שמעון כשר
בְּאַסְפַּקְלַרְיַת הָאָפֹר
בתוך: סולמות לרום

בְּיוֹם שֶהַכֹּל בּוֹ חוֹרֵז: אַפְסוּת,

בְּיוֹם שֶהַדָּם הוּא בַר־מִינָן,

כָּל הַיֵּשׁוּת: רֹאש שָׁחוּט, –

טוֹב אָז לִשְקֹעַ בְּכִסֵּא וּלְהֵחָבֵא,

לְהָנִיחַ רֹאש בַּכַּפַּיִם,

לַעֲצֹם עֵינַיִם,

לִדֹּם

וְלַחֲשֹב:

אֵינֶנִּי! אֵינֶנִּי!


צִיר לֹא יַחֲרֹק,

דֶּלֶת לֹא תִּפָּתַח,

אֶחָד לֹא יִכָּנֵס,

עַל שִכְמִי לֹא יִטְפַּח

לֵאמֹר:

אַתָּה! אַתָּה יֶשְךָ!


שוּב נֶעֱרַף יוֹם. פָּחוֹת טַבַּעַת בַּשַּׁרְשֶרֶת.

נִשְחַט גַּם הַלַּיְלָה. עוֹד קָרְבָּן לַשִּׁמָּמוֹן.

עוֹד נָהָר לְנַהֲרוֹת־כְּבָר בָּאֲבַדּוֹן.


צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת כְּמַרְאֵה נֶגַע־בַּהֶרֶת.

רָצוֹן, אֹשֶר וָלֶשֶד – לַעַג לָרָשׁ.

שֶמֶש בַּשַּׁחַק סֶרֶט תְּמוֹל הַיּוֹם בַּדָּש.


אַף זְרִיחַת הַמָּחֳרָתַיִם כְּבָר מְפַרְפֶּרֶת.

כָּל יוֹם נִזְרָק לְכַאן כְּמַטְבֵּעַ אֶל הַמֻּפְקֶרֶת.

כָּל לַיְלָה מוּעָף לְכַאן כְּמִן־סִיגָרָה הָאֵפֶר.

וּמַה הַטַּעַם בַּזֵּכֶר שֶל שִיר קָטֹן בַּסֵפֶר?


עַל הַתֹּרֶן פַּנָּס תָּלִיתִי

לְהָאִיר שְבִילִים שֶחָשְכוּ בִּי.

זָבָה הַבְּדִידוּת מִן הַנֵּר הִדְלַקְתִּי,

כֻּסָּה הַפַּנָּס וַיֶּאְדַּם מִדַּם־לִבִּי.


חָשְבוּ אֲנָשִים: כַּאן פַּנָּס אָדֹם

כַּאן בּוֹר נִפְתַּח.

תָּלוּי הָיָה פַּנָּס אָדֹם כְּמֵת עַל גַּרְדֹּם

וְהַשְּׁבִיל בַּקֹּר קָדַח.


עַל הַתֹּרֶן פַּנָּס תָּלִיתִי

לְהָאִיר שְבִילִים חֲשוּכִים,

שֶמָּא יָבוֹא מִי וְיֹאמַר: הֵעָטֵף בְּטַלִּיתִי,

שֶמָּא יָבוֹא מִי וְיָצִיץ לִשְבִילֵי הַמַּכְאוֹבִים.


אָדָם לֹא יָבוֹא, אָדָם לֹא יֹאמַר.

צָרִיך הַשְּׁבִיל בְּעַצְמוֹ לִקְצֹר כָּל הַחֲרָדוֹת

וְלִשְתּוֹת בְּעַצְמוֹ אֶת מַר־הַמַּר,

צָרִיך הַשְּׁבִיל בְּעַצְמוֹ לִמְצֹא כָּל הַפִּתְרוֹנוֹת.


לְהַבִּיט אֶל כּוֹכְבֵי רוֹם,

כִּי אָזַל כַּאן כָּל רוֹן,

חוֹרֵק כַּאן כָּל שָעוֹן,

דּוֹמֶה הַכֹּל לְיוֹם צוֹם.


לְהַבִּיט אֶל כּוֹכְבֵי רוֹם,

כָּל שִיר כַּאן הוּא יָגוֹן,

כָּל הוֹלֵךְ וְיוֹשֵב רַק כְּגוֹן,

גַם כָּל שָאוֹן כְּעוֹמֵד דּוֹם.


לְהַבִּיט אֶל כּוֹכְבֵי רוֹן,

אִם יֵש עוֹד מַה לְאַבֵּד

רוֹם – זֶה אָלֶ“ף, כּוֹכָבִים בֵּי”ת,

כּוֹכָבִים בָּרוֹם – כָּל הַהוֹן.


קִירוֹת חֶדְרִי

מוֹזְגִים טִפּוֹת יָגוֹן

לְכוֹס הַנְּכָאִים אֲשֶר לִי

בֵּין כֹּה וָכֹה,

וִיגוֹן הַתִּקְרָה

מְמַלֵּא אֶת הַכּוֹס,

כְּאִלּוּ לֹא דַי לִי

מִיגוֹן־קִירוֹת

פֹּה וָפֹה.

דלתות־עצבון
כי גדלתי
צפור
אין סוף
חכה, עוד מעט
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!