הַנַּחַל עַצְמוֹ כְּבָר לֹא זָכַר שֶׁהוּא נַחַל וָתִיק וּמְכֻבָּד בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן,

מִקְרֶה אָופְיָינִי שֶׁל הִסְתַּיְּידוּת הָאֲפִיקִים.

רַק הַגֶּשֶׁם הַכָּבֵד יָכוֹל לְהַגְשִימוֹ

וְגֶשֶׁם אַיִן.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים הוּא הֶעֱלָה יֹבֶשׁ

וּמָתַי הָיְתָה הַפְּגִישָׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ עִם הַיָּם.

הָאֲבָנִים הָיוּ הָרִאשׁוֹנוֹת לְהִוָּאֵשׁ וּלְהִתְיַבֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

בְּתוֹךְ הָאַכְזָב הַקָּשֶׁה הֵן קִבְּלוּ מַכַּת חֹם

וְשָׁכְחוּ אֶת הַיָּמִים הַיְּשָׁנִים וְהָרְטוּבִים.

הַאִם בִּכְלָל עוֹד נוֹתַר בּוֹ כּוֹחַ זְרִימָה

וְהַמֻּמְחִים לִידִיעַת הָאָרֶץ תָּהוּ הַאִם הוּא רִמָּה

גַּם אוֹתָם וְאוּלַי יֵשׁ אֲפִלּוּ צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּפָּה.

אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַה שֶׁלּוֹמְדִים עָלָיו,

מַה שֶׁמְּעִידִים עָלָיו זִקְנֵי צְפַת.

הַשָּׁנָה הוּא הוֹכִיחַ לְכֻלָּם"

הוּא זָקוּק רַק לְחֹרֶף טוֹב אֶחָד

כְּדֵי לִזְרֹם,

שָׁנָה אַחַת גְּשׁוּמָה מִסְפִּיקָה לְהַגְשָׁמָה עַצְמִית

וְהוּא שׁוּב עַל הַמַּפָּה.

וּבְלַיְלָה אֲנִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

אֶת הָאֲבָנִים הַגְּדוֹלוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת בַּמּוֹרָד

וּמְגַלּוֹת שֶׁכָּל הַחַיִּים לִפְנֵיהֶן.

(לפי הזמנה של פול וינטר לקראת הופעה בישראל)

אֵיךְ מוֹצְאוֹת צִפּוֹרִים אֶת דַּרְכָּן

מִשָּׂם לְכָאן

וּמִכָּאן

לְשָׁם

מִסּוֹף צָפוֹן עַד קְצֵה דָּרוֹם –

הַכֹּל נִרְשָׁם

בְּזִכְרוֹנָן.

הַנַּחְלִיאֵלִי חוֹזֵר בְּדִיּוּק לְאוֹתָהּ חָצֵר,

בֵּין שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת עַל הָאָרֶץ עוֹבֶרֶת נְקֻדָּה אַחַת קְטַנָּה

בַּשָּׁמַיִם,

אֲנִי בְּקֹשִׁי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתָהּ

בְּקַלּוּת אֲנִי יָכוֹל לִדְאוֹת אִתָּה

וְהַפָּרוּשׂ חוֹזֵר בְּדִיּוּק לְאוֹתָהּ גִּנָּה.

וְכַמּוּבָן תּוֹדוֹת מְיֻחָדוֹת לַחֲסִידוֹת

שֶׁעֲדַיִן מוּכָנוֹת לַעֲבֹר אֶצְלֵנוּ

וַעֲדַיִן מַפְקִידוֹת

אֶת הַתִּינוֹקוֹת הַיָּפִים לְמִשְׁמֹרֶת.

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, לִפְנֵי צֵאתָן לְאַפְרִיקָה,

אֲנִי יוֹצֵא אֶל אוֹר הַטַּל

וַאֲנִי מוֹצֵא אֶת הַתִּינוֹק מוּטָּל וּמְחֻתָּל

עַל הַמִּפְתָּן שֶׁבֵּין הָרוֹאוֹת שֶׁחָשְׁכוּ

לְבֵין הַזְּרוֹעוֹת שֶׁאוֹרוּ

יֶלֶד אָהוּב שֶׁלִּי

יֶלֶד כָּאוּב שֶׁלִּי

חֲסִידוֹת אֻמּוֹת עוֹלָם.

הַחוֹקְרִים אוֹמְרִים שֶׁהַנְּדִידָה הַמְּדִידָה

מִתְנַהֶלֶת בְּעֶזְרַת הַזִּכָּרוֹן, גַּרְמֵי הַשָּׁמַיִם, הַשָּׂדֶה הַמַּגְנֵטִי

וְרַק גְּרָם אֶחָד שֶׁל מוֹחַ, דְּבַר הַחוֹקְרִים,

וְהֵם מַדְגִּישִׁים אֶת כֹּשֶׁר הַהוֹבָלָה בְּלִי שׁוּם בֶּהָלָה.

אֵיךְ הֵן מִנַּוְּטוֹת בִּמְדֻיָּק אֶל הַתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הָעוֹנָה

מֵחוֹף, לְחוֹף

מִנּוֹף לְנוֹף.

מִי יִתְּנֶנוּ עוֹף,

שֶׁאוֹסֵף רוּחַ גְּדוֹלָה מִתַּחַת לִכְנָפָיו

לְשֵׁם שָׁמַיִם.

מִן הַצָּפוֹן, עַל אֵם הַדֶּרֶךְ,

קָנִינוּ סַלְסִלָּה שֶׁל שְׁסָקִים

הָיָה לָנוּ חֵשֶׁק לְשֶׁסֶק.

כַּמָּה שְׁסָקִים הָיוּ חֲמַצְמַצִּים

וְכַמָה שְׁסָקִים הָיוּ מְתַקְתַּקִּים

וְהָיָה לָנוּ גַּם חֵשֶׁק לְהִתְוַכֵּחַ:

הַאִם הַמְּתַקְתַּקִּים קֹדֶם יְתַקְתְּקוּ

אוֹ קֹדֶם הַחֲמַצְמַצִּים יְמַצְמְצוּ

וְכָךְ הִמְשַׁכְנוּ בַּדֶּרֶךְ

מַאֲזִינִים וּמִתְבּוֹנְנִים כָּל הַזְּמַן בַּסַּלְסִלָּה –

הַאִם הַמְּתַקְתַּקִּים כְּבָר מְתַקְתְּקִים

אוֹ אוּלַי הַחֲמַצְמַצִּים כְּבָר מְמַצְמְצִים,

וּבְעוֹדֵנוּ שׁוֹסְקִים –

הָיְתָה לָנוּ סִבָּה לִשְׁתֹּק.

בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁקֶפֶת, מִן הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיָּצִיעַ,

אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת בְּבֵרוּר אֶת הַמְּחַצְצֵר שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת.

שָׁנִים רַבּוֹת לֹא רְאִיתִיו,

מֵאָז שֶׁנִּגַּנּוּ יַחַד בַּתִּזְמֹרֶת הַנֹּעַר,

אֲפִלּוּ בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁקֶפֶת, אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְזַהוֹת אוֹתוֹ בְּבִטָּחוֹן,

כִּי הוּא נִרְאֶה לִי צָעִיר, בְּלִי קֶמֶט אֶחָד עַל פָּנָיו.

לוֹ הָיִיתִי נַגַּן חֲצוֹצְרָה בַּתִּזְמֹרֶת,

הִיא הָיְתָה מִתְאַהֶבֶת בִּי תֶּכֶף וּמִיָּד, הַצֵּ’לָנִית הַיָּפָה,

שֶׁאֲנִי מְאֹהָב בָּהּ, כַּנִּרְאֶה, וְלֹא מֵהָעֶרֶב.

אֵין לָהּ, כַּמּוּבָן, מֻשָּׁג שֶׁאֲנִי מִתְרַכֵּז בָּהּ עַכְשָׁו,

הִיא לֹא יְכוֹלָה לָדַעַת שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל לָהּ

מִתַּחַת לַשִּׂמְלָה,

שֶׁמֻּפְשֶׁלֶת אֶל רוּם יְרֵכֶּיהָ בְּעֵת

הַנְּגִינָה שֶׁל הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי מִתּוֹךְ הַסִּימְפוֹנְיָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שׁוּמַן,

הִיא וַאֲנִי מְשַׁיְּטִים עַל מֵי נְהַר הָרַיְן,

וַאֲנִי מְשֵּׁיט לָהּ שָׁם בֵּין יְרֵכֶיהָ

וְשֶׁר כְּמוֹ הַצֶּ’לוֹ שֶׁשָּׁר כָּמוֹנִי.

בָּרֶגַע שֶׁרְאִיתִיהָ

הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי

מְזַהֶה אוֹתָהּ עַל פִּי

הַשִּׁזָּפוֹן הָעָמֹק וְהַיָּפֶה שֶׁלָּהּ

שֶׁכָּל כָּךְ אָפְיָנִי לְעוֹר צְפוֹנִי בְּשֶׁמֶשׁ דְּרוֹמִית.

הִיא הִתְגַּלְגְּלָה בְּעִקְּבוֹת

גִּילָהּ, וְהִקִּיפָה אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן,

עַכְשָׁו הִיא בְּקוֹרִינְתּוֹס, בַּמִּסְעָדָה עַל הַחוֹף,

עֲדַיִן לְבַדָּהּ, מוֹרָה שְׁמוּרָה

מִדֶּנְמַרְק, אַגְנֶס.

אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ מֵהַיָּמִים שֶׁכָּל הַחַיִּים הָיוּ לְפָנֶיהָ

וְעַכְשָׁו כָּל הַחַיִּים עַל פָּנֶיהָ.

הִיא עֲדַיִן סוֹמֶכֶת עַל הַגּוּף הַשָּׁזוּף,

בּוֹטַחַת בַּתַּחַת,

וְיֵשׁ לָהּ סִבּוֹת טוֹבוֹת לְבִטָּחוֹן עַצְמִי

שֶׁמְּבַצְבֵּץ מִן הֶחָרִיץ

הָאַמִּיץ שֶׁבֶּחָזֶה.

אָף אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ טוֹבָה

אִם יִכָּנֵס אִתָּהּ לַמִּטָּה

מוּל הַיָּם שֶׁנִּשְׁפָּךְ אֶל הַחֶדֶר בִּזְמַן הַגֵּאוּת

וְאַחַר כָּךְ נָסוֹג בִּזְמַן הַלֵּאוּת.

בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים תַּחְזֹר אַגְנֶס הַשְּׁזוּפָה לְדַנְמַרְק הַחִוֶּרֶת;

שְׁנַת הַלִּמּוּדִים מַתְחִילָה שָׁם.

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה הִיא תָּשׁוּב

בְּנִסָּיוֹן נוֹסָף לָצֵאת מִן הַמֵּצַר שֶׁלָּהּ

וְלִמְצֹא אֶת הַמֶּלְצַר שֶׁלָּהּ,

מַבָּטָהּ הָאַחֲרוֹן מְלַוֶּה עַכְשָׁו סְפִינָה

שֶׁמַּפְלִיגָה בִּצְפִירָה אֲפֹרָה מִן הַנָּמֵל,

וְהַמֶּלְצַר הַיְּוָנִי הַצָּעִיר נִגָּשׂ אֵלֶיהָ

לֶאֱסֹף אֶת כֵּלֶיהָ; הִיא רוֹצָה לָנוּחַ.

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דֵּנִיוֹת רוֹטְטוֹת הוּא כְּבָר הִגִּישׁ אֶל פִּיו

כְּמוֹ תְּאֵנִים לִקִּנּוּחַ.

גַּם אֲגַם גַּרְדָּה מֵכִין אֶת עַצְמוֹ לַחֹרֶף.

עָמַדְנוּ שָׁם בְּבַּארְדּוֹלִינוֹ, בְּמַלְצֵ’זִינָה, בְּסָלוֹ,

וְרָאִינוּ אֵיךְ הוּא צוֹרֵר אֶת כָּל חֶפְצִי הַקַּיִץ שֶׁלּוֹ

בִּסְמִיכָה עָבָה שֶׁל עֲרְפֵל בֹּקֶר

שֶׁלּא הִתְפַּזֵּר עַד לְצָהֳרַיִם אַף עַל פִּי שֶׁנִּסָּה וְנֶאֱבַק עִם עַצְמוֹ.

אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין שֶׁהוּא שׁוּב מִתְרַגֵּשׁ, חֲרוּשׁ גַּלִּים,

לִקְרַאת חִלּוּף הָעוֹנוֹת, וְיוֹדֵעַ אֶת הַמּוּטָל עָלָיו,

כְּמוֹ אִכָּר זָקֵן וַחֲרוּשׁ קְמָטִים שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדִיּוּק

אֶת סֵדֶר הַפְּעֻלּוֹת בְּחַוָּתוֹ לִפְנֵי הַסְּעָרָה הָרִאשׁוֹנָה;

כְּמוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁחַלּוֹנוֹ פָּתוּחַ, כָּל הַזְּמַן פָּתוּחַ,

עַד שֶׁמַּגִּיעַ הָרֶגַע הַנָּכוֹן לַהֲגִיפוֹ.

אֲגַם מְנֻסֶּה וְאַחְרָאי, אֲגַם גַּרְדָּה,

שֶׁאֵרָטוּ וְאֵיטֶרְפֶּה מִתְמַזְמוּזוֹת בּוֹ מִתַּחַת לַמַּיִם.

הוּא אוֹסֵף אֶת הַסִּירוֹת הַמְּבֹהָלוֹת וּמַעֲלֶה אוֹתָן

אֶל הַחוֹף, נוֹעֵל עַל בְּרִיחַ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת בַּסְּבִיבָה

שֶׁקָּצְרָה רוּחָן, עוֹצֵם אֶת עֵינֵי הַחַלּוֹנוֹת

לְבַל יִרְאוּ אֶת הָאוֹרֵחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹזֵב עַל מִזְוְדוֹתָיו.

אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הָאוֹרְחִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל 2004,

וְנִצַּלְנוּ עַד תֹּם אֶת הַסֶּנְטִימֶנְטָלִיּוּת שֶׁלּוֹ,

הוּא גַּם נִצֵּל אוֹתָנוּ בִּשְׁעַת הַפֵּרָדָה הָאִיטַלְקִית

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַחֵר הַצָּהֳרָיִם וּבְמַצַּב רוּחַ אַגְמוּמִי.

יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁהַפַּעַם הַחֹרֶף יִהְיֶה אָרֹךְ בִּמְיֻחָד

וַחֳדָשִׁים רַבִּים וַעֲמֻקִּים יַעַבְרוּ עַד

שֶׁגֶּתֶה יָשׁוּב מֵהַצָּפוֹן וְיוּכַל לָלֶכֶת כָּאן

בַּשֶּׁמֶשׁ עַל הַמַּיִם.

גַּם אָדָם מְפֻכָּח יִסְטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית

בֵּין מִילָנוֹ לְוֵנֶצְיָה

יַעֲצֹר בִּקְרֶמוֹנָה

כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אַנְטוֹנְיוֹ סְטְרָדִיוַרְיוּס

מֵגִיחַ לְעֻמָּתוֹ בִּמְעִיל גֶּשֶׁם

מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל שֶׁנָּח עַל פְּיָאצָה דֵּל-קוֹמוּנָה

בֵּין מִגְדַּל הַפַּעֲמוֹנִים וְהַקָּתֶדְרָלָה.

הַסְּתָו כְּבָר כָּאן, הַשָּׁנָה הוּא מַקְדִּים, כַּנִּרְאֶה,

וְאוּלַי זֶה סְתָו הַתָּמִיד שֶׁל עִיר שָׂדֶה בִּצְפוֹן אִיטַלְיָה

מֵאָז הַמֵּאָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֶה.

וְאִם בְּמִקְרֶה סְטְרָדִיוַרְיוּס לֹא נִמְצָא הַיּוֹם

נָסַע לְאֵיזֶה מֶלֶךְ שֶׁחוֹגְגִים לוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת

בְּכָל זֹאת נִפְגֹשׁ אֶת אַנְדְּרֵאָה אָמָטִי וְאֶת גּוַּאְרֶנִרי

(עִיר קְטַנָּה בְּסַךְ הַכֹּל קְרֶמוֹנָה)

יוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם בְּבֵית הַקָּפֶה הַמְּקוֹמִי וּמַמְתִּיקִים סוֹד.

הֵם דִּבְּרוּ מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי

שָׁמַעְתִּי כָּל מִלָּה גַּם כַּאֲשֶׁר הַפַּעֲמוֹנִים הִרְעִימוּ

(בָּעִיר הַזֹּאת הַשְּׁמִיעָה הִיא אַבְּסוֹלוּטִית)

וְעַד מְהֵרָה רָבוּ בֵּינֵיהֶם –

מָה בְּדִיּוּק נוֹתֵן אֶת הַטּוֹן,

הַאִם קִמּוּרֵי הָעֵץ אוֹ עֲוִי הָעֵץ אוֹ צִפּוּי הָעֵץ,

הֵם בְּעַצְמָם לֹא הָיוּ לְגַמְרֵי בְּטוּחִים

אֲבָל הֵם הָיוּ מְאוֹד מְתוּחִים

לִקְרַאת הַכִּנוֹר הַבָּא שֶׁלָּהֶם

שֶׁמַּמָּשׁ עַכְשָׁו בּוֹנִים אוֹתוֹ

וָמִי יוֹדֵע אִם יִהְיֶה רָאוּי לִשְׁמָם – אַמָטִי, גּוּאַרְנֶרִי.

אַחַר כָּךְ נִרְגְּעוּ וְחָזְרוּ לְהִתְיָעֵץ

וַאֲנִי קְצָת הִתְאַכְזַבְתִּי מֵהַדִּיּוּן עַל הָעֵץ

רַק עַל עֵץ.

גַּם לַמְּשׁוֹרֵר שֶׁנָּסַע אִתִּי בְּאִיטַלְיָה,

וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהִפָּטֵר מִמֶּנוּ לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ,

גַּם לוֹ אֵין מֻשָּׁג מַה יִהְיֶה צְלִילוֹ

שֶׁל הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ

שֶׁאוֹתוֹ הוּא מִתְעַקֵּשׁ לִכְתֹּב דַּוְקָא בִּקְרֶמוֹנָה, בִּקְרֶמוֹנָה.

לִקְרֹא בִּשְׁמָהּ זֶה לַשִּׁיר.

הַאִם תָּקוּם הָרוּחַ הַלוֹמְבַּרְדִית בְּמֵיתָרָיו.

שני מחקרים אקדמיים שנתפרסמו לאחרונה בארצות הברית מלמדים שתוחלת החיים הממוצעת של המשוררים קצרה מזו של כל היוצרים האחרים.

הַמְּשׁוֹרְרִים מֵתִים צְעִירִים,

הַסִּבּוֹת לֹא לְגַמְרֵי בְּרוּרוֹת

אֲבָל הָעֻבְדוֹת מְדַבְּרוֹת.

מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר אֵינֶנִּי צָעִיר – זֶה לֹא שִׁיר,

וּמִשּׁוּם שֶׁאֲנִי נוֹטֶה לְהִזְדַּקֵּן

הַשִּׁיר מְסָרֵב לְהִסְתַּכֵּן

הוּא זָהִיר

הַשִּׁיר

יוֹתֵר מִדַּי זָהִיר

וְהוּא מִדַּי בָּרִי

וְעַל כֵּן גַּם לֹא מַמְרִיא.

בְּדִיעֲבַד, אוּלַי הָיִיתִי מְוַתֵּר

כִּמְשׁוֹרֵר

עַל מַחֲצִית חַיַּי

כְּדֵי שֶׁשִּׁיר שָׁלֵם אֶחָד

יִחְיֶה אַחֲרַי.

עַכְשָׁו בָּא הָאָבִיב

וּכְבָר מִזְּמַן לֹא הָיָה שֶׁלֶג עַל הֵחֶרְמוֹן

בְּעוֹנָה כֹּה מְאֻחֶרֶת.

מִתַּצְפִּית מַרְגָּלִיוֹת

פִּתְאוֹם הָאֹפֶק נִפְתִּח וְהָאֲוִיר נִמְתָּח

פִּתְאוֹם הֵחֶרְמוֹן רוֹאֶה אֶת הַכִּנֶּרֶת,

יֵשׁ כָּאן תְּשׁוּקָה עֲמֻקָּה לִמְלֵאוּת,

הַפִּרְכּוּס הָאַחֲרוֹן שֶׁל שָׁנָה מְאוֹד גְּשׁוּמָה.

הַפְּרִיחָה שֶׁל עֲצֵי הָאַגָּס וְהַתַּפּוּחַ

פּוֹרֶשֶׂת תַּחְתַּי מַצָּעִים וְרֻדִּים

יִלְלוֹת הַתַּנִּים מְבוֹדְדוֹת אוֹתִי

עַכְשָׁו אֲנִי כָּאן לְגַמְרֵי לְבַדִּי

הַטֵּלֵפוֹן שׁוֹתֵק סוֹף-סוֹף –

נֶשֶׁר שָׁחֹר אֲסוּף כְּנָפַיִם עַל קְצֵה הַמָּצוּק

לִפְנֵי הַמְרָאָה מַרְהִיבָה

אֶל הֵצְּרִיחִים שֶׁל שְׁתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת;

עוֹד הַמְרָאָה אַחַת – וְדַי.