הַנִּכְתָּב – כְּאֶשֶׁד

וְהָרוּחַ תִּסֹּב אַחֲרָיו

בְּמִשְׁקַל שְׁנֵי טוֹן;

לְבַדָּהּ לֹא תָּנוּעַ.

הוּא יַעֲקֹר הוֹן־אָדָם בְּדַרְכּוֹ

וְיַפְשִׁיטוֹ מַעֲשֵׂה אֹנֶס,

וְהִיא תְּצַלֵּם עֶרְוָתוֹ

בְּטֵרוּף מְסֻיָּם;

לְבַדָּהּ לֹא תָּהִין.

הוּא יְפַתֵּחַ, הוּא יַדְפִּיס

וְיִשְׁתַּכֵּר מִן הַלִּטוּשׁ;

בְּגָבְהוֹ יְפַזֵר עֳתָקִים מֵעֵבֶר לַשְׁעָרִים

וְהָרוּחַ אַחֲרָיו

בְּאֶפֶס קֶשֶׁר;

לְבַדָּהּ לֹא תָּבִין.

א. כָּל הַחוֹבָה

מאת

תחיה בת־אורן

---

כֵּן, עֲדַיִן

מאת

תחיה בת־אורן

עֲדַיִן תּוֹלֶשֶׁת בְּשָׂר פַּרְחֵי־בָּר בְּסוֹד,

שֶׁיִּפְסְקוּ: כֵּן־אוֹהֵב לֹא־אוֹהֵב

עַכְשָׁו בִּלְשׁוֹן עָבָר: כֵּן־אָהַב לֹא־אָהַב,

יַלְדָּה שֶׁל אִישׁ־תַּם־וְיָשָׁר פֹּה־נִקְבַּר,

תַּמָּה־יְשָׁרָה לֹא תּוֹפֶשֶׂת רֶמֶז.

כֵּן, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אָבִי בְּבֵרוּר

וְלוּ פַּעַם אַחַת יְחִידָה, לִפְנֵי לֶכְתּוֹ כָּלִיל:

אוֹהֵב, יַלְדָּתִי, אוֹהֵב (וְלֹא בִּלְשׁוֹן עָבָר)

– וְשַׁבְתִּי כַּבָּנִים לִגְבוּלָם.

---

הָאַשְׁמָה

מאת

תחיה בת־אורן

לֹא יְכוֹלָה לוֹמַר שֶׁנֻּקֵּיתִי

הֲגַם שֶׁיָּצָאתִי נְקִיָּה.

אֲנִי אֲפִלּוּ אֲשֵׁמָה שֶׁהַשֶׁמֶשׁ לֹא עוֹלָה.

אוֹמְרִים שֶׁזֶּהוּ מִשְׁפָּטָם שֶׁל מַזָלוֹת כְּשֶׁלִי

– לֹא קָשׁוּר עִם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה –

אֲנִי אֲפִלּוּ אֲשֵׁמָה בְּתַאֲרִיךְ הַלֵּידָה שֶׁבָּחַרְתִּי.

כַּמָּה שֶׁלֹא יְלַטְּפוּ אוֹתִי לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן

וִילַקְקוּ כְּחָתוּל נֶהֱנֶה,

עוֹד יֵשׁ מָקוֹם מְכֻרְסָם דּוֹחֶה־מַגֶע

שֶׁאֵינוֹ מִתְנַקֶּה

אֲנִי אֲשֵׁמָה

אֲשֵׁמָה

שֶׁאֲנִי אֲשֵׁמָה.

---

הָעֲרָפֶל

מאת

תחיה בת־אורן

לֹא עִצַבְתִּי מִזִּכְרָהּ כָּל דְּמוּת

וְכָל תְּמוּנָה.

אֶל מְקוֹם אֵינְסוֹפָהּ יוֹרֵד

עֲדַיִן וְעוֹלֶה מֹרֶךְ־הַלֵּב

וַעֲרָפֶל בְּיָדָיו.

אִם יֵשׁ גַּעְגּוּעַ שֶׁקָץ בְּחַיָּיו

אִם יֵשׁ תָּמִים שֶׁכַּוָּנָתוֹ רָעָה,

אָז יֵשׁ זִכָּרוֹן חַי שֶׁהוּא מֵת

וְחַי שֶׁלֹא יֵדַע אֶת מֵתוֹ.

כִּתְבִי, כִּי הַשִׁיר יֵדַע.

אוֹ, “מֵיטַב הַשִׁיר כְּזָבוֹ”?

הַרְבִּי בְּוָרֹד וְיִרְוַח לָךְ

וְהַלְבִּינִי אֶת סִימָנֶיהָ הַכְּחֻלִּים;

סִלְחִי כַּאֲשֶׁר יְסֻלַּח לְצִיּוּר נָאִיבִי

כָּךְ וְגַם כָּךְ אֶחֱטָא.

---

הַמַּחְסוֹר

מאת

תחיה בת־אורן

הַמַּחְסוֹר –

מַה שֶׁלֹא הָיָה

לא נִתַּן

וְאוּלַי נִגְדַּע,

מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בַּר וְיִקְבֵינוּ יַיִן

וְלֹא יִתְרַצֶּה בְּאֵלֶּה.

אֲבָנִים נְיַדֶּה לִפְגֹּעַ

אוֹ סְלָעִים נִגְרֹר לְמִגְדָּלִים,

כָּל הַיּוֹם נַשְׁלִיךְ סִיד כָּזֶה אוֹ אַחֵר

מֵעַצְמוֹתֵינוּ

וְלֹא יִתְמַלֵּא הַבּוֹר.

מֶה חָסֵר לָךְ, שָׁאַלְתְּ

לְמַרְאֵה הַקְּמִילָה

– שֶׁתִּסֹּב הָאֲדָמָה לְאָחוֹר

שֶׁיָּבוֹא בְּרִנָּה נוֹשֵׂא אֶשֶׁךְ־הַזֶּרַע,

וְטַל שֶׁיִּשַׁק לְרֹאשׁ הַפְּרִי

וְאֶל מִנְחָתִי שֶׁתִּשְׁעֶה אִמִּי מִתַּכְרִיכֶיהָ –

לֹא כֵּאלֹהֵי־קַיִן.

לֹא כָּל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.

---

הַכְּאֵב

מאת

תחיה בת־אורן

זֶה לֹא מִן הַגֵּרוּשׁ.

כְּאֵב יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם אֶבֶן

מִתְּקוּפַת הָאֶבֶן

בַּרְזֶל מִתְּקוּפַת הַבַּרְזֶל

אוֹ זְרוֹעַ הַדִּינוֹזָאוּרוּס

אוֹ כַּף רַגְלוֹ, כֵּן, כַּף רַגְלוֹ

בְּדִיּוּק עַל אֵזוֹר הַנִּתּוּחַ.

וַאֲנִי כָּאן כְּאָחוֹת בָּאַשְׁמוֹרָה הָאַחֲרוֹנָה

בּוֹדֶקֶת אֶת הַהִסְטוֹרִיָּה

נוֹעֶצֶת מַחַט לְשַׁחְרֵר אֵיזֶה מִמְצָא,

כִּמְעַט נוֹגַעַת

וְהָעוֹרֵק פָּנָה.

הַדִּיקְטָטוֹר הַגָּדוֹל, כְּאֵב שֶׁחָכָם בַּלַּיְלָה,

יָרֵא מִדְּקִירָה.

וַיְהִי שַׁחַר וַיְהִי בֹּקֶר – דָּבָר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

---

הַפַּחַד

מאת

תחיה בת־אורן

עַל הַסַּפְסָל בְּנִדָּחוּת הַגָּן

הֵם שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלַת־זְמַן

“מָתַי” וְלֹא “מַדּוּעַ”,

מִלָה שֶׁתַּפְרִיעַ לִמְנוּחַת הַסְּתָו.

נְדִיבִים שֶׁאֵין דּוֹרֵשׁ נִדְבָתָם

(כְּמוֹ הוּסְטוּ סִדְרֵי עוֹלָם)

שׁוֹאֲלִים מוּל שַׁלֶּכֶת הָעֵצִים:

מָתַי הוֹפֶכֶת מוּצָקוּת הַקֶּשֶׁר

לִרְעוּת רוּחַ,

זָרוּת הַמּוֹצִיאָה עַצְמָהּ מִן הָעֶצֶם

כְּהַחֲלִיק גְּבִישׁ־קֶרַח מִן הַתָּא.

מָתַי, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵילוּ נְסִבּוֹת

(הַדִּיּוּק יַצִּילֵם, כִּפְרָטֵי־כֹּל יְשִׁיבָה סוֹעֶרֶת)

רֻקָּן כָּל הַמָּזוֹן

וְאֵין עֵצָה בְּשׁוּם כְּלִי מִכְּלֵיהֶם.

וְאִם יַחְזְרוּ הַגְּבִישִׁים

כְּעָלִים בַּטֶּבַע,

לֹא “כֵּיצַד” יִשְׁאֲלוּ

אֶלָּא מָתַי בַּגָּן הַזֶּה,

בְּאֵיזֶה אָבִיב.

---

הַסֵּרוּב

מאת

תחיה בת־אורן

הַבֹּקֶר קָרֵב כְּמוֹ קַטָּר עַל פַּסָּיו

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת תְּרוּעַת צְפִירוֹתָיו

מְשַׁחֶרֶת לִקְרָב אָבוּד – אָבוּד –

וַעֲדַיִן רֹךְ הַשַּׁחַר בְּחִן־חִוְרוֹנוֹ מֻנָּח

עַל כַּפּוֹת יָדַי הַמְצֹעָפוֹת

שֶׁאֵינָן מַתִּירוֹת לְעַצְמָן לְלַטֵּף אֶת אוֹרוֹ הַבְּתוּלִי

כַּאֲחוּזוֹת בַּחֲזִית שֶׁל סֵרוּב;

אֲנִי רוֹאָה בְּהֶסְתֵּר־פָּנִים אֶת חִזּוּרוֹ הַיּוֹמְיוֹמִי

מְלֻוֶה סֵרֵנָדוֹת בְּעֵץ הָאִזְדָּרֶכֶת,

וּבָהּ בָּעֵת מִתְיַסֶּרֶת בְּחֶצְיִי עַל שְׁעַת הַבְּדֹלַח הַזֹּאת

שֶׁנּוֹשֶׁרֶת שְׁנִיָּה אַחַר שְׁנִיָּה בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת

מִשֶׁאֵין הַלֵּב יוֹצֵא אֵלָיו

וְאֶל יוֹמוֹ.

אֱוִיל הַלֵּב שֶׁעָמַד מִלֶּכֶת

וְנִקֵּר אֶת עֵינָיו בַּאֲסוֹנוֹ;

עוֹמֵד בְּמוּמוֹ וְאֵינוֹ זָז

גַּם כַּאֲשֶׁר יִבְלֹם הַבֹּקֶר

יוֹם אַחַר יוֹם מַמָּשׁ לְיַד נְשִׁימָתוֹ,

עִם כָּל קְרוֹנוֹת הַמַּשָּׂא.

---

הַמְּרִירוּת

מאת

תחיה בת־אורן

שִׁירַיִךְ חֲבִיבָתִי חוֹטְאִים בִּלְשׁוֹנָם,

אָמְרָה לִי יְדִידָה דּוֹדָאִית

סִפְרִי חֲסָדַיִךְ אָמְרָה וּמָנְתָה,

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַתְּ לֹא אִמָּא.

וְאִמִּי שֶׁהִדְלִיקָה אַרְבָּעָה נֵרוֹת

שַׁבָּת תַּחַת שְׁנַיִם,

אַתְּ חוֹטֵאת לֵאלֹהִים חָזְרָה וְאָמְרָה,

טוּב הָאָרֶץ לְפָנַיִךְ

רַק אִסְפִי,

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַתְּ לֹא אִמָּא.

רַק אֲנִי יָדַעְתִּי עַל הַבִּנְיָן הַלָּקוּי

וְעַל הַצּוּף הַמִּתְרוֹקֵן מִן הַטִּיּוּחַ;

בְּמַשְׁאֵבָה רַצְתִּי אַחֲרָיו

עַד הַבִּיבִים,

בְּכַפִּית וּבְכוֹס

וּבְכָל אֶמְצָעִי לְאָסְפוֹ

וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא כְּדֵי הַמְתֵּק שְׂפָתַיִם.

וְהַלָּשׁוֹן מְרִירָה מִן הַמַּסַּד.

---

פַּעַם בָּאָבִיב

מאת

תחיה בת־אורן

פַּעַם בָּאָבִיב נֶעֶזָב יֶלֶד

אֲנִי מִן הַצַּד רָאִיתִי.

אֶרֶץ לֹא רָעֲשָׁה.

מֵאָז, כָּל יַלְדֵי הָעוֹלָם לְבַדָּם –

אֲנִי מִן הַצַּד מְיַתֶּמֶת אוֹתָם.

שֶׁיִזְּלוֹ הֶהָרִים מַיִם.

וּבְכָל יְמֵי הֻלַּדְתָּם

שֶׁנּוֹפְלִים בִּשְׂדוֹת הָאָבִיב־

אֲנִי מַנִּיחָה בְּחֵיקָם בֻּבַּת־סְמַרְטוּטִים,

אִמָּא שֶׁתְּחַלְחֵל לְתוֹכָם –

עַד צֵאתִי מֵאֱדוֹם.

---

הִיא בְּטִפּוּל

מאת

תחיה בת־אורן

כְּמוֹ שָׁרְשִֵי אֲוִיר חֲסֻנִּים חוֹבְקִים

חֲסָדֶיהָ כָּל חֵלְכָה וְנִדְכָּא,

וּשְׁדֵי עַצְמָהּ מְנֻדִּים מִפָּנֶיהָ

כִּמְצֹרָעִים, אֵין נוֹגֵעַ.

אִישׁ לֹא מְחַלְצָם מִיָדֶיהָ

(אֵין מִקְלָט לְמֻכּוֹת־עַצְמָן)

לְאַט וּבַלָּאט תִּדְחֲקֶם לְאַשְׁפַּת הֶחָצֵר

וְתִסְגֹּר עֲלֵיהֶם בָּאֶבֶן, וְלֹא תַּעֲדֹר וְלֹא תְסַכֵּל –

וְהִיא בְּטִפּוּל.

וּלְאַט יַרְקִיבוּ שָׁם לְדֶשֶׁן־אֲדָמוֹת

שֶׁיַּעֲלֶה צֶמַח יִפְעָה שֶׁלֹּא מִשּׁוּם זָן מָצוּי;

בְּעָצְמָתוֹ יְבַקַּע אֶת הָאֶבֶן – וְיִתְפַּשֵׁט

בְּעַנְוַת בְּתוּלָיו וְנִיחוֹחַ אֲבִיבָיו מֵבִיס כָּל יַסְמִין

בְּעוֹנָתוֹ

וְעַד חֲדָרֶיהָ יַגִּיעַ.

וְהִיא תִּקְטֹף וְתִתֵּן אֶת פִּרְחוֹ בְּכַד

וְתֵיטִיב עִמּוֹ בְּמַיִם רַכִּים

וְיָמִים רַבִּים תִּגְהַר עַל יָפְיוֹ

וְתָצִיף בּוֹ אֶת עֵינֶיהָ עַד לְבוֹא הָאִישׁוֹן הֶעָמֹק

לְהַכִּיר בּוֹ אֶת פָּנֶיהָ.

---

בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן

מאת

תחיה בת־אורן

הָיָה מְלַטֵּף אֶת אֲבָנֶיהָ הַקָּרוֹת וְשָׂם פְּתָקִים

חֲרוּדִים בַּמְּבוֹאוֹת,

מִתְפַּלֵּל הָיָה מַעֲרִיב וְחוֹזֵר בַּשַּׁחַר,

וּמוֹצָאֶיהָ לֹא בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

הִיא בְּאֵדֵי הַקְטֹרֶת מְסֻגֶּרֶת בַּבַּיִת־הָרִאשׁוֹן

לֹא עוֹנָה לַמְצַלְצְלִים –

בְּנִיחוֹחַ שִׂמְלוֹתֶיהָ הַבָּלוֹת שֶׁל הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַחוּט הַמְלַטֵּף

לְהִתְלַפֵּף בּוֹ.

עָבַדְתִּי אוֹתָהּ בְּתֹם

וּבְקָרְבַּן־אָדָם מֵרֵאשִׁית אֲהָבוֹתַי;

הִנֵּה אֲנִי הַיּוֹם כִּמְעַט עַל כִּסְאָהּ –

וְעוֹדֶנִּי

הֲדוֹם.

---

הַפִּקָּדוֹן

מאת

תחיה בת־אורן

אֲנִי פּוֹדָה אֶת שֶׁאָבַד

בַּחֲזָרָה

מִמַּעֲרֻמֵּי הַנּוֹפִים

שֶׁל אֲדָמָה לֹא דְּרוּכָה.

מִשּׁוּם מָה נִדְמֶה לִי

בְּבֵרוּר

שֶׁנִּמְסַרְתִּי לְשָׁם פַּעַם,

כְּזֶרַע לֹא־סָחִיר.

שֶׁכֵּן, מִכָּל מְחוֹזוֹת הָאָדָם

וּמוֹצָא פִּיו שֶׁשִּׁקֵּר לִי

אֲנִי קַשּׁוּבָה אֶל שֶׁקֶט הַתְּאוֹם

הַמְדַבֵּר מִמַּרְבַדֵּי הַמִּדְבָּר

בִּצְהֻבִּים צְרוּבִים

דְּהוּיִים עַד הָאוֹקֶר הַחוֹלָנִי,

שֶׁאֵינָם צִבְעֵי הָאָדָם בְּדָמָיו

אֶלָּא צִבְעֵי הַנֶּפֶשׁ

הַמְבַקֶּשֶׁת עַל חַיֶּיהָ.

---

מִישֶׁהוּ

מאת

תחיה בת־אורן

בְּשִׁגְעוֹן־הַיַּלְדוּת הַזֶּה אֲנִי רוֹצָה בִּרְקִיעַת־רֶגֶל

אֶת הַבֻּבָּה הַשְּׁבוּרָה, שְׁלֵמָה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה.

וַאֲנִי רוֹצָה שֶׁתֶּחְדַּל הַלְטָאָה קְצוּצַת־הַזָּנָב

מִלְּהִתְרוֹצֵץ אַחֲרָיו;

אוֹ – אִם לְטָאָה – שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה

כְּכָל הַלְטָאוֹת.

־

וַאֲנִי רוֹצָה רָקִיעַ שֶׁל פַּעַם

שֶׁיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם הָרַבִּים

וּמִישֶׁהוּ, שֶׁיֹּאמַר לִי שֶׁזֶּה יַעֲבֹר.

---

פְּגִישָׁה

מאת

תחיה בת־אורן

אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת לוֹמַר לוֹ בִּדְחִיפוּת

מַשֶּׁהוּ חָכָם

לָאִישׁ מֵאוֹתוֹ הָרְחוֹב, שֶׁמְּדַבֵּר עַל הִתְאַבְּדוּת –

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ “שְׁטֻיּוֹת”.

הוּא אוֹמֵר: “לֹא, בִּרְצִינוּת!”

כְּמַטֶּה אֶת הַהֶגֶה בְּכָל כֹּחוֹ

וַאֲנִי אִתּוֹ בִּמְעַרְבֹּלֶת

אוֹמֶרֶת שֶׁהַכֹּל פָּתוּחַ –

דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ

מֵחֲמַת הַסְּגִירוּת.

הוּא אוֹמֵר שֶׁעֵינַי מַסְגִּירוֹת

– עֲדַיִן עוֹבֵר וְשָׁב בָּהֶן מַה שֶׁלֹא מֵת –

שֶׁכֵּן שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַשְּׁכוֹל

וְהָאִישׁ רוֹאֶה גֵּאוּת

מֵאֲחוֹרֵי הַתְּכֵלֶת הַחַיְכָנִית

וְהוּא נִתְלֶה בָּהּ עַל אַף הַשְּׁבִירוּת,

רוֹאֶה שֶׁאֲנִי אֲחוֹתוֹ

מְנֻסָּה מִמֶּנּוּ בִּשְׂחִיָּה

וְהַחוֹף מְכֻסֶּה גִּנּוֹת־נְעוּלוֹת

וְרוּחַ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל הַמַּיִם,

וּמִשְׁנֵה־צֵל עַל שְׁנֵינוּ

מֵחֲמַת הַצֵּרוּף.

(ערה“ש תשנ”א)

---

הַכֹּל עֲרֵבִים

מאת

תחיה בת־אורן

בְּרָזִיל מֻכַּת בַּצֹּרֶת, אוֹמְרִים בַּחֲדָשׁוֹת;

מָוֶת בִּבְּרָזִיל

וְרַעַשׁ שִׁסַּע אֶת אַדְמַת מֶכְּסִיקוֹ

וּבָלַע אֶת יוֹשְׁבֶיהָ.

לא צוֹדֵק.

חַכִּי בְּרָזִיל

חַכִּי מֶכְּסִיקוֹ

אֲנִי בּוֹנָה אֲלֵיכֶן גֶּשֶׁר־שִׁיר

רַק אֲיַבֵּשׁ אֶת הַיָּם לַיְסוֹדוֹת – – –

מִישֶׁהוּ יֹאמַר: לְכִי עַל הַמַּיִם

וּמִישֶׁהוּ יֹאמַר: לְכִי לְבַלּוֹת

אוֹ

נַחֲמִי־נַחֲמִי יֹאמַר אֱלֹהִים

אוּלַי יֵשׁ מִישֶׁהוּ מֵעָלַי

שֶׁצּוֹעֵק.

ב. כָּל הַחוֹבָה

מאת

תחיה בת־אורן

---

אוֹת מְרַחֵף

מאת

תחיה בת־אורן

כִּשְׁנֵי נַהֲרוֹת־אֵיתָן הִשְׁתַּפַּכְנוּ לַאֲגַם הַתִּיכוֹן,

שְׁנֵינוּ בְּנֵי סַחַף כְּמִנְיַן שְׁנוֹתֵינוּ –

זֶה שֶׁהָלַךְ וְסָב בֵּין בְֶּקַע וְסֶלַע

גּוֹרֵף בַּרְזֶל וּבַזֶּלֶת

וְזֶה שֶׁבְּדֶרֶךְ הַשִּׁלֹּחַ הָלַךְ לְאִטּוֹ

גּוֹרֵף חַלּוּקֵי־מֶלֶךְ.

וּמֵי הָאֲגַם עָטוּ צֶבַע נָדִיר,

שׁוֹמֵר הַשָּׁחֹר וְגַם הַתָּכֹל כִּמְהִילָה נִמְהֶלֶת וּמוֹהֶלֶת

– נִפְעַל וּפָעַל שֶׁאֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ –

כִּי הַבִּנְיָן הוּא לְלֹא מוֹצָא.

וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים

כְּמִסְפַּר גַּלֵּי אַהֲבָתָם

עוֹבֶרֶת הַנְּגִינָה מִמִּלְעֵיל לְמִלְרָע

וְהַתְּנוּעָה הַגְּדוֹלָה הוֹפֶכֶת לְאוֹת מְרַחֵף.

---

מְהִירוּת מֻפְרֶזֶת

מאת

תחיה בת־אורן

הוּא מֵת בִּמְהִירוּת מֻפְרֶזֶת

וַאֲנִי לֹא עָצַרְתִּי.

בְּאוֹרוֹת כְּבוּיִים הִמְשַׁכְתִּי

לְתוֹךְ נוֹסֵעַ אַחֵר – – –

(הוּא שֶׁמִּהֵר, הָיָה עוֹשֶׂה כָּמוֹנִי וְאַף יוֹתֵר)

וַאֲפִלּוּ שֶׁנִּתְעַטֵּף יוֹרְשׁוֹ בְּאוֹתָהּ שְׁתִיקָה

מְצַמְרֶרֶת,

אֲנִי לְמוּדָה בַּקֹּר שֶׁל כְּלָבִים

לְנַתֵּר אֶל לוֹעָם כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם שִׁנַּיִם.

אֵין אֲחִיזָה לַלְּהִיטוּת הַזֹּאת

בִּכְלָלֵי הַנְּהִיגָה;

מִצַּד שֵׁנִי, זְהִירוּת יְתֵרָה

כָּךְ הוּכַח,

קוֹטֶלֶת בַּדְּרָכִים לֹא פָּחוֹת מִמְּהִירוּת מֻפְרֶזֶת.

מָחָר אֶחֱשׁב, אָמְרָה סְקַרְלֶט אוֹ’הָרָה,

וְכַמָּה בָּכִיתִי אִתָּהּ.

מִי שֶׁעָבַר אֶת הָעַמּוּד הָאַחֲרוֹן

יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ חַיִּים אַחֲרָיו.

---

הַ"מְּאַהֵב"

מאת

תחיה בת־אורן

כְּמוֹ לֹא הֵמִית אוֹתְךָ מוֹתָהּ

אַתָּה שָׁב וְקוֹרֵא לָהּ

וְחוֹזֵר

שֶׁתַּבְעֵר אֵשׁ בְּתַאֲוָתְךָ,

שֶׁחָיָה חַיִּים מְגֻנִּים.

וּבְעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת לִי קָרָאתָ

בְּחִיּוּךְ שֶׁאֵין אֲפִלּוּ לְכַלְבִּי הַנֶּאֱמָן,

שֶׁאֶהְיֶה מוֹחָה בִּמְחִי גּוּף אֶחָד

אֶת הֲזָיוֹת־בּוֹאָהּ הַדְּבִיקוֹת.

וְגַם כַּאֲשֶׁר הִתְיַצַּבְתִי כְּחוֹמַת אֲבָנִים חָיוֹת

לְרֹחַב כָּל מְבוֹאוֹתֶיךָ,

רִחְרַחְתָּ סְבִיבָן

בִּנְחִירַיִם שֶׁאֵין אֲפִלּוּ לְכֶלֶב־צַיִד מאֻמָּן

וּמָצָאתָ פִּרְצָה לַהֲבִיאָהּ.

עַכְשָׁו אֲנִי קָמָה וּמְלַקֶּטֶת

אֶבֶן אַחַר אֶבֶן

כְּבֵדָה.

עִם כָּל הַכָּבוֹד לָהֶן,

לֹא הָיָה לִמְקוֹמָן מִשְׁקָל רַב.

---

הַתְּלוּת

מאת

תחיה בת־אורן

אֵין פְּרָחִים בַּעֲרוּגוֹתֶיהָ הַשָּׁנָה

הָעוֹר עֲרִירִי כַּנְיָר.

נִלְאוּ הַגְּשָׁמִים מֵהַכּוֹת בּוֹ

וּמֵי תְּהוֹם כָּלוּ בְּכִבּוּי הַחֶמְלָה.

הָאֲדָמָה טְעוּנַת־טִפּוּחַ.

אוּלַי הָיִיתָ הַגַּנָּן –

אַךְ שֶׁבַע שָׁנִים רָעוֹת וּשְׁדוּפוֹת

אֵינָן נִבְלָעוֹת בַּשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת.

וְהָיִיתָ יָרֹק.

וּדְשָׁאִים, לֹא יָדַעְתָּ, אֵין מַשְׁקִים בְּחֹם שֶׁל קְרָב;

גַּם הַמִּלִּים שׁוֹכְחוֹת אֶת מַסְלוּלָן.

אִם יֵשׁ תַּחְתָּן טִפָּה שֶׁל טַעַם, שֶׁמֶץ שֶׁל לַחוּת

– צָרִיךְ שֶׁאַכֶּה בַּסֶּלַע.

בְּעַצְמִי

שֶׁאַכֶּה בַּסֶּלַע.

---

בְּלֹא שֵׁם

מאת

תחיה בת־אורן

מִבְּרֵאשִׁית, בָּרָא שִׁמְּךְ עָלַי חֻפַּת עוֹר

מֵעוֹרְךָ הַשָּׂעִיר

וְהָיִיתִי נֶאֱרֶגֶת לְתוֹךְ שָׁרָשָׁיו

קַו לְקַו, קַח לִקְחִי –

וְזֹאת לִמְנוּחָתִי עָשִׂיתִי.

וּבַלֵּילוֹת שֶׁחֵרְפוּ אֶת נַפְשָׁם לְהַחֲזִיר לִי

שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לִי אָבִי וְאִמִּי

שְׁכוּבָה הָיִיתִי כְּשַׁבְּלוּל מִתְעַלֶּסֶת עִמּוֹ בָּרָעָב וּבַצָּמָא –

וּלְךָ לֹא עָשִׂיתִי כַּעֲשׂוֹת הַנָּשִׁים.

קַשּׁוּבָה הָיִיתִי לַחֲתוּלוֹת הֶחָצֵר

שֶׁדּוֹחוֹת בִּצְרִיחָה חוֹתֶכֶת כָּל

חִזּוּר תִּקְנִי שֶׁל חָתוּל שְׁכוּנָתִי

וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁצְּרִיחָתָן הוֹפֶכֶת מִמֶּנּוּ־וּבוֹ

לְקִינָה אֱנוֹשִׁית כִּמְעַט, כַּאֲשֶׁר נֵעוֹר חֶפְצָן

– מָשָׁל הָיָה הוֹלֵךְ מוֹתָן לִפְנֵי בּוֹאָן

כְּהַלֵּךְ הַשַּׁלְוָה לִפְנֵי הַסַּעַר

אוֹ נִכְרְכוּ הַשְּׁנַיִם בְּמֹחָן הַחֲתוּלִי

לְמִשְׂחַק־אַהֲבָה בּוֹגְדָנִי

וּמִכָּל מָקוֹם

אֲנִי צְרִיחָתָן שָׂנֵאתִי

ןעוֹרָן הַשָּׂעִיר

בְּלֹא הָבֵן, יָרֵאתִי.

וַאֲנִי חֲתוּלָה הָיִיתִי.

---

עַל עָנָף

מאת

תחיה בת־אורן

לָשׁוּט עַל עָנָף – וְלִהְיוֹת בָּאָה מִתּוֹכוֹ

כְּאֶחָד מִפִּרְחֵי הַשְּׁקֵדִיָּה הַפּוֹרַחַת

בְּלָבָן הַחַי מִכָּל צֶבַע,

וְאֶת הָרִחוּף בָּאָבִיב הַזֶּה לְהַקְפִּיא

וְלֹא לְהַמְתִּין לְשׁוּם קַיִץ שֶׁתָּבִיא.

הָיִיתָ זָקוּק לִי כְּמוֹ לָאֲבָקָה הַלְבָנָה

– הַלָּבָן הַמֵּת מִכֻּלָּם –

וּבוֹלֵעַ הָיִיתָ בְּלֹא מְהִילָה;

אֲנִי בְּכוֹסְךָ הָיִיתִי הַמַּיִם.

וְלֹא הָיָה כְּבוֹדִי פְּנִימָה

וְלֹא הָיָה חֶלְקִי עִם הַשִּׁכָּרוֹן,

אֲבָל חִכִּיתִי לַפַּעַם הַבָּאָה.

עַכְשָׁו עֲזוּבָה טוֹרֶפֶת בַּזִּכְרוֹנוֹת

וַאֲנִי לְחַסְדֵי הָרוּחַ הַטּוֹרֶפֶת בַּפְּרִיחָה

אֲבָל לֹא־עוֹד אֲבָקָה.

---

לְיָדִיד הַמְחַפֵּשׂ

מאת

תחיה בת־אורן

הוּא בַּדֶּרֶךְ לְשָׁם;

לֹא טָעַם מִן הַדְּבָרִים שֶׁמַּשְׂבִּיעִים אָדָם כָּאן

וּכְבָר נְטָשָׁם;

כַּנִּרְאֶה שָׁאַל וְנַעֲנָה.

כְּבָר עָבַר אֶת גְּבוּל הַשְּׁתִיקָה,

וְאֵינוֹ מַשְׁקֶה אֶת עֲצִיצֵי־הַנּוֹי

וְאֵינוֹ מַצִּיב צִיּוֹנֵי־דֶּרֶך

– מַה שֶׁאוֹמֵר כִּי לֹא יַחֲזֹר.

הוּא הוֹלֵךְ – וְנֶעְלָם

כְּאֵד הַמִּשְׁתַּחְרֵר מִן הָרְתִיחָה.

כְּמִתּוֹךְ עֵינָיו אֲנִי רוֹאָה אֶת הַנֶּעֶזָב

וְהִנֵּה הוּא מָאוּס

וְכָמוֹנִי, נִבְגָּד.

ג. כָּל הַיִּתְרָה

מאת

תחיה בת־אורן

---

כָּל הַיִּתְרָה

מאת

תחיה בת־אורן

כָּל הַיִּתְרָה נִפְרְשָׂה מוּלִי בְּמַעָרֻמֶּיהָ

וּבְגֹבַהּ אָדָם

וְיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֶת רְפִיסוּת רַגְלֶיהָ;

לְפָנִים הִלְּכָה בָּהֶן גְּבוֹהָה

עַמּוּדִים שְׁלֵמִים כִּסְּתָה בְּסֻלָּמוֹת עוֹלִים וְיוֹרְדִים

נוֹשְׂאֵי נְכָסִים –

עַכְשָׁו כְּמוֹ לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ.

כִּי לֹא לְעוֹלָם חַסְדָּם.

לֹא צֹאן וְלֹא בַּרְזֶל

גַּם לֹא מְקֻשְּׁרֵי־הַדָּם

אֲפִלּוּ הִטְבַּעַתְּ בָּהֶם חוֹתָם;

קַל וָחֹמֶר לֹא אַתָּה בְּשָׁכְבָךְ וּבְקוּמְךְ.

גַּם לֹא זוֹ שֶׁבִּי, בִּתְפוּשָׂה מְלֵאָה,

שֶׁיוֹצֵאת וּבָאָה וְחוֹתֶמֶת בִּשְׁמִי

הוֹפֶכֶת וְאֵינָהּ מְסַדֶּרֶת

אוֹרֶזֶת וּפוֹתַחַת

עַד שֶׁיִּמְלְאָנִי לִבִּי לוֹמַר לְכִי

– אַתְּ וְכָל כּוֹבָעַיִךְ.

וּכְבָר הִלְבַּנְתִּי אֶת חוֹבוֹתֶיהָ.

אֵין גַּם מַאֲזָן.

אֵין שׁוּם קֶרֶן קַיָּמֶת.

הַלֹא־כְלוּם נָקִי לְמִשְׁעִי -

וּפֵרוּרֵי־הַפַּחַד, בַּפִּנּוֹת.

---

עַד שֶׁאָבִין

מאת

תחיה בת־אורן

וְאָז, מוּל רְאִי סַבְלָנִי־לְהַכְעִיס

כַּאֲשֶׁר תָּלַשְׁתִּי מֵעָלַי אֶת אַחֲרוֹן עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת

הִטִּיף לִי חוֹבֵב־טֶבַע, נֶעְדַּר־מְנוּחָה,

כִּמְבַקֵּשׁ עַל נֶפֶשׁ כָּל פֶּרַח:

מַהִי אוֹתָהּ הֲבָנָה שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת?

שֶׁכָּל בִּנְיָנֵךְ הָאוּרְבָּנִי

עַל כִּכָּר אֲדֻמָּה אוֹ בְּעִיר מִקְלָט

כָּל כֻּלּוֹ רַק עֻבְדָּה מִרְבָבָה –

נֺאמַר, כַּלָּנִית בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט

כְּלִילַת־דָּם כִּבְנוֹת מִינָהּ

אֲבָל הַצֶּבַע אֵינוֹ מֵעִנְיָנָהּ,

וְאֵינָהּ מְסַמֶּנֶת לְעַצְמָהּ סִימָן

פְּלוּס אוֹ מִינוּס בַּמַּרְאָה, גַּם

לא נְקֻדָּה

כִּי אֵין הִיא סוֹפִית בְּעֵינֶיהָ

כָּל מַה שֶׁהִיא רוֹצָה הוּא

שֶׁיָּנִיחוּ לָהּ

נֹאמַר, כְּפֶרַח מוּגָן.

---

הַמְּחִלָּה

מאת

תחיה בת־אורן

נָתַתִּי לַזְמַן לַעֲבֹר.

לֹא עָמַדְתִּי בְּדַרְכּוֹ.

וְהוּא שָׁטַף דַּרְכִּי, אַלִּים,

גּוֹרֵף עִמּוֹ אֶת אַבְנֵי הַנָּגֶף

וּמַשְׁאִיר אֶת הַקָּשׁוֹת־לַעֲקִירָה בָּאָפִיק הָרֵיק

מְלֻטָּפוֹת וּמֻחְלָקוֹת

– לִזְכוּתוֹ יֵאָמֵר.

-

פִּתְאֹם, בְּמֵאָה אַחֶרֶת, אֲנִי מִזְדַּקֶּפֶת

וַאֲפִלּוּ מְהַלֶּכֶת

כְּמוֹ לֹא הָיוּ אֵלּוּ אַבְנֵי־מָרָה

וְלֹא הָיִיתִי מְעֹרֶבֶת בִּתְאוּנָה

עַכְשָׁו נִתָּן לְגַלְגֵּל אוֹתָן בַּיָּד

כִּקְמֵיעוֹת

אוֹ כְּאַבְנֵי־שָׂפָה שֶׁל אֵיזוֹ דֶּרֶךְ־רוֹמָאִית

שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מִמִּקְסַם הַזָּרוּת

שֶׁלֹא הָלַכְתָּ בָּהּ.

לֹא.

– לא אַתְּ.

---

הַלֶּקַח

מאת

תחיה בת־אורן

קָרָאתִי לָזֶה בְּשֵׁם

וְלֹא יָכֹלְתִּי לַחֲסֹךְ אוֹתוֹ

מֵאָזְנֵי עוֹלָם וּמְלֹאוֹ –

הָיִיתִי פַּרְפָּר וְעוֹדוֹ גֹּלֶם.

וּבָאתִי בַּפְּרָחִים שֶׁאַבְקְנֵיהֶם בֹּסֶר.

וּבָאתִי בַּאֲחֵרִים שֶׁצוּפָם מְסֻגָּר,

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה כְּמַדְקֵרוֹת

וּפַרְפַּר־גֺלֶם שׁוֹבֵר בּוֹ כְּנָפָיו –

וְלֹא הָיָה לוֹ אֶת מִי לְהַפְרוֹת,

אָבָק מִי לְפַזֵר.

פְּרָחִים מְלֹא הַגָּן וְהַמִּרְפֶּסֶת

– וְאַדְמָתָם, דּוֹמֶה, דְּשֵׁנָה –

חֲצֵרוֹת חֲצֵרוֹת בְּצִבְעֵי יְסוֹד בּוֹלְעֵי־אוֹר

וְהָיִיתִי לָהֶם פַּרְפָּר נֶחְמָד

יוֹשֶׁבֶת אֶצְלָם עַל כַּף הַיָּד

מַצְמִיחָה כְּנָפַיִם אֱנוֹשִׁיּוֹת.

---

בְּסִימָן אַחֵר

מאת

תחיה בת־אורן

חַיֶּּבֶת אֲנִי לְהַכִּיר טוֹבָה לַמִּשְׁנִים־לַמֶּלֶךְ

נְטוּלֵי־הַתֹּאַר

וַאֲפִלּוּ לָעוֹזְרִים וְלָעֲזָרִים נְטוּלֵי הַדָּם

הַמְּנִיסִים אֶת צִנַּת־בֵּין־הַסְדִינִים

כִּמְעַט לְאוֹתוֹ מָרוֹם

רַק תְּנִי לַגּוּף אֲשֶׁר לַגּוּף.

וּבְעֵת מַחְסוֹר לְבָרֵךְ עַל מְמַלְאֵי־הַמָּקוֹם

כְּגוֹן הַבָּשָׂר הַצִּמְחוֹנִי,

וְעַל הַטַּעַם שֶׁנִּתָּן לִמְצֹא בּוֹ;

וּבְאֵין הַשָּׁלֵם, חַיָּבֶת אֲנִי לְבָרֵךְ עַל

חָכְמַת־הַחֶשְׁבּוֹן

שֶׁמַּכִּיר בַּקִּיּוּם הַמַּדָּעִי שֶׁל הַשֶּׁבֶר

וְהַמִּינוּס

הַמְאַפְשְׁרִים תְּשׁוּבוֹת אֵין־סְפֹר בְּסִימָן אַחֵר – – –

וְעַל הַסִּימְפוֹנְיָה הַבִּלְתִּי נִגְמֶרֶת לְהוֹדוֹת

רַק תְּנִי לָהּ אֲשֶׁר לָהּ.

---

עַל הַגְּבוּל

מאת

תחיה בת־אורן

בִּשְׁפִיּוּת שֶׁלֹא מִבֵּית־מִדְרָשִׁי, צָהֲלָה וְשָׂמְחָה:

"הַיּוֹם הוּא הֶרְאָה לִי נֵס, אוֹ הִיא,

בִּסְתָם יוֹם חֲסַר־שַׁחַר, נֵס!"

וְעֵינֶיהָ בִּנְקֻדַּת הָאַפְסִי.

“עִנְיָן שֶׁבֵּינִי לְבֵינִי”

סָתְמָה לְמַרְאֵה נְקֻדַּת־מַבָּטִי.

"נֵס אֵרַע לִי בְּהֶחְלֵט.

נֵס וַדַּאי,

מִי אִם לֹא הוּא אַחֲרָאִי, אוֹ הִיא?"

מִלִּים עַל סַף לֵיצָנוּת, וְצָחַקְתִּי.

מִלִּים עַל סַף הָאֵשׁ, וְיָרֵאתִי.

תְּהוֹם נִפְעֲרָה בֵּין סִפִּי לְסִפָּהּ

וּבָכִיתִי.

“יִרְעֲדוּ לְרַגְלַי עַצְמוֹתַיִךְ”, הִמְשִׁיכָה

כְּמַמְרִיאָה מִתּוֹכִי,

"הַתְּאֵנָה לֹא תַּחְנֹט פָּגֶיהָ

הָרְעָפִים יִתְרוֹמְמוֹ בְּלֹא אוֹת

– לִי הוּא הֶרְאָה נֵס! אוֹ הִיא".

---

זְקוּפָה

מאת

תחיה בת־אורן

לֹא תַּאֲמִין –

הָיִיתִי עִם הַשַּׁלְוָה.

אֶפְשָׁר לוֹמַר: בְּהִתְעַלְּסוּת לֹא מֻכֶּרֶת.

רִחוּף אֶל רִחוּף וְאֵין חוֹף וְעֵין־אִישׁ.

לְשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה הָיִיתִי עִם הַמְּאוּם

וְהוּא מִן הַזְמַן הָעוֹמֵד;

תָּאֵר לְעַצְמְךָ מִשְׁגָּל נָסוֹב עַל עַצְמוֹ

לִהְיוֹת רוּחַ בְּרוּחוֹ –

וְרָאִיתִי פִּשְׁרוֹ שֶׁל דַּע־אֶת־עַצְמְךָ

עַל מַשְׁקוֹף הַמִּקְדָּשׁ הַיְּוָנִי.

וְאֵיךְ כָּל הַשָּׁנִים פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַיִם בְּנִסְיוֹנוֹת הַמְרָאָה

וְאֵיךְ הִתְקַפְּלוּ עַכְשָׁו אֶל הַפְּתָחִים

מִצְטַנְּפוֹת מוּל מִקְדָּשׁ הַמְּעַט.

רְאֵה כַּמָּה זְקוּפָה הָעוֹלָה מִן הַיְדִיעָה

כְּמִבֵּית הַפְּנִינָה;

כָּל גַּלֵּי הָרִיב נִשְׁבָּרִים אֵלֶיהָ, וְרָפָא לָהֶם –

עַכְשָׁו תַּגִּיעַ אֵלֶיךָ

כְּאֶל חוֹף.

---

בְּחַדְרֵי חֲדָרִים

מאת

תחיה בת־אורן

וּלְאַחַר הַבְּדִידוּת

שֶׁאֵין לָהּ אָח־וָרֵעַ לְאֵימָה

– הָרֵיקוּת.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲקַלָּה.

עַד חַדְרֵי־חֲדָרִים מִתְבָּרֶגֶת,

חַדָּה וְקָרַת־רוּחַ

מְכַבָּה כּוֹכָבַי הָאַחֲרוֹנִים

כְּגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ.

כָּל הַחֲדָרִים הַקִּדְמִיִּים פִּנְּתָה

וְכָל הַמַּרְחִיב אֶת הַדַּעַת מִן הַכֵּלִים הַנָּאִים

וְכָל עֹגֶן שֶׁל עִנְיָן מִן הַמַּשְׁלֶה

שִׁגְּרָה לֶחָלָל כְּלַוְיָנִים שֶׁאֵין מְצַפִּים לְשׁוּבָם.

כִּלְאַחַר תַּשְׁלִיךְ

רֵיקָה מִנִּכְסֵי־חֵטְא,

לֹא נוֹתַר אֶלָּא תֵּבָה לַעֲבֹר לְפָנֶיהָ

וְהִיא עַצְמָהּ צֵל־עוֹבֵר, מִתְחַמֵּק מִתְּפִלּוֹת

שֶׁחַיָּב אָדָם לַהַפְנוֹת לְעַצְמוֹ

בְּרֵיקוּתוֹ –

וְאָז יָדַעְתִּי יִרְאָה אַחֲרוֹנָה.

וְאָז יָדַעְתִּי אֹמֶץ נִפְלָא.

---

צֶבַע מַשְׁלִים

מאת

תחיה בת־אורן

בְּחֶלְקַת גַּנּוֹ בַּאֲפֵקָה

בְּמֶרְחַק שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבֵּיתִי הָיִיתִי

עָלֶה בֵּין עֲלֵי הַפִילַדֶנְדְּרוּם,

שׁרֶשׁ עִם שָׁרְשֵׁי הַבְּרוֹשׁ הַנַּנָּסִי –

גֶּזַע אֶחָד חֲסַר־מֹחַ.

כָּאן בְּמַעֲרֵה הָעַלְוָה

רִצְּדָה שְׁעַת עַרְבַּיִם בִּפְתוֹתֵי־אוֹר מְסֻנָּנִים

וּמִישֶׁהוּ כִּסָּה אֶת כְּתֵפַי בְּסָרִיג שֶׁל שָׁרָשִׁים.

אוּלַי אֱלֹהִים.

בְּתֵבַת־נֹחַ נִינוֹחָה זוֹ

כָּל זָן נִבְחַר מִן הַצּוֹמֵחַ, זוֹרֵעַ זֶרַע

פּוֹרֶה וּמַפְרֶה כְּנוֹשֵׂא עֵינָיו לִגְדוֹלוֹת

וְכָל אֵזוֹב – אָרֶז.

וְהָיְתָה עָלַי יַד הַיָּרֹק לְהַטְמִיעַ וּלְהִטָּמַע –

הַיָּרֹק הֶעָשִׁיר בְּמַמְלְכוֹת הָאֲדָמָה

הַמּוֹלִיךְ הַטּוֹב בֵּין הָאוֹר הַנּוֹרָא לְבֵין

הַכָּחֹל הַמַּקְפִּיא – לְקַיֵּם “וְחָיִיתָ בּוֹ” –

הָיָה כַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ.

יָרֹק שֶׁלֹא דַּי לוֹ

– הַיָּרֹק כְּמַשְׁלִים –

בַּגָּן בַּאֲפֵקָה

הוֹרִיקוּ בּוֹ יוֹתֵר מִתָּמִיד עֵינַי שֶׁעַל הַגְּבוּל,

כְּמַשְׁלִימוֹת.

---

מַעֲשֵׂה־אוֹהֵב

מאת

תחיה בת־אורן

בְּיָמִים אֵלֶּה שׁוּב אֵינֶנִּי מַכָּה עַל חֵטְא

וְהַיָּד שֶׁעָשְׂתָה זֹאת כְּבָר חֲבוּשָׁה,

מַכּוֹתֶיהָ אֵינָן מַשְׁאִירוֹת סִימָנִים.

כְּבָר אֵינֶנִּי שׁוֹמַעַת שְׁאָגוֹת שֶׁל הַנְּמֵרָה

הַמְבַקֶּשֶׁת נָקָם מִכָּל קִיר

וְדַם־עַצְמָהּ מַקִּיזָה שָׁם;

קוֹל אֱנוֹשִׁי בָּא בְּמֵיתָרֶיהָ

כְּמוֹ הֱנִיסָהּ אֶל יַעֲרוֹתֶיהָ

וּמַעֲמִיק הַהֵד:

"מַעֲשֵׂה־אוֹהֵב הָיָה שִׁבְרוֹנֵךְ כִּי מִמֶּנּוּ

נִבְנָה לָךְ הַכְּלִי, רְאִי, גְּעִי,

וּבוֹ שֶׁמֶן־אַהֲבָה בְּתוּלִי"

וְהַהֵד רַךְ וְלוֹכֵד

וּמַפְשִׁיטֵנִי מִקַּשִׁיוּת הָעֹרֶף

וְאוֹסֵף הַשְּׁבָרִים מִן הָרֶמֶץ כְּמַחֲרֹזֶת יְקָרָה,

שְׁלֵמָה כְּהִשְׁתַּבְּרוּת הַבְּדֹלַח הַנָּקִי –

וְנוֹתְנֶנִי בְּחֵיקִי.

---

דֶּרֶךְ־יְשָׁרִים

מאת

תחיה בת־אורן

שָׁנִים רַבּוֹת לִחֲכָה הָאֵשׁ בְּכֶתֶר הַזְּרָדִים

וְלֹא חַשְׁתִּי

עַד שֶׁיָּרְדָה אֶל אַבְנֵי הֶחָזֶה וְאָחֲזָה

בַּמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת,

וְהַהַתָּכָה – מַחֲזֶה לִמְשׁוֹרְרִים.

וְרַק הַזָּהָב עוֹמֵד בַּחֹם הַזֶּה וּמִמֶּנּוּ

הַצְּלִילוּת

נָהָר חַי, זוֹרֵם, דּוֹלֵק,

– לְכִי עֲשִׂי מִמֶּנּוּ בַּיִת!

וּכְבָר חָדְלוּ קוֹלוֹת הַמְּרִיבָה מִן הָאוּדִים,

מִן הַצְּרוּפִים, עַתָּה מִן הַצּוֹרְפִים –

רַק קוֹל אֶחָד מִן הָאֵשׁ

גָּלוּם בַּגַּחֶלֶת, עַתָּה בַּנָּהָר,

וְלַּקוֹל הַזֶּה יֵלֵךְ הַגּוֹלֶה וְיָשׁוּב כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא

כִּי כָּאן בֵּיתוֹ, זְרִימָתוֹ,

בִּנְהַר הַשִּׁיר.

גֵּר וְתוֹשָׁב.

---

בַּסְּתָו הַזֶּה

מאת

תחיה בת־אורן

בַּסְּתָו הַכְרוֹנוֹלוֹגִי הַזֶּה

הָאָבִיב מִסְתַּכֵּן בִּי כְּהוֹפָעַת־אוֹרֵחַ

בְּאַלְפֵי לַהֲטוּטֵי אֲוִיר

וַאֲפוּנָה רֵיחָנִית, מְרֻסֶּנֶת בְּדֶרֶךְ־כְּלָל,

מִשְׁתַּלַּחַת בִּגְדֵרוֹתַי

בְּמַחֲלָצוֹת וּבְבֹשֶׁם־יַצְאָנִית.

אֵינֶנִּי מַשִּׁירָה עָלִים בְּשַׁלֶּכֶת זוֹ.

גַּם בְּאָבִיב מְדֻמֶּה הַפְּקָעוֹת נִבְקָעוֹת;

חֹרֶף קַר וּמְכֻפְתָּר בּוֹא־יָבוֹא בְּעִתּוֹ

אַךְ שׁוּב אֵינוֹ מַרְתִּיעַ, אוּלַי אַף

יוֹפִיעַ בּוֹ אִישׁ שִׂיחַ מְאַחֵר.

נוֹלְדָה נֶכְדָה

נוֹלָד נֶכֶד

הַחַי מְשַׂגְשֵׂג מִתַּחַת לְאַפִּי.

חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר עָקַרְתִּי מִכָּאן

– לֹא מְעַט עֵקֶב חֹרֶף מִצְטַבֵּר –

אַךְ, לַחַן־עוֹרֵג שֶׁל מַלְחִין אֻמְלָל

וְנִיחוֹחַ חִתּוּלִים שֶׁל עוֹלָל

כֻּלָם מוֹשְׁכִים בַּחֲזָרָה.

---

יְדִיעָה אֲמִתִּית

מאת

תחיה בת־אורן

הַלְוַאי וְיִהְיֶה זֶה הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן

כִּי מַהִי חֶדְוַת־הַשִּׁיר בְּאָנוֹכִיּוּתָהּ

מוּל הַחֶדְוָה־לִשְׁמָהּ

שֶׁדָּבָר אֵין לָהּ עִם הָעֲלִיָּה

וְהַנְּפִילָה

שֶׁל כָּל לְוָיַת הַמִּלִּים הַזֹּאת.

עַכְשָׁו, מִשֶּׁהֻצְּבוּ כָּל הַמַּצֵּבוֹת

וְכִסַּחְתִּי סְבִיבָן אֶת כָּל שְׁבִילֵי־הַפֶּרֶא

אוּלַי תַּעֲבֹר מֵעַצְמָהּ עַל הַקְּבָרִים

מְחוֹלֶלֶת כְּדַרְכָּהּ בְּרַגְלַיִם מְשֻׁלָּחוֹת

וְתִשְׁבֹּר אֶת הָאֶבֶן בַּעֲקֵבֶיהָ – –

אָז תִּתְלֹשׁ אֶת הַלֵּב הַמִּתְכַּרְסֵם

וְתַחֲבֹשׁ אוֹתוֹ בְּשׁוּרוֹת צְחוֹרוֹת

מִן הַמִּלִּים הַגְּנוּזוֹת,

וַאֲנִי אֵדַע אוֹתָן יְדִיעָה אֲמִתִּית

וְאֶשְׁתַּחֵל דַּרְכָּן כַּחוּט הָעוֹבֵר בַּפְּנִינִים הַנְּקִיּוֹת

וְסוֹגֵר עַל הָעֹרֶף;

ואֶחֱבֺק צַוָּארִי

וְאֶחֱבֹק עוֹלָם

וְאָשִׁיר –

וַאֲנִי לֹא אֶכְתֹּב שִׁירִים.

---

סוֹף דָּבָר

מאת

תחיה בת־אורן

מִלִּים שֶׁנִּפְלָטוֹת מִן הַשְּׁתִיקָה בְּהִתְרוֹפֵף הַהֶסְגֵּר

אוֹ נִמְלָטוֹת בְּעַד הַכְּסוּת, שֶׁנֶּחְלְשׁוּ סִיבֶיהָ

מִן הַמַּשָּׂא;

מִלִּים שֶׁנִּתְעַוְּתוּ מִן הַכְּלִיאָה כְּצִפָּרְנֵי־רֶגֶל

שֶׁצָמְחוּ אֶל בְּשָׂרָן -

אֵלֶה מְחַפְּשׂוֹת בִּצְלִיעָתָן הַכְּבֵדָה

אֶת חוּט הַצְעָקָה שֶׁנֶּעְתְּקָה בְּעִתָּהּ.

עַתָּה לוֹמְדוֹת לְהִתְיַשֵּׁר בְּנַעֲלַיִם חָפְשִׁיּוֹת,

וּלְהַלֵּךְ בִּלְשׁוֹנוֹת־הַמְעַטָה

וּבִמְלֶאכֶת־הַסְוָאָה מִתְאַמְּנוֹת –

וְאֵין מַר מִטַּעַם הַמְּתִיקוּת

שֶׁל הַנְּקֻדָּה,

שֶׁשָּׂמָה סוֹף לַדָּבָר.

---

[שירים שנוצרו]

מאת

תחיה בת־אורן

שִׁירִים שֶׁנּוֹצְרוּ מִן הַצֺּרֶךְ לְהָבִין

לא יְדְעוּ שֶׁיָּגִיחַ מֵהֶם הַשֵּׁד…

גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ הוּא הַצֹּרֶךְ לְהָבִין,

לַעֲשׂוֹת סֵדֶר

לְהַכְנִיס לַמָּקוֹם.

גָּדוֹל מִן הַחֲשָׁשׁ לְאֵיזֶה שֵׁד.

מִי יֵדַע מַה צוֹפֵן הַשִּׁיר

לְאָן יוֹלִיךְ אֶת הָאָשָׁם

וְאֵיךְ יִמָּצֵא הַנֹּחַם.

וְהִנֵּה הוּסְרוּ צִפָּרְנָיו

סֻפְּרוּ מַחְלְפוֹתָיו –

חֲשׂוּפִים חֻלְשׁוֹתָיו.

בְּסַךְ הַכֹּל זֶה הַחֹפֶשׁ

שֶׁזָעַק.

אָסוּר הָיָה לִקְטֺף אוֹתוֹ.