אֲנִי חוֹלֶמֶת: שׁוּב נִהְיֶה עֵרִים

בְּרַעַשׁ וּבְיַחַד

אֶחָד וַחֲלוּמִים

כְּמַעֲשֵׂה מִקְלַעַת

אֲנִי רֵיקָה מִכֹּל

רַק מִשּׁוּם כָּךְ

הַכֹּל אֲנִי שׁוֹמַעַת

אַל תְּחַכֶּה,

אֲנִי עוֹבֶרֶת עַל פָּנֶיךָ

וְנוֹסַעַת.

אַל תְּחַכֶּה.

הַכֹּל לוֹבֵשׁ צוּרָה

כְּשֶׁהַלֵּילוֹת הוֹפְכִים יָמִים

וְאֵין לָדַעַת

אִם גַּם הַיָּמִים שׁוֹנִים וּמוּזָרִים

עַכְשָׁו קָשֶׁה לָדַעַת

אִם הַכֹּל חוֹבֵק הֲמוֹן עוֹלָם,

אוֹ אִם הַכֹּל הוּא רַק שֵׁמוֹת שֶׁבָּם כֻּנּוּ הָעֲצָמִים.

וְחָלָמְתִּי שֶׁהָיוּ דְּבָרִים קְטַנִּים

שֶׁצָּמְחוּ בִּגְלַל הַפַּחַד

וְהַיָּמִים נוֹתְרוּ שְׁלֵמִים וַעֲגֻלִּים

וּדְמוּת עַצְמָם, לַמְרוֹת הַצִּפִּיָּה,

וְלַמְרוֹת שֶׁהִכְבַּדְנוּ צַעַד,

אַל תְּחַכֶּה,

אֲנִי חוֹלֶמֶת אֵיךְ אֶקְנֶה לִי סוּס חָזָק,

רְכוּבָה עַל כָּל מַה שֶּׁנִּדְמֶה לִי הֲרֵה צְעָקָה, אֶבְרַח

מִכָּאן וּמִן הָאֹפֶק הַשָּׁטוּחַ אֶל כָּל עֶבְרֵי הַיָּם,

— רְאֵה אֵיךְ אֲנִי חוֹלֶמֶת

וְדָבָר אֵינִי יוֹדַעַת

וּרְאֵה אֵיךְ חָזַרְתִּי, וְעוֹדְךָ חוֹשֵׁב לָלֶכֶת,

וּבָא שַׁחַר.

הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם נִשְׁאָרִים כָּאן לְעוֹלָם

לָכֵן אָסוּר לָתֵת אוֹתָם בְּמַתָּנָה

אֲבָל תּוּכַל לָתֵת לִי פֶּרַח

אִם תִּרְצֶה לָתֵת לִי פֶּרַח

וְתוּכַל לָגַעַת בִּי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁנּוֹלְדוּ מֵאֲדָמָה.

וְהֶהָרִים, כֵּן… וְהַמַּיִם,

— אֲנִי אוֹהֶבֶת מַיִם,

וְאַתָּה? — אֵינְךָ יוֹדֵעַ

לְעוֹלָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ לַעֲנוֹת

— רַק שֶׁצָּרִיךְ לִפְגּשׁ בְּכָל דָּבָר בִּשְׁנַיִם,

רַק שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר לָהֶם הַכֹּל,

אָסוּר לִשְׁתֹּק.

אַתָּה בּוֹרֵחַ?

— יֵשׁ אֶצְלִי מָקוֹם.

יֵשׁ לִי עוֹלָם קָטָן,

מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם

זֶה בִּשְׁבִיל בּוֹרְחִים,

בִּשְׁבִיל עוֹקְפִים,

אַל תִּבָּהֵל, אֵינֶנִּי שְׁתַּיִם

רַק בַּלֵּילוֹת, וְרַק כְּשֶׁקַּר

וְרַק אִם אֵין שָׁמַיִם.