עֲדַיִן תּוֹלֶשֶׁת בְּשָׂר פַּרְחֵי־בָּר בְּסוֹד,

שֶׁיִּפְסְקוּ: כֵּן־אוֹהֵב לֹא־אוֹהֵב

עַכְשָׁו בִּלְשׁוֹן עָבָר: כֵּן־אָהַב לֹא־אָהַב,

יַלְדָּה שֶׁל אִישׁ־תַּם־וְיָשָׁר פֹּה־נִקְבַּר,

תַּמָּה־יְשָׁרָה לֹא תּוֹפֶשֶׂת רֶמֶז.

כֵּן, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אָבִי בְּבֵרוּר

וְלוּ פַּעַם אַחַת יְחִידָה, לִפְנֵי לֶכְתּוֹ כָּלִיל:

אוֹהֵב, יַלְדָּתִי, אוֹהֵב (וְלֹא בִּלְשׁוֹן עָבָר)

– וְשַׁבְתִּי כַּבָּנִים לִגְבוּלָם.

לֹא יְכוֹלָה לוֹמַר שֶׁנֻּקֵּיתִי

הֲגַם שֶׁיָּצָאתִי נְקִיָּה.

אֲנִי אֲפִלּוּ אֲשֵׁמָה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ לֹא עוֹלָה.

אוֹמְרִים שֶׁזֶּהוּ מִשְׁפָּטָם שֶׁל מַזָלוֹת כְּשֶׁלִי

– לֹא קָשׁוּר עִם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה –

אֲנִי אֲפִלּוּ אֲשֵׁמָה בְּתַאֲרִיךְ הַלֵּידָה שֶׁבָּחַרְתִּי.

כַּמָּה שֶׁלֹא יְלַטְּפוּ אוֹתִי לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן

וִילַקְקוּ כְּחָתוּל נֶהֱנֶה,

עוֹד יֵשׁ מָקוֹם מְכֻרְסָם דּוֹחֶה־מַגֶע

שֶׁאֵינוֹ מִתְנַקֶּה

אֲנִי אֲשֵׁמָה

אֲשֵׁמָה

שֶׁאֲנִי אֲשֵׁמָה.

לֹא עִצַבְתִּי מִזִּכְרָהּ כָּל דְּמוּת

וְכָל תְּמוּנָה.

אֶל מְקוֹם אֵינְסוֹפָהּ יוֹרֵד

עֲדַיִן וְעוֹלֶה מֹרֶךְ־הַלֵּב

וַעֲרָפֶל בְּיָדָיו.

אִם יֵשׁ גַּעְגּוּעַ שֶׁקָץ בְּחַיָּיו

אִם יֵשׁ תָּמִים שֶׁכַּוָּנָתוֹ רָעָה,

אָז יֵשׁ זִכָּרוֹן חַי שֶׁהוּא מֵת

וְחַי שֶׁלֹא יֵדַע אֶת מֵתוֹ.

כִּתְבִי, כִּי הַשִׁיר יֵדַע.

אוֹ, “מֵיטַב הַשִׁיר כְּזָבוֹ”?

הַרְבִּי בְּוָרֹד וְיִרְוַח לָךְ

וְהַלְבִּינִי אֶת סִימָנֶיהָ הַכְּחֻלִּים;

סִלְחִי כַּאֲשֶׁר יְסֻלַּח לְצִיּוּר נָאִיבִי

כָּךְ וְגַם כָּךְ אֶחֱטָא.

הַמַּחְסוֹר –

מַה שֶׁלֹא הָיָה

לא נִתַּן

וְאוּלַי נִגְדַּע,

מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בַּר וְיִקְבֵינוּ יַיִן

וְלֹא יִתְרַצֶּה בְּאֵלֶּה.

אֲבָנִים נְיַדֶּה לִפְגֹּעַ

אוֹ סְלָעִים נִגְרֹר לְמִגְדָּלִים,

כָּל הַיּוֹם נַשְׁלִיךְ סִיד כָּזֶה אוֹ אַחֵר

מֵעַצְמוֹתֵינוּ

וְלֹא יִתְמַלֵּא הַבּוֹר.

מֶה חָסֵר לָךְ, שָׁאַלְתְּ

לְמַרְאֵה הַקְּמִילָה

– שֶׁתִּסֹּב הָאֲדָמָה לְאָחוֹר

שֶׁיָּבוֹא בְּרִנָּה נוֹשֵׂא אֶשֶׁךְ־הַזֶּרַע,

וְטַל שֶׁיִּשַׁק לְרֹאשׁ הַפְּרִי

וְאֶל מִנְחָתִי שֶׁתִּשְׁעֶה אִמִּי מִתַּכְרִיכֶיהָ –

לֹא כֵּאלֹהֵי־קַיִן.

לֹא כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.

זֶה לֹא מִן הַגֵּרוּשׁ.

כְּאֵב יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם אֶבֶן

מִתְּקוּפַת הָאֶבֶן

בַּרְזֶל מִתְּקוּפַת הַבַּרְזֶל

אוֹ זְרוֹעַ הַדִּינוֹזָאוּרוּס

אוֹ כַּף רַגְלוֹ, כֵּן, כַּף רַגְלוֹ

בְּדִיּוּק עַל אֵזוֹר הַנִּתּוּחַ.

וַאֲנִי כָּאן כְּאָחוֹת בָּאַשְׁמוֹרָה הָאַחֲרוֹנָה

בּוֹדֶקֶת אֶת הַהִסְטוֹרִיָּה

נוֹעֶצֶת מַחַט לְשַׁחְרֵר אֵיזֶה מִמְצָא,

כִּמְעַט נוֹגַעַת

וְהָעוֹרֵק פָּנָה.

הַדִּיקְטָטוֹר הַגָּדוֹל, כְּאֵב שֶׁחָכָם בַּלַּיְלָה,

יָרֵא מִדְּקִירָה.

וַיְהִי שַׁחַר וַיְהִי בֹּקֶר – דָּבָר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

עַל הַסַּפְסָל בְּנִדָּחוּת הַגָּן

הֵם שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלַת־זְמַן

“מָתַי” וְלֹא “מַדּוּעַ”,

מִלָה שֶׁתַּפְרִיעַ לִמְנוּחַת הַסְּתָו.

נְדִיבִים שֶׁאֵין דּוֹרֵשׁ נִדְבָתָם

(כְּמוֹ הוּסְטוּ סִדְרֵי עוֹלָם)

שׁוֹאֲלִים מוּל שַׁלֶּכֶת הָעֵצִים:

מָתַי הוֹפֶכֶת מוּצָקוּת הַקֶּשֶׁר

לִרְעוּת רוּחַ,

זָרוּת הַמּוֹצִיאָה עַצְמָהּ מִן הָעֶצֶם

כְּהַחֲלִיק גְּבִישׁ־קֶרַח מִן הַתָּא.

מָתַי, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵילוּ נְסִבּוֹת

(הַדִּיּוּק יַצִּילֵם, כִּפְרָטֵי־כֹּל יְשִׁיבָה סוֹעֶרֶת)

רֻקָּן כָּל הַמָּזוֹן

וְאֵין עֵצָה בְּשׁוּם כְּלִי מִכְּלֵיהֶם.

וְאִם יַחְזְרוּ הַגְּבִישִׁים

כְּעָלִים בַּטֶּבַע,

לֹא “כֵּיצַד” יִשְׁאֲלוּ

אֶלָּא מָתַי בַּגָּן הַזֶּה,

בְּאֵיזֶה אָבִיב.

הַבֹּקֶר קָרֵב כְּמוֹ קַטָּר עַל פַּסָּיו

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת תְּרוּעַת צְפִירוֹתָיו

מְשַׁחֶרֶת לִקְרָב אָבוּד – אָבוּד –

וַעֲדַיִן רֹךְ הַשַּׁחַר בְּחִן־חִוְרוֹנוֹ מֻנָּח

עַל כַּפּוֹת יָדַי הַמְצֹעָפוֹת

שֶׁאֵינָן מַתִּירוֹת לְעַצְמָן לְלַטֵּף אֶת אוֹרוֹ הַבְּתוּלִי

כַּאֲחוּזוֹת בַּחֲזִית שֶׁל סֵרוּב;

אֲנִי רוֹאָה בְּהֶסְתֵּר־פָּנִים אֶת חִזּוּרוֹ הַיּוֹמְיוֹמִי

מְלֻוֶה סֵרֵנָדוֹת בְּעֵץ הָאִזְדָּרֶכֶת,

וּבָהּ בָּעֵת מִתְיַסֶּרֶת בְּחֶצְיִי עַל שְׁעַת הַבְּדֹלַח הַזֹּאת

שֶׁנּוֹשֶׁרֶת שְׁנִיָּה אַחַר שְׁנִיָּה בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

מִשֶׁאֵין הַלֵּב יוֹצֵא אֵלָיו

וְאֶל יוֹמוֹ.

אֱוִיל הַלֵּב שֶׁעָמַד מִלֶּכֶת

וְנִקֵּר אֶת עֵינָיו בַּאֲסוֹנוֹ;

עוֹמֵד בְּמוּמוֹ וְאֵינוֹ זָז

גַּם כַּאֲשֶׁר יִבְלֹם הַבֹּקֶר

יוֹם אַחַר יוֹם מַמָּשׁ לְיַד נְשִׁימָתוֹ,

עִם כָּל קְרוֹנוֹת הַמַּשָּׂא.

שִׁירַיִךְ חֲבִיבָתִי חוֹטְאִים בִּלְשׁוֹנָם,

אָמְרָה לִי יְדִידָה דּוֹדָאִית

סִפְרִי חֲסָדַיִךְ אָמְרָה וּמָנְתָה,

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַתְּ לֹא אִמָּא.

וְאִמִּי שֶׁהִדְלִיקָה אַרְבָּעָה נֵרוֹת

שַׁבָּת תַּחַת שְׁנַיִם,

אַתְּ חוֹטֵאת לֵאלֹהִים חָזְרָה וְאָמְרָה,

טוּב הָאָרֶץ לְפָנַיִךְ

רַק אִסְפִי,

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַתְּ לֹא אִמָּא.

רַק אֲנִי יָדַעְתִּי עַל הַבִּנְיָן הַלָּקוּי

וְעַל הַצּוּף הַמִּתְרוֹקֵן מִן הַטִּיּוּחַ;

בְּמַשְׁאֵבָה רַצְתִּי אַחֲרָיו

עַד הַבִּיבִים,

בְּכַפִּית וּבְכוֹס

וּבְכָל אֶמְצָעִי לְאָסְפוֹ

וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא כְּדֵי הַמְתֵּק שְׂפָתַיִם.

וְהַלָּשׁוֹן מְרִירָה מִן הַמַּסַּד.

פַּעַם בָּאָבִיב נֶעֶזָב יֶלֶד

אֲנִי מִן הַצַּד רָאִיתִי.

אֶרֶץ לֹא רָעֲשָׁה.

מֵאָז, כָּל יַלְדֵי הָעוֹלָם לְבַדָּם –

אֲנִי מִן הַצַּד מְיַתֶּמֶת אוֹתָם.

שֶׁיִזְּלוֹ הֶהָרִים מַיִם.

וּבְכָל יְמֵי הֻלַּדְתָּם

שֶׁנּוֹפְלִים בִּשְׂדוֹת הָאָבִיב־

אֲנִי מַנִּיחָה בְּחֵיקָם בֻּבַּת־סְמַרְטוּטִים,

אִמָּא שֶׁתְּחַלְחֵל לְתוֹכָם –

עַד צֵאתִי מֵאֱדוֹם.

כְּמוֹ שָׁרְשִֵי אֲוִיר חֲסֻנִּים חוֹבְקִים

חֲסָדֶיהָ כָּל חֵלְכָה וְנִדְכָּא,

וּשְׁדֵי עַצְמָהּ מְנֻדִּים מִפָּנֶיהָ

כִּמְצֹרָעִים, אֵין נוֹגֵעַ.

אִישׁ לֹא מְחַלְצָם מִיָדֶיהָ

(אֵין מִקְלָט לְמֻכּוֹת־עַצְמָן)

לְאַט וּבַלָּאט תִּדְחֲקֶם לְאַשְׁפַּת הֶחָצֵר

וְתִסְגֹּר עֲלֵיהֶם בָּאֶבֶן, וְלֹא תַּעֲדֹר וְלֹא תְסַכֵּל –

וְהִיא בְּטִפּוּל.

וּלְאַט יַרְקִיבוּ שָׁם לְדֶשֶׁן־אֲדָמוֹת

שֶׁיַּעֲלֶה צֶמַח יִפְעָה שֶׁלֹּא מִשּׁוּם זָן מָצוּי;

בְּעָצְמָתוֹ יְבַקַּע אֶת הָאֶבֶן – וְיִתְפַּשֵׁט

בְּעַנְוַת בְּתוּלָיו וְנִיחוֹחַ אֲבִיבָיו מֵבִיס כָּל יַסְמִין

בְּעוֹנָתוֹ

וְעַד חֲדָרֶיהָ יַגִּיעַ.

וְהִיא תִּקְטֹף וְתִתֵּן אֶת פִּרְחוֹ בְּכַד

וְתֵיטִיב עִמּוֹ בְּמַיִם רַכִּים

וְיָמִים רַבִּים תִּגְהַר עַל יָפְיוֹ

וְתָצִיף בּוֹ אֶת עֵינֶיהָ עַד לְבוֹא הָאִישׁוֹן הֶעָמֹק

לְהַכִּיר בּוֹ אֶת פָּנֶיהָ.

הָיָה מְלַטֵּף אֶת אֲבָנֶיהָ הַקָּרוֹת וְשָׂם פְּתָקִים

חֲרוּדִים בַּמְּבוֹאוֹת,

מִתְפַּלֵּל הָיָה מַעֲרִיב וְחוֹזֵר בַּשַּׁחַר,

וּמוֹצָאֶיהָ לֹא בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

הִיא בְּאֵדֵי הַקְטֹרֶת מְסֻגֶּרֶת בַּבַּיִת־הָרִאשׁוֹן

לֹא עוֹנָה לַמְצַלְצְלִים –

בְּנִיחוֹחַ שִׂמְלוֹתֶיהָ הַבָּלוֹת שֶׁל הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַחוּט הַמְלַטֵּף

לְהִתְלַפֵּף בּוֹ.

עָבַדְתִּי אוֹתָהּ בְּתֹם

וּבְקָרְבַּן־אָדָם מֵרֵאשִׁית אֲהָבוֹתַי;

הִנֵּה אֲנִי הַיּוֹם כִּמְעַט עַל כִּסְאָהּ –

וְעוֹדֶנִּי

הֲדוֹם.

אֲנִי פּוֹדָה אֶת שֶׁאָבַד

בַּחֲזָרָה

מִמַּעֲרֻמֵּי הַנּוֹפִים

שֶׁל אֲדָמָה לֹא דְּרוּכָה.

מִשּׁוּם מָה נִדְמֶה לִי

בְּבֵרוּר

שֶׁנִּמְסַרְתִּי לְשָׁם פַּעַם,

כְּזֶרַע לֹא־סָחִיר.

שֶׁכֵּן, מִכָּל מְחוֹזוֹת הָאָדָם

וּמוֹצָא פִּיו שֶׁשִּׁקֵּר לִי

אֲנִי קַשּׁוּבָה אֶל שֶׁקֶט הַתְּאוֹם

הַמְדַבֵּר מִמַּרְבַדֵּי הַמִּדְבָּר

בִּצְהֻבִּים צְרוּבִים

דְּהוּיִים עַד הָאוֹקֶר הַחוֹלָנִי,

שֶׁאֵינָם צִבְעֵי הָאָדָם בְּדָמָיו

אֶלָּא צִבְעֵי הַנֶּפֶשׁ

הַמְבַקֶּשֶׁת עַל חַיֶּיהָ.

בְּשִׁגְעוֹן־הַיַּלְדוּת הַזֶּה אֲנִי רוֹצָה בִּרְקִיעַת־רֶגֶל

אֶת הַבֻּבָּה הַשְּׁבוּרָה, שְׁלֵמָה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה.

וַאֲנִי רוֹצָה שֶׁתֶּחְדַּל הַלְטָאָה קְצוּצַת־הַזָּנָב

מִלְּהִתְרוֹצֵץ אַחֲרָיו;

אוֹ – אִם לְטָאָה – שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה

כְּכָל הַלְטָאוֹת.

־

וַאֲנִי רוֹצָה רָקִיעַ שֶׁל פַּעַם

שֶׁיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם הָרַבִּים

וּמִישֶׁהוּ, שֶׁיֹּאמַר לִי שֶׁזֶּה יַעֲבֹר.

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת לוֹמַר לוֹ בִּדְחִיפוּת

מַשֶּׁהוּ חָכָם

לָאִישׁ מֵאוֹתוֹ הָרְחוֹב, שֶׁמְּדַבֵּר עַל הִתְאַבְּדוּת –

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ “שְׁטֻיּוֹת”.

הוּא אוֹמֵר: “לֹא, בִּרְצִינוּת!”

כְּמַטֶּה אֶת הַהֶגֶה בְּכָל כֹּחוֹ

וַאֲנִי אִתּוֹ בִּמְעַרְבֹּלֶת

אוֹמֶרֶת שֶׁהַכֹּל פָּתוּחַ –

דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

מֵחֲמַת הַסְּגִירוּת.

הוּא אוֹמֵר שֶׁעֵינַי מַסְגִּירוֹת

– עֲדַיִן עוֹבֵר וְשָׁב בָּהֶן מַה שֶׁלֹא מֵת –

שֶׁכֵּן שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַשְּׁכוֹל

וְהָאִישׁ רוֹאֶה גֵּאוּת

מֵאֲחוֹרֵי הַתְּכֵלֶת הַחַיְכָנִית

וְהוּא נִתְלֶה בָּהּ עַל אַף הַשְּׁבִירוּת,

רוֹאֶה שֶׁאֲנִי אֲחוֹתוֹ

מְנֻסָּה מִמֶּנּוּ בִּשְׂחִיָּה

וְהַחוֹף מְכֻסֶּה גִּנּוֹת־נְעוּלוֹת

וְרוּחַ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל הַמַּיִם,

וּמִשְׁנֵה־צֵל עַל שְׁנֵינוּ

מֵחֲמַת הַצֵּרוּף.

(ערה“ש תשנ”א)

בְּרָזִיל מֻכַּת בַּצֹּרֶת, אוֹמְרִים בַּחֲדָשׁוֹת;

מָוֶת בִּבְּרָזִיל

וְרַעַשׁ שִׁסַּע אֶת אַדְמַת מֶכְּסִיקוֹ

וּבָלַע אֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

לא צוֹדֵק.

חַכִּי בְּרָזִיל

חַכִּי מֶכְּסִיקוֹ

אֲנִי בּוֹנָה אֲלֵיכֶן גֶּשֶׁר־שִׁיר

רַק אֲיַבֵּשׁ אֶת הַיָּם לַיְסוֹדוֹת – – –

מִישֶׁהוּ יֹאמַר: לְכִי עַל הַמַּיִם

וּמִישֶׁהוּ יֹאמַר: לְכִי לְבַלּוֹת

אוֹ

נַחֲמִי־נַחֲמִי יֹאמַר אֱלֹהִים

אוּלַי יֵשׁ מִישֶׁהוּ מֵעָלַי

שֶׁצּוֹעֵק.