לָךְ צ. ר.

שֶׁמֶשׁ נוֹף לֹא־אֵדָעֵהוּ תְּלַהֵט רִיסֵי עֵינַי,

מַרְאוֹת אֵין־דְּמוּת רוֹמְזִים, קוֹלוֹת־אֵין־קוֹל קוֹרְאִים – –

(י. למדן)

עַל פְּנֵי מִשְׁעוֹל־לֹא־פֹּה נוֹסֵעַ הַקָּרוֹן,

שָׂדוֹת־לֹא־נִצְעֲדוּ אֶת חֶדְוָתָם הִדְשִׁיאוּ.

לִי אִילָנוֹת נוֹטְפִים אֶת שְׂרָף הַשִּׁכָּרוֹן,

וְהוּא כֻּלוֹ שֶׁלִּי, וְעַד מְאֹד שֶׁלִּי הוּא.

(א. שלונסקי)

וְיָרֵא אָנֹכִי הַטֵּרוּף הָרוֹבֵץ לְפִתְחוֹ שֶׁל גִּלוּי,

וְיָרֵא אָנֹכִי אֶת הָאוֹת שֶׁבִּמְלֹא הֱקֵפוֹ לֹא הָגוּי. – –

(ש. שלום)

אֵי־שָׁם, בַּעֲצַלְתַּיִם, בֵּין עַרְבַּיִם –

יוֹם מִתְרַדֵּם,

אֵי־כַאן, תַּחַת שֻׁלְחָן, בֵּין רַגְלַיִם –

לַיִל מִתְרַקֵּם.

אֹפֶק – טוֹרֵף שֶׁמֶשׁ,

גַּג – מְבַשֵׂר אֶמֶשׁ,

מִשְׁמָרוֹת מַחֲלִיף אֵ־ל

יוֹמָם וָלֵיל.

רֹאש סוֹפֵד בְּהִירוּת,

רֶגֶל בְּרֶחֶם־שַׁחֲרוּת,

הָאוֹר בַּלַּיְלָה שָׁחוֹר,

לַיְלָה, זֶה יוֹם בַּבּוֹר.

לַיְלָה – זֶה בּוֹר,

בּוֹ יוֹרְדִים לְהוּטִים

לִקְדֹּחַ בְּחוֹלוֹת שְׁחוֹרִים,

לִמְצֹא אֶת הַדָּם הַיָּרוֹק

שֶׁתָּסַס בַּשַּׁחַר הַשִּׁשִּׁי

לִימֵי הַתֹּהוּ וְלֵילוֹת הַבֹּהוּ

בְּעוֹרְקֵי גֶבֶר אִשָּה וְנָחָש

קַיָּמִים לָעַד

לוּלֵא אָכְלוּ מִפְּרִי עֵץ הַדָּעַת.

לַיְלָה – זֶה בּוֹר,

בּוֹ יוֹרְדִים חֲשָׁקִים שְׁחוֹרִים

לִקְדֹּחַ בְּשָׂרִים בְּרֶתַח־דָּמִים,

לְהַאְדִּים אֲפוּרִים,

לְהַדְלִיק יָמִים כְּבוּיִים,

לַחֲרֹת אֹדֶם בְּלֹבֶן גּוּפִים.

לַיְלָה – זֶה בּוֹר,

בּוֹ יוֹרְדִים כְּבוּיִים

לִמְצֹא כּוֹכָבִים נְפוּלִים

שֶנִּבְלְעוּ בְּעִמְקֵי הַלַּיְלָה

בְּזֶה הַבּוֹר,

לְהַצִּית בָּהֶם עֵינַיִם קָרוֹת

להַסִּיק בָּהֶם תַּנּוּרִים רֵיקִים.

לַיְלָה – זֶה בּוֹר,

בּוֹ יוֹרְדִים גַּם –

חֲשׂוּכֵי־גִיל וּנְגוּעֵי־חֹשֶךְ,

רְצוּצֵי־אוֹן וַעֲנִיֵּי־תּוֹחֶלֶת,

אוֹרְרֵי־יוֹם וְתוֹעֵי־לַיְלָה,

אֵלֶּה יוֹרְדִים וְאֵינָם עוֹלִים

אֵלֶּה טוֹעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים –

כִּי הָאוֹר בַּלַּיְלָה שָׁחוֹר

כִּי לֹא קֶבֶר הוּא זֶה הַבּוֹר,

יֵש לָדַעַת בּוֹ לָרֶדֶת

יֵש לָדַעַת בּוֹ לַעֲלוֹת.

עַל גַּלְגַּלֵּי יָמִים לְבָנִים

דּוֹהֵר לוֹ סוּס יָפֶה וְשָׁחוֹר.

שֶׁמֶשׁ נִשְׁחֶטֶת בָּאֳפָקִים,

מֵרֶחֶם אָדֹם לַיְלָה יוֹצֵא לָאוֹר.

סוּס שָׁחוֹר לַכְּרָךְ פּוֹרֵץ,

בִּדְהָרָה אָבָק שָחוֹר עַל הַכֹּל זוֹרֶה,

אֵין אִיש בַּכְּרָךְ אוֹתוֹ חוֹצֵץ,

וְיָרֵחַ כְּפַעֲמוֹן לְצַוָּארוֹ מְצַלְצֵל דּוֹ־רֶה.

עוֹד הַסּוּס רָחוֹק וְאָסוּר שָם בִּנְחֻשְׁתַּיִם

וּכְבָר יָדַיִם אֲרֻכּוֹת אָדָם לוֹ שוֹלֵחַ,

וּמַדְלִיק לִכְבוֹדוֹ פַּנָּסִים עַל כָּל שָמַיִם:

מַה יֵּש עוֹד לָאָדָם מִלְּבַד זֶה הָאוֹרֵחַ?!

– – – –

הַסּוּס אַחֲרָיו מַשְאִיר רַק הֵדִים אֲטוּמִים:

כּוֹכָב עָמוּם בַּעֲלוֹת שַחַר חָדָש, יָרֵחַ חִוֵּר,

קוּרֵי־חֲלוֹם יְרֻקִּים בִּקְצוֹת עָלִים עַל הָעֵצִים,

וּדְפִיקוֹת שְחוֹרוֹת שֶל לֵב שֶלֹּא רָצָה לְהִשָּבֵר.

יֵש לֵילוֹת צְהֻבֵּי יָּרֵחַ –

גַּגּוֹת מְבַקְּשִים לָעוּף,

לְבָבוֹת רוֹצִים לֵעָקֵר

מִזֶּה הָעוֹלָם, מִזֶּה הַגּוּף.

יֵש לֵילוֹת עֲמֻקִּים מִלְּבָבוֹת –

עֵינֵי אָדָם אֵינָן מִתְכַּחֲלוֹת בִּכְדִי,

קִירוֹת לֵב מְבַקְּשִים גַּג אַחֵר,

לֵב בּוֹרֵחַ לַשֹּׁרֶשׁ וְעָקוּר נוֹפֵל הָ־אֲנִי.

אֲרוֹנוֹת בַּלַּיְלָה הוֹגִים דְּמָמָה,

דֶּלֶת וְחַלּוֹן לוֹחֲשִׁים סוֹדוֹת שֶמֵּעֵבֶר,

קִירוֹת עוֹמְדִים בַּשְּׁחוֹר כִּמְאֻבְּנֵי הָאֵבֶר,

וְאָדָם בַּמַּרְתֵּף חוֹלֵם עַל רָמָה.

יֵש אֵיזֹה מְזִמָּה בְּזֶה הַשֶּׁקֶט,

יֵש מִי רוֹקֵם כַּאן אֵיזֶה מֶֶרֶד.

יָבוֹא לַיְלָה – אֲרוֹנוֹת מֵעַצְמָם יִפָּתְחוּ,

דֶּלֶת וְחַלּוֹן לֹא יִרְצוּ הִסָּגֵר,

קִירוֹת יִפָּרְדוּ, יֵצַר הַמָּקוֹם הִשָּׁאֵר,

וּבְנֵי־אָדָם יִבְרְחוּ בַּחֲלוֹמָם וְלֹא יַחֲזֹרוּ.

חַלּוֹן בַּלַּיְלָה שָחוֹר,

זוֹ תְּפִלָּה שְחוֹרָה שֶל בַּיִת מִתְגַּעְגֵּעַ

לִתְכֵלֶת גְּבוֹהָה, לְיֶתֶר אוֹר.

גַּג בַּלַּיְלָה מְאֹד לַבַּיִת חוֹשֵש,

כִּי יֵין הַשֶּמֶש חָרִיף עַד לְהִשְתַּגֵּעַ,

וְעַל רֹאשוֹ הַגָּלוּי אֶת הַשְּחוֹר חוֹבֵש.

אֶחָד גְּדָל־שָנִים צַר לוֹ הַלַּיְלָה כִּבְצִנּוֹק,

וְהוּא כְּיֶלֶד רַךְ וְתִינוֹק אֵינוֹ מִתְרַגֵּעַ

עַד שֶמּוֹצֵא יָרֵחַ מָלֵא – שַׁד רָווּי לִינוֹק.

עִם לַיְלָה נָדַדְתִּי בַּדְּרָכִים

בִּיקוֹד לְחַפֵּשׂ עֵינַיִם צוֹרְבוֹת.

הַנֶּפֶשׁ בּוֹרַחַת מִיֹּבֶש אֶתְמוֹלִים,

נֶפֶש נִכְסֶפֶת עֲצָמוֹת שׂוֹרְפוֹת.

אֶל שָׂדֶה שָׁחוֹר בַּלַּיְלָה יָרַדְתִּי

לָצוּד בְּמַלְכֹּדֶת־כֹּסֶף חוּט עַיִן בּוֹעֶרֶת,

הַקָּמָה הַזְּהוּבָה אָמְרָה: מֵעַצְמִי נִקְצַרְתִּי,

וְהַמַּגָּל חִפֵּשׂ אִתִּי אֶת עֵין־הַתִּפְאֶרֶת.

כּוֹכָבִים קָרְצוּ סוֹדוֹת בְּלִי הֶרֶף,

נִצְנַץ דֶּמַע בְּעֵינוֹ שֶל הָרָז – –

הַמַּגָּל קָצַר אֶת הַלַּיְלָה כְּאֶת הַטֶּרֶף – –

יָדַעְתִּי: הַקֶּסֶם שֶבָּעַיִן בָּרוֹם נִגְנָז.

בּוֹאִי! הַלַּיְלָה – הַכִּסּוּפִים דְּרוּכִים מְאֹד,

הַנֶּפֶש בַּגַּבְרוּת הַצּוֹרֶבֶת חוֹשֶׂפֶת זְרוֹעוֹת.

כָּל הָאוֹנִים יוֹצְאִים לִמְחוֹל מְדוּרַת־הַדָּם,

וְשָׁם בַּבְּאֵר מְשַוַּעַת הַתְּסִיסָה לְעוֹד וָעוֹד.

בּוֹאִי! הַתַּמוּז יֶאֱרַח לָלוּן כַּאן הָעֶרֶב

לְגַלּוֹת מָסָכִים טְמִירִים,

לְהַדְלִיק עֵצִים עֲרוּכִים,

לְהַצִּית אֶת הָאֹפֶל בְּקוּרֵי־לַהַט שְׁתִי וָעֵרֶב.

רוֹצָה הָאֵשׁ, רוֹצָה עֵצִים לִבְעֹר,

מַשֶּׁהוּ כְּבָר הִדְלִיק כַּאן אֶת הָאֲנִי וְהָאַתְּ,

נִשְתֶּה הַ־שְּׁנַיִם לְחַיִּים, אֶת כָּל הַיַּיִן בַּגַּת,

נֵרָתֵם לַלַּיִל, אֶל שְלִישִי לִדְהֹר. – – –

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי: מַה הַפֶּשֶר?

וְכִי לֹא יָדַעַתְּ מַהוּ כֹּסֶף הַדָּם?

רָצָה הַלַּיְלָה רַק עֲבֹר קְצָת הַגֶּשֶר,

וְאָפוּר רָצָה מְאֹד הֱיוֹת מְאָדָּם.

יָמִים שֶלֹּא לִבְלְבוּ כִּפְרָחִים,

סְפִינָה שֶׁחָצְתָה נַחַל שוֹקֵט,

כִּנּוֹר שֶהוֹלִיד נוּגוֹת וּצְלָלִים,

וּבְהֶכְרֵחַ אָמַרְתִּי: הָאָדֹם עוֹקֵד.

לַהַט הָאֹדֶם תָּמִיד אֵלַי יְשַוֵּעַ:

הֵא מַפְתֵּחַ וּפְתַח הַשַּׁעַר,

הַבָּרִיחַ אוֹמֵר: “לֹא”, אַל תְּהֵא שוֹמֵעַ,

פְּתַח הַנָּעוּל וּבוֹא אֵלַי הַסַּעַר.

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי: מַה הַפֶּשֶר?

אַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת: עוֹד אֲנִי כּוֹרֵעַ

הַיּוֹם כִּתְמוֹל לְזֹה הַתִּסְבֹּכֶת שֶבַּקֶּשֶר

וְהַשְּׁבִיל בָּךְ אָבַדְתִּי עַד מְאֹד אֲנִי יוֹדֵעַ. – –

בְּלֶכְתִּי בֵּין קֵיצִים –

אָרְגוּ לֵילוֹתַי חֲלוֹמוֹת זְהוּבִים,

וַיְּכַסּוּ עַל כָּל שְׂדוֹתַי הָעֲזוּבִים.

בְּלֶכְתִּי בֵּין עֵצִים –

אָרַג עַכָּבִישׁ קוּרִים עַל פָּנַי,

וַיְּכַסּוּ אֶת פִּי, אַפִּי וְעֵינָי.

הָעַכָּבִיש יָדַע כִּי כַךְ יִהְיֶה:

חֲלוֹם זָהַב זֶה רַק חֲלוֹם,

שָׂדֶה עָזוּב לֹא יֹאמַר שָלוֹם.

הָעַכָּבִיש יָדַע כִּי כַךְ יִהְיֶה:

קַיִץ זֶה לֹא יַדְלִיק נֵר חָדָש בְּלִבִּי,

הִיא אֵלַי לֹא תָבוֹא וְאַגִּיד לָהּ: שְבִי.

בְּלֶכְתִּי בֵּין עֵצִים –

אָרַג עַכָּבִיש קוּרִים עַל פָּנַי

וַיְכַסּוּ אֶת פִּי, אַפִּי וְעֵינָי.

בְּלֶכְתִּי בֵּין קֵיצִים –

לֹא יִרְאוּ עֵינַי שָׂדוֹת זְהוּבִים,

יִרְעוּ לֵילוֹתַי חֲלוֹמוֹת עֲזוּבִים.

בַּלַּיְלָה הָאָטוּם –

יֵש קֶשֶב לְרִנַּת־הַתֹּם

שֶל שָׁעוֹן רָץ אֶל אֵיזֶה יוֹם.

בַּלַּיְלָה הָאָטוּם –

יֵש שֵמַע לַדֶּפֶק הָאָדֹם

שֶל לֵב רָץ אֶל הָאָיֹם.

שָעוֹן דּוֹפֵק אֶל הַנֶּצַח,

לֵב דּוֹפֵק אֶל הָרֶצַח.

יָבֹא בֹּקֶר לֹא־עָבוֹת, –

שָׁעוֹן יַרְאֶה שֶבַע וְעוֹד,

וְלַלֵּב כְּבָר נִתַּן מִשָּׁם הָאוֹת.

שָׁעוֹן הוֹלֵך לַנֶּצַח שְׁתוּם־הָעָיִן,

לֵב הוֹלֵך תָּמִיד אֶל הָאָיִן.

יֵש גַּם לַיְלָה כּוֹכָבָיו חוֹלִים,

כִּי מִתְגַּעְגְּעִים הֵם לָאָדָם

שֶיָּרִים עֵינָיו, יַבִּיט מְרוֹמִים,

יִרְאֶה כוֹכָבִים, יִשְאַל שְׁלוֹמָם.

וְאָדָם בָּאָרֶץ אַיִן, לִמְרוֹמִים

יָשִׂים עַיִן, יַד יוֹשִׁיט לְכוֹכָב

מִתְגַּעְגֵּעַ. רַק אֶחָד בָּרְעֵבִים

יֵש עַל מִדְרְכַת־רְחוֹב יִשְכַּב – –

יִרְעַב לַלֶּחֶם – יְסַפֵּר לְכוֹכָבִים

יִצְמָא לְמַיִם – יִשְתֶה אֶת הַשְּׁחוֹר,

לוֹ לְפוֹקֵד כּוֹכָב, מִן שְׂמִיכוֹת עֲנָנִים

כּוֹכָבִים חוֹלִים יִתְעַשְּׁתּוּ לְאֶחָד בַּדּוֹר.– –

יֵשׁ לַלַּיְלָה כּוֹכְבֵי כֶסֶף,

יֵש בַּלַּיְלָה פְּנִינֵי דֶמַע,

יֵש רוֹעֶה כוֹכָבִים כְּכֶשֶׂב

וְרוֹאֶה דֶמַע שֶאֵין לוֹ שֶמַע.

אָדָם מוֹשִיט כַּפַּיִם וְלוֹקֵחַ,

אָדָם לָרַחַק אֵינוֹ צוֹרֵב,

וְיֵש כַּפָּיו לְכוֹכָב בָּרוֹם שׁוֹלֵחַ

וְלָרוֹם הַשָּׁחוֹר כֻּלּוֹ שׂוֹרֵף.

אֶת כַּפָּיו הוּא מוֹשִיט –

כַּפַּיִם נוֹפְלוֹת בֶּחָלָל.

אֶת רֹאשוֹ הוּא מוֹרִיד –

רֹאש שֶל חָלָל.

מַה הַיֵּש רוֹחֵש כַּאן בָּאַיִן הַשָּׁחוֹר,

כָּל עַיִן אוֹמֶרֶת וְכָל אֹזֶן: רְאִיתִיךָ, שְמַעְתִּיךָ!

כִּי מַה זֶּה הָרַחַש מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר,

הַאֵין זֶה עֵין־הַסּוֹד בִּיקֹד הַשְּׁחוֹר?

אָדָם עוֹבֵר בַּלַּיְלָה בְּמַגָּפַיִם שֶל עֶצֶב,

רוֹעֶה צֹאן־יְשִימוֹן וּלְךָ אֵינוֹ אוֹמֵר: מְצָאתִיךָ!

אָדָם מַעֲלֶה זְרוֹעוֹת לָרוֹם וּמוֹרִידָן בְּשֶצֶף,

מְמַלֵּא לֵב בְּדֶמַע וְשוֹפְכָהּ בְּקֶצֶב.

אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי אַתָּה לֹא רַק בָּרוֹם הַצָּחוֹר,

אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כִּי אַתָּה גַּם כַּאן בַּשָּׁחוֹר,

זְרוֹעוֹת קְצָרוֹת יְכוֹלוֹת הַגִּיעַ עָדֶיךָ,

קְטֹן־הַלֵּב יָכוֹל לָצּוּד קֶרֶן־נֶצַח מֵעֵינֶיךָ.

כִּי אַתָּה כַּאן, קָרוֹב מְאֹד, בַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר.

דּוֹקֵר לֹבֶן־חִוֵּר אֶת הַשַּׁחַר –

הַשַּׁחַר מִתְחַלְחֵל.

כַּרְבֹּלֶת תַּרְנְגוֹל מִתְאַדֶּמֶת

וְקוֹלוֹ מִסְתַּלְסֵל.

מֵעִיר תַּרְנְגוֹל אֶת הַחֲמוֹר –

הַחֲמוֹר נוֹעֵר.

צִפּוֹר מְפַלֶּלֶת תְּפִלַּת שַחֲרִית,

פֶּרַח בַּטַּל נוֹהֵר.

זֶה הַלֹּבֶן הָיָה שָׁחוֹר,

זֶה עַתָּה הָיָה לַיְלָה.

בַּלַּיְלָה הַחֲלוֹם שָׁחוֹר,

הַחֲלוֹם בַּיּוֹם הוּא לָבָן.

בְּיוֹם שֶהַכֹּל בּוֹ חוֹרֵז: אַפְסוּת,

בְּיוֹם שֶהַדָּם הוּא בַר־מִינָן,

כָּל הַיֵּשׁוּת: רֹאש שָׁחוּט, –

טוֹב אָז לִשְקֹעַ בְּכִסֵּא וּלְהֵחָבֵא,

לְהָנִיחַ רֹאש בַּכַּפַּיִם,

לַעֲצֹם עֵינַיִם,

לִדֹּם

וְלַחֲשֹב:

אֵינֶנִּי! אֵינֶנִּי!

צִיר לֹא יַחֲרֹק,

דֶּלֶת לֹא תִּפָּתַח,

אֶחָד לֹא יִכָּנֵס,

עַל שִכְמִי לֹא יִטְפַּח

לֵאמֹר:

אַתָּה! אַתָּה יֶשְךָ!

שוּב נֶעֱרַף יוֹם. פָּחוֹת טַבַּעַת בַּשַּׁרְשֶרֶת.

נִשְחַט גַּם הַלַּיְלָה. עוֹד קָרְבָּן לַשִּׁמָּמוֹן.

עוֹד נָהָר לְנַהֲרוֹת־כְּבָר בָּאֲבַדּוֹן.

צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת כְּמַרְאֵה נֶגַע־בַּהֶרֶת.

רָצוֹן, אֹשֶר וָלֶשֶד – לַעַג לָרָשׁ.

שֶמֶש בַּשַּׁחַק סֶרֶט תְּמוֹל הַיּוֹם בַּדָּש.

אַף זְרִיחַת הַמָּחֳרָתַיִם כְּבָר מְפַרְפֶּרֶת.

כָּל יוֹם נִזְרָק לְכַאן כְּמַטְבֵּעַ אֶל הַמֻּפְקֶרֶת.

כָּל לַיְלָה מוּעָף לְכַאן כְּמִן־סִיגָרָה הָאֵפֶר.

וּמַה הַטַּעַם בַּזֵּכֶר שֶל שִיר קָטֹן בַּסֵפֶר?

עַל הַתֹּרֶן פַּנָּס תָּלִיתִי

לְהָאִיר שְבִילִים שֶחָשְכוּ בִּי.

זָבָה הַבְּדִידוּת מִן הַנֵּר הִדְלַקְתִּי,

כֻּסָּה הַפַּנָּס וַיֶּאְדַּם מִדַּם־לִבִּי.

חָשְבוּ אֲנָשִים: כַּאן פַּנָּס אָדֹם

כַּאן בּוֹר נִפְתַּח.

תָּלוּי הָיָה פַּנָּס אָדֹם כְּמֵת עַל גַּרְדֹּם

וְהַשְּׁבִיל בַּקֹּר קָדַח.

עַל הַתֹּרֶן פַּנָּס תָּלִיתִי

לְהָאִיר שְבִילִים חֲשוּכִים,

שֶמָּא יָבוֹא מִי וְיֹאמַר: הֵעָטֵף בְּטַלִּיתִי,

שֶמָּא יָבוֹא מִי וְיָצִיץ לִשְבִילֵי הַמַּכְאוֹבִים.

אָדָם לֹא יָבוֹא, אָדָם לֹא יֹאמַר.

צָרִיך הַשְּׁבִיל בְּעַצְמוֹ לִקְצֹר כָּל הַחֲרָדוֹת

וְלִשְתּוֹת בְּעַצְמוֹ אֶת מַר־הַמַּר,

צָרִיך הַשְּׁבִיל בְּעַצְמוֹ לִמְצֹא כָּל הַפִּתְרוֹנוֹת.

לְהַבִּיט אֶל כּוֹכְבֵי רוֹם,

כִּי אָזַל כַּאן כָּל רוֹן,

חוֹרֵק כַּאן כָּל שָעוֹן,

דּוֹמֶה הַכֹּל לְיוֹם צוֹם.

לְהַבִּיט אֶל כּוֹכְבֵי רוֹם,

כָּל שִיר כַּאן הוּא יָגוֹן,

כָּל הוֹלֵךְ וְיוֹשֵב רַק כְּגוֹן,

גַם כָּל שָאוֹן כְּעוֹמֵד דּוֹם.

לְהַבִּיט אֶל כּוֹכְבֵי רוֹן,

אִם יֵש עוֹד מַה לְאַבֵּד

רוֹם – זֶה אָלֶ"ף, כּוֹכָבִים בֵּי"ת,

כּוֹכָבִים בָּרוֹם – כָּל הַהוֹן.

קִירוֹת חֶדְרִי

מוֹזְגִים טִפּוֹת יָגוֹן

לְכוֹס הַנְּכָאִים אֲשֶר לִי

בֵּין כֹּה וָכֹה,

וִיגוֹן הַתִּקְרָה

מְמַלֵּא אֶת הַכּוֹס,

כְּאִלּוּ לֹא דַי לִי

מִיגוֹן־קִירוֹת

פֹּה וָפֹה.

אֲכוּל עַצָּבֶת, אַפְסוּת וְעִזָּבוֹן

בִּי דְּלָתוֹת בְּרֹגֶז נִסְגָּרוֹת וּבְאוֹן.

הַיּוֹם פֹּונֶה אָחוֹר,

לַיְלָה גַּם הוּא יַעֲבֹר –

וּמָה?

כָּל דֶּפֶק בַּלֵּב מִשְקָלוֹ טוֹן.

כָּל טִפָּה בַּדָּם מָגוֹר וְחָרוֹן,

אֱלוֹ־הַּ!

בִּי פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר אֵיזֶה אָדוֹן

דַּלְתוֹת־עִצָּבוֹן בַּלֵּב בַּגֵּו, בָּרָצוֹן,

לָנֶצַח?

הֵגַפְתִּי הַתְּרִיסִין.

הַחַלּוֹנוֹת סָגַרְתִּי.

נָעַלְתִּי הַדְּלָתוֹת.

קר, קַר מְאֹד.

כִּי גָדַלְתִּי

וְטַעַם חֵיק־אִמָּא פָּג מִמֶּנִּי

זֶה כְּבָר לֹא יָדַעְתִּי,

וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הָרַכּוֹת

אֶצְבְּעוֹת־אִמָּא עַל רֹאשִי,

כְּבָר לֹא תַּעֲבֹרְנָה,

כִּי גָדַלְתִּי. – –

צִפּוֹר עוֹמֶדֶת עַל עֵץ.

בּוֹדֶדֶת.

רוֹטֶטֶת.

חוֹלֶמֶת.

עַל מַה?

עַל מִי?

עַל קַיִץ גֹוֵעַ, עַל בֹּא הַקֵּץ?

אֲנִי אוֹרֵג חֲלוֹמוֹת שֶל כֶּסֶף,

בַּלַּיְלָה, בַּיּוֹם, בַּקֹּר, בַּחֹם.

הֲתִּשְלַם הָאֲרִיגָה?

אֲנִי עוֹרֵג לַיֵּש שֶבָּעוֹלָם,

בַּלַּיְלָה, בַּיֹּום, בַּקֹּר, בַּחֹם.

וְאֵין סוֹף לַיֵּש, אֵין סוֹף לָעֶרְגָה.

אֲנִי אוֹרֵג וְעוֹרֵג, עוֹרֵג וְאוֹרֵג.

לְמָה? לְמִי?

נִפְרַשׂ אֲבַק־יָמִים־נְכֵאִים בְּעֵינֶיךָ?

חַכֵּה!

עוֹד מְעַט וְהַשַּׁחַר יִזְרַע אוֹר בָּאֳפָקָיו

וַאֲלֻמֹּות־אוֹר בְּעֵינֶיךָ.

כּוֹכָבִים רוֹעֲפִים דְּמָעוֹת לְתוֹךְ לֵילוֹתֶיךָ?

חַכֵּה!

עוֹד מְעַט וְיָהֵלּוּ בְּזִיוָם עַל שָׂדוֹת וּשְבִילִים

וְלֵילוֹתֶיךָ וּשְבִילֶיךָ יָהֵלּוּ.

חַכֵּה! עוֹד מְעַט!

תרצ"ז

סֻלָּמוֹת מֻצָּבִים כַּאן עַל כָּל דֶּרֶךְ –

סֻלָּמוֹת אֶל הָרוֹם, אֶל הַשַּׁחַק.

מְטַפֵּס הַמְּיֻגָּן אֶל הַשָּׁם בְּשוֹק וָבֶרֶךְ

בַּשְּׁלַבִּים הָעוֹלִים אֶל הַמְּיֻחָל, אֶל הָרַחַק.

סֻלָּם מֻצָּב כַּאן בְּמַרְתֵּף כָּל לֵב,

סֻלָּם מַצִּיב כַּאן כָּל לֵב עָשֵן.

כָּל אֲנִי עוֹלֶה בּוֹ בִּשְלַבֵּי־כְאֵב

לְהוֹרִיד מֵאֵי־שָם מְלֹא הַכַּף חָפְנֵי דָשֵן.

כָּל אֶחָד מַצִּיב לוֹ סֻלָּם,

כָּל אֶחָד הוּא סֻלָּם מֻצָּב,

הַכֹּל מְטַפֵּס בִּיקוֹד אֶל הַשָּׁלָב הַמָּשְלָם –

מִכִּסּוּפוֹ הַשּוֹתֵת הַסֻּלָּם מֵעַצְמוֹ נֶחְצָב.

שְלַחְתַנִי לַדֶּרֶךְ וָאֵלֵךְ.

תִּקְרָאֵנִי וְאָשוּב.

הֵן זֶה הַקַּו וְכֹה הַצַּו:

לָלֶכֶת וְלָשוּב.

לֹא אִכְפַּת לִי.

רַק לָדַעַת כֹּה רָצִיתִי:

לָמָּה תִשְׁלָחֵנִי פֹה לָלֶכֶת

וְלָמָּה תִקְרָאֵנִי לָשׁוּב

כָּל זֶה לָמָּה?

אֵ־ל!

רְאֵה אֶת כַּפַּי אֵ־ל –

כֹּה פְשׁוּטוֹת אֵלֶיךָ,

כֹּה פְשׁוּטוֹת.

אֵין זֶה כִּי הֶחֱסַרְתָּ לִי

מִשָּׁם, מֵעוֹלָם שֶׁבָּאתִי

מַה שֶּׁצָבַרְתִּי לִי,

וְלֹא הַכֹּל הִנַחְתָּ לִי לָקַחַת

בְּרִדְתִּי לְכַאן, לְעוֹלָם זֶה.

רְאֵה אֶת כַּפַּי הַפּשׁוּטוֹת –

תֵּן לָהֶן מַה שֶּׁהֶחֱסַרְתָּ,

אוֹ קַח אוֹתָן בַּחֲזָרָה

וְלֹא תְּבַקֵּשְׁנָה יוֹתֵר

וְלֹא תִּהְיֶינָה פְשׁוּטוֹת אֵלֶיךָ

כֹּה פְשׁוּטוֹת. – –

אוּלַי לֹא תַאֲמִינוּ,

אֲנִי מַאֲמִין:

עָמֹק עָמֹק כִּי נַחְפֹּר

בָּאֲדָמָה –

שְׁבִיל נִמְצָא

לַשָּׁמַיִם.

הַשַׁחוּ רֹאשׁ שְׁלֹשָה עֲשָׂבִים

זֶה אֶל זֶה, –

פָּתַח אֶחָד וְשָׂח:

הָאֹפֶל הַזֶּה הַדּוֹרֵךְ עָלֵינוּ

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

אֵינוֹ אֶלָּא רוּחַ־סַעַר,

גַּם כּוֹכָבִים הוּא מַשִּׁיר

וּמַפִּיל עָלֵינוּ בִּפְרֹס הַלָּיְלָה.

לָחַשׁ שֵׁנִי וְאָמָר:

אֵין זֶה הָאָסוֹן

אֶלָּא נִיצוֹץ שָׁחוֹר

שֶׁפָּלַט הַר־גַּעַשׁ בַּשָּׁמָיִם.

פָּסַק שְׁלִישִׁי וְאָמָר:

יָדוּעַ הַדָּבָר מִקִּדְמַת־עוֹלָם –

אֵלֶּה הֵם עֲשָׂבִים שְׁחוֹרִים

שֶנֱעֶקְרוּ מִן הָאֲדָמָה וּבָרְחוּ

לְחַפֵּשׂ אֲדָמָה אַחֶרֶת לְהִשְתָּרֵשׁ

וְעַד הַיּוֹם מְחַפְּשִׂים.

פֹּה נָטָה הַנֶּצַח קַו –

פֹּה רָשַׁם: רֹאשׁ, זֶה גַּם עַל סַף…

קַדְמוֹן אֶחָד שָׁר כַּאן שִׁיר –

עַל הַסֶּלַע חָקַק: כְּאֵב, זֶה גַּם נִיר…

אָב כַּאן הוֹרִיד רַב דֶּמַע,

בֵּן כַּאן עוֹמֵד: לְתִקְוָה אוֹרֵב,

נֶכֶד כַּאן יַעֲמֹד: “הָיֹה הָיָה חָרֵב”…

רָאִיתִי פֹה שָׁמַיִם –

גַּם הֵם חֵלֶק שֶׁל כֹּתֶל־מַעֲרָבִי,

גַּם הֵם קֶטַע שֶׁל מַעְגְלֵי צַעֲרִי.

רָאִיתִי פֹה אֶת עַצְמִי –

גַּם אֲנִי אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַכֹּתֶל,

גַּם אֲנִי סוֹפֵג דָּם כָּל זֶה הַקֹּטֶל – –

גַּם אֲנִי פֹּה מְחַכֶּה, כָּמוֹהוּ מְחַכֶּה.

חֶדְרִי גָדוֹל הוּא –

בּוֹ נִכְנָס הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ,

סַפָּה, סְפָרִים וַאֲנִי.

חֶדְרִי הַגָּדוֹל מְבַקֵּשׁ תָּמִיד

לְהִתְכַּוֵּץ וְאוּלַי לָמוּת

מֵרֹב בְּדִידוּת הַנְּשִׁימוֹת

שֶׁל קִירוֹתָיו וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ.

סוֹפְדִים הַקִּירוֹת הֶסְפֵּד

עַל אֵיזֶה מֵת שֶׁטֶּרֶם חַי,

אוֹ עַל אֵיזֶה חַי שֶׁטֶּרֶם נוֹלַד,

וְאוּלַי אֲנִי הַמֵּת, וְאוּלַי אֲנִי זֶה הַחַי?

פְּקֹד נָא לָרֶגַע אֶת חֶדְרִי אֵ־ל!

מְאוּם לֹא אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ

לֹא כּוֹס נִחוּמִים, אַף לֹא פְרוּטַת־פְּדוּת,

רַק פְּקֹד נָא דַלְתִּי

וּדְפֹק עָלֶיה דְפִיקוֹת שְׁתַּיִם,

אַךְ שְׁתַּיִם דְפִיקוֹת וּמִיַד יֵעוֹרוּ,

יָרֹנּוּ וִירַקְדּוּ הַקִּירוֹת, הַסַּפָּה, הַסְּפָרִים

וְאָנִי.

רָחוֹק הַנָּתִיב, הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה,

אֵין גַּם אֶחָד שֶיּוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה.

רַק זֹאת אֵדַע: שָׁם בָּרָחוֹק הַנֶּעֱלָם

נִכְסָף שָׁם שְׁבִילִי לְרַגְלִי הַשּׁוֹתֶתֶת חֲזוֹן הַשָּׁם.

גַּם זֹאת לֹא אֵדַע: אִם הַשְּׁבִיל כָּמוֹנִי מִתְפַּתֵּל,

כָּמוֹנִי דָּמוֹ נוֹהֵר לַמִּתְרוֹמֵם וּבוֹרֵחַ מִן הַמִּשְׁתַּפֵּל?

אַך זֹאת אֵדַע: זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ לִשְׁבִילִי,

רָחוֹק הַשְּׁבִיל – אֵין דָּבָר; סוֹדִי כָּמוּס שָׁם בִּשְׁבִילִי.

אֵ־ל!

כּוֹכָבִים מְסַפְּרִים לִי רָזִים,

וַאֲנִי שְׂפָתָם לֹא אֵדַע,

לָמָּה!

שְׁחוֹר הַלַּיְלָה סוֹדוֹת לִי מְגַלֶּה

גַּם לִי סוֹדוֹת יֵשׁ לְסַפֵּר

אַךְ מַה שְּׂפָתוֹ אֲדַבֵּר,

לָמָּה?

זְבוּב פְּלִיט־הַקַּיִץ שֶׁעָבַר,

מְסַפֵּר לִי עַל קוֹרוֹת חַיָּיו

הַיָּפִים וְהַנּוּגִים,

גַם אֲנִי, יָכֹלְתִּי סַפֵּר לוֹ

עַל יָמִים יָפִים וְנוּגִים

אֲבָל אֵיךְ?

לָמָּה?

הֵן בָּרָאתָ נִיב לַשְּׂפָתַיִם

וְלָמָּה נִיב אָיִן?

יֵשׁ יוֹם וְעַל רֹאשׁוֹ

מֶרְחֲבֵי־שָׁמַיִם כְּחֻלִים וּטְהוֹרִים,

יֵשׁ יוֹם וְעַל רַגְלוֹ

מֶרְחֲבֵי־אֶרֶץ שׂוֹחֲקִים וְצוֹהֲלִים.

לְיוֹם כָּזֶה – אֲצַפֶּה.

יֵשׁ לַיְלָה וְעַל צַוָּארוֹ הַשָּׁזוּף

מַחֲרֹזֶת־כּוֹכָבִים נוֹצֶצֶת,

יֵשׁ לַיְלָה, גַּם עַל דַרְכּוֹ הֶעָזוּב

לְבָנָה-מְחַיֶּכֶת מִתְנוֹסֶסֶת.

לְלַיְלָה כָּזֶה אֲצַפֶּה.

יֵשׁ יוֹם כָּזֶה – וְהוּא בָא.

יֵשׁ לַיְלָה כָּזֶה – וְהוּא מַגִּיעַ.

אַךְ אָז אֲצַפֶּה – לְיוֹם הַצִּפִּיָּה

לְיוֹם שֶׁהַצִּפִּיָּה עוֹד לֹא הִגִּיעָה.

כּוֹכָבִים מִתְנַשְּׁקיִם עִם גַּלִּים,

גַּלִּים מְשַׂחֲקִים עִם חוֹלוֹת,

חוֹלוֹת אוֹהֲבִים צְלָלִים,

צְלָלִים רוֹדְפִים אָדָם,

אָדָם הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם.

אָדָם מַבִּיט רָחוֹק,

יוֹשֵׁב עַל הַחוֹל

מְחַכֶּה וְנוֹשֵׂא בָּעֹל,

אָדָם מְחַכֶּה לְסִירָה לְבָנָה

הִיא צְרִיכָה לָבוֹא מִן הַיָּם

מִן הַרָחוֹק, מִן הָאֵי־שָׁם,

מִמֶּנָּה יֵרֵד אָדָם, לָבוּשׁ לָבָן

יִגַּשׁ לַחוֹל, יִגַּשׁ לָאָדָם

וְיֹאמַר: שָׁלוֹם, בָּאתִי אֵלֶיךָ!

בָּא אָדָם מִסִּירָה לְבָנָה, מִן הַיָּם

אֶל הַחוֹל, אֶל נוֹשֵׂא־הָעֹל, אֶל אָדָם.

אָדָם יוֹשֵׁב עוֹד וּמְחַכֶּה,

לְסִירָה לְבָנָה מִן הַיָּם מְצַפֶּה

מִמֶּנָּה יֵרֵד אָדָם לָבוּשׁ לָבָן

יָבוֹא אָדָם אֶל אָדָם.

גַּלִּים בָּאִים וּמִתְדַפְּקִים אֶל הַחוֹף

בָּאִים וְחוֹזְרִים, חוֹזְרִים וְאֵינָם יוֹדְעִים

לָמָּה בָאִים וְלָמָּה חוֹזְרִים.

כַּךְ גַּם אִתִּי.

גַּלִּים בַּגְּוִיָּה בָּאִים וּמִתְדַפְּקִים אֶל הַחוֹף

זֶה אֲנִי, –

בָּאִים וְחוֹזְרִים וְאֵינָם יוֹדְעִים

לָמָּה בָאִים וְלָמָּה חוֹזְרִים.

גַּלִּים בָּאִים אֶל הַחוֹף

מְחַפְּשִׂים בַּחוֹל וּמְאוּם אֵינָם מוֹצְאִים,

חוֹזְרִים, נַעֲלָמִים וּמֵתִים, מְנֻצָּחִים.

כַּךְ גַּם אִתִּי.

גַּלִּים בַּלֵּב בָּאִים אֶל הַחוֹף

זֶה אֲנִי, –

מְחַפְּשִׂים וּמְאוּם אֵינָם מוֹצְאִים,

חוֹזְרִים, נַעֲלָמִים וּמֵתִים, מְנֻצָּחִים.

טוֹב לַוֶּרֶד בְּצֶקֶת לוֹ הַשֶּׁמֶש

בְּדֹלַח רַב בַּגָּבִיעַ.

טוֹב לַוֶּרֶד לָכֹף רֹאש לַסַּהַר,

וְעִם בֹּקֶר לְהָרִיעַ.

טוֹב לַוֶּרֶד תָּמִיד לָדַעַת:

הָרִנָּה בְּנִשְמָתוֹ בָּנוּ מְאֹד נוֹגַעַת.

חָתוּל חוֹשֶבֶת צֵיד עַכְבָּר –

כִּבּוּש גָּדוֹל,

צָרִיך רַק הַשֶּׁמֶש הַמְּטַיֶּלֶת לָצוּד

וְלָהּ הַכֹּל.

וְעוֹד צָרִיך לַחֲשֹׁב: מִי הֶחָתוּל

הַתּוֹפֶסֶת בְּכָל הַלֵּילוֹת

אֶת הַכּוֹכָבִים הַנּוֹשְרִים מִשָּׁמַיִם.

וַחֲסַל לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת.

חָתוּל אֵינָהּ יוֹדַעַת אֵי צָפוֹן אֵי דָרוֹם,

אַךְ טוֹב לָהּ לָדַעַת: פֹּה וְשָם יֵש עֶצֶם לִגְרֹם.

לִהְיוֹת כַּלַּיְלָה

שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ הַשְּׁחוֹר,

לִהְיוֹת כַּיּוֹם

שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ הָאוֹר.

כִּי יוֹדֵעַ לַיְלָה

אִם יִמּוֹג בְּקֶרֶן אַחַת

שֶׁל שֶׁמֶש –

מָחָר שׁוּב תַּשְׁחִיר טִפַּת־שְחוֹר

אֶת כָּל הַכֹּוס,

וְיוֹם יוֹדֵעַ

אַף אִם יִשְׁחַר בַּכּוֹס –

מוּכָנָה וְעוֹמֶדֶת כּוֹס חֲדָשָׁה

שֶל יַיִן לָבָן,

שֶׁל יוֹם חָדָשׁ.

יֵשׁ כַּאן בְּכַרְמֵנוּ מִי שֶׁבּוֹצֵר שָעוֹת וְאוֹסְפָן לַשַּׁחַק,

אַחֲרִיש, לֹא אֶזְעַם; כָּל שְׁעוֹתַי הֵן שָׁם בַּפִּנָּה, בָּרַחַק,

בְּבוֹא הַלַּיִל הַחֵרֵשׁ, בַּלָּאט שְׁעוֹתַי לְחֵיקִי בַחֲזָרָה אוֹרִיק,

וּבְכַרְמִי שוּב בּוֹ יָנוּבוּ, גַּם הָעוֹלְלוֹת, הַכֹּל שׁוּב יוֹרִיק.

לֹא אֶזְעַם אִם יָבוֹא הַכּוֹרֵת וְיִכְרֹת אֶת גִּזְעִי,

לֹא אִכְפַּת לַגֶּזַע מְקוֹם שָׁרָשָׁיו, בְּכָל־מָקוֹם יָרֹן הַדָּם: עֻזִּי!

רָן הַדָּם בַּגֶּזַע אִם לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה אִם בִּימִין אוֹ בִּשְׂמֹאל,

כַּאן בְּכָל זֹה הַהֲוָיָה כּוֹרֵעַ הַכֹּל בְּרָצוֹן תַּחַת אֵיזֶה עֹל.

טוֹב הַמְּאֹד שֶׁל אָדָם אוֹ רַע

עוֹלָמְךָ אֵ־ל, טוֹב בְּכָל פָּנִים;

כִּי נֵעוֹר אָדָם מִשְּׁנָתוֹ וְשׁוֹאֵל: מָה?

מִיָּד שֶׁמֶשׁ עוֹנָה וְכָל פָּנִים אוֹרִים

שֶׁמֶשׁ אֶת הַקַּיִץ חוֹבֶקֶת,

עָלִים מִתְרַפְּקִים עַל עֲנָפִים,

יַד צְרוּבַת־תַּאֲוָה אוֹתְךָ חוֹנֶקֶת

וְקוֹטֶפֶת מִמְּךָ מְלֹא־סַל עֲנָבִים.

מִי אָמַר לֹא טוֹב פֹּה לִחְיוֹת,

מִי אָמַר לֹא טֹוב בָּעוֹלָם,

גַּם כְּדֵי לָמוּג טוֹב פֹּה לִהְיוֹת,

טוֹב הַיּוֹם בַּיֵּשׁ אַף אִם מָחָר בַּנֶּעֱלָם.

אֲנִי אִילָן עַל אֲדָמָה זוֹ,

מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה אֶל הַלֹּא־פֹה־הוּא,

עֲנָפַי נוֹשְׂאִים שִׁירִים יְרֻקִּים

לַיֵּשׁ הַמִּתְלַבֵּט בַּחֲלַל־עוֹלָם־הַבֹּהוּ.

טוֹב לַיָּדַיִם צוֹמְחוֹת בַּיֶּרֶק,

טוֹב לַצַּמֶּרֶת הַמִּתְעַלָּה בַּתְּכֹל,

אַל תִּשְׁאַל לַגֶּזַע, אַל תִּשְׁאַל לַשֹּׁרֶש –

טוֹב לָרָתוּם בְּלֹא זֶה הָעֹל.

גָּלַשׁ הַסַּעַר,

נִפְתַּח הַשַּׁעַר,

שָׁאַג הַדָּם:

אֵי אֲנִי הָאָדָם?

עָנָה הָרַעַם,

הִכְרִיז הַזַּעַם:

גִּלְּחָה הַתַּעַר

אָדָם בַּיַּעַר.

נִשָּׂא אִילָן,

הֵצִיץ נִצָּן:

תַּם וְנִשְׁלַם,

אֲנִי הָאָדָם!

סְלַח לִי אֵ־ל, אִם הַיּוֹם

תְּפִלָּה לֹא הִתְפַּלָּלְתִּי –

הַיּוֹם הָעוֹלָם אֵינוֹ גַּרְדֹּם

וַאֲנִי מְאוּם לֹא שָׁכָלְתִּי.

הַיּוֹם לֹא הָיָה לִי

עַל מִי לִזְעֹם –

כָּל אַחַת אִמָּא שֶלִּי

כָּל אֶחָד אָח, אֵין מִי לִשְׂטֹם.

כָּל קַרְקֶפֶת הַיּוֹם נוֹהֶרֶת,

לְכָל אֶחָד פַּת־בָּג,

כָּל עַיִן הַיּוֹם צוֹהֶלֶת,

לְכָל בַּיִת גָּג.

סְלַח לִי אֵ־ל, אִם הַיּוֹם

תְּפִלָה לֹא הִתְפַּלָּלְתִּי –

הַתְּפִלָּה בַסֻּלָם עָלְתָה אֶמֶשׁ לַמָּרוֹם,

הַיּוֹם חָזְרָה וּבִשְּׂרָה: הִתְקַבָּלְתִּי,

א

יֵש שֶׁאוֹמְרִים עוֹלָם זֶה קִלְלוֹ כָּכָה הָאֵ־ל,

לִפְרֹם כֻּתֹּנֶת לְרוּחוֹת עֹנִי וּשְכֹל,

לִקְלֹעַ צַמּוֹת־חֶסֶר עַל כָּל חָזֶה,

לִנְהֹם מִזְמוֹרֵי אַיִן וְשִׁירֵי עֹל.

אַךְ יֵשׁ עוֹלָם אַחֵר, מְאֹד אַחֵר מִזֶּה,

בּוֹ חֲלוֹנוֹת פְּתוּחִים מִלֵּיל עַד לֵיל,

לָרֵיחַ הַטּוֹב הָעוֹלֶה מִן הַבְּרוֹש

וּבִכְנָפָיו חֵפֶץ אָדָם הַנִּתָּן בְּמִלִּים רַק שָׁלֹש:

“אֲנִי רוֹצֶה זֶה”.

הָלְאָה לְךָ, אָדָם, מֵעוֹלָם זֶה שֶׁכָּאֶבֶן אִלֵּם,

יֵשׁ סֻלָּם הָעוֹלֶה לָעוֹלָם הַהוּא,

הֵן תִּשְׁמַע אֶת קוֹל שְלָבָיו הַקּוֹרְאִים לַחוֹלֵם:

טַפֵּס, אָדָם, טַפֵּס עָלֵינוּ וְתַגִּיעַ! עֲלֵה, עֲלוּ!

ב

יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים: לְאַט לְךָ, אָדָם, לְאַט לְךָ מִלְּטַפֵּס,

בַּהֲוָיָה זֹה אֵין שָׁם, יֵשׁ רַק כַּאן,

לַשָּׁוְא תַּעֲלֶה בַּסֻּלָּם לְטַפֵּס, אֵת הַפֶּלֶא לְחַפֵּשׂ,

הַפֶּלֶא אָרוּז כַּאן, בְּאַחַת מִתַּחֲנוֹתֶיךָ בִּשְׁבִילְךָ מוּכָן.