א

מאת

שמעון כשר

---

בָּאנוּ בַּצְּלִילִים

מאת

שמעון כשר

בָּאנּו בַּצְּלִילִים, צְמֵאֵי תּוּגוֹת

נֶאֱצָלוֹת, פְּצוּעֵי עֵץ הַדַּעַת.

הַאִם רָוִית, נִרְפֵּאת? הַאִם נִרְגַּעַתְּ?

בָּאנּו בַּגְּוָנִים, הֲלוּמֵי מַרְאוֹת

נְעוּרִים, מְעֻלָּפִים פִּרְחֵי בֹּשֶׂם.

וְאַתְּ אָמַרְתְּ: יִשְׁלֶה לִבִּי בַּקֶּסֶם.

קֻלַּלְנוּ, כִּי לֹא חָבַרְנוּ לַשּׁוֹקְטִים.

הוֹמָה אַהֲבָה בִּגְבִיעֵנוּ כְּרַעַל,

וְנַפְתּוּלֵינוּ יֵרָאוּ כְּמַעַל.

שִׁכּוֹרֵי חֲלוֹם־בְּהָקִיץ, הָעוֹטִים

נְגִינוֹת וּצְבָעִים כִּמְעִיל תִּפְאֶרֶת,

עָגְמַת־תָּמִיד בְּעֵינֵיהֶם בּוֹעֶרֶת.

אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר עַל הָעִיר הַזַּרְזִיף

יָרַד, זֶה יֵין מַלְכוּת שָׁמֵינוּ,

וְאַתְּ הֵרַמְתְּ הַסּוֹכֵךְ מֵעַל רָאשֵׁינוּ,

עָמַדְנוּ בַּמָּטָר כְּמוֹ בִּשְׂדֵה זִיו,

וְאָז כָּל תְּהוֹם בָּנוּ מְגֹעֶשֶׁת

שָׁקְטָה, כְּמוֹ דָבָר לֹא מְבַקֶּשֶׁת.

מַה יָּפִים בַּגֶּשֶׁם פִּרְחֵי הֲזָיוֹת.

הִנֵּה הַחֲלוֹם בּוֹ כִּמְעַט נִרְגַּעְנוּ.

הִנֵּה נוֹף בּוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִפְרַדְנוּ.

---

וְלֹא אֶשְׁאַל

מאת

שמעון כשר

כָּל נִדְרֵי שִׂפְתוֹתֵינוּ חָוְרוּ כֹּה לְפֶתַע

עַל הֶהָרִים, עַל הַסְּלָעִים.

הִרְבֵּינוּ אוֹתוֹת אֱמוּנִים עַל־יַד כָּל נֶטַע,

הַעִידוֹנוּ שִׁבְעָה רְקִיעִים.

עַד כִּי קוֹצִים בִּבְהוֹנוֹת יָדֵינוּ נָעַצְנוּ,

וַנֹּאהַב אֶת הַפְצָעִים.

פִּתְאֹם חָרְדוּ חִשְׁבוֹנֵינוּ וְיַחְדָּו הִרְהַרְנוּ:

יֵין תַּרְעֵלָה בַּגְּבִיעִים.

אֲבָל מִן הַדָּם כָּל אֶצְבְּעוֹתַי תִּפְרַחְנָה,

שׁוֹשַׁנִּים מֵעֲרוּגוֹת גַנֵּךְ.

וְעוֹד יָמִים רַבִּים עֵינַי לֹא תִּפָּקַחְנָה,

וְלֹא אֶשְׁאַל: אַיֵּךְ?

---

וַאֲנִי טֶרֶם שִׁכְלַלְתִּי

מאת

שמעון כשר

וַאֲנִי טֶרֶם שִׁכְלַלְתִּי דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם –

וְאַתְּ צֶלַע מִצַּלְעִי, אַתְּ פְּרִי מְגָדִים.

כֹּה נִמְהָרִים הַפְּלָאִים בַּחֲלוֹף הַחֲלוֹם,

וּסְחַרְחַר הַלֵּב בְּחָכְמַת הַגּוּף וְהַבְּגָדִים.

אַךְ עֵת שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִתְעַלֵּס בְּהָקִיץ,

בֵּין סֶלַע וְסִרְפָּד, אוֹ בְּחֶשְׁכַת חֲדָרִים,

וּכְבָר נִתְהֶה עַל גְּזַר הַנִּתּוּקִים בְּהָקִיץ,

וּכְבָר יִזְרַח הָרִיק עִם פְּרֹץ הַגְּדָרִים.

וְשׁוּב נוֹלָד לְמַזָּלוֹת הַפְּאֵר בַּחֲלוֹם.

וְאַתְּ לֹא דְמוּת הַגּוּף. אַתְּ צִפֹּרֶת מֶרְחַקִּים.

אֵרֵד לַנַּדְנֵדָה שֶׁבַּגַּן כְּמוֹ אֶל חֲלוֹם,

לְהִטַּלְטֵל בָּהּ אִתָּךְ בֵּין אֶרֶץ וּשְׁחָקִים.

---

שָׁלשׁ עֲלָמוֹת

מאת

שמעון כשר

רִאשׁוֹנָה יָדַעְתִּי יְפַת הָאַשְׁכֹּלוֹת,

וּבִמְלֹא מְעוֹנִי שִׂמְחַת רְשָׁפֶיהָ.

הִיא קַלַּת רַגְלַיִם, הִיא עַזַּת הַקּוֹלוֹת,

וּבְחָפְזָהּ לָנוּס תַּרְבֶּה שְׁאוֹנֶיהָ.

אַחַר הוֹפִיעָה שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים.

וְשָׁמַעְתִּי לוֹחֲשִׁים רִיסֵי עֵינֶיהָ.

הִיא עַלְמַת דִּמְדּוּמִים. הִיא יַלְדַת אֳפָקִים,

וְתוּגָתָהּ תְּבַשֵּׂם כָּל הֲלִיכוֹתֶיהָ.

עַד שֶׁרָאִיתִי הַפָּנִים הָרְעוּלוֹת.

מָה צָפוּן בְּלִבָּהּ? מָה סוֹד קְסָמֶיהָ?

מִבַּעַד לַצָּעִיף מָה עֵינֶיהָ שׁוֹאֲלוֹת?

אוּלַי עַל יְפִי כָּל־אַחֲרִית רְמָזֶיהָ.

אָהַבְתִּי שָׁלשׁ עֲלָמוֹת יְפוֹת קוֹמָה,

וְלֹא אֵדַע מִי עָלַי בְּכָל דְּגָלֶיהָ?

אַךְ בֵּין יוֹם וָלֵיל תֹּאמַר נַפְשִׁי לְתֻמָּהּ:

אוּלַי אַחַת הִיא וְשָׁלשׁ הֵן חֶמְדּוֹתֶיהָ.

---

מַעֲרֹב הַיּוֹם

מאת

שמעון כשר

שָׁעָה רָפָה הִיא מִלִּקְבֹּל. רַק אֶל עֵינוֹת

נַפְשְׁךָ אֱסֹף דִּמְדּוּמִים, הֵם לְךָ עֲטֶרֶת.

וּבְזֹאת כְּלִילַת־הַתּוּגוֹת עֲלֵה בְּמַעֲלוֹת־

הֲזָיוֹת אֶל דְּבִיר אֱלֹהִי בְּתִפְאֶרֶת.

אוֹ יֵשׁ וְתַעֲמֹד לִרְאוֹת עַל־יַד חַלּוֹנְךָ:

כָּהוּ פְּרָגִים, כִּי עַתָּה מֵאֹדֶם יֵבוֹשׁוּ.

דְּרוֹר אַחֲרוֹן יָבוֹא לָלִין בְּתֹמֶר גַּנְךָ.

צִרְצוּר רִאשׁוֹן צַרְצָרִים לַלֵּיל יַקְדִּישׁוּ.

וְיֵשׁ מַכְאוֹב־נוֹף לָעֵינַיִם כִּבְעִמְקֵי חֲלוֹם.

מַרְאֶה כֹּל כְּמוֹ נִשְׁכַּח מְעַט, כְּמַזְכֶּרֶת.

נְטוּיוֹת זְרוֹעוֹת מַמְטֵרָה אֲשֶׁר תָּחֹל הֲלוֹם.

לִזְרוֹעוֹת רְחוֹקוֹת רוּחֲךָ עוֹד נִנְעֶרֶת.

אַךְ רְאֵה, מֵאַחֲרֶיךָ אוֹר עָלָה פִּתְאֹם,

וּבִזְגּוּגִית הַחַלּוֹן נִשְׁקָף קֵן אֲשֶׁר בָּנִיתָ,

בּוֹ אוֹר וּמִצְהָלוֹת וּפֶרַח בַּל יִתֹּם,

וּמַה לְּךָ כִּי לְבֹשֶׂם רָחוֹק פָּנִיתָ?

---

תַּמּוּז

מאת

שמעון כשר

הֱבִיאַנִי שַׂר הָאוֹר אֶל מַלְכֹּדֶת

לְהָבִים. פָּרְחוּ בָּאֲוִיר מִגְדָּלִים.

הָרַסְתִּי לַעֲלוֹת וַתָּבוֹא מַתְאֹמֶת

בְּכִנּוֹרִי וְהִשְׁבִּיחָה בּוֹ הַצְּלִילִים.

אֲבָל נִלְאֵיתִי מִן שַׁלְהֶבֶת הַדַּעַת.

אֵי בְּעִירֵנוּ הַיְאוֹרִים, אֵי הָאֲגַמִּים?

לוּא תִּמְצָאֵנִי, בְּשִׂיא יוֹם הַלַּהַט,

בְּשׂוּמַת־הַסְּתָו, נַעֲרַת־הָעֲגוּמִים.

וְיִשְׁלוּ חֲלוֹמוֹתַי עַל תְּכֵלֶת עֵינֶיהָ

כְּמוֹ עַל חֶלְקַת מַיִם זַכִּים, רוֹגְעִים.

אַיֵּךְ בַּשָּׁרָב, בְּהִשָּׁכַח שְׁמִי מִמֶּנִּי?

הֵן בְּיָדֵךְ כָּל שׁוֹשַׁנַּי הָעֲנֻגִּים.

בְּתִפְרַחְתָּם שְׁמִי יִזָּכֵר וְיַעַל.

לִבִּי הֶעָקוֹב, צְלִילֶיךָ אֱמוּנִים

עַל מַחֲשַׁכֵּי לֵילוֹת, עַל עַנְנֵי מַעַל,

וְשֶׁמֶשׁ תַּמּוּז יוֹקֶדֶת עַל כָּל פָּנִים.

---

סְתָו

מאת

שמעון כשר

תְּנוּמָה זוֹ בְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר־סְתָו

תִּקְסֹם כְּעֵינֵי־אֲהוּבָה יָפוֹת, נוּגוֹת.

אִם הוּעֲמוּ בַּלֵּב כָּל עַצְּבוֹתָיו

בְּעֻזּוֹ שֶׁל קַיִץ – עַתָּה הֵן מַהְגּוֹת,

וְנֹגַהּ סְבִיבָן, וְתָגֵלְנָה כִּמְעַט

גִּילֵי אָבִיב. וְכֹה תַּתְאִים לָהֶן עֶדְנַת

צַפְרִיר בְּשֵׂאת עַל כְּנָפָיו חֲלוֹם עַלְמַת־

חֵן־וְתֹאַר אֲשֶׁר נִתַּק מִשְּׁנָת.

צַפְרִירִים, חֲלוֹמוֹת, הֶמְיַת הַזִּכְרוֹנוֹת,

כָּל אֲשֶׁר רַק לִרְגָעִים בַּלֵּב יִתָּפֵשׂ

וִיבַשְּׂמוֹ עַד שֵׂיבָה – אֱלֵי מַעְיְנוֹת

הֲגִיגִים אֲפֵלִים, מָקוֹר לֹא יֵאָפֵס.

הָרְחוֹקָה, עֵת פִּתְאֹם עֵין־עוֹלָם תֵּכַהּ,

לָךְ תִּגְאֶה נַפְשִׁי, אֲשֶׁר טָהֲרָה בְּמַדְוֵי

נִתּוּקִים. בּוֹאָה, שַׂר הַשִּׁכְחָה! כִּי אֵיכָה

אֶשָּׂא לְבַדִּי עָנָן וַעֲרָפֶל, עַרְבֵי

סוֹף־קַיִץ וְנִטְפֵי הַמַּיִם שֶׁל יוֹרֶה?

תָּמוּהַּ כָּאִילָן אֶעֱמֹד מוּל חַסְדֵּי

רָקִיעַ, שֶׁגִּשְׁמוֹ תְּבוּנוּת בִּי זוֹרֶה.

כָּל כִּסּוּפֵי־אֱנוֹשׁ רָגְשׁוּ בִּי עֲדֵי

אֹבַד – יִשְׁלָיוּ. יֵרָאוּ הָעוֹלָמוֹת

עִגּוּלִים עִגּוּלִים. וְצֹהַר בַּמֶּרְכָּז

יִפָּתַח. אוֹר יִבְקַע מִן הַתַּעֲלוּמוֹת.

וְכֹה אֲנִי בְּעָמּוּדֵי־עוֹלָם נֶאֱחָז.

---

עִירִי עַזַּת הַדַּעַת

מאת

שמעון כשר

עִירִי עַזַּת הַדַּעַת, עִירִי רַבַּת הָעֹז,

מָה קִלּוּס לָךְ יַעֲלֶה מִפִּי בֶּן חוֹמוֹתַךִ?ְ

לֹא אֶל מִגְדַּל־קֶדֶם יֹאבֶה הַנִּיב לַהֲרֹס.

אַךְ אֶזְכֹּר לָךְ בִּיקָר מִכְוַת־כָּל־אַהֲבָה,

מִמֶּנָּה, כָּל יָמַי, יִצְרֵי־לֵב וּמַחֲשָׁבָה.

עִירִי לֹא־שֶׁל־מַעְלָה. עִירִי לֹא־שֶׁל־הֵיכָלוֹת.

עוֹדֶנִּי נַעַר קָפְצָה עָלַי בִּינַת שְׁעָרַיִךְ,

וְקִדַּשְׁתִּי חוּלֵי־חוּלִין עַד אֵין גְּבוּלוֹת.

עַל כֵּן לֹא הִרְהַרְתִּי עַל תּוֹכָם שֶׁל גְּבִיעִים,

וְאָמֵן אַחֲרַי עָנוּ הָרִים וּסְלָעִים.

הַיּוֹם עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל רֵעַ דָּפַקְתִּי בִּרְתֵת.

וּפָתְחוּ לִי פִּתְחָהּ שֶׁל אֲבֵלוּת: אֵינֶנּוּ…

זֵכֶר אֱלֵי זֵכֶר כְּמוֹ אוֹר לְאוֹר יְאוֹתֵת:

אֵיךְ שׁוֹטַטְנוּ בַּחוּצוֹת נֶאֶפְּדֵי רוּחוֹת,

שִׁכּוֹרֵי הֲזָיוֹת, מַרְבֵּי לַהַג וְצַחוֹת.

וְאֶל דַּלְתָּהּ שֶׁל בַּת־גִּיל בָּאתִי כִּתְמוֹל־שִׁלְשׁוֹם,

אַךְ פָּתְחוּ לִי פִּתְחָהּ שֶׁל אֲבֵלוּת: אֵינֶנָּה…

כָּל תְּרוּעוֹת הָעֲלוּמִים נֶאֶלְמוּ פִּתְאֹם.

אֶל זוּג הַבְּרוֹשִׁים אֶגַּשׁ, בּוֹ הִטַּלְנוּ סִמָּנִים.

אֵיךְ לֹא נִמְחֲקוּ בָּרוּחוֹת שָׁנִים עַל שָׁנִים?

ב

מאת

שמעון כשר

---

צִמְצוּם

מאת

שמעון כשר

בְּטֶרֶם כָּל נִבְרָא –

סוֹף לֹא הָיָה לָאוֹר הָעֶלְיוֹן,

וּמָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ לֹא הָיָה.

צִמְצֵם הָעֶלְיוֹן אֶת אוֹרוֹ

וּבָרָא נִבְרָאִים

וְהֶאֱצִיל נֶאֱצָלִים.

בְּטֶרֶם עֵין־אָדָם נִפְקָחָה –

גְּבוּל לֹא הָיָה לְגַן־הָעֵדֶן.

וְאָדָם וֵאלֹהִים מִתְהַלְּכִים בְּתוֹכוֹ.

נָגַס אָדָם מִן הַתַּפּוּחַ,

הִגִּיעַ עַד גַּרְעִינָיו,

וַיָּבֶן סוֹד הַזֶּרַע וְכִלְיוֹנוֹ.

וַיִּתְחַבֵּא מִפְּנֵי אֱלֹהִים.

בְּטֶרֶם יֵדַע אִישׁ

לַחֲבֹק עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ

בְּרֶדֶת אֵלָיו רֶגַע שֶׁל חֶסֶד,

מְנַצֵּחַ בְּזֹהַר נְצָחִים

וּמְקֻפָּל בּוֹ דְּרוֹר אַחֲרוֹן –

יַחֲבֹק אֶת נַעֲרָתוֹ בְּהִירַת־הַשֵּׂעָר,

אֶת יַלְדּוֹ אֵין מָשְׁלוֹ,

אֶת הָרוּחַ הַחוֹלֶפֶת.

בְּטֶרֶם יִתְהֶה אָדָם

עַל הַפְּגָם הַגָּדוֹל לַהֲוָיָה

וְצַעַר יוֹצְרָהּ וִיצִירֶיהָ –

יִתְהֶה עַל יְגוֹן יְפַת־הַתֹּאַר,

עַל אָזְלַת־בִּינָה לְרִמְזֵי כּוֹכָב,

וְעַל הַיַּתּוּשׁ אֲשֶׁר לֹא לְחִנָּם

יְזַמְזֵם בְּחֶשְׁכַת הַחֶדֶר בַּלַּיְלָה

וְעוֹקֵץ וּמֵקִיץ.

---

הָיִיתִי קוֹרֵעַ

מאת

שמעון כשר

הָיִיתֵי קוֹרֵעַ חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים אֵלֶיךָ.

בְּהֶדֶר עָלִיתִי וּבְמוֹרָא אֶל מִגְדָּלֶיךָ.

אָמַרְתִּי, תִּפְאֶרֶת עֻזְּךָ בְּשִׁבְעַת רְקִיעִים,

וְעֹמֶק הָרוּחַ אֲשֶׁר בִּי מִיִּפְעַת הֵיכָלִים.

וְעַתָּה חֶדֶר קָטָן לִי. טַבְּעוֹת־עָשָׁן בִּמְלוֹאוֹ.

וְרֶגַע שֶׁל עָגְמָה אַחֲרֵי גִיל־שֶׁל־יוֹם לְבַלְּעוֹ.

אִם לַצְתִּי וְסַרְתִּי מִמִּצְווֹת וְרֹאשִׁי פָּרוּעַ,

כְּאֶבֶן בַּכֹּתֶל צִלְּךָ בְּקִרְבָתִי קָבוּעַ.

---

רְאֵה, אָבִינוּ

מאת

שמעון כשר

רְאֵה, אָבִינוּ, הֲרוֹצֶה אָדָם מַרְגּוֹעַ?

הַאִם רוֹצֶה הוּא אֲוִיר לוֹ יְחַיֵּךְ?

רוֹצֶה אָדָם לֹא כָּל־כַּךְ מַהֵר לִגְוֹעַ,

רוֹצֶה הוּא שֶׁמַּשֶּׁהוּ לוֹ יִשְׁתַּיֵּךְ.

וְאַף אֲנִי דַי לִי בְּעִיר עֲטוּרַת־אוֹר,

בְּאִוְשַׁת צַמֶּרֶת שֶׁל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ,

מִשְׁעוֹלֵי שָׂדוֹת רְחוֹקִים תָּמִיד לִזְכֹּר,

וְקוֹלוֹת בַּיַּעַר עוֹד וְעוֹד לִשְׁמֹעַ.

---

אָבִינוּ הַטּוֹב

מאת

שמעון כשר

אָבִינוּ הַטּוֹב, וְעוֹד לְנַפְשִׁי אַוָּה:

הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה כָּל תּוּגָה וְשִׂמְחָה

שֶׁבָּעֹנִי, שֶׁבַּשּׂבַע, שֶׁבָּאַהֲבָה,

הַכֹּל קַל יוֹתֵר מִלַּהֲגוֹת אֶת שִׁמְךָ.

וְזוֹ הִיא אַוַּת־נַפְשִׁי: אֶת שִׁמְךָ לַהֲגוֹת.

כָּעֵשֶׂב הַמְטֻּלָּל, כַּדָּג אֲשֶׁר יִצְלֹל,

כְּנִסּוּרוֹ שֶׁל צְרָצַר, כְּיוֹנִים עַל גַּג הוֹגוֹת,

תֵּן לִי עֹז לָגֶשֶׁת לַחַלּוֹן וְלוֹמַר לְךָ: אֵל גָּדוֹל!

---

הַמִּתַחַדֵּשׁ כָּל יוֹם

מאת

שמעון כשר

הַמִּתְחַדֵּשׁ כָּל יוֹם וְכָל יוֹם גֹּוֵעַ,

אֵיךְ לֹא תִּצְמַח בִּינָה בְּלִבּוֹ?

הָרוֹאֶה עָגְמַת הָאוֹר, עֱנוּת הָאשֶׁר,

אֵיךְ לֹא יַעֲלֶה שִׁיר מִלִּבּוֹ?

הַיּוֹצֵר בְּאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי תּוֹלַעַת,

אֵיךְ לֹא יָבוֹא נֹחַם לְלִבּוֹ?

---

תֹּהוּ

מאת

שמעון כשר

אָדָם כְּיוֹצְרוֹ, כִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ,

לֹא יַשִּׂיגוּהוּ כָּל מַשִּׂיגֵי הַגּוּף.

לֵב כָּאֶגְרוֹף וְחִשְׁקוֹ בִּמְלֹא עוֹלָמוֹ,

אֵין שֵׂיבָה לְיִצְרוֹ וּלְעוֹלָם יָנוּב.

הַאֵין כָּל חֵטְא נָעוּץ בַּחֵטְא הַקַּדְמוֹן,

בַּחֵטְא אֲשֶׁר אֵין רֵאשִׁית כְּרֵאשִׁיתוֹ?

אוּלַי נוֹצַר אָדָם אַף הוּא בְּעָוֹן?

הֵן הִזְהִיר מַלְאָךְ: אֵין רֶשַׁע כְּרִשְׁעָתוֹ…

חִידַת קֶדֶם וְלָעַד חִידָה תְּהִי,

וְלֹא יְפַעְנְחוּהָ הַחֲכָמִים.

וְאוּלַי תֵּבֵל זוֹ לֹא הִיא, לֹא הִיא

שֶׁנִּבְרְאָה בְּמַאֲמַר אֱלֹהִים.

עַל צַו הַבְּרִיאָה יָדֵנוּ חָתְמָה,

וּפָקַדְנוּ: יְהִי חשֶׁךְ, יְהִי אוֹר!

קוֹלֵנוּ לֹא הִגִּיעַ וְלֹא נִשְׁמַע,

וְנִשְׁאַרְנוּ בַּתֹּהוּ עַד קֵץ כָּל דּוֹר.

---

יֵצֶר רָע

מאת

שמעון כשר

זָדוֹן רַךְ הִסְתַּתֵּר בְּאוֹר חִיּוּכָהּ,

תַּרְבּוּת־רָעָה עִם שְׁמִינִית שֶׁל בּוּשָׁה.

עֵת דּוֹדִים אוֹ שָׁעָה שֶׁל מְבוּכָה?

בֵּין כֹּה וָכֹה הָיִיתִי גִצִּים בְּאִשָּׁהּ.

כִּי רָצִיתִי בְּרִשְׁתָּהּ לְהִלָּכֵד,

הִכָּנַע לְדִגְלָהּ, לִהְיוֹת שָׁבוּי בְּאַרְצָהּ.

אֶשָּׂא כָּל עֹנֶשׁ לְמַעַן יְפִי הַחֵטְא,

אֶשָּׂא כָּל גְּזֵרָה עָלַי נֶחְרְצָה.

יְבֹרַךְ יֵצֶר רָע, פִּתַּנִי וָאֶפָּת.

יִשְׁתַּבַּח הַמַּחְזִיר צֶלַע חָסֵר.

בּוֹרֵא הָרָעָב לָאִשָּׁה וְלַפַּת

לֹא יְיַסֵּר אוֹתִי, לֹא יְיַסֵּר.

---

אֲזַמְרָה לִי בְּעוֹדִי

מאת

שמעון כשר

אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה לִי בְּעוֹדִי,

בְּעוֹדִי בּוֹכֶה וְצוֹחֵק, שָׂמֵחַ וְעָצוּב,

גֵּאֶה וְעָנָו, מוֹחֵל וְחַס עַל כְּבוֹדִי,

בְּעוֹדִי נֶאֱסָף אֶל חֵיק וְעָזוּב,

אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה לִי בְּעוֹדִי,

בְּעוֹדִי כּוֹפֵר וּמַאֲמִין, מְבָרֵךְ וּמְקַלֵּל,

אֲנִי לִי חִידָה וְגָלוּי לִי סוֹדִי,

בְּעוֹדִי מְקַדֵּשׁ כָּל־טוֹב וּמְחַלֵּל.

אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה לִי בְּעוֹדִי,

בְּעוֹדִי עָרוּם וְתָמִים, זָקֵן וְעוּל־יָמִים,

אוֹהֵב וְשׂוֹנֵא בְּכָל נַפְשִׁי וּמְאֹדִי,

בְּעוֹדִי רוֹאֶה תְּהוֹמוֹת וּמְרוֹמִים.

---

שְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים וּרְבִיעִי

מאת

שמעון כשר

וַיְהִי בֹּקֶר בָּרוּר, בָּשֵׁל וּמְלֹהָט.

מֻכַּת־אוֹר כָּל עַיִן, כָּל זְגוּגִית.

וַיְחִי כָּל הַחֶדֶר הַמְרֹהָט,

וְהָרִצְפָּה נִצְנְצָה חֲגִיגִית.

וּמַחֲזֶה בַּחַלּוֹן, כְּעַל הַבַּד:

פָּעוּט מוֹבִיל עֶגְלָתוֹ, כֻּלּוֹ מַעֲדַנּוֹת.

אֶל קוֹמָה גְבוֹהָה בֵּן שׁוֹרֵק לַבַּת.

וּשְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים מְלֵאֵי תִּמְהוֹנוֹת.

שְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים קָדִים קִידָה מְשׁוּבָה.

אֵין זוֹ קִידָה שֶׁל נִמּוּס לְרוּחַ הַזְּמָן.

זוֹ בּוּשָׁה שֶׁל גֹּבַהּ. זֶה גִּלּוּי אַהֲבָה.

זֶה נִיד־רֹאשׁ לַשְּׁאֵלָה: מֵאַיִן וּלְאָן?

וְעָבַר אִישׁ עַל־יַד שְׁלשֶׁת הַבְּרוֹשִׁים.

וַיִּרְצֶה הָאִישׁ בְּרוֹשׁ רְבִיעִי לִהְיוֹת.

כִּי לַבְּרוֹשׁ בָּעוֹלָם אֵין בְּעָלִים וְנוֹשִׁים.

וְאֵין הוּא תּוֹהֶה עַל רִאשׁוֹנוֹת וְאַחֲרוֹנוֹת.

וַיֹּאמַר הָאִישׁ: לוּ אֶחֱסֶה בְּתוֹכֲכֶם,

וְהָיְתָה לִי זוֹ תִּפְאֶרֶת הַיְצִיבָה.

כִּרְתּוּ לִי בְּרִית, קַבְּלוּנִי כַּאֲחִיכֶם,

נָא רַחֲמוּ עַל רוּחַ מֻפְקֶרֶת, עֲזוּבָה.

אֶנְעַץ גַּם אֲנִי אֶת שָׁרְשִׁי בָּאֲדָמָה.

אֶדְבַּק אֶל עֹמֶק עַצְמִי וְעָלַי הָאוֹר.

וְאֵין נִסְתָּר מִפְּנֵי צִנָּה, מִפְּנֵי חַמָּה,

וּמִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ יִזְרֹם הַדְּרוֹר.

לַיְלָה יָרַד אֶל הַבְּרוֹשִׁים וְנָפַל אֶל חֵיקָם.

מַחְרֹזֶת כּוֹכָבִים לְצַוָּארוֹ, בְּעֵינָיו אֶגְלֵי־טַל.

פָּעוּט וְעֶגְלָתוֹ, בֵּן עִם בַּת, הָלְכוּ אֶל אָפְקָם.

נִצָּבִים שְׁלשָׁה בְּרוֹשִׁים, וּרְבִיעִי לֹא נִשְׁתַּל.

---

לִקְרָאתוֹ

מאת

שמעון כשר

לַיְלָה לַיְלָה

אֲנִי יוֹצֵא לַדְּרָכִים לִקְרָאתוֹ.

לַיְלָה לַיְלָה

אֲנִי הוֹלֵךְ אֶת פָּנָיו לְקַבֵּל.

אֵלֵךְ בְּגֵיא הָאֹפֶל וְהַדְּמָמָה,

אֶל הַנֶּחְבָּא בְּחֶבְיוֹנֵי לֵילוֹת,

וְלֹא אִירָא רָע.

כִּי הָאֹפֶל וְהַדְּמָמָה עִמָּדִי,

וּלְעוֹלָם חַסְדָּם שֶׁל כּוֹכָבִים.

מִי רוֹחֵשׁ לִי פֹּה כָּבוֹד?

מִי פּוֹרֵשׂ לִי מַרְבַדִּים לְרַגְלַי?

מִי הִזְקִיף לְפֶתַע קוֹמָתִי?

מִי פָּקַח אֶת עַפְעַפַּי הַחוֹלְמִים?

מִי הֵאִיר בִּי אֶת דַּעְתִּי?

וַיֶּאֱפַל שִׁבְעָתַיִם הָאֹפֶל.

וַתִּדֹּם הַדְּמָמָה שִׁבְעָתַיִם.

וַיַּעֲבֹר בְּרַק־אוֹר לְנֶגֶד עֵינַי,

וָאֶרְאֶה כִּי שֻׁלְּבוּ יָדַי

בִּזְרוֹעוֹת אִילָן וָפֶרַח, שֶׂכְוִי וָאֶבֶן.

וַנֵּלֵךְ יַחְדָּו בַּדְּרָכִים

אֶת פָּנָיו לְקַבֵּל.

מָה תִּלְחֲשִׁי לִי, הָאֶבֶן?

אֶל עַצְמָהּ לוֹחֶשֶׁת הָאֶבֶן:

“אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת פְּעָמָיו”…

מְכַוֶּנֶת לִבָּהּ הָאֶבֶן וְשׁוֹתֶקֶת.

עַל מָה תְּפַרְכֵּס, הַשֶּׂכְוִי?

מַסְמִיק אֶת כִּתְרוֹ הַשֶּׂכְוִי:

“דּוֹמֶה כִּי אֶרְאֵהוּ מֵרָחוֹק”…

מְכַוֵּן הַשֶּׂכְוִי מֵיתְרֵי כִּנּוֹרוֹ.

מָה הַדִּמְעָה בְּעֵינְךָ, הַפֶּרַח:

מוֹחֶה הַפֶּרַח אֵגֶל־טַל מֵעֵינוֹ:

“עוֹד מְעַט וִינַשְּׁקֵנִי”…

רוֹטֵט צַוָּארוֹ שֶׁל הַפֶּרַח.

לְאָן תַּעֲלֶה, הָאִילָן?

מִתְמַתֵּחַ הָאִילָן וּמִזְדַּקֵּף:

“הוּא סוֹרֵק אֶת צַמַּרְתִּי”…

מְלֹא קוֹמָתוֹ כְּבוֹד הָאִילָן.

מָה תִּרְאֶה בָּאֹפֶק, הָאָדָם?

מְמַלֵּל אָדָם מִפְּנִים לַפְּנִים:

“עוֹד יֵשׁ לִקְרַאת מִי לָלֶכֶת”…

זוֹרְחִים הֵיכָלוֹת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם.

---

גַּלְגַּל חוֹזֵר

מאת

שמעון כשר

הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ, נוֹף הָרָקִיעַ,

חֲצוֹת לַיְלָה בָּשׂוּם מְלֹא הַפִּתּוּי,

הוֹד הַגִּלּוּי, סוֹד הַכִּסּוּי, –

לְאָן, נַעֲרָתִי, לְאָן?

הַגָּדֵר הַפְּרוּצָה, הַחֹק הַפָּרוּעַ,

הַצְּחוֹק הָרוֹעֵם מוּל חַלּוֹן זָרִים,

הַגֶּבֶר הַגּוֹעֵר בְּמַפְרִיעֵי הַשֵּׁנָה, –

לְאָן, נַעֲרָתִי, לְאָן?

הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ, נוֹף הָרָקִיעַ,

חֲצוֹת לַיְלָה בָּשׂוּם מְלֹא הַפִּתּוּי,

הוֹד הַגִּלּוּי, סוֹד הַכִּסּוּי, –

מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנֵנוּ אִישִׁי.

הַגָּדֵר הַפְּרוּצָה, הַחֹק הַפָּרוּעַ,

הַצְּחוֹק הָרוֹעֵם מוּל חַלּוֹן זָרִים,

וְאַתָּה הַגּוֹעֵר בְּמַפְרִיעֵי הַשֵּׁנָה,

מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנֵנוּ, אִישִׁי.

---

שַׂר שֶׁל לַיְלָה

מאת

שמעון כשר

שַׂר שֶׁל לַיְלָה, יִשָּׂאֵנִי אֶל צֹמֶת

הַמְּבוּכוֹת, אֶל שׁוֹשַׁן הַבִּינָה.

שָׂרִי הַדָּגוּל, אַיֵּה הַמַּתְאֹמֶת?

שַׂר שֶׁל לַיְלָה יִשָּׂאֵנִי אֶל צֶמֶד

הַיְצָרִים, אֶל הַגַּן הַנָּעוּל.

שָׂרִי הַדָּגוּל, אַיֵּה הַמַּתְאֹמֶת?

---

נִיסָן

מאת

שמעון כשר

שַׂר עֲנָנִים אֲשֶׁר עָלַי הֵשָׂרְתִּי

הִפְלִיא לְפָאֵר דְּבִירֵי־הַחֲלוֹף.

מִכָּל אוֹר בָּהִיר אֶת עֵינַי הֵסַרְתִּי,

וְרַק הֶעָנָן עָשְׁרוֹ עָלַי יִזְלֹף.

וְאֶל מִי עַתָּה עֵינַי יְשַׂבֵּרוּ?

מַה דַּלִּים שְׂדֵי הַחֲלוֹמוֹת בְּיוֹם

שֶׁעֲנָנִים עֶשְׂבָּם לֹא יְפָאֵרוּ.

הַבִּיטָה, מַה טָּהוֹר הַמָּרוֹם!

כְּמוֹ רָעַם הַיָּם וְעָבַר רוּחַ

וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַבּוּצִית אֶל אִי רָחוֹק,

כַּךְ הָשְׁלַכְתִּי אֶל יוֹם־נִיסָן זָרוּחַ,

גֵּר בָּאוֹר הָרַב וְזָר לְזֶה הַחֹק.

אָמְנָם, גַּם אֵלַי יְגֻנָּב מִן הַזֹּהַר,

אַךְ דּוֹרֵשׁ אֲנִי בְּיִדְעוֹנִים וְאוֹבוֹת:

הָאֶל שִׁלְהֵי נְעוּרַי יִפְתְּחוּ צֹהַר,

אוֹ יָנוּדוּ לְאִישׁ נָד בָּרְחוֹבוֹת?

---

אַשְׁמֹרֶת שְׁלִישִׁית

מאת

שמעון כשר

כִמְעַט אָרִיתִי מִן הַבְּדִידָה בֹּשֶׂם

הָדוּר, יְנַשֵּׂא בִּי אֶת שִׁפְלֵי לְבָבִי,

נִגּוּן יַכְתִּיר עֲלֵיהֶם מְעֻלָף קֶסֶם.

כָּל נוֹף, חֲלוֹם מוּפָז, יֹאחַז בַּעֲקֵבִי.

כִּמְעַט אַשְׁקִיט נֶפֶשׁ הוֹמִים חִשְּׁבוֹנֶיהָ

נוּגִים, כִּי אַרְגִּיעָהּ בְּעִמְקֵי הַלֵּילוֹת.

אָז פִּנּוֹת אָאִיר בַּאֲפֵלַת גַּנֶּיהָ.

כָּל רָז, גְּנִיזַת־עֲלוּמִים, יִתְגַּל מִן הַלּוֹט.

שְׁבִיל הֶחָלָב כָּל אַוָּה בִּי יַגְוִיעַ.

צְלִילִים נִגָּרִים מִנִּבְלֵי מְרוֹמִים.

הוֹמֶה הַדְּמִי בִּשְׁעַת־הוֹד בָּהּ גָּבִיעַ

רוֹטֵט בָּרָמָה מְלֵא אשֶׁר עוֹלָמִים.

ג

מאת

שמעון כשר

---

הַקּוֹלֵעַ קָלַע

מאת

שמעון כשר

הַקּוֹלֵעַ קָלַע

וְרַגְלֶיהָ שֶׁל צִפֹּרֶת קְטַנָּה

חוֹבְקוֹת עֲנַף־עֵץ חֲבִיקָה אַחֲרוֹנָה

וְנוֹפֶלֶת.

הִיא רָצְתָה לָעוּף מְעַט

וַעֲבוֹר

לְעָנָף שֵׁנִי שֶׁמִּמּוּל.

הַקּוֹלֵעַ קָלַע

וְאִישׁ קָטָן מִתְעַוֵּת

וְנוֹפֵל.

הוּא רָצָה רַק לַחֲצוֹת הָרְחוֹב

וַעֲבוֹר

לַמִּדְרָכָה שֶׁמִּמּוּל.

תרצ"ט

---

עִירִי הָאֲפֵלָה

מאת

שמעון כשר

מַה יָּפִית לִי עִירִי בָּאֲפֵלָה,

כִּי עָדִית שׁוּב עַתִּיקֵי יַהֲלֹמַיִךְ.

שׁוֹקֶטֶת כִּנְזִירָה, כַּאֲבֵלָה,

בִּשְׁחוֹר צְעִיפֵךְ, בְּדִמְמַת צְעָדַיִךְ.

לֹא כְּחָל וְלֹא שָׂרָק שֶׁל אוֹרוֹת.

לֹא כְּזָר אֶת מְבוֹאוֹתַיִךְ מָצָאתִי.

כִּי אֲנִי מַכִּירֵךְ מֵאֶלֶף דּוֹרוֹת,

וּבִלְעָדַיִךְ עֲרִירִי בָּעוֹלָם תָּעִיתִי.

אִם יָדַעְתִּי אֶת בִּתֵּךְ הַצְּעִירָה,

אֱמוּנַי לָךְ לֹא נָתְנוּ לִי מַרְגּוֹעַ.

עַד שׁוּבִי אֵלַיִךְ, רִאשׁוֹנָה, בְּחִירָה,

פָּנִים אֶל פָּנִים וְלֵב אֶל לֵב לִנְגֹּעַ.

מָה רָחַקְתְּ עֵת שַׁחַר פּוֹצֵעַ לֵילֵךְ.

מַה גָּבַהַתְּ עֵת זָהָב לְשָׁמַיִךְ.

רַק בְּאֹפֶל חֲצוֹת, אֵלַיִךְ כִּי אֵלֵךְ,

אֶמְצָאֵךְ וְיָדַי נוֹגְעוֹת בִּשְׁעָרַיִךְ.

הִנֵּה כֻּלָּךְ אִתִּי בְּתִפְאֶרֶת חֶשְׁכָּתֵךְ,

וְרוּחַ אַפֵּךְ סוֹד חֲזוֹנֵךְ לִי יָשִׂיחַ.

כִּי נִמְלְאָה סְאָתֵךְ, נִרְצְתָה חַטָּאתֵךְ,

וּבְאֹפֶל סִמְטוֹתַיִךְ פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ.

ת"ש

---

מַלְאַךְ הַיֵּאוּשׁ וְהַדַּעַת

מאת

שמעון כשר

א

אַתָּה, אֲשֶׁר שָׂנֹא שְׂנֵאתִיךָ,

אֵיךְ חִכִּיתִי לְבוֹאֲךָ עַד בּוֹשׁ?

אֵיךְ צָהֲלוּ פָּנַי לִקְרָאתֶךָ?

וּסְעוּדָה לְךָ עָרַכְתִּי מִכָּל טוּבִי:

מִן הַלֵּב, מִן הַמֹּחַ.

וְאָכַלְתָּ. עַד אֵין שִׁיּוּר אָכַלְתָּ.

“מַלְאָכִי, מַלְאָכִי” לְךָ קָרָאתִי,

מַה יָּקַרְתָּ כִּי בָּאתָ.

יַעַן בּשְׁתִּי מִשַּׁלְוָה חֻתַּלְתִּי בָּהּ,

וַאֲשֶׁר הִשְׁקִיטוּנִי אֱמוּנוֹת כְּאוֹמְנוֹת,

וְהִרְדִּימוּנִי בְּשִׁיר עֶרֶשׂ עַתִּיק

עַל גְּדִי שֶׁיָּבִיא — –

וְנֻחְמַתִּי בְּנֹעַם־יָמִים־שֶׁיָּבֹאוּ.

רַק עַתָּה כִּי בָּאתָ,

וְדָלִיתָ לִי מִנִּבְכֵי תִּקְווֹת כּוֹזְבוֹת

יֶדַע צָלוּל וְנוֹצֵץ,

שֶׁכְּמוֹ יַהֲלֹם בְּטַבַּעַת שִׁוִּיתִי לְנֶגְדִּי —

וַתִּתְגַּל לִי הֲוָיָה אַחֶרֶת,

כִּיקִיצָה אַחַר חֲלוֹם עֲדָנִים.

עַתָּה יָקַרְתָּ לִי מְאֹד, מַלְאָכִי,

אֲשֶׁר עָלִיתָ אֵלַי מֵאֲפֵלַת כָּל הַזְּמַנִּים.

ב

הֲבְּרָכָה לְךָ, שֶׁלֹּא עֶצֶב אַתָּה וְלֹא דְוָי,

שֶׁלֹּא דִכּוּי אַתָּה וְלֹא דִכְדּוּךְ,

אֲשֶׁר יֵשׁ בְּךָ הַתְּבוּנָה הַצְּרוּפָה

מִסּוֹף כָּל סוֹף וִמִסּוֹד כָּל סוֹד,

אֲשֶׁר בַּמְּבוּכָה הוֹרָאָה הוֹרֵיתָ.

כִּי מַלְאַךְ הַיֵּאוּשׁ אַתָּה

יְצִיר הַדַּעַת הַשְּׁקוּלָה וְהָרָצוֹן הַטּוֹב

שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם.

הָרְוָחָה לְךָ, כִּי הָרְאֵיתִי מִמְּךָ לָדַעַת

שֶׁלַּשָּׁוְא אֲנִי נוֹשֵׂא אַהֲבָה לִשְׁאֵרִי בִּלְבָד,

שֶׁלַּשָּׁוְא אֲנִי בּוֹרֵחַ מִתְּחוּם אָדָם וּמָזָּלוֹ

אֶל נוֹף כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אַחֵרִים,

שֶׁאֵין מִפְלָט לָאֹזֶן מִקּוֹל אַחִים בְּגֵיא הַדָּמִים.

וְאֵין רִחוּק מִמֶּנּוּ עַד שְׁמֵי שָׁמַיִם.

הַחֶסֶד לְךָ, כִּי נִסְעַרְתִּי מִמְּךָ לְהָבִין

שֶׁנּוֹשְׂאִים אָנוּ אֶת הָעֹנֶש כְּאֶת הַשָּׂכָר הַטּוֹב:

לָשֵׂאת בִּשְׂדוֹת הָעוֹלָם מֶשֶׁךְ הַזֶּרַע שֶׁלָּנוּ,

לִהְיוֹת בְּעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת

לְצִמְחֵי רַעַל בְּכַרְמֵי הַגּוֹיִם,

רָקָב בְּפִרְחֵי פִּשְׁעֵיהֶם

וְנִיצוֹץ זָר בְּחֶשְׁכָתָם,

מֵאֹפֶק עַד אֹפֶק, מֵעוֹלָם עַד עוֹלָם.

ג

בָּחוּר כָּמוֹנִי, שֶׁלֹּא עָטַר לְרֹאשׁוֹ רָקִיעַ אַחֵר

מִלְּבָד רָקִיעַ זֶה אֲשֶׁר עַל שְׂפַת יַם־תִּיכוֹן —

פִּרְחָח וּמֻפְקָר, וְלֹא מֵעֹנִי חִיּוּתוֹ וְאוֹנוֹ,

אֶלָּא מִשֶּׁפַע הַשּׁוֹפֵעַ עָלָיו תָּמִיד יוֹתֵר מִדַּי;

בֵּין אִם טוֹב הַשֶּׁפַע

מִתּוֹךְ סְחַרְחֹרֶת לֵבָב בְּלֵילוֹת לְבָנָה,

מִתּוֹךְ כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ לְגוּפֵי נְעָרוֹת

נִסְמָכוֹת לְכָתְלֵי בָּתֵּיהֶן מִבַּחוּץ, בַּלֵּילוֹת,

אוֹ מִתּוֹךְ הֲזָיוֹת בְּיוֹם גֶּשֶׁם בָּרְחוֹב;

וּבֵין אִם רַע הַשֶּׁפַע

מִתּוֹךְ דָּם שָׁפוּךְ כַּחֹק שֶׁאֵין לוֹ עִרְעוּר,

מִתּוֹךְ מָוֶת פּוֹרֵחַ בַּדּוֹר כְּעֶלֶם בַּעֲלוּמָיו.

לוּן אִתִּי עוֹד עֶרֶב אֶחָד, מַלְאָכִי,

וְצַוֵּה עָלַי פִּרְחָחוּת אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא מִשֶּׁפַע חִיּוּתָהּ,

אֶלָּא מִתּוֹךְ הַדֵּעָה הַשְּׁקוּלָה בְּמֹאזְנַיִם,

שֶׁהִיא דִיּוּק מָחְלָט, שֶׁהִיא כִּוּוּן אַחֲרוֹן,

שֶׁהִיא רְצוֹן בּוֹרֵא הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָם.

ד

שִׁירָה אַחַת לָאָדָם וְלָעָם, לַגַּחְלִילִית וְלַכּוֹכָב,

הִיא שִׁירַת־הַדְּרוֹר הַטְּבוּעָה בְּכָל נִבְרָא.

זֶה הַדְּרוֹר שֶׁעוֹלֶה מִמְּעוּף הַצִּפּוֹר בַּמְּרוֹמִים.

זֶה הַדְּרוֹר בִּפְרִיחַת הַפְּרָחִים וְהָאִילָנוֹת.

זוֹהִי רִיצַת הַתִּינֹוקוֹת בָּרְחוֹבוֹת.

זֶה הַחִיּוּךְ הַזּוֹרֵחַ עַל שִׂפְתֵי הַנָּשִׁים.

זֶה הַקְּרָב שֶׁל שׁוֹחֲרֵי הַתְּכֵלֶת בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁל חוֹמְדֵי הַפְּרָחִים, הַתִּינוֹקוֹת וְהַנָּשִׁים.

נִצַּחְתַּנִי, מַלְאַךְ הַיֵּאוּשׁ וְהַדַּעַת.

עַתָּה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָב־תָּמִיד הוּא לִי

בְּעוֹנַת יָמַי הַמְּעַטִּים לִהְיוֹת כָּאִילָן בְּעוֹנוֹתָיו,

לָשֵׂאת אֶת פֵּרוֹתָיו, לָשֵׂאת אֶת עֶרְיָתוֹ,

בְּחֶמְדָה וּבְשָׂשׂוֹן, בְּתוּגָה וּבְיֵאוּשׁ.

אַךְ לוּא טַעֲנָה אֵין בְּלִבִּי לַבּוֹרֵא

כְּמוֹ אֵין בְּלֵב הָאִילָן!

לוּא רַק הֶמְיָה אַחַת לִי,

הִיא הֶמְיַת הֱיוֹתִי עֲלֵי אֲדָמוֹת!

תש"ג

---

עָשָׁן

מאת

שמעון כשר

אִישׁ עוֹבֵר, חוֹלֵף בָּרְחוֹב כְּמוֹ נְשֹׁבֶת.

כּוֹשֵׁל, שָׁתוּי, שָׁתוּק, שָׁבוּי בְּיַד אֵידוֹ.

יוֹרְדִים אֶגְלֵי־טַל. וּדְמָמָה נִצֶּבֶת.

רָחַק הַצַּעַד. צַרְצָרִים בָּלְעוּ הֵדוֹ.

עָשָׁן מִמִּשְׂרְפוֹת־יְלָדִים כְּתֹמֶר

עוֹלֶה כָּאן כָּל לֵיל. וֵאלֹהֵי מְעֻנִּים, דַּכָּא,

יָרִיחַ קְטֹרֶת זוֹ וְיִזְרֹק אֹמֶר

קְלָלָה בְּטֶרֶם אוֹר. וְלַיְלָה נִבְקָע.

תש"ד

---

גַּן נָעוּל

מאת

שמעון כשר

פְּנִימִית אַתְּ, נַפְשִׁי. נִגּוּנִים כְּלָאוּךְ

בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם. וְאֵין אַתְּ שׁוֹאֶלֶת

לַנּוֹף אֲשֶׁר בַּחוּץ. כִּי הָאוֹרוֹת הִלְאוּךְ

וְהַנִּגְלוֹת. רַק בַּמִּסְתָּרִים אַתְּ קוֹבֶלֶת.

אַךְ הַסְּתָו דְּרוֹר יִקְרָא לָךְ. עוֹנָה נִפְלֵאת

בָּעוֹנוֹת. אָז כָּל עָגְמָה בָּךְ מְלֻטֶּשֶׁת.

אָז אֶל הַגַּנִּים אַתְּ רוֹצָה לְהִמָּלֵט,

חַגֵּךְ שָׁם לָחֹג בְּתוּגָה מְחֻדֶּשֶׁת.

אַל נָא לַגַּנִּים, זֹאת הַפַּעַם. אֶל אַפִּי

לֹא יַעֲלוּ הַבְּשָׂמִים. לֹא יַבְהִיקוּ

הַגְּוָנִים לְעֵינַי. עַמּוּדֵי עָשָׁן מִפִּי

אֲרֻבּוֹת שָׁם… כַּמָּה בִּי הֶעֱמִיקוּ.

הוֹי, גַּן נָעוּל! יֹפִי נָעוּל! הוֹי לְעֵינָיו

הַכֵּהוֹת שֶׁל בֶּן עַם מְעֻנֶּה. הַרְחִיקִי

בִּמְאוּרָתֵךְ, נַפְשִׁי. נַגְּנִי גְוָנָיו

שֶׁל אֵפֶר שְׂרוּפִים, מִבָּשְׂמוֹ אֵשׁ הַדְלִיקִי.

---

בְּנִי

מאת

שמעון כשר

טוֹב לוֹ לִבְנִי, אֲשֶׁר אֵינוֹ כָּמוֹנִי,

שֶׁלּוֹ עוֹד יֵשׁ עַל מָה לְחַיֵּךְ וְלִבְכּוֹת.

אָבִיו אָדִישׁ בָּאשֶׁר וּבָעֹנִי,

אֲבִיבוֹ כְּבָר לִבְלֵב וְשֵׁנִית לֹא יִפְקֹד.

טוֹב לוֹ לִבְנִי, אֲשֶׁר לִבּוֹ טָהוֹר,

יוֹמוֹ אָרֹךְ, נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ וְרָחוֹק.

בִּינָתוֹ צְלוּלָה בַּחשֶׁךְ וּבָאוֹר,

וְקָם הוּא כָּל בֹּקֶר חַג חָדָשׁ לָחֹג.

וְלֹא רַק מָחָר. גַּם הַיּוֹם, עַכְשָׁו,

אָבִיו בְּחֵיקוֹ לוֹ מַחֲסֶה יְבַקֵּשׁ,

מִבַּיִת מִתְמוֹטֵט, מֵעוֹלָם בַּמַּחְשָׁךְ,

מֵחֲלוֹם שֶׁל זָהָב הָעוֹלֶה בָּאֵשׁ.

---

חַיְּכִי

מאת

שמעון כשר

חַיְּכִי אֵלַי, נַעֲרָה, חַיְּכִי,

כִּי עָגְמָה נַפְשִׁי עַד מְאֹד.

חַיְּכִי אֵלַי, נַעֲרָה, חַיְּכִי,

כִּי מָלְאוּ עֵינֵינוּ זְוָעוֹת.

זֶה חִיּוּכֵךְ כֶּתֶר מַלְכוּת,

אֲנִי נִכְנָע לוֹ מִן הָעֲנָנִים.

אַל בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק זֶה הַחוּט,

אַל יִשָּׁבֵר זֶה כְּנַף־רְנָנִים.

מְחִי הָעֶצֶב מֵעַל פָּנַי, מְחִי,

כִּי שָׁבַת בָּעוֹלָם כָּל מָשׂוֹשׂ.

רַק חַיְּכִי, נַעֲרָה, רַק חַיְּכִי,

בְִּנֹפל מִבְצָרִים חִיּוּכֵךְ מָעוֹז.

---

דְּרוֹר...

מאת

שמעון כשר

מִי יְתַנֶּה דַאֲבוֹן כְּנָפֶיהָ

שֶׁל צִפּוֹר פֶּתַע בַּחֶדֶר נִקְלְעָה?

תְּנַתֵּר, תִּתְלַבֵּט זוֹ הַכְּלוּאָה,

מִפִּנָּה אֶל פִּנָּה חַפֵּשׂ נוֹפֶיהָ.

הַיָּד הַטּוֹבָה דֶלֶת לָהּ פּוֹתַחַת.

רֶגַע כְּבָר מָצְאָה כִּמְעַט הַחִידָה.

מֵעֵבֶר לַסַּף הָיְתָה, אַךְ לֹא יָדְעָה,

וְחָזְרָה לַכֶּלֶא כְּמוֹ נִדַּחַת.

וְשׁוּב לַדְּרוֹר תִּתְלַבֵּט בְּלַהַט.

---

הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן

מאת

שמעון כשר

חִקְרֵי־מָחָר גְּדוֹלִים, צְפוּנֵי יָמִים־יָבוֹאוּ,

יֶהֱמוּ בָּנוּ כְּמוֹ זִכְרוֹנוֹת אֲשֶׁר נוֹקִיר.

הַלַּיְלָה אֲנִי נִצָּב עַל־יַד בַּיִת אַחֲרוֹן,

וּכְעַל עַמּוּדֵי־עוֹלָם אֲנִי נִשְׁעָן אֶל הַקִּיר.

כְּלִי־מַשְׁחִית בְּיָדִי, וְאֶצְבָּעִי עַל הַהֶדֶק,

מוּל אוֹיֵב אֲשֶׁר אָמַר: אֶרְדֹּף, אֲחַלֵּק שָׁלָל.

הַלַּיְלָה אַנִי נִצָּב עַל־יַד בַּיִת אַחֲרוֹן,

לִנְצֹר עַל צְחוֹק־פִּתְאֹם בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָל.

מַה יָּפִים הַמַּחֲנוֹת הַגְּבוֹהִים לִצְבָא־שָׁמַיִם!

אֵיךְ סוֹכִים הָיִינוּ בְּזִיוָהּ שֶׁל שְׂדֵה־חֶמְדָּה!

אַךְ הַלַּיְלָה אֲנִי נִצָּב עַל־יַד בַּיִת אַחֲרוֹן,

וּבְרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם: הַכְּלִי וְהָעֶמְדָּה…

ד

מאת

שמעון כשר

---

פְּרֶלְיוּדִים

מאת

שמעון כשר

א

נְוֵה־קָדְשִׁי אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַתּוּגָה

סוּגָה לוֹ שֶׁל חוֹחִים.

יָבוֹא אִישׁ לְמַחֲשַׁכַּי וּדְקָרוּהוּ

חוֹחֵי־מַחֲשָׁב:

זְהַב תַּפּוּחִים עַל הָעֵצִים

בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַתֹּפֶת.

ב

הָעֲנָנָה הַקְּטַנָּה

רַבַּת הַדְּמוּיוֹת וְהַחֲלִיפוֹת —

פֵּשֶׁר הֲוָיָתִי הַמִּתְפַּתֶּלֶת

מָה הֶבְדֵּל עוֹד לֹא הֶאֱפַסְתִּי

בֵּינִי לְבֵינֵךְ, עֲנָנָה קְטַנָּה?

אַךְ אָבִינוּ הַגָּדוֹל

אֶת שְׁנֵינוּ מְמוֹגֵג,

וְרוֹאֶה אֶת גִּילֵנוּ אֶל מָוֶת.

הַגִּיל הַזֶּה, גֻּלַּת הַיְגוֹנִים!

ג

בִּרְכַּת הַשּׁוֹשַׁנִּים הַנּוּגִים

מִתּוֹךְ הַמַּיִם בַּאֲגַרְטֵל —

עָלַי נֶאֶצְלָה.

כֹּהֲנַי הַקְּטַנִּים בְּמִקְדַּשׁ הַהֲזָיוֹת,

עֲצוּמֵי הָעַיִן, אוֹצְרֵי יְפִי הַמַּחֲשָׁב.

יִשְׁקֹט לִבּוֹ שֶׁל גֶּשֶׁם זוֹעֵף.

פִּהוּק אַחֲרוֹן יְפַהֵק הַגּוֹסֵס

תָּכוּף לְקִצּוֹ.

אַךְ אַתֶּם, שׁוֹשַׁנִּים חַיִּים,

מַה כִּי תְּנַחֲמוּנִי

בְּזֹו עֶדְנַת רָאשֵׁיכֶם הַכְּפוּפִים?

ד

כָּל מַרְאֶה אֶל עֵינַי יָבוֹא

וְהוּא בְּלִילָה שֶׁל פְּרִיחָה וּכְמִישָׁה,

אֲשֶׁר אֵד אֶחָד מִמֶּנּוּ יַעֲלֶה

אֶל זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת.

אֵי נֹחַם בִּלְעֲדֵי מִן הַמֵּת יָבוֹא,

מִן הַמֵּת לְתֻמּוֹ יוֹם יוֹם

בִּידֵי בּוֹרֵא רַחוּם וְחַנּוּן?

הֲיִרְצַח הַיּוֹצֵר אֶל שָׁוְא?

וְהַאִם לַשָּׁוְא אַכְזָר אָדָם

אֲשֶׁר בְּצֶלֶם־יוֹצְרוֹ נוֹצַר?

הַנֹּחַם אֲשֶׁר לִי הַיּוֹם…

ה

רָקִיעַ —

מַרְבָד לְרַגְלַי הַיְחֵפוֹת.

כּוֹכָבִים —

גְּבִיעֵי יַיִן מִמַּרְתְּפֵי עֶלְיוֹן.

יָרֵחַ —

כַּר לִמְרַאֲשׁוֹתַי.

וְזֶה הַכַּדּוּר הַמִּסְתּוֹבֵב

וְכָל אֲשֶׁר עָלָיו —

כּוֹכָב.

ו

חָלִיל,

וְרוּחוֹת בָּעוֹלָם בּוֹ נוֹשְׁבוֹת,

וּמְחַלֵּל הֶחָלִיל.

אִם לֹא תָּבִינוּ לְשִׂיחִי, רֵעַי,

יְחַלֵּל לוֹ הֶחָלִיל לְעַצְמוֹ,

לְעַצְמוֹ בִּלְבָד.

נֵר־תָּמִיד,

וְאוֹרוֹת בָּעוֹלָם אוֹתוֹ מַדְלִיקִים,

וְדוֹלֵק הַנֵּר תָּמִיד.

אִם לֹא תִּרְאוּ לְאוֹרִי, רֵעַי,

יִדְלַק לוֹ הַנֵּר לְעַצְמוֹ,

לְעַצְמוֹ בִּלְבָד.

ז

לְהַאֲמִין

כִּי קְצָרָה הִיא הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ,

קְצָרָה כְּדַרְכּוֹ שֶׁל אָדָם בַּחֶלֶד,

כִּתְפִלָּתוֹ הַחֲטוּפָה,

אַךְ לֹא לְהָבִין:

אִם אַתָּה מַלְכֵּנוּ וְאָנוּ חֵילֶיךָ

הַהוֹלְכִים תָּמִיד לִקְרָאתֶךָ —

מִי אֵפוֹא הָאוֹיֵב?

וְלָמָּה כָּאן אָדָם לְאָדָם מַאֲכֶלֶת?

וְזֶה שֶׁהוֹלֵךְ מִפֹּה וְעוֹדֶנּוּ יֶלֶד?

וְזוֹ הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה?

ח

בְּשִׁבְעָה דְרָכִים נָדַדְתִּי

לְחַפֵּשׂ רִבּוֹן לָעוֹלָם.

בָּצְקוּ רַגְלַי. וְלִבִּי שָׂרֶטֶת.

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁהִפְלִיג לָאֹפֶק

לִנְגֹּעַ בְּיָדָיו שׁוּלֵי רָקִיעַ.

לִבִּי לִי אוֹמֵר:

בֹּקֶר אֶחָד בְּיוֹם שָׁרָב

אָצִיץ דֶּרֶךְ חַלּוֹנִי אֶל רָקִיעַ,

וַאֲמָרֵר בְּבֶכִי.

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁפִּתְאֹם לוֹ נוֹדַע

שֶׁאָבִיו הֶחָי אֵינֶּנּוּ חַי עוֹד.

לֹא יֵאָמֵן.

אוֹי לִי בְּבֹקֶר אֶחָד בְּיוֹם שָׁרָב.

ט

דְּגֵי זָהָב בַּצִּנְצֶנֶת

לְעוֹלָם לֹא יַכִּירוּנִי.

מוֹרָא שָׁמַיִם עַל כֻּלָּנוּ.

בַּצַּנְתָּר רוֹטֵט וֶרֶד.

נִבְכֵי־הֲזָיָה בַּבֹּשֶׂם.

שֹבַע־יְגוֹנִים לְלִבֵּנוּ.

בְּאוֹצָרוֹ יִסְתַּתֵּר רוּחַ.

בְּקִנָּהּ תִּדְגֹּר צִפֹּרֶת.

וְהֶמְיַת־עַצְמִי בָּאֹזֶן.

לוּלֵא הִיא עָבְרָה לְפֶתַע

וְחֶמְדַּת כָּל גְּנָזֶיהָ —

וְהִשִּׂיגַנִי אָשְׁרוֹ שֶׁל אָיִן.

י

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי רַבּוֹת תְּפִלּוֹתֵינוּ

וּלְעוֹלָם לֹא תִּתְקַבֵּלְנָה כֻּלָּן.

גָּדוֹל בְּלִבֵּנוּ הַכֹּסֶף

וּלְאַוַּת־נַפְשֵׁנוּ אֵין גֶּמֶר.

וְאוּלַי טוֹב כִּלְיוֹן־תָּמִיד לָעֵינַיִם.

וְאוּלַי טוֹב לִתְפִלּוֹתֵינוּ

שֶׁאֵין לָהֶן אֹזֶן קַשֶּׁבֶת.

אַךְ תִּזְרַח גַּם מָחָר זֹאת הַשֶּׁמֶשׁ,

כִּי עָשַׁרְתִּי מְאֹד בַּזָּהָב הַזֶּה.

תֵּן וִיגַחֵךְ לָנוּ הַיָּרֵחַ,

והַנַּעֲרָה עָלַי תִּגְהַר לְהַסְתִּירֵנִי.

וְתֵן לַגַּל שֶׁיִּשְׁטְפֵנוּ

וְיַמְלִיחַ אֶת לְשׁוֹנֵנוּ הַצּוֹעֶקֶת:

מַה מָּתוֹק חַסְדּוֹ שֶׁל עוֹלָם!

---

פָּנִים אֲחֵרוֹת

מאת

שמעון כשר

פָּנִים אֲחֵרוֹת לִבְנוֹת הַשִּׁיר

בְּעִתּוֹת הַתּוֹתָחִים.

עֲלִילָה עַזָּה מִצְחָן תָּאִיר,

הוֹמִיּוֹת בַּדְּרָכִים.

אֵי לֵב יִתְעַדֵּן בְּיִחוּדוֹ?

אַיֵּה קִסְמֵי הַפִּנּוֹת?

אֵין חֵפֶץ לְאִישׁ בִּדְבַר סוֹדוֹ,

לֹא עֵת לְסִתְרֵי גִנּוֹת.

אֶת גַּנֵּיךָ, גַּלֶּיךָ — נְעֹל,

וְאֶת פָּנֶיךָ צַמְצֵם.

יָרוּם חֵילְךָ לִימֵי הָעֹל,

וּזְרוֹעֲךָ תְּאַמְּצֵם.

בַּכֶּסֶא צְלִיל אֶל צְלִיל אֱגוֹר,

וְחוֹתְמוֹתֶיךָ הַטְמֵן.

עַד כָּלִיל יֵעָלֵם יוֹם מָגוֹר,

וּרְשׁוּת־יָחִיד שׁוּב תֵּאָמֵן.