(שני מכתבים)
א.
בהתאספם לועידה השנתית הרביעית, ביום 16 ליוני 1901 בפילאדלפיה – בעד עתון-המפלגה החדש, שנוסד אז.
את בּקשת אגודת-הציונים באמריקה, לכתוב בשביל העתון החדש של תנועתנו, נכון אני למלא ברצון רב ובמדה, שיש לי מה להגיד לחברינו.
היום כבר נפוצה, ואפשר לאמר נתאשרה התנועה הציונית בכל העולם. הכל הכירו כבר את מהותה בתור הפתרון היחידי לשאלת-היהודים. בתוך העמים הנוצרים אין כמעט חלוקי-דעות בדבר זה, מכיון שעלה בידנו להוכיח, כי התישבות היהודים בארץ-ישראל לא תתנגד לרגשותיהם הדתיים של אחרים. המקומות הקדושים לנוצרים ישאר בקדושתם (res sacra) לעולם. ולפיכך מובן הוא לגמרי, כי עוררה שיבת היהודים חבה דוקא בחוגי הנוצרים היותר מאמינים, ובמקומות אחדים עוררה גם התלהבות. צריכים לקרֹא את עתוני הכנסיה ולשמוע חוות-דעתם של כהניה, בכדי להוכח מזה.
מספר הנספחים אלינו מתוך אותם החוגים, שהיו רחוקים וזרים לנו עד הקונגרס הציוני שבלונדון, הולך ורב באֹפן מוצלח.
חבל, שאי-אפשר להגיד זאת בנוגע לאמריקה. אמריקה, עם מספר יושביה היהודים, הגדול יותר לרגל הגרת יהודים נואשים ההולכת וגדולה מיום ליום, לא פרעה בכל זאת את חובה, להשתתף במדה מתאימה בתנועה הציונית. נחוץ שישתנה המצב הזה. חברים, אחים, התעודדו! זקוקים אנו לעזרתכם, לא רק להתלהבותכם, העולה ומתלקחת באספות-המונים ועוברת כעשן כלה. יסדו אגודות מקומיות, סניפים מסניפים שונים, יחד עם חברות לאנשים גם חברות לנשים ועלמות, חברות להתעמלות ולזמרה, יחד עם בתי-תפלה וחברות לעניני-כלכלה. גם קבוצות להתרועעות, והכל לשם ציון. כל פרט ופרט שבחיי הצבור היהודי יש להכניס תחת הדגל הלאומי. הציוּן “מגן דוד” צריך להזהיר שוב כסִמן של אחדות לכל שבטי ישראל. אבל כל זה אינו ענין לשחוק ולשעשועים, אלא יש לו יסוד רציני מאד, מעשי מאד. איך אפשר לבֹא לבאי-כחכם לבא במשא-ובמתן עם הממשלות, אם אינם יכולים להראות על העם המאוחד כבר היום בארצות גלותו תחת דגל ציון? לא די בזה שאתם מאספים אספות נלהבות;נחוץ גם כן שיצאו מן האספות חברים מאורגנים לאגודת-ציון הגדולה, המקיפה את כדור הארץ. ואז תמהר ותתהדר גם עבודת הועד המרכזי שלכם ותגיע בעזרת האלהים אל המטרה.
בבֹא השעה הקדושה והמקֻוה, שבה תשמעו קול קורא אליכם, אז עליכם להיות נכונים לעתידותיו המשותפות של עמנו. הסתדרו! אגודת-הציונים באמריקה היתה יכולה להיות גדולה פי עשר או עשרים מאשר היא היום, אלמלא נספחו אליה כל חברינו לדעה אשר בארצות-הברית. לא די הוא, להיות ציוני בלב ולהודות תוך כדי שיחות פרטיות, מה שמוצאים כל הנוצרים בעלי דעה ישרה: כי זה הוא ענין יפה, ישר ורם, הודו על זאת בגלוי, הספחו בגלוי ותנו ידכם לאגודת-ציון. זאת היא תקות אחיכם מכם. ואם זאת תעשו, אז תוכלו גם אתם לקוות למעשי מנהליכם.
ב.
למר משה קליין, בעד הקבץ, שנערך לרגל הועידה הנ"ל
אדון מאד נכבד!
למן היום, שמשתתף אני בתנועה הציונית, היו לנו, יחד עם צמיחת מספר חברינו לדעה במדה נראה, גם כמה תוצאות לעינים.
כשתהיה פעולתי נגמרה באחד הימים, וכשיראו מה שנסיתי לעשות בעד העם היהודי, אז אולי ידינני שופט ישר לכף זכות, על שהחרשתי פעמים הרבה מתוך בטול עצמיותי. יכול הייתי לפטור את עצמי מאיזו תלונה ולסתום פיו של איזה מתנגד, אלמלי נפתה לבי להודיע דברים שלא בעתם.
יתן לי האלהים עֹז וכֹח להחזיק מעמד, עד שאפשר יהיה להראות את התוצאות – לא למעני, אלא למען הענין.
כשנשיג את מטרתנו, מאמין אני בזה באמונה שלמה, אז בכל אֹפן יספחו אלינו כל היהודים.
על המשתה, שנערך לכבוד הועידה השנתית השלישית של אגודת הציונים באוסטריה, ביום 28 ליוני 1903 בווינא.
רוצה אני לצאת מגדרי בבחינת שומע ולהגיד מה שראיתי היום. ראיתי קֹדם כל, כי יש לנו כבר המסגרת, שעוד נחוץ לתת לה תֹכן הולך ורב מיום ליום. הרעיון הציוני, ההולך ומנצח בכל העולם, שיש לו הסתדרויות חזקות בכל הארצות שהיהודים יושבים בהן, יכול היה להצליח באוסטריה הרבה יותר מאשר הצליח בפועל. אין אנו חסרים כחות דברניים, והסתדרותנו מסתעפת לסעיפים הרבה, שנחוץ רק לחזקם.
בהצעות שהוצעו בענין כבוש הקהלות מצאתי רעיונות מצוינים. אותם צריכים להכניס לתוך חיי הקהלה, וסוף הנצחון לבא. כשאני לעצמי, בטוח אני, שיפעלו לטובה על יהודי אוסטריה. אם תעמדו לפני הקהלות, הרחוקות מאתנו במקום, עם הפרוגרמה המצוינה, שיש לכם בשביל הקהלות, אז מחויב כל מי שדעתו אינה לקויה להִוָכח, כי מביאים אתם לו דבר-מה. נוכחתי מעמק לבי, כי כל מה שהוא כך נבון, כך אמתי בסעיפים האלה, אי אפשר שלא יעשה פרי, ואני מבקש מכם לשכלל את הרעיונות האלה בוכוח של מחר באֹפן מועיל. שום קהלה אינה קטנה בעינינו, ורוצים אנו להלחם בעזרת הקהלות הקטנות עם מפלגותיהן של הגדולות.
ערכנו איננו גדול לפי מספרנו, אלא לפי הכח הפועל אשר בקרבנו. עלינו לעורר בלי הרף את יהודי אוסטריה מתרדמתם.
את הדבר, שנגדו אנו נלחמים, מצירת באֹפן היותר ברור מלחמת ציוני ווינא נגד הקהלה.
דרכנו הנוחה, שבה אנו מביאים את כל הנעשה בקהלה הזאת ובכל הדומים אליה לוכוח גלוי, ושלטוננו המתון על כל המסקנות, היוצאות מזה, עתידים להביא לנו תוצאות כבירות.
במוצ“ש, 19 למרץ 1904, עשו ציוני ווינא משתה לכבוד חברם ד”ר ברנהרד.הרצל נשא נאום, שבו ספר בשבחו של החבר הנפרד, אשר בכל התרגשותו ותקיפותו חוץ היה תמיד נאמן אל משמעת המפלגה.
…זה היה לבני הדור הצעיר הנאספים פה, מופת נאה בעת המשבר, אשר בודאי נתגבר עליו במהרה. עמידת האדם ברשות עצמו, בכל היותה רבת-ערך, צריכה להכנע תמיד תחת רצון הכלל שבאיזו תנועה. בעל השקפות כך חפשיות, הוגה דעות כך ברורות כהד“ר נורדו היה תמיד למופת לכלנו. רק אז יש לקוות לתוצאות מאיזו תנועה, אם התברר למדי הדבר, שרוצים בו, ואם מוציאים אותו לפעולה. כבודה של תנועתנו כלפי חוץ הושג לא רק על ידי חזוקה וחריצותה, כי אם ביתר עֹז על ידי האחדות. על נשפי-חגיגה – שהוא, הנואם, לא הבליג על רוחו בעת האחרונה להשתתף בהם, מפני שהמאורעות האחרונים העציבו והמרו אותו – מרבים להשתמש בדברי אטינגהוזן הגוסס שבמחזה “טֶל”: רוצים אנו להיות אחים בני עם אחד!” המעשה היוצא מן המחשבה הזאת הוא היסוד לכל הצלחה, היא האחדות, שאין מטרתה להניע שום איש מחוות את דעת עצמו, אלא נותנת לכל אחד את הזכות לבקרת חפשית וחוקית. על הנואם התאוננו פעמים הרבה, כי כיושב-ראש בקונגרסים הוא מתנהג עם האופוזיציה בנחת יותר מדי ונותן לה חרות יותר מכפי הרגיל. כן היה תמיד וכן יהיה תמיד, כל זמן שתהיה האופוזיציה עִנְיָנִית ולא תהרוס ותחריב את ההסתדרות הקימת. אופוזיציה ענינית היא בריאה ומְחַיָּה. כי בתנועתנו אין אֵלים ואין בני-אלים, כי אם כלנו בני אדם אנחנו, העלולים למעשי-סכלות ולשגיאות, וטוב הוא, אם יש אנדים המעירים אותנו על מעשי-הסכלות והשגיאות. אבל אופוזיציה אפשרית היא רק כל זמן שהיא נמצאה בגבולות הסתדרותנו. אין אנו רשאים לתת אותה להרוס את הסתדרותנו, שנוצרה ביגיעה כך רבה. כבר קשה היה לאחד את הסניפים בארצות הבודדות, ומה קשה היה לחבר יחדו את המזרח עם המערב, אירופא עם אמריקה! איפֹה היא בינתה של האופוזיציה, המסכּנת את פרי עבודתנו של שנים הרבה? אופוזיציה כזו נעשתה בעת האחרונה אצלנו, דוקא ביד ראשי-הצבא אשר לתנועתנו. כנגד המאורעות המעציבים והמעליבים של העת האחרונה, כנגד ססמאות מובנות למחצה, נחוץ לברר את נקודת-המבט החוקית. האופוזיציה בירחים האלה נהיתה בקשר עם הצעת אפריקה המזרחית, שהיא תוצאה גדולה, מפני שהראתה באֹפן ברור על פי תעודות ובאֹפן מתאים עם הפוליטיקה העולמית, כי איננו עוד רק חברות ואגודות, אלא באי-כחו של העם היהודי. ודוקא התוצאה הזאת לטובת בעם היהודי, שהשגנו כבאי-כחה של הציונות – דוקא התוצאה הזאת נפגשה עם התנגדות עצומה בקרב מערכותינו. נחוץ אפוא לברר, כי דוקא האדונים המתנגדים האלה ידעו בדיוק, כי דוקא התוצאה הזאת שהשגנו דוקא באנגליה, הממלכה היותר אדירה בארץ, לא הפנתה את לבנו מן הפרוגרמה ומן המטרות אשר הצבנו לנו. בשום זמן לא עבדנו כך הרבה בעד ארץ-ישראל כאשר בעת הזאת. מאורעות השבועות האחרונים, והטוֹן שהכניסו לתוך תנועתנו, פועלים באפן מעיק. רק עבודתם של פועלים בעלי-משמעת, כהד"ר ברנהרד, מניחה לעומת אלה את דעתנו, ויש לקוות, כי הוא ישוב במהרה, בכדי לעבוד ולהתקומם נגד הועד-הפועל, אבל באופוזיציה בריאה.
מוציאי העתון הזה1) לקחו לעצמם עבודה יפה וגדולה, עליזה וקשה;רוצים להכניס בלבותיהם של צעירינו – תקותנו, תלמידי בתי הספר התיכונים, את האידיאל הציוני.
אין מפעל נהדר יותר מהכשרת העם היהודי בעד גורלו בעתיד. התלמידים של היום יהיו לפועלים ולאומנים וימלאו את מקומנו אנחנו, העוסקים היום בעבודה הציונית.
לזאת קראתי פעם בשם אידיאל שאין לו סוף. ובאמת חושב אני, כי הציונות לא תחדל מהיות אידיאל, גם לאחר שנשיג את ארצנו, ארץ-ישראל. כי בציונות, כפי שאני מבין אותה, יש לא רק השאיפה לרכוש כברת-ארץ בטוחה במשפט בעד עמנו האמלל, כי אם גם השאיפה להשתלמות מוסרית ורוחנית.
מי שמורה אפוא את הדרך הזאת לנפשות הצעירות, הוא עושה, לדעתי, דבר טוב. השאיפות האלה קרובות ככה אל לבי גם משום זה, שיש לי בן וטרטיאני הוא. חבר הוא לכם, הקוראים החביבים של העתון הזה! וכשם שרוצה אני לגדלו ולחנכו לאדם ישר וליהודי טוב, כך אני מברך את אבותיכם, שיזכו גם הם לראותכם בכך. אזרו חיל, צעירים, זקוקים אנו לכם. הרימו לא רק את הרוח, כי אם גם את השרירים. חזקו ואמצו! ולמודכם יהיה בשקיקה, בהתלהבות. זקוקים נהיה לכחכם, לידיעותיכם. “יהודונים” (Judenjungen) נשמע עד עתה כקריאה של בוז. סרסו המלה הזאת והיתה לכם לשם של גאון: “יהודים צעירים” (Junge Juden)!
טרטיאנים אתם היום. כבר ידעתם מה שהיו בצבא הרומאים הטריאריים2). Venit res ad triarios! (הגיעה שעתם של הטריאריים!) עליכם להיות הטריאריים שלנו, ולפיכך “תקותנו” אתם.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.