חדוה הרכבי
מיגו: שירים 2008–2016
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד; תשע"ז 2017
[טיוטה: תורךָ]

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בְּנַעַר מֻכֵּה יֹפִי שֶׁצִּמְרֵר אֶת הָאֲדָמָה, וְשׁוֹתֵק.

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בַּזִּיפִים הַשְּׁחַרְחָרִים שֶׁנֶּעֶרְמוּ כַּעֲשָׂבִים עַל לְחָיָיו, וְשׁוֹתְקִים.

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו הַגְּרוּמוֹת, צְהֻבּוֹת מֵרֹב נִיקוֹטִין מְשׁוֹטְטוֹת

סְחוֹר־סְחוֹר בְּשַׂעֲרוֹתַי, וְשׁוֹתְקוֹת. הִשְׁתַּגַּעְתִּי בִּזְרוֹעוֹתָיו, מִתְעַנְּגוֹת עַל

מִצְחִי, עַל עַפְעַפַּי, עַל לְחָיַי, עַל צַוָּארִי, עַל עָרְפִּי, עַל כְּתֵפַי, עַל בִּטְנִי,

עַל מָתְנַי, עַל יְרֵכַי, עַל בִּרְכַּי. הִשְׁתַּגַּעְתִּי בָּעֲרָפֶל בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם,

לְמַרְגְלוֹת הָרֵי־גַּעַשׁ קְטַנִּים; שָׁם הֶעֱבַרְנוּ בֹּקֶר שָׁלֵם שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִגָּמֵר

שֶׁל שְׁנֵי נֶאֱהָבִים, גּוֹעֲשִׁים מִשִּׂמְחָה, מְצַיְּרִים בְּגִירִים צִבְעוֹנִיִּים עַל

נְיָרוֹת בְּרִיסְטוֹל לָבָן אֶת הַיֹּפִי הַתָּמִים שֶׁל תַּחְתִּית הָעוֹלָם שֶׁלָּהֶם

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בְּדִיּוּק בַּמַּעֲבָר, על־יַד הַכַּוָּרוֹת, בַּגִּנָּה, מִשְׁתָּאָה לַמַּרְאֶה


נָשַׁמְתִּי כְּשֶׁהוּא נָשַׁם. חִיַּכְתִּי כְּשֶׁהוּא חִיֵּךְ. נִתַּרְתִּי כְּשֶׁהוּא נִתֵּר.

זָהַרְתִּי כְּשֶׁהוּא זָהַר. הֶחְרַשְׁתִּי כְּשֶׁהוּא הֶחְרִישׁ. צָנַחְתִּי כְּשֶׁהוּא צָנַח.

שָׁקַעְתִּי כְּשֶׁהוּא שָׁקַע. הִמְשַׁכְתִּי כְּשֶׁהוּא הִמְשִׁיךְ. יַחַד אָסַפְנוּ אֶת

תַּהְפּוּכוֹת הַחַיִּים, יַחַד כִּסִּינוּ אוֹתָן בִּפְרָחִים, יַחַד הִנַּחְנוּ אֶת גּוּפָהּ הַזָּקֵן

שֶׁל הַמְּצִיאוּת בֵּין שִׂיחִים לְבָנִים, קְטַנְטַנִּים, מֵאֲחוֹרַי, לְיַד שַׁעַר מְלוּנַת־

הַכְּלָבִים הַזְּקֵנִים. יַחַד כִּבִּינוּ אֶת הַזְּמַן. רוּחַ חַמָּה שָׁטָה בִּזְהִירוּת

עַל פָּנָיו שֶׁהִתְכַּסּוּ אֲדָמָה מְפֹרֶרֶת, מַרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ,

מְנַגֶּבֶת אֶת הָרְגָבִים הַיְקָרִים־מִפָּז שֶׁמְּגִנִּים עַל חַיָּיו


כְּבָר עֶרֶב. אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת זְרוֹעוֹתַי אֶל הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי. אֵלָיו.

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בַּדּוּמִיָּה לְהַבִּיט מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת, לִרְאוֹת אוֹתוֹ יָשֵׁן בְּמִטָּתוֹ,

מִתְעוֹרֵר, מִתְהַלֵּךְ בְּחַדְרוֹ, מִתְמַתֵּחַ, מֵכִין לְעַצְמוֹ קָפֶה, יוֹצֵא לִשְׁאֹף

אֲוִיר, מִתְרוֹעֵעַ, מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, מְבַלֶּה, מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר, רוֹאֶה בְּדִמְיוֹנוֹ.

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בָּאֹשֶר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ – זַךְ, תָּמִים, קְצַר־רוּחַ, מַבְרִיק.

הִשְׁתַּגַּעְתִּי בְּעֵינָיו שֶׁהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת


בְּלִי לָדַעַת מַה יִּהְיוּ הַחַיִּים

הַבָּאִים


עד שוב אשמע אותךָ

מאת

חדוה הרכבי


עַד שׁוּב אֶשְׁמַע אוֹתְךָ

מאת

חדוה הרכבי

“יוֹתֵר מִדַּי מְצִיאוּת, הִיא אָמְרָה. יוֹתֵר מִדַּי מְצִיאוּת, כָּכָה הִיא אָמְרָה”"

(אלישע הרכבי)


מְצִיאוּת אַחַר מְצִיאוּת נִדְחֶקֶת לְתוֹךְ שֶׁבֶר־כְּלִי

וְנוֹסַעַת.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: לַהֲטוּטִים.

שִׁגְיוֹנוֹת.

טְבִיעַת־עַיִן.

אִינְטוּאִיצְיָה.

דִּמְיוֹן.

חֵרוּף־נֶפֶשׁ.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ. בְּאִישׁוֹן לַיִל. כָּאן. עַכְשָׁו.

דַּקָּה אַחַר דַּקָּה: דְּבָרִים שֶׁאַתָּה לוֹטֵשׁ עֵינֶיךָ אֲלֵיהֶם –

מַמְתַּקִּים, סִיגַרְיוֹת צָרְפָתִיּוֹת, תַּעֲלוּלִים, סִפּוּרֵי־בַּדִּים,

נַעֲרֵי־שַׁעֲשׁוּעִים אֲרָעִיִּים שֶׁרוֹצִים הַכֹּל,

וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ מוּזִיקָה הֵם חָפְשִׁיִים

לְהִתְגַּנְדֵּר, לָרוּץ, לָשִׁיר, לִרְקֹד, לְהִתְעוֹפֵף,

לְהִתְעוֹפֵף, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת

מַמָּשׁ לְהִתְעוֹפֵף.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: בָּרֶגַע שֶׁהַמְּצִיאוּת, לְבוּשָׁה פִּרְחֵי־בָּר, רוֹקֶדֶת

בְּתוֹךְ חַלּוֹן רַאֲוָה מוּאָר, הוֹזָה, מְרִיעָה, מוֹחֵאת כַּפַּיִם, מַרְעִישָׁה

יוֹתֵר מִדַּי, מִתְפָּרֶצֶת בְּבֶכִי, נִרְגַּעַת, אוֹסֶפֶת אֶת עַצְמָהּ, חוֹזֶרֶת

חוֹזֶרֶת חוֹזֶרֶת,

וְכָל הָעֶרְגָּה שֶׁלָּהּ

לֶהֱיוֹת כַּפְתּוֹר,

לוּלָאָה,

רִקְמָה

– לֹא מְשַׁנֶּה מָה –

עַל בְּגָדֶיךָ.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: הַיֹּפִי.

הָעֲדִינוּת.

הַדַּקּוּת.

הַשִּׁכָּרוֹן.

הַצִּמָּאוֹן.

הַחֶסֶר.

מוּזִיקַת גַ’אז מִתְקָרֶבֶת אֶל גּוּפְךָ

הַצָּמֵא, הָרָעֵב, הַכָּחוּשׁ, הַטָּמוּן.

פִּתְאֹם הִיא מִתְיַפַּחַת.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מַקְשִׁיב,

דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מִתְבּוֹנֵן, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מִסְתּוֹבֵב סְחוֹר סְחוֹר,

מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

מִשְׁתַּלְהֵב,

חוֹמֵד לָצוֹן,

מְחַיֵּךְ,

מִתְפַּקֵּעַ מִצְּחוֹק,

מִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל מְאֹדְךָ,

מַגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה.

וְאָז, אֵין לְתָאֵר,

– כְּמוֹ מָה –

הַכֹּל נִהְיֶה מֻפְשָׁט,

וְכָל הָאָנַרְכְיָה, לְבוּשָׁה בִּגְדֵי־חַג, מֻנַּחַת לְיָדִי, לְצִדִּי,

מֻנַּחַת עַל, מֵעָל,

אוֹ שָׁם,

בֵּין הַשִּׂיחִים, לֹא

לֹא לֹא לֹא, בְּעֶצֶם,

שָׁם, יוֹשֶׁבֶת שָׁם,

מְחַיֶּכֶת מְחַיֶּכֶת מְחַיֶּכֶת,

לֹא מַפְסִיקָה

לְחַיֵּךְ.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ. תָּמִיד. כָּל הַזְּמַן.

תַּעֲתוּעִים וְקֶרֶן אוֹר שֶׁל שֶׁמֶשׁ מְפַלֶּסֶת אֶת דַּרְכָּהּ.

תַּעֲתוּעִים וְסִימָנִים שֶׁל אֲדָמָה פְּצוּעָהּ מְנַתֶּרֶת בַּחֹשֶׁךְ.

תַּעֲתוּעִים וְתוֹפָעוֹת שֶׁל נִצְחִיּוּת.

תַּעֲתוּעִים וּשְׁלֵמוּת מִתְבּוֹנֶנֶת מֵהַצַּד

בְּאֵם וְיֶלֶד


וְהַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת,

כָּל הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת,

כְּמוֹ הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת,

וּמִישֶׁהִי לְיָדִי פִּתְאֹם מְמַלְמֶלֶת אֶת עַצְמָהּ,

מְמַלְמֶלֶת אֶל רִגְבִי־הָאֲדָמָה,

מְמַלְמֶלֶת כְּלוּם, כִּמְעַט,

סְתָם מְבַזְבֶּזֶת אֶת זְמַנְּךָ,

אוֹ־מָה

הוֹ מִיגוֹ

נָע־וְנָד שֶׁכְּמוֹתְךָ,

הַיֶּלֶד הַיּוֹתֵר מִכֹּל, אִלּוּ יָדַעְתָּ

כַּמָּה אֹהֵבְךָ.

כַּמָּה אֵינֶנִּי חֲסֵרָה דָּבָר.

כַּמָּה נָחָה דַּעְתִּי:

אַתָּה מַרְהִיב.

אַתָּה מוּאָר.

בִּלְתִּי נִתְפַּס.

חַד־פַּעֲמִי.

חַיִּים שְׁלֵמִים עוֹד לְפָנֶיךָ.

וּבוֹ בַּזְּמַן לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ.

לְהַאֲזִין לִנְשִׁימוֹתֶיךָ,

לְהִתְבּוֹנֵן בַּקֶּצֶב הַמַּרְהִיב שֶׁל חִיּוּכֶיךָ,

לָרֶדֶת אֶל הָאוֹקְיָנוֹס שֶׁל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ

דִּמְיוֹנוֹתֶיךָ מַאֲוַיֶּיךָ, אוֹ אֲפִלּוּ,

סְתָם

הֲזָיוֹתֶיךָ


וְרוּחַ אֱלֹהִים מְלַקֶּקֶת אֶת עָפָר הַדֶּרֶךְ עַל כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ,

מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלֶיךָ,

וְצִפֳּרִים חֲגִיגִיּוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ סְבִיבְךָ.

עַל זֶה אֲנִי רוֹצָה שֶׁנְּשׂוֹחֵחַ: לָמָּה

לְהָזִיז אֶת אֵיתָנֵי הַטֶּבַע.

לָמָּה לְפֶתַע.

לָמָּה בְּחֻפְזָה


הוֹ מִיגוֹ,

“הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לָרֶדֶת עַד הֵנָּה” אֲנִי מְהַרְהֶרֶת

וְיָדִי מְלַטֶּפֶת אֶת רַעַשׁ הָאֲדָמָה שֶׁל עֵינֶיךָ,

אֶת עֵינֶיךָ עִם רַעַשׁ הָאֲדָמָה,

עִם כָּל מַה שֶּׁמַּסִּיחַ אֶת דַּעַתְךָ.

וְאָז, אֵיךְ לְתָאֵר, מָה


מָה. מָה.

בְּעֶצֶם, מָה.

אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת מָה. מָה.

מָה. מָה. מַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת.

מָה. אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת מָה.

מָה. בְּעֶצֶם מָה.

מָה. מָה. מָה.

מַה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת


שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת

עַד שׁוּב אֶשְׁמַע אוֹתְךָ קוֹרֵא לִי

“אִמָּא”



פָּנָיו

מאת

חדוה הרכבי

בְּנִי שׁוֹתֵק לְעִתִּים קְרוֹבוֹת

מִתְבּוֹנֵן בְּלִי עֵינַיִם בַּשָּׁמַיִם

שֶׁלֹּא יַחְלְפוּ יוֹתֵר לְעוֹלָם

עַל פָּנָיו



ת.ז

מאת

חדוה הרכבי

אֲנִי אִמָּא.

יֵשׁ לִי בֵּן.

הוּא לוֹבֵשׁ גּוּפִיָּה עַם פַּסִים אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים.

מִסָּבִיב לְצַוָּאר שֶׁלּוֹ מְגֻלְגֶּלֶת מְטַפַּחַת מֶשִׁי וְרֻדָּה.

הוּא חוֹבֵשׁ כּוֹבַע לֶבֶד שָׁחוֹר עַם מִצְחִיָּה.

מִתַּחַת לַחֻלְצָה שֶׁלּוֹ זוֹרֵם כּוֹכָב.

הוּא מַחְזִיק זֵר פְּרָחִים צְהֻבִּים זְעִירִים.

הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ מַבְרִיקוֹת.

הוּא חוֹזֵר.

הוּא יַחְזֹר.

הוּא יִהְיֶה לְצִדִּי.

הוּא יִקַּח אוֹתִי לַחֶדֶר שֶׁלּוֹ – חַלּוֹן צָלוּל וּבָהִיר,

שִׁכְמִיָּה תְּלוּיָה עַל דֶּלֶת אֲרוֹן הַבְּגָדִים,

שָׁטִיחַ אָדֹם וְחוּם וְצָהֹב לְיַד כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים,

גַּרְבַּיִם עַל הָרִצְפָּה, סִיגַרְיוֹת, בְּדָלִים, מִכְתָּבִים שֶׁלֹּא נִשְׁלְחוּ,

“יָם, חוֹל, מִישׁוֹר, עֲנָנִים” – צִיּוּר בְּצִבְעֵי מַיִם


וְהָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הוּא עוֹלֵץ בֵּין הַקִּירוֹת שֶׁבָּעֲרוּ כָּל הַלַּיְלָה.

“הַשָּׁמַיִם הֵם קַו הַזִּנּוּק” הוּא עוֹנֶה.

וְכָל הַדְּבָרִים הַחַיִּים מִסְתּוֹבְבִים לְיָדוֹ,

לְצִדּוֹ, בַּעֲדוֹ, יַחַד

אִתּוֹ.

פֹּה וָשָׁם הַזֵּעָה הַשְּׁחוֹרָה.

הַקֶּצֶּב, הַתְּנוּעָה, הַשַּׁחַר הַסּוֹאֵן

זֶה זְמַנִּי. אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת,

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה זְמַנִּי.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה תָּמִיד. כָּאן,

בַּמָּקוֹם הַמַּהְפְּכָנִי הַזֶּה. תָּמִיד. לְתָמִיד.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה בָּעֲרָפֶל שֶׁלִּי עַכְשָׁו וְגַם בָּעֲרָפֶל שֶׁלִּי

בְּעוֹד אֶלֶף שָׁנִים.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה וְנָסִיךְ

נוֹשֵׂא אוֹתִי לָאִשָּׁה.

כְּמוֹ בְּטְרִיפּ


לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה כֵּן.

אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁזֶּה כֵּן.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה בִּכְלָל לֹא קָרָה.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה וְלִקְלֹעַ בְּדִיּוּק

מַה בֶּאֱמֶת קָרָה.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה כָּל כָּךְ מוּבָן מֵאֵלָיו.

כָּכָה,

פָּשׁוּט,

יוֹמְיוֹמִי

(וַאֲנִי מַמְשִׁיכָה)

הַמַּבּוּל.

הָעִרְבּוּבְיָה.

הַקֶּרַע.

הַחֹשֶׁךְ.

הָרוּחַ.

הַמִּדְבָּר.

אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, בִּפְנִים

זֹאת הַקִּרְבָה שֶׁלִּי: חַיַּת הַלַּיְלָה שֶׁל אָבוֹת יְשׁוּרוּן.

הַדְּמוּת שֶׁלָּהּ.

הַבְּכִי הַמַּר


רָאִיתִי אֶת זַ’אן דַארְק הַקְּדוֹשָׁה

דּוֹמָה לְרַכֶּבֶת הָרִים,

שׂוֹרֶכֶת אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלָּהּ,

מְשַׁיֶּפֶת אֶת הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁלָּהּ, צוֹבַעַת אוֹתָן

בְּיָרֹק וְאָדֹם וְכָחֹל וְחוּם וְכָתֹם וְצָהֹב וְסָגֹל וְלָבָן,

מְשׁוֹטֶטֶת מֵרְחוֹב לִרְחוֹב,

מֻקֶּפֶת קוֹלוֹת,

וְכָל הַקּוֹלוֹת נֶהְפְכוּ לָהֶם פִּתְאֹם לְאֲנָשִׁים


כֵּן, זֶה סִימָן.

בִּשְׁבִילִי

אֲנִי בָּאָה מִשָּׁם.

אַל תְּשַׁקְּרוּ אוֹתִי

שֶׁלְּכָל הָאוֹקְיָנוֹסִים יֵשׁ קִירוֹת.

שֶׁכָּל הַלִּוְיְתָנִים שׂוֹחִים עַל הָרִצְפָּה

לְאֹרֶךְ הַקִּירוֹת.

אֲנִי הָיִיתִי שָׁם.

אֲנִי בַּת מִילְיוֹנֵי שָׁנִים.

הַבַּיִת שֶׁלִּי הוּא עִגּוּל בְּלִי קַו שֶׁל הַתְחָלָה וּבְלִי קָצֶה.

כָּאן אֲנִי גָּרָה.

אֲנִי גָּרָה לְבַד.

בְּאוֹתָהּ קוֹמָה.

סָמוּךְ לָעֲנָנִים


בַּתַּרְמִית הַבָּאָה תִּשְׁתַּתֵּף אִשָּׁה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי

שֶׁל שֻׁלְחֵן הָרוֹלֶטָה.

שֵׁם הַתַּרְמִית “הִמּוּר מְאֻחָר”.

דָּם עַל הַסַּפָּה.

דָּם עַל הַמַּפְתֵּחַ.

דָּם מִתַּחַת הַמִּפְתָּן.

דָּם מֵאֲחוֹרֵי הַמַּחְסָנִים הָהֵם


וְהַלַּיְלָה יָבוֹא.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי כָּל מַה שֶּׁלֹּא.

כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת כָּל הַתֵּרוּצִים.

אֲנִי מְבִינָה הַכֹּל.

כִּמְעַט הַכֹּל


בְּעֶצֶם, רַק מַשֶּׁהוּ


עכשיו

מאת

חדוה הרכבי


עַכְשָׁו

מאת

חדוה הרכבי

הַמֹּחַ שֶׁלִּי צָלוּל כְּמוֹ יָם זַךְ.

אֲנִי, בְּחַיַּי אֲנִי,

צוֹעֶדֶת לְאֹרֶךְ פְּרוֹזְדּוֹר אָרֹךְ וְלָבָן,

מְשַׂחֶקֶת עִם אֵשׁ, עִם מַיִם, עִם חוֹל,

גּוֹרֶרֶת אֶת הַלֹּא־מוּדָע הַבַּיְתָה,

יוֹרֶדֶת לַכְּבִישׁ, יוֹרֶדֶת לַגָּן, יוֹרֶדֶת לַשּׁוּלַיִם, מְסַדֶּרֶת פִּנָּה,

מְנַתֶּרֶת עַל רִצְפַּת בֶּטוֹן שֶׁל מִשְׁתָּנָה צִבּוּרִית, שָׁרָה

בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת “שָׁמַיִם הֵם תָּמִיד שָׁמַיִם. גַּם כְּשֶׁאֵין. גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ”,

מְנַשֶּׁקֶת אֶת יְדֵי הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים,

מְבָרֶכֶת אוֹתָם לְשָׁלוֹם,

מַצִּיעָה לָהֶם פִּרְחֵי־שֶׁמֶשׁ, חֲרוּזִים לְבָנִים, דְּבַשׁ, עֲנָנִים,

מְמַצְמֶצֶת לְעֵבֶר מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן


הָהּ מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,

מַה שֶּׁרוֹצֶה מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,

מַה שֶּׁמֵּנִיעַ אֶת מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,

כְּלוֹמַר,

אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר,

הַלֹּא־מוּדָע הוּא חוּלִיגָן.

הַלֹּא־מוּדָע הוּא חַיָּתִי.

הַלֹּא־מוּדָע הוּא פָּרָדוֹקְס.

הַלֹּא־מוּדָע הוּא הֶכְרֵחִי.

וַאֲנִי שֶׁכָּל כָּךְ הִרְבֵּיתִי לְהִתְגּוֹלֵל אִתּוֹ, כָּכָה, פָּשׁוּט

לְהִתְחוֹלֵל עַל יְצוּעוֹ, לַהֲזוֹת לְצִדּוֹ, בָּעֶרֶב אוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם,

בֵּין הָעַרְבַּיִם, בַּקַּיִץ, בַּפְּרָחִים, בְּדֶשֶׁא, בַּשָּׂדוֹת, בֵּין הַקּוֹצִים,

בַּשְּׁבִילִים, בַּחוֹל, בַּשִּׁטְּפוֹנוֹת, בַּמִדְרוֹנוֹת, בַּנְּדוּדִים,

בֵּין הַגְּבָעוֹת הָאֲדֻמּוֹת,

לְיַד שַׁעַר הַסּוּסִים,

מֵאֲחוֹרֵי הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים,

בַּחֲדָרִים אֲחוֹרִיִּים,

עַל מִטָּה מִתְקַפֶּלֶת,

בַּכֻּרְסָה,

בַּסָּלוֹן,

עִם הַגַּב לַשָּׁעוֹן,

עַל בִּרְכֵּי מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן


זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר: לָשֶׁבֶת עַל בִּרְכֵּי מְנַקֵּה הַשְּׁמָשׁוֹת הַקָּטָן,

לְבוּשָׁה צְעִיפִים אֲדֻמִּים וְחוּמִים וּכְתֻמִים,

מְפַזֶּרֶת אַבְקָה רוּחָנִית

עַל הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ.

מַעֲנִיקָה לוֹ.

כְּאִלּוּ.

אַחַר כָּךְ כְּלוּם.

כְּלוּם כְּלוּם כְּלוּם


זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר: לְהַרְעִיד אֶת הַתְּכֵלֶת בַּשָּׁמַיִם בָּאֲדָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ בַּיָּם

וְכָל אֵלֶּה, אוֹ, קוֹלוֹסָאלִי מִזֶּה: לְהַגִּיד לוֹ לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא לֹא.

זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר: לְהִתְפַּקַּע מִבְּכִי

לְהִתְפָּרֵק לְגוֹרְמִים.

לְהִתְפּוֹרֵר מִבִּפְנִים. מִבַּחוּץ.

לְאַבֵּד צוּרָה – לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנֶּפֶשׁ צְרִיכָה –

לִהְיוֹת עֵשֶׂב. קַשׁ. זֶרֶד. קְלִפָּה. פֵּרוּר. חֹפֶן אָבָק. שְׁלוּלִית אֲדֻמָּה.

לְהֵרָגַע. לָנוּחַ. לְהַשְׁקִיף מִמֶּנִּי וָהָלְאָה

שֶׁמָּא אֵינֶנִּי אֶלָּא


נִזְכַּרְתִּי בְּלֵאָה.

בְּרִנָּה.

בְּהֵלִית.

וְלִשְׁמֹעַ אוֹתָן נִכְנָסוֹת לַזִּירָה.

זֶה הָיָה רֶגַע כַּבִּיר.

בִּלְתִּי נִתְפָּס.

כְּמוֹ הֶאָרָה.

וְעָשִׂיתִי תְּנוּעוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה,

חֵלֶק אֶחָד הָיָה בְּפִיגָ’מָה וְחֵלֶק אַחֵר כְּבָר לֹא הָיָה


וְאָז לֵאָה, שֶׁהִיא גַּם רִנָּה, שֶׁהִיא גַּם הֵלִית, שֶׁהִיא גַּם לֵאָה

וְכֻלָּן יַחַד מַבִּיטוֹת בִּי בְּקִרְבָה,

מְרִימוֹת אֶת יְדֵיהֶן לְמַעְלָה,

מַחְזִירוֹת אֶת צָהֳלַת־הַחַיִּים שֶׁלִּי

אֶל הָאַטְמוֹסְפֶרָה


חוֹרְטוֹת אֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי עַל וִילוֹנוֹת הַיָּרֵחַ: בִּיאַטְרִיס



מַה שֶּׁיָּפֶה בֵּינֵינוּ יָפֶה מֵחֲמַת תְּבוּנָה (מחזור)

מאת

חדוה הרכבי

א.

מִמּוּל

כְּלָבִים עָבֵי כֶּרֶס

שֶׁל כַּלְבָן מְצֻּיָּר

לְיַד מְלוּנָה מְצֻיֶּרֶת

עִם חַלּוֹן עִם וִילוֹן מִקְּטִיפָה לְבָנָה

מְצֻּיָּר.

כָּךְ גַּם

הַמַּקֵּל וְהַגְּלִימָה.

עוֹלֶה בְּדַעְתִּי

מַבָּט שֶׁל כַּלְבָּה.

וּמַבָּט שֶׁל כַּלְבָּה בְּדִיּוּק כְּמוֹ מַבָּט שֶׁל כַּלְבָּה.

וְרָצְתָה לָלֶכֶת לְכָל כִּוּוּן הַכַּלְבָּה

וְרָצְתָה


עוֹלֶה בְּדַעְתִּי חֲדַר־בִּדּוּד מָלֵא כַּלְבָּה

מִתְעַלֶּסֶת עִם כַּלְבָּה.

וְכַלְבָּה,

אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר,

אֲפִלּוּ כַּלְבָּה שֶׁהִיא נוֹף מְבֻיָּת,

וְזֹאת שֶׁהוֹלֶכֶת, יוֹצֵאת, חוֹזֶרֶת, הוֹלֶכֶת, יוֹצֵאת, חוֹזֶרֶת,

חוֹזֶרֶת, יוֹצֵאת; וְזֹאת שֶׁרוֹקֶדֶת עַכְשָׁו

עִם הַגַּנָּנִים הָאֵלֶּה,

עִם כָּל הַגַּנָּנִים הָאֵלֶּה,

שַׁיֶּכֶת רַק לַגַּנָּנִים הָאֵלֶּה, אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר

אוּלַי הַגַּנָּנִים הָאֵלֶּה


עוֹלֶה בְּדַעֲתִי סַכִּין כֶּסֶף קָטָן,

וּמָה אֵיזֶה סַכִּין כֶּסֶף קָטָן שֶׁהִרְעִיד אֶת דִּמְיוֹנָהּ,

וּמִי רוֹקֵד עִם פֶּסֶל־הַחֵרוּת עַל רַחֲבַת הָרִקּוּדִים

עַכְשָׁו.

רַק מָה,

אֵיפֹה הַמַּקֵּל וְהַגְּלִימָה.

עוֹלֶה בְּדַעֲתִי תַּצְלוּם מִשְׁפַּחְתִּי

מִמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה כְּשֶׁהָיְתָה

קוֹלָנִית,

בַּרְרָנִית,

רֶפְלֶקְטִיבִית,

אִימְפּוּלְסִיבִית,

בּוֹטָה,

מִשְׂתָּרַעַת סְבִיבִי בְּכַמּוּת עֲצוּמָה,

מַבִּיטָה בִּי בְּכָל מְאֹדָהּ

וְיוֹרֶקֶת

“כַּלְבָּה”


ב.

עוֹלֶה בְּדַעֲתִי אוּלָם הַמְתָּנָה.

מָתַי לָאַחֲרוֹנָה הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל רִצְפַּת הַלִּינוֹלֵיאוּם

בְּאוּלָם הַהַמְתָּנָה.

הַמְּצִיאוּת לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

שָׁם קָפְאָה.

שָׁם בָּהֲתָה.

שָׁם שִׁרְבְּבָה אֶת רֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה

לְהֵאָחֵז בְּמַשֶּׁהוּ.

וִיהִי מָה.

וַעֲנָנִים יָרְדוּ.

אֲנִי תּוֹהָה מָה אֵיזֶה סַכִּין כֶּסֶף קָטָן

שֶׁהִרְעִיד אֶת דִּמְיוֹנָהּ, גּוֹרֵם לָהּ

לְדַבֵּר לֹא לָעִנְיָן עַכְשָׁו.

אֲנִי תּוֹהָה אִם כָּךְ הָיָה תָּמִיד.

אִם כָּךְ יִהְיֶה תָּמִיד.

וּמַה חֲדַר בִּדּוּד מָלֵא כַּלְבָּה,

וְנִדְמֶה שֶׁהִיא,

אוֹ אֲנִי.


עוֹלִים בְּדַעֲתִי שְׁיָרִים שֶׁל תַּצְלוּם מִשְׁפַּחְתִּי

מִמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה כְּשֶׁהָיְתָה

שׁוֹתֶתֶת דָּם וְזֵעָה.

רַק מָה, אֵיפֹה הַמַּקֵּל וְהַגְּלִימָה.

וּמָה, אִלּוּ מָה.

אֲנִי תּוֹהָה מָה “וּמָה, אִלּוּ מָה”


ג.

אִלּוּ אֱלֹהִים מְלַוֶּה כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.

אִלּוּ אֱלֹהִים הָיָה מְלַוֶּה כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.

אִלּוּ אֱלִישָׁע. אִלּוּ אֱלִישָׁע מְלַוֶּה כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.

אִלּוּ אֱלִישָׁע הָיָה מְלַוֶּה כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.

וּכְשֶׁהוּא מְפַשְׁפֵּשׁ בְּכִיסַי וְשׁוֹאֵל “אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלִּי”, כֵּן, כֵּן,

נָכוֹן.

זֶה נָכוֹן.

כָּכָה הִרְגַּשְׁתִּי:

לֹא נִצָּחוֹן.

לֹא כִּשָּׁלוֹן.

לֹא אַבְּסוּרְד שֶׁמַּשֶּׁהוּ – אוֹ מִישֶׁהוּ – יִקְבַּע לִי.

וּבִכְלָל, לְהַשְׁאִיר אַחֲרַי פִּסּוֹת וּשְׁיָרִים.

לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמִי דְּבָרִים אֲחֵרִים

שֶׁגּוֹרְמִים.

וּבִכְלָל,

אֵלֶּה הַחַיִּים שֶׁלִּי.

אֵלֶּה הַחַיִּים שֶׁאֲנִי רָצִיתִי.

כְּמוֹ אָז, כְּשֶׁכָּל הַמְּצִיאוּת הָיֹה הָיְתָה,

וְגַם כְּשֶׁהָיְתָה נֶעֱמֶדֶת בְּשׁוּרָה,

כְּשֶׁשָּׁרָה

אוֹ דִּקְלְמָה

לְאַחַר יוֹמַיִם כָּאֵלֶּה,

וְהָאָרֶץ הָיְתָה מִמֶּנָּה וָהָלְאָה,

וְלֹא הָיָה אִכְפַּת לָהּ מַה הָלְאָה, מַה הָלְאָה, מַה הָלְאָה



[וְשׁוּב אֲנִי מוֹצֵאת]

מאת

חדוה הרכבי

וְשׁוּב אֲנִי מוֹצֵאת אֶת יִסּוּרֵי אָבִי עַל בְּשָׂרִי

הַרְבֵּה יוֹתֵר שְׁקֵטִים

הַרְבֵּה יוֹתֵר בַּעֲדִינוּת

הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּיִסּוּרִים


לַיְלָה. אֵין לַיְלָה בְּלִי חַיַּת הַלַּיְלָה. וְהַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה

כָּל הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה, כְּמוֹ הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה

וְהַקּוֹלוֹת שֶׁל אֱלִישָׁע


וְהַקּוֹלוֹת הַחֲדָשִׁים שֶׁל אֱלִישָׁע



הַשִּׁנּוּי הָאַחֲרוֹן

מאת

חדוה הרכבי

הַשִּׁנּוּי הָאַחֲרוֹן הָיָה מָוֶת.

נִרְאֵיתִי קְרוֹבָה יוֹתֵר לַסַּכִּין הַקָּרָה.

לָרוּחַ. לַמַּיִם. לַמֵּתִים.

מַשֶּׁהוּ – אוֹ מִישֶׁהוּ – גָּרַר אוֹתִי פִּתְאֹם שְׁלשָׁה סֶנְטִימֶטֶר מִמֶּנִּי

כְּאִלּוּ הָיִיתִי חַיָּה גְּזוּרָה מִקַּרְטוֹן

מוּטֶלֶת בְּסַל נְיָרוֹת

בְּלִי לְהַנִיד עַפְעַף.

נַעֲשֵׂיתִי בּוֹטָה.

אִינְטֶנְסִיבִית.

קַפְּרִיזִית.

ווּלְגָרִית.

דּוֹחָה.

מִסָּבִיב הִתְקַבְּצוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים.

וַאֲנָשִׁים אָמְרוּ: “הָהּ חֶדְוָה, הִיא בֶּאֱמֶת יוֹדַעַת לִהְיוֹת כַּלְבָּה”


הַקֶּטַע בְּסוֹגְרַיִם הוּא: הַיְחִידִים שֶׁמְּעַנְיְנִים אוֹתִי הֵם אֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתּוֹקְקִים

בְּכָל מְאֹדָם

לְפַסֵּל אֶת הַשָּׁמַיִם,

לְיַשֵּׁר אֶת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,

לְדַבֵּר בִּשְׂפַת הָעֲנָנִים,

לָגַעַת בַּפְּקַעַת, לָצוּד אֲרָיוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִן הַדַּעַת,

לְהַקְשִׁיב לְרַעַשׁ הַגַּלִּים־שֶׁל־הָעֻבְדּוֹת,

לִמְחֹק אֶת הָעֻבְדּוֹת

נִזְכַּרְתִּי בְּחַיַּת הַלַּיְלָה שֶׁל אָבוֹת יְשׁוּרוּן, מִשְׂתָּרֶכֶת מִמִּדְבָּר לְמִדְבָּר

עֲטוּרָה פִּרְחֵי לַיְלָה

– מֵעַל מִצְחָהּ הַזֵּר הַקָּדוֹשׁ –

אוֹר זַךְ אוֹר אָדֹם אוֹר עָצוּם נִשְׁפַּךְ מֵעֵינֶיהָ.

וְגַם כְּשֶׁהָיְתָה מְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשָׁהּ,

רוֹקַעַת בְּרַגְלֶיהָ,

חוֹבֶטֶת בַּחוֹל הַזָּקֵן


אֲבָל הַשִּׂיא הָיָה מִזְמוֹר הַקֶּסֶם שֶׁל הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ

לְאִטָּם לְאִטָּם לְאִטָּם,

דַּהֲרַת הַסּוּסִים עַל הַמַּיִם,

צָהֳלַת בַּחוּרִים יְפֵי־תֹּאַר בַּשֶּׁמֶשׁ – הַטִּיּוּל, הַקֶּצֶב, הַשִּׂיחָה, הָעֹנֶג,

הַתְּשׁוּקָה, הַחֶסֶר, הַצִּמָּאוֹן, הָרַעַד, הַתְּשׁוּקָה, הַזֵּעָה הַשְּׁחוֹרָה –

פֹּה וָשָׁם מִישֶׁהוּ מֵרִים אֶת הָעֵינַיִם, מַבִּיט בַּשָּׁמַיִם,

וְהַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה, כָּל הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה, מִנַּיִן הַקּוֹלוֹת הָאֵלֶּה


וְהַקּוֹלוֹת שֶׁל אֱלִישָׁע

וְהַקּוֹלוֹת הַחֲדָשִׁים שֶׁל אֱלִישָׁע



לְהִתְרָאוֹת בֵּן

מאת

חדוה הרכבי

מִמּוּל מַצְלֵמַת הָרוֹבּוֹט,

הָרַקְדָנִים,

קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ,

הַקֶּרַע,

נַהֲמַת הַפְּגָרִים

מִתַּחַת לָעֵצִים הַשְּׁחוֹרִים,

חַיַּת הַלַּיְלָה שֶׁל אָבוֹת יְשׁוּרוּן שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ אוֹהֵב

לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ, לְהַקְשִׁיב לָהּ, לְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ,

לִנְבֹּר בֵּין הַמַּנְדוֹלִינוֹת שֶׁלָּהּ,

עִם כַּדּוּרִי הַפְּלַסְטִיק שֶׁלָּהּ,

לִרְאוֹת אוֹתָהּ מִשְׂתָּרַעַת עַל הַמַּחְצֶלֶת,

מְזִיזָה מַשֶּׁהוּ, מְשַׁנָּה מַשֶּׁהוּ, מְהַרְהֶרֶת בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר,

לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָהּ כְּשֶׁצָּרִיךְ,

לָשִׂים אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפֶיךָ,

לְהַאֲזִין לְדֵעוֹתֶיהָ.

מַה דֵּעוֹתֶיהָ. אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁלָּהּ,

הָאֹמֶץ, הַגְּאוֹנִיּוּת,

הַפַּעַר בֵּין מַה שֶׁיֵּאָמֵן לְבֵין מַה שֶּׁלֹּא

– דְּבָרִים שִׁגְרָתִיִּים, אַתָּה יוֹדֵעַ –

כְּדֻגְמַת – רַק דֻּגְמָה – הָעֵצִים הַשְּׁחוֹרִים שֶׁהִתְחִילוּ לִצְרֹחַ

וְלִצְוֹחַ

וְלִשְׁאֹג.

וְזוֹ שֶׁזּוֹחֶלֶת עַכְשָׁו, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה,

עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה, בְּאֶמְצַע יָם סוֹעֵר

זוֹחֶלֶת עֵירֻמָּה,

מֵהַלֵּב,

מְקַנֶּנֶת בָּאֲוִיר,

עוֹבֶרֶת אֶל הַקָּצֶה, אֶל אַחֲרֵי הַקָּצֶה,

מְקַנְטֶרֶת אֶת הַקָּהָל.

אֶלָּא מָה.

זֶה הַמֶּדְיוּם שֶׁלָּהּ.

בְּעֶצֶם,

הַסּוֹד.

בְּעֶצֶם, הַיִּסּוּרִים שֶׁל הַסּוֹד


אֲנִי חוֹזֶרֶת לַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בַּהַתְחָלָה:

זֶה מְמַלֵּא אוֹתִי אֹשֶׁר עָצוּם לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ.

יוֹתֵר מֵחִבּוּק.

יוֹתֵר מִדִּמְיוֹן.

יוֹתֵר מֵהֶאָרָה.

לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ וְהֶאָרָה.

לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מַתְחִילָה לִזְרֹחַ בְּעֶרְגָּה,

בְּלִי לָדַעַת אֵיפֹה לְהַנִּיחַ אֶת נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים

– בִּפְנִים, אוֹ בַּחוּץ – אוֹ שָׁם, עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה.

לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ וְלִצְהֹל כְּמוֹ שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת־בְּהָקִיץ

נְמוֹגִים בָּאוֹר הַקָּטָן שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ,

מִתְמוֹגְגִים זֶה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל זוֹ

כְּאַוַּת נַפְשֵׁנוּ

מַה שֶּׁנִּפְלָא הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ מוֹחֵאת־כַּפַּיִם, מְרִיעָה,

יוֹצֵאת מִגִּדְרָהּ,

מְהֻפְּנֶטֶת מִמְּךָ,

סוֹגֶדֶת לְךָ.

וְזֶה שֶׁעַכְשָׁו

כָּל הַדְּלָתוֹת מְפֻזָּרוֹת עַל הָאָרֶץ –

הַחַלּוֹנוֹת, הַוִּילוֹנוֹת, הַמַּגָּשִׁים, הַמַּגָּבוֹת, הַסִּיגַרְיוֹת, הַבְּדָלִים, הַסְּקֶטִים,

הַכֶּסֶף, הַזָּ’קֶט, מְכוֹנַת הַגִּלּוּחַ, אַלְבּוֹם־תְּמוּנוֹת מִן הַיַּלְדוּת, הָעִתּוֹנִים,

הַבִּיסְקְוִיטִים, הַפֵּרוֹת, הַלֶּחֶם, הַדְּבַשׁ, רֵיחוֹת פִּרְחֵי הַגֶּרַנְיוּם


אַתָּה חוֹגֵג.

אַתָּה מוּצָף.

אַתָּה מִכָּל מֶרְחָק.

אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, עֵינֶיךָ.

מַבָּט עֵינֶיךָ. הַמַּבָּט בְּעֵינֶיךָ.

אֵיךְ לְתָאֵר אֶת הַמַּבָּט בְּעֵינֶיךָ.

אֲנִי בָּאֱמֶת רוֹצֶה לָדַעַת אֵיךְ לְתָאֵר אֶת הַמַּבָּט בְּעֵינֶיךָ.

עִם רַעַשׁ הָעֲנָנִים בַּמַּבָּט שֶׁל עֵינֶיךָ.

אֵיךְ אֶרְצֶה לְתָאֵר אֶת רַעַשׁ הָעֲנָנִים בַּמַּבָּט שֶׁל עֵינֶיךָ.

אֵיךְ אֶרְצֶה לְהַשְׁקִיט אֶת רַעַשׁ הָעֲנָנִים בַּמַּבָּט שֶׁל עֵינֶיךָ.

אֵיךְ אֶרְצֶה שֶׁתָּבוֹא, כָּכָה, פָּשׁוּט, מָהִיר, קְצַר־רוּחַ, פָּרוּעַ, יָהִיר,

חָצוּף, בּוֹטֶה, מְחֻסְפָּס, מַזִּיעַ, נִלְהָב, בּוֹעֵר מִגַּעְגּוּעִים.

וְזֶה שֶׁעַכְשָׁו כָּל הַגְּבוּלוֹת נִפְרָמִים.

גַּעֲגוּעִים מַרְעִידִים אֶת הָעוֹלָם.

לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ וְגַעֲגוּעִים שֶׁלֹּא הָיוּ כְּדֻגְמָתָם.


לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ וּלְהִזָּכֵר, לְהִזָּכֵר לְהִזָּכֵר לְהִזָּכֵר

עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמָה לְהִזָּכֵר

לְשׂוֹחֵחַ אִתְּךָ וְצִפּוֹר שׁוֹתֶתֶת דָּם נִגְרֶרֶת אַחֲרֶיךָ,

וְצִפּוֹר מְפֹרֶרֶת אַחֶרֶת חוֹזֶרֶת לָרְחוֹב,

מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַפְּתָחִים,

נִצְמֶדֶת לְאֵיזוֹ פִּנָּה,

מַשְׁקִיפָה,

מְנַקֶּרֶת אֶת הָאֲדָמָה,

מְנַסָּה לַחְזֹר לָאֲוִיר,

מִתְפָּרֶצֶת בְּבֶכִי


וְזֶה שֶׁאֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ עַכְשָׁו בִּזְרוֹעוֹתַי.

אַתָּה יָשֵׁן, אַתָּה עֵר, עוֹצֵם אֶת עֵינֶיךָ,

מְחַיֵּךְ לְתוֹךְ כַּפּוֹת יָדֶיךָ,

מִצְטַנֵּף בִּבְגָדֶיךָ לְצִדִּי,

נוֹגֵעַ בְּאֶצְבָּעוֹת יָדַי,

גּוֹלֵשׁ אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי,

צוֹנֵחַ עַל בִּטְנִי,

כּוֹרֵךְ אֶת זְרוֹעוֹתֶיךָ עַל יְרֵכַי.

וְזֶה שֶׁעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ חָפְשִׁיִּים.

אֲנַחְנוּ חָפְשִׁיִּים. אֲנַחְנוּ חָפְשִׁיִּים.

וְיֵשׁ לְךָ אֶת עוֹלָמְךָ, כָּכָה, פָּשׁוּט,

לִחְיוֹת אֶת חַיֶּיךָ. לִהְיוֹת מַה שֶּׁאַתָּה.

כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה עַל דַּעַתְךָ. חַיֶּיךָ. חַיֶּיךָ

חַיֶּיךָ חַיֶּיךָ חַיֶּיךָ חַיֶּיךָ חַיֶּיךָ חַיֶּיךָ חַיֶּיךָ

אֲנִי חוֹזֶרֶת לַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בַּהַתְחָלָה.

שׁוּם דָּבָר לֹא יָקָר לִי מִלְּבַד חַיֶּיךָ – מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, שִׁגְיוֹנוֹתֶיךָ, תְּמִימוּתְךָ,

מָה עוֹבֵר עָלֶיךָ, אֵיפֹה אַתָּה יָשֵׁן, אֵיזֶה בְּגָדִים אַתָּה לוֹבֵשׁ, מַאֲכָלֶיךָ,

דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל מְאֹדְךָ, מְנַסֶּה לְגַלּוֹת עַל עַצְמְךָ,

מַאֲמִין שֶׁתּוּכַל, יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא יֵלֵךְ, נָע בְּחֹסֶר מְנוּחָה,

צוֹחֵק בְּהֶסַּח הַדַּעַת, מִתְנַהֵג כְּמוֹ לֵיצָן, יוֹצֵא מִכֵּלֶיךָ,

מְנַבֵּל אֶת הַפֶּה, נִרְגָּע, מַצְמִיד אֶת אָזְנֶיךָ אֶל

מֶרְחֲבֵי הָאוֹר הַגְּדוֹלִים,

כָּכָה, פָּשׁוּט,

מִתְבּוֹנֵן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים, מַקְשִׁיב לָרְסִיסִים,

לַיָּם, לַיַּעַר, לַמִּדְבָּר,

שׁוֹאֵל אֶת עַצְמְךָ, עוֹנֶה לְעַצְמְךָ,

קוֹפֵץ מֵאָסוֹצִיאַצְיָה לְאָסוֹצִיאַצְיָה,

הוֹלֵךְ לְאִבּוּד מֵרֹב רְעָשִׁים,

מְבַלֶּה בְּבָּרִים, שׁוֹתֶה, מַצִּית סִיגַרְיָה, מְנַגֵּב אֶת הַמֵּצַח,

מִתְנַשֵּׁף, נִכְסָף לְכָל עוֹבֵר־אֹרַח מִזְדַּמֵּן, מְדַמְיֵן

בַּחוּרִים יְרוּשַׁלְמִים יְפֵי־תֹּאַר לְיַד בַּחוּרִים יְרוּשַׁלְמִים יְפֵי־תֹּאַר.

מַנִּיחַ אֶת רֹאשְׁךָ עַל הַדֶּלְפֵּק, נִרְדָּם,

חוֹלֵם עַל הַגְּבָעוֹת הָאֲדֻמּוֹת

– אֵיפֹה בְּדִיּוּק הַגְּבָעוֹת הָאֲדֻמּוֹת –

עוֹלֶה וְיוֹרֵד בֵּין הַגְּבָעוֹת הָאֲדֻמּוֹת,

רוֹקֵד כָּל הַלַּיְלָה.

כְּבָר כִּמְעַט לֹא רוֹקֵד.

מְעַוֶּה אֶת פָּנֶיךָ.

מַבְלִיג.

מְנַעֵר אֶת בְּגָדֶיךָ. מַמְשִׁיךְ.

אַתָּה מַמְשִׁיךְ

לִפְעָמִים יֵשׁ צַעַר בְּעֵינֶיךָ.

הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת. אַתָּה יוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָּה, שׁוֹתֵק, מְהַרְהֵר,

מְדַבֵּר עִם אַף אֶחָד, בְּקֹשִׁי שָׂם לֵב מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת,

מְסָרֵב לְהָנִיחַ לִי לְהִכָּנֵס, שׁוֹתֶה עוֹד גִ’ין אֶחָד וְקָם וְהוֹלֵךְ וְחוֹזֵר

אֶל הַגְּבָעוֹת הָאֲדֻמּוֹת – אֵלֶּה שֶׁצִּיַּרְתָּ אָז,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁ,

וְאֵלֶּה שֶׁצִּיַּרְתָּ, שָׁם,

בַּעֲשָׂרָה־לְשֵׁשׁ לִפְנוֹת־עֶרֶב,

אֶתְמוֹל.

מָתַי תָּבוֹא?

מָתַי תָּבוֹא?

מָתַי תָּבוֹא?


אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁבּוֹ אַתָּה מֵגִיחַ

בַּחֲשַׁאי, בְּהַפְתָּעָה, מִתְעַלֵּם מִכָּל מַה שֶּׁאֲחֵרִים אוֹמְרִים,

שׁוֹכֵחַ אֶת עַצְמְךָ מֵאֲחוֹרֵי תְּרִיסִים מוּגָפִים, מֵסִיט אֶת הַוִּילוֹנוֹת,

מִתְמַתֵּחַ, מִתְרַחֵץ, מִתְעַנֵּג עַל הַשָּׁטִיחַ, שׁוֹכֵחַ אֶת הֶעָתִיד.

מִשְׁתַּנֶּה. לֹא מִשְׁתַּנֶּה.

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עַל מוּזִיקָה.

עַל חֹפֶשׁ.

עַל מַרְאָה שֶׁהִתְבַּקְּעָה לִשְׁנַיִם.

עַל רְסִיסִים. עַל יָם. עַל יַעַר. עַל מִדְבָּר.

עַל עֻבְדּוֹת


וְזֶה שֶׁאֲנִי מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ עַכְשָׁו בִּזְרוֹעוֹתַי,

וְנִפְלָא. נִפְלָא. נִפְלָא. זֶה נִפְלָא.

מָתַי תָּבוֹא? מָתַי תָּבוֹא? מָתַי תָּבוֹא?


אֲנִי חוֹזֶרֶת לַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ בַּהַתְחָלָה:

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה כָּל כָּךְ אֶלֶמֶנְטָרִי.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה זֶה כָּל כָּךְ צָלוּל. יַצִּיב. מְרֻוָּח.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה וּבַעֲדִינוּת שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּמוֹהָ

לִתְפֹּס אֵיזֶה הֶרֶף־עַיִן נָדִיר, חַדְפַּעֲמִי,

לְהָנִיחַ אוֹתוֹ עַל הָאֲדָמָה,

לְיַד בַּיִת חַד קוֹמָתִי,

בִּקְצֵה הַגִּבְעָה,

מוּל הַזְּרִיחָה,

לַעֲשׂוֹת הִלּוּלָה מִכָּל הַדְּאָגוֹת, הַחֶסֶר, הַתְּלָאוֹת,

הַדַּחַף הַמְּטֹרָף לְהֵאָחֵז בְּמַשֶּׁהוּ


לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה וּלְצַיֵּר בְּקַו עָדִין שֶׁל עִפָּרוֹן אָדֹם

הֲמוֹן פִּרְחֵי־מַהְפֵּכָה

צְמֵאִים,

רְעֵבִים,

לִמְצֹא לָהֶם מַחֲסֶה

מִפְּנֵי הָרוּחַ.

לִחְיוֹת עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה וְגַלְמוּדִים שֶׁנִּרְדְּמוּ בַּצַּד שֶׁל הַחֹשֶׁךְ,

עִם הָאֶצְבָּעוֹת הַמִּשְׁתּוֹקְקוֹת הָאֵלֶּה,

הַבִּרְכַּיִם הַמֻּתָּשׁוֹת הָאֵלֶּה,

הַבְּהוֹנוֹת הַמּוּבָסִים הָאֵלֶּה.

הַאִם אֲנִי לְבַד?

לָמָּה?

אֵיפֹה הָיִיתָ?

מָתַי לָאַחֲרוֹנָה הָלַכְתִּי לְצִדְּךָ?

כָּל הַלַּיְלָה הָלַכְתִּי לְצִדְּךָ

אָמַרְתָּ “אַתְּ כָּל כָּךְ סַפְקָנִית”.

אָמַרְתָּ “אַתְּ אַסְיָה הַגְּדוֹלָה וַאֲנִי אֵירוֹפָּה הַתַּרְבּוּתִית”.

אָמַרְתָּ “אֲהוּבָתִי”.

וְהָלַכְתָּ לְדַרְכְּךָ וְהָלַכְתָּ וְהָלַכְתָּ וְהָלַכְתָּ וְהִמְשַׁכְתָּ וְהָלַכְתָּ

וְהָלַכְתָּ וְהִמְשַׁכְתָּ וְהָלַכְתָּ וְהָלַכְתָּ וְהָלַכְתָּ וְהָלַכְתָּ,

וְהִשְׁאַרְתָּ אוֹתִי שָׁם,

בַּחוֹל הַזָּקֵן.

לְיַד מַשָּׂאִית הֲפוּכָה.

וְכָכָה זֶה נִרְאָה:

חַיַּת הַלַּיְלָה שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ אוֹהֵב – יְחֵפָה רְעֵבָה מְקוֹרִית – עוֹמֶדֶת

שָׁם, בַּחוֹל הַזָּקֵן,

לְיַד מַשָּׂאִית הֲפוּכָה,

מַשְׁמִיעָה קוֹל צְוָחָה


בֵּן, בֵּן שֶׁלִּי, בֵּן, בֵּן, בֵּן, בֵּן שֶׁלִּי, בֵּן

בֵּן, בֵּן, בֵּן, בֵּן שֶׁלִּי, בֵּן

בֵּן


לְהַתְרָאוֹת בֵּן



וְעוֹד מַשֶּׁהוּ

מאת

חדוה הרכבי

אוֹ לִפֹּל לְרַגְלֶיךָ הַקְּטַנּוֹת וְלִבְכּוֹת.

אוֹ לָקַחַת לֶחֶם וּמֶלַח וּמִיָּם, אוֹ אֲפִלּוּ

שָׁעוֹן, אֶל הַמִּדְבָּר,

וְלָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר,

וְלִתְעוֹת בַּמִּדְבָּר,

מֵאֲחוֹרֵי הַמִּדְבָּר. אוֹ

לֹא חָשׁוּב לְאָן, הָעִקָּר

הָלְאָה מִכָּאן.


וְזֶה שֶׁעַכְשָׁו זֶה אַחֶרֶת.

קֵהוּת הַחוּשִׁים מִתְקָרֶבֶת.

אֶבֶן קְטַנָּה נֶהֱפֶכֶת לְמִגְדָּל.

קִיר מִתְפּוֹרֵר נֶהֱפָךְ לַעֲרֵמָה שֶׁל תְּכֵלֶת.

טִפַּת דָּם עַל הָרִצְפָּה נֶהֱפֶכֶת לְשָּׁטִיחַ מִיסְטִי.

מְצִיאוּת אַחַר מְצִיאוּת מִתְהַלֶּכֶת שִׁכּוֹרָה

כְּבָר שָׁבוּעַ, עִם הַסַּנְדָּלִים הָאֵלֶּה וְהַדָּם

וְהַמָּגֵן דָּוִד


בְּסַךְ הַכֹּל אֲנִי כַּלְבָּה בָּלָה מִתְגוֹרֶרֶת בֵּין הָרֵי גַּעַשׁ

שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא לָהּ, חָגָה בִּדְמָמָה

אַחֲרֵי שׁוּם־דָּבָר מִלְּבַד לְשׂוֹחֵחַ לְשׂוֹחֵחַ לְשׂוֹחֵחַ לְשׂוֹחֵחַ,

כָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ אֲפִלּוּ מְלוּנָה מִשֶּׁלָּהּ


וְהַמָּוֶת הַקָּטָן, עִם הָאִפּוּר הַלָּבָן,

זֶה שֶׁלֹּא גָּרַע מִמֶּנִּי עַיִן,

מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ לַשָּׁמַיִם וְצוֹעֵק לְכָל הָעוֹלָם "חֶדְוָה, חֶדְוָה שֶׁלִּי,

כַּמָּה בִּזְבַּזְתִּי אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי עַל הָאַגָּדָה הַמְּטֻפֶּשֶׁת שֶׁלָּךְ"



מוות מיוּדעי

מאת

חדוה הרכבי

מוות מיוּדעי

מאת

חדוה הרכבי


מִיגוֹ

מאת

חדוה הרכבי

הָשִׁיבוּ לִי אֶת מִיגוֹ שֶׁלִּי

הָשִׁיבוּ לִי אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלִּי

הָשִׁיבוּ לִי אֶת הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים שֶׁלִּי

הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַיֶּלֶד הַיְפֵהפֶה שֶׁל הַנֶּצַח שֶׁלִּי

מַלְאָךְ אִינְדְיָאנִי שֶׁלִּי

אָדוֹן עוֹלָם שֶׁלִּי

הָשִׁיבוּ לִי אֶת רֶדֶת הַלַּיְלָה שֶׁלִּי

לַיְלָה אַחַר לַיְלָה שֶׁלִּי

לִזְחֹל לָלֶכֶת לָרוּץ לִרְקֹד לָשִׁיר כָּל הַלַּיְלָה שֶׁלִּי

הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַנְּשִׁימָה שֶׁלִּי

הָרֹאשׁ הַלֵּב הַדָּם הָעֲצָמוֹת שֶׁלִּי

רָעָב וְצִמָּאוֹן שֶׁלִּי

אוֹר וְנִצְּחוֹנוֹת שֶׁלִּי

בַּיִת שֶׁלִּי

הַחֹם שֶׁבַּחֶדֶר שֶׁלִּי


הָשִׁיבוּ לִי אֶת הַדָּבָר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתִּי עָלָיו שֶׁלִּי

אֶת הָרֶגַע הַהוּא

רֶגַע כָּזֶה

שָׁם

כְּמוֹ שָׁם

בְּשָׁלשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר

עַל שְׂפַת בְּרֵכָה עֲנָקִית

וְשׁוּם הַשְׁגָּחָה לֹא הָיְתָה עַל הָאָרֶץ

וְשׁוּם הַשְׁגָּחָה לֹא הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם


וְהַלִּוְיָתָן שָׁאַל “מָה, זֶה נָכוֹן שֶׁלְּכָל הָאוֹקְיָנוֹסִים אֵין קִירוֹת?”



תּוֹרְךָ

מאת

חדוה הרכבי

וְגַם הָיִיתִי בְּחֲנוּת בְּגָדִים. רָצִיתִי שְׂרוֹכִים. אַחַר־כָּךְ הָיִיתִי

בְּהוֹפָעָה שֶׁל פַּנְקִיסְטִים. הֶחְלַפְתִּי שִׂמְלָה, גַּרְבֵּי מֶשִׁי,

זָ’קֶט, מַגָּפַיִם, כְּפָפוֹת. לָמַדְתִּי לִנְסֹעַ בְּכָל מִינֵי מְהִירֻיּוֹת.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. רָחַצְתִּי אֶת הַכֵּלִים. שָׁטַפְתִּי אֶת הָרִצְפָּה.

סִדַּרְתִּי אֶת הַמַּצָּעִים. הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַשַּׁח עַל הַשֻּׁלְחָן. תּוֹרְךָ

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!