פרויקט בן־יהודה

בְּהִזְדַּמְּנוּת זֹאת אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת מִקֶּרֶב לֵב –

תּוֹדָה לַמַּדָּע, בֶּאֱמֶת תּוֹדָה.

שֶׁעֲדַיִן מְגַלֶּה עִנְיָן בְּגוּפִי

שֶׁאַתְּ, לְדֻּגְמָה, כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מִתְעַנְיֶנֶת בּוֹ.

מִלֵאתִי, כַּמְקֻבָּל, אֶת הַטֹּפֶס הָרִשְׁמִי

וְהוֹסַפְתִּי אֶת חֲתִימָתִי

שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בְּתֹקֶף עַד יוֹם מוֹתִי

וּלְאַחֲרָיו.

אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁלּא שָׁאַלְתִּי שָׁם

אֶת קְהִלַּת הַמַּדָּע

מַה בְּדִיּוּק הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת

עִם הַלֵּב הַבָּלֶה שֶׁלִּי

עִם הָרֵאוֹת הַנּוֹחֲרוֹת וְהַמְחַרְחֲרוֹת שֶׁלִּי

עִם הַקַּרְנִיּות הָעֲכוּרוֹת שֶׁלִּי,

אֻמְלָל מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֵיבָרִים הָרְקוּבִים שֶׁלִּי.

אֲבָל אִם אַתֶּם דַּוְקָא רוֹצִים אָז קְחוּ,

אֲנִי הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם מֵרֹאשׁ.

לוּ הֱיִיתֶם מִתְיַעֲצִים אִתִּי קֹדֶם

הָיִיתִי מַמְלִיץ לָכֶם עַל נִשְׁמָתִי

שֶׁנִּרְאֵיתָ כָּרֶגַע בְּמַּצָּב קְצָת יוֹתֵר טוֹב

וְאוּלַי עוֹד נִתָּן לְגַלְגֵּל אוֹתָהּ,

וּבִכְלָל זֶה דֵּי מְשֻׁנֶּה שֶׁדַּוְקָא בְּאֶרֶץ

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גְּוִיּוֹת צְעִירוֹת לָרֹב

הֲכִי יָפוֹת בָּעוֹלָם

נִטְפָּלִים לְאִישׁ שֶׁכְּמוֹתִי

וּבוֹנִים כָּאן אֶת הַמַּדָּע עַל מוֹתִי.

אֲבָל, אִם לִמֵחוֹשִׁים שֶׁל קְשִׁישִׁים

יֵשׁ לְדַעַתְּכֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שִׁמּוּשִׁים

אָז שֶׁיִּהְיֶה לָּכֶם לַבְּרִיאוֹת,

רַק שֶׁלּא תַּגִּידוּ שֶׁלּא נָתַתִּי

גַּם לְאַחַר שֶׂמַּתִּי.

t אחרי התקף

אֲנִי מְזַהֶה אוֹתְךָ בְּקַלּוּת

רִיצָתְךָ עַל חַיֶּיךָ –

מַד הַדֹּפֶק לְאוֹת עַל יָדֶךָ

וְאָזְנִיּוֹת הָרַדְיוֹ לְטוֹטָפוֹת,

יֵשׁ לְךָ נַעֲלֵי הִתְעַמְּלוּת חֲדָשׁוֹת.

גַם עַל פִּי רֵיחַ הַזֵּעָה,

אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי אֲנִי מֵרִיחַ מֵרָחוֹק.

t קשיש מחכה

הִיא פִילִיפִּינִית אוֹ תַאיְלַנְדִית

אוֹ שֶׁהְיא בִּכְלָל מִסִּין –

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר:

הִיא כָּאן וְהִיא הוֹלֶכֶת לְבַדָּהּ בִּשְׂדֵרוֹת נוֹרְדַאוּ –

יֵשׁ לָהּ הֲלִיכָה עִכּוּסִית כָּזֹאת –

אֶפְשָׁר לְהִתְקַנֵּא בַּקָּשִׁישׁ שֶׁאוֹתוֹ הִיא סוֹעֶדֶת

וּמְחַכֶּה לָהּ עַכְשָׁיו כְּדֵי לִסְעֹד

וּמָה עוֹד, מָה עוֹד

עוֹד יֵשׁ לִי עָתִיד, הֶעֱרַכְתִּי,

אַךְ יֵשׁ כָּאן שְׁאֵלָה:

הַאִם כָּל הַהִתְנַעֲמוּת הַזֹּאת יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֻקִּית.

t ריח

אִלְמָלֵא פָּרְצוּ לָהּ אֶת הַדֶּלֶת

לֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפָתָהּ הַמֻטֶּלֶת

הָרֵיחַ הָרַע שֶׁל בְּדִידוּתָהּ

תָּמִיד הָלַךְ לְפָנֶיהָ וּמֵאֲחוֹרֶיהָ

רַק הוּא לֹא נָטַשׁ אוֹתָהּ

רַק הוּא נִשְׁאַר אִתָּהּ בַּמִּטָּה

לְעֵת בְּלוֹתָהּ וּבְמוֹתָהּ

אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהִצִּיל אֶת כְּבוֹדָהּ

כַּאֲשֶׁר הִתְפַּגְּרָה שָׁם לְבַדָּהּ.

t כמו בבית

אַחֲרֵי שְׁנָתַיִם חָזַרְתִּי אֶל

הַמְּאוּרָה שֶׁל הַ- M.R.I.

הָרוֹפְאָה הַיָּפָה שָׁאֲלָה אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר,

אוּלַי אֲנִי מְפַחֵד מִמְּקוֹמוֹת סְגוּרִים.

סִפַּרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי מְאֹד מְפַחֵד

מִמְּקוֹמוֹת פְּתוּחִים

כְּשֶׁאֵין אֵיפֹה לְהִתְחַבֵּא,

וּבְתוֹךְ הַ-M.R.I.

אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּמוֹ בַּבַּיִת.

t לזכור ולשכוח

אַתֶּם תִּזְכְּרוּ אוֹתִי

בְּדִיּוּק מֵאוֹתָן סַבּוֹת

שֶׁבִּגְלָלָן אֲנִי רוֹצֶה

לִשְׁכֹּחַ.

t ושוב בבור

הַיָּזְמָה לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹר

הָיְתָה טָעוּת

מִכָּל נְקֻדַּת רְאוּת.

בְּכָל מִקְרֶה הָיָה אָבִיו אוֹהֲבוֹ כִּמְטֹרָף

אֶת הַטָּרֹף טֹרַף

כְּשֶׁהַכֻּתֹּנֶת תְּלוּיָה לְנֶגֶד עֵינָיו.

וְאִם הַכַּוָּנָה הָיְתָה לִשְׁבֹּר אֶת יוֹסֵף –

כֵּן, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבּוֹר –

גַם זֹאת אִוֶּלֶת.

מֻקָּף בְּחַיּוֹת רָעוֹת וּבְיִשְׁמְעֵאלִים,

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלּוֹ הֵם הַסִּיּוּטִים שֶׁלָּהֵם.

חֲלוֹמוֹת בְּבוֹר עָמֹק נַעֲשִׂים רַק יוֹתֵר גְּבוֹהִים –

לַגָּבוֹהַּ יֵשׁ מִנַּיִן לִנְבֹּעַ –

אֲפִלּוּ יוֹתֵר גְּבוֹהִים מִכּוֹכָבִים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים.

t לאחר הרעש

עַכְשָׁו, לְאַחַר הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל,

גַם בְּלִי רִיכְטֶר-שְׁמִיכְטֶר,

אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַמַּדָּד הַגֵּיאוֹלוֹגִי שֶׁלְּךָ –

הָיִיתָ שָׁם וּבִקַּשְׁתָּ לְהִגָּאֵל –

וְאֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ אֶת הַעָצָמָה בִּמְדֻיָּק;

וּלְאַחַר שֶׁהָעֶזְרָה מִשְׁתַּהָה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה,

הִיא מֵעוֹלָם לֹא הִגִּיעָה בַּזְּמַן, מִבְּחִינָתְךָ,

אַתָּה עוֹלֶה אֶל הַר הַהֲרִיסוֹת, אֶל רֹאשׁ הָהָר,

וְתוֹבֵעַ בָּרַמְקוֹל שֶׁקֶט, שֶׁקֶט מֻחְלָט,

לַעְצֹר לְרָגַע אֶת הַכֵּלִים הַכְּבֵדִים

(בַּחֲלוֹף שִׁבְעָה יָמִים כְּבָר קָשֶׁה לְאַתֵּר נִצּוֹלִים)

גַם הַכֶּלֶב הֶעָיֵף יָנוּחַ לְרַגְלֶיךָ וְלֹא יַלְחִית

עַד שֶׁתַּחְלִיט אֵיךְ מַמְשִׁיכִים מִכָּאן

וְאֵיךְ מַסְפִּיקִים עַד הַחֹרֶף.

הַאִם קוֹל אִשָּׁה הוּא זֶה שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד מִבַּעַד לַהֲרִיסוּת חַיֶּיךָ

הַשְּׁכֵנָה הַיָּפָה שֶׁקָּרְאָה אַחֲרֶיךָ בְּלִי קוֹל,

קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד שֶׁפָּחַד מִמְּךָ וְאָף פַּעַם לֹא נָתַן קוֹלוֹ בִּבְכִי,

אוֹ שֶׁל כֶּלֶב מִכְּלָבֶיךָ שֶׁמֵּתִים לְךָ בַּיָּדַיִם.

אוֹ שֶׁל אֶבֶן מִקִּיר –

כֻּלָּם הָיוּ פַּעַם קוֹלוֹתֶיךָ, לִפְנֵי הָרַעַשׁ,

וְעַכְשָׁו אַתָּה מִתְאַמֵּץ לִקְלֹט סִימַן חַיִּים לְמוֹתְּךָ.

וְכָל מִי שֶׁשָּׁמַע שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ חַי – נִדְהַם וְלֹא הֶאֱמִין.

t בנמל יפו

בַּשַּׁעַר הַצְּפוֹנִי שֶׁל נְמַל יָפוֹ, שַׁבָּת בַצָּהֳרַיִם,

שֵׁנִי זוּגוֹת גְּבָרִים מְשַׂחֲקִים שֵׁשׁ-בֵּשׁ

עַל שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת צְמוּדִים.

מִכְּנָסַיִם מְגֹהָצִים,

חֻלְצָה מַבְהִיקָה מִלֹּבֶן

אוֹ מַלְבִּינָה מִבֹּהַק

שֶׁהִלְבִּינָה אֶת הָאֲוִיר.

עֲדַיִן נוֹתְרָה לָהֶם כִּבְרַת צֵל –

מֵרֹב חֹם הַצֵּל מִתְעַצֵּל

לָזוּז.

מְרֻכָּזִים כְּמוֹ בְּמִּשְׂחַק שָׁח-מָט.

לוֹ יוֹנָה עָבַר כָּאן

הָיָה עוֹצֵר וּמִסְתַּכֵּל בְּמִשְׂחָקָם,

עַד שֶׁהָרִאשׁוֹן קָם

וּפָנָה לָלֶכֶת.

הָיָה מְאַחֵר לָאֳנִיָּה שֶׁבָּאָה תַּרְשִׁישׁ

בְּלִי לְהַרְגִּישׁ.

גַם אֲנִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב

שֶׁכְּבָר הִפְלִיגָה

וּבַבַּית מְחַכִּים לִי לָאֲרוּחָה.

t פחד

כְּאֵב לֵב מוֹפִיעַ גַם בְּאֵבָרִים אֲחֵרִים,

עִם לֵב מְתַעְתֵּעַ לְעוֹלָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ:

אוּלַי הַכְּאֵב שֶׁלָּיּ בַּבֶּטֶן מִתְחַזֶּה לִכְאֵב חָזֶה.

כָּם אֲנִי רוֹצֶה למות עַל מִטָּתֻי

בֵּין אֲהָבוֹת מִכָּרוֹת

וְלֹא בֵּין קִירוֹת

סוֹגְרִים עַל כְּאֵבֵי בֶּטֶן וּבְעָיוֹת בַּשֶּׁתֶן.

t ריח הספר

בִּמְכוֹן ווֹלְקָנִי מְנַסִּים לְהָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה.

אֲבָל מַי יִדְאַג לַסְּפָרִים

שֶׁגַּם הֵם יַחְנְטוּ דַּפֵּיהֶם

וְיִתְּנוּ רֵיחַ.

בְּלִי כָּל הָרֵיחַ שֶׁאָצַרְתִּי פָּעַם

גַּם לַסֵּפֶר הַזֶּה לֹא הָיָה טַעַם.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.