּלִי הוּא נִכָּר.

בַּטַּנְבּוּר מִגְּדוֹת הַקּוֹנְגוֹ

וּבְהֵדוֹ הֵד קַדְמוֹנִים,

בְּקַרְנֵי הַנִּיבֶּלוּנְגֶן

שֶׁל אֲבוֹת הַגֶּרְמָנִים.

אוֹ בָּעוּד וּבְתֹף־הַחֶרֶשׂ

מִקְצֵה מֶכָּה וְתֵימָן,

אוֹ בַּנֵּבֶל עַב הַכֶּרֶשׂ

לִידוּתוּן וּלְהֵימָן.

אוֹ בַּטַּלְהַרְפְּ מִן הַפְיוֹרְדִּים

הַמַּחֲרִישׁ סוּפוֹת צָפוֹן,

אוֹ בְּאֶשֶׁד הָאַקּוֹרְדִּים

מִמּוֹלְדוֹת הַקּוֹרְדּוֹפוֹן.

אוֹ בַּקִּין מֵאֶרֶץ כִינָה

וּבְגִיטָר מִגְּבוּל הִישְׁפָּן,

אוֹ בַּקּוֹטוֹ, אוֹ בַּוִּינָא

שֶׁמֵּהֹדוּ וְיַפָּן.

בַּחֲצוֹצְרוֹת יְמֵי בֵּינַיִם

וּבְקַתְרוֹס הָרֶנֶּסַנְס,

אוֹ בִּקְלַוִּילִירִים שְׁנַיִם

שֶׁל לַה־סְקָלָה וְלַה־פְרַנְס.

וְכֻלָּם, רֵעִי, כֻּלָּהַם

נְצִיגֵי כָּל דּוֹר וָדוֹר,

שֶׁעִתִּים נָגַע בּוֹ רַעַם

וְעִתִּים נָגַהּ בּוֹ אוֹר.

אַךְ עוֹבֵר בָּם כִּצְמַרְמֹרֶת

וּכְתִקְוַת חוּט הַשָּׁנִי,

הַנָּסִיךְ שֶׁבַּתִּזְמֹרֶת –

הַכִּנּוֹר הַצּוֹעֲנִי.

רְצוֹנְכֶם – אֵינוֹ בֶּן צַעַן,

רַק בֶּן־בְּרִית נוֹשָׁן, אַחַי,

וּבְלֵילוֹת קְדוּמִים בִּכְנַעַן

כְּבָר צָבַט בּוֹ בֶּן־יִשָׁי.

בְּעָמְדוֹ אֶל מוּל מַכֵּינוּ

לֹא נָשׂוֹג קַשְׁתּוֹ אָחוֹר,

כִּי יָדַע לִדְרֹךְ מַלְכֵּנוּ

אֶת קַשְׁתּוֹ גַם עַל כִּנּוֹר.

בַּיָּמִים הָהֵם אֵין שֶׁלַח

דַּוְקָא חֵלֶק גִּבּוֹרִים

וְהָעָם מַמְלִיךְ לוֹ מֶלֶךְ

הַמְנַגֵּן עַל כִּנּוֹרִים.

יֵשׁ, רֵעִי, דֵּעָה נִכְבֶּדֶת,

שֶׁמַּזָּל לָנוּ מוּזָר,

שֶׁתָּמִיד נִכְבּשׁ מוֹלֶדֶת

בְּשִׁירִים עַל הַמֵּיתָר.

הֵן פָּרַצְנוּ גְּבוּל דָּרוֹמָה

וְעַל פְּרָת שַׂמְנוּ מוֹשְׁלִים –

לֹא כָּל־כָּךְ בִּזְכוּת הָרֹמַח

כְּבִזְכוּת הַתְּהִלִּים…

גַּם בִּפְרֹשׂ שְׁלֹמֹה מֶמְשֶׁלֶת

עַל בַּת מֶלֶךְ הַמִּצְרִים,

לֹא פָּרַשׂ בִּגְלַל קֹהֶלֶת

כְּבִגְלַל שִׁיר־הַשִּׁירִים.

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל עַם הַסֵּפֶר,

שֶׁבְּצוּר חֵילוֹ עַל עִיר –

הוּא מוּכָן לִלְחֹם עַד אֵפֶר,

כְּדֵי לִכְתֹּב עָלֶיהָ שִׁיר.

זֶה גַם כֹּחַ כִּנּוֹרֵנוּ,

בּוֹ מָסַכְנוּ, יְדִידִים,

גַּם אֶת דֶּמַע תַּמְרוּרֵינוּ,

גַּם אֶת יֵין הַהֵידָדִים.

לִצְלִילָיו יֵשׁ מִין טְרַדִּיצְיָה

הַמְחַלְחֶלֶת לִבְלִי חָת,

עוֹד מִימֵי הָאִינְקְוִיזִיצְיָה,

עוֹד מֵהֶרֶג תַּ"ח וְתַ"ט.

עוֹד מִדְּמֵי ווֹרְמַיְזָא קַרְתָּא

וּמִקִּישִׁינֶב עִיר־אֵם,

וְאוֹתָהּ, אָח, הֵן הִכַּרְתָּ,

אַף קָרָאתָ לָהּ בְּשֵׁם.

הִיא שַׁוְעַת הַ"שְׁמַע" מוּל רֶצַח,

הִיא נִגּוּן מִפִּי הַכְּאֵב:

שֶׁאָדָם כּוֹבֵשׁ לָנֶצַח

רַק מַה שֶׁכָּבַשׁ בַּלֵּב.

וְלָכֵן, רֵעִי, נָשָׂאנוּ

אֶת כִּנּוֹר הַגּוֹרָלוֹת,

גַּם בִּצְרוֹר הַמֹּר שֶׁלָּנוּ,

גַּם בִּצְרוֹר הַתַּרְעֵלוֹת.

הוּא לִוָּה בִּנְתִיב הָעֹנִי

אֶת בָּרוּךְ אִישׁ אַמְסְטֶרְדַל,

אֶת זְמִירֵי הַמֶּנְדֶּלְסוֹנִים,

אֶת בַּדָּיו שֶׁל מַרְק שַׁגַּל.

הוּא רִקֵּד לָנוּ “מַה־יָּפִיס”

וְחִזֵּן עַל הַשְּׁחִיטוֹת,

וְהִקִּיף ז' הַקוֹפֶ’ס

בַּעֲבוּר ז' פְּרוּטוֹת.

הוּא קִדֵּשׁ אֶת בְּנֵי בָּנֵינוּ

לְחֻפָּה וּלְהֶרֶג רַב,

הוּא קִדֵּשׁ עַל מְעַנֵּינוּ

מַשְׂטֵמָה וְחֶרֶב קְרָב.

כְּלֵיזְמָרִים עָלָיו צָרָדוּ.

וְכַלּוֹת חִוְרוֹת צַוָּאר

לְשִׁמְעוֹ הָרוּ־יָלָדוּ

“פַּטִּישִׁים” וְ"עוֹקְרֵי־הָר".

וּבְלֶכְתּוֹ תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם

וּבְשִׁבְתּוֹ שֻׁלְחַן הַגְּבִיר,

הוּא עִמָּנוּ מֵת לַלֶּחֶם,

וְעִמָּנוּ הֶעֱשִׁיר.

מִשּׁוּם כָּךְ, רֵעִי, וּבְיַעַן

בְּעָנְיֵנוּ יַעֲטֹף –

הִפְקַדְנוּהוּ שַׂר הַצַּעַן

לִנְדוּדָיו שֶׁל יַעֲקֹב.

אַךְ מֵרְבוֹת עִתֵּי פְּזוּרֵהוּ

וְנוּדוֹ כָּל הַיָּמִים,

מִזְדַּמְּרִים בִּצְלִיל יִתְרֵהוּ

נִגּוּנֵי כָּל הָעַמִּים.

וְעַל־כֵּן מָסְרוּ מַסֹּרֶת

וּשְׁמָרוּהָ כְּאִישׁוֹן:

הַכִּנּוֹר בְּכָל תִּזְמֹרֶת

הוּא לָנֶצַח כְּלִי רִאשׁוֹן.

מִנִּי אָז נָהִיר־וַדַּאי לִי,

(תַּלְמוּד לוֹמַר: לִי לְבַדִּי),

שֶׁאֲפִילוּ גוֹי שָׁר וַי־לִי –

כִּנּוֹרוֹ הוּא יְהוּדִי.

הוּא רוֹדְפֵנִי בַּטְּרַקְלִינִים

וּבְחָרְבוֹת בָּתֵּי־מִדְרָשׁ,

בִּגְאוֹנוֹ שֶׁל פַּגַּנִּינִי,

בִּיגוֹנוֹ שֶׁל אִיצִיק בַּאשׁ.

אִיצִיק בַּאשׁ, כַּנָּר־אֵין־חֵפֶץ,

חַי חַיָּיו בְּרֶה־מִינוֹר,

אַךְ גַּם הוּבֶּרְמַן, גַּם חֵפֶץ

בִּזְכוּתוֹ מוֹשְׁכִים כִּנּוֹר.

בִּזְכוּתְךָ, נַגָּן חֵלֵכָה,

שְׁמַע וְהַאֲמֵן־נָא לִי,

הִתְחַיֵּךְ שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם

וְהִדְמִיעַ מֶנְדֶּלִי.

וְעַל מֵיתָרֶיךָ, אִיצֶ’ה,

הִתְנַצְּחוּ בַּאֲמָרוֹת

לֵוִי־יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשֶׁב

וְיוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

לִזְמִירְךָ נָשְׁקָה שָׁמַיִם

צְפַת־קַדִּישָׁא, עִיר וִיטַאל,

וְנָשְׂאוּ לַקֵּץ עֵינַיִם:

מוֹלְכוֹ, שַׁבְּתַי־צְבִי, רַמְחַ"ל.

הַשֵּׁמוֹת רַבִּים רַבִּים הֵם,

מִי יִמְנֶה אוֹתָם עַד סוֹף,

כְּמִנְיַן הַמַּלְאָכִים הֵם

בַּסֻּלָּם שֶׁל יַעֲקֹב.

אַל תִּתְמַהּ, אֵפוֹא, קוֹרְאֵנוּ,

שֶׁמָּנִינוּ מִקְצָתָם,

כִּי הֵם־הֵם דִּבְרֵי יָמֵינוּ

וְזֹאת־זֹאת מַנְגִּינָתָם.

כל השירים של שער זה מופיעים תחת הכותר עיר האובות ושם השער זהה

שָׁלשׁ דְּמָעוֹת חָסַכְתִּי לִי בָּעוֹלָם,

זוֹ שֶׁנּוֹלְדָה צַעַר וּמֵתָה רִישׁ

וְזוֹ שֶׁנִּתְאַבְּנָה וְלֹא יָכֹל לָהּ הַפַּטִּישׁ

וְזוֹ שֶׁהֶחֱנַקְתִּיהָ —

כְּאֹרַח אִישׁ.

אוֹי לִי שֶׁיּוֹתֵר אֵין לִי

וְאֵלּוּ דִמְעוֹתַי כֻּלָּן.

בְּיוֹם שֶׁלֹּא יִוָּתֵר לִי דָבָר,

לֹא פֹּה לְמַטָּה,

וְלֹא שָׁם מֵעַל,

אֶבְנֶה מִשְּׁלָשְׁתָּן לִי מִבְצָר

וְאֶסְגֹּר דַּלְתוֹתָיו בַּעֲדִי

וְאֶנְעַל.

וַאֲבוֹי לִי וְאַלְלַי,

כִּי הַכֹּל יַחֲזִיקוּנִי כִּילַי

שֶׁאֲפִלּוּ אֶת צְרוֹר-יְגוֹנוֹ

אֵינֶנּוּ מוֹרִישׁ

לִבְנוֹ.

אֲבָל בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַמְּצוּקוֹת,

בְּרַחֲמָיו הוּא יִדְאַג לִבְנִי.

אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לִבְכּוֹת,

יְכַרְסֵם אֶת מוֹטוֹת סֻבֳּלוֹ

וְיִבְרָא לוֹ דְמָעוֹת מִשֶּׁלוֹ

כָּמוֹנִי אֲנִי.

הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים, הָאֲנָשִׁים הָאֲפֹרִים,

הֵם הַגֵּאִים שֶׁבְּכֻלָּם,

הַקַּנָּאִים שְׁבְּכֻלָּם,

הַמְשַׂנְאִים שֶׁבְּכֻלָּם.

בְּשֵׁפֶל בַּעֲרוּתָם מִשְׁתַּחֲוִים הֵם לַמּוֹשֵׁל

וּמַקְשִׁיבִים לַמְמַשֵּׁל

וּמְתַעֲבִים אֶת הַכּוֹשֵׁל.

מִבּוֹר אֲפֵלָתָם מְגַשְּׁשִׁים הֵם אֶל הָאוֹר

וּמְגָרְשִׁים אוֹתוֹ.

מִפַּחַד יַתְמוּתָם הֵם מְכַבְּדִים אֶת הַגִּבּוֹר

וּמְאַבְּדִים אוֹתוֹ.

כָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם הֵם אֲנָשִׁים קְטַנִּים,

סְלַח לָהֶם, אֱלֹהִים.

אַרְבָּעָה צְעָדִים לְצִדִּי, מִיָּמִין —

גֶּדֶר בֵּית-הָעָלְמִין.

וְלַיְלָה.

וַאֲנִי אַט פּוֹסֵעַ לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב,

כִּי סְתָם כָּךְ,

כִּי שֶׁקֶט,

כִּי טוֹב.

רוּחַ יָם מְהַמָּה מוּל פָּנַי,

חֲרִישִׁית.

לִשְׂמֹאלִי מְצַעֵק בְּאָזְנַי

קוֹל תִּינוֹק בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית.

וּמִגַּב, מֵאָחוֹר, מִבְּלִי שֶׁרָאִיתִי,

צוֹעֶדֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי.

אֵיפֹה אֲנִי?

מִי אֲנִי?

מִנַּיִן?

דָּבָר לֹא אֵדַע עֲדַיִן.

רַק הַלַּיְלָה

וְהַמֵּתִים

וְהַיָּם

יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי קַיָּם.

בֹּקֶר אֶחָד קַמְתִּי וְנִסִּיתִי לִהְיוֹת,

כָּל מְלוֹא הַיּוֹם נִסִּיתִי לִהְיוֹת,

וְלֹא הָיִיתִי.

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא, הַיּוֹם פָּנָה וַיָּבוֹא,

וְלֹא הָיִיתִי.

מֶשֶׁךְ כָּל הַיָּמִים מֵאָז, לְמִן בֹּקֶר עַד עַרְבּוֹ,

יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי לֹא הָיִיתִי.

מְעַט מְעַט מִסְתַּבֵּר לִי, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁאֶהְיֶה.

גַּם בְּקוּמִי מָחָר בַּבֹּקֶר —

שׁוּב לֹא אֶהְיֶה.

מַבִּיט אֲנִי, אֵפוֹא, בָּעַכְבָּר שֶׁחָלַף בַּחֲצֵרִי.

הֶרֶף-עַיִן קָצָר הָיָה זֶה, עָלוּב וּמְבֹהָל וְנֶאֱלָח.

אֲבָל מֵחוֹר צֵאתוֹ וְעַד לְחוֹר הִסְתַּלְּקוּתוֹ

הָיָה זֶה הוּא בִּהְיוֹתוֹ וְלֹא אַחֵר.

כָּל אוֹתוֹ הֶרֶף-עַיִן יָחִיד הָיָה זֶה הוּא בִּהְיוֹתוֹ,

בְּכָל מַהוּת עַכְבָּרִיּוּתוֹ.

הוּא, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מֵעוֹלָם לִהְיוֹת

וּלְעוֹלָם לֹא יְנַסֶּה לִהְיוֹת.

הוֹ, רִבּוֹן כָּל הַבְּרוּאִים, וְכִי מִי אֲִני בְּעֵינֶיךָ?

לָמָּה תִּתְאַכְזֵר אֵלַי

וְלָמָּה לֹא תִּתְעַכְבֵּר אֵלַי

כְּדִין הַבָּזוּי בִּבְרוּאֶיךָ?

עָשִׂיתָ אוֹתִי בְּדִיחָה

מִתְנוֹסֶסֶת לְתַלְפִּיּוֹת,

מָה עוֹד תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי?

עַד מָתַי אֶשָּׂא צַלְמְךָ

מִתּוֹךְ רָצוֹן לִהְיוֹת

אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנִּי?

לַחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ אֲנָךְ לַצַּעַר

וּפֶלֶס לַשִּׂמְחָה,

מָחוֹג לַיֹּפִי

וּמַדְחֹם לָאֱמוּנָה.

הוֹ, רִבּוֹן הַתְּמִימִים,

לְהַשִּׂיג שֶׁיֵּשׁ גֵּאוֹמֶטְרִיָה לָרַחֲמִים

וְשֹׁרֶשׁ מְרֻבָּע לַפַּחַד

וּמְכַנֶּה מְשֻׁתָּף לְכָל הַתִּקְווֹת יַחַד — —

לְשַׁעֵר שֶׁיֵּשׁ חוֹשֵׁב וּמַעֲרֶכֶת וְתָכְנִית

וְהַכֹּל מָדוּד לְלֹא טָעֻיּוֹת,

כְּגוֹן שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית

וּמְלוֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת.

לוּ רַק הֵצַצְתִּי בַּנּוּסְחָה, אֲזַי

הָיִיתִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק וּבְוַדַּאי

לְכַמָּה אַהֲבָה זָקוּק יוֹצֵר

הַבּוֹרֵא עוֹלָם

חֵרֵשׁ

וְאִלֵּם

וְעִוֵּר.

בָּאתִי בַּלַּיְלָה לְכָאן וּבַלַּיְלָה אֲנִי עוֹזֵב.

אַל תִּשְׁאָלוּנִי מִנַּיִן וּלְאֵי-אָן —

אֵינִי יוֹדֵעַ.

אַל תֵּלְכוּ אַחֲרַי —

לֹא רָאִיתִי, לֹא שָׁמַעְתִּי,

לֹא כְלוּם.

הַנִּיחוּנִי לַעֲבֹר,

כִּי לֹא פֵּרוּשׁ לִי

וְלֹא מַעֲנֶה

וְלֹא פִּתְרוֹן.

לֹא מִכָּאן אֲנִי.

רַק רֶגַע עָצַר פֹּה הַמַּסָּע וּכְבָר הוּא זָז

שֵׁנִית לַדֶּרֶךְ.

אַל תִּשְׂמְחוּ עִמִּי

וְאַל תִּבְכּוּ עָלַי

וְאַל תְּחַכּוּ לִי.

אֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתִי,

זָר אֲנִי בַּמָּקוֹם.

גַּם אִם יֵעוֹר פִּתְאֹם אֶחָד מִיַּלְדֵיכֶם,

מֵרַעַשׁ הַמַּסָּע הַמִּתְרַחֵק,

וְיִלָּפֵת

וְיָקוּם לַיְלָה וְיִצְעַק —

הַרְגִּיעִי אוֹתוֹ, אֵם, אִמְרִי לוֹ: נוּמָה, בֵּן,

הַקּוֹל לֹא קוֹל

וְהַמַּרְאֶה אֵינוֹ מַרְאֶה,

חֲלוֹם הוּא שֶׁחָלַמְתָּ.

הָאַשְׁלָיָה הַזֹּאת,

הָרְגָעִים הַבּוֹדְדִים הָאֵלֶּה:

לְקַפֵּץ עַל הַפְּסָגוֹת

עִם יְקִיצָה,

כִּמְעַט-כִּמְעַט בְּטֶרֶם שֶׁמֶשׁ,

לִנְשֹׁם עַד סוֹף מַעֲמַקַּי

וּלְחַבֵּק עַד קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי.

מֶרְחָב לִימִינִי

וּמֶרְחָק לִשְׂמֹאלִי

וְכָל הֶהָרִים לְרַגְלַי.

וְהַחֹפֶשׁ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה.

מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתִּי —

אֲנִי הוֹלֵךְ.

כָּל הַדֶּרֶךְ לַיְלָה

וְכָל שָׁעָה הִיא לְאַחַר חֲצוֹת.

אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הַמָּקוֹם.

כָּל פֶּתַח נָעוּל

וְכָל מַרְזֵחַ סָגוּר

וְכָל גְּזוּזְטְרָה רֵיקָה.

וְהַיַּעַד נֶעְלָם מִמֶּנִּי.

אֲבָל יֵשׁ מִישֶׁהוּ מַבִּיט אֵלַי,

מִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב אֶל הֹלֶם צְעָדַי עַל הַמִּדְרֶכֶת,

מִישֶׁהוּ מְחַכֶּה לִי.

לְמַעֲנוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ.

כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁתִּי הָעֶרֶב —

עֲיֵפִים.

בִּקְשׁוּ מָנוֹחַ.

כָּל הַיְדִידִים שֶׁרָאִיתִי

בָּדוּ שְׁקָרִים קְטַנִּים זֶה לָזֶה,

כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ.

כָּל הַנְּעָרוֹת הִשְׁפִּילוּ מַבְּטֵיהֶן

וְהָיוּ חָלָב וּדְבַשׁ,

כָּל הַבַּחוּרִים עָשׂוּ בְּלָטֵיהֶם

אַךְ לֹא הֲפָכוּן לְנָחָשׁ.

כָּל הָרְחוֹבוֹת לָבְשׁוּ תַּעֲלוּמָה

וְהַסַּהַר הָיָה חִוֵּר,

וּבַחשֶׁךְ נִתְקַלְתִּי בְּסוּמָא

שֶׁאָמַר לִי כִּי אֲנִי עִוֵּר.

שָׁאַלְתִּי מִישֶׁהוּ אִם זֶה הַמָּקוֹם,

וְלֹא עָנָה וְחָמַק.

וְהַהוּא אַחֵר לֹא הוֹדָה לִי

כְּשֶׁהֵרַמְתִּי לוֹ אֶת הָאַרְנָק.

אִשְׁתִּי לֹא אָמְרָה דָבָר

כְּשֶׁחָרַק הַמַּנְעוּל

בַּלַּיְלָה

מְאֻחָר.

וִילָדַי נֵעוֹרוּ וְהִבִּיטוּ

וְצָנְחוּ מְצֻנָּפִים.

כָּל הָאֲנָשִׁים הַלַּיְלָה —

עֲיֵפִים.

גַּן פְּרָטִי.

זָנוּחַ

וּטְרוּף סְעָרָה.

לְלֹא צִיץ וּלְלֹא שַׁלֶּכֶת.

הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מָנָה עֲשָׂרָה —

וְשׁוּב לֹא יָסַף לָלֶכֶת.

כָּל הַבָּא, אֶת נַפְשׁוֹ הוּא קוֹבֵעַ בַּכַּף

אֵין לָדַעַת כֵּיצַד יִנְהֲגוּ בּוֹ.

מַעֲשִׂים מְשֻׁנִּים יֶחֱזֶה בְּעֵינָיו

וּדְבָרִים מוּזָרִים יִגְּעוּ בּוֹ.

מְרַדְּפֵי עֲלִילָה,

אוֹ חוֹשְׁקֵי מְנוּחוֹת,

הִשָּׁמְרוּ מִפָּנָיו עִם בּוֹא לֵיל.

כִּי אֵימִים לְפִתְחוֹ וּדְרָכָיו אֲנָחוֹת

וְשָׂטָן מִתְחַפֵּשׂ בּוֹ כְּאֵל.

הַנִּיחוּהוּ לְבַד, טַיָּלִים תּוֹעִים,

וּתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ.

הוּא זָקוּק בְּעַצְמוֹ לְהַרְבֵּה אֱלֹהִים

עַד שֶׁיָּשׁוּב לִפְרֹחַ.

מַרְזֵחַ.

וְכוֹסִית.

הֲזוֹהִי הַתְּרוּפָה —

שָׁעָה שֶׁל בְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ

בְּטֶרֶם בְּלוֹת הַגּוּף?

לֹא, לֹא. אֲנִי פָּשׁוּט פּוֹחֵד מִן הַסּוּפָה,

וְאִם אֵצֵא לָרְחוֹב

אוּלַי כְּבָר לֹא אָשׁוּב.

אֲנִי פּוֹחֵד עַכְשָׁו בָּרְחוֹבוֹת לָרוּץ,

פֶּן אֶתְפּוֹרֵר פִּתְאֹם,

פֶּן יֹאחֲזֵנִי מַיִט.

רַק אֶת צַעֲקָתִי הִשְׁאַרְתִּי שָׁם בַּחוּץ,

כִּי מִי זֶה יֶאֱסֹף אוֹתָהּ אֶל בַּיִת?

גַּם פֹּה, בְּקַן-שִׁכּוֹר וּבְמִשְׁכַּן-פְּרוּצָה,

אֵין הֵד לַצּוֹעֲקִים אֶת יַתְמוּתָם

אַךְ חַם פֹּה,

לַמִּצְעָר,

וְאֵין הִיא מֻשְׁמָצָה —

חֶרְפַּת בְּדִידוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם.

מִקְלָט אַחֲרוֹן הוּא זֶה, בֵּין הֶרֶס וְעִיִּים,

שְׁתוּיִים וְשׁוֹכְחִים בּוֹ נְהַלֵּכָה;

אֲבוֹי וְאוֹי לְךָ, עוֹלָם שֶׁל אֱלֹהִים,

אִם עַד לְכָאן נִמְלַטְנוּ מִפָּנֶיךָ.

הַיּוֹם חַשְׁתִּי בּוֹ לָרִאשׁוֹנָה,

עוֹקֵב אַחֲרַי,

בּוֹלֵשׁ כָּל נִיעַ,

סָט אֶל יָמִין וּשְׂמֹאל בְּעִקְּבוֹתַי,

חָרֵד פֶּן יְאַבְּדֵנִי.

אֵיךְ אֶכְפֹּר בּוֹ

וְהוּא הוֹלֵם עִם לִבִּי?

אֵיךְ אֶתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ

וְהוּא צוֹעֵד בְּתוֹךְ רַגְלַי?

אֵיךְ אֶצְחַק לוֹ

וְהוּא בְּיָדַי חוֹבֵק לְרַעְיָתִי

וְעִם פִּי נוֹשֵׁק לַחֲמוּדַי?

מַה-פֶּרַח בְּגַנִּי

וּמָה-אוֹר בְּחַלּוֹנִי

וּמַה לִּי שַׁעֲשׁוּעֵי בְּנִי,

אִם הוּא שׁוֹכְנִי

וְהוּא מְקַנְּנִי

וְאִם מִכָּאן וּלְהַלָּן

שׁוּב לֹא אֲנִי אֲנִי,

כִּי הוּא סוֹגְפִי וּמְעַנִּי

וְהוּא אוֹרְבִי בִּמְעוֹנִי

וְהוּא שׁוֹלְטִי וּמְמֻנִּי

וְהַקּוֹצֵב לִי אֶת זְמַנִּי.

לֹא יָדַעְתִּי מָה הַדִּין

אֲשֶׁר גָּזַר לִי וְחָתַךְ,

אִם רַק יָמִים הֵם אֲחָדִים,

אוֹ אִם שָׁנִים הֵן כָּךְ וְכָךְ;

אֲבָל בָּרוּר — שִׂמְחַת שָׂטָן —

שֶׁאֶת עֵינוֹ בִּי כְּבָר נָתַן

וְהִכְנִיסַנִי לַחֶשְׁבּוֹן

בְּתִיק הַבּוּז וְהָעֶלְבּוֹן,

וְהִצִּיגַנִי בָּרְשִׁימָה

מִבְּלִי יָדַעְתִּי אֵיךְ וּמָה.

כֵּיוָן שֶׁמְּזֹרָה הָרֶשֶׁת

טוֹב אִם אֲכַנֵּס כֵּלַי,

כִּי הוּא יָכוֹל פִּתְאֹם לָגֶשֶׁת

מִתּוֹכִי אֵלַי

וְלִלְחשׁ: קַבְּצָן חֵלֵכָה,

הַחֲזֵר אֶת הַמַּשְׁכּוֹן!

צַו בֵּיתְךָ,

אֱסֹף רַגְלֶיךָ,

מַשְׁחִית אֲנִי אֶת הַמָּקוֹם.

אִלֵּם כְּמוֹ סְפִינְכְּס.

עִוֵּר כְּחִידַת הַפִּירָמִידוֹת.

חֵרֵשׁ מִיֹּשֶׁן.

רַק לִבּוֹ עוֹד פּוֹעֵם אֶל כּוֹכָב

בִּשְׁמֵי גשֶׁן.

לַיְלָה.

וְרוּחַ קָדִים.

וְקוֹל נַחֲרַת הַנּוֹגֵשׂ

עַל חוֹמוֹת רַעַמְסֵס.

שְׁנַת פְּחָדִים.

עֲמֻקָּה וְנִצְחִית בּוֹקַעַת

נְשִׁימָתוֹ כִּבְדַּת הַלַּהַט

שֶׁל בֵּית עֲבָדִים.

כְּמֵאָז. מִשֶּׁכְּבָר. מִשָּׁנִים וְיָמִים.

אוֹתוֹ אֵלֶם.

אוֹתוֹ עִוָּרוֹן.

וְאוֹתוֹ הַכּוֹכָב הַקּוֹרֵץ מִמְּרוֹמִים,

רָחוֹק וְאַחֲרוֹן.

אַךְ אִם לֹא שַׁבְתְּ אֵלַי

מֵאָז אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ הָלַכְתְּ מִמֶּנִּי —

אַל תָּשׁוּבִי עוֹד.

גַּם אִם נִכְזַבְתְּ,

אִם נִתְבַּדֵּית בֵּינְתַּיִם,

אִם הוֹלִיכוּךְ שׁוֹלָל כָּל כּוֹכָבַיִךְ הַיָּפִים;

גַּם אִם בָּשְׁלָה הַיּוֹם אַהֲבָתֵךְ אֵלַי,

כֵּנָה מֵאָז,

עַזָּה מֵאָז —

אַל תָּשׁוּבִי עוֹד.

אָמְנָם הַנּוּרִיּוֹת פּוֹרְחוֹת

וְעֵץ-הַצַּפְצָפָה הַשָּׂב לָבַשׁ אָבִיב שֵׁנִית

וּבַמִּשְׁעוֹל הַצַּר, מִתַּחַת לָאָבָק,

בְּעֹמֶס הַשַּׁלֶּכֶת שֶׁל עַשְׂרוֹת סְתָוִים,

כְּמוּסִים עוֹד צַעֲדֵי אַהֲבָתֵנוּ;

אָמְנָם עוֹד הֶחָתוּל הַקָּט

יוֹלֵל עַל הַדַּרְגָּשׁ

וְעַכְבָּרוֹן חוֹצֶה בִּיעָף אֶת חֲצֵרֵךְ,

אָמְנָם בִּבְאֵרֵךְ עוֹד רוֹטְטָה בָּבוּאָתִי

חַמָּה וּסְבוּכָה בְּצַמּוֹתַיִךְ,

אָמְנָם הַכֹּל כְּאָז,

הַכֹּל כְּאָז,

כְּמִלְּפָנִים,

וְרַק אֲנִי אֵינִי כְּאָז

וְאַתְּ

וְהַשָּׁנִים,

וְרַק הַכְּאֵב הַזֶּה אֵי-שָׁמָּה

בְּלֵב שְׁנֵינוּ

עַל הַבִּזְבּוּז

שֶׁבֻּזְבְּזָה אַהֲבָתֵנוּ.

אַךְ אִם לֹא שַׁבְתְּ אֵלַי

מֵאָז אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בּוֹ הָלַכְתְּ מִמֶּנִּי —

אַל תָּשׁוּבִי עוֹד.

שֶׁאִם תָּשׁוּבִי —

אֵצֵא לִקְרָאתֵךְ עוֹטֶה שַׂק,

מְצֻנָּם וַחֲסַר-שִׁנַּיִם,

צָרוּד וְצָפוּד וּמְפַלְבֵּל

וְתוֹמֵךְ זִקְנוּתִי בְּמַקֵּל,

וְאֶחְפֹּן חֹפֶן עָב שֶׁל אָבָק

בַּמִּשְׁעוֹל הָרָחוֹק הַהוּא

וְאֶזְרֶה בְּעֵינַיִךְ

וּבְעֵינֵי הֶחָתוּל הֶעָצוּב

הַיּוֹלֵל וְיוֹלֵל שׁוּב

מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה,

בְּלִי דַעַת

עַל מִי

וְעַל מָה.

בְּרֶדֶת הָעֶרֶב עַל עֵינַי,

מִדֵּי פַּעַם בְּרֶדֶת הָעֶרֶב עַל עֵינַי

הָרוֹאוֹת אֶת סוֹף הַשֶּׁמֶשׁ,

הַמַּרְחִיקוֹת לְהַאֲפִיל עַד לֵב הַיְּעָרוֹת,

הַנֶּעֱצָמוֹת לַיְלָה

וְנִפְקָחוֹת אֶל אוֹר כּוֹכָב זָר, שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי;

בְּרֶדֶת הַשָּׁמַיִם עָלַי,

תָּמִיד בְּרֶדֶת הַשָּׁמַיִם עָלַי

וּבְאֵין לִי דָבָר סָבִיב

לְבַד מֵחשֶׁךְ

וּבְדִידוּת

וְתַרְמִילִי הַמְטַלְטֵל אֶת פֵּרוּרֵי חַיַּי

וּמֶלַח הַדִּמְעָה אֲשֶׁר הָיְתָה פַּעַם;

בִּצְנֹחַ עוֹלָמִי עָלַי,

מִדֵּי עֵת בִּצְנֹחַ עוֹלָמִי עָלַי,

מֵאָז לֶכְתֵּךְ וְעַד הַיּוֹם בִּצְנֹחַ עוֹלָמִי עָלַי,

אֲנִי מִתְכַּנֵּס אֶל זִכְרוֹנֵךְ כְּמוֹ שַׁבְּלוּל אֶל שִׁרְיוֹנוֹ

וּמַעֲמִיק לְהֵחָבֵא

וּמַתְמִיד לִשְׁתֹּק.

אַתְּ תִּשְׁמְעִי.

אַתְּ תָּבִינִי.

אַתְּ שָׁתַקְתְּ תָּמִיד עִם הַשּׁוֹתְקִים

וְנַחְבֵּאת עִם הַיּוֹשְׁבִים בַּסֵּתֶר,

עִמָּךְ הֵאִירוּ הַחֲשֵׁכוֹת

וְנָגֹלּוּ הַמַּעֲמַקִּים

וְיָפוּ חַסְרֵי הַתֹּאַר.

חִיּוּכַיִךְ בָּנוּ אֶת הַיּוֹם

וּצְחוֹקֵךְ תָּמַךְ אֶת הַשִּׂמְחָה

וְרִפְיוֹנֵךְ צָעַד בְּרֹאשׁ הַחֲזָקִים.

הֶאֱמַנְתִּי כִּי שֶׁכְּמוֹתֵךְ חַיּוֹת לָעַד,

אֲבָל הַיּוֹם יָרַד

וְעִמָּדוֹ גַם אַתְּ קִפַּלְתְּ אֶת צְעִיפֵךְ,

קִבַּצְתְּ שׁוּלָיו,

נֶאֱסַפְתְּ אֶל הַדְּמָמָה.

מִבְּלִי לוֹמַר דָּבָר,

מִבְּלִי הַשְׁאֵר מְאוּם,

לְבַד מִמַּה שֶׁמַּשְׁאִירִים

הַכּוֹכָבִים —

שֹׁבֶל-אוֹר

וּמֶרְחַקִּים וּמֶרְחַקִּים

וְצֵל אָדָם

צוֹעֵד בַּלַּיְלָה

עִם עַצְמוֹ.

לִהְיוֹת שֵׁנִית אֶת יָמַי

שֶׁהָיוּנִי,

לְהַשְׁכִּים שׁוּב עִם בֹּקֶר שֶׁל מַאי

אוֹ שֶׁל יוּנִי

לִטְבֹּל בִּבְרֵכַת עֲלוּמַי.

וְלָצֵאת מִן הַמַּיִם טָבוּל וְצָעִיר

וְלִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה עַל הָעִיר,

וְלִפְשֹׁט זְרוֹעוֹתַי וְלַחֲבֹק לְכֻלָּם

וְלָדַעַת — שֶׁלִּי הָעוֹלָם.

לַיְלָה

וּמָטָר

וְסַעַר בַּצַּמֶּרֶת

וְרַעַם

מִדַּרְדֵּר

כָּבֵד.

הַחֲזִיזִים, עִירִי, הִדְלִיקוּ בָּךְ תִּפְאֶרֶת

וְהֶעֱלוּךְ יָפָה עַל הַמּוֹקֵד.

הִנֵּה נִצֶּבֶת אַתְּ

שְׁטוּפָה עַד צַוָּארַיִךְ

בַּמַּיִם וּבָאֵשׁ,

בְּכָל קִסְמֵי חָרְפֵּךְ;

עִם כַּרְמִלֵּךְ הָרָם,

עִם גֹּדֶשׁ יְעָרַיִךְ

גּוֹלְשִׁים לָךְ עַל פָּנַיִךְ וְעָרְפֵּךְ.

ַמה טְּרוּפָה הִנָּךְ,

מַה כְּשׁוּפָה עֵינֵךְ,

כָּל הֵלֶךְ בִּדְרָכַיִךְ נְבִיא-יָהּ הוּא;

בְּלַיְלָה כְּמוֹ זֶה,

פָּרוּעַ וְהוֹזֶה,

עוֹלֶה בְּרֶכֶב-אֵשׁ בָּךְ אֵלִיָּהוּ

בְּלַיְלָה כְּמוֹ זֶה, רָעוּם וַחֲזִיזִי,

כָּל נֵס לֹא יִפָּלֵא, כָּל פֶּלֶא אֵינוֹ רַב,

בְּלַיְלָה כְּמוֹ זֶה כָּל אִישׁ הוּא גֵחֲזִי

אִם יֵשׁ לוֹ אֶלִישָׁע לָרוּץ מֵאַחֲרָיו.

הַיּוֹם אֲנִי רָפוּי

וּמְרֻשָּׁל

וְרָוֶה,

הַיּוֹם אֲנִי שָׁלֵו

וְשָׁלֵם

כְּאַקְוָרֶל-קֵיצִי-שֶׁל-עַרְבִית

מִנּוֹף כִּנֶּרֶת,

שֶׁהַחוּם שֶׁלּוֹ חִוֵּר

וְהַיָּרֹק שֶׁלּוֹ

וְהַכָּחֹל

שְׁרוּיִים בְּהַרְבֵּה מַיִם.

אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל כָּל אֶבֶן קְטַנָּה לְרַגְלַי,

מְאֻבֶּקֶת,

שְׁחוּקָה,

חִדְלַת-עֵרֶךְ.

אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל כָּל הָאֲבָנִים

שֶׁזְּרוּעוֹת עוֹד אֵי-שָׁם לְפָנַי.

זֶה סִימָן שֶׁלֹּא קֵץ,

זֶה סִימָן שֶׁלֹּא דַי,

זֶה לִי אוֹת

שֶׁעוֹד יֵשׁ דֶּרֶךְ.

הַיָּרֹק הַכֵּהֶה הַזֶּה,

הַמַּחְוִיר עִם הֻלֶּדֶת הַמִּלִּים עַל הַנְּיָר,

עִם מַגַּע הַמִּכְחוֹל בְּבַד-הַצַּיָּרִים;

הַיָּרֹק הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁהוּא,

צוֹנֵן

רוֹטֵט

וְנָא,

הַחַד כַּכְּפוֹר,

הַחוֹדֵר כְּמוֹ חֶרֶב עַד מֵעֵבֶר לַנִּצָּב,

שֶׁהוּא שִׂיא הָרְוָיָה

וּפִסְגַּת הַפֻּרְקָן

וְסוֹף הַנְּשִׁימָה הָאַחֲרוֹנָה — —

הַיָּרֹק הַגָּדוּשׁ וְהַלַּח הַזֶּה שֶׁל יַעַר עָבֹת בַּסְּתָו,

אֵיךְ לְתָאֵר אוֹתוֹ, בְּעֶצֶם,

אֶת הַיָּרֹק הַזֶּה, הֶעָמֹק,

הַנּוֹטֵף מִן הָעֵצִים לְאַט

כְּמוֹ אַגָּדָה הֹדִּית

שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַרְבֵּה זְמַן

וְהִיא עוֹד בְּרֵאשִׁית יָפְיָהּ?

אֵיךְ לְתָאֵר אוֹתוֹ

אֶת הַיָּרֹק הַכֵּהֶה הַזֶּה,

שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִבָּלַע בּוֹ,

לָלֶכֶת בּוֹ אָבוּד,

שֶׁהוּא עָצוּב מִכָּל שִׁיר

וְאָהוּב מִכָּל אִשָּׁה,

שֶׁהוּא מִצּוּי הַתַּעֲנוּג עַד תֹּם

שֶׁאַחֲרָיו אַתָּה רֵיקָן וְלֹא נוֹתַר לְךָ דָּבָר לְהַרְגִּישׁוֹ —

אֶלָּא לָמוּת,

כִּי הוּא בְּרֶגַע זֶה תַּמְצִית-הַיֵּשׁ הַנִּפְלָאָה,

רִכּוּז הַחַי

וְלֵיחַ הַמַּמָּשׁ?

הַיָּרֹק הַזֶּה הֶעָמֹק שֶׁל יַעַר עָבֹת בַּסְּתָו —

אֵיךְ לְתָאֵר אוֹתוֹ בְּעֶצֶם?

לחן: מ. זעירא

בַּלַּיְלָה בְּאְין אוֹר

דָּרְכוּ כּוֹכְבֵי־עֵינַיִךְ,

בַּכֶּלֶא וּבַסְּגוֹר

פָּרְחוּ כַּנְפֵי יוֹנַיִךְ,

מִמַּרְתְּפִים וּבוֹר

הִבְקִיעוּ חֲרוֹנַיִךְ,

הוֹי מַנְגִּינַת הַדְּרוֹר,

אַשְׁרֵי מְרוֹנְנַיִךְ!

מִלַּיְלָה אַתְּ קוּמִי וָאוֹרִי

וְחֶרֶב נָקָם לָךְ חֲגוֹרִי

וְשִׁיר לְפִי חֶרֶב זַמֵּרִי,

חוֹמַת הַמָּגֵן וְהַמֶּרִי.

לחן: מ. זעירא

דָּמֵנוּ נָהָר וָאֶשֶׁד,

בְּרִיתֵנוּ קוֹרֵאת – נָקָם!

נִשְׁבַּעְנוּ, אַחִים, לַנֶּשֶׁק

אֲשֶׁר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

עֲלִי־נָא, עֲלִי

שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי,

בְּדַם חֲלָלַיִךְ הַדְלִיקִי־נָא אוֹר!

הֲיִי־נָא, הֲיִי

שַׁלְהֶבֶת שֶׁלִּי,

בְּפִי חַיָּלַיִךְ מִזְמוֹר.

כִּי אִם אֶת הַבְּרִית נָקִימָה

וְאִם תַּעֲמֹד לָעַד,

אַשְׁרֵי הַיּוֹרִים קָדִימָה,

אַשְׁרֵי הַנּוֹפְלִים עַל־יָד.

וְאוֹר כִּי יִבְקַע מִלַּיִל

וּבֵן כִּי יוּלַד לַדּוֹר,

יוּשַׁר־נָא לוֹ שִׁיר הַחַיִל

אֲשֶׁר לֹא נָסוֹג אָחוֹר.

לחן: עממי־רוסי

הֵי, נַגְּנִי, נַגְּנִי לָנוּ גִיטָרָה

אֶת שִׁירֵי כִּנֶּרֶת הָרְחָבִים,

כִּי יָדֵנוּ זֹאת חוֹתֶרֶת בָּךְ וְשָׁרָה,

כִּי אוֹתָךְ אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים.

שִׁיר אֶחָד לַנֶּפֶשׁ וְלָרוּחַ,

שִׁיר אֶחָד לַתֹּרֶן וְלַלֵּב.

הִנָּשְׂאִי כִּנֶּרֶת, הַמִּפְרָשׂ מָתוּחַ,

הָרִימִי עֹגֶן כִּי הַלֵּיל קָרֵב.

אַתְּ הֲיִי לִי אִמָּא וְאוֹהֶבֶת,

אַתְּ הֲיִי לִי חֵיק הַנִּחוּמִים,

הַדָּגָה לָעַד אוֹתָךְ אֵינָהּ עוֹזֶבֶת,

וְהַשִּׁיר – שֶׁלָּךְ לְעוֹלָמִים.

לחן: ד. זהבי

אֲנַחְנוּ שָׁרִים לָךְ, מוֹלֶדֶת וְאִמָּא,

אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים לֶעָמָל,

כָּל עוֹד הָאֵשׁ בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה

מִפִּינוּ שִׁירֵךְ לֹא יֶחְדַּל.

בָּרַחְנוּ מִנֶּכֶר בְּעֹנִי, בִּבְלִי־מָה,

שָׁמַרְנוּ תִּפְאֶרֶת רַק לָךְ,

אֲנַחְנוּ בָּנִים רַק לְאִמָּא, לְאִמָּא,

אֲנַחְנוּ בָּנַיִךְ שֶׁלָּךְ.

זִכְרִי כִּי נִשְׁבַּעְנוּ לָלֶכֶת קָדִימָה,

הַטִּי, הַטִּי אֹזֶן לַסּוֹד:

אֲנַחְנוּ רוֹצִים לֶאֱהֹב אוֹתָךְ, אִמָּא,

וּבָךְ וְאִתָּך פֹּה לִחְיוֹת.

עַל תְּכֵלֶת שָׁמַיִךְ הַבִּיטִי־נָא, אִמָּא,

פּוֹרְחִים עוֹד כְּרוּבֵי הַחֲלוֹם,

אַתְּ לֹא תַּאֲמִינִי אוֹתָךְ כִּי נָשִׂימָה

מוֹלֶדֶת עָמָל וְשָׁלוֹם.

הָעֵת עוֹד תָּבוֹא וְדִגְלֵךְ עוֹד נָרִימָה,

גֵּאֶה יִתְנוֹפֵף וְאָדֹם,

אֲנַחְנוּ נִקְרָא לָךְ אָז: אִמָּא, הוֹ אִמָּא,

הָקִיצִי, בּוֹקֵעַ כְּבָר יוֹם.

לחן: מ. וילנסקי

הַדֶּרֶךְ בַּלֵּילוֹת רָחוֹק וּמִשְׂתָּרֵעַ

מֵעֵין־חֲרוֹד וְעַד כִּמְעַט אֶל הַיָּרֵחַ,

הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר יָרַד עַל הַקִּבּוּץ,

רַק אוֹר הַכּוֹכָבִים מֵאִיר, רוֹמֵז בַּחוּץ.

שְׁחוֹר־הַלַּיְלָה כְּבָר יָרַד עַל הַכִּנֶּרֶת,

קָחוּנִי עִמָּכֶם, אַחַי, אֲנִי אוֹמֶרֶת

קָחוּנִי־נָא אִתְּכֶם, אַתֶּם הַבַּחוּרִים,

שָׂאוּנִי־נָא אִתְּכֶם מֵעֵבֶר לֶהָרִים.

וְהֵם אוֹמְרִים: עֲלִי, עֲלִי, כִּי אַתְּ יָפָה כֹּה,

כִּי בִּשְׁבִילֵךְ נִסַּע עַד סְדוֹם וְעַד לְעַכּוֹ,

כִּי בִּשְׁבִילֵךְ נִסַּע כֻּלָּם כֻּלָּם כֻּלָּם

גַּם אֶל מָקוֹם שֶׁעוֹד אֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם.

הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ, הַטֶּנְדֶר פֹּה רָץ,

מִגְּדוֹת יָם־הַמֶּלַח עַד עֵין־הַמִּפְרָץ,

הַלַּיְלָה לַיְלָה אָפֵל,

הַטֶּנְדֶר, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?

הַטֶּנְדֶר, פְּתַח פִּיךָ בְּשִׁיר,

לִבֵּנוּ רָחָב וְצָעִיר.

אִם אֵשׁ מִלְּפָנֵינוּ, אִם אֵשׁ מֵאָחוֹר –

הַטֶּנְדֶר, אַל תַּעֲצֹר!

אֶחָד הִבְטִיחַ לִי חֻפָּה מֵאֵין כָּמוֹהָ,

אֶחָד הִבְטִיחַ לִי אַרְמוֹן עַל הַגִּלְבֹּעַ,

אֶחָד אָמַר לִי: אֲהַבְתִּיךְ מְאֹד, רָחֵל,

לִבִּי אֵלַיִךְ כְּמוֹ טֶנְדֶר מִתְגַּלְגֵּל.

אֶחָד שְׁחַרְחַר אָמַר: אָמְנָם לִי יֵשׁ רַק פִּתָּה,

אַבָל אֹהַב אוֹתָךְ מֵעַזָּה עַד חֲנִיתָא,

וְרַק בָּחוּר אֶחָד שָׁתַק מִבֵּין כֻּלָּם

וְאֶת פָּנָיו עוֹד לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם.

וְהוּא עָמַד לוֹ שָׁם נוֹשֵׂא חִצִּים וָקֶשֶׁת,

וְהֵן אוֹתוֹ בִּלְבַד הָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת,

אַךְ הוּא שָׁתַק אֵלַי כַּצֵּל בֵּין הֶהָרִים

וְהוּא יָפֶה הָיָה מִכָּל הַבַּחוּרִים.

הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ…

אֲזַי לָחַשְׁתִּי לוֹ: הַבֵּט אֵלַי, הַבִּיטָה,

בּוא וְאֹהַב אוֹתְךָ מֵעַזָּה עַד חֲנִיתָא,

בּוא וְנֵשֵׁב בְּתוֹךְ הַטֶּנְדֶר הֶחָדָשׁ

וּנְבַלֶּה עָלָיו אֶת כָּל יַרְחֵי־הַדְּבָשׁ.

אַךְ הוּא שָׁתַק אֵלַי, שָׁתַק וְלֹא עָנָה לִי,

וְלֹא יָדַע כִּי אֶת לִבִּי הַתָּם שִׁנָּה לִי,

וְהוּא נָהַג, אֶת כָּל הַטֶּנְדֶר הוּא נָהַג

וְרַק אִתִּי נָהַג בְּשֶׁקֶט וְשָׁתַק.

פִּתְאֹם עָצַר בִּכְבִישׁ עֲפוּלָה וְנַצֶּרֶת,

אֶת כָּל הַבַּחוּרִים הוֹרִיד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ,

וְרַק אוֹתִי חָטַף בַּטֶּנְדֶר וְהִפְלִיג

וְעַד עוֹלָם אוֹתָנוּ טֶנְדֶר לֹא יַשִּׂיג…

הַטֶּנְדֶר נוֹסֵעַ.

לחן: מ. זעירא

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, שְׂדֵה יִזְרְעֶאל,

עַל בִּרְכוֹת אֲבוֹתַי לִי עָלִיתָ,

רַבִּים עֲמָקִים יָפְיָפוּ מֵהַלֵּל

וְאַתָּה מִכֻּלָּם יָפְיָפִיתָ.

כִּי רָחָב לְבָבְךָ וְעַתִּיק מִשִּׁירִים,

כִּי עָמֹק הַנִּגּוּן שֶׁזְּרָעוּךָ,

וְעַל כֵּן נִשְׁבְּעָה לְךָ יַד־בַּחוּרִים

וְעַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ.

לְרֹאשְׁךָ עוֹד נִתְלֶה אֶת שִׁמְשׁוֹת הַזָּהָב,

לִתְנוּבַת אַדְמָתְךָ נַטֶּה שֶׁכֶם,

בָּרְכֵנוּ, אָחִינוּ, בִּדְבַשׁ וְחָלָב,

בְּשַׁדְמוֹת הַתִּירוֹשׁ וְהַלֶּחֶם.

כִּי לְךָ הָאִילָן וּלְךָ הַנְּחָלִים

וְעַל פִּיךָ דַּרְכֵּנוּ נוֹשֶׁקֶת,

יִזְרְעֶאל, מִי יִתְּנֵנוּ לִהְיוֹת כַּגְּמַלִּים,

לָשֵׂאת תְּבוּאוֹתֶיךָ מִנֶּגֶד.

לחן: מ. זעירא

אִם זוֹ מְנַת־חֶלְקֵנוּ –

דַּי דַּיֵּנוּ.

לָנוּ, לָנוּ הִיא

וּלְבָנֵינוּ.

דַּם־לִבֵּנוּ הִיא,

אֵין יָד שֶׁתִּקָּחֶנָּה,

אַדְמָתֵנוּ הִיא –

נַחֲזִיקֶנָּה.

לֹא חֲלוֹם, לֹא פֶּלֶא,

לֹא נִסִּים כָּל אֵלֶּה,

עֲמָלֵנו הֵם

יוֹם וָלֵיל.

לֹא סוּפָה, לֹא סַעַר,

לֹא אוֹיֵב בַּשַּׁעַר,

לֹא יִירָא מֵהֶם

יִשְׂרָאֵל.

לחן: מ. זעירא

כַּמָּה מַיִם יֵשׁ בַּיָּם,

כַּמָּה חוֹל עַל חוֹף,

כַּמָּה כּוֹכָבִים יֶשְׁנָם

בִּמְרוֹמֵי אֵין־סוֹף?

אִמָּא, אִמָּא, רַק אֶחָד,

אֶחָד הוּא שִׁיר־הָעֶרֶשׂ,

חֵיק־הַנֹחַם וּמִקְלָט

בּוֹ רַק, בּוֹ בִּלְבַד.

הָאָדָם הוּא כְּעוֹלָל

וַאֲנִי תִּינוֹק,

הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֶגְדַּל

וְאוֹסִיף לִצְחֹק.

הַיָּמִים חָלְפוּ בְּלִי שׁוּב,

כָּלוּ הַתִּקְווֹת,

וְהַיֶּלֶד הֶעָצוּב

מִתְבַּיֵּשׁ לִבְכּוֹת.

רַק עַל זֵכֶר שִׁיר אֶחָד

כָּל כָּךְ בּוֹכֶה הַיֶּלֶד,

רַק עַל זֵכֶר שִׁיר נֶחְמָד

שֶׁאָבַד לָעַד.

כַּמָּה פֶּלֶא, כַּמָּה סוֹד,

בָּעוֹלָם תָּמִיד,

אִם לְאֶלֶף עֲרִיסוֹת

שִׁיר אֶחָד יָחִיד.

עפ"י מ. גבירטיג

נוּם, נוּמָה־נָא יַלְדִּי שְׁחוֹר־עֵינַיִם,

הִנֵּה שׁוֹקֵעַ כְּבָר כּוֹכָב רִאשׁוֹן,

בָּחוּר שֶׁכְּבָר צָמְחוּ לוֹ שְׁתֵּי שִׁנַּיִם,

שֶׁלֹּא יִתֵּן לְאִמָּא קְצָת לִישׁוֹן.

בָּחוּר עִם שְׁתֵּי שִׁנַּיִם שֶׁכָּמוֹךָ,

שֶׁעוֹד מְעַט יִלְמַד כְּבָר אָלֶף־בֵּית,

שֶׁעוֹד מְעַט גַּם הוּא בָּעֹל יִמְשֹׁכָה,

צוֹרֵחַ בְּלִי הֶרֶף כָּל הָעֵת.

בָּחוּר אֲשֶׁר נוֹלַד לְהוֹד וָשֶׂגֶב,

וְשֶׁנִּתַּן לוֹ זוּג יְדֵי זָהָב,

בָּחוּר שֶׁמִּגְדָּלִים יָקִים בַּנֶּגֶב,

שֶׁכָּכָה עוֹד יַרְטִיב בְּחִתּוּלָיו.

אַךְ עַד אֲשֶׁר הַמִּגְדָּלִים תָּקִימָה,

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב וְהַחֲרִישׁ,

הַרְבֵּה הַרְבֵּה דְּמָעוֹת תִּשְׁפֹּךְ עוֹד אִמָּא

עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתִהְיֶה לְאִישׁ.

לחן: ז'. ו. פאריס

נוּמָה בְּנִי, כְּבָר יָשֵׁן עוֹלָמְךָ, רַק אַתָּה עוֹד עֵר,

נוּמָה בֵּן שֶׁלִּי, אֶפְרוֹחִי שֶׁבַּקֵּן,

רַק אַתָּה עוֹד מֵאִיר מִתּוֹךְ לַיְלָה שָׁחוֹר, עִוֵּר,

רַק אַתָּה זוֹהֵר,

רַק אַתָּה, יֶלֶד־חֵן.

יוֹם יָבוֹא, שַׁחַר־יִפְצַע,

גַּם אַתָּה תַּצְמִיחַ נוֹצָה,

וְנָתִיב שֶׁלֹּא יְדָעוֹ הַנֶּשֶׁר

אֶל הַשָּׁמַיִם תִּמְצָא.

יוֹם יָבוֹא, יוֹם נֶעְלָם,

וְשֶׁלְּךָ יְהִי הָעוֹלָם,

אֲבָל עַד אֲשֶׁר בּוֹ תָּבִין הַפֵּשֶׁר,

נוּם גּוֹזָלִי הַנִּכְלָם.

אַי־לִי־לוּ, אַי־לוּ־לִי,

נוּם אֶפְרוֹחִי־גוֹזָלִי,

נוּמָה כּוֹכַב־מַזָּלִי,

אַי־לִי־לוּ, אַי־לוּ־לִי.

(עפ"י א.א. מילן)

לחן: ש. ארצי

אֵצֶל מִטָּתוֹ הַיֶּלֶד קְרִיאַת־שְׁמַע לוֹחֵשׁ,

וּבְיָדָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת רֹאשׁ־זָהָב מַבִּיט.

הָס! הָס! מִי זֶה פֹּה רוֹחֵשׁ?

אוּרִי, אוּרִילִי הוּא, מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת־עַרְבִית.

אֲדֹנָי, בָּרֵךְ אֶת אִמָּא, כָּךְ צָרִיךְ לוֹמַר.

נוֹרָא־מַצְחִיק שֶׁמִּתְרַחֲצִים, חֲבָל שֶׁזֶּה נִגְמַר;

הַקַּר – כָּזֶה מִין קַר, וְהַחַם – כָּזֶה־נֶחְמָד.

הוֹ, אֲדֹנָי, בָּרֵךְ אֶת אַבָּא גַם, אִם לֹא אִכְפַּת.

אִם אֶפְתַּח קְצָת לִצְדָדִים אֶת הָאֶצְבָּעוֹת,

אָז אוּכַל אֶת הָאוֹמֶנֶת חַנָּה גַם לִרְאוֹת.

הִיא לוֹבֶשֶׁת מִין־שִׂמְלָה מִכָּזֶה־מִין חוּט;

אֲדֹנָי, בָּרֵךְ אוֹתָה לְחוּד.

לִי גַּם יֵשׁ חוּט וְאַנְ’שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה,

יֵשׁ לִי שְׂמִיכָה גַם וְאַנְ’סוֹחֵב אוֹתָהּ;

וַאֲנִי עוֹצֵם תְּ’עֵינַי וְאַנְ’מִתְכַּוֵּץ בִּכְוִיצָה,

וְאַף־אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאַנְ’בִּכְלָל נִמְצָא.

תּוֹדָה לְךָ, אֲדֹנָי, בְּעַד הַיּוֹם הַנֶּהְדָּר.

מָה עוֹד רָצִיתִי לוֹמַר?

אֶת אַבָּא כְּבַר בֵּרַכְתִּי. אֶת אִמִּי. אֶת אוֹמַנְתִּי…

הוֹ, אַנְ’כְּבַר נִזְכַּרְתִּי: אֲדֹנָי בָּרֵךְ אוֹתִי.

אֵצֶל מִטָּתוֹ הַיֶּלֶד קְרִיאַת־שְׁמַע לוֹחֵשׁ,

וּבְיָדָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת רֹאשׁ־זָהָב מַבִּיט.

הָס! הָס! מִי זֶה פֹּה רוֹחֵשׁ?

אוּרִי, אוּרִילִי הוּא, מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת־עַרְבִית.

(עפ"י א.א. מילן)

לחן: ב. בן־דור

לְאוּרִי הַקָּטָן

יֵשׁ עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת,

וְעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת

לְאוּרִי הַקָּטָן;

וְהוּא הוֹלֵךְ אִתָּן

לְאָן שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת,

וּלְאָן שֶׁהֵן הוֹלְכוֹת

גַּם הוּא הוֹלֵךְ אִתָּן.

לְאוּרִי הַקָּטָן

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת,

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת

לְאוּרִי הַקָּטָן;

וְהוּא בּוֹכֶה אִתָּן

רַק כְּשֶׁהֵן בּוֹכוֹת

וּכְשֶׁהֵן בּוֹכוֹת

גַּם הוּא בּוֹכֶה אִתָּן.

לְאוּרִי הַקָּטָן

יֵשׁ רֹאשׁ כָּזֶה אַדְמוֹן,

וְרֹאשׁ כָּזֶה אַדְמוֹן

לְאוּרִי הַקָּטָן;

וְזֶה הָרֹאשׁרֹאשָׁן

שׁוֹכֵב אִתּוֹ לִישׁוֹן,

הוֹ, נוּמָה, רֹאשׁרֹאשׁוֹן

שֶׁל אוּרִי הַקָּטָן.

לחן: מ. זעירא

נִיעַ, נוּעַ,

עֲנָנִים,

אֵם־כִּנֶּרֶת נָמָה נִים,

רוּחַ, רוּחַ

אַט יָפוּחַ,

אַט.

שָׁט לוֹ, שָׁט לוֹ,

חֶרֶשׁ נָד לוֹ

חֶבֶר־עֹנִי,

דַּיָּגִים,

וּבַשֶּׁקֶט קוֹל יָקִים:

אֵם־כִּנֶּרֶת,

רַק עָלַיִךְ

מְזַמֶּרֶת

כָּל דּוּגִית,

אַתְּ אַחַת רַק

הַשּׁוֹמֶרֶת

שִׁיר הַשֶּׁפַע

לְתָמִיד.

לִי מִשֶּׁקֶט

וּמֵעֹנִי

אַתְּ אוֹרֶגֶת

אֶת הַפְּדוּת,

מִי רוֹצֶה בָּךְ

עוֹד כָּמוֹנִי

לַחֲתֹר

וְגַם לָמוּת.

לחן: מ. זעירא

עָמֹק, עָמֹק הָעֶצֶב בַּעֵינַיִם,

עָמֹק, עָמֹק הַיַּיִן בַּמַּרְתֵּף,

הַלַּיְלָה אֶת לִבִּי אֶקְרַע לִשְׁנַיִם –

לְךָ וְלַגָּבִיעַ הַנּוֹטֵף.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי מָה, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,

בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִשְׁתֹּק וּלְחַיֵּךְ,

בְּנֵי אָדָם נוֹלְדוּ לִצְנֹחַ וְלָלֶכֶת

כָּרוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בַּשַּׁלֶּכֶת.

דּוֹלֵף, דּוֹלֵף הַדֶּלֶף

דּוֹלֵף וּמְיַבֵּב,

עָבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת־אֶלֶף

שְׁנוֹת־אֶלֶף שֶׁבַּלֵּב.

זַמֵּר לִבִּי לַלַּיְלָה –

הַי, טִירִי טִירִי טַיְלָה,

זַמֵּר נָא לָעוֹלָם –

הַי, טִירִי טִירִי טַם.

בַּמַּרְתְּפִים יֵשׁ רוּחַ מְיַלֶּלֶת,

בַּמַּרְתְּפִים אֵין אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת,

אֲבָל אָדָם בּוֹכֶה שָׁם כְּמוֹ יֶלֶד,

אֲבָל אָדָם חוֹלֵם שָׁם חֲלוֹמוֹת.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי אָן, אַל תִּשְׁאָלֵנִי אֵיךְ,

גַּם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, וְהוֹלֵךְ…

וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת,

שֶׁבּוֹ יָתוֹם הָעֵץ גַּם מִשַּׁלֶּכֶת…

לחן: מ. וילנסקי

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

נִגּוּנִים הַרְבֵּה נִגַּנְתִּי,

נִגּוּנִים לְלֹא הָבֵן,

רַק אוֹתוֹ אֲשֶׁר הֵבַנְתִּי

לֹא אֵדַע נַגֵּן.

כִּי הִצְעִיף עָלַי הָאֹפֶל

כִּי הָלַךְ מִמֶּנִּי מִי,

אִוָּתֵר מִמּוּל לָאֹפֶק

כְּאִילָן בַּדְּמִי.

שָׁם בַּכְּפָר, עַל גְּדוֹת הַנַּחַל,

בֵּין עֲצֵי הַדֻּבְדְּבָן,

יֵשׁ עוֹד דֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת

לִקְרָאתִי בַּגָּן.

יֵשׁ חִיּוּךְ עוֹדוֹ זוֹרֵחַ,

יֵשׁ דִּמְעָה עוֹד נִרְדָּמָה

וְהָרֹחַב וְהָרֵיחַ

שָׁם לָאֲדָמָה.

שָׁם הַיַּעַר עוֹד פָּרוּעַ,

שָׁם הַדֶּרֶךְ אֲבִיבִית,

שָׁם לַתְּכֵלֶת וְלָרוּחַ

אֶת פָּנַי אוֹשִׁיט.

עוֹד צוֹפֶה לִי יוֹם גָּבוֹהַּ

לְהָעִיף בּוֹ כָּל יוֹנַי

וּבַזֶּמֶר וּבַנֹּהַּ

יְלֻטְּפוּ עֵינַי.

וּפְרָחִים עַד הַבִּרְכַּיִם

יִתְחַיְּכוּ לִי מִן הַבָּר

וְשִׁירֵי קָצִיר וָקַיִץ

אֲפַזֵּר בַּכְּפָר.

אַז יִיטַב פִּתְאֹם לִי כָּכָה

מִמַּפֹּלֶת הַשָּׁנִים –

וּבַיַּעַר וּבַנַּחַל

אִוָּלֵד שֵׁנִית.

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא הָיָה לִי,

עַל אֲשֶׁר עוֹד לֹא אָבַד,

אֲפַזֵּם פִּזְמוֹן בַּנָּלִי

לְעַצְמִי בִּלְבָד.

לחן: מ. זעירא

כָּל אִישׁ פּוֹרֵט עַל עוּגָבוֹ

אֶת הַנִּגּוּן שֶׁבִּלְבָבוֹ,

כָּל אִישׁ נוֹשֵׂא אֶת מַכְאוֹבוֹ

לְעֵת יֹאבַד לוֹ כּוֹכָבוֹ.

אִם אִישׁ רַךְ־רוּחַ הוּא מְאֹד –

יַכֶּנּוּ שֶׁבֶר, יַךְ בּוֹ שֹׁד,

אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר,

לֹא יִשְׁבְּרוּהוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר.

הַי, כָּל אִישׁ פּוֹרֵט עַל עוּגָבוֹ,

הַי, אֶת הַנִּגּוּן שֶׁבִּלְבָבוֹ,

עַל כֵּן, עוּגָב,

נַגֵּן, נַגֵּן,

עַל כֵּן, עַל כֵּן –

נַגֵּן.

כָּל אִישׁ נוֹשֵׂא בּוֹ וְאוֹהֵב

אֶת הָאַחַת אֲשֶׁר בַּלֵּב,

אִם בַּת־יוֹנָה אוֹ בַּת־עוֹרֵב –

כָּל אִישׁ אֶת מִישֶׁהִי רוֹדֵף.

אִם אִישׁ רַךְ־רוּחַ הוּא וְדַל –

הוּא יִרְדְּפֶנָּה עַד יֶחְדַּל,

אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר,

הוּא יִרְדְּפֶנָּה עַד פִּי־קֶבֶר.

הַי, כָּל אִישׁ פּוֹרֵט…

כָּל אִישׁ בּוֹנֶה מִגְדַּל־זָהָב

מִשְּׁלַל יוֹמוֹ וְלֵילוֹתָיו,

וְאִם יָקוּם אוֹ יֶחֱרַב –

כָּל אִישׁ בּוֹנֶה אוֹתוֹ לַשָּׁוְא.

אִם אִישׁ גַּלְמוּד הוּא בַּמִּגְדָּל –

יַכֶּנּוּ שֶׁבֶר וְנָפַל,

אֲבָל אִם גֶּבֶר הוּא, אִם גֶּבֶר,

לֹא יַפִּילוּהוּ שֹׁד וָשֶׁבֶר.

הַי, כָּל אִישׁ פּוֹרֵט…

לחן: עממי־רוסי

מִיהוּ הַמְיַלֵּל בָּרוּחַ

וְהָרוּחַ בּוֹ?

מִיהוּ שֶׁהִשְׁאִיר פָּתוּחַ

אֶת דַּלְתֵי לִבּוֹ?

מִיהוּ, מִיהוּ, שֶׁמָּא כֶּלֶב

נָד עַל הַדְּרָכִים?

כִּי תָּמִיד בְּלַיְלָה דֶּלֶף

הַכְּלָבִים בּוֹכִים.

אוֹ אוּלַי זֹאת הָרַכֶּבֶת

שָׁם בָּעֲרָבָה,

שֶׁגָּזְלָה מִן הָאוֹהֶבֶת

אֶת מְאַהֲבָהּ?

אוֹ אוּלַי, אוּלַי זֶה יֶלֶד

שֶׁנּוֹלַד עָצוּב,

שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵם אֻמְלֶלֶת

וְהָלְכָה בְּלִי שׁוּב?

מִיהוּ הַמְיַלֵּל בָּרוּחַ

וּבְקוֹלוֹ הַשְּׁכוֹל?

מִי הַמִּתְפַּלֵּל לָנוּחַ

וְאֵינוֹ יָכוֹל?

זֶה שִׁיר־דֶּחִי, זֶה שִׁיר־בֶּכִי

שֶׁשָּׁרִים כֻּלָּם.

כָּךְ זוֹלֵג לוֹ עַל הַלֶּחִי

עֶצֶב הָעוֹלָם.

לחן: מ. זעירא

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,

אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא,

בַּמִּשְׁעוֹלִים, בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,

עָמְדָה עֶגְלַת־חַיַּי הָעֲמוּסָה.

וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת,

אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ,

אַתְּ תִּרְקְמִי בַּלַּיְלָה לִי כֻּתֹּנֶת,

אֲנִי אֶנְהַג בַּיּוֹם אֶת עֶגְלָתֵךְ.

הוּא הָיָה אָז בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר,

הוּא נָהַג עֲגָלוֹת לַשָּׂדֶה הָרָחָב,

וַאֲנִי לוֹ כֻּתֹּנֶת הָיִיתִי רוֹקֶמֶת,

כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,

וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד,

אֶת הַשְּׁבִילִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,

כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.

הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁב אֵלַי קוֹדֵחַ,

הָיָה נוֹשֵׂא דְמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו;

הַגִּידוּ לִי, הֲיֵשׁ בָּכֶם יוֹדֵעַ

אֵי אָנָה זֶה הָלַךְ לוֹ וְלֹא שָׁב?

אָז אָמַרְתִּי לִבְכּוֹת, אָז הָיִיתִי נִדְהֶמֶת,

בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָלַכְתִּי אֵלָיו;

אָנֹכִי עוֹד נוֹשֵׂאת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְרֻקֶּמֶת,

כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,

אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא.

לחן: מ. וילנסקי

הַלַּיְלָה בָּא, עָנָן עַל הַצַּמֶּרֶת,

וְקַר לְךָ וְרוּחֲךָ נִרְגָּז.

נִדְמֶה לְךָ שֶׁכָּל אִשָּׁה עוֹבֶרֶת

אֵינֶנָּה זֹאת מִי שֶׁהָיְתָה אֵי־אָז.

אֲנִי יוֹדַעַת: כָּכָה זֶה, כֵּן כָּכָה.

גַּם לְבָבִי כָּמוֹךָ נֶאֱנָח:

הָיוּ לֵילוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַד שַׁחַר

וְכָל בָּחוּר הָיָה אַחֵר כָּל־כָּךְ

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם בַּחוּרִים,

אַתֶּם אֶת זֹאת אוּלַי אֵינְכֶם זוֹכְרִים.

אֶחָד אֲשֶׁר חִבְּקַנִי –

אֶת כָּל חַיָּיו חִבֵּק,

אֶחָד שֶׁנְּשָׁקַנִי –

אֶת כּוֹכָבוֹ נִשֵּׁק.

אֶחָד אָמַר: זִכְרִינִי,

אָרוּר מֵפֵר הַבְּרִית!

אֶחָד אָמַר: הַמְתִּינִי,

כִּי לִי אַתְּ לְתָמִיד.

אַתֶּם אוּלַי אֶת זֹאת אֵינְכֶם זוֹכְרִים,

אֲבָל הָיוּ כָּאֵלֶּה בַּחוּרִים.

הָיֹה הָיוּ, הָלְכוּ וְלֹא יָשׁוּבוּ.

הָיֹה הָיוּ. טוֹבִים וַאֲהוּבִים.

כֵּן, כָּכָה זֶה. עַל כֵּן הַשִּׁיר עָצוּב הוּא,

כִּי אֶת הַטּוֹב לוֹקֵחַ אֱלֹהִים.

אֲנִי יוֹדַעַת: כָּכָה זֶה, כֵּן כָּכָה.

בָּחוּר־וָטוֹב – בָּחוּר הוּא וְגַם טוֹב.

אַךְ לָמָּה זֶה רַק הַמֵּתִים עִם שַׁחַר

יוֹדְעִים תָּמִיד אַחֶרֶת לֶאֱהֹב?…

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם בַּחוּרִים…

הַיּוֹם בּוֹנִים פֹּה אֶרֶץ לְתִפְאֶרֶת,

וְשִׁיר חָדָשׁ. וּפֶרַח. וּנְעוּרִים.

וְהַבָּנוֹת לוֹבְשׁוֹת שִׂמְלָה אַחֶרֶת.

כֵּן, כֵּן, אֲבָל… אֵיפֹה הַבַּחוּרִים?

אֵיפֹה הֵם? שָׁר הָרוּחַ בַּשַּׁלֶּכֶת.

אֵיפֹה־אֵיפֹה הֵם? שִׁירוּ עִמָּדִי,

כִּי קַר כָּל־כָּךְ בִּלְעֲדֵיהֶם לָלֶכֶת

וְאֵין זוֹכֵר אוֹתָם עוֹד מִלְּבַדִּי.

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם בַּחוּרִים…

לחן: מ. זעירא

אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,

אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,

הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים

שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.

הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,

אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.

בְּנֵי־גַן־אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,

צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,

עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחֹר־גָּוָן

פָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.

וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹם

עָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.

וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹת

נָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.

כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,

יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,

וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם –

אֶת הַלָּבָן, אוֹ הָאָדֹם.

וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָר

לִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,

עַד כִּי סוֹף־סוֹף, חוֹשֵׁב אֲנִי,

נִשְׁבּוֹר נִשְׁבַּר גַּם הַשֵּׁנִי…

הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִים

שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.

לחן: שמרית אור

בִּתִּי, בִּתִּי, אֲנִי לָךְ אָב,

כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לְכוֹכָב,

כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ לְשֹוֹשַׁנָּה

וְכִשְׁנוֹת־אֶלֶף לְשָׁנָה.

בִּתִּי, בִּתִּי, מְאוֹר־עֵינַי,

אֶת יְגוֹנַי וּשְׂשׂוֹנַי

חָרַזְתִּי לָךְ מִמַּעֲמַקִּים

לְשִׁיר שְׁקֵדִים־וְצִמּוּקִים,

כִּי אַתְּ חוֹתַם חַיַּי לָעַד

וְהַשָּׂרִיד אֲשֶׁר יִשְׂרַד.

בִּתִּי, בִּתִּי, אֲנִי אָבִיךְ,

וְאֶת חַיַּיִךְ אָן אוֹלִיךְ?

לְאָן אֶשָּׂא אֶת מַכְאוֹבִי

כִּי תִּצְעֲקִי: "אָבִי, אָבִי,

אִם יְגוֹנִים הוֹרַשְׁתָּ לִי –

עַל־מָה חַיִּים בִּקַּשְׁתָּ לִי?…"

בִּתִּי, בִּתִּי, חַי אֱלֹהִים

אֲשֶׁר צִוָּה אֶת הַחַיִּים,

אִם גַּם אֲנִי, כְּמוֹ כֻּלָּם,

יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר הָעוֹלָם;

אַךְ, כַּנִּרְאֶה, שֶׁלֹּא לַשָּׁוְא

אַתְּ בַּת לִי וַאֲנִי לָךְ אָב…

בִּתִּי, בִּתִּי, אֲנִי לָךְ אָב,

כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לְכוֹכָב,

כְּמוֹ הַבְּרוֹשׁ לְשֹוֹשַׁנָּה

וְכִשְׁנוֹת־אֶלֶף לְשָׁנָה.

לחן: מ. זעירא

לֹא כּוֹכָב הָיָה זֶה שֶׁנִּצְנֵץ מִלַּיִל,

לֹא דְלֵקָה הָיְתָה זוֹ שֶׁל חֲזִיז־פִּתְאֹם,

זִיק־עֵינֵךְ הָיָה זֶה, עֵין בְּנוֹת־הַחַיִל,

וְנַפְשִׁי הָיְתָה זוֹ שֶׁאֻכְּלָה עַד תֹּם.

יֵשׁ דְּרָכִים אֲשֶׁר לֹא נִצְעֲדוּ עֲדַיִן,

יֵשׁ תַּפּוּחַ עוֹד שֶׁלֹּא נִקְטַף מֵעֵץ,

נִשָּׁבַע־נָא יַחַד בְּאִישׁוֹן־הָעַיִן

שֶׁנִּטְעַם מֵהֶם עוֹד טֶרֶם בּוֹא הַקֵּץ.

אוֹר לַבַּת־עֵינֵךְ בִּי לֹא שָׁקַע וָמֵת עוֹד,

וּבְלִבִּי תְּלוּיָה דְמוּתֵךְ עַל הַקִּירוֹת,

אֶת שְׁנֵיהֶם אֶשָֹּא אִתִּי לִשְׂדוֹת־הַקֶּטֶל,

עִם שְׁנֵיהֶם, כַּלָּה, אֵרֵד לַחֲפִירוֹת.

לחן: מ. זעירא

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בַּדְּרָכִים הַנּוֹשְׂאוֹת פְּעָמַיִךְ,

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בַּפְּרָחִים הַנּוֹשְׁרִים מֵעֵינַיִךְ,

בִּדְלֹק אֲבִיבִים עַל שָׁמַיִךְ

לָלֶכֶת עִמָּךְ.

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בַּחֲרשׁ הַחוֹרֵשׁ וּבִזְרֹעַ,

לָלֶכֶת עִמָּךְ

בְּבוֹא לִי יוֹם־טוֹב, אוֹ יוֹם־רֹעַ,

בִּזְרֹחַ יוֹמִי וּבִשְׁקֹעַ

לָלֶכֶת עִמָּךְ.

לחן: מ. זעירא

מִכֹּל שֶׁהָיוּ לִי, רַק אֵלֶּה נוֹתְרוּ לִי –

הַחוֹל וְהַחוֹף וְהָרוּחַ

וְשֹׁבֶל צְחוֹקְךָ הַקָּרוּעַ.

רַק אֵלֶּה שָׂרְדוּ לִי, רַק אֵלֶּה יָקְרוּ לִי –

הַיָּם וְהַמֶּלַח עַל פִּיךָ,

רַק הֵם לֹא בָּגְדוּ לִי, רַק הֵם לֹא שִׁקְּרוּ לִי –

עַל כֵּן, יַקִּירִי, אֲהַבְתִּיךָ,

עַל כֵּן, אֲהוּבִי, לֹא שְׁכַחְתִּיךָ.

מִכֹּל שֶׁהָיוּ לִי, רַק אֵלֶּה נוֹתְרוּ לִי,

רַק אֵלֶּה וּשְׁתַּיִם עֵינֶיךָ,

רַק אֵלֶּה וּצְלִיל נִגּוּנֶיךָ.

רַק אֵלֶּה שָׂרְדוּ לִי, רַק אֵלֶּה יָקְרוּ לִי,

עַד קֵץ לְשֵׂאתָם בִּי אַמְשִׁיכָה,

רַק הֵם לֹא בָּגְדוּ לִי, רַק הֵם לֹא שִׁקְּרוּ לִי –

עַל כֵּן, יַקִּירִי, אֲהַבְתִּיךָ,

עַל כֵּן, אֲהוּבִי לֹא שְׁכַחְתִּיךָ.

לחן: מ. אולרי־נוז’יק

מִי זֹאת עוֹלָה

וּצְעִיף־אֲהָבִים רְעוּלָה,

מֹר מְקֻטֶּרֶת

בַּדְּרָכִים?

מִי זֹאת, מִי זֹאת,

שֶׁעֵינֶיהָ בּוֹהוֹת וְהוֹזוֹת,

שֶׁמְּעֻטֶּרֶת

בַּפְּרָחִים?

הֵד קָרוּעַ.

הֵד קוֹלָהּ קוֹרֵא בָּרוּחַ:

אֲנִי חֶפְצִי־בָּהּ, חֶפְצִי־בָּהּ בַּת תֵּימָן,

אֲנִי לֹא מֶשִׁי, לֹא שָׁנִי, לֹא אַרְגָּמָן.

אֲנִי אַיֶּלֶת־בָּר,

אֲנִי הָרוּחַ בַּמִּדְבָּר,

בְּאֵר זַכָּה אֲנִי –

שְׁתֵה, חֲתָנִי.

אַיֵּה, אַיֶּךָּ, דּוֹד,

אַיֵּה הִרְחַקְתָּ לִנְדֹּד?

בּוֹא, חֶפְצִי־בָּהּ לְךָ שׁוֹקְקָה.

כּוֹכָב דּוֹלֵק בַּלֵּיל

וְתַן בַּוָּדִי מְיַלֵּל,

בּוֹא, חֶפְצִי־בָּהּ לְךָ מְחַכָּה.

מִי זֹאת יוֹרְדָה

מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ

תַּחַת הַתֹּמֶר

שֶׁבַּגַּיְא?

מִי זֹאת, מִי זֹאת,

שֶׁפָּנֶיהָ חֲלוֹם אֲחוּזוֹת

עַד בְּלִי אֹמֶר,

עַד בְּלִי דַי?

הֵד קָרוּעַ.

הֵד קוֹלָהּ קוֹרֵא בָּרוּחַ:

אֲנִי חֶפְצִי־בָּהּ…

לחן: מ. זעירא

אֶל לִבִּי הָעֶרֶב בָּא אוֹרֵחַ,

כָּל הַלַּיְלָה עַל לֵילִי זוֹרֵחַ.

לֹא אֶשְׁאַל מִנַּיִן,

לֹא אָבִינָה אֵיךְ,

אֶת לִבִּי אֶתֵּן לוֹ

וְיֵלֵךְ.

עַד קַצְוֵי הַדֶּרֶךְ הַנּוֹשֶׁנֶת

לֹא יֵדַע כִּי לוֹ אֲנִי מַמְתֶּנֶת,

לֹא אַגִּיד מִנַּיִן,

לֹא יָבִינָה אֵיךְ,

אֶת לִבִּי אֶתֵּן לוֹ

וְיֵלֵךְ.

לחנים: ע. עמירן, ד. זהבי, מ. אמריליו

אַתְּ עוֹלָה

מִשְׁעוֹלֵךְ,

נַעֲלָה,

חַכְלִילִית,

טְלוּלָה

מִטְּלָלִים

וְלֵילִית.

וְאוּלַי

בִּגְלָלֵךְ

אֲהֵבוּנִי רֵעַי,

שֶׁהָיִית

לִי כַּלָּה

לְתָמִיד.

רוּחַ גֶּבַע, רֵיחַ אֹרֶן

לָךְ אָבִיא –

וּבַלַּיְלָה עַל הַגֹּרֶן

נַאֲבִיב.

שִׁיר אָשִׁיר לָךְ, שִׁיר הָעֶלֶם

שֶׁאָהַב,

שֶׁהֵבִיא לָךְ מִן הַתֶּלֶם

אֶת יָדָיו.

שְׁתֵּי יָדַיִם כּוֹאֲבוֹת

מִכְּנַעַן,

שֶׁפָּרְחוּ בֵּין רְחוֹבוֹת

וְנַעַן.

שִׁיר אָשִׁיר לָךְ, שִׁיר צָנוּעַ,

שִׁיר

הַחוֹלְמִים עַל נִיר זָרוּעַ

וְקָצִיר.

הַנּוֹשְׂאִים לָאוֹר עֵינַיִם

וְלֵבָב –

וְנַפְשָׁם כְּרוּחַ לַיִל

בַּמֶּרְחָב.

אַתְּ עוֹלָה

מִשְׁעוֹלֵךְ,

נַעֲלָה,

חַכְלִילִית,

טְלוּלָה

מִטְּלָלִים

וְלֵילִית.

וְאוּלַי

בִּגְלָלֵךְ

אֲהֵבוּנִי רֵעַי,

שֶׁהָיִית

לִי כַּלָּה

לְתָמִיד.

(עפ"י נעימה בוכארית עתיקה בעיבודו של י. אדמון)

עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן לֵיחוֹ

בֵּין יָם הַמֶּלַח לִירֵחוֹ,

שָׁב, חוֹמָתִי, גְּדוּדֵךְ מִנְּדוֹד,

שָׁב, תַּמָּתִי, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד.

אוֹצְרוֹת־אוֹפִיר וּצְרִי־גִּלְעָד,

רֶכֶב־מִצְרַיִם שָׁלַלְתִּי לָךְ, בַּת,

אֶלֶף הַזֶּמֶר אֶתְלֶה לָךְ מָגֵן

מִן הַיְאוֹר עַד הַיַּרְדֵּן.

אַתְּ כְּלוּלָה מִכָּל כַּלּוֹת,

אַתְּ דְּגוּלָה כַּנִּדְגָּלוֹת,

שְׁתַּיִם עֵינַיִךְ כִּשְׁתַּיִם יוֹנִים

וְקוֹלְקוֹלֵךְ פַּעֲמוֹנִים.

לָךְ הַתְּרוּעוֹת, לָךְ הַזֵּרִים,

לָךְ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים,

מַה־לִּי חֵיל־אֶלֶף וּמָה רְבָבָה,

לְבָבִי מֵת מֵאַהֲבָה.

שָׁב אֶל הַקֶּשֶׁת, שָׁב הַחֵץ,

שָׁב הָרִמּוֹן אֶל רֹאשׁ הָעֵץ,

לָךְ וְאֵלַיִךְ הַחַיִל יוֹחֵל,

בּוֹאִי, כַּלָּה, כִּי רַד הַלֵּיל.

לחן: ק. אוֹשרַת

הִשָּׁבְעִי שֶׁהַבְּרִית לֹא תָּמִירִי

וְאָחוֹז תֵּאָחֲזִי בִּי לָעַד,

שֶׁהַחוּט הַקּוֹשֵׁר לֹא תַּתִּירִי,

שֶׁדַּרְכֵּנוּ הַזֹּאת לֹא תֹּאבַד.