בְּטֶרֶם כָּל נִבְרָא –

סוֹף לֹא הָיָה לָאוֹר הָעֶלְיוֹן,

וּמָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ לֹא הָיָה.

צִמְצֵם הָעֶלְיוֹן אֶת אוֹרוֹ

וּבָרָא נִבְרָאִים

וְהֶאֱצִיל נֶאֱצָלִים.

בְּטֶרֶם עֵין־אָדָם נִפְקָחָה –

גְּבוּל לֹא הָיָה לְגַן־הָעֵדֶן.

וְאָדָם וֵאלֹהִים מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכוֹ.

נָגַס אָדָם מִן הַתַּפּוּחַ,

הִגִּיעַ עַד גַּרְעִינָיו,

וַיָּבֶן סוֹד הַזֶּרַע וְכִלְיוֹנוֹ.

וַיִּתְחַבֵּא מִפְּנֵי אֱלֹהִים.

בְּטֶרֶם יֵדַע אִישׁ

לַחֲבֹק עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ

בְּרֶדֶת אֵלָיו רֶגַע שֶׁל חֶסֶד,

מְנַצֵּחַ בְּזֹהַר נְצָחִים

וּמְקֻפָּל בּוֹ דְּרוֹר אַחֲרוֹן –

יַחֲבֹק אֶת נַעֲרָתוֹ בְּהִירַת־הַשֵּׂעָר,

אֶת יַלְדּוֹ אֵין מָשְׁלוֹ,

אֶת הָרוּחַ הַחוֹלֶפֶת.

בְּטֶרֶם יִתְהֶה אָדָם

עַל הַפְּגָם הַגָּדוֹל לַהֲוָיָה

וְצַעַר יוֹצְרָהּ וִיצִירֶיהָ –

יִתְהֶה עַל יְגוֹן יְפַת־הַתֹּאַר,

עַל אָזְלַת־בִּינָה לְרִמְזֵי כּוֹכָב,

וְעַל הַיַּתּוּשׁ אֲשֶׁר לֹא לְחִנָּם

יְזַמְזֵם בְּחֶשְׁכַת הַחֶדֶר בַּלַּיְלָה

וְעוֹקֵץ וּמֵקִיץ.

הָיִיתֵי קוֹרֵעַ חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים אֵלֶיךָ.

בְּהֶדֶר עָלִיתִי וּבְמוֹרָא אֶל מִגְדָּלֶיךָ.

אָמַרְתִּי, תִּפְאֶרֶת עֻזְּךָ בְּשִׁבְעַת רְקִיעִים,

וְעֹמֶק הָרוּחַ אֲשֶׁר בִּי מִיִּפְעַת הֵיכָלִים.

וְעַתָּה חֶדֶר קָטָן לִי. טַבְּעוֹת־עָשָׁן בִּמְלוֹאוֹ.

וְרֶגַע שֶׁל עָגְמָה אַחֲרֵי גִיל־שֶׁל־יוֹם לְבַלְּעוֹ.

אִם לַצְתִּי וְסַרְתִּי מִמִּצְווֹת וְרֹאשִׁי פָּרוּעַ,

כְּאֶבֶן בַּכֹּתֶל צִלְּךָ בְּקִרְבָתִי קָבוּעַ.

רְאֵה, אָבִינוּ, הֲרוֹצֶה אָדָם מַרְגּוֹעַ?

הַאִם רוֹצֶה הוּא אֲוִיר לוֹ יְחַיֵּךְ?

רוֹצֶה אָדָם לֹא כָּל־כַּךְ מַהֵר לִגְוֹעַ,

רוֹצֶה הוּא שֶׁמַּשֶּׁהוּ לוֹ יִשְׁתַּיֵּךְ.

וְאַף אֲנִי דַי לִי בְּעִיר עֲטוּרַת־אוֹר,

בְּאִוְשַׁת צַמֶּרֶת שֶׁל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ,

מִשְׁעוֹלֵי שָׂדוֹת רְחוֹקִים תָּמִיד לִזְכֹּר,

וְקוֹלוֹת בַּיַּעַר עוֹד וְעוֹד לִשְׁמֹעַ.

אָבִינוּ הַטּוֹב, וְעוֹד לְנַפְשִׁי אַוָּה:

הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה כָּל תּוּגָה וְשִׂמְחָה

שֶׁבָּעֹנִי, שֶׁבַּשּׂבַע, שֶׁבָּאַהֲבָה,

הַכֹּל קַל יוֹתֵר מִלַּהֲגוֹת אֶת שִׁמְךָ.

וְזוֹ הִיא אַוַּת־נַפְשִׁי: אֶת שִׁמְךָ לַהֲגוֹת.

כָּעֵשֶׂב הַמְטֻּלָּל, כַּדָּג אֲשֶׁר יִצְלֹל,

כְּנִסּוּרוֹ שֶׁל צְרָצַר, כְּיוֹנִים עַל גַּג הוֹגוֹת,

תֵּן לִי עֹז לָגֶשֶׁת לַחַלּוֹן וְלוֹמַר לְךָ: אֵל גָּדוֹל!

הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּל יוֹם וְכָל יוֹם גֹּוֵעַ,

אֵיךְ לֹא תִּצְמַח בִּינָה בְּלִבּוֹ?

הָרוֹאֶה עָגְמַת הָאוֹר, עֱנוּת הָאשֶׁר,

אֵיךְ לֹא יַעֲלֶה שִׁיר מִלִּבּוֹ?

הַיּוֹצֵר בְּאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי תּוֹלַעַת,

אֵיךְ לֹא יָבוֹא נֹחַם לְלִבּוֹ?

אָדָם כְּיוֹצְרוֹ, כִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ,

לֹא יַשִּׂיגוּהוּ כָּל מַשִּׂיגֵי הַגּוּף.

לֵב כָּאֶגְרוֹף וְחִשְׁקוֹ בִּמְלֹא עוֹלָמוֹ,

אֵין שֵׂיבָה לְיִצְרוֹ וּלְעוֹלָם יָנוּב.

הַאֵין כָּל חֵטְא נָעוּץ בַּחֵטְא הַקַּדְמוֹן,

בַּחֵטְא אֲשֶׁר אֵין רֵאשִׁית כְּרֵאשִׁיתוֹ?

אוּלַי נוֹצַר אָדָם אַף הוּא בְּעָוֹן?

הֵן הִזְהִיר מַלְאָךְ: אֵין רֶשַׁע כְּרִשְׁעָתוֹ…

חִידַת קֶדֶם וְלָעַד חִידָה תְּהִי,

וְלֹא יְפַעְנְחוּהָ הַחֲכָמִים.

וְאוּלַי תֵּבֵל זוֹ לֹא הִיא, לֹא הִיא

שֶׁנִּבְרְאָה בְּמַאֲמַר אֱלֹהִים.

עַל צַו הַבְּרִיאָה יָדֵנוּ חָתְמָה,

וּפָקַדְנוּ: יְהִי חשֶׁךְ, יְהִי אוֹר!

קוֹלֵנוּ לֹא הִגִּיעַ וְלֹא נִשְׁמַע,

וְנִשְׁאַרְנוּ בַּתֹּהוּ עַד קֵץ כָּל דּוֹר.

זָדוֹן רַךְ הִסְתַּתֵּר בְּאוֹר חִיּוּכָהּ,

תַּרְבּוּת־רָעָה עִם שְׁמִינִית שֶׁל בּוּשָׁה.

עֵת דּוֹדִים אוֹ שָׁעָה שֶׁל מְבוּכָה?

בֵּין כֹּה וָכֹה הָיִיתִי גִצִּים בְּאִשָּׁהּ.

כִּי רָצִיתִי בְּרִשְׁתָּהּ לְהִלָּכֵד,

הִכָּנַע לְדִגְלָהּ, לִהְיוֹת שָׁבוּי בְּאַרְצָהּ.

אֶשָּׂא כָּל עֹנֶשׁ לְמַעַן יְפִי הַחֵטְא,

אֶשָּׂא כָּל גְּזֵרָה עָלַי נֶחְרְצָה.

יְבֹרַךְ יֵצֶר רָע, פִּתַּנִי וָאֶפָּת.

יִשְׁתַּבַּח הַמַּחְזִיר צֶלַע חָסֵר.

בּוֹרֵא הָרָעָב לָאִשָּׁה וְלַפַּת

לֹא יְיַסֵּר אוֹתִי, לֹא יְיַסֵּר.

אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה לִי בְּעוֹדִי,

בְּעוֹדִי בּוֹכֶה וְצוֹחֵק, שָׂמֵחַ וְעָצוּב,

גֵּאֶה וְעָנָו, מוֹחֵל וְחַס עַל כְּבוֹדִי,

בְּעוֹדִי נֶאֱסָף אֶל חֵיק וְעָזוּב,

אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה לִי בְּעוֹדִי,

בְּעוֹדִי כּוֹפֵר וּמַאֲמִין, מְבָרֵךְ וּמְקַלֵּל,

אֲנִי לִי חִידָה וְגָלוּי לִי סוֹדִי,

בְּעוֹדִי מְקַדֵּשׁ כָּל־טוֹב וּמְחַלֵּל.

אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה לִי בְּעוֹדִי,

בְּעוֹדִי עָרוּם וְתָמִים, זָקֵן וְעוּל־יָמִים,

אוֹהֵב וְשׂוֹנֵא בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי,

בְּעוֹדִי רוֹאֶה תְּהוֹמוֹת וּמְרוֹמִים.

וַיְהִי בֹּקֶר בָּרוּר, בָּשֵׁל וּמְלֹהָט.

מֻכַּת־אוֹר כָּל עַיִן, כָּל זְגוּגִית.

וַיְחִי כָּל הַחֶדֶר הַמְרֹהָט,

וְהָרִצְפָּה נִצְנְצָה חֲגִיגִית.

וּמַחֲזֶה בַּחַלּוֹן, כְּעַל הַבַּד:

פָּעוּט מוֹבִיל עֶגְלָתוֹ, כֻּלּוֹ מַעֲדַנּוֹת.

אֶל קוֹמָה גְבוֹהָה בֵּן שׁוֹרֵק לַבַּת.

וּשְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים מְלֵאֵי תִּמְהוֹנוֹת.

שְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים קָדִים קִידָה מְשׁוּבָה.

אֵין זוֹ קִידָה שֶׁל נִמּוּס לְרוּחַ הַזְּמָן.

זוֹ בּוּשָׁה שֶׁל גֹּבַהּ. זֶה גִּלּוּי אַהֲבָה.

זֶה נִיד־רֹאשׁ לַשְּׁאֵלָה: מֵאַיִן וּלְאָן?

וְעָבַר אִישׁ עַל־יַד שְׁלשֶׁת הַבְּרוֹשִׁים.

וַיִּרְצֶה הָאִישׁ בְּרוֹשׁ רְבִיעִי לִהְיוֹת.

כִּי לַבְּרוֹשׁ בָּעוֹלָם אֵין בְּעָלִים וְנוֹשִׁים.

וְאֵין הוּא תּוֹהֶה עַל רִאשׁוֹנוֹת וְאַחֲרוֹנוֹת.

וַיֹּאמַר הָאִישׁ: לוּ אֶחֱסֶה בְּתוֹכֲכֶם,

וְהָיְתָה לִי זוֹ תִּפְאֶרֶת הַיְצִיבָה.

כִּרְתּוּ לִי בְּרִית, קַבְּלוּנִי כַּאֲחִיכֶם,

נָא רַחֲמוּ עַל רוּחַ מֻפְקֶרֶת, עֲזוּבָה.

אֶנְעַץ גַּם אֲנִי אֶת שָׁרְשִׁי בָּאֲדָמָה.

אֶדְבַּק אֶל עֹמֶק עַצְמִי וְעָלַי הָאוֹר.

וְאֵין נִסְתָּר מִפְּנֵי צִנָּה, מִפְּנֵי חַמָּה,

וּמִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ יִזְרֹם הַדְּרוֹר.

לַיְלָה יָרַד אֶל הַבְּרוֹשִׁים וְנָפַל אֶל חֵיקָם.

מַחְרֹזֶת כּוֹכָבִים לְצַוָּארוֹ, בְּעֵינָיו אֶגְלֵי־טַל.

פָּעוּט וְעֶגְלָתוֹ, בֵּן עִם בַּת, הָלְכוּ אֶל אָפְקָם.

נִצָּבִים שְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים, וּרְבִיעִי לֹא נִשְׁתַּל.

לַיְלָה לַיְלָה

אֲנִי יוֹצֵא לַדְּרָכִים לִקְרָאתוֹ.

לַיְלָה לַיְלָה

אֲנִי הוֹלֵךְ אֶת פָּנָיו לְקַבֵּל.

אֵלֵךְ בְּגֵיא הָאֹפֶל וְהַדְּמָמָה,

אֶל הַנֶּחְבָּא בְּחֶבְיוֹנֵי לֵילוֹת,

וְלֹא אִירָא רָע.

כִּי הָאֹפֶל וְהַדְּמָמָה עִמָּדִי,

וּלְעוֹלָם חַסְדָּם שֶׁל כּוֹכָבִים.

מִי רוֹחֵשׁ לִי פֹּה כָּבוֹד?

מִי פּוֹרֵשׂ לִי מַרְבַדִּים לְרַגְלַי?

מִי הִזְקִיף לְפֶתַע קוֹמָתִי?

מִי פָּקַח אֶת עַפְעַפַּי הַחוֹלְמִים?

מִי הֵאִיר בִּי אֶת דַּעְתִּי?

וַיֶּאֱפַל שִׁבְעָתַיִם הָאֹפֶל.

וַתִּדֹּם הַדְּמָמָה שִׁבְעָתַיִם.

וַיַּעֲבֹר בְּרַק־אוֹר לְנֶגֶד עֵינַי,

וָאֶרְאֶה כִּי שֻׁלְּבוּ יָדַי

בִּזְרוֹעוֹת אִילָן וָפֶרַח, שֶׂכְוִי וָאֶבֶן.

וַנֵּלֵךְ יַחְדָּו בַּדְּרָכִים

אֶת פָּנָיו לְקַבֵּל.

מָה תִּלְחֲשִׁי לִי, הָאֶבֶן?

אֶל עַצְמָהּ לוֹחֶשֶׁת הָאֶבֶן:

“אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת פְּעָמָיו”…

מְכַוֶּנֶת לִבָּהּ הָאֶבֶן וְשׁוֹתֶקֶת.

עַל מָה תְּפַרְכֵּס, הַשֶּׂכְוִי?

מַסְמִיק אֶת כִּתְרוֹ הַשֶּׂכְוִי:

“דּוֹמֶה כִּי אֶרְאֵהוּ מֵרָחוֹק”…

מְכַוֵּן הַשֶּׂכְוִי מֵיתְרֵי כִּנּוֹרוֹ.

מָה הַדִּמְעָה בְּעֵינְךָ, הַפֶּרַח:

מוֹחֶה הַפֶּרַח אֵגֶל־טַל מֵעֵינוֹ:

“עוֹד מְעַט וִינַשְּׁקֵנִי”…

רוֹטֵט צַוָּארוֹ שֶׁל הַפֶּרַח.

לְאָן תַּעֲלֶה, הָאִילָן?

מִתְמַתֵּחַ הָאִילָן וּמִזְדַּקֵּף:

“הוּא סוֹרֵק אֶת צַמַּרְתִּי”…

מְלֹא קוֹמָתוֹ כְּבוֹד הָאִילָן.

מָה תִּרְאֶה בָּאֹפֶק, הָאָדָם?

מְמַלֵּל אָדָם מִפְּנִים לַפְּנִים:

“עוֹד יֵשׁ לִקְרַאת מִי לָלֶכֶת”…

זוֹרְחִים הֵיכָלוֹת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם.

הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ, נוֹף הָרָקִיעַ,

חֲצוֹת לַיְלָה בָּשׂוּם מְלֹא הַפִּתּוּי,

הוֹד הַגִּלּוּי, סוֹד הַכִּסּוּי, –

לְאָן, נַעֲרָתִי, לְאָן?

הַגָּדֵר הַפְּרוּצָה, הַחֹק הַפָּרוּעַ,

הַצְּחוֹק הָרוֹעֵם מוּל חַלּוֹן זָרִים,

הַגֶּבֶר הַגּוֹעֵר בְּמַפְרִיעֵי הַשֵּׁנָה, –

לְאָן, נַעֲרָתִי, לְאָן?

הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ, נוֹף הָרָקִיעַ,

חֲצוֹת לַיְלָה בָּשׂוּם מְלֹא הַפִּתּוּי,

הוֹד הַגִּלּוּי, סוֹד הַכִּסּוּי, –

מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנֵנוּ אִישִׁי.

הַגָּדֵר הַפְּרוּצָה, הַחֹק הַפָּרוּעַ,

הַצְּחוֹק הָרוֹעֵם מוּל חַלּוֹן זָרִים,

וְאַתָּה הַגּוֹעֵר בְּמַפְרִיעֵי הַשֵּׁנָה,

מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנֵנוּ, אִישִׁי.

שַׂר שֶׁל לַיְלָה, יִשָּׂאֵנִי אֶל צֹמֶת

הַמְּבוּכוֹת, אֶל שׁוֹשַׁן הַבִּינָה.

שָׂרִי הַדָּגוּל, אַיֵּה הַמַּתְאֹמֶת?

שַׂר שֶׁל לַיְלָה יִשָּׂאֵנִי אֶל צֶמֶד

הַיְצָרִים, אֶל הַגַּן הַנָּעוּל.

שָׂרִי הַדָּגוּל, אַיֵּה הַמַּתְאֹמֶת?

שַׂר עֲנָנִים אֲשֶׁר עָלַי הֵשָׂרְתִּי

הִפְלִיא לְפָאֵר דְּבִירֵי־הַחֲלוֹף.

מִכָּל אוֹר בָּהִיר אֶת עֵינַי הֵסַרְתִּי,

וְרַק הֶעָנָן עָשְׁרוֹ עָלַי יִזְלֹף.

וְאֶל מִי עַתָּה עֵינַי יְשַׂבֵּרוּ?

מַה דַּלִּים שְׂדֵי הַחֲלוֹמוֹת בְּיוֹם

שֶׁעֲנָנִים עֶשְׂבָּם לֹא יְפָאֵרוּ.

הַבִּיטָה, מַה טָּהוֹר הַמָּרוֹם!

כְּמוֹ רָעַם הַיָּם וְעָבַר רוּחַ

וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַבּוּצִית אֶל אִי רָחוֹק,

כַּךְ הָשְׁלַכְתִּי אֶל יוֹם־נִיסָן זָרוּחַ,

גֵּר בָּאוֹר הָרַב וְזָר לְזֶה הַחֹק.

אָמְנָם, גַּם אֵלַי יְגֻנָּב מִן הַזֹּהַר,

אַךְ דּוֹרֵשׁ אֲנִי בְּיִדְעוֹנִים וְאוֹבוֹת:

הָאֶל שִׁלְהֵי נְעוּרַי יִפְתְּחוּ צֹהַר,

אוֹ יָנוּדוּ לְאִישׁ נָד בָּרְחוֹבוֹת?

כִמְעַט אָרִיתִי מִן הַבְּדִידָה בֹּשֶׂם

הָדוּר, יְנַשֵּׂא בִּי אֶת שִׁפְלֵי לְבָבִי,

נִגּוּן יַכְתִּיר עֲלֵיהֶם מְעֻלָף קֶסֶם.

כָּל נוֹף, חֲלוֹם מוּפָז, יֹאחַז בַּעֲקֵבִי.

כִּמְעַט אַשְׁקִיט נֶפֶשׁ הוֹמִים חִשְּׁבוֹנֶיהָ

נוּגִים, כִּי אַרְגִּיעָהּ בְּעִמְקֵי הַלֵּילוֹת.

אָז פִּנּוֹת אָאִיר בַּאֲפֵלַת גַּנֶּיהָ.

כָּל רָז, גְּנִיזַת־עֲלוּמִים, יִתְגַּל מִן הַלּוֹט.

שְׁבִיל הֶחָלָב כָּל אַוָּה בִּי יַגְוִיעַ.

צְלִילִים נִגָּרִים מִנִּבְלֵי מְרוֹמִים.

הוֹמֶה הַדְּמִי בִּשְׁעַת־הוֹד בָּהּ גָּבִיעַ

רוֹטֵט בָּרָמָה מְלֵא אשֶׁר עוֹלָמִים.