שער ראשון: פרידות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

---

ירושה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אָבִי הוֹרִישׁ לִי אֶת מֵתָיו:

אֵם וְאָב וְשִׁשָּׁה אֲחָיוֹת וְאַחִים

וְכָל יָמָיו הוּא מְשַׁגֵּר צַוָּאוֹת רֵיקוֹת

לְדֹּאַר נָע אוֹשְׁוִיץ.

אָבִי בָּגַד בָּהֶם כְּשֶׁנִּמְלַט

וְהִזְרִיעַ אוֹתִי וְאֶת אֲחוֹתִי, דּוֹרִית־דּוֹרְקָה־פֶּסְיָה’לֶה.

אָבִי בָּגַד בָּהֶם כְּשֶׁנִּכְנַע לִתְבִיעָתָהּ

שֶׁל אִמִּי לְמַלְּטֵנִי, הַבְּכוֹרָה, מֵחוֹבַת הַהַנְצָחָה.

בְּגִיל שְׁמוֹנִים וּמַשֶּׁהוּ גּוּפוֹ שֶׁל אָבִי

הֶעָקוּד אֶל שַׁלְשֶׁלֶת מֵתָיו

בּוֹגֵד בּוֹ בְּאֹפֶן אַגְרֶסִיבִי:

רַגְלַיִם וּמֵעַיִם וְשַׁלְפּוּחִית וְלֵב (מְאֻחֶה).

וַאֲנִי, בְּכוֹרָה בּוֹגְדָנִית שֶׁכְּמוֹתִי,

לֹא אוֹרִישׁ אֶת זַרְעוֹ לְאִישׁ.

לֹא אוֹרִישׁ לְאִישׁ דָּבָר, פְּרָט

לְמִלּוֹתַי.

---

אנורקסיה אקסטטית

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק מִתְפּוֹרֶרֶת הִצְפִּינָה אִמִּי בְּגַאֲוָה

אֶת צַמַּת עֲלוּמֶיהָ הַבְּלוֹנְדִּינִית הָעֲבֻתָּה.

רֹב יָמֶיהָ מָשְׁלָה אִמִּי – מָדוֹנָה שׁוֹפַעַת חַמּוּקַיִם –

בְּמַמְלֶכֶת חוֹלֶיהָ בְּיָד רָמָה,

פּוֹסַעַת בְּמַחְלַקְתָּהּ, תַּלְתַּלֶּיהָ הַבְּהִירִים תְּחוּבִים

תַּחַת כֻּמְתַּת הָאָחוֹת־רָאשִׁית הַלְּבָנָה.

לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, כְּשֶׁנֶּאֶלְצוּ הוֹרַי לִמְכֹּר אֶת דִּירָתָם,

חָדְלָה אִמִּי “לִהְיוֹת רְעֵבָה”, כִּלְשׁוֹנָהּ,

בְּמֵעֵין טֶקֶס הִטַּהֲרוּת שֶׁל אָנוֹרֶקְסְיָה

אֶקְסְטָטִית מְאֻחֶרֶת, תְּמוּהָה,

וְהֵחֵלָּה מְצַמַּחַת אֶת שְׂעָרָהּ.

צַמָּתָהּ הַדַּקִּיקָה וְהַמְפֹרֶצֶת בְּאֵזוֹר הָרַקּוֹת

הִשְׁתַּלְשְׁלָה עַל גַּבָּהּ בְּהַדְגִּישָׁהּ אֶת הַלֶּסֶת

הַכְּחוּשָׁה, הַקְּמוּטָה.

אֶתְמוֹל נִכְנְסָה בְּמַפְתִּיעַ לְמִסְפָּרָה אַקְרָאִית

וַאֲנִי הִתְקַּשֵּׁיתִי לְזַהוֹת אֶת הָאִשָּׁה הַזָּרָה

שֶׁשְּׂעָרָהּ הַצְּהַבְהַב־לְבַנְבַּן הַדַּקִּיק

הֶעָשׂוּי בְּפֶן אָפְנָתִי, מְכַתֵּר בְּאֹרַח גְּרוֹטֶסְקִי

אֶת הַפָּנִים הַמֻּכָּרִים, הָאֲהוּבִים.

---

"כאן זה לא בוקרשט"

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אֲחוֹתִי הַיְחִידָה מְלַקֶּטֶת בְּאֶצְבַּע מוֹרָה

פֵּרוּרֵי הוֹכָחוֹת כִּפְרַקְלִיטָתוֹ שֶׁל

הַשָּׂטָן, מְנַסָּה לְהוֹכִיחַ בְּאוֹתוֹת

אֵין אוֹנִים שֶׁאִמָּא

שֶׁלָּהּ – וּבְעִקָּר שֶׁלִּי־שֶׁלִּי־שֶׁלִּי –

מְפַתַּחַת

“תִּסְמֹנֶת”.

"הִיא שׁוֹכַחַת דְּבָרִים וּבִגְלָלָהּ אַבָּא לֹא

מְאֻזָּן תְּרוּפָתִית, מִתְקַשֶּׁרֶת בְּאַרְבַּע

לִפְנוֹת בֹּקֶר וְלֹא מַבְדִּילָה בֵּין יוֹם

לְלַיְלָה וְתִרְאִי שֶׁבַּסּוֹף זֶה יִגָּמֵר בְּאָסוֹן".

פְּרַקְלִיטָתוֹ גַּסַּת הָרוּחַ שֶׁל

הַשָּׂטָן מַפְלִילָה אֶת אִמָּא

שֶׁלִּי, הֲלֹא הִיא שֶׁלִּי־שֶׁלִיקָה הַקְּרוּיָה

רָחֵל,

שֶׁהִיא גַּם שֶׁלָּהּ אַךְ בְּעִקָּר

שֶׁלִּי־שֶׁלִּי־שֶׁלִּי, מַעֲלִיבָה אוֹתָהּ

וְאוֹטֶמֶת אָזְנֶיהָ

כְּשֶׁאֲנִי מַתְרִיסָה,

כְּעוּסָה, שֶׁמְּדֻבָּר בְּתִסְמֹנֶת

הַמְּטַפֶּלֶת הַבְּרִיאָה, הַשְּׁבוּיָה,

שֶׁפִּתְּחָה שִׁלּוּב שֶׁל חֲרָדָה

וְדִכָּאוֹן.

כָּל חַיֶּיהָ נֶאֶלְצָה הַמְטַפֶּלֶת הַמְסוּרָה

לִשְׁמֹעַ מִן הַשּׁוֹבֶה הַפּוֹלָנִי

הַחוֹלָנִי, שֶׁ“כָּאן זֶה לֹא בּוּקָרֶשְׂט”

בְּלִוְיַת נַחֲרַת בּוּז אָפְיָנִית,

וְרַק אֲנִי שׁוֹתָה

בִּכְמִיהָה אֶת הַמַּרְאוֹת

וְהַקּוֹלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם

הַיָּשָׁן, כְּמוֹ הָיְתָה כְּפִילָתוֹ הַצְּעִירָה

שֶׁל אֶרִיךְ מָרִיָּה רֶמַרְק

הַפְּרָטִית שֶׁלִּי:

עַל הַסּוּס הַשָּׁחֹר, Cezar

שֶלֵיאוֹנִיקֶה, אָבִיהָ הַסּוֹחֵר הָאָמִיד, קָנָה

לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ,

הַמִּזְחָלוֹת בַּשֶּׁלֶג וְהַבִּקּוּרִים

בְּבָתֵּי הַחֲרֹשֶׁת לִמְלִיחִים,

הִתְגַּנְּבֻיּוֹת אֲסוּרוֹת

לַכְּנֵסִיָּה וְעוּגוֹת הַקַּצֶּפֶת הַלֹּא

כְּשֵׁרוֹת

בַּשְּׂדֵרָה הָרָאשִׁית,

הַיַּלְדוּת הַמְּאֻשֶּׁרֶת

וְהַתַּאֲוָה

הָאַדִּירָה

לַחַיִּים.

וּפִתְאֹם הַיּוֹם, בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם,

הִבְלִיחַ בִּי רַעְיוֹן

(כְּשֶׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת

שֶבַּצֶ’קִים שֶׁהִיא כּוֹתֶבֶת אֵין הַתְאָמָה בֵּין

הַסְּפָרוֹת לַמִּלִּים)

לִבְדֹּק אֶת יְכֹלֶת הַכְּתִיבָה שֶׁלָּהּ:

תְּלַמְּדִי אוֹתִי בִּטּוּיִים בְּרוֹמָנִית, בִּקַּשְׁתִּי,

תִּכְתְּבִי אוֹתָם בִּשְׂפָתֵךְ וַאֲנִי אוֹסִיף הֲגִיָּה נְכוֹנָה

בִּשְׂפָתִי.

אִמִּי שָׁקְלָה וּלְבַסּוֹף נֶעֶתְרָה.

“e foarte frumoase”

“יָפֶה מְאוֹד”, כָּתְבָה,

וְהוֹסִיפָה:

אַתְּ, רוֹנִית, אַתְּ

foarte frumoase,

יָפָה מְאֹד,

בִּכְתִיבָה תַּמָּה וּנְהִירָה,

כְּדַרְכָּהּ.

---

פּוֹאֶזְיוֹת 2008

מאת

רונית ליברמנש ורדי

שִׁיטוּטַי הַרַגְלִיִּים בְּמַנְהֶטְן דֶּה־לַה־שְׁמָאטֶע, נִתְחֲמוּ

בְּבֶן יְהוּדָה מִמַּעֲרָב וְהַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג' מִמִּזְרָח,

בּוֹאֲכָה אֶבֶן גַּבִּירוֹל וְרַיְנֶס. בַּתָּוֶךְ

קוֹרֶצֶת בְּלֵאוּת מוּכְנִית דִּיזֶנְגוֹף־אֶוֶנְיוּ מִבַּעַד

לְשִׁכְבוֹת הָרוּז' הַמְּטֻיָּחוֹת.

לֹא מִכְּבָר חָצִיתִי אֶת מַנְהֶטְן הַזְּעִירָה מִדָּרוֹם

לַצָּפוֹן, עוֹקֶפֶת אֶת

הַ“בַּיִת הַמְּשֻׁגָּע” שֶׁל חַיִּים,

רוֹאָה לְנֶגֶד עֵינַי אֶת הַדּוֹסִית הַמְּקַלֶּלֶת

הַמְּקַבֶּצֶת עִם הַתְּבַלּוּל וְהַפֵּאָה הַשְּׁחֹרָה

יַלְדוֹתֶיהָ מְדַדּוֹת בְּרַגְלֵי כְּלוֹנְסָאוֹת וְחֻלְצוֹת

מֻכְתָּמוֹת מִתְרוֹצְצוֹת עַל הַמִּדְרָכָה.

לֹא זִכִּיתִי בְּמַבָּט אֶת “מֶרְכַּז חוואטו”

(מִינוּס הָעוֹרֵב) שֶׁבֶּחָצֵר, שֶׁנִּפְתַּח שְׁנָתַיִם

לִפְנֵי שֶׁמָּכַרְנוּ

אֶת דִּירָתִי,

נִלְחֶמֶת בְּגַעְגּוּעִים פּוֹאֶזִיִּים מְתַעְתְּעִים לַעֲלוּמַי הַיַּחֲסִיִּים:

וֶלְוֶלֶה, נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, רָכוּב עַל וֶסְפָּה נִצְחִית

עִם כַּלְבּוֹ הַשָּׁחֹר מֵאָחוֹר, שֶׁנִּהֵל סָאוּנַת גֵּיְז חֲשָׁאִית,

חֲלוּצִית, בְּדִירַת קַרְקַע

עִם כְּנִיסָה נִפְרֶדֶת – הָאַחֲוָה

הַמִּיָּדִית שֶׁטָּוִינוּ, הַסְּעוּדוֹת

עַל שֻׁלְחָנָם וְהַקֶּנְט הָאָרֹךְ

שֶׁתֻּבַּל בּגוֹלְדְסְטָארִים שֶׁהוֹרַדְנוּ

עִם שַיְקֶה הַסַּנְדְּלָר

הַצּוֹלֵעַ, הַמְּרֻשָּׁע, שֶׁדְּמוּתוֹ נִשְׁלְפָה הַיְשֵׁר מִסִּפּוּרָיו

שֶׁל ק. צֶטְנִיק.

וֶלְוֶלֶה הִתְמִיד לְעַשֵּׁן גַּם לְאַחַר שֶׁמֵּיתְרֵי קוֹלוֹ

וּבֵית הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ נִכְרְתוּ,

מְחַיֵּךְ לַנֶּאֱסָפִים בַּפַּרְלָמֶנְט בַּקְּיוֹסְק שֶׁל מוּשוֹן בְּפִנַּת

קֶרֶן קַיֶּמֶת, הֲלֹא הִיא בֶּן גּוּרְיוֹן

עַד שֶׁמֵּת מִ“נִזְקֵי עִשּׁוּן”,

כְּמוֹ נִיקוּ הָרוֹמָנִי

בְּ־2008 – סָפַדְתִּי לִמְיֻדָּעִים רְחוֹקִים,

שְׁלוֹשָׁה שְׁכֵנִים צְעִירִים שֶׁמֵּתוּ

שָׁנָה וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים לְאַחַר שֶׁהִפְסַקְתִּי לְעַשֵּׁן;

תּוֹהֶה אֵלּוּ אֵדִים מַמְאִירִים פִּעְפְּעוּ בְּבֵית הַדִּירוֹת

הַמְּטֻלָּא שֶׁלִּי לְשֶׁעָבַר,

מְמַהֶרֶת לְהַצְפִּין

הָלְאָה מִמִּשְׁעוֹל הַזִּכְרוֹנוֹת הַנָּגוּעַ הַזֶּה.

---

יד־ושם 2009

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אנטי־נָטָליזם Anti-Natalism

בְּתֹם שָׁעָה וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע

דַּקּוֹת, אַרְבַּע דַּקּוֹת קֹדֶם שֶׁהַסִּיּוּר הַמְתֻזְמָן

הִגִּיעַ

לְקִצּוֹ,

תָּלַשְׁתִּי

אֶת הָאָזְנִיָּה מֵאֲפַרְכַּסְתִּי הַמַּאֲדִימָה וְהֵמַרְתִּי

אֶת

הַפַלְסֶטוֹ שֶל הַמַּדְרִיכָה

מִינָה בָּאַלְט הַנָּבוֹן

שֶׁל הָעֵדָה הַמְתֹעֶדֶת שׁוֹשַׁנָּה, שֶׁהֵישִׁירָה

מַבָּט

מִמֵּיצַג הַוִּידֵאוֹ:

"(….) אָז עָשִׂיתִי כָּכָה עַל הַבֶּטֶן – הֶחְלִיקָה שׁוֹשַׁנָּה

עַל בִּטְנָהּ בִּתְנוּעוֹת

מַעְגָּלִיּוֹת – כָּכָה, עִם מַגְהֵץ,

כְּדֵי

לְהַפִּיל".

נָטָליזם natalism

"פְּחְחְחְ… אֵין דָּבָר כָּזֶה

לֹא לִרְצוֹת יְלָדִים.

זֶה סְתָם פְּחָדִים";

נִפְנְפָה הֶחָמוֹת

בְּיָדָהּ, כְּמִי

שֶׁסִּלְּקָה

מֵעָלֶיהָ

זְבוּבִים.

---

אני סוטה קוהרנטית

מאת

רונית ליברמנש ורדי

¹

אֲנִי סוֹטָה קוֹהֶרֶנְטִית

לָאו דַּוְקָא בִּנְטִיּוֹתַי

הַמִּינִיּוֹת.

אֲנִי סוֹטָה קוֹהֶרֶנְטִית

סַרְבָנִית

יְלֻדָּה בִּמְדִינָה

שֶׁחָרְתָה

עַל דִּגְלָהּ אִידֵאוֹלוֹגְיָה

מְעוֹדֶדֶת יְלֻדָּה.

אֲנִי

סוֹטָה קוֹהֶרֶנְטִית

בִּמְדִינָתָם שֶׁל

סוֹטִים לֹא קוֹהֶרֶנְטִיִּים,

מְעַוְּרֵי יוֹצְאֵי

חַלְצֵיהֶם

מְנַּעֲרֵי

תִּינוֹקוֹתֵיהֶם

אַנָּסֵי

בְּנוֹתֵיהֶם.

---

בובות הפיתום. געגועים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בֻּבּוֹת הַפִּיתוֹם

שֶׁל הַצֶּמֶד שֶׁפַּעַם

הָיָה הוֹרַי, מִתְיַשְּׁבוֹת

מִדֵּי עֶרֶב בְּכֻרְסוֹת

הַטֶּלֶוִיזְיָה בְּהֵעָרְכָן לִבְהִיָּה

אֲטוּמָה,שְׁתוּקִית.

בֻּבּוֹת הַפִּיתוֹם שֶׁל הַצֶּמֶד

הָאָנִין לְשֶׁעָבַר, שֶׁפַּעַם

הָיָה הוֹרַי, מַיְשִׁירוֹת מַבָּט אֶל

קָקוֹפוֹנְיָה פִּרְסוּמִית שֶׁל כּוֹכָבִים

נוֹלָדִים מִגַלֵּי הַחֵטְא שֶׁל יַמְתִּיכוֹנִיּוּת

חֲנֵפָה, מַהֲדוּרוֹת “הִשָּׂרְדוּת”

וְחַדְשׁוֹת הֶפִּינֶס.

בֻּבּוֹת הַפִּיתוֹם שֶׁל הַצֶּמֶד שֶׁפַּעַם

הָיָה הוֹרַי, אֵינָן מְסֻגָּלוֹת עוֹד לְתַפְעֵל

שַׁלָּטִים בְּלָחְצָן מִדֵּי עֶרֶב עַל מַדְבֵּקַת

פּוֹקִימוֹן שֶׁנִּדְּבָה בַּת הַשְּׁכֵנִים:

לְחַץ־הַדְלֵק

לְחַץ־כַּבֵּה.

לֹא שִׁעַרְתִּי כַּמָּה

אֶתְגַּעְגֵּעַ לִשְׁתֵּי בֻּבּוֹת הַפִּיתוֹם

שֶׁל הַצֶּמֶד שֶׁפַּעַם הָיָה הוֹרַי, בְּיָשְׁבָן זְקוּפוֹת

בְּכֻרְסוֹתֵיהֶם בְּסָלוֹנָם דְּמוּי חֲדַר

הַהַמְתָּנָה,

בְּבַזְבְּזָם תּוֹעָפוֹת

שֶׁל זְמַן

קָצוּב.

---

"צוואה בחיים" אוגוסט 2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן – הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב – שֶׁל

אָבִי, אוֹדֶה

לְאִמִּי עַל שֶׁכָּפְתָה עָלָיו לִפְנֵי עָשׂוֹר

לִכְתֹּב “צַוָּאָה בַּחַיִּים”.

שְנֵי עֳתָקִים נִפְרָדִים שֶׁל צַוָּאוֹתֵיהֶם נֶחְתְּמוּ

בְּמִשְׂרְדֵי “לִילָךְ” – ‘לִחְיוֹת בְּכָבוֹד לָמוּת בְּכָבוֹד’,

כְּשֶׁעִקְּרֵיהֶן אִי־הַאֲרָכַת הַחַיִּים

תַּחַת תְּנָאִים מְסֻיָּמִים.

אִמִּי טָעֲנָה לִפְנֵי עָשׂוֹר שֶׁהִיא

מְבַכֶּרֶת Euthanasia אַקְטִיבִית, בְּהַשְׁלִימָהּ

בִּדְלֵית בְּרֵרָה עִם בְּרֵרַת הַמֶּחְדָּל

הַיִּשְׂרְאֵלִית הַפַּסִּיבִית.

לִפְנֵי עָשׂוֹר נִמְסְרוּ שְׁנֵי עֳתָקִים לַאֲחוֹתִי וְלִי

חֵרֶף מְחָאוֹתַי הַיַּלְדוּתִיּוֹת.

“מֵאִמֵּךְ הָאוֹהֶבֶת”, הוֹסִיפָה בִּכְתַב יָדָהּ

עַל מַעֲטָפָה מְשֻׁמֶּשֶׁת,

כְּדַרְכָּהּ, וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי

שֶׁזּוֹ סְגֻלָּה לְחַיִּים אֲרֻכִּים וְטוֹבִים.

כַּעֲבֹר שָׁנָה הֵחֵלָּה לְהַעֲבִיר אֵלַי אֶת רֹב תַּכְשִׁיטֶיהָ,

פּוֹרֶמֶת בִּזְהִירוּת צְרוֹרוֹת זְעִירִים כְּרוּכִים

בַּעֲטִיפוֹת נַיְלוֹן מִתְפּוֹרְרוֹת,

גִּרְסַת תְּלַת־מֵמַד

נוֹצֶצֶת שֶׁל

צַוָּאָתָהּ בַּחַיִּים.

---

שורשי דם (ספטמבר 2010)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

גּוּפְךָ הַמְּאֻכָּל הַנֶּאֱחָז בַּחַיִּים נוֹעֵץ שָׁרְשֵי דָּם וּפוֹקֵד אוֹתִי בַּסִּיּוּטִים;

חָלַמְתִּי אֶת פִּרְקֵי יָדֶיךָ הַנְּפוּחִים מְמַשְׁמְשִׁים בִּמְבוּשֶׁיךָ בְּנִסָּיוֹן לְבַתֵּק אֶת שִׁכְבוֹת הַבַּד, הַכֻּתֹּנֶת הַפְּתוּחָה וְסִרְטֵי

הַהַדְבָּקָה וְהַחֲבִישׁוֹת.

הֵסַטְתִּי מַבָּט וּפִתְאֹם הוּטַח הַמַּרְאֶה כְּנֶגֶד אִישׁוֹנַי –

לֹא נוֹתַר שָׁם דָּבָר – סָרִיס חָלָק תָּפוּר בִּתְּפָרִים שְׁחֹרִים עָבִים –

תַּךְ הַכְלָבָה וְעוֹד

אֶחָד

הַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל

וַאֲנִי

צָרַחְתִּי.

---

זקנתו מביישת?

מאת

רונית ליברמנש ורדי

"קָנִיתִי הַכֹּל, הִתְיַשַּׁבְנוּ לֶאֱכֹל

וּפִתְאֹם הוּא פָּתַח עָלַי פֶּה כִּי

שָׁכַחְתִּי לִקְנוֹת חֶמְאָה.

שׁוּמְדָבָר אַתְּ לֹא מְסֻגֶּלֶת לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ

שֶׁצָּרִיךְ, שׁוּמְדָבָר!"

דִּוְּרָה אִמִּי אֶת עֶלְבּוֹנָהּ בַּטֶּלֶפוֹן,

וְהוֹסִיפָה:

“לֹא יָשַׁנְתִּי כָּל הַלַּיְלָה”.

"נִסִּיתִי לְהִזָּכֵר אֵיךְ זֶה הָיָה

כְּשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים.

אָז זֶה לֹא הָיָה כָּכָה,

אֲבָל לֹא נִשְׁאַר מִזֶּה כְּלוּם".

---

כיכר "מנילה"

מאת

רונית ליברמנש ורדי

רוּחַ קָדִים חָרְפִּית טוֹרֶפֶת כַּרְטִיסֵי אוֹטוֹבּוּס

מְשֻׁמָּשִׁים בְּעָלִים צְהֻבִּים, מֵתִים,

שֶׁלְּצִדָּם מוּטֶלֶת פַּחִית קוֹקָה קוֹלָה

רֵיקָה, מְעוּכָה.

שׁוֹעֶטֶת עַל אוֹפַנַּי וּבוֹלֶמֶת בְּאַחַת

מִתְאַזֶּנֶת וּמְלַהֲטֶטֶת שְׁמִינִיָּה מֻשְׁלֶמֶת

מִבַּעַד לְרֶסֶס הַמִּזְרָקָה שֶׁצּוֹמַחַת הַיְשֵׁר מֵעוֹרְקֵי

לֵב הַבֶּטוֹן הַמְּגֻיָּד שֶׁבְּמֶרְכַּז הַכִּכָּר.

שְׁנֵי מְטַפְּלִים פִילִיפִּינִים מְצַחְקְקִים מְמַהֲרִים

לִתְפֹּס מָקוֹם עַל הַסַּפְסָל הַמְשֻׁבָּח, מַחְנִים

צֶמֶד יְשִׁישִׁים גְּוִילִיִּים שֶׁנּוֹעֲצִים עֵינַיִם

רֵיקוֹת הַיְשֵׁר לְפָנִים, עֲשָׂרָה מֶטְרִים מִתַּחַת

לְחַלּוֹן דִּירָתָם שֶׁל הוֹרַי.

---

בית נרקיסים, "דיור מוגן"

מאת

רונית ליברמנש ורדי

“קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לֶאֱכֹל”,

רוֹעֵם יֶבְגֶנִי הַמַּצִּיל בְּשֶׁבַע שְׁלוֹשִׁים

וְאַחַת לִפְנוֹת בֹּקֶר, פּוֹעֵר לִרְוָחָה אֶת

מִכְסֵי שְׁנֵי מְכָלֵי הַפְּלַסְטִיק הַגְּדוּשִׁים

שֶׁמֻּצָּבִים עַל שֻׁלְחַן הַפוּרְנִיר מוּל

הַבְּרֵכָה וְנוֹעֵץ מַזְלֵג מִפְּלַסְטִיק

בְּזַנְבוֹתֵיהֶם הַקְּרוּשִׁים שֶׁל

הַשְּׁפְּרוֹטִים. וּבְדִיּוּק כְּשֶׁגֶּנְיָה צָפָה

לְרֹחַב הַבְּרֵכָה בִּשְׂחִיַּת חָזֶה עַקְמוּמִית

וּמְנִידָה בְּרֹאשָׁהּ תַּחַת כִּפַּת הַגּוּמִי הָאֲדֻמָּה,

הַדְּהוּיָה, יֶבְגֶנִי מֵסֵב מַבָּט תָּכֹל וּמַכְרִיז:

"קָאשָׁה זֶה בָּרִיא!

רוֹצָה?"

---

אירובי כיסאות גלגלים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

קִיר זְכוּכִית דַּק וּמְאֻבָּק חוֹצֵץ בֵּין

הַחַנְיוֹן שֶׁבְּמִפְלַס הָרְחוֹב לַבְּרֵכָה הַתְּכֻלָּה.

רַק שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת חוֹצְצוֹת בֵּין חֲדַר־הַכֹּשֶׁר־בְּרֵכָה־גָּ’קוּזִי

הַזָּעִיר לַתַּחֲנָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַחֲרוֹנָה.

בֵּין קִירוֹת הַזְּכוּכִית שֶׁל הַחֲמָמָה

הַטְּרוֹפִּית הַתְּמִידִית מְשַׁכְשְׁכוֹת קְשִׁישׁוֹת

אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת אֲמִידוֹת, לְהַלָּן “דַּיָּרוֹת”, בְּמֵימֵי אַפְסַיִם,

כְּשֶׁבְּנֵי־הַזּוּג שֶׁלָּהֶן, לְהַלָּן “דַּיָּרִים”, מְקַרְטְעִים עַל הֲלִיכוֹנִים

מְמֻנָּעִים בִּמְהִירוּת שֶׁל 1 קָמָ"שׁ וּמַבִּיטִים בְּעֵינַיִם כָּלוֹת

בַּסְּעָרָה הַצּוֹלֶפֶת בַּחוּץ.

שְׁתֵּי קוֹמוֹת מֵעָל, בַּתַּחֲנָה הַסּוֹפִית –

הַמַּחְלָקָה הַסִּעוּדִית –

מַעֲבִירָה רִימָה, הָאָחוֹת

הַתַּעֲסוּקָתִית, שִׁעוּר אֵירוֹבִּי כִּסְּאוֹת־גַּלְגַּלִים:

"חָ־זָ־ק חָ־זָ־ק רוֹקְעִים בָּרַגְלַיִם,

חָ־זָ־ק חָ־זָ־ק

לְהָרִים תַּ’יָדַיִם וְלָעוּף־לָעוּף

כְּמוֹ צִפֳּרִים!"

---

דיור מוגן, תפריט א־לה קַארְט:

מאת

רונית ליברמנש ורדי

מְלָפְפוֹנִים חֲתוּכִים בִּקְלִפָּתָם

וּלְצִדָּם עַגְבָנִיּוֹת בְּשֵׁלוֹת מִדַּי.

בָּצָל לָבָן.

טוּנָה בְּשֶׁמֶן.

מְקֻשְׁקֶּשֶׁת מֶדְיוּם־רֵיר שַׁמְנוּנִית.

קוֹטֶג'.

דַּיְסַת סֹלֶת/שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.

רִבַּת מִשְׁמֵשׁ/תַּפּוּזִים/

לֶבֶּן/ שַׁמֶּנֶת מֻפְחֶתֶת קָלוֹרְיוֹת.

כָּל הָעוֹבְדִים מֻזְמָנִים לַחֲדַר הָאֹכֶל

הָחֵל מִתֵּשַׁע וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת,

כּוֹלֵל עוֹבְדֵי הַשֵּׁרוּת,

לְהוֹצִיא מְנַקּוֹת מֻסְלְמִיּוֹת

וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף. פְּלִיטֵי שְׂכַר

הַמִּינִימוּם סוֹקְרִים אֶת צַלַּחְתִּי הַגְּדוּשָׁה

בְּעֵינַיִם כָּלוֹת

וַאֲנִי טוֹמֶנֶת בְּכִיסִי שַׁמֶּנֶת מֻפְחֶתֶת

קָלוֹרְיוֹת

לְעַפַאף.

אֶתְמוֹל, לְנֹכַח הַבָּצָל הַלָּבָן

שֶׁנִּקְצַץ הַפַּעַם עָגֹל־עָגֹל וְגַס,

פָּקַד אוֹתִי רִגּוּשׁ אִינְטֶלֶקְטוּאָלִי קַלִּיל

שֶהִתְקַּשֵּׁיתִי לַחֲלֹק עִם עַפַאף

מִטְּעָמִים מוּבָנִים.

---

מגדל האשפוז על שם תד אריסון

מאת

רונית ליברמנש ורדי

א. יולי 2009

כְּשֶׁשָּׁב וְהִתְלוֹנֵן בְּהַתְמָדָה עַל כְּאֵב רֹאשׁ

מְפַלֵּחַ רַקּוֹת, נֵאוֹתָה אִמִּי לְבַסּוֹף לְהַקִּישׁ עַל

הַלְּחִיץ הָאָדֹם וּ“לְהַזְעִיק אֶת שַׁחַ”ל", כְּפִי

שֶׁגּוֹלֵל בְּאָזְנַי כַּעֲבֹר זְמַן.

“לָבוֹא?” שָׁאַלְתִּי וְכַצָּפוּי נַעֲנֵיתִי בְּלֹא צָרִיךְ לֹא צָרִיךְ

תֵּי־כַּף־הֵם בָּאִים, בְּלִוְיַת טְרִיקָה.

כְּשֶׁגָּרַרְתִּי אֶת גּוּפִי הֶעָיֵף לְדִירָתָם הִבְחַנְתִּי

בָּאַמְבּוּלַנְס שֶׁל מָדָ"א חוֹנֶה בַּאֲלַכְסוֹן עַל הַמִּדְרָכָה

וּכְבָר סָקְרָה אוֹתִי הָרוֹפְאָה הַצְּעִירָה בַּחֲשָׁד וּלְאַחַר

שֶׁאִמַּתִּי אֶת זֶהוּתִי הִסְבִּירָה שֶׁעִם לַחַץ דָּם 190 לֹא

מְשַׂחֲקִים וְחַיָּבִים לְהִתְפַּנּוֹת

לְבֵית הַחוֹלִים.

כְּשֶׁהִבַּטְתִּי בְּמִתְאַר שָׁדֶיהָ נְטוּלֵי הֶחָזִיָּה מִבַּעַד לַשִּׂמְלָה

הַבֵּיתִית, אָמְרָה אִמִּי הַמְּיֻזַּעַת בִּתְחִנָּה, “לֹא, רַק לֹא לְשָׁם”,

וַאֲנִי סִנַּנְתִּי, “הַיּוֹם כְּבָר לֹא הוֹרְגִים זְקֵנִים בַּפְּנִימִיּוֹת”,

בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּחְלִיף בְּגָדִים וְנַעֲנֵיתִי בְּאֵין־זְמַן אֵין־זְמַן.

וּכְשֶׁהָעֳמַס לָאַמְבּוּלַנְס הַמְּמֻזָּג בְּמִכְנָסָיו הַקְּצָרִים

וְנַעֲלֵי הַבַּיִת הַצַּמְרִיּוֹת שֶׁ“מַחְזִיקוֹת לִי אֶת הָרֶגֶל”,

חָלְפָה בְּמֹחִי מַחְשָׁבָה

יַלְדוּתִית אַחַת: סוֹף כָּל סוֹף זָכִיתִי

לִנְסֹעַ

בְּאַמְבּוּלַנְס.

ב. אוגוסט 2009

סְמוּכָה אֲנִי וּבְטוּחָה כִּי חֲמוֹתִי הַמּוּטֶלֶת

בְּמִטַּת חָלְיָהּ מִזֶּה שָׁלֹשׁ יְמָמוֹת בְּפִקַּת בֶּרֶךְ

מְרֻסֶּקֶת בַּקּוֹמָה הַשְּׁמִינִית (אוֹרְטּוֹפֶּדִית־אוֹנְקוֹלוֹגִית,

לְהַלָּן “מַחְלָקָה לַוְיָנִית”) בְּמִגְדַּל הָאִשְׁפּוּז הֶחָדָשׁ

ע"ש אֶרִיסוֹן בְּהַמְתָּנָה לַנִּתּוּחַ

הַמְּבוֹשֵׁשׁ, הָיְתָה סוֹמֶכֶת יָדָהּ עַל נֻסָּח בִּרְכַּת “אֲשֶׁר יָצַר”.

סְמוּכָה אֲנִי וּבְטוּחָה כִּי חֲמוֹתִי, הַתְּשׁוּשָׁה

מִן הַצּוֹם הַמִּתְמַשֵּׁךְ וּמֵהַבְטָחוֹת הַשָּׁוְא

לְנַתְּחָהּ “בֵּין שָׁלֹשׁ לִשְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב”,

הָיְתָה מְקַדֶּמֶת בִּבְרָכָה לְכָל הַפָּחוֹת

אֶת הַנֻּסָּח הַמְּתֻקָּן שֶׁלְּהַלָּן:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה

וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים

חֲלוּלִים.

---

איכילוב, מיון פנימי, 16.07.2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בַּת אֵינֶנָּה אֲמוּרָה לִרְאוֹת אֶת אֵיבָרָיו

הַמֻּצְנָעִים שֶׁל אָבִיהָ הַיָּשִׁישׁ,

אֶצְבְּעוֹתָיו הָרוֹעֲדוֹת מְמַשְׁמְשׁוֹת

בְּתִמָּהוֹן רָגוּז, חִתּוּל עֲנָק

הַחוֹבֵק אֶת מְבוּשָׁיו

בְּהַפְשִׁילוֹ אֶת חֲלוּקוֹ עַל מִטַּת

הַמִּיּוּן הַפְּנִימִי,

וִילָאוֹת פְּלַסְטִיק

עֲכוּרִים חֲפוּתִים,

תְּאוּרַת פְלוֹרוֹסֶנְט אַלִּימָה

חוֹשֶׂפֶת לְעֵין כֹּל

מוֹנוֹלוֹג יָחִיד,

"פִּיפִּי! אֲנִי חַיָּב לָרֶדֶת

עַכְשָׁו, אֲנִי דּוֹ־רֵיי־שׁ לָרֶדֶת מֵהַמִּטָּה",

שְׁעָתַיִם לְאַחַר אֵרוּעַ מוֹחי

מְשֹׁעָר, שֶׁאֱלֹהֵי הַבִּיּוֹ־רְפוּאָה

(“זֶה רַק אִי־שֶׁקֶט, תֵּכֶף נִתֵּן טִשְׁטוּשׁ”)

אֵינָם מְמַהֲרִים

לְאַבְחֵן.

---

דיור לא־מוגן לגוססים. מחלקה סיעודית, 22.07.10

מאת

רונית ליברמנש ורדי

סיכום אשפוז, פנימית א', 22.07.10:

"(…) בַּחֲשָׁד לְ־CVA בֻּצַּע CT מוֹחַ שֶׁהִדְגִּים מוֹקֵד דִּמּוּם קָטָן

וּבְנוֹסָף נְגָעִים לִיטִיִּים וּמִמְצָאִים הַחֲשׁוּדִים לְמֶטָסְטָאזוֹת כַּאֲשֶׁר לֹא יָדוּעַ הַמָּקוֹר

הָרִאשׁוֹנִי. נִבְדַּק עַל יְדֵי נוֹיְרוֹ כִירוּרְג – לְלֹא אִינְדִּיקַצְיָה לְהִתְעָרְבוּת.

לְצַיֵּן שֶׁיָּדוּעַ עַל BPH וּבִבְדִיקָה גּוּפָנִית עַרְמוֹנִית נָמוֹשָׁה מֻגְדֶּלֶת וּגְמִישָׁה, לְלֹא נֻקְשׁוּת.

בְּמַהֲלַךְ הָאִשְׁפּוּז נִלְקְחוּ מַרְקֶרִים גִּדּוּלִיִּים כּוֹלֵל לְבַלּוּטַת הָעַרְמוֹנִית וְהֻזְמַן US שֶׁל בַּלּוּטַת הַתְּרִיס. בְּדִיּוּן עִם הַמִּשְׁפָּחָה הֻחְלַט בְּשֶׁל גִּילוֹ וּמַצָּבוֹ לֹא לְבַצֵּעַ בֵּרוּר וְטִפּוּל פּוֹלְשָׁנִי.

לְאוֹר מַחֲלָתוֹ הַבְּסִיסִית וּמַצָּבוֹ הַתִּפְקוּדִי הַסִּעוּדִי, אָנוּ סְבוּרִים שֶׁיֵּשׁ

לְהַעֲבִירוֹ לְמוֹסָד סִעוּדִי לְהֶמְשֵׁךְ טִפּוּל וְהַשְׁגָּחָה".

---

מצבטיים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הָאֵרוּעַ הַמּוֹחִי

וּשְׁאָר בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת,

שְׂאֵת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם

וְ/אוֹ הַקּוֹקְטֵיל

הָאַרְסֶנִי שֶׁל הַנֶּאֱמָר לְעֵיל,

אִכְּלוּ אֶת

מַעֲטֶפֶת הַחִבְרוּת

הַפּוֹלָנִי הַנִּרְכָּשׁ

וְהָפְכוּ אוֹתְךָ לְצוֹבֵט בְּשַׂר

מָתְנַיִם מְשֻׁבָּח

שֶׁל מְטַפְּלוֹת סִעוּדִיּוֹת,

מְבֻגָּרוֹת כַּצְּעִירוּת.

---

Bloody Friday

מאת

רונית ליברמנש ורדי

יִצָּרֵב

בִּרְשׁוּמוֹת הַמִּיּוּן הַפְּנִימִי

שֶׁל תּוֹדַעְתִּי

כְּיוֹם הַנְּפִילוֹת

הַקּוֹלֶקְטִיבִי שֶׁל קְשִׁישֵׁי תֵּל אָבִיב

רַבָּתִי.

תִּינוֹקוֹת קְמוּטִים וּמְחֻתָּלִים

כְּנוּסִים, צְפוּדִים וּזְעִירִים

עַל אֲלוּנְקוֹתֵיהֶם, הַמִּתְגַּלְגְּלוֹת

מִבְּדִיקָה אַחַת לְמִשְׁנֶיהָ

כְּשֶׁלְּצִדָּם קֹמֶץ בָּנִים־בָּנוֹת

בִּיּוֹלוֹגִיִּים

וְהָמוֹן רַב

שֶׁל פִילִיפִּינִיּוֹת

אֲטוּמוֹת אֲרֶשֶׁת.

---

תוחלת חיים (21.07.10)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

שִׁעוּר רִאשׁוֹן בְּהִשָּׂרְדוּת

בֵּית חוֹלִימִית לְמַתְחִילִים:

בְּמַהֲלַךְ הִתָּקְלוּת אַקְרָאִית בִּמְאוֹר

פָּנָיו הַמְיֻחְצָן שֶׁל מְנַהֵל הַפְּנִימִית,

נִסָּה הַנַ"ל לְהִתְנַעֵר

מִשְּׁאֵלָתִי בַּאֲשֶׁר לְתוֹחֶלֶת הַחַיִּים

הַמְּשֹׁעֶרֶת.

“עוֹד שָׁנָה־שְׁנָתַיִם?”

הִתַּמַּמְתִּי,

וְנַעֲנֵיתִי:

“לֹא! בֵּין מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת לְמִסְפַּר חֳדָשִׁים”.

---

סרטים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אֵיזֶה סֶרֶט תּוֹדַעְתִּי מֻקְרָן

בַּמֹּחַ הַמֶּטָסְתָאזִי

שֶׁלְּךָ?

מִתְחַבֶּרֶת כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי לְזֶרֶם

הַתּוֹדָעָה

הַקּוֹפְצָנִי.

הִסְפַּקְתִּי לְהַגִּיד לְךָ שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.

אַתָּה זוֹכֵר שֶׁאֲנִי אֲמוּרָה לִכְתֹּב

דּוֹקְטוֹרָט,

אֲבָל

לֹא תִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּקַבָּלַת הַדּוֹקְטוֹרָט

הַמְּשֹׁעָר

שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מִתְקַשָּׁה

כָּעֵת,

לְהַתְמִיד

בִּטְוִיָּתוֹ.

---

זיכרונות א'

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בְּעוֹד כָּךְ וְכָךְ יָמִים, חֳדָשִׁים אוֹ שָׁנִים

יִדְהֶה הַחִיּוּךְ הַתָּכֹל וְלֹא

אֶזְכֹּר דָּבָר זוּלַת

נַעַלֵי הַבַּיִת הַצַּמְרִיּוֹת

הַכְּחֻלּוֹת, שֶׁנָּעַלְתָּ

קַיִץ כְּחֹרֶף,

וְאֶת הָ“רוֹנֶלֶה שָׁלוֹם!” הַנְּהָרָה

שֶׁנִּצֶּתֶת עַל פָּנֶיךָ

לְמַרְאִי

וּמִיָּד שֶׁטֶף מִלּוּלִי

סַהֲרוּרִי.

---

זיכרונות ב' (14.08.10)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וּכְבָר נִצְרְבָה בַּמַּאֲגָר JPG הַבַּלָּהוֹת

שֶׁלִּי אֲרֶשֶׁת פָּנֶיךָ הַמְּיֻסֶּרֶת

וְהָעַיִן הַתְּכֻלָּה הַמֻּדְלֶקֶת, הָעֲצוּמָה, אֶתְמוֹל

בַּפְּנִימִית. וּכְשֶׁאִמָּא הַדּוֹמַעַת נִטְפְּלָה

לְיָדְךָ הַיְּמָנִית, הַמְצֻנְרֶרֶת, הַשְּׁמוּטָה

תַּחַת סוֹרְגֵי הַמִּטָּה, מִלְמַלְתָּ

בְּיִידִישׁ וְאַחַר כָּךְ בְּפּוֹלָנִית: "אוֹי־וֵי,

אוֹי־וֵי, אֵין מִי שֶׁיַּעֲזֹר, אֵין מִי

שֶׁיַּעֲזֹר לִי",

וַאֲנִי תָּהִיתִי הַאִם אַתָּה בּוֹכֶה לְפֶּסְיָה’לֶה,

אִמְּךָ הָרְצוּחָה, שֶׁשִּׁלְּחָה אוֹתְךָ

לְדַרְכְּךָ בְּ־1940, לְאַחַר שֶׁתָּפְרָה מַטְבְּעוֹת

כֶּסֶף בְּבִטְנַת

מְעִילְךָ.

---

הֶטְרוֹטופּיה של מוסדות (סיעודיים) – "מֻכְרָחִים לִהְיֹות שָׂמֵייחַ"

מאת

רונית ליברמנש ורדי

¹

פוּקוֹ מַגְדִּיר הֶטְרוֹטוֹפְּיָה כִּכְלִי אָנָלִיטִי. הֶטְרוֹ פֵּרוּשׁוֹ אִחֵר, וְטוֹפּוֹס מָקוֹם. לִדְבָרָיו כָּל תַּרְבּוּת בַּאֲשֶׁר הִיא מְיַסֶּדֶת הֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת, הַמְּהַוּוֹת יְסוֹד קָבוּעַ בְּכָל קְבוּצָה אֱנוֹשִׁית, הֲגַם שֶׁהֵן לוֹבְשׁוֹת צוּרוֹת מְגֻוָּנוֹת. פוּקוֹ מִסַּוְּגָן לִשְׁנֵי טִפּוּסִים עִקָּרִיִּים – הֶטְרוֹטוֹפְּיָה שֶׁל מַשְׁבֵּר וְהֶטְרוֹטוֹפְּיָה שֶׁל סְטִיָּה.

חֲבָרוֹת הַמְּכֻנּוֹת ‘פְּרִימִיטִיבִיּוֹת’, מְכוֹנְנוֹת מַה שֶּׁהוּא מְכַנֶּה “הֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת שֶׁל מַשְׁבֵּר”, כְּלוֹמַר מְקוֹמוֹת בַּעֲלֵי זְכֻיּוֹת יֶתֶר אוֹ מְקֻדָּשִׁים/אֲסוּרִים, הַשְּׁמוּרִים לִיחִידִים הַמְּצוּיִים בְּמַצַּב מַשְׁבֵּר בְּהַשְׁוָאָה לְחֶבְרָה שֶׁהֵם חַיִּים בְּקִרְבָּהּ: מִתְבַּגְּרִים, נָשִׁים בְּמַחְזוֹר, זְקֵנִים, יוֹלְדוֹת וְכיו"ב.

הֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת אֵלּוּ נֶעֱלָמוֹת בְּהַדְרָגָה מִן הַחֶבְרָה שֶׁלָּנוּ, לַמְרוֹת שֶׁנִּתָּן לִמְצֹא אֶת שְׂרִידֵיהֶן בִּדְמוּת הַשֵּׁרוּת הַצְּבָאִי לִנְעָרִים – כְּשֶׁבִּטּוּיִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל מִינִיּוּת גַּבְרִית הִתְקַיְּמוּ ‘בְּמָקוֹם אַחֵר’ כָּלְשֶׁהוּ מִחוּץ לַמִּשְׁפָּחָה. מִקּוּם אַחֵר מֵעֵין זֶה הוּא גַּם ‘יֶרַח הַדְּבַשׁ’ – ‘שׁוּם מָקוֹם’ – שֶׁהִתְקַיֵּם עַד אֶמְצַע הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים, שָׁם אִבְּדוּ נְעָרוֹת אֶת בְּתוּלֵיהֶן, אוֹ רַכֶּבֶת וּבֵית מָלוֹן שֶׁמִּלְּאוּ תַּפְקִיד שֶׁל ‘שׁוּם מָקוֹם’, נְקֻדּוֹת נְטוּלוֹת יִחוּס גֵּאוֹגְרָפִי.

אֶת מְקוֹמָן שֶׁל הַהֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת שֶׁל הַמַּשְׁבֵּר וְשֶׁל הַ“שׁוּם מָקוֹם” מְמַלְּאוֹת כַּיּוֹם הֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת שֶׁל סְטִיָּה; שֶׁבְּמִסְגַּרְתָּן מְמַקְּמִים כַּיּוֹם יְחִידִים שֶׁהִתְנַהֲגוּתָם סוֹטָה יַחֲסִית לִמְמֻצָּע/נוֹרְמָה הַנִּדְרֶשֶׁת, כְּגוֹן קְלִינִיקוֹת פְּסִיכִיאַטְרִיּוֹת, בָּתֵּי סֹהַר וּבָתֵּי אָבוֹת. הָאַחֲרוֹנִים מְצוּיִים בְּאֵזוֹר הַדִּמְדּוּמִים שֶׁבֵּין הֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת שֶׁל מַשְׁבֵּר לְהֶטְרוֹטוֹפְּיוֹת שֶׁל סְטִיָּה, הוֹאִיל וְהַזִּקְנָה הִיא מַשְׁבֵּר וְגַם סְטִיָּה, מִשּׁוּם שֶׁבְּחֶבְרָה שֶׁבָּהּ הָעֲבוֹדָה הִיא הַכְּלָל, הַבַּטָּלָה מְהַוָּה צוּרָה שֶׁל סְטִיָּה וְלָכֵן בְּבָתֵּי אָבוֹת מְעוֹדְדִים פְּעַלְתָּנוּת יֶתֶר; יַצְרָנוּת מְלָאכוּתִית.

מַחְלָקוֹת סִעוּדִיּוֹת בְּבָתֵּי אָבוֹת הֵן הֶטְרוֹטוֹפְּיָה בְּתוֹךְ הֶטְרוֹטוֹפְּיָה, הוֹאִיל וְדַיָּרֵיהֶן, הַמְּצוּיִים בִּשְׁלַבִּים מִתְקַדְּמִים שֶׁל רִפְיוֹן גּוּפָנִי־קוֹגְנִיטִיבִי, מֻפְעָלִים עַל יְדֵי הַצְּוָתִים הָרְפוּאִיִּים־סִעוּדִיִּים כְּמוֹ הָיוּ מָנְקִינִים.

---

קבלת שבת (ספטמבר 2010)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בְּבָתֵּי אָבוֹת מַעֲלִימִים אֶת דָּרֵי הַמַּחְלָקוֹת הַסִּעוּדִיּוֹת

מֵעֵינֵי הַצִּבּוּר.

בְּבָתֵּי אָבוֹת גּוֹבִים הוֹן עָתֵק מִדָּרֵי הַמַּחְלָקוֹת

הַסִּעוּדִיּוֹת הַמָּעֳלָמִים.

בַּשִּׁשִּׁי בְּשֵׁשׁ לִפְנוֹת עֶרֶב מִתְיַצֶּבֶת זַמֶּרֶת

עִם מִיקְרוֹפוֹן וּפְּלֵיְבֶּק לְחַלְטוּרָה זְרִיזָה;

עֶשְׂרִים דַּקּוֹת בַּסִּעוּדִית וּשְׁלוֹשִׁים

בַּלּוֹבִּי, לְ“עַצְמָאִיִּים” עִם הַהֲלִיכוֹנִים,

יָם־תִּיכוֹנִית וְהַרְבֵּה כַּפַּיִם.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הַמּוֹחַ הַמֶּטָסְטָזִי אִיֵּן אֶת

אַשְׁכְּנַזִּיּוּתְךָ

הַיְּהִירָה וְאַתָּה הֵטַחְתָּ בְּהִתְלַהֲבוּת תֹּף

מִרְיָם בַּיָּרֵךְ

לְפִי קֶצֶב הַקַּאוֶר אָ־לָה

עַלִּיזָה־עַזִיקְרִי.

---

יום הולדת 2.8.2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

חָגַגְנוּ אֶת יוֹם הֻלַּדְתְּךָ יוֹמַיִם לִפְנֵי

שִׁמְעוֹן פֶּרֶס, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת

לִפְנֵי תַּאֲרִיךְ הֻלַּדְתְּךָ.

בְּנִגּוּד לְתָכְנִיּוֹתֵינוּ הַמֻּקְדָּמוֹת חֲתַן

הַשִּׂמְחָה הָיָה קָשׁוּר לְכִסְּאוֹ;

לְמִסְעָדָה מִן הַסְּתָם כְּבָר לֹא יַגִּיעַ לְעוֹלָם.

הַתִּקְרֹבֶת הִסְתַּכְּמָה בְּעוּגַת שׁוֹקוֹלָד

(טוֹרְטִיּוֹת! אָמַרְתָּ בְּשִׂמְחָה), בָּלוֹנִים

וּמִיץ תַּפּוּחִים.

אִשְׁתְּךָ מָחֲתָה דִּמְעָה בְּסֵתֶר

וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּרְפֶּסֶת הַמְּקֹרָה

יָקְדָה, נָשָׂאתָ נְאוּם

קוֹהֶרֶנְטִי לְהַפְתִּיעַ.

---

אבחנה דקה 4.8.2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ

לְעַזְמִי, הַמְּטַפֵּל הַמָּסוּר:

“אִטְבַּח אַל יָהוּד”!

---

הכחשה 5.8.10

מאת

רונית ליברמנש ורדי

כְּשֶׁאֲנִי מִתְפּוֹצֶצֶת עָלַיִךְ הַפַּרְצוּף שֶׁלָּךְ לוֹבֵש

אֲרֶשֶׁת

צִפּוֹרִית מְאֻנְקֶלֶת, דּוֹחָה.

אֲנִי־אֲנִי־אֲנִי בַּת דְּמוּתֵךְ הַנּוֹיְרוֹטִית

אֲנִי־אֲנִי־אֲנִי מְאַכְזֶבֶת, שִׁפּוּטִית, לֹא

אוֹהֶבֶת

דַּי.

---

סעודת ליל שבת, דיור לא־מוגן לגוססים 6.8.2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

גֶפִילְטֶע פִישׁ מְשֻׁמָּר

מְכֻנָּס בְּאַפְרוּרִיּוּתוֹ הַגּוּשִׁית סָמוּךְ לַחֲזֶרֶת שֶׁלְּיַד

הַגְּבִינָה הַלְּבָנָה

הָרַכָּה וּתְלוּלִית פִּירֶה.

מֵעֲלֵיהֶם שְׂרוּעָה פְּרוּסָה שֶׁל לֶחֶם לָבָן

בְּרִבָּה אֲדַמְדַּמָּה וּכְשֶׁכַּרְמֶלָּה

מַגִּיעָה,

אַתָּה פּוֹתֵחַ פֶּה גָּדוֹל

ומַעֲרֶה יָפֶה־יָפֶה כַּדּוּרִים

בְּלוּלִים בְּגֶ’לִי

וְרַדְרַד.

---

אשתו הצלולה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אִשְׁתּוֹ הַצְּלוּלָה שֶׁל שְׁכֵנְךָ הֶחָדָשׁ לַחֶדֶר הִתְעַנְיְנָה

“מַה יֵשׁ לְאַבָּא”, וַאֲנִי סֵרַבְתִּי לְפָרֵט. אִשְׁתּוֹ הַצְּלוּלָה

שֶׁל שְׁכֵנְךָ הֶחָדָשׁ, הָאַלְצְהַיְמֶרִי לַחֶדֶר, צִקְצְקָה

בִּשְׂפָתֶיהָ כְּשֶׁבַּעֲלָהּ שָׁלַף מִפִּיו בְּהַתְמָדָה

אֶת הַתּוֹתֶבֶת הַתַּחְתּוֹנָה,

סוֹקֵר אוֹתָהּ

בְּעִנְיָן.

---

דאגות 14.8.2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

שִׁלְשׁוֹם לָהַטְתָּ.

חֻמְּךָ עָלָה לְ־39.5, קָדַחְתָּ בְּפּוֹלָנִית וּבְיִידִישׁ

וַאֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁיִּקְרְסוּ מַעַרְכוֹת גּוּפְךָ.

וְשׁוּב הֻבְהֲלָה מַעֲטֶפֶת בְּשָׂרְךָ לַמִּיּוּן

וּמִשָּׁם לַפְּנִימִית א'; לְ“הֶמְשֵׁכִיּוּת הַטִּפּוּל”.

הֵישַׁרְתִּי מַבָּט לְעֵינֶיהָ הַמְּאִירוֹת שֶׁל הַפְּנִימָאִית הַצְּעִירָה

שֶׁבִּתְגוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַאִם הַ“צַּוָּאָה בַּחַיִּים” תֻּיְּקָה

בִּרְשׁוּמוֹתֵיהֶם,

הֵשִׁיבָה:

"זֶה בְּסַךְ הַכֹּל זִהוּם.

לֹא לִדְאֹג".

---

פרידה, גינוסר 23.10.2010

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בָּרִאשׁוֹנָה מִזֶּה 86 לֵילוֹת

לֹא אָנְסוּ אוֹתִי בִּשְׁנָתִי הַמַּרְאוֹת –

קְלַסְתֵּרְךָ הַגָּרוּם, המִּדַּקֵק,

תּוֹעֲפוֹת עוֹר זְרוֹעוֹתֶיךָ הַמִּדַּלְדְּלוֹת בֵּינוֹת

לִטְבִיעוֹת אֲסִימוֹנֵי הָאִינְפוּזְיָה הַשְּׁחֹרוֹת,

רֹאשְׁךָ הַהוֹלֵךְ וְנִשְׁמָט, קְרִיסַת הַמַּעֲרָכוֹת

הַזְּעִירָה וְהַצִּפִּיָּה הַדְּרוּכָה,

הָאֲשֵׁמָה, לַגְּדוֹלָה

שֶׁבּוֹשְׁשָׁה;

הַהֲזָיוֹת, הַבִּלְבּוּל, הַחִיּוּךְ הַכְּמוֹ־שִׁטְיוֹנִי

וְאַחַר כָּךְ שִׁבְעַת יְמֵי הַגְּסִיסָה

בְּחַדְרְךָ שֶׁבַּמַּחְלָקָה,

הפְּרֵדָה קֹדֶם זְמַנָּהּ וּלְאַחֲרֶיהָ

זוֹ שֶׁאִחֲרָה אֶת הַמּוֹעֵד,

חֲמִשִּׁים דַּקּוֹת לְאַחַר צֵאת נִשְׁמָתְךָ;

לֹא נוֹתַר דָּבָר זוּלַת

רִגְשֵׁי הָאָשָׁם,

הָרַחֲמִים

הָעַצְמִיִּים,

הַזִּכְרוֹנוֹת,

הַגַּעְגּוּעִים.

---

כימיקל הפלא

מאת

רונית ליברמנש ורדי

כִימִיקַל הַפֶּלֶא מַנְצִיץ הַכֹּל –

אֶת אֶצְעָדוֹתַיִךְ שֶׁכָּהוּ,

עֲגִילֵי הַזָּהָב הָעַתִּיקִים,

הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת, גְּבִיעֵי

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

טַסֵּי הַכֶּסֶף, מַעֲשֵׂי

סְבָכָה מְפֹאָרִים,

וְכַפִּית עַתִּיקָה אַחַת

שֶׁל סוּשַׁארְד.

וַאֲנִי

תָּרָה עַכְשָׁו,

לַשָּׁוְא,

אַחַר כִימִיקַל פֶּלֶא שֶׁיַּנְצִיץ

נוֹיְרוֹ־טְרַנְסְמִיטוֹרִים

עֲכוּרִים.

---

הבטחה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וּבַחֲלוֹמִי נִצְּבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתַי

שִׁלְדֵי פְּלַסְטִיק לְבָנִים

מֵהַסּוּג הַמְשַמֵּש

רוֹפְאִים, פִּיּוֹתֵיהֶם

פְּעוּרִים בְּגִחוּךְ

רֵיק.

“בֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁל הָאֲנִי” – הִכְרִיז

שֶׁלֶט פַּח עַקְמוּמִי שֶׁתָּלָה

עַל קוֹרָה וּבַמַּלְבֵּן

הָרֵיק שֶׁבְּמֶרְכָּזוֹ הִבְלִיחָה לְהֶרֶף

עַיִן גֻּלְגָּלְתּוֹ הַבּוֹהֶקֶת שֶׁל

אָבִי

הַמֵּת.

"לִגְמֹר דּוֹקְטוֹרָט רַק בִּגְלַל

שֶׁהִבְטַחְתִּי?"

נִנְעֲצָה בְּמוֹחִי

מַחְשָׁבָה כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי

שְׁטוּפַת זֵעָה לְמִשְׁמַע

מַעֲרֶכֶת הַתֻּפִּים הָאֶלֶקְטְרוֹנִית

הָאָנוֹכִית שֶׁל

אֲהוּבִי.

---

מעלה גֵּרת זיכרונות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

מַעֲלָה גֵּרַת זִכְרוֹנוֹת

בִּתְכִיפוּת

מַדְאִיגָה.

אוֹטוֹטוֹ אֶחְזֹר לַמְּקוֹרוֹת

וְאַתְחִיל לַהֲגוֹת

הֲבָרוֹת בְּמִבְטָא

יִידִישִׁיסְטִי

תִּקְנִי.

---

הטְבעות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

עוֹנֶדֶת שָׁלוֹשׁ טַבְּעוֹת נִשּׂוּאִין:

אֶת טַבַּעַת נִשּׂוּאַי שֶׁהוֹלֶכֶת

וּמִתְקַלֶּפֶת מִזְּהָבָהּ,

הַשְּׁנִיָּה, זְהוּבָה וְדַקִּיקָה

שֶׁל אָבִי הַמֵּת

וּשְׁלִישִׁית

זְהוּבָה־אֲדַמְדַּמָּה,

שֶׁשִּׁמְּשָׁה אֶת אִמִּי

לְנוֹי,

כְּמוֹ הָיוּ

“טַבַּעַת שְׁנָתִית”,

הַטְבָּעַת

שְׁנוֹתָיו שֶׁל גֶּזַע

הָעֵץ שֶׁקִּצּוֹ

הוֹלֵךְ

וְקָרֵב.

---

חיים כמעט מתוקים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הוּא נוֹתַר אוֹפְּטִימִי לְלֹא תַּקָּנָה

עַד הַזְּרִיקָה,

מִסְתַּפֵּק בְּפִּירֶה וּגְבִינָה רַכָּה שֶׁל זְקֵנִים

לוֹעֵס בְּאִטִּיּוּת, לֹא לְהַכְאִיב לַחֲנִיכַיִם הַדְּלוּקִים,

מְחַיֵּךְ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בְּשִׂמְחָה בִּזְנָבוֹ

מְנַסֶּה לָרוּץ כְּמִדַּת יְכָלְתּוֹ,

נוֹבֵחַ לְלֹא אַבְחָנָה מִבַּעַד לַתְּבַלּוּל שֶׁכִּסָּה אֶת

עֵינֵי הַחֲרוּזִים שֶׁהוּעֲמוּ,

מַשְׁתִּין בִּישִׁיבָה, כְּמוֹ נְקֵבָה אַחֲרֵי הַמְלָטָה,

מַרְכִּין רֹאשׁ בְּבוּשָׁה כְּשֶׁהַקִּלּוּחַ בָּרַח לְלֹא שְׁלִיטָה,

מָכוּר לַסְּטֶרוֹאִידִים הַמְּיֻבָּאִים שֶׁהֵקֵלּוּ מְעַט עַל

הַשִּׁגָּרוֹן

עַד שֶׁהֶתְקֵפֵי הָעֲוִית תָּכְפוּ לְסִיּוּט קוֹלָנִי.

הַוֵּטֵרִינָר סֵרֵב לְהַחְלִיט בִּמְקוֹמִי

וַאֲנִי סֵרַבְתִּי לִגְמֹר בִּמְקוֹמוֹ

הוֹפֶכֶת לְכַלְבַּת נְחִיָּה סִעוּדִית כּוֹרַעַת עַל אַרְבַּע,

אוֹסֶפֶת בִּמְיֻמָּנוּת שְׁלוּלִיּוֹת שֶׁתֶן בְּמַטְלִית,

מְלַטֶּפֶת אֶת הַכְּרָעַיִם הַדַּקִּיקוֹת, הַפְּרִיכוֹת,

לוֹקַחַת אוֹתוֹ עַל הַיָּדַיִם לָעֲבוֹדָה וּבַחֲזָרָה

מַזִּיעָה, זְהִירָה בַּנְּשִׂיאָה

וּבְכָל זֹאת נוֹצָר לַחַץ קַל עַל הָרֶגֶל הַפְּגוּעָה,

הוּא שׁוֹתֵק, מְהַדֵּק אֶת אֲחִיזָתוֹ

וַאֲנִי מַסְבִּירָה לוֹ שֶׁעַכְשָׁו קָשֶׁה לִנְשֹׁם כִּי לַח

וְתֵכֶף יוּלִי יַעֲבֹר.

בָּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בְּיוּלִי, יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן,

סֵרֵב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. הָרֹאשׁ הַלָּבָן טֻלְטַל בַּעֲוִית

הִכְנִיסוּ אוֹתָנוּ בְּכֹחַ לַמְּכוֹנִית

הַגּוּף הַקָּטָן נָשַׁם וּכְבָר לֹא הֵגִיב

הָרוֹפֵא הַמְּיֻמָּן שָׁאַל מַה לַעֲשׂוֹת בַּגּוּפָה

וְהוֹצִיא אוֹתִי לַחֲדַר־הַהַמְתָּנָה

17 שְׁנוֹת כֶּלֶב מֵאָה וְשִׁבְעִים שְׁקָלִים דְּמֵי־קְבוּרָה,

קִבַּלְתִּי חֶשְׁבּוֹנִית וְאֶת דִּבְרָתוֹ שֶׁל הָעוֹזֵר הַצָּעִיר

שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי נִקְבְּרָה

וְהַגּוּפָה לֹא הֻשְׁלְכָה.

---

הארד־רוק

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הַחֹרֶף הַזֶּה נַעֲשֵׂיתִי גּוּשׁ

רָפוּס (לְהַבְדִּיל

מִצּוּק כְּמוֹ־אֵיתָן, הַיָּדוּעַ בְּכִנּוּיוֹ הַארְד־רוֹק)

שֶׁל חֹלִי. הַחֹרֶף הַזֶּה נַעֲשֵׂיתִי מְכָל

צִבְעוֹנִי, פָּעוּר מָקוֹר קָלוּשׁ, שֶׁל גְּלוּלוֹת

אֲדֻמּוֹת־שְׁחֹרוֹת־תְּכֻלּוֹת־וּלְבָנוֹת,

מְכַלּוֹת כֹּחוֹת. הַחֹרֶף הַזֶּה נַעֲשֵׂיתִי

מָקוֹר שֶׁל חֻלְשׁוֹת,

חֲלִיפוֹת, לְהַגְדָּרוֹת

רְפוּאִיּוֹת עֲמוּמוֹת

שֶׁל דַּלָּקוֹת כָּאֵלֶּה

וַאֲחֵרוֹת.

---

תורה שבעל פה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

מִשְׂרָתִי הַחֶלְקִית־לְשֶׁעָבַר אֵינָהּ

אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה:

מַחֲנֵה מַיְדָאנֶק חוֹרֵג מִכְּלַל אָלֶגוֹרְיָה

שְׁרִירוּתִית

בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹסֵף ג', 87, גּוֹרֵר לָרִאשׁוֹנָה אֶת גּוּפוֹ

הַשָּׁלוּד אֶל חֲדַר הַכֹּשֶׁר וּמְצַיֵּן בְּנִימָה יוֹבְשָׁנִית:

"הָיָה לִי סַרְטָן פֹּה וּפֹה, אֲבָל כָּעֵת

אֲנִי בְּסֵדֶר.

יִהְיֶה

בְּסֵדֶר.

אֵין בְּרֵרָה, נָכוֹן?"

שער שני: אחמדילנד של מעלה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

---

נוקְטוּרן

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הַפִּרְסוּמַאי הֶעָלוּם

שֶׁהָגָה אֶת הַשֵּׁם Nocturno LS

(“בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילֵךְ כַּדּוּר עִם שֵׁם פִּיּוּטִי”),

גִּחֲכָה רוֹפְאַת הַמִּשְׁפָּחָה,

נֵחַן בְּחוּשׁ הוּמוֹר לֹא אָפְיָנִי.

פְּרָט לַמֵּלַנְכּוֹלְיָה הַכְּלָלִית

אֵין דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר בֵּין הַלִּירִיּוּת

הַשוֹפֶּנִית

לַחֲרִיקוֹת הַשּׁוֹפִין

שֶׁמְּיַצֶּרֶת תּוֹדַעְתִּי

הָעֲקַלָּתוֹנִית

בְּשָׁכְבִי עֵרָה עַל יְצוּעִי.

---

תפסיקו לנטוש

מאת

רונית ליברמנש ורדי

תַּפְסִיקוּ לִנְטֹשׁ כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, אוֹגְרִים

וְאַרְנָבִים שֶׁקְּנִיתֶם אוֹ אִמַּצְתֶּם לִפְנֵי כָּךְ־וְכָךְ

שָׁנִים,

תַּפְסִיקוּ לִנְטֹשׁ גּוּרִים, בּוֹגְרִים וּקְשִׁישִׁים

סְתָם כָּךְ, “מִפְּנֵי שֶׁנִּמְאַס”,

לֹא סֶקְסִי לִכְתֹּב עַל בַּעֲלֵי חַיִּים נְטוּשִׁים,

נִבְגָּדִים, מֻפְקָרִים בָּרְחוֹבוֹת וּבַצְּמָתִים,

מְצַקְצְקוֹת הַלְּשׁוֹנוֹת הַחֲסוּדוֹת לְנֹכַח

תַּצְלוּמֵי הַגּוּפִים הַפְּצוּעִים, הַדְּרוּסִים

הַכְּווּיִים וְהַמְּנֻתָּצִים, שֶׁבַּמִּקְרֶה הַטּוֹב

מוֹצִיאִים נִשְׁמָתָם בְּיִסּוּרִים בְּמִכְלָאוֹת

וּבְמַעְבָּדוֹת הַנִּסּוּיִים עִם מֵיתְרֵי

קוֹל מְרֻטָּשִׁים וְעֵינַיִם

קְרוּעוֹת בְּאֵימָה, כְּמוֹ הָיוּ מִשְׂחַק מַחְשֵׁב

שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ –

Do-undo-do

---

נוכח הים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בְּאַחְמָדִילֶנְד חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים־שֶׁל־מַעְלָה,

נַעַר שֵׁרוּת כָּל־אֶתְנִי

מוֹחֶה בְּאִטִּיּוּת

מֻקְפֶּדֶת רְצָפוֹת בּוֹהֲקוֹת

מִמֵּילָא תַּחַת עֵינֵיהֶם הַבּוֹחֲנוֹת שֶׁל

צֶמֶד מְנַהֲלִים,

גֶּבֶר־אִשָּׁה בַּחֲלִיפוֹת

תּוֹאֲמוֹת

וּבְעוֹדוֹ מְלַכְסֵן מַבָּט

לְעֵינֵיהֶם הַמְּזֻגָּגוֹת

נְחִיל זֵעָתוֹ

מַכְתִּים אֶת

הַפַּרְקֶט הַבּוֹהֵק.

*

ב'

בְּאַחְמָדִילֶנד חֲמִשָּׁה כּוֹכָבִים־שֶׁל־מַטָּה,

בְּמַעֲלִית הָעוֹבְדִים הָאִטִּית,

מִתְקַשָּׁה לְהַתִּיק מַבָּט

מֵהַגְּרָפִיטִי הֶחָדָשׁ, הַמְּאֻיָּר:

MADRE PUTANA

---

קופיץ קצבים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

סוֹפְּרָנוֹ־לִוְיָה הַלֹּא־

צֶלוּלוֹאוֹדִית

לָשָׁה שָׁנִים

אֶת נִשְׁמַת

בְּכוֹרָהּ

בקוֹפִיץ

קַצָּבִים.

 

סוֹפְּרָנוֹ־לִוְיָה הַלֹּא־

צֶלוּלוֹאוֹדִית מָכְרָה אֶת

בְּכוֹרָתוֹ לְלֹא יְדִיעָתוֹ

בְּפָחוֹת מִנְּזִיד

עֲדָשִׁים.

 

סוֹפְּרָנוֹ־לִוְיָה הַלֹּא־

צֶלוּלוֹאוֹדִית הִצְטַיְּנָה כָּל יָמֶיהָ

בִּשְׁנֵי דְּבָרִים:

בְּהַלְעָטָתוֹ מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה,

וּבְשִׁיּוּף עִקְבִי, דַּק מִן הַדַּק, שֶׁל

בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי בְּשׁוֹפִין פְּלָדָה

רָעִיל.

---

יאם־ניאם

מאת

רונית ליברמנש ורדי

קו 55 לתל השומר

בַּשִּׁשִּׁי בְּאַחַת וְעֶשְׂרִים בַּצָּהֳרַיִם עוֹלִים

אַרְבָּעָה נַעֲרֵי יְשִׁיבָה

מְיֻזָּעִים בְּוַיְצְמַן פִּנַּת

אַרְלוֹזוֹרוֹב בְּדַרְכָּם לְחֻפְשַׁת

הַשַּׁבָּת. עוֹקֶפֶת אוֹתָם בִּמְהִירוּת

וּמִתְיַשֶּׁבֶת בַּמּוֹשָׁב הַיְּמָנִי לִפְנֵי הַסּוֹף.

הָאָזְנִיּוֹת הָאַ־מוּזִיקָלִיּוֹת

בִּשְׁלַבֵּי גְּסִיסָה, הַחַלּוֹנוֹת

מוּגָפִים וּנְשִׁימָתִי הוֹלֶכֶת

וּמִתְקַצֶּרֶת

בְּעוֹדִי מְנַסָּה

לַשָּׁוְא

לְתַרְגֵּל

יַאם־נִיאַם.

---

לבשתי בגדי אביב שחורים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

לָבַשְׁתִּי בִּגְדֵי אָבִיב שְׁחֹרִים: שִׂמְלָה

שְׁחֹרָה; נַעֲלַיִם גְּבוֹהוֹת־שְׁחֹרוֹת־עִם־סוֹלִיּוֹת

גּוּמִי פֶּחָמִיּוֹת; שֶׁקָּנִיתִי בַּחֲנוּת

הַפִּנָּתִית בְּרַאקוֹצִי בְּדִיּוּק לִפְנֵי

תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. לָבַשְׁתִּי

בִּגְדֵי אָבִיב

שְׁחֹרִים;

כְּמִי שֶׁנֶּעֱרֶכֶת

לְהַלְוָיָתָהּ בַּחַיִּים.

---

חוזה מתורבת

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וְהָיָה אִם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת נְכוֹחָה מִבַּעַד לְמַעֲטֶפֶת הַגּוּף,

וְהָיָה אִם אֵינְךָ מְסֻגָּל לִרְאוֹת נְכוֹחָה מִבַּעַד

לְמַעֲטֶפֶת הַגּוּף שֶׁקַּוֵּי הַמִּתְאָר שֶׁלּוֹ הִתְרַכְּכוּ בְּמִּקְצָת,

וְהָיָה אִם הַהִתְרַכְּכוּת הַנַ"ל הֻנְכְּחָה אַךְ וְרַק מִבַּעַד לְאִישׁוֹנָיו

הַמְּצַקְצְקִים

שֶׁל הַמִּתְבּוֹנֵן,

הַאִם שׂוּמָה עָלַי לְקַנֵּחַ

בְּאִזְמֵל אֶת רְסִיסֵי הַמַּרְאוֹת שֶׁל

תֵּאוֹרְיַת הַמַּבָּט הַמְעֻוֶּתֶת הַזּוֹ אוֹ

לִשְׁלֹחַ אוֹתְךָ לָעֲזָאזֵל?

---

אפשר לחשוב שאני פרינצסה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

לאבא ז"ל, בגעגועים

אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי פְּרִינְצֶסָה,

כֻּלָּם בָּעֲבוֹדָה וְרַק אֲנִי

יוֹשֶׁבֶת לִי כָּכָה סְתָם בְּאֶמְצַע

הַיּוֹם

בַּמִּזְנוֹן שֶׁל הַבְּרֵכָה וְלוֹגֶמֶת

מְרַק עֲדָשִׁים,

אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי פְּרִינְצֶסָה

אוֹ מִי־נִי־מ־וּ־ם הַבַּת שֶׁל רוֹטְשִׁילְד.

---

חרדת אי־ההשפעה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הַפִילוֹסוֹפְיָה הַמַּעֲרָבִית־גַּבְרִית

מֵאֲרִיסְטוֹ בּוֹאֲכָה דִּיקַארְט

וְאֵילָךְ, גּוֹרֶסֶת שֶׁהַנֶּפֶשׁ נַעֲלָה עַל הַגּוּף

גְּרוּרָה בְּהֵמִית, וַלְדָנִית שֶׁכְּמוֹתוֹ. וְכָךְ לָקוּ

אַחְיוֹתַי הַמּוֹשְׁכוֹת בָּעֵט בְּשִׂנְאָה עַצְמִית

מְאַכֶּלֶת, בְּהוֹרִישָׁן לְנִינוֹתֵיהֶן אֶת מִכְוַת

הַדִּי־אֶן־אֵי הַקָּנוֹנִית הַמְאָרֶרֶת: שִׁירָה מֶטָפִיזִית הִנָּהּ נַעֲלָה

מְזֻכֶּכֶת

צְרוּפָה.

---

בדיעבד?

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וְלַכֹּל אַתְּ מִתְגַּעְגַּעַת בְּדִיעֲבַד,

תָּמִיד בְּדִיעֲבַד, מְטַיַּחַת

כִּלְאַחֵר יָד בְּנִתְזֵי וָרֹד

בָּזוּקָה.

וְרַק

אֵלֶיהָ אַתְּ

מִתְגַּעְגַּעַת

בְּ“הֹוֶה מְמֻשָּׁךְ”,

present continuous

נִצְחִי.

---

WEB CAM (מצלמות מעקב)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הלילה שבין חמישי לשישי, 2011–05–20

00.19

אַתְּ בְּגַפֵּךְ. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים קֹדֶם לְבוֹאָהּ שֶׁל ס־נ־ד־יה, SANDYA, וַאֲנִי שְׁטוּפַת חֲרָדוֹת.

הַסָּלוֹן שֶׁלָּךְ נוֹהֵר. אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בַּכֻּרְסָה הַחוּמָה, הַמְּרוּטָה, וּבוֹהָה. עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה.

00.23

אַתְּ קָמָה מִכֻּרְסָתֵךְ וּמַפְעִילָה אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה. זַמֶּרֶת צוֹרַחַת בֶּעָרוּץ הַשֵּׁנִי. כּוֹכָב נוֹלַד.

יָשַׁנְתְּ לְפָחוֹת עֶשֶׂר שָׁעוֹת.

אֲנִי צוֹפָה בָּךְ וּבוֹכָה. לֹא הִצְלַחְתִּי לְבַקֵּר הַיּוֹם מִפְּנֵי שֶׁיָּשַׁנְתְּ. דָּפַקְתִּי וְדָפַקְתִּי וְלֹא פָּתַחְתְּ. כֵּן, בַּכֹּל אָשֵׁם הַמִּנּוּן הַ“הוֹמֵאוֹפָּתִי” שֶׁל הַתְּרוּפָה הָאֲרוּרָה, שֶׁאַתְּ נוֹטֶלֶת בִּגְלַל דִּוּוּחַ שִׁקְרִי שֶׁלְּפִיו אַתְּ “תּוֹקְפָנִית”, לִכְאוֹרָה.

כַּמָּה זְמַן יָשַׁנְתְּ? עֶשֶׂר, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת? הַאִם אַתְּ עֲדַיִן מְסֻגֶּלֶת לִקְרֹא כַּהֲלָכָה אֶת מְחוֹגֵי שְׁעוֹן הַיָּד הָאָנָלוֹגִי שֶׁלָּךְ? שָׁעוֹן שֶׁלֹּא הָיִית מְסֻגֶּלֶת לְשַׂרְטֵט אֶת מִתְאַר מְחוֹגָיו?

00.25

אַתְּ מְכַבָּה אֶת מַלְבֵּן הַצְּוָחוֹת וְנוֹטֶלֶת אֶת הַסְּרִיגָה. צֶמֶר וָרֹד. שְׁתֵּי מַסְרֵגוֹת.

עוֹקֶבֶת אַחֲרַיִךְ מִבַּעַד לַמַּצְלֵמָה הַמְּקֻוֶּנֶת. לְמַעַן בִּטְחוֹנֵךְ. לְמַעַן שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּפֻקְפֶּקֶת שֶׁלִּי.

זְמַנֵּךְ הָאָנָלוֹגִי הוּא מֶרְחָב טַרְשִׁי אַדִּיר, שׁוֹמֵם, הַמּוֹנֶה דַּקּוֹת וּרְגָעִים וּשְׁנִיּוֹת צְחִיחוֹת.

שִׁלְשׁוֹם שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ מָה אַתְּ עוֹשָׂה.

“קוֹרֵאת”, עָנִית.

“מָה אַתְּ קוֹרֵאת?” חָקַרְתִּי. כִּתְבֵי דֶה בּוֹבוּאַר בְּצָרְפָתִית פֻּנּוּ לִפְנֵי מִסְפַּר חֳדָשִׁים לַחֶדֶר הַקָּטָן, הַמְּכֻנֶּה “הַשְּׁלִישִׁי”, שֶׁיְּאַכְלֵס בְּקָרוֹב מְטַפֶּלֶת שֶׁתִּקְצֹב אֶת שְׁנָתֵךְ.

“הִנֵּה, אֶת זֶה”, הֵשַׁבְתְּ, מוֹשִׁיטָה אֶת “מַדְרִיךְ עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה לְכֹחוֹת הַבְּרִיאוּת בְּקֻפַּת חוֹלִים כְּלָלִית”, שֶׁרָאָה אוֹר בִּשְׁנַת 1959.

00.35

בְּעוֹד שֵׁשׁ שָׁעוֹת תֵּרְדִי לְקַנְיוֹן הַבַּלָּהוֹת, לַסּוּפֶּר שֶׁמִּתַּחַת לְבֵיתֵךְ, תִּבְרְרִי לַחְמָנִיָּה, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ אוֹ אַרְבַּע, תַּנִּיחִי בְּשַׂקִּית, תְּשׁוֹטְטִי רְדוּפָה בֵּין הַמַּדָּפִים הַגְּדוּשִׁים וְתָשׁוּבִי וְתַעֲלִי בַּמַּדְרֵגוֹת אֶל דִּירָתֵךְ.

00.45

הַסְּרִיגָה נִשְׁמְטָה מִיָּדַיִךְ. הָרֹאשׁ מֻטֶּה לְאָחוֹר, עֵינַיִךְ עֲצוּמוֹת.

---

מיאוס (סלידה, קבס ואף אוורסיה)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

כְּכָל שֶׁחוֹלְפִים הַיָּמִים כָּךְ הוֹלְכִים

וּמִדַּקְּקִים שְׁמוֹת הַתֹּאַר שֶׁאֲנִי

נִדְרֶשֶׁת

אֲלֵיהֶם

וּבְהַתְאָמָה

שִׁרְשׁוּרִים מֶטָפוֹרִיִּים

רַאַוְתָנִיִּים מְעוֹרְרִים בִּי קֶבֶס.

---

אי־השלמה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

מַחֲלָתֵךְ הָפְכָה אוֹתָךְ לִישִׁישָׁה

מְתוּקָה וְטוֹבַת מֶזֶג

שֶׁמְּלַטֶּפֶת אֶת לְחָיֶיהָ שֶׁל הַמְּטַפֶּלֶת הָאֶתְיוֹפִּית

הַשְּׁחֹרָה, מוֹדִיעָה לָהּ שֶׁהִיא כָּל כָּךְ יָפָה,

וְשֶׁאַתְּ פָּשׁוּט לֹא מְסֻגֶּלֶת לְהִתְאַפֵּק.

כְּשֶׁבִּשַּׂרְתִּי לָךְ שֶׁאוֹסְקָר אֵינוֹ בַּעֲלֵךְ, צָחַקְתְּ וְהֵשַׁבְתְּ:

"אֲנִי יוֹדַעַת. בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צְרִיכָה בַּעַל?

לֹא רוֹצָה

אַף אֶחָד".

---

ל"פּרוֹ־אנה/ות", בהערצה ובסיאוב

מאת

רונית ליברמנש ורדי

א'

"כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי בְּלִי אַנָּה שָׁוָה לַאֲנִי

בְּלִי חַיִּים. אֶתְמוֹל מִישֶׁהִי אָמְרָה אֶת הַמִּלָּה

אָנוֹרֶקְסְיָה וְחָטַפְתִּי שׁוֹק. אַנָּה יוֹתֵר מַתְאִים

לָהּ. פַאק, אֲנִי כְּבָר נוֹתֶנֶת

לָהּ דִּמּוּי שֶׁל יַלְדָּה",

כָּתְבָה אֶתְמוֹל “רַק רָזָה” בִּבְּלוֹגָהּ.

"אֲנִי לֹא כָּזֹאת, לֹא כְּמוֹ כֻּלְּכֶן, בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא.

כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי אֶשָּׁאֵר כְּלוּאָה עִם זֶה

לְכָל הַחַיִּים. לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת

נוֹרְמָלִית פַּעַם אַחַת. אֲפִלּוּ לֹא לְיוֹם אֶחָד".

ב'

הִיא בֻּבָּה בְּלוֹנְדִּינִית

מְנֻתֶּצֶת עִם שֵׂעָר

קַשׁ מְלָאכוּתִי.

גַּל עֲצָמוֹת.

גָּבְהִי 1.71 וּמִשְׁקָלִי

57 קִילוֹגְרָם. מִשְׁקָל תַּקִּין

רְפוּאִית, חָרִיג

אָפְנָתִית.

בֻּבָּה

מְאֻחָה עִם

יָדִיּוֹת מָתְנַיִם

נְחָשִׁיּוֹת,

מְרֻפָּדוֹת.

יָדִיּוֹת גִּיל.

אַקְטִיבִיסְטִית

מִלּוּלִית נוֹפֶלֶת

קָרְבָּן לְדוֹקְטְרִינוֹת

שֶׁלֹּא יְנֻתְּצוּ

לְעוֹלָם.

---

שנות חתול

מאת

רונית ליברמנש ורדי

גַּם חֲתוּלִים מִסְתַּנְלִים

וּמַתְחִילִים לְיַלֵּל לְלֹא סִבָּה,

הִסְבִּיר

הַוֶּטֶרִינָר

לִפְנֵי שָׁנָה.

בְּקָרוֹב יִמְלְאוּ לְפָאוּסְטוֹ,

חָתוּל שֶׁשְּׁמוֹ חַף מִכָּל

אָלוּזְיָה, אוֹנוֹמָטוֹפֵּיָה

אוֹ סִינֶקְדּוֹכָה,

חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים.

חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת חָתוּל

שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת אָדָם,

מַבְהִיר הַמַּחְשְׁבוֹן בַּאֲתַר

חֲתוּלָאִים נָפוֹץ.

הַפַּרְוָה שֶׁכָּהֲתָה,

הָאִטִּיּוּת

שֶׁבַּקְּפִיצָה,

עַדְשַׁת הָעַיִן

שֶׁנֶּעֶכְרָה.

---

היצמדות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אַתְּ נוֹשֵׂאת אֶת נֵזֶר הַקּוֹצִים שֶׁל מְלָכוֹת הַכִּתָּה

בְּמֶרְכַּז קַרְקַפְתֵּךְ הַמַּקְלִישָׁה,

אַלּוּפַת “קְבוּצַת הַשָּׁוִים”. הָסִירִי

דְּאָגָה מִלִּבֵּךְ, הַמֵּתִים אֵינָם

נוֹטְרִים, הַמֵּתִים

שֶׁהָדַפְתְּ הָלְאָה מִמֵּךְ.

אַל תִּנְטְשִׁי

אוֹתִי – גּוּרַת אָדָם מַקְשִׁישָׁה –

שׁוֹתֶתֶת דָּם בְּעַרְבוֹת

הַקֶּרַח. נַעֲצִי עָמֹק אֶת

צִפָּרְנַיִךְ הַצְּבוּעוֹת אַרְגָּמָן וְהִשָּׁאֲרִי

כָּךְ, כֵּן, כָּךְ, כְּמוֹת שֶׁאַתְּ

עַכְשָׁו,

מְנֻתֶּצֶת

וְחוֹמֶלֶת, רֵיקָה לִפְרָקִים,

אֲבוּדָה וְאוֹהֶבֶת. הִשָּׁאֲרִי

כָּךְ, כְּמוֹת שֶׁאַתְּ עַכְשָׁו,

עַד

שֶׁתַּגִּיעַ

הָעֵת.

---

התפוררות קוהרנטית

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בְּנִגּוּד לְמִיס הֶוִישַאם, אַתְּ אֵינֵךְ

מוֹקִירָה שְׁעוֹנִים

וַאֲנִי מִתְקַשָּׁה

“לְהָכִיל”, כְּתַמְצִית הַקְּלִישָׁאָה

הַטִּפּוּלִית שֶׁמַּפְרִיחַ רוֹפְאֵךְ,

לְאַחַר כִּשְׁלוֹנֵךְ הֶחָרוּץ

בְּמִבְחַן צִיּוּר הַסְּפָרוֹת, לֹא כָּל שֶׁכֵּן הַמְּחוֹגִים.

הַזְּמַנִּים נִטְרָפִים בְּמֹחֵךְ

כְּמוֹ הַפִּתְקָאוֹת הַנֶּעֱרָמוֹת עַל

שֻׁלְחָנֵךְ

וּלְמַרְאֵה פָּנַי מְצִיפָה

אֶת פָּנַיִךְ נְהָרָה גְּדוֹלָה.

 

אֲנִי, נַרְקִיסוּס, בִּתֵּךְ הָאֲהוּבָה,

נִטְרֶפֶת בְּרִגְשֵׁי הָאָשָׁם

הַזַּעַם הַקָּדוֹשׁ

הַצַּדְקָנוּת

הַקְּלוּשָׁה בְּעוֹדִי צוֹרֶכֶת

בְּסֵתֶר תְּרוּפוֹת הַרְגָּעָה

שֶׁנּוֹעֲדוּ לָךְ.

 

אֶתְמוֹל, כְּשֶׁהִקְדַּמְתְּ בְּשָׁעָה לַאֲרוּחַת

הַחַג (אֶקְלֶקְטִית, זוֹלָה וּקְנוּיָה),

הִצַּעְתְּ לְחַכּוֹת לְמַטָּה אוֹ עַל הַסַּפְסָל

בָּרְחוֹב וַאֲנִי סֵרַבְתִּי לָגַעַת בָּךְ, מְסַמֶּנֶת

“אַחֲרַי!” –

שׁוֹעֶטֶת לְפָנַיִךְ בַּמַּדְרֵגוֹת

מִתְעַלֶּמֶת מִנְּשִׁימָתֵךְ הַכְּבֵדָה

וּמְטִיחָה בָּךְ

אֶת מְרֵרָתִי.

כַּעֲבֹר כָּךְ וְכָךְ כּוֹסוֹת יַיִן

וְלוֹרִיוַאן אֶחָד, רַחֲמִים דּוֹמְעִים

וְהַלְקָאוֹת עַצְמִיּוֹת, הֵבַנְתִּי

שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לַחְצֹב בְּגַרְזֶן

קֶרַח אֶת הַמַּעֲטֶה הַבִּלְתִּי חָדִיר

שֶׁהוֹלֵךְ וְסוֹגֵר סְבִיב

הַסִּינַפְּסוֹת

שֶׁל מֹחֵךְ,

מִתְעַלֶּמֶת מִנֶּתֶז

הַשְּׁבָבִים.

---

תורת המידות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

נִכְשֶׁלֶת בְּהַתְמָדָה בַּמָּבוֹא

לִנְעִיצַת תּוֹרַת הַמִּדּוֹת

הָרְאוּיוֹת, הַמְּשֻׁכְתָּבוֹת

אָ־לָה 2012

לְרַאֲוָה עַל

קִירוֹת עוֹרִי.

---

קו 25

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אִשָּׁה בְּאֶמְצַע הַחַיִּים בְּרַאסְטוֹת מַאֲפִירוֹת,

מֻזְנָחוֹת, עָלְתָה בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת לְקַו 25

בְּאַחַת וּשְׁלוֹשִׁים בַּצָּהֳרַיִם, בְּהִתְיַשְּׁבָהּ מוּל

צֶמֶד בָּנָלִי שֶׁל נְעוּרִים

שְׁמַנְמַנִּים,

מְצַחְקְקִים.

בְּהִתְכַּנְּסָהּ לְתִיק

הַבַּד הַפִּרְחוֹנִי, מִתְאַיֶּדֶת לְמַרְכִּיבֶיהָ,

הֻפְּנַטְתִּי לַסִּכּוֹת הַכְּסוּפוֹת, הַיַּלְדוּתִיּוֹת,

שֶׁעִטְּרוּ אֶת שָׁרָשֶׁיהָ הַמְּדֻבְלָלִים,

מִתְקַשָּׁה לְהַפְסִיק

לִנְעֹץ.

---

ראסטי ג'יימס / Rumble Fish

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הֵי, רַאסְטִי גֵ’ימְס, חֶצְיִי הֶצֶּלוּלוֹאִידִי הָאָבוּד/

מַלְכָּם שֶׁל נְתִינִים מְקֻעְקָעִים, מְצֻלָּקִים/

דְּגִיג כֶּסֶף מַרְהִיב בִּמְעִיל עוֹר שָׁחֹר/

מְמֻסְמָר עַל הוֹנְדָּה כְּסוּפָה/

עִם סִיגַרְיָה נִצְחִית כְּבוּיָה תְּקוּעָה בְּזָוִית

הַזִּיף/

שַׁנֵּה אִתִּי אֶת סוֹף הָעֲלִילָה/

הַשְׁלֵךְ גַּם אוֹתִי לָאוֹקְיָנוֹס עִם שְׁאָר הַדָּגִים/

הֲפֹךְ אוֹתִי לִדְגִיגָה סְתָמִית/

אַ־מִינִית/

לֹא־כְלוּמִית

---

ניצבי אדם

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אֵינֶנּוּ אֶלָּא נִצְּבֵי אָדָם

מְבֹעָתִים בְּאֹהֶל מַרְאוֹת

קִרְקָס

מְעֻוָּתוֹת. אֵינֶנּוּ אֶלָּא

נִצְּבֵי אָדָם

מְלַהֲטְטִים

נוֹאָשׁוֹת עַל טְרָפֶּז תַּיִל

מְשֻׁנָּן, מִתְנוֹדְדִים

עַל פְּנֵי הֲרִיסוֹת

לוֹהֲבוֹת,

מְיַחֲלִים

לְשַׁכְתֵּב אֶת

אִי־מַשַּׁק

כַּנְפֵי הַ־

Her story

נְטוּלוֹת

הַמִּלְחָמוֹת.

שער שלישי: גשם צלופן

מאת

רונית ליברמנש ורדי

---

אי־היצמדות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אַל־תִּצָּמְדִי אַל־תִּצָּמְדִי

מַתְרִיעִים מוֹרֵי הַדְּהַרְמָה

וַאֲנִי מַפְרִיכָה אֶת

חֻקֵּי “הָאֱמֶת הַקּוֹסְמִית”

הַמֻּחְלֶטֶת

בְּהִצָּמְדִי

בִּדְבֵקוּת

כְּסִיּוּט

חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה

אַ־רְצוֹנִי

לְשׁוֹשֶׁלֶת מֵתַי,

פְּגוּעֵי

זִכְרוֹנוֹתַי

הָרְעִילִים.

---

הסתגלות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הֶחָתוּל וַאֲנִי מִתְקַמְּרִים/

בְּהַדְרָגָה מְעַגְּלִים שִׁנּוּיִים בְּסִדְרֵי/

הַדִּירָה הַגֶּבֶר וַאֲנִי מְסַיְּדִים/

זְקִיפֵי רַמְקוֹלִים /

חֲדָשִׁים מַצְדִּיעִים בְּפִנַת הַסָּלוֹן שֶׁהָפַךְ/

לַחֲדַר שֵׁנָה, מַעֲרֶכֶת תֻּפִּים שְׁנֵי מַחְשְׁבִים מַדָּפִים/

מִתְפַּנִּים קוֹלָבִים מִתְמַלְּאִים בְּרֵיחוֹת/

חֲדָשִׁים שִׁדּוֹת מִתְרוֹקְנוֹת נְיָרוֹת מַצְהִיבִים/

מֻשְׁלָכִים סִפְרֵי זִכְרוֹנוֹת נִגְלִים, מֻגְלִים, עֵינַיִם צְהֻבּוֹת/

בּוֹרְקוֹת בִּשְׁאֵלָה, מְבַיְּתוֹת תֵּבוֹת/

קַרְטוֹן זָרוֹת, מְרַחְרְחוֹת בְּחַשְׁדָנוּת/

חֲדָשָׁה, זְהִירָה.

---

סופי קאל. צילומים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

מַשְׁתִּינָה אִתְּךָ עַכְשָׁו אֲנִי/

קַיֶּמֶת, מַשְׁתִּינָה אִתְּךָ בָּאֵיבָר הַגָּדוֹל/

שֶׁלִּי. בְּיַחַד אֲנַחְנוּ מְנַעֲרִים טִפֹּות שֶׁתֶן/

אַחֲרוֹנוֹת לִדְלִי הַפְּלַסְטִיק. זֶה הַתַּפְקִיד/

שֶׁלִּי, רוֹטֵן הַגֶּבֶר הֶחָזָק וּכְמוֹ תָּמִיד כְּשֶׁאֵין/

לוֹ מַשֶּׁהוּ מְשַׁכְנֵעַ בִּמְיֻחָד/

לְהַגִּיד מֵטִיל אוֹתִי בַּהֲטָלַת ג’וּדוֹ/

צִדִּית עַל הַמִּטָּה/

הַזּוּגִית.

---

כושר

מאת

רונית ליברמנש ורדי

א'

אַרְבָּעִים בְּרֵכוֹת שָׁווֹת/

אַלְפַּיִם מֶטְרִים שְׁנֵי קִילוֹמֶטְרִים/

יוֹם יוֹם סְנַפִּירִים זַרְחָנִיִּים קְשִׁיחִים/

חוֹבְטִים מַסְלוּל פִּגְיוֹנֵי גּוּמִי דְּרוּכִים מְשַׁסְּעִים/

פּוֹלְשִׁים ‘פְרִיז’, עַכְשָׁו שֶׁקֶט/

נָדִיר עֲרוּץ הַדְּמָמָה, תְּנוּעוֹת חֲתִירָה/

קְצוּבוֹת נְשִׁיפוֹת נִיקוֹטִין הוֹפְכוֹת/

מְדוּדוֹת/

מְתֹאָמוֹת

 

ב'

מְאֹהָבִים בְּרֵיחַ זֵעָתָם הַמְּמֻזֶּגֶת/

הֵם מִתְכַּנְּסִים לָרִיטוּאָל הַיּוֹמִי/

חֲמוּשִׁים בְּמַגָּבוֹת וְגוּפִיּוֹת חוֹשְׂפוֹת/

מַעֲרִיצִים אֶת שְׁרִירֵיהֶם הַמִּשְׂתָּרְגִים בַּמַּרְאוֹת/

מְפַמְפְּמִים מִשְׁקוֹלוֹת/ דּוֹחֲקִים מוֹטוֹת בִּגְנִיחוֹת/

מְאוֹנְנִים עַצְמָם לָדַעַת וְאַחַר כָּךְ/

חוֹזְרִים הַבַּיְתָה לַבֻּבָּה הַמִּתְנַפַּחַת/

שֶׁיּוֹדַעַת לְהַעֲרִיץ אֶת כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה

---

רגשי אשם קתוליים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

לעדי צור בהערכה

כְּבָר שְׁנָתַיִם וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים

נֶאֱבֶקֶת בְּהִלּוּךְ סְרָק בְּרִגְשֵׁי אָשָׁם קָתוֹלִיִּים,

לַמְרוֹת שֶׁסַּבָּא רַבָּא

מִצַּד אִמָּא

בִּכְלָל הָיָה רַב.

---

תִּפלויות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

תְּעוּקַת הַלֵּב שֶׁפָּקְדָה אוֹתִי בְּמַהֲלַךְ חַגֵּי תִּשְׁרֵי בִּנְעוּרַי הַיַּחֲסִיִּים,

הוּמְרָה בְּגַעְגּוּעִים כּוֹסְסִים לְרֶצֶף הַתִּפְלֻיּוֹת

הַמִּשְׁפַּחְתִּיּוֹת הַקְּטַנּוֹת,

הַיְּקָרוֹת, שֶׁל מִי שֶׁהָפְכוּ

לְנוֹכְחִים־נִפְקָדִים.

---

Too Much Like It

מאת

רונית ליברמנש ורדי

SANDYA נוֹגֶסֶת בַּמַּנְגּוֹ בְּתַאֲוָה

מְאַכֶּלֶת עַד כְּלוֹת כָּל הַמִּיצִים,

מְאַחְסֶנֶת אֶת הַשְּׁיָרִים

בְּקַפְּדָנוּת בַּמְּקָרֵר,

קְלִפּוֹת־מַמְתָּק אִישִׁיּוֹת,

שִׁמְשִׁיּוֹת, לַעֲנִיּוֹת, מַשְׁפִּילָה מַבָּטָהּ

כְּשֶׁבְּתֹם הָאֲרוּחָה אֲנִי פּוֹעֶרֶת אֶת

דֶּלֶת הַמְּקָרֵר וּמְגַלָּה מַחְסַן קְלִפּוֹת

מְשֻׁמָּשׁוֹת, וְאַחַר מַסְמִיקָה

וְשׁוֹנָה בְּהַטְעָמָה:

“Too Much Like It”,

“Too Much Like It”.

---

שלוותה

מאת

רונית ליברמנש ורדי

יוֹגָה אֲמוּרָה לְהַשְׁקִיט תּוֹדָעָה

יוֹגָה אֲמוּרָה לְהַנְחִיל עֲנָוָה

אֲנִי־אֲנִי־אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת

לְתַמְלֵל

אֶת הַתְּחוּשָׁה

הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁפּוֹקֶדֶת אוֹתִי

לִפְנֵי פְּרֹץ הָ“אוֹם” הַקּוֹלָנִי,

בְּמוֹלְלִי אֶת רֵיקוּתָהּ הַיַּחֲסִית עִם

גְּוִיעַת הַצְּלִיל הַקּוֹלֶקְטִיבִי,

הַמַּעֲצִים

אֶת הִדְהוּד נְשִׁימָתִי

הַשּׁוֹרְקָנִית.

---

שיתוק מילולי

מאת

רונית ליברמנש ורדי

בִּקְצֵה נְחִיל הַמִּלִּים

נִים כָּחֹל קָטָן מִתְפּוֹצֵץ לְתוֹךְ

אֶגְרוֹף קָמוּץ, אֲנִי מְכַבָּה אֶת הַמַּזְגָן הִיא מְסַנֶּנֶת

עוּפִי מִכָּאן, חַם. הַבָּשָׂר הַמֵּזִיעַ שֶׁלָּהּ נוֹצֵץ בְּכִעוּרוֹ

הַלְּבַנְבַּן,

צְעָקָה קְרוּשָׁה בְּזָוִיּוֹת

הַפֶּה וּכְבָר הַיָּד

שְׁלוּחָה; מַדְרִיכָה, מַשְׁגִּיחָה, בְּדִיחָה; הָאֶגְרוֹף

הַיְּמָנִי שֶׁלִּי מִילִימֶטֶר מֵהַפְּלוּמָה הַכֵּהָה

שֶׁלָּהּ, הִיא שׁוֹלֶפֶת שְׂרִיטָה בִּטְפָרִים

סְגֻלִּים, פִּטְרִיַּת עוֹר פְּסִיכֶדֶלִית

צְבוּעָה, מְדַמֶּמֶת, מְגַלְגֶּלֶת

אֶפְשָׁרֻיּוֹת, תְּבִיעוֹת, פִּטּוּרִין

אֶפְשָׁרִיִּים, מַמְתִּינָה בִּשְׁתִיקָה לַשִּׁתּוּק

הַמִּלּוּלִי הַקָּרוֹב

הַבָּא.

---

מגעים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

חֲצִי שָׁנָה הִרְטַבְנוּ דָּם

וְזֵעָה מְדַמְּמוֹת דַּרְכֵּנוּ לְאַחֲוַת

גְּבָרִים שְׂעִירָה, בִּילְיוֹנֵי שְׁכִיבוֹת

סְמִיכָה סְפְּרִינְטִים מִקִּיר לְקִיר וְגַם

לְתוֹךְ הַקִּיר וּבָאֲוִיר, קְפִיצוֹת

צְפַרְדֵּעַ, זְחִילוֹת אִינְדְּיָאנִיּוֹת, סַכִּינִים

מַקְלוֹת וְגַם שִׁחְרוּרִים מִתְּפִיסוֹת, גִּלְגּוּלִים

בַּבֹּץ נִתּוּרִים מִשְּׁכִיבָה לַעֲמִידָה עֲשָׂרָה

חֲנִיכִים שְׁתֵּי נָשִׁים מוֹכִיחוֹת

מְקַבְּלוֹת תְּעוּדָה מַדְרִיךְ קְרַב

מַגָּע, קָמֵעַ שֶׁל נְיַר קַרְטוֹן

מְפֻקְפָּק לַמִּלְחָמָה

הַבָּאָה.

---

זהויות

מאת

רונית ליברמנש ורדי

עֲרוּפַת אוֹת סוֹפִית רוֹן

בִּרְיוֹן עוֹזֵר מְאַמֵּן קְרָב־מַגָּע חֲלִיפַת

אִמּוּן לְבָנָה חֲגוֹרָה יְרֻקָּה חַבּוּרוֹת

מַצְהִיבוֹת עַל פִּרְקֵי

הַיָּדַיִם כָּתֵף פְּרוּקָה מָגִנֵּי

בִּרְכַּיִם דָּם

רוֹצֶה לִרְאוֹת דָּם, הַמְּאַמֵּן מוֹחֵא

כַּפַּיִם קְרָבוֹת חִשּׁוּקִים זִכְרִיּוּת

יְהִירָה בּוֹעֶטֶת רֶגֶל

כְּבֵדָה לְכַסֵּחַ תַּ’נְּקֵבָה

הַמְּזִיעָה, שׁוֹלַחַת בְּעִיטַת

מַגָּל מְדֻיֶּקֶת לַכְּלָיָה הַמְּאַמֵּן

כָּל כָּךְ מְשָׁעֳשָׁע, קַד קִדָּה תּוֹקֶפֶת

נַרְתִּיקִית מְפַלֶּסֶת דָּרָה בִּבְרֵכַת

בֻּצָּה מַהְבִּילָה.

---

שירי לונדון

מאת

רונית ליברמנש ורדי

1.

חָצִינוּ שְׁתֵּי יַבָּשׁוֹת, לוֹנְדּוֹן/

לוֹנְדּוֹן הוֹ, תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת, אַרְבָּעָה/

עָשָׂר יָמִים וּמָאתַיִם לֵילוֹת אוֹהֶבֶת/

לְשֶׁעָבַר מְתַעֶבֶת אָהוּב יְדִידוּתִי תּוֹפֶרֶת/

פִּצְעֵי אַהֲבָה אַחֶרֶת חוֹלֶקֶת/

חֶדֶר בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי בְּרָסֶל סְקְוֶר/

הַסְּתָמִי טֶלֶוִיזְיָה צִבְעוֹנִית, מִטָּה מְשֻׁתֶּפֶת/

חֲצוּיָה, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַחֲרֵי לוֹנְדּוֹן/

מִתְכַּוֶּצֶת לִמְמַדֶּיהָ הַנּוֹחֲרִים שֶׁל מִטָּה/

אַחַת.

2.

אַרְבָּעָה עָשָׂר יָמִים מָדַדְנוּ רְחוֹבוֹת זָרִים, שׁוֹתְקִים

וּמִתְפַּשְּׁרִים, אוֹנֶסֶת אוֹתְךָ לַיָּפִים שֶׁל שׁוּקֵי

פִּשְׁפְּשִׁים, הַחֲמִיצוּת שֶׁלְּךָ קוֹנָה לִי מַגָּפַיִם עִם עֲשָׂרָה

אַבְזְמֵי כֶּסֶף נוֹצְצִים, מִתְמַקַּחַת, אוֹגֶרֶת בִּלְהִיטוּת

דַּוְקָאִית עֲגִילֵי פַּח זוֹלִים, מְעִילֵי עוֹר

דְּהוּיִים, הָאִסְטְנִיסִיּוּת שֶׁלְּךָ לֹא מַצְלִיחָה

לְכַבּוֹת אֶת כַּרְבּוֹלוֹת הַפַּנְק הַיְּרֻקּוֹת־כְּתֻמּוֹת

הַשְּׂמֵחוֹת, הַלַּהֲטוּטָנִים יוֹרְקֵי הָאֵשׁ מִקְּפִיצֵי רַסְטוֹת

עֲבֻתּוֹת, אוֹסֶפֶת מַבְּטֵי

זָרִים אַקְרָאִיִּים מִשְׁתָּאִים לַזּוּגִיּוּת

הַמְּשֻׁמֶּשֶׁת הַזֹּאת.

3. הית’רו 88

הַתִּעוּב הַקָּפוּא שֶׁלְּךָ שִׁסָּה בִּי אֶת מִפְלַג

הַסַּמִּים. כּוֹשֶׁלֶת, נֶאֱבֶקֶת בְּמַגָּפַיִם

לוֹחֲצִים, עֲשָׂרָה אַבְזְמֵי כֶּסֶף שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת קְרוּעוֹת, צְמִיד

עוֹר שָׁחֹר כְּמוֹ הָעוֹר. בֵּינְתַיִם מְרַיְּרִים עָלַי שְׁנֵי כַּלְבֵי

רוֹעִים גֶּרְמָנִיִּים, הֶנְדְס אַפּ! פּוֹקֶדֶת שׁוֹטֶרֶת בְּמַדִּים וְאַחַר־כָּךְ

לַצְּדָדִים, שְׁנֵי אִירִים וְרֻדֵּי פָּנִים מַצְבִּיעִים עָלַי, מְחַיְּכִים, אֲנִי

סְמוּקָה הִיא בְּשֶׁלָּהּ, מִשְׁקֶפֶת עַל דֶּלְפֵּק נִירוֹסְטָה מַבְהִיק, עַכְשָׁו

חִסּוּנִים וְאִשּׁוּר יְצִיאָה, הָעוֹזְרִים הַמְּסוּרִים מְשַׁסְּפִים טַמְפּוֹנִים, קַלָּטוֹת

חֲדָשׁוֹת, גּוֹרְסִים אוֹתִי לְאֵפֶר וְאַחַר כָּךְ הוֹדְפִים בְּגַסּוּת

אֲדִיבָה. קָאט

הַמָּסָךְ יוֹרֵד וְרַק לְשׁוֹנוֹת הַכְּלָבִים

הָאֲדֻמּוֹת עוֹד

מְרַיְּרוֹת.

---

אשראי

מאת

רונית ליברמנש ורדי

פֶּצַע חָשׂוּף בְּנַרְתִּיק עוֹר

מְשֻׁמָּשׁ פָּנִים חֲצוּבוֹת שְׁלוֹשִׁים

וְתֵשַׁע שָׁנִים מְעוּכוֹת. רַק הַחִיּוּךְ

הַיַּלְדוּתִי מוֹחֵק לִפְעָמִים אֶת עִקְּבוֹת

הָעֶלְבּוֹנוֹת הַמִּצְטַבְּרִים,

הָאַכְזָבוֹת

הַמְּדוּדוֹת, הָעֲבוֹדוֹת

הַמִּזְדַּמְּנוֹת. אִלּוּ יָכֹלְתִּי

לְגַהֵץ לְךָ

חַיִּים

חֲדָשִׁים.

---

קעקועים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הִיא עָצְרָה אוֹתִי בְּתָמָר פִּנַּת

הַתְּאֵנָה, שִׁכּוּן הַקְּצִינִים, חָמֵשׁ

סִמְטָאוֹת יְרֻקּוֹת עִם גַּגּוֹת רְעָפִים וְעֵצִים

שֶׁפַּעַם טִפַּסְתִּי עֲלֵיהֶם מַהֵר יוֹתֵר

מֵהַבָּנִים, גִּ’ינְס קְצָרִים, קְרוּעִים, רַגְלַיִם

שְׁקוּפוֹת וּוְרִידִים כְּחֻלִּים, יֶלֶד

שְׁמַנְמַן עִם פֶּה דָּבִיק. אֶסְתֵּר

הִירְשׁ! כִּמְעַט שָׂמַחְתִּי לִקְרָאתָהּ. אֶתִי

תִּירוֹשׁ! זִכְרוֹן יַלְדוּתִי הִזְעִיפָה גַּבָּה מְרוּטָה בַּת לְאֵם

נִצּוֹלָה מִסְפָּר כָּחֹל, סִיּוּטִים וְאֶסְתֵּר

אַחַת, מִנְחָה לֶאֱלֹהֵי הַדָּתִיִּים נְעוּלָה

בַּמִּרְפֶּסֶת בְּלֵילוֹת שַׁבַּת קֹדֶשׁ

לַחִים, מְיַבֶּבֶת, טוֹוָה מְזִמּוֹת שָׁלוֹשׁ

שָׁנִים תְּמִימוֹת, אוֹגֶרֶת חֲמִשָּׁה

שְׁלִילִיִּים וְסוֹפְסוֹף טָסָה לְאֶקְסְטֶרְנִי עִם שְׁאָר

הַפְּלִיטִים, נַעֲרָה עַכְבָּרִית נֶעֱדֶרֶת

בָּרָק שֶׁאִכֵּל יְלָדוֹת שְׁאַפְתָּנִיּוֹת בּוֹטְחוֹת בְּמִשְׁאֲלוֹת

קוֹמִיקְס הוֹלִיווּדִיּוֹת

כּוֹזְבוֹת, קָרְבַּן תּוֹרָשָׁה מְקֻעְקָע וְאַחַר כָּךְ צָבָא, פֶּרַח

לְטַיָּסִים עַכְשָׁו בְּחוֹלוֹן בַּעַל אֶחָד וּשְׁנֵי

יְלָדִים, קְרוֹבָה מִדַּי לֶאֱלֹהִים שֶׁל אִמָּא בֶּטִי, רְחוֹקָה

כָּל כָּךְ מִסִּפְרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת

הַדְּהוּיִים, מִצִּיּוּרֵי ‘יַד הַמָּוֶת’ הַשְּׁחֹרִים

שֶׁשִּׁרְבַּטְתִּי לָהּ בְּגִיל תֵּשַׁע בִּמְקוֹם

שָׁנוֹת טוֹבוֹת עִם פַּרְפָּרִים

וּזְהָבִים.

---

התחנה המרכזית הישנה (1998)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הַחֹרִים הַפְּעוּרִים בָּרְצִיפִים

הַנְּטוּשִׁים שׁוֹמְרִים לָהּ

אֱמוּנִים, זוֹעֲקִים שִׁירֵי דִּכָּאוֹן

מִזְרָחִיִּים, פֵּרוֹת נִרְקָבִים חֻלְצוֹת לֵיקְרָה

נֵיאוֹנִיּוֹת וּמִכְנְסֵי דְּפֹק אוֹתִי מֵהַשְּׁטָחִים, בִּרְחוֹבוֹת

יְסוּד הַמַּעֲלָה, רֹאשׁ פִּנָּה, הֶחָלוּץ, צוֹעֲדִים

חֲמִשָּׁה אַפְרִיקָאִים הֲדוּרֵי קוֹמָה בְּטִי־שֶׁרְטְס

יָד שְׁנִיָּה, עוֹקְפִים פּוֹעֲלִים רוֹמָנִים מְזֻגָּגִים שְׁפוּכִים

עַל גּוֹלְדְסְטַארִים רֵיקִים, בַּסִּמְטָאוֹת

הָרֵיקוֹת מְהַבְהֲבוֹת מְצִיצוֹת הַתָּמִיד מְכוֹן

טְרוֹפִּיקָנָה מוֹעֲדוֹן בְּרִיאוּת

הֲוַי חֲבוּרוֹת גְּבָרִים חֲמוּצֵי

מַבָּט מְמַהֲרִים עַכְשָׁו לִקְנוֹת דּוֹר

שְׁלִישִׁי לַחֲלוּצוֹת.

---

שכנים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וִיוִיאַן אוֹהֶבֶת לוֹלִיטוֹת

קְשׁוּחוֹת, טוֹעֶמֶת אוֹתָן כְּמוֹ

גְּבִינוֹת קָמֶמְבֶּר רַכּוֹת. וִיוִיאַן

בַּת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, אֲהוּבָתָהּ הָלְכָה

לִפְנֵי שְׁנָתַיִם. וִיוִיאַן כָּבְתָה, אַחַר כָּךְ

אָסְפָה נַעֲרָה חֲדָשָׁה. לִפְנוֹת עֶרֶב בְּחָמֵשׁ

אַחַר הַצָּהֳרַיִם, מְצַחְקֶקֶת דַּלְתָּהּ

הַלְּבָנָה

בְּדִיּוּק כְּשֶׁאֲנִי

עוֹלָה.

---

בובה ממוכנת (פרפרזה על)

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וּבַקַּיִץ הַהוּא הָיִיתִי בֻּבָּה מְמֻכֶּנֶת

וְנָפַלְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְעַל כָּל הָאֵיבָרִים

וְאִישׁ לֹא נִסָּה לְאַחוֹת אֶת שְׁבָרַי בְּיָד מְיֻמֶּנֶת

כִּי בַּקַּיִץ הַהוּא הָיִיתִי בֻּבַּת בַּרְבִּי סוֹרֶרֶת

שְׁזוּפָה וְיָפָה וְעַל־גִּילִית

אֶת הַקַּיִץ הַהוּא לָגַמְתִּי מִדֵּי לַיְלָה

וּבַיּוֹם הִטְלֵאתִי אֶת הַסְּדָקִים

אֶת הַקַּיִץ הַהוּא טָוִיתִי בְּקוּרִים צְפוּפִים וְלַחִים

כִּי בְּתֻמּוֹ אָרְבָה לִי תּוּגַת יוֹם־הֻלֶּדֶת

---

הפסיכולוג ההומו שלי

מאת

רונית ליברמנש ורדי

הַפְּסִיכוֹלוֹג הַהוֹמוֹ שֶׁלִּי עָזַר לִי לְאַחוֹת

קְרָעִים

דִּבַּרְנוּ הָמוֹן וְנִתַּחְנוּ קְשָׁרִים

אֲבָל בְּשָׁנָה וָחֵצִי שֶׁל מִפְגָּשִׁים

לָמַדְתִּי בְּעִקָּר שֶׁמֻּתָּר לְהַגִּיד

זַיִן בְּקוֹל רָם

וּמֵאָז אֲנִי מְנַפְנֶפֶת בַּזַּיִנִים שֶׁלִּי כָּל הַזְּמַן

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁחָזַר

עִם מִלָּה גַּסָּה מֵהַגַּן

---

טריפ אירובי

מאת

רונית ליברמנש ורדי

א.

בַּקַּאנְטְרִי־קְלַאבּ הַיָּשָׁן סָגַרְתִּי

חֶשְׁבּוֹן עִם הפְּלִיֶּה־רֶלֶבֶה שֶׁל יַלְדוּתִי

הַגַּמְלוֹנִית. עַכְשָׁו גַּם אֲנִי

הָאֶגוֹ־מַנְיָה שֶׁל כּוּשִׁי נְיוּ־יוֹרְקִי

עֲנָק, מְעַכֵּס עִם רַדְיוֹ־טֵיְפּ

זוֹעֵק, אוֹנֵס אָזְנַיִם שֶׁל רֹבַע

עִירוֹנִי שָׁלֵם.

 

ב.

הַכֹּח שֶׁל הַפְעָלַת נְתִינִים בַּהֲנָפַת יָד

קִצְבִּית, מָדוֹנָה מִתְעַלֶּלֶת

בְּחֵן מוּרֶמֶת

מֵעַם דַּרְגַּשׁ עֵץ יָשָׁן שְׁלוֹשִׁים

פָּרוֹדְיוֹת אֵירוֹבִּיּוֹת מְנַסּוֹת

לְהִתְחַבֵּר לְמִקְצְבֵי טֶכְנוֹ

מְסֻנְתָּזִים שֶׁגָּנַבְתִּי

מִבּוֹב, רַקְדָן מוּלָטִי מְחוֹנָן,

מְתֻסְכָּל, חוֹבֵב אֵיבָרִים מְקוֹמִיִּים. הָרִשְׁעוּת

שֶׁלּוֹ מְצִיפָה עַכְשָׁו אֶת הַקַּאנְטְרִי־קְלַאבּ מְדֻשַּׁן

הַנָּשִׁים הָאִטִּיּוֹת מִדַּי, יַרְכֵי

הַלֵּיקְרָה שֶׁלָּהֶן כְּבֵדוֹת מֵעֹדֶף לֵדוֹת חוֹרְקוֹת

בְּצִפִּיָּה נוֹטֶפֶת לַצַּעַד

הַבָּא מִשְׁתַּדְּלוֹת

כָּל כָּךְ

לְהַמְרִיא

אִתִּי.

---

חברה שלי לוקחת

מאת

רונית ליברמנש ורדי

תִּינֹקֶת שְׁמַנְמַנָּה יְשֵׁנָה בְּמִטָּתָהּ.

שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה

בַּצָּהֳרַיִם, פּוֹקַחַת עַיִן יוֹנֶקֶת עוֹד

מָנָה יְשֵׁנָה, סוֹפְסוֹף יְשֵׁנָה. בּוֹאִי אֵלַי הִיא

מִתְחַנֶּנֶת, מְחַשֶּׁבֶת הִתְחַמְּקוּת

זְהִירָה, תּוֹמֶכֶת בְּמִדָּה.

הִתְמוֹטְטוּת

אֵינֶנָּהּ מִדַּבֶּקֶת,

נְאוֹרָה. מָה אַתְּ מַרְגִּישָׁה? הַלֵּב

שֶׁלִּי הוֹלֵם בִּוְרִידֵי הָרַגְלַיִם, פּוֹרֵץ

זֵעָה קָרָה, הִיא

עוֹנָה וְהַבֶּכִי. כָּל

הַזְּמַן בּוֹכָה. וְאִמָּא שֶׁלָּךְ, מָה

אִתָּהּ? אֲחוֹת חֲדַר נִתּוּחַ

מְעֻקֶּרֶת, עֲסוּקָה. בַּעֲלִי

בָּעֲבוֹדָה, חוֹשֵׁשׁ לִסְדֹּק

תָּ’אֲוִיר בַּדִּירָה. בּוֹאִי אֵלַי,

בּוֹאִי עַכְשָׁו.

נִרְאֶה,

אֲנִי

עוֹנָה.

---

חברה שלי לוקחת 2

מאת

רונית ליברמנש ורדי

כְּבָר שְׁבוּעַיִם וָחֵצִי חֲבֵרָה שֶׁלִּי

לוֹקַחַת עֶשְׂרִים מִילִיגְרַם פְּרוֹזַאק וּשְׁלֹשָׁה

לוֹרִיוַאן גַּם, יוֹם יוֹם כָּל

הַיּוֹם. לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם וָחֵצִי סִירֶנַת הַבֶּכִי שֶׁלָּהּ

הִתִּיכָה לִי אֶת הַבֹּקֶר בְּאַזְעָקָה עוֹלָה. שָׁתַקְתִּי,

הִקְשַׁבְתִּי, וּבַהֲפוּגָה שָׁאַלְתִּי: מָה? מָה אַתְּ

רוֹצָה לַעֲשׂוֹת? פְּסִיכִיאָטֵר, הִיא אָמְרָה.

אָז נָסַעְנוּ לְאִיכִילוֹב לָרוֹפֵא הַתּוֹרָן וּמֵאָז

הִיא בְּעִקָּר בּוֹלַעַת וּלְגִוּוּן בּוֹכָה

גַּם, חֲבֵרָה שֶׁלִּי הַמֻּצְלַחַת, הִתְחַתְּנָה לִפְנֵי חֲצִי

שָׁנָה, חֲבֵרָה שֶׁלִּי הַמֻּצְלַחַת, אַפְ’פַּם לֹא גָּרָה

לְבַדָּהּ

כְּבָר עֶשְׂרִים

וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים.

---

חברה שלי לוקחת 3

מאת

רונית ליברמנש ורדי

מֵאָה נוּמְבּוֹנִים מְתוּקִים תְּפוּחֵי

לְחָיַיִם מַמְתִּינִים בַּמְּגֵרָה

בְּשַׁלְוָה לְתוֹרָם. אֶחָד יָרַד

עִם הַיַּיִן, נִשְׁאֲרוּ עוֹד תִּשְׁעִים

וְתִשְׁעָה. בְּקָרוֹב בְּקָרוֹב, אִם לֹא

יִקְרֶה לָהּ מַשֶּׁהוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר

טוֹב. גִּדְּלוּ אוֹתָהּ עַל הַמַּנְטְרָה

הַזֹּאת, נְסִיכָה פּוֹלָנִיָּה נִצּוֹלַת

קְלִישָׁאוֹת נוֹדֶדֶת בְּלֵילוֹת חַמִּים בְּקַנְיוֹנִים

מְמֻזָּגִים, בּוֹהָה בְּכוֹכְבֵי בֶּטוֹן

רַחֲמִים

עַצְמִיִּים עַכְשָׁו בִּמְכִירַת סוֹפְעוֹנָה. בְּקָרוֹב

בְּקָרוֹב, כַּנִּרְאֶה לֹא יִקְרֶה לָהּ מַשֶּׁהוּ 

הַרְבֵּה

יוֹתֵר

טוֹב.

---

לוליינית

מאת

רונית ליברמנש ורדי

לוּלְיָנִית שְׁתוּיָה מִתְנוֹדֶדֶת עַל

טְרָפֶּז תַּיִל מְשֻׁנַּן רֶשֶׁת בִּטָּחוֹן 

קְרוּעָה רַק אַבִּיר

מְקֻעְקָע מַפְרִיחַ לָהּ

שָׁם לְמַטָּה מַעֲשִׂיּוֹת צֶמֶר גֶּפֶן דְּבִיקוֹת

מְתוּקוֹת מִדַּי עַד קְצֵה הַלַּיְלָה, פֶּרְל־גָ’אם

פּוֹעֲמִים בָּסִים כְּבֵדִים מִדַּי לַשֵּׁרוּתִים

בְּג’וֹיְס־בַּאר נִדְחַק פַּרְצוּף זִיפָנִי מְמַהֶרֶת

לְהִפָּרֵד שַׁבְרִיר שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁפֵיַּת הַמַּזָּל

הַבְּלוּיָה, הָעֲיֵפָה, תָּלוּש אוֹתוֹ בִּמְחִי

שַׁרְבִיטָהּ לִדְלַעַת סְדוּקָה בְּרוּרָה כְּמוֹ

אוֹר רִאשׁוֹן.

---

נערת גומי

מאת

רונית ליברמנש ורדי

נַעֲרַת גּוּמִי לְעוּסָה קָשָׁה

כְּמוֹ צְמִיג יָשָׁן מַפְרִידָה לְאִטָּהּ

אֵיבָרִים נֻקְשִׁים, צְפוּדִים. לוּלְיָן

עַתִּיק כְּרִישׁ זִירוֹת מוּבָס

נוֹשֵׁף בְּקַשִּׁית

שְׁקוּפָה בּוֹרֵא בּוּעוֹת סַבּוֹן

שְׂמֵחוֹת

פְּרִיכוֹת שֶׁל

כִּמְעַט אַהֲבָה.

---

נפש על ערש דווי

מאת

רונית ליברמנש ורדי

כְּמִי שֶׁכּוֹפֶרֶת בַּהֶגֵּד הַדִּיכוֹטוֹמִי

הַקַּרְטֶזְיָאנִי,¹

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת מַשְׁמָע

אֲנִי קַיֶּמֶת,

דּוֹמֶה שֶׁמַּחֲלוֹת הַחֹרֶף

הַגְּרוֹנִיּוֹת שֶׁתּוֹקְפוֹת אוֹתִי בַּחָדְשַׁיִם

הָאַחֲרוֹנִים

מְרַמְּזוֹת עַל כָּךְ

שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.

---

גשם צלופן

מאת

רונית ליברמנש ורדי

לֵיל שַׁבָּת הַבָּנוֹת מְמַפּוֹת

בִּקְפִידָה אוּלַמּוֹת הִתְעַמְּלוּת

דִּיסְקוֹטֶקִיִּים מְאֻלְתָּרִים תְּנוּעַת

הַמּוֹשָׁבִים הַמְּרֻפָּדִים מַגְבְּרִים

חֲלוּדִים לַהֲקוֹת בָּנִים מֶדְיוּם־לַארְג'

מְגֻלָּחִים, הֵם לֹא יוֹרִים

בִּבְתוּלוֹת, עֲדַיִן לֹא, נוּרוֹת פְלוּרֶסֶנְט כְּמוֹ

עוּגוֹת קְרֶם זוֹלוֹת בִּשְׁכָבוֹת

צְפוּפוֹת עוֹנְדוֹת מְעִילֵי גֶּשֶׁם

צֶלוֹפָן כְּתֻמִּים כְּחֻלִּים מֻשְׁחָתוֹת כְּמוֹ

מַדֵּי הַיְּצִיאָה הַחֲפוּפִים שֶׁלִּי, רוֹטְטִים

עַכְשָׁו קָרוֹב לַחֲמוֹר

הַקְּפִיצָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת: "שִיז לִיוִינְג הוֹם

אֶפְטֶר לִיוִינְג אֶלוֹן סוֹ מֶנִי יִירְס", הַשָּׂפָם

שֶׁל הַמּוֹרֶה לְהִתְעַמְּלוּת הַתּוֹרָן מְחֻשְׁמָל

מִזֵּעָה שְׁלוֹשִׁים הַסֶּנְטִימֶטְרִים שֶׁל הַחֲצָאִית

הַלְּבָנָה מְתוּחִים בִּקְפִידָה תִּרְאִי אֵיךְ אַתְּ

נִרְאֵית כְּמוֹ זוֹנָה, אַבָּא

רוֹטֵן לִפְנֵי הַיְּצִיאָה חֻלְצַת

דִּיסְקוֹטֶק כְּתֻמָּה חָזִיַּת בַּרְזִלִּים

מְרֻפֶּדֶת, בְּלוּיָה, שׁוּרוֹת קֵיסְמֵי שְׂעַר־דַּקְרוֹן

מְגֹהָץ, אָחִיד, שֶׁל פְּלֻגַּת טִירוֹנִים לִפְנֵי

הָרְגִילָה, רוֹקֶדֶת?! כָּחֹל

גָּבוֹהַּ שׁוֹלֵף אוֹתִי, פְּרוּדָה מְבֹהֶלֶת

מִתְנַתֶּקֶת מִדְּבֻקַּת

בָּנוֹת צְפוּפָה מַדְבִּיק אֲגָנִים פָּרָה

עִוֶּרֶת בַּחַיִּים לֹא תִּתְפְּסוּ אוֹתִי

מְמֻשְׁקֶפֶת, אוּרַנְג אוּטַנְג

חוּמָה זְכוּכִיּוֹת מַגְדֶּלֶת עָבוֹת

מְעַוְּתוֹת מֻחְבָּאוֹת, הַקְּטִיפָה

הַכְּחֻלָּה שֶׁלּוֹ שׁוֹלַחַת מְשׁוֹשֵׁי

שָׁרָךְ נִכְרָכִים הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי מְמַיְּנוֹת בִּלְחִישׁוֹת

הַצָּעוֹת חֲבֵרֻיּוֹת רְצִינִיּוֹת, יַלְדוּתִית אַחַת הֵן

רוֹטְנוֹת, עוֹד שְׁנָתַיִם צָבָא מָה אַתְּ

רוֹצָה, “אָה־אָה־אָה־אָה סְטֵיִינג אֶלַיְב”, קְפִיצָה

רְקִיעָה סִיבוּב הַחֻלְצָה הַכְּתֻמָּה רְטוּבָה

מִזֵּעָה הַבִּי גִ’יז מִסְתַּחְרְרִים

אִתִּי בִּרְחָבָה כִּמְעַט רֵיקָה כְּתָמִים

דְּהוּיִים נָעִים בַּפִּנּוֹת עִוֶּרֶת־גְּדָלִים

שְׂמֵחָה נִתְקֶלֶת עַכְשָׁו

בְּכָל הַפִּנּוֹת

בְּכַוָּנָה.

---

גן, גן, גן קופים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

שְׂרִידֵי זְנַב טַבּוּר

מְנֻוַּן שִׁלְיָה טְרִיָּה

עוֹבֶרֶת לְסוֹחֶרֶת “חֲצִי לִירָה חֲצִי לִירָה” עֲשָׂרָה אִישׁוֹנִים

דְּבוּקִים לַסֶּדֶק הַצַּר שֶׁבֵּין חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה לַמַּשְׁקוֹף, פּוּפִּיק עִם זְנַב

טַבּוּר מְנֻוָּן, גַּן שַׁעֲשׁוּעִים, שִׁכּוּן מְגוּרִים, מֶתַח

חָלוּד וּשְׁתֵּי נַדְנֵדוֹת רְחוֹב

דַּפְנָה שִׁכּוּן מְגוּרִים אַרְלוֹזוֹרוֹב

דֶּרֶךְ חֵיפָה – דֶּרֶךְ נָמִיר – נְמִירִים וְקַנְגוֹת

מְאֻיָּרִים, ש.ה. שֶׁפֶּרְד, מַה לְּהָבִיא לָךְ

מִבֵּית חוֹלִים? שָׁאֲלָה שִׂמְלַת

הַחַמָּנִיּוֹת הַהֶרְיוֹנִית הַקֵּיצִית, לַבְּרָדוֹר

שָׁחֹר, תִּינֹקֶת בּוֹכָה דֹּם

שְׁתִיקָה עַכְשָׁו

קוֹפְצִים לֹא רוֹצָה לֹא רוֹצָה הִיא

פּוֹעָה, לוֹפֶתֶת

אוֹתָהּ מִתַּחַת לְבָתֵּי הַשֶּׁחִי כְּמוֹ

קַבַּיִם קָנָדִיִּים מַקְפִּיצָה אוֹתָהּ עֲשָׂרָה

סֶנְטִימֶטְרִים רַק עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים מַפְרִידִים בֵּין

מִטַּת הַיְּחִידָה שֶׁלִּי לָרִצְפָּה, אִמָּא!!!! הַשִּׁלְיָה

מַאֲדִימָה וְאַחַר כָּךְ מַכְחִילָה, חֲדַר מִיּוּן סֶדֶק

בַּקַּרְסֹל הַיְּמָנִי פּוֹסֵק הָרוֹפֵא הַתּוֹרָן, אָחוֹת לִי

רָזָה בַּת אַרְבַּע, גַּן, גַּן, גַּן גּוּרִים, נוֹסְעִים לְגַן

הַקּוֹפִים בְּרָמַת גַּן, מְקַפֶּצֶת לִפְנֵי

שְׁנֵי זָרִים שֶׁמְּדַדִּים בִּצְעָדִים

קְלוֹצִיִּים זֵהִים, רוּחַ קְלִילָה, יְלָדִים, נַדְנֵדוֹת וּמַגְלֵשׁוֹת

וּכְבָר צִוְחוֹת הַסִּירֶנָה הַמֻּכָּרוֹת

נָפְלָה מֵהַנַּדְנֵדָה דָּם, שֵׁן

קִדְמִית סְדוּקָה, אִמָּא זֹאת לֹא

אַשְׁמָתִי, נָכוֹן? מֹתֶק,

אִמָּא מְלַטֶּפֶת אֶת הַפּוֹנִי

הַמְּבֻלְבָּל שֶׁלִּי, נָכוֹן שֶׁאַתְּ

אוֹהֶבֶת אֶת

אֲחוֹתֵךְ

הַקְּטַנָּה?

---

לִילִית

מאת

רונית ליברמנש ורדי

וּבַחֹרֶף הַהוּא הָיִיתִי לִילִית קְטַנָּה

צַיְתָנִית שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וּמְרֻקֶּנֶת מֵעַצְמָהּ

מְלֵאָה בְּנִשְׁמָתֵךְ הַיְּתֵרָה

לִילִית לֵילִית מִתְחַנֶּנֶת לִלְטִיפָה רַכָּה עַל פְּלוּמָתָהּ

חֲלַקְלַקָּה, אֲבָל רַק לְמַגָּע

וְאַתָּה הוֹסַפְתָּ לְבַעֵר קִנִּים נִסְתָּרִים, מְאַיְּמִים,

שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת

מַעֲמִיק פְּעָרִים

וְלִילִית עוֹצֶמֶת עֵינַיִם סוּמוֹת

מִצְטַנֶּפֶת עָמֹק יוֹתֵר בַּחֲלַקְלַקּוּתָהּ

מְרַפְרֶפֶת

נִשְׁאֶרֶת

תְּקוּעָה

לֹא מְסֻגֶּלֶת לָעוּף

מֵהָאֵין־קֵן.

---

מזל טוב

מאת

רונית ליברמנש ורדי

אָחוֹת לִי קְטַנָּה, כַּלָּה נִגְרֶרֶת/

כְּפוּפָה מוּבֶלֶת לְחֻפָּתָהּ חֲנוּטָה/

בְּשִׂמְלָתָהּ הָאֲרֻכָּה כְּלוּאָה בִּלְפִיתַת/

תְּאוֹמוֹת זֵהוֹת בְּשִׂמְלָה כְּחֻלָּה, תְּפוּחָה. אִמָּהּ/

הַסְּמוּקָה מִדַּי חֲמוֹתָהּ הַקּוֹלָנִית /

מִדַּי. שַׂק הָאִגְרוּף שֶׁל יַלְדוּתִי נִמְסַר/

עַכְשָׁו לְאִישׁ/

זָר.

---

פלוני אלמוני

מאת

רונית ליברמנש ורדי

פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי מֵת

פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי בָּלַע אַרְסֶן מִלּוּלִי, נִשְׁנַק וּמֵת.

פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי בָּלַע אֶת הָאַרְסֶן הַמִּלּוּלִי שֶׁלִּי.

מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי אֶת פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי.

הִתְקַנְתִּי לְפַרְנָסָתִי אֶת מִלּוֹתָיו, שֶׁהִדִּיפוּ צַחֲנָה שֶׁל יָמְרָה.

“נוּ, אֵיךְ הַיַּהֲלוֹמִים הַמְּלֻטָּשִׁים שֶׁלִּי?” שָׁאַל פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי

בְּשִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן הַסִּדְרָתִית הַחֲמִישִׁית, וַאֲנִי שָׁתַקְתִּי.

פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי לֹא הִרְפָּה, רַק תָּבַע תְּשׁוּבָה.

לְשַׁתֵּק אֶת עִנְבַּל הַחֵךְ הַזָּחוּחַ הַזֶּה –

פְּלוֹנִי־אַלְמוֹנִי מֵת בְּמַפְתִּיעַ

מִמְּנַת־יֶתֶר שֶׁל אַרְסֶן־אַרְסֶנֵיקוֹן מִלּוּלִי;

שֶׁסִּימָנוֹ הַבֵּינְלְאֻמִּי,

כָּךְ מַבְהִיר הַמִּלּוֹן, As וְהַמַּסָּה הָאָטוֹמִית שֶׁלּוֹ 74.92.

---

קורות־חיים

מאת

רונית ליברמנש ורדי

טוֹב אָז מָה אַתְּ עוֹשָׂה,

מָה אַתְּ עוֹשָׂה חוּץ מִבְּהִיָּה,

קְרִיאָה־כְּתִיבָה־שְׂחִיָּה.

מָה אַתְּ עוֹשָׂה לַפַּרְנָסָה?

שָׁאֲלָה בְּתַקִּיפוּת הָרַכְלָנִית הַזְּקֵנָה

בַּבְּרֵכָה. אָז הִתַּזְתִּי לְעֶבְרָהּ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת

בֵּין הַהַחְמָצוֹת:

כָּתַבְתִּי עָרַכְתִּי שִׁכְתַּבְתִּי, וְגָרַסְתִּי אֶת עַצְמִי לְגֵרָה,

מַדְרִיכַת סְפּוֹרְט, דַּיֶּלֶת, דֻּגְמָנִית מַחְלִיפָה,

עֵט לְהַשְׂכִּיר לְכָל הַמַּרְבֶּה בַּמְּחִיר.

כַּתָּבוֹת פִּרְסוּמִיּוֹת, מַעֲרַכְתִּיּוֹת

וְחוּצְמִזֶּה אָסַפְתִּי כַּמָּה תְּעוּדוֹת

וְעַכְשָׁו אֲנִי מְרַצָּה אֶת שְׁאֵרִית גְּזַר־הַדִּין

וּבוֹהָה בַּחַיִּים.

---

אנקאונטר 2020

מאת

רונית ליברמנש ורדי

לזכר אבי, יעקב ליברמנש. באחד מן העולמות האפשריים, אתה עשוי לראות ולהבין שההנצחה, פנים רבות לה.

בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים יִתְאַחֲדוּ שְׂרִידֵי הַדִּי.אֶן.אֵיי שֶׁל פֶּסְיָה, גּוּטְמַן, דּוֹרְקָ’ה וְשִׁבְעַת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם עִם קְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ שֶׁל תָּמִי ג’וֹנְס, מֶלְצָרִית מִקֶּנְזַס אוֹ מִבַּאפֶלוֹ. כָּל אֶזְרָח אָמֶרִיקָנִי יוּכַל לְהַטְבִּיעַ אֶת חוֹתָמוֹ הַגֶּנֶטִי בַּמַּסָּע אֶל הַנֶּצַח בִּמְחִיר שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, 49 דּוֹלָר. אֶפְרָם שֶׁל יְהוּדִים פּוֹלָנִים יִתְרַכֵּב עִם הָאֵפֶר שֶׁל טִימוֹתִי לִירִי, מְשׁוֹרֵר הַהֲזָיוֹת שֶׁמֵּת מִסַּרְטָן בְּגִיל 67. פְּרוּדוֹת הַשֵּׂעָר הֶחָרוּךְ שֶׁל כֻּלָּם, שְׂעַר־מַדִּים מְיֻבָּשׁ לְלֹא הֶבְדֵּל מִינְגֶזַע, דִּי.אֶן. אֵיי נְטוּל רֵיחַ, הָאַל־דֶּאוֹדוֹרַנְט שֶׁל הַנֶּצַח, יְשֻׁגְּרוּ בְּטִיל מֻנְחֶה לְחוּצָנִים אִינְטֶלִיגֶנְטִיִּים, הַשּׁוֹכְנִים מִן הַסְּתָם בִּקְצֵה מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַסּוֹלָרִית.

הָאֵרוּעַ יְשֻׁדַּר בְּתִמְסֹרֶת לַוְיָנִית בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. מִילְיַארְדֵי גּוֹלְשֵׁי הָאִינְטֶרְנֶט יִצְּרוּ פְּקָקֵי תְּנוּעָה אֵינְסוֹפִיִּים, זִקּוּקֵי דִּי־נוּר יְזֻקְּקוּ, זַמָּרִים יְזַמְּרוּ וְגַ’אנְגְלֶרִים יַפְלִיאוּ לְלַהֲטֵט בָּאֵרוּעַ שֶׁיָּפִיק הַבַּמַּאי סְטִיבֶן סְפִּילְבֶּרְג. כָּךְ יַחְגְּגוּ אֶת הַשָּׁקַת טִיל הַשֵּׂעָר הָאָמֶרִיקָנִי הָרִאשׁוֹן אֶל מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁיַּעֲלֶה לַיַּזָּמִים בֵּין חֲמִשָּׁה לַעֲשָׂרָה מִילְיוֹן דּוֹלָר. כַּמּוּת הַשֵּׂעָר הַמֻּתֶּרֶת לְגֻלְגֹּלֶת נִמְדְּדָה בִּקְפִידָה: שֵׁשׁ עַד עֶשֶׂר דֻּגְמִיּוֹת שְׂעַר אָדָם אוֹ תְּמוּנַת פּוֹרְטְרֶט שֶׁתְּעֻבַּד דִּיגִיטָלִית אוֹ מֶסֶר דִּיגִיטָלִי.

שְׂרִידֵי הַשֵּׂעָר שֶׁל גּוּטְמַן וּפֶּסְיָה’לֶה אִשְׁתּוֹ, סָבִי וְסָבָתִי, שֶׁנִּהֲלוּ סוֹכְנוּת בִּטּוּחַ מְשַׂגְשֶׂגֶת וְגִדְּלוּ שְׁמוֹנָה בָּנוֹת וּבָנִים שֶׁאֶת שְׁמוֹתֵיהֶם אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת לַמְרוֹת שֶׁהֵם הָיוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת שֶׁלִּי, הִתְרַכְּבוּ מִזְּמַן עִם הֶחֳמָרִים הַגֶּנֶטִיִּים בְּקֶבֶר הָאַחִים בְּמַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה אוֹשְוִיץ. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים שָׁמַעְתִּי אֶת בְּנָם הַיָּחִיד שֶׁשָּׂרַד, שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה אַבָּא שֶׁלִּי, מוֹנֶה אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם. וַעֲדַיִן אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת. שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל גּוּטְמַן, פֶּסְיָה וְשִׁבְעַת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם שְׁמוּרִים עַד כְּלוֹת הַסְּלִילִים בְּמוּזֵאוֹן הַשּׁוֹאָה בְּווֹשִׁינְגְּטוֹן. עִיר יָפָה, ווֹשִׁינְגְּטוֹן. הַרְבֵּה מוּזֵאוֹנִים; מוּזֵאוֹן הַטֶּבַע וְהָאָדָם, הסמיתסוניאנס.

מְדִידָה כַּמּוּתָנִית, שֶׁהֲרֵי שִׁיטוֹת מֶחְקָר אֵיכוּתָנִיּוֹת אֵינָן בָּאוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, מַעֲלָה יִתְרוֹן בָּרוּר לְמוּזֵאוֹן הַשּׁוֹאָה: מֵאָה אֶלֶף שָׁעוֹת שֶׁל עֵדֻיּוֹת נִצּוֹלִים מֻקְלָטוֹת עַל גַּבֵּי 200 אֶלֶף קַלָּטוֹת. כְּדֵי לִצְפּוֹת בְּכָל הַחֹמֶר, נִדְרָשׁ הַצּוֹפֶה לְפַנּוֹת מִזְּמַנּוֹ הַיָּקָר 13 שָׁנִים.וֵה עֵרֶךְ מְדֻיָּק לִ־13 שְׁנוֹת בַּר־מִצְוָה שֶׁל יֶלֶד יְהוּדִי כָּשֵׁר אוֹ מֻסְלְמִי חָמֵץ שֶׁגֻּדַּל לְמִצְווֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּתְנַאי שֶׁמִּישֶׁהוּ לֹא יִקְטַע בְּאֹפֶן חוֹדְרָנִי אֶת תַּהֲלִיךְ הַגְּדִילָה שֶׁלּוֹ, כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה לִפְעָמִים.

סְטִיבֶן סְפִּילְבֶּרְג, הוֹגֵה פְּרוֹיֶקְט הַהַנְצָחָה, אָסַף 50 אֶלֶף עֵדֻיּוֹת אוֹתֶנְטִיּוֹת שֶׁל נִצּוֹלִים. עַל הַפְּרוֹיֶקְט עָמְלוּ 3,500 מְרַאְיְנִים וּמְרַאְיְנוֹת, אֶלֶף צַלָּמֵי וִידֵאוֹ, אַרְבַּעַת אֲלָפִים עוֹבְדִים מִתְנַדְּבִים וְאַלְפַּיִם מַנְהִיגֵי קְהִלּוֹת יְהוּדִיּוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, שֶׁסִּיְּעוּ לִיצִירַת קְשָׁרִים עִם הַנִּצּוֹלִים.

גַּם הַקַּלֶּטֶת הָעֲרוּכָה שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי נִמְצֵאת שָׁם. מוֹנוֹלוֹג שֶׁל תֵּשַׁע שְׁעוֹת פִילְם. אַבָּא שֶׁלִּי נִמְלַט מֵעִירוֹ, זַבִיֶּרְצֶ’ה, Zawiercie בְּגִיל 16. שָׁלוֹשׁ שָׁנִים הִסְתּוֹבֵב בְּאֵירוֹפָּה הַכְּבוּשָׁה, גּוֹנֵב גְּבוּלוֹת, בְּדַרְכּוֹ לְפָּלֶשְׂתִּינָה־א"י. טִיל הֶחָלָל אֶנְקָאוּנְטֶר 2020 יְשַׁיֵּט בָּאַטְמוֹסְפֶרָה שְׁנָתַיִם, יַגִּיעַ לַכּוֹכָב יוּפִּיטֶר וּבְעֶזְרַת כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה שֶׁל הַכּוֹכָב יָנוּעַ לִקְצֵה גְּבוּל מַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ. מַדְעָנִים אוֹמְדִים אֶת מֶשֶׁךְ הַמַּסָּע בַּחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים. מִילְיוֹן וָחֵצִי אָמֶרִיקָנִים יִשְׁתַּתְּפוּ בַּנִּסּוּי הָרִאשׁוֹן. אַבָּא שֶׁלִּי שָׁתַק לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, לַמְרוֹת שֶׁנִּסִּיתִי לְדוֹבֵב אוֹתוֹ כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי.

“שְׁתִיקַת הַכְּבָשִׂים, כַּצֹּאן לַטֶּבַח, לָמָּה אֵין לִי דּוֹדִים וְדוֹדוֹת, לָמָּה אַתָּה לֹא מְדַבֵּר אִתִּי”.

הוּא מִצִּדּוֹ הִמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק וּלְעַלְעֵל בְּאַלְבּוֹמֵי הַתְּמוּנוֹת בְּצֶבַע בֶּז‘, מַדְבִּיק בִּזְהִירוּת תְּמוּנוֹת מַצְהִיבוֹת שֶׁל דּוֹדִים וְאוּדִים, מַרְטִיב אֶת אֲגוּדָלוֹ בְּרֹק וּמְדַפְדֵּף לָעַמּוּד הַבָּא. עֲשֵׁנִים. זֶה הָיָה שֵׁם הַחִבָּה שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר בְּשִׁעוּרֵי חֶבְרָה. פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה נָסַעְתִּי אִתּוֹ לְקִבּוּץ רָמַת הַכּוֹבֵשׁ, לְבַקֵּר אֶת בְּרַיְנְדְל וְנוֹיְמַן. נוֹיְמַן, שֶׁנִּהֵל אֶת הַדְּפוּס בַּקִּבּוּץ, הוֹשִׁיב אוֹתָנוּ בַּמִּרְפֶּסֶת, מוֹשִׁיט לִי בְּגַאֲוָה אֶת עֲלוֹן הַמֶּשֶׁק וְחַדְשׁוֹת הַלּוּל וּלְקִנּוּחַ כֶּרֶךְ עַתִּיק שֶׁל דָּבָר לִילָדִים. אַחַר כָּךְ שָׁלַף מִכּוֹנָנִית הַסְּפָרִים אֶת אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת הַבֶּז’ שֶׁלּוֹ, שָׁפַת תֵּה חַם בְּכוֹסוֹת זְכוּכִית עִם יָדִיּוֹת מַתֶּכֶת וְהַטֶּקֶס הֵחֵל.

שְׁלָשְׁתָּם רָכְנוּ בְּלוֹרִית שֵׂיבָה אֶל קָרַחַת, מְמַלְמְלִים פּוֹלָנִית מְהִירָה, מַשְׁוִים תְּמוּנוֹת שֶׁל מֵתִים זָרִים. אוֹתִי שָׁלְחוּ לַבְּרֵכָה הַמְּאֻלְתֶּרֶת, מַאֲגַר הַהַשְׁקָיָה שֶׁל הַקִּבּוּץ וְאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת לִצְרָעוֹת, שֶׁגֵּרְשׁוּ אוֹתִי בַּחֲזָרָה לַחֶדֶר הַקָּטָן וְלַשְּׁלָשָׁה שֶׁנּוֹתְרָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ הַתְּנוּחָה. הַטֶּקֶס הַזֶּה נֶעֱרַךְ כָּל שָׁנָה, פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה. בְּשַׁבָּתוֹת, כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי עָבְדָה בְּתוֹרָנֻיּוֹת בְּבֵית הַחוֹלִים, נָסַעְנוּ לְבַת הַדּוֹדָה שֶׁלּוֹ בְּיַד אֵלִיָּהוּ. שֵׁיְבֶע, הַבַּת דּוֹדָה, הָיְתָה מוֹרִידָה לְמַעֲנִי מֵהַסִּפְרִיָּה כְּרָכִים שֶׁל שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְנַגֶּבֶת בִּקְפִידָה אֶת הָאָבָק מֵאַלְבּוֹם הַבֶּז' שֶׁלָּהּ, וְהָרִיטוּאָל הֵחֵל.

אַבָּא שֶׁלִּי טוֹעֵן בְּעִקְּשׁוּת שֶׁהַשַּׁבָּתוֹת שֶׁלָּנוּ הֻקְדְּשׁוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְבִקּוּרִים חִנּוּכִיִּים בְּגָלֶרְיוֹת בִּרְחוֹב גּוֹרְדּוֹן בְּתֵל אָבִיב. אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת אַלְבּוֹמִים. אַלְבּוֹמִים וּשְׁתִיקוֹת וְנֵרוֹת נְשָׁמָה, צִפִּיָּה שֶׁלֹּא הִתְגַּשְּׁמָה לִקְצָת נַחַת מֵהַיַּלְדָּה וּכְשֶׁבָּגַרְתִּי, לָמָּה שֶׁלֹּא תִּהְיִי פְּקִידָה בָּעִירִיָּה אוֹ אוּלַי מוֹרָה.

כָּךְ דִּשְׁדַּשְׁנוּ שָׁנִים בִּשְׁתִיקָה מְעִיקָה. בְּלֵילוֹת הַקַּיִץ נָהַג לָשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת הַפְּתוּחָה, עִם כּוֹס הַתֵּה הַנִּצְחִית שֶׁלּוֹ. הַתַּחְקִירָנִית הַמְּקוֹמִית שֶׁל סְפִּילְבֶּרְג נָחֲתָה עָלָיו בְּהַפְתָּעָה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים, בְּדִיּוּק שָׁנָה לְאַחַר נִתּוּחַ הַמַּעֲקָפִים הַמֻּצְלָח שֶׁבֻּצַּע בּוֹ. “אֲנִי, יַעֲקֹב לִיבֶּרְמֶנְשׁ, יְלִיד הָעִיר זְבִיֶּרְצֶ’ה”… הֵחֵל לִמְנוֹת בְּקוֹל מוֹנוֹטוֹנִי אֶת שְׁמוֹת אֶחָיו וְאַחֲיוֹתָיו, מִבְּלִי לְהַחְסִיר אַף פְּרָט: בֵּית הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי, הַגִּימְנַסְיָה, תְּנוּעַת הַנֹּעַר הַצִּיּוֹנִית, אֵיךְ בִּלָּה אֶת חֻפְשׁוֹתָיו בֶּהָרִים, מֶה עָשָׂה כְּשֶׁפָּרְצָה הַמִּלְחָמָה, כֵּיצַד הֶחְלִיטוּ הוּא וַחֲבֵרָיו לַתְּנוּעָה לְהִתְנַגֵּד לַכִּבּוּשׁ הַגֶּרְמָנִי וּלְהִמָּלֵט.

תֵּשַׁע שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, לֹא עֲרוּכוֹת. מֵידָע אָגוּר לִפְרָטֵי פְּרָטִים, שֶׁמֻּיַּן וְהָעֳבַר דִּיגִיטָלִית לְמוּזֵאוֹן הַשּׁוֹאָה בְּווֹשִׁינְגְּטוֹן. קַפְּסוּלַת מֵידָע שֶׁתֵּאָגֵר וְתִשָּׁמֵר. וְרַק טְבִיעוֹת הַדִּי.אֶן.אֵיי שֶׁל הָאִישׁ הַשַּׂרְדָן, הָעִקֵּשׁ הַזֶּה, כְּכָל הַנִּרְאֶה לֹא יִשָּׁלְחוּ לְאֶנְקָאוּנְטֶר 2020, מִפְּנֵי שֶׁהוּא לֹא מַאֲמִין בַּשְּׁטֻיּוֹת שֶׁאֲנִי מַדְפִּיסָה לְמַעֲנוֹ מֵהָאִינְטֶרְנֶט־שְמִינְטֶרְנֶט שֶׁלִּי.