כָּל הַיִּתְרָה נִפְרְשָׂה מוּלִי בְּמַעָרֻמֶּיהָ

וּבְגֹבַהּ אָדָם

וְיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת עַיִן בְּעַיִן אֶת רְפִיסוּת רַגְלֶיהָ;

לְפָנִים הִלְּכָה בָּהֶן גְּבוֹהָה

עַמּוּדִים שְׁלֵמִים כִּסְּתָה בְּסֻלָּמוֹת עוֹלִים וְיוֹרְדִים

נוֹשְׂאֵי נְכָסִים –

עַכְשָׁו כְּמוֹ לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ.

כִּי לֹא לְעוֹלָם חַסְדָּם.

לֹא צֹאן וְלֹא בַּרְזֶל

גַּם לֹא מְקֻשְּׁרֵי־הַדָּם

אֲפִלּוּ הִטְבַּעַתְּ בָּהֶם חוֹתָם;

קַל וָחֹמֶר לֹא אַתָּה בְּשָׁכְבָךְ וּבְקוּמְךְ.

גַּם לֹא זוֹ שֶׁבִּי, בִּתְפוּשָׂה מְלֵאָה,

שֶׁיוֹצֵאת וּבָאָה וְחוֹתֶמֶת בִּשְׁמִי

הוֹפֶכֶת וְאֵינָהּ מְסַדֶּרֶת

אוֹרֶזֶת וּפוֹתַחַת

עַד שֶׁיִּמְלְאָנִי לִבִּי לוֹמַר לְכִי

– אַתְּ וְכָל כּוֹבָעַיִךְ.

וּכְבָר הִלְבַּנְתִּי אֶת חוֹבוֹתֶיהָ.

אֵין גַּם מַאֲזָן.

אֵין שׁוּם קֶרֶן קַיָּמֶת.

הַלֹא־כְלוּם נָקִי לְמִשְׁעִי -

וּפֵרוּרֵי־הַפַּחַד, בַּפִּנּוֹת.

וְאָז, מוּל רְאִי סַבְלָנִי־לְהַכְעִיס

כַּאֲשֶׁר תָּלַשְׁתִּי מֵעָלַי אֶת אַחֲרוֹן עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת

הִטִּיף לִי חוֹבֵב־טֶבַע, נֶעְדַּר־מְנוּחָה,

כִּמְבַקֵּשׁ עַל נֶפֶשׁ כָּל פֶּרַח:

מַהִי אוֹתָהּ הֲבָנָה שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת?

שֶׁכָּל בִּנְיָנֵךְ הָאוּרְבָּנִי

עַל כִּכָּר אֲדֻמָּה אוֹ בְּעִיר מִקְלָט

כָּל כֻּלּוֹ רַק עֻבְדָּה מִרְבָבָה –

נֺאמַר, כַּלָּנִית בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט

כְּלִילַת־דָּם כִּבְנוֹת מִינָהּ

אֲבָל הַצֶּבַע אֵינוֹ מֵעִנְיָנָהּ,

וְאֵינָהּ מְסַמֶּנֶת לְעַצְמָהּ סִימָן

פְּלוּס אוֹ מִינוּס בַּמַּרְאָה, גַּם

לא נְקֻדָּה

כִּי אֵין הִיא סוֹפִית בְּעֵינֶיהָ

כָּל מַה שֶׁהִיא רוֹצָה הוּא

שֶׁיָּנִיחוּ לָהּ

נֹאמַר, כְּפֶרַח מוּגָן.

נָתַתִּי לַזְמַן לַעֲבֹר.

לֹא עָמַדְתִּי בְּדַרְכּוֹ.

וְהוּא שָׁטַף דַּרְכִּי, אַלִּים,

גּוֹרֵף עִמּוֹ אֶת אַבְנֵי הַנָּגֶף

וּמַשְׁאִיר אֶת הַקָּשׁוֹת־לַעֲקִירָה בָּאָפִיק הָרֵיק

מְלֻטָּפוֹת וּמֻחְלָקוֹת

– לִזְכוּתוֹ יֵאָמֵר.

-

פִּתְאֹם, בְּמֵאָה אַחֶרֶת, אֲנִי מִזְדַּקֶּפֶת

וַאֲפִלּוּ מְהַלֶּכֶת

כְּמוֹ לֹא הָיוּ אֵלּוּ אַבְנֵי־מָרָה

וְלֹא הָיִיתִי מְעֹרֶבֶת בִּתְאוּנָה

עַכְשָׁו נִתָּן לְגַלְגֵּל אוֹתָן בַּיָּד

כִּקְמֵיעוֹת

אוֹ כְּאַבְנֵי־שָׂפָה שֶׁל אֵיזוֹ דֶּרֶךְ־רוֹמָאִית

שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מִמִּקְסַם הַזָּרוּת

שֶׁלֹא הָלַכְתָּ בָּהּ.

לֹא.

– לא אַתְּ.

קָרָאתִי לָזֶה בְּשֵׁם

וְלֹא יָכֹלְתִּי לַחֲסֹךְ אוֹתוֹ

מֵאָזְנֵי עוֹלָם וּמְלֹאוֹ –

הָיִיתִי פַּרְפָּר וְעוֹדוֹ גֹּלֶם.

וּבָאתִי בַּפְּרָחִים שֶׁאַבְקְנֵיהֶם בֹּסֶר.

וּבָאתִי בַּאֲחֵרִים שֶׁצוּפָם מְסֻגָּר,

וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה כְּמַדְקֵרוֹת

וּפַרְפַּר־גֺלֶם שׁוֹבֵר בּוֹ כְּנָפָיו –

וְלֹא הָיָה לוֹ אֶת מִי לְהַפְרוֹת,

אָבָק מִי לְפַזֵר.

פְּרָחִים מְלֹא הַגָּן וְהַמִּרְפֶּסֶת

– וְאַדְמָתָם, דּוֹמֶה, דְּשֵׁנָה –

חֲצֵרוֹת חֲצֵרוֹת בְּצִבְעֵי יְסוֹד בּוֹלְעֵי־אוֹר

וְהָיִיתִי לָהֶם פַּרְפָּר נֶחְמָד

יוֹשֶׁבֶת אֶצְלָם עַל כַּף הַיָּד

מַצְמִיחָה כְּנָפַיִם אֱנוֹשִׁיּוֹת.

חַיֶּּבֶת אֲנִי לְהַכִּיר טוֹבָה לַמִּשְׁנִים־לַמֶּלֶךְ

נְטוּלֵי־הַתֹּאַר

וַאֲפִלּוּ לָעוֹזְרִים וְלָעֲזָרִים נְטוּלֵי הַדָּם

הַמְּנִיסִים אֶת צִנַּת־בֵּין־הַסְדִינִים

כִּמְעַט לְאוֹתוֹ מָרוֹם

רַק תְּנִי לַגּוּף אֲשֶׁר לַגּוּף.

וּבְעֵת מַחְסוֹר לְבָרֵךְ עַל מְמַלְאֵי־הַמָּקוֹם

כְּגוֹן הַבָּשָׂר הַצִּמְחוֹנִי,

וְעַל הַטַּעַם שֶׁנִּתָּן לִמְצֹא בּוֹ;

וּבְאֵין הַשָּׁלֵם, חַיָּבֶת אֲנִי לְבָרֵךְ עַל

חָכְמַת־הַחֶשְׁבּוֹן

שֶׁמַּכִּיר בַּקִּיּוּם הַמַּדָּעִי שֶׁל הַשֶּׁבֶר

וְהַמִּינוּס

הַמְאַפְשְׁרִים תְּשׁוּבוֹת אֵין־סְפֹר בְּסִימָן אַחֵר – – –

וְעַל הַסִּימְפוֹנְיָה הַבִּלְתִּי נִגְמֶרֶת לְהוֹדוֹת

רַק תְּנִי לָהּ אֲשֶׁר לָהּ.

בִּשְׁפִיּוּת שֶׁלֹא מִבֵּית־מִדְרָשִׁי, צָהֲלָה וְשָׂמְחָה:

"הַיּוֹם הוּא הֶרְאָה לִי נֵס, אוֹ הִיא,

בִּסְתָם יוֹם חֲסַר־שַׁחַר, נֵס!"

וְעֵינֶיהָ בִּנְקֻדַּת הָאַפְסִי.

“עִנְיָן שֶׁבֵּינִי לְבֵינִי”

סָתְמָה לְמַרְאֵה נְקֻדַּת־מַבָּטִי.

"נֵס אֵרַע לִי בְּהֶחְלֵט.

נֵס וַדַּאי,

מִי אִם לֹא הוּא אַחֲרָאִי, אוֹ הִיא?"

מִלִּים עַל סַף לֵיצָנוּת, וְצָחַקְתִּי.

מִלִּים עַל סַף הָאֵשׁ, וְיָרֵאתִי.

תְּהוֹם נִפְעֲרָה בֵּין סִפִּי לְסִפָּהּ

וּבָכִיתִי.

“יִרְעֲדוּ לְרַגְלַי עַצְמוֹתַיִךְ”, הִמְשִׁיכָה

כְּמַמְרִיאָה מִתּוֹכִי,

"הַתְּאֵנָה לֹא תַּחְנֹט פָּגֶיהָ

הָרְעָפִים יִתְרוֹמְמוֹ בְּלֹא אוֹת

– לִי הוּא הֶרְאָה נֵס! אוֹ הִיא".

לֹא תַּאֲמִין –

הָיִיתִי עִם הַשַּׁלְוָה.

אֶפְשָׁר לוֹמַר: בְּהִתְעַלְּסוּת לֹא מֻכֶּרֶת.

רִחוּף אֶל רִחוּף וְאֵין חוֹף וְעֵין־אִישׁ.

לְשַׁבְרִיר שֶׁל שְׁנִיָּה הָיִיתִי עִם הַמְּאוּם

וְהוּא מִן הַזְמַן הָעוֹמֵד;

תָּאֵר לְעַצְמְךָ מִשְׁגָּל נָסוֹב עַל עַצְמוֹ

לִהְיוֹת רוּחַ בְּרוּחוֹ –

וְרָאִיתִי פִּשְׁרוֹ שֶׁל דַּע־אֶת־עַצְמְךָ

עַל מַשְׁקוֹף הַמִּקְדָּשׁ הַיְּוָנִי.

וְאֵיךְ כָּל הַשָּׁנִים פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַיִם בְּנִסְיוֹנוֹת הַמְרָאָה

וְאֵיךְ הִתְקַפְּלוּ עַכְשָׁו אֶל הַפְּתָחִים

מִצְטַנְּפוֹת מוּל מִקְדָּשׁ הַמְּעַט.

רְאֵה כַּמָּה זְקוּפָה הָעוֹלָה מִן הַיְדִיעָה

כְּמִבֵּית הַפְּנִינָה;

כָּל גַּלֵּי הָרִיב נִשְׁבָּרִים אֵלֶיהָ, וְרָפָא לָהֶם –

עַכְשָׁו תַּגִּיעַ אֵלֶיךָ

כְּאֶל חוֹף.

וּלְאַחַר הַבְּדִידוּת

שֶׁאֵין לָהּ אָח־וָרֵעַ לְאֵימָה

– הָרֵיקוּת.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲקַלָּה.

עַד חַדְרֵי־חֲדָרִים מִתְבָּרֶגֶת,

חַדָּה וְקָרַת־רוּחַ

מְכַבָּה כּוֹכָבַי הָאַחֲרוֹנִים

כְּגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ.

כָּל הַחֲדָרִים הַקִּדְמִיִּים פִּנְּתָה

וְכָל הַמַּרְחִיב אֶת הַדַּעַת מִן הַכֵּלִים הַנָּאִים

וְכָל עֹגֶן שֶׁל עִנְיָן מִן הַמַּשְׁלֶה

שִׁגְּרָה לֶחָלָל כְּלַוְיָנִים שֶׁאֵין מְצַפִּים לְשׁוּבָם.

כִּלְאַחַר תַּשְׁלִיךְ

רֵיקָה מִנִּכְסֵי־חֵטְא,

לֹא נוֹתַר אֶלָּא תֵּבָה לַעֲבֹר לְפָנֶיהָ

וְהִיא עַצְמָהּ צֵל־עוֹבֵר, מִתְחַמֵּק מִתְּפִלּוֹת

שֶׁחַיָּב אָדָם לַהַפְנוֹת לְעַצְמוֹ

בְּרֵיקוּתוֹ –

וְאָז יָדַעְתִּי יִרְאָה אַחֲרוֹנָה.

וְאָז יָדַעְתִּי אֹמֶץ נִפְלָא.

בְּחֶלְקַת גַּנּוֹ בַּאֲפֵקָה

בְּמֶרְחַק שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבֵּיתִי הָיִיתִי

עָלֶה בֵּין עֲלֵי הַפִילַדֶנְדְּרוּם,

שׁרֶשׁ עִם שָׁרְשֵׁי הַבְּרוֹשׁ הַנַּנָּסִי –

גֶּזַע אֶחָד חֲסַר־מֹחַ.

כָּאן בְּמַעֲרֵה הָעַלְוָה

רִצְּדָה שְׁעַת עַרְבַּיִם בִּפְתוֹתֵי־אוֹר מְסֻנָּנִים

וּמִישֶׁהוּ כִּסָּה אֶת כְּתֵפַי בְּסָרִיג שֶׁל שָׁרָשִׁים.

אוּלַי אֱלֹהִים.

בְּתֵבַת־נֹחַ נִינוֹחָה זוֹ

כָּל זָן נִבְחַר מִן הַצּוֹמֵחַ, זוֹרֵעַ זֶרַע

פּוֹרֶה וּמַפְרֶה כְּנוֹשֵׂא עֵינָיו לִגְדוֹלוֹת

וְכָל אֵזוֹב – אָרֶז.

וְהָיְתָה עָלַי יַד הַיָּרֹק לְהַטְמִיעַ וּלְהִטָּמַע –

הַיָּרֹק הֶעָשִׁיר בְּמַמְלְכוֹת הָאֲדָמָה

הַמּוֹלִיךְ הַטּוֹב בֵּין הָאוֹר הַנּוֹרָא לְבֵין

הַכָּחֹל הַמַּקְפִּיא – לְקַיֵּם “וְחָיִיתָ בּוֹ” –

הָיָה כַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ.

יָרֹק שֶׁלֹא דַּי לוֹ

– הַיָּרֹק כְּמַשְׁלִים –

בַּגָּן בַּאֲפֵקָה

הוֹרִיקוּ בּוֹ יוֹתֵר מִתָּמִיד עֵינַי שֶׁעַל הַגְּבוּל,

כְּמַשְׁלִימוֹת.

בְּיָמִים אֵלֶּה שׁוּב אֵינֶנִּי מַכָּה עַל חֵטְא

וְהַיָּד שֶׁעָשְׂתָה זֹאת כְּבָר חֲבוּשָׁה,

מַכּוֹתֶיהָ אֵינָן מַשְׁאִירוֹת סִימָנִים.

כְּבָר אֵינֶנִּי שׁוֹמַעַת שְׁאָגוֹת שֶׁל הַנְּמֵרָה

הַמְבַקֶּשֶׁת נָקָם מִכָּל קִיר

וְדַם־עַצְמָהּ מַקִּיזָה שָׁם;

קוֹל אֱנוֹשִׁי בָּא בְּמֵיתָרֶיהָ

כְּמוֹ הֱנִיסָהּ אֶל יַעֲרוֹתֶיהָ

וּמַעֲמִיק הַהֵד:

"מַעֲשֵׂה־אוֹהֵב הָיָה שִׁבְרוֹנֵךְ כִּי מִמֶּנּוּ

נִבְנָה לָךְ הַכְּלִי, רְאִי, גְּעִי,

וּבוֹ שֶׁמֶן־אַהֲבָה בְּתוּלִי"

וְהַהֵד רַךְ וְלוֹכֵד

וּמַפְשִׁיטֵנִי מִקַּשִׁיוּת הָעֹרֶף

וְאוֹסֵף הַשְּׁבָרִים מִן הָרֶמֶץ כְּמַחֲרֹזֶת יְקָרָה,

שְׁלֵמָה כְּהִשְׁתַּבְּרוּת הַבְּדֹלַח הַנָּקִי –

וְנוֹתְנֶנִי בְּחֵיקִי.

שָׁנִים רַבּוֹת לִחֲכָה הָאֵשׁ בְּכֶתֶר הַזְּרָדִים

וְלֹא חַשְׁתִּי

עַד שֶׁיָּרְדָה אֶל אַבְנֵי הֶחָזֶה וְאָחֲזָה

בַּמַּתָּכוֹת הַיְקָרוֹת,

וְהַהַתָּכָה – מַחֲזֶה לִמְשׁוֹרְרִים.

וְרַק הַזָּהָב עוֹמֵד בַּחֹם הַזֶּה וּמִמֶּנּוּ

הַצְּלִילוּת

נָהָר חַי, זוֹרֵם, דּוֹלֵק,

– לְכִי עֲשִׂי מִמֶּנּוּ בַּיִת!

וּכְבָר חָדְלוּ קוֹלוֹת הַמְּרִיבָה מִן הָאוּדִים,

מִן הַצְּרוּפִים, עַתָּה מִן הַצּוֹרְפִים –

רַק קוֹל אֶחָד מִן הָאֵשׁ

גָּלוּם בַּגַּחֶלֶת, עַתָּה בַּנָּהָר,

וְלַּקוֹל הַזֶּה יֵלֵךְ הַגּוֹלֶה וְיָשׁוּב כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּא

כִּי כָּאן בֵּיתוֹ, זְרִימָתוֹ,

בִּנְהַר הַשִּׁיר.

גֵּר וְתוֹשָׁב.

בַּסְּתָו הַכְרוֹנוֹלוֹגִי הַזֶּה

הָאָבִיב מִסְתַּכֵּן בִּי כְּהוֹפָעַת־אוֹרֵחַ

בְּאַלְפֵי לַהֲטוּטֵי אֲוִיר

וַאֲפוּנָה רֵיחָנִית, מְרֻסֶּנֶת בְּדֶרֶךְ־כְּלָל,

מִשְׁתַּלַּחַת בִּגְדֵרוֹתַי

בְּמַחֲלָצוֹת וּבְבֹשֶׁם־יַצְאָנִית.

אֵינֶנִּי מַשִּׁירָה עָלִים בְּשַׁלֶּכֶת זוֹ.

גַּם בְּאָבִיב מְדֻמֶּה הַפְּקָעוֹת נִבְקָעוֹת;

חֹרֶף קַר וּמְכֻפְתָּר בּוֹא־יָבוֹא בְּעִתּוֹ

אַךְ שׁוּב אֵינוֹ מַרְתִּיעַ, אוּלַי אַף

יוֹפִיעַ בּוֹ אִישׁ שִׂיחַ מְאַחֵר.

נוֹלְדָה נֶכְדָה

נוֹלָד נֶכֶד

הַחַי מְשַׂגְשֵׂג מִתַּחַת לְאַפִּי.

חָשַׁבְתִּי שֶׁכְּבָר עָקַרְתִּי מִכָּאן

– לֹא מְעַט עֵקֶב חֹרֶף מִצְטַבֵּר –

אַךְ, לַחַן־עוֹרֵג שֶׁל מַלְחִין אֻמְלָל

וְנִיחוֹחַ חִתּוּלִים שֶׁל עוֹלָל

כֻּלָם מוֹשְׁכִים בַּחֲזָרָה.

הַלְוַאי וְיִהְיֶה זֶה הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן

כִּי מַהִי חֶדְוַת־הַשִּׁיר בְּאָנוֹכִיּוּתָהּ

מוּל הַחֶדְוָה־לִשְׁמָהּ

שֶׁדָּבָר אֵין לָהּ עִם הָעֲלִיָּה

וְהַנְּפִילָה

שֶׁל כָּל לְוָיַת הַמִּלִּים הַזֹּאת.

עַכְשָׁו, מִשֶּׁהֻצְּבוּ כָּל הַמַּצֵּבוֹת

וְכִסַּחְתִּי סְבִיבָן אֶת כָּל שְׁבִילֵי־הַפֶּרֶא

אוּלַי תַּעֲבֹר מֵעַצְמָהּ עַל הַקְּבָרִים

מְחוֹלֶלֶת כְּדַרְכָּהּ בְּרַגְלַיִם מְשֻׁלָּחוֹת

וְתִשְׁבֹּר אֶת הָאֶבֶן בַּעֲקֵבֶיהָ – –

אָז תִּתְלֹשׁ אֶת הַלֵּב הַמִּתְכַּרְסֵם

וְתַחֲבֹשׁ אוֹתוֹ בְּשׁוּרוֹת צְחוֹרוֹת

מִן הַמִּלִּים הַגְּנוּזוֹת,

וַאֲנִי אֵדַע אוֹתָן יְדִיעָה אֲמִתִּית

וְאֶשְׁתַּחֵל דַּרְכָּן כַּחוּט הָעוֹבֵר בַּפְּנִינִים הַנְּקִיּוֹת

וְסוֹגֵר עַל הָעֹרֶף;

ואֶחֱבֺק צַוָּארִי

וְאֶחֱבֹק עוֹלָם

וְאָשִׁיר –

וַאֲנִי לֹא אֶכְתֹּב שִׁירִים.

מִלִּים שֶׁנִּפְלָטוֹת מִן הַשְּׁתִיקָה בְּהִתְרוֹפֵף הַהֶסְגֵּר

אוֹ נִמְלָטוֹת בְּעַד הַכְּסוּת, שֶׁנֶּחְלְשׁוּ סִיבֶיהָ

מִן הַמַּשָּׂא;

מִלִּים שֶׁנִּתְעַוְּתוּ מִן הַכְּלִיאָה כְּצִפָּרְנֵי־רֶגֶל

שֶׁצָמְחוּ אֶל בְּשָׂרָן -

אֵלֶה מְחַפְּשׂוֹת בִּצְלִיעָתָן הַכְּבֵדָה

אֶת חוּט הַצְעָקָה שֶׁנֶּעְתְּקָה בְּעִתָּהּ.

עַתָּה לוֹמְדוֹת לְהִתְיַשֵּׁר בְּנַעֲלַיִם חָפְשִׁיּוֹת,

וּלְהַלֵּךְ בִּלְשׁוֹנוֹת־הַמְעַטָה

וּבִמְלֶאכֶת־הַסְוָאָה מִתְאַמְּנוֹת –

וְאֵין מַר מִטַּעַם הַמְּתִיקוּת

שֶׁל הַנְּקֻדָּה,

שֶׁשָּׂמָה סוֹף לַדָּבָר.

שִׁירִים שֶׁנּוֹצְרוּ מִן הַצֺּרֶךְ לְהָבִין

לא יְדְעוּ שֶׁיָּגִיחַ מֵהֶם הַשֵּׁד…

גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ הוּא הַצֹּרֶךְ לְהָבִין,

לַעֲשׂוֹת סֵדֶר

לְהַכְנִיס לַמָּקוֹם.

גָּדוֹל מִן הַחֲשָׁשׁ לְאֵיזֶה שֵׁד.

מִי יֵדַע מַה צוֹפֵן הַשִּׁיר

לְאָן יוֹלִיךְ אֶת הָאָשָׁם

וְאֵיךְ יִמָּצֵא הַנֹּחַם.

וְהִנֵּה הוּסְרוּ צִפָּרְנָיו

סֻפְּרוּ מַחְלְפוֹתָיו –

חֲשׂוּפִים חֻלְשׁוֹתָיו.

בְּסַךְ הַכֹּל זֶה הַחֹפֶשׁ

שֶׁזָעַק.

אָסוּר הָיָה לִקְטֺף אוֹתוֹ.