הַכְּלָבִים נוֹבְחִים

וְהַשִּׁירָה לֹא עוֹבֶרֶת

לָהּ יֵשׁ דֶּרֶך אַחֶרֶת

אֲנִי מַאֲמִין.

לֹא מִתְחָרֵט,

לֹא מִתְגַּעֲגֵעַ,

נוֹגֵעַ בַּקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן.

אֲנִי הֶחָכָם מִכָּל אָדָם,

בְּלַיְלָה,

מַחְשָׁבוֹת שֶׁטּוֹרְפוֹת אוֹתִי בַּיּוֹם

כְּלוּדָר אַכְנִיעַ בִּשְׁנָתִי הַטְּרוּפָה,

רוֹבְצוֹת מְאֻלָּפוֹת לְרַגְלֵי

וּבְרֹךְ אֲלַטֵּף אֶת רַעֲמָתָן.

רַבּוֹתַי, חוֹקְרֵי חֲלוֹמוֹת וּפֹותְרֵיהֶם:

אֶצְלִי הַחֲלוֹם הוּא לֹא הַחִידָה,

אֶצְלִי הוּא הַפִּתְרוֹן.

בַּחֹשֶׁךְ אֲנִי מַתִּיר אֶת הַסְּפֵקוֹת

וְאֵין שִׁמְחָה גְּדוֹלָה מִשִּׂמְחַת הַשְּׂמִיכָה

שֶׁמְּכַרְבֶּלֶת אוֹתִי בְּאֹפֶן מְאֹד אִישִׁי,

בְּצֵאת סְפֵקוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים לַחָפְשִׁי,

אֲנִי מְחַכֵּךְ אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי הַקָּרוֹת,

מְאֻשָּׁר.

אֲנִי, הֶחָכָם בַּלַּיְלָה,

שֶׁעוֹקֵר כַּרִים וְטוֹחֲנָם

עַד לְסוֹף הַפִּעֲנוּחַ;

עַכְשָׁו, לִפְנוֹת בֹּקֶר, אֲנִי יָכוֹל סוֹף סוֹף לָנוּחַ.

עוֹד מְעַט יָבוֹא אוֹר הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל

יִבְרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ

וְכָל מַה שֶּׁבָּנִיתִי יִתְפּוֹרֵר

וְכָל מַה שֶׁהִרְדַּמְתִּי יִתְעוֹרֵר.

בְּתוֹךְ הָעִיר

בְּתוֹךְ הָאוֹר

קָשֶׁה לִרְאוֹת כּוֹכָבִים.

מֻכְרָחִים לָצֵאת הַחוּצָה, לַחֹשֶׁךְ,

כְּדֵי לְזַהוֹת כּוֹכָב

בְּבֵרוּר.

כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מִן הַדֶּרֶךְ

שֶׁכָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן

חָזַרְתִּי לְעַצְמִי,

וָלֹא לְאָדָם אַחֵר.

הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֶת הַדֵּעוֹת הַקְּדוּמוֹת שֶׁלִּי

אֲנִי מֵרִיחַ מֵהַפֶּה שֶׁלּוֹ.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ כִּמְעַט כָּל יוֹם בְּאוֹתָם הָרְחוֹבוֹת

אֵיךְ בְּשִׁנַּיִם רְקוּבוֹת

הוּא מְקַבֵּץ כָּאן נְדָבוֹת

בְּאֶרֶץ צִיּוֹן וְנַעֲלַיִם רְטֻבּוֹת.

כְּמוֹ כְּפָר סִיצִילְיָאנִי שֶׁנִּלְפָּת אֶל מַרְגְלוֹת הָאֶתְנָה

כְּפָר שֶׁאוֹהֵב אֶת הַר הַגַּעַשׁ שֶׁלּוֹ עַד כְּלוֹת

שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּפְנֵי הַהִתְפָּרְצוּת

וּלְאַחֲרֶיהָ,

אֶת הַגְּפָנִים הַכְּבֵדוֹת וְאֶת יֵינָן הַמְּעֻנָּן

כְּמוֹ כְּפָר סִיצִלְיָאנִי מְאֻיָּם

שֶׁמַּשְׁקִיף מִגָּבוֹהַּ עַל נְהַר הָאֵשׁ שֶׁהוֹלֵךְ לַיָּם.

לְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְנוּ –

אַתָּה הָיִיתָ לַּמֶּלַח הָאָרֶץ

וַאֲנִי הָיִיתִי לְפֶצַע.

כַּאֲשֶׁר נָשׁוּב וְנִפָּגֵשׁ

זֶה מְאֹד יִכְאַב

כְּשֶׁאַתָּה מַתְחִיל הֲכִי צָעִיר –

כָּךְ הִתְחַלְתִּי –

הַזִּקְנָה תָּמִיד מַדְהִימָה אוֹתְךָ,

הִיא לְגַמְרֵי לֹא מַתְאִימָה לְךָ,

הִיא מַקְדִּימָה אֶת זְמַנְּךָ.

אֲנִי לֹא רוֹאֶה פְּרָחִים וְתַפּוּחִים,

לֹא חָרוּבִים וָלֹא תְּמָרִים

גַּם פַּרְפָּרִים לֹא צָדִים אֶת דִּמְיוֹנִי,

אֲנִי רוֹאֶה דְבָרִים לְגַמְרֵי אֲחֵרִים:

גְּוִיָּה מַרְקִיבָה שֶׁל אַרְיֵה, לְמָשָׁל.

הַתִּזְמֹרֶת קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהַמְּנַצֵּחַ מִשְׁתַּחֲוֶה,

מַה כָּל זֶה שָׁוֶה, מַה זֶה שָׁוֶה,

הוּא כְּבָר יוֹדֵע לְאַחַר קוֹנְצֶרְט הָאֶלֶף.

וְהוּא בִּכְלָל מִתְקַנֵּא בְּנַגָּן הַתֹּף

שֶׁאֶת מַקְלוֹת הַהַקָּשָׁה הוּא רוֹצֶה לַחֲטֹף

מִיָּדָיו, וְגַם אֶת רִגְעֵי הַסּוֹלוֹ שֶׁלּוֹ

רָצָה לִקְטֹף.

מֵעוֹלָם לֹא הֵבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן

שֶׁדַּוְקָא הוּא יִשָׁאֵר אַחֲרוֹן

מִכָּל בּוֹגְרֵי בֵּית-הָאֵפֶר.

> לֹא לָמַד בְּעַל-פֶּה, לֹא זוֹכֵר תַּאֲרִיכִים,

לוֹ עַצְמוֹ קָשֶׁה לְהַאֲמִין וּמִי יַאֲמִין לוֹ.

> אֶבֶן מָה-עָשׂוּ הַבָּנִים --

לֹא עָשׂוּ אִתָּהּ הַרְבֵּה –

וְהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ לְגַלְגֵּל בַּמַּעֲלֶה.

הוּא פָּצוּעַ אֲבָל חַי –

נִמְסַר שֶׁמַּצָּבוֹ יַצִּיב –

מִי יוֹדֵעַ

אִם יָשׁוּב לַשָּׁמַיִם

כְּמוֹ הַטַּיָּס הַקִּטֵּעַ.

> אִם לֹא יַמְרִיא מִיָּד

כְּשֶׁיַּחְלִים, הוּא יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם מְקֻרְקָע.

הָלַכְתִּי בַּהַלְוָיָה שֶׁל אָדָם מְפֻרְסָם.

אֶת הַצְּעִירִים לֹא הִכַּרְתִּי בִּגְלַל צְעִירוּתָם

וְאֶת הַזְּקֵנִים לֹא הִכַּרְתִּי בִּגְלַל הִזְדַּקְּנוּתָם.

לוֹ נֶעֱרַךְ לַי הַיּוֹם מִסְדַּר זִהוּי,

אֶת עַצְמִי הָיִיתִי מִתְקַשֶּׁה לְזַהוֹת.

הָיוּ חַיָּבִים לְהֵעָזֵר

בַּתְּמוּנוֹת שֶׁלִּי

שֶׁהוּפְצוּ בֵּין כָּל תַּחֲנוֹת חַיַּי,

בַּיָּמִים שֶׁהָיִיתִי מְבֻקָּשׁ.

אֲנִי לֹא מַכִּיר עוֹד דֻּגְמָה

לִסְטָטִיסְטִיקָה כָּל כָּךְ מֻבְהֶקֶת,

הָאִישׁ הָאֶחָד שַׂקָּם מִן הַמֵּתִים

חָזַר לִשְׁכַּב,

בֵּינְתַיִם הוּא מְעֻכָּב.

הַאִם יִקְרֶה לִי

מַה שֶׁקּוֹרֶה לִפְעָמִים לְאָסִיר

שֶׁלּא יוֹדֵע מַה לַּעֲשׂוֹת בַּחֹפֶשֹׁ

שֶׁנָּפַל עָלָיו,

וְהוּא חוֹזֵר לִמְקוֹם הַפֶּשַׁע

כְּדֵי לַחְזֹר וּלְהִכָּלֵא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

עַל שְׂפַת הַזֶּרֶם,

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה,

כְּשֶׁיִּתְעוֹרֵר –

הַדִּינוֹזָאוּר לֹא יִהְיֶה שָׁם יוֹתֵר,

גַּם לֹא הַמְשׁוֹרֵר.

גַּם מְשׁוֹרֵר לֹא יָכוֹל לִטְבֹּל

פַּעֲמַיִם

בְּאוֹתָם הַמַּיִם.

אֶת תְּשׁוּבָתִי אֲנַסֵּחַ כָּךְ:

הַרְבֵּה שָׁנִים הָלַךְ שְׁמִי לְפָנַי,

וּבְדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַדְבִּיק אוֹתוֹ.

שְׁמִי שָׁמַר תָּמִיד עַל מֶרְחָק.

מַה לַּעֲשׂוֹת, זֶה קָרָה,

עָשִׂיתִי בַּמִּכְנָסַיִם.

לֹא הָיוּ בַּגָן בְּגָדִים לְהַחְלָפָה

אֲבָל הָיְתָה בֻּבָּה גְּדוֹלָה,

שֶׁאוֹתָהּ הִפְשִׁיטוּ

וְאוֹתִי הִלְבִּישׁוּ.

“בֻּבָּה-יוֹסִי, יוֹסִי הַבֻּבָּה”.

מֵאָז אֲנִי בּוֹדֵק אִם אֵין

חוּטִים בְּגַבִּי.

אֲנִי לֹא הַבֻּבָּה שֶׁלָכֶם, שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר.

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי צוֹעֵק

אַתְּ מְעִירָה אוֹתִי

אַתְּ מַזְהִירָה אוֹתִי:

אִם תַּמְשִׁיךְ בַּסִּיּוּט

אַתָּה פָּשׁוּט תָּמוּת.

מְאוֹת אֲנָשִׁים הִשַּׁלְתִּי מֵעָלַי,

כְּאִלּוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד הִתְכּוֹנַנְתִּי

לַפְּרִידָה הַגְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת.

אֲנִי צוֹעֵק

הֵם מַמְשִׁיכִים לִרְדֹּף אַחֲרַי

הָרְוָחִים מִצְטַמְצְמִים מְאֹד

וְאַתְּ מְעִירָה אוֹתִי.

אַתֶּם מַצְבִּיעִים עָלַי –

זֶה הָאִישׁ שֶׁעָלָה וְיָרַד

שֶׁבְּמוֹתוֹ וּבְחַיָּיו נִפְרַד.

לַיְשֹׁרֶת הָאַחֲרוֹנָה אֲנִי מַגִּיעַ

כְּמוֹ שַׂחְיָן

שֶׁגִלֵּחַ אֶת שְׂעַר גּוּפוֹ

לִקְרַאת הַמִּשְׁחֶה הָאוֹלִימְפִּי

הַקּוֹבֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ בַּדֵּרוּג.

הָרְשׁוּת כְּבָר נָּתְנָה לַמַּשְׁחִית,

וּבַחֻרְשָׁה לְיַד הַבַּיִת

הָעֵצִים מִתְעַטְּפִים בְּתַכְריכֵי עֲנָנִים

וְהַשָּׁמַיִם יוֹרְדִים לַחֲצִי הָאֹרֶן.

אוֹי לָחֻרְשָׁה וְאוֹי לִשְּׁכֵנָהּ

שֶׁאָפְסוּ סִכּוּיֵיהֶם לְהִתַּמֵּר גָּבוֹהַּ.

אוּלַי הַמָּוֶת

הוּא בִּכְלָל אִשָּׁה בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים.

וְאֵיךְ אוּכַל לְהַחְלִיט סוֹפִית

אִם לָמוּת אוֹ לֹא לָמוּת

רַק לְפִי הַלְמוּת

הַצַּעַד,

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מְוַדֵּא אִם זֶה הוּא

אוֹ הִיא

בִּגְלִימָה שְׁחוֹרָה וּבְמַגָּל

אוֹ בְּמִכְנְסֵי הִתְעַמְּלוּת.

לֹא הָיוּ לִי מַחְלָפוֹת לְהִגָּזֵז

וְלֹא הָיָה לִי כֹּחַ שֶׁיּוּסַר

אֲבָל עֵינַיִם יֵשׁ לִי שֶׁלּא נֻקְּרוּ

לִרְאוֹת אֶת הַקְּוֻצּוֹת הַמְכֻוָּצוֹת

מִתְפַּלְּשׁוֹת עַל הַרִצְפָּה סְבִיבִי

כְּמוֹ חַיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהֻרְעֲלוּ.

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַשְׁלִיךְ עֶצֶם

לַכַּלְבָּה הַזְּקֵנָה שֶׁלִּי –

שִׁנַּיִם נְגוּעוֹת וַחֲנִיכַיִם יְגֵעִים –

בְּבַת אַחַת אֲנִי מַחְזִיר אוֹתָהּ

לְמִשְׁפַּחַת הַטּוֹרְפִים.

אֵינִי מֵעֵז לִתְחֹב יָד בֵּין חֲצָאֵי תַּאֲוָתָהּ.

לְאַחַר שֶׁהִיא מְגָרֶמֶת אֶת הָעֶצֶם עַד הָעֶצֶם,

הִיא יוֹצֵאת הַחוּצָה,

טוֹבֶלֶת רַגְלַיִם בְּמֵי הַיָּרֵחַ

וּמְחַדֶּשֶׁת אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלָהּ

עִם זְאֵבִים רְחוֹקִים.

כְּשֶׁזּוֹרְקִים לִי עֶצֶם

מְשַׁוִּים לִי מֵחָדָשׁ פְּנֵי כֶּלֶב,

אֲנִי כְּבָר לֹא בֶּאֱמֶת רָעֵב.

מֵאָז שֶׁוִּילְיַאם סְטַיירוֹן הִנִּיחַ

יָד כְּבֵדָה עַל כְּתֵפִי,

עַל עֲקֵבַי אֲנִי מִתְחַקֶּה

וּמְחַכֶּה לוֹ

כְּמוֹ כֶּלֶב רַחְרְחָן

שֶׁהִגִּיעַ עַד לְכָאן

וּמִכָּאן לֹא נוֹדְעוּ הָעֲקֵבוֹת.

כְּשֶׁאָדָם מַגִּיעַ לִסְתַו

חַיָּיו

הוּא מְחַדֵּד אֶת סִיּוּטָיו,

זֶה מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי עַכְשָׁו.

עוֹד מְעַט אֶשָּׂא אֶת נְאוּם חַיַּי

מֵעֵין נְאוּם שֶׁל סִכּוּם

וְאֵין לִי כֹּחַ לָקוּם –

רֹאשִׁי כָּבֵד, רַגְלַי כְּבֵדוֹת –

אוּלַי כָּל מַה שֶׁהָיָה לוֹמַר

נֶאֱמַר – יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת –

נֶאֱמַר וְנִגְמַר, פָּשׁוּט מְאֹד,

וּמִלִּים נֱעֶתָקוֹת.

אֶת הַטִּיּוּל שֶׁל כִּתָּה ב'

אוֹתוֹ לֹא אֶשְׁכַּח. עָלָיו כָּתַבְתִּי אֶת שִׁירִי הָרִאשׁוֹן.

הַיּוֹם, בְּכָל יוֹם, אֲנִי עוֹבֵר עַל גֶּשֶׁר הַיַּרְקוֹן

מֵת הַנַּחַל, הַיֶּלֶד מֵת.

מִכַּדּוּרֶגֶל לוֹמְדִים הָמוֹן דְבָרִים,

כְּיֶלֶד לָמַדְתִּי שֵׁמוֹת שֶׁל מְדִינוֹת וְשֶׁל עָרִים

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי.

וּבֵשָׁלָב יוֹתֵר מְאֻחָר לָמַדְתִּי –

לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל,

לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּיּוֹת שֶׁל מֵאָה אָחוּז,

לְהַפְסִיד – לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי יוֹתֵר טוֹב –

לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.

הַטִּיסָה הַזֹּאת עוֹמֶדֶת לִנְחֹת.

דַּוְקָא הִרְגַּשְׁתִּי דֵּי בָּטוּחַ

לָטוּס בְּעֶזְרַת הָרוּחַ

מִמִּגְדַּל פִּקּוּחַ לְמִגְדַּל פִּקּוּחַ.

אֲנָשִׁים מְיֻמָּנִים וְאַלְמוֹנִים הִזְהִירוּ אוֹתִי בִּשְׂפַת קוֹד

מִפְּנֵי טִיסָה גְּבוֹהָה מִדַּי

שֶּׁהִיא טִיסָה מְאֹד קָרָה –

זֶה מַה שֶׁקָּרָה לִי לְפִי הַקֻּפְסָה הַשְּׁחוֹרָה.

אֵדֵי דַּוְקָא קִוִּיתִי לִנְחִיתָה אֲרֻכָּה וְרַכָּה

שֶׁלּא תְּחַיֵּב אֶת שֵׁרוּתֵי הַהַצָּלָה

לְהֵאָסֵף סְבִיבִי בְּיוֹם מְעֻנָּן וַחֲסַר עִנְיָן.

זֶה מַמָּשׁ לֹא בִּשְׁבִילִי, בְּגִילִי:

כָּל זִכָּרוֹן הוּא מַסְמֵר אַחֲרוֹן בָּאָרוֹן.

פָּגַשְׁתִּי שָׁם אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁכַּתְבָה כָּל כָּךְ יָפֶה חִבּוּרִים

וְאַתְּ הַיַּלְדָּה שֶׁיָּדְעָה חֶשְׁבּוֹן – חִבּוּרִים וְחִסּוּרִים,

מֻכְשֶׁרֶת כְּמוֹ שֵׁד.

בְּגִילִי הַמִּתְקַדֵּם, אִמָּא,

אֵין בְּרָרָה אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ קָדִימָה.