נפתלי הרץ אימבר

שִׁירִי בַּל יִשָּׁמֵעַ –

כִּנּוֹרִי בַּשּׁוֹפָר אָמִירָה,

אָרִיעַ אֶתְקַע כַּתּוֹקֵעַ

וּתְרוּעָה לִי לְשִׁירָה.


אָרִיעַ תְּרוּעוֹת וּשְׁבָרִים,

אָרִיעַ – לֹא אָרֹנָּה,

לְכוּ נָא הַגְּבָרִים

וּשְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה!

בַּרְקָאיִ / נפתלי הרץ אימבר

הרואה אומר “ברקאי” (תמיד)


בִּנְעוּרַי, בַּעֲלוּמֵי יָמַי

עֲזַבְתִּי אֶרֶץ גָּלוּתִי;

לְצִיּוֹן הֲרִימוֹתִי פְּעָמָי,

לִירוּשָׁלָיִם, עִיר חֶמְדָּתִי!


עָבַרְתִּי נְהָרוֹת וְיַמִּים

נְתִיבָה בַּמִּדְבָּר נָתַתִּי,

שָׁמַעְתִּי לשׁוֹנוֹת עַמִּים

שָׂפוֹת לֹא יָדַעְתִּי.


בִּבְלוֹיֵי סְחָבוֹת וּפִשְׁתִּים

סָחַרְתִּי, בְּלֶכְתִּי לְמַסָּעִי,

עֲדֵי לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים

בָּאתִי, לִקְרֹא – “בַּרְקָאִי!”


רָאִיתִי הָאָרֶץ שׁוֹמֵמָה

יַחַד תְּלָמֵיהָ יִבְכָּיוּ,

וְזָרִים – אַנְשֵׁי אֵימָה –

בְּאָהֳלֵי קֵדָר יִשְׁלָיוּ.


ראִיתִי בְנֵי יְהוּדָה

מְדֻכָּאִים מְעֻנִים חֵלְכָּאִים,

וּבַת צִיוֹן גַּלְמוּדָה

תֵּשֵׁב וְתֶהְגֶּה נְכָאִים.


קָרָעתִּי סְגוֹר לְבָבִי

חוּצָה פָּרְצוּ דִמְעוֹתַי,

קוֹל נָתַתִּי כַּלָבִיא

כָּרַעַם קוֹל אַנְחוֹתַי!


עָלִיתִי לִמְרוֹם מוֹרִיָּה

הַרְגִּיעַ מִטֹּרַח מַסָּעִי,

וּמִלֵב וְנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

בְּקוֹל קָרָאתִי: “בַּרְקָאִי!”


לְבַת עַמִּי בַּגּוֹלָה

קָרָאתִי: “לֹא תִירָאִי!”

כִּי מִמִּדְבָּר עוֹלֶה

עַמּוּד אֵשׁ: “בַּרְקָאִי!”


מֵאֵפֶר הַמִּקְדָּשׁ גַּחֶלֶת

בְּרוּחַ פִּי עוֹרַרְתִּי,

וְזִיקוֹת אַהֲבָה וְתוֹחֶלֶת

בְּלֵב עַמִּי הִבְעַרְתִי.


שַׁלְהֶבֶת יָהּ בַּלְבָבוֹת

כַּמּוֹקֵד הִצַּתִּי, הִדְלַקְתִּי,

וַאֲחֻזַּת עֶשְׂרִים מוֹשָבוֹת

בִּבְרַק “בַּרְקָאִי!” הִבְרַקְתִּי.


עַתָּה, בְּנֵי עַמִּי, בִּמְגוּרֵיהֶם

נַפְשְׁכֶם לְצִיּוֹן תִּשְׁעִי!

וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל בִּמוֹשֱׁבוֹתָם

נָגַהּ אוֹר הַ"בַּרְקָאִי!"


מֵעֲמַל נְדוּדִים וַאֲנָחָה,

נַפְשִׁי, עַתָּה תִּרְגָּעִי,

כִּי מִפַּאֲתֵי מִזְרָחָה

דָּרַך כּוֹכָב “בַּרְקָאִי!”

1

לשיר בנגון הידוע


מקהלה:

תִּקְעוּ, הָרִיעוּ בַּחֹדֶשׁ

בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ,

תִּקְעוּ הָרִיעוּ בַּקֹדֶשׁ

וּבְכֹל אַרְצוֹת פְּזוּרֵינוּ.

תִּקְעוּ – וּבְאֶרֶץ אֲהוּבָה

תּוֹקְעִים יִתּנוּ אֹתוֹתָם,

לְעוֹרֵר לְבָבוֹת לִתְשׁוּבָה,

לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָם.

תִּקְעוּ קוֹל תְּרוּעוֹת וּשׁבָרִים

אוֹת מִלְחָמָה לְעַמֵּנוּ,

לְהָשִׁיב לְאַרְצָם נִפְזָרים

לְרַחֵם גּוֹלֵי אַחֵינוּ.

תִּקְעוּ וּכְמוֹ עֲטַלֵפִים

תַּבְרִיחוּ הַמַּשְׂטִינִים,

יִפְחֲדוּ בְּצִיוֹן הַחֲנֵפִים

הַמּוֹסְרִים הַמַּלְשִׁינִים.

תִּקְעוּ לָרָעִים, לַטּוֹבִים:

“סוּר מֵאלֹהִים אֲחֵרִים”,

יִתְאַחֲדוּ רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים,

כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים.

מקהלה:

תִּקְעוּ, הָרִיעוּ בַּחֹדֶשׁ

בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ,

תִּקְעוּ הָרִיעוּ בַּקֹּדֶשׁ

וּבְכֹל אַרְצוֹת פְּזוּרֵינוּ.


  1. השיר הקטן הזה נדפס ראשונה במ“ע [במכתב עת = כתב עת] ”החבצלת“ בירושלים, ואחרי כן בשירי ”עם ציון“ ע”י מר מנשה בן צבי מייראוויטץ. [=מאירוביץ הבילויי מראשון לציון]. השיר הזה ישירו על אדמת יהודה.  ↩

כָּל הָעַמִּים לִלְשׁוֹנוֹתָם

בְּאַרְצוֹתָם לְגוֹיֵיהֶם,

יִשְׁכְּנוּ בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָם

יֹאכלוּ מִפְּרִי יְדֵיהֶם

מְסִלּוֹת בַּרְזֶל גַּם אֳנִיּוֹת

יַעֲשׂוּ בְּרֹב מְזִמָּה

עָרִיהֶם יִבְנוּ לְתַלְפִּיוֹת

הוֹלְכִים אַךְ קָדִימָה!

רַק אַתָּה עַם יְהוּדָה

בֵּין הַגּוֹיִם נוֹדֵד

וּבְאַרְצְךָ הַחֲמוּדָה

יַאֲהִיל עֲרָבִי בוֹדֵד,

בִּמִזְרֵח-שֶׁמֶשׁ שָׁם אַרְצֶךָ,

אַרְצֶךָ הַנְּעִימָה.

שִׂים מְסִלּוֹת צִיּוֹן אלֶ לִבֶּךָ,

לֶכֶת גַּם קָדִימָה!

תְּשַׂדֵּד תְּפַלַּח אֶת תְּלָמֶיהָ,

תִּמְצָא מֵאָה שְׁעָרִים…

זָהָב תּוֹצִיא מֵהָרֶיהָ,

וּדְבַשׁ מִן הַתְּמָרִים.

כֶּסֶף, זָהָב, הוֹן אוֹצָרוֹת,

בָּאָרֶץ שָׁם פְּנִימָה…

עֲלֵי נְהָרוֹת שִׂים מַעְבָּרוֹת

לֶכֶת אַךְ קָדִימָה!

שָׁם בָּאָרֶץ אֲבוֹתֶיךָ

רָשְׁמוּ בַּמִּכְתָּבִים,

קוֹרוֹת יְמֵי עִתּוֹתֶיךָ

חָזוּ בַּכֹּכָבִים –

כְּמוֹהֶם לִחְיוֹת בְּחַיֵּי דְרוֹר

מוּל כּוֹכָבִים רֹאשׁ הָרִימָה,

וּבְאורָם גַּם תּרְאֶה אוֹר

לֶכֶת רַק קָדִימָה!!…

(לְאַחֵינוּ בְּרוּסְיָה)


מָתְנֵיכֶם יִהְיוּ חֲגוּרִים

מַקֶּלְכֶם קְחוּ בִידֵיכֶם,

עֲלֵי שִׁכְמְכֶם צְרוּרִים

אוֹצְרוֹת הוֹן בָּתֵּיכֶם.

לְיָהּ עֵינֵינוּ צוֹפִיּוֹת,

לוֹ תּוּשִׁיָּה וּמְזִמָּה,

הוּא יוֹלִיךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת

לְאֶרֶץ כְּנַעַן קָדִימָה.


שָׁם בְּעֵמֶק הָאֲרָזִים,

בֵּין צִלְלֵי הַתְּמָרִים,

נִשְׁמַע סוֹדוֹת וְרָזִים

תָּשֵׁרְנָה שָׁם צִפֳּרִים.

תָּשֵׁרְנָה מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת

זִמְרַת צִיּוֹן הַנְּעִימָה.

הָלְאָה, אַחַי, קוֹמְמִיּוּת

לִפְלֶשֶׁת קָדִימָה.


שָׁם נְשַׂדֵּד אַדְמָתֵנוּ,

נְמוֹגֵג אֶת הָרְגָבִים;

בָּר נְמַלֵּא אֲסָמֵינוּ,

תִּירוֹשׁ יַיִן בַּיְקָבִים.

בִּשְׂפָתֵנוּ קוֹל תְּרוּעוֹת,

נַפְשֵׁנוּ תָּגִיל פְּנִימָה,

הָלְאָה, אַחַי, קוֹמְמִיּוּת

לִירוּשָׁלַיִם קָדִימָה.


על פִּסְגַּת הַמּוֹרִיָּה

נִפְרֹשׂ אֶת דִּגְלֵנוּ;

אֱלֹהִים נַפְשֵׁנוּ חִיָּה

הוּא יֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.

עַל מִגְדְּלֵי תַלְפִּיוֹת

נֵס־יָהּ נָרִימָה,

הָלְאָה, אַחַי, קוֹמְמִיּוּת

לְצִיוֹן קָדִימָה.

גִבּוֹרֵי כֹחַ, נִפְלָאוֹת

יַעֲשׂוּ בִּשְׂדֵי קֶטֶל שָׁמָּה,

וְעִמָּם אֵל צְבָאוֹת

מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.


אִם אֵין אֲנִי לִי

לָתוּר אַחֲרֵי מִחְיָתִי,

מִי יִתֵּן אֹכֶל לְפִי

אוֹ לְעוֹרִי שִׂמְלָתִי?

אִם לֹא יִזְרַע הַזּוֹרֵעַ

לֹא יִקְצוֹר הַקָּמָה,

אִם לֹא יִקְלַע הַקּוֹלֵעַ

לֹא יָקוּם בַּמִּלְחָמָה.

גבורי כח וכו'

הַדַּיָּג יִפְרוֹשׂ רֶשֶׁת

יַשְׁלִיךְ חַכָּה בַּיָּם,

הַצַּיָּד יִדְרוֹךְ קֶשֶׁת

יֶאֱרֹב בַּמֵּסְתָּרִים שָׁם.

אִם תִּבְנֶה בַּיִת

אֲבָנִים הֵן תַּסִּיעַ,

תִּטַּע כֶּרֶם זַיִת

תַּעֲדֹר תַּחֲרוֹשׁ בְּרָב-יְגִיעַ.

אִם תַּעֲמוֹל בְּיָדַיִם

תֶּאֱצוֹר הוֹן וּמַדְהֵבָה.

וְכִי תֵשֵב בַּעֲצַלְתַּיִם

נַפְשְׁךָ אָז רְעֵבָה.


אִם תֹּאבֶה לָרֶשֶׁת

אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ,

חֲגוֹר חֶרֶב וְקֶשֶׁת

וְצֵא בְּעִקְבוֹת אֲבוֹתֶיךָ…

בִּבְכִי וְתַחְנוּנֵי דִמְעָה

צִיוֹן לֹא תִקָּנֶה,

בַּחֶרֶב וָקֶשֶׁת – שִׁמְעָה!

יְרוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה…


גִבּוֹרֵי כֹחַ נִפְלָאוֹת

יַעֲשׂוּ בִשְׂדֵי קֶטֶל שָׁמָּה

וְעִמָּם אֵל צְבָאוֹת

מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.

רוּצָה, הִמָּלֵט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה,

עַמִּי, הַבֵּט, דַּרְכְּךָ נִסְתָּרָה.

אַלְפַּיִם שָׁנָה תִּדֹּד, חֵלֵכָה,

עֵת קֵץ הִגִּיעַ, הִמָּלֵט הָהָרָה!


הִנֵּה הֶהָרִים סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם,

עִיר עֹז לָנוּ יְרוּשָׁלַיִם הַיְקָרָה;

שָׁם תַּרְגִיעַ אַתָּה רְפֵה־יָדַיִם,

רַק אַל תַּעֲמֹד, הִמָּלֵט הָהָרָה!


שָׁוְא תֹּאמַר: אֶהְיֶה כְָּעַמִּים,

כְּמוֹהֶם, וְעִמָּהֶם, דַרְכָּם אֶבְחָרָה.

לא אוֹתְךָ – חֵילְךְ שָׁאֲפוּ צַמִּים…

חֵילְךְ בָּזְזוּ, הִמָּלֵט הָהָרָה!


קִוִּיתָ, צִפִּיתָ, שָׁנִים אַלְפַּיִם,

תּוֹחַלְתְּךָ – לֹא נִכְזָבָה, עֻכָּרָה;

שָׁם מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל – יְרוּשָׁלַיִם

בְּרַח לְךָ שָׁמָּה, נָא, הִמָּלֵט הָהָרָה!


אַדְמַת אֵרֹפָּה גַּחֶלֶת הִנֶּהָ,

מֵאֵשׁ שִׂנְאָה בּוֹעֶרֶת נִחָרָה;

גָּפְרִית וְאֵשׁ יַמְטִירוּ שָׁמֶיהָ,

מַהֵר, אֵיפֹא, הִמָּלֵט הָהָרָה!


פֶּן יָבוֹא יוֹם… אָן תֵּלֵכָה,

עֵת סְבִיבְךָ תִּתְחוֹלֵל הַסְּעָרָה?…

מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בְּרַח חֵלֵכָה,

בְּרַח, עַמִּי, הִמָּלֵט הָהָרָה!


בַּגּוֹלָה, בַּנֵּכָר, כַּהֲמוֹן מֵי יַמִּים,

דֶּמַע דְמָעוֹת עֵינְךְ נִגָּרָה,

מְנוּחָתְךָ יַדְרִיכוּךָ עַמִּים…

אַל תִּתְמַהְמֵהַּ לְהִמָּלֵט הָהָרָה!


בִּירוּשָׁלַיִם תִּמְצָא מַרְגוֹעַ לְנַפְשֶׁךָ,

שָׁם אוֹר עוֹלָם יוֹפִיעַ נְהָרָה;

הָרִים לָהּ סָבִיב וֶאֱלֹהַּ שׁוֹמְרֶךָ;

שְׁמַע, עַמִּי, הִמָּלֵט הָהָרָה!


(“הצבי”, תרמ"ו, גל. 42)

הָעִיזוּ צִיּוֹנִים מֵאַרְבַּע הַקְּצָווֹת

וּבְהַר מוֹרִיָּה הָרִימוּ נִסֵּיכֶם;

הָשִׁיבוּ לֵב בָּנִים אֶל אָבוֹת,

אִסְפוּ שֵׂיוֹת נִדָּחוֹת נֶעֶזָבוֹת,

וּבְנוּ לָהֶן עָרִים נֶחֶרָבוֹת,

וַאֲנִי, ד', אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם.


אֵלֶּה הַשֵּׂיוֹת, אֵלֶּה הַיְתוֹמִים

מָנוֹחַ, מַרְגֵּעָה תְּנוּ לָהֵנָּה

אֲבוֹתֵיהֶם נִטְבְּחוּ בִּידֵי אֲדוֹמִים,

בְּרִשְׁעַת זָדוֹן בְּיַד כַּשְׂדִים וְרוֹמִים,

פְּרָאִים שִׁכּוֹרִים מִיַּיִן הֲלוּמִים,

וְנִשְׁאֲרוּ בְּלִי מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה.


בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם בִּכְנַעַן בִּפְלֶשֶׁת

הַבָּנִים הַיְתוֹמִים יִגְדְּלוּ שָׁם,

יְדֵיהֶם יִלְמְדוּ לַקְּרָב, לַקֶּשֶׁת,

מְעִיל קִנְאָה יַעֲטוּ תִּלְבּשֶׁת,

מֵעַל פְּנֵיכֶם יָסִירוּ בּשֶׁת

וְהֵם יִהְיוּ גּוֹאֲלֵי הַדָּם…

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם / נפתלי הרץ אימבר

ואמרתם שלום כה לחי (שמואל)


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְהוּדִים

בְּכָל מְקוֹם מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם,

עֲנִיִּים נִדְכָּאִים וּמְרוּדִים

בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיכֶם.

בִּשְׁלוֹם צִיּוֹן אֶדְרֹשָׁה:

“אַיֵּה אֶחָי תּוֹעִים?”

“אֵיפֹה אֶחָי רֹעִים?”

קֵדְמָה, צָפוֹנָה, מִזְרָחָה

כַּפַּי בְּשָׁלוֹם אֶשְׁלָחָה!


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יִשְׂרְאֵלִים,

בְעַמִּים נָדוּ וְנָעוּ,

תִּתְבּוֹלְלוּ בֵּין עֲרֵלִים

וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל תִּקְרָאוּ,

שִׁמְעוּ לְקוֹלִי בַּגּוֹלָה

עַל הָהָר רְאוּ הַנֵּס!

וְיַד יָהּ עַל כֵּס!

קֵדְמָה, מִזְרָחָה וְיָמָּה

גוֹי וֵאלֹהָיו שָׁמָּה!!


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, תַּלְמִידִים,

הוֹגִים בַּתַּלְמוּד וְשִׂיחוֹ,

לִדְבַר יְיָ חֲרֵדִים

וּמְצַפִּים לְעִקְּבוֹת מְשִׁיחוֹ;

תְּצַפּוּ יָמִים רַבִּים

כִּשְׁנוֹת קִוִּינוּ וְנָעוּ,

בִּלְחָיֵיכֶם יַעֲלוּ עֲשַׂבִּים

וְעִקְּבוֹת מָשִׁיחַ בַּל נוֹדָעוּ. –

קֵדְמָה, יָמָּה, צָפוֹנָה

הָעִיזוּ יַחַד צִיּוֹנָה!


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, רַבָּנִים,

מוֹרִים, דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת,

מְגַלֵּי עִדָּן וְעִדָּנִים

קֵץ הָעִתִּים הַסְּתוּמוֹת!

דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיּם

דְּבָרִים טוֹבִים וְנִמְרָצִים,

חַזְּקוּ עַמָּה בַּחַיִּים

לַעֲמוֹד כַּגִּבּוֹר בַּפְּרָצִים!

קֵדְמָה, צָפוֹנָה וְיָמָּה

קוֹל יְיָ שָׁמָּה!!


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַטִּיפִים –

מַטִּיפִים לְיַיִן וְשֵׁכָר

מִתּוֹרָה וְדֵעָה שְׁדוּפִים,

תַּשְׂפִּיקוּ בְּיַלְדֵי נֵכָר.

הַטִּיפוּ לְעַמִּי, לְאַרְצי

הָפִיחוּ רוּחַ חַיִּים בָּמוֹ,

כִּי עָלָה בֶּן- פַּרְצִי

לָחִישׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ.

קֵדְמָה, יָמָּה, צָפוֹנָה

קוֹל קוֹרֵא צִיּוֹנָה!!


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, חֲבֵרִים,

נַפְשְׁכֶם לְצִיּוֹן מְיַחֶלֶת,

כּוֹרְתֵי אֳרָזִים לִבְנוֹת חֲצֵרִים,

– הָקִים סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת –

אֶרְאֶנוּ – עוֹד יָבֹא הַיּוֹם

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה תָּאִירָה,

יִשְׂרָאֵל עוֹד יִהְיֶה לְאוֹם

וְשִירֵי צִיּוֹן נָשִׁירָה!

קֵדְמָה, מִזְרָחָה, צָפוֹנָה

“הֵידָד!” נָשִׁירָה נָרוֹנָה!


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְדֵי חָרוּצִים,

אִכָּרֵי יִשְׂרָאֵל בִּפְלֶשֶׁת,

לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כַּחֲלוּצִים

עֲבַרְתֶּם הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת,

יָבֹא הַיּוֹם – בְּעֵינַי לֹא יִפָּלֵא

וּבְעֶזְרַת אֱלֹהַי

עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא

נִשְׁתֶּה “כֹּה לֶחָי!”

קֵדְמָה, מִזְרָחָה, צָפוֹנָה

וּמְגַמַּת פָּנָי צִיּוֹנָה!

בֶּחָזוֹן / נפתלי הרץ אימבר


בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה – אַחֲרִית הַיָּמִים

עֵת עַמִּי יָקוּם, יִתְעוֹדֵד,

עֵדָר יְנַהֵל, יְשַׁדֵּד תְּלָמִים

וּבֵין הַגּוֹיִם לֹא יְהִי נוֹדֵד.


בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה עֲלֵי אַדְמָתוֹ

יַעֲקֹב יִשּׂא קֶשֵׁת וְחֲנִית,

גּוֹיִם מֵרָחוֹק יְחַכּוּ לַעֲצָתוֹ,

צִירֵיהֶם יָבוֹאוּ לִכְרוֹת בְּרִית.


בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה – עֲלֵי הַיָּם

צִי אַדִּיר בַּיָּם בּוֹסֵס,

אֳנִיּוֹת יְהוּדָה אֶרְאֶה שָׁם

עֲלֵי תָרְנָם נֵס לְהִתְנוֹסֵס.


בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה חוֹמָה וָקִיר

אַבְנֵי אֶקְדָח חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם,

גַּם אֶשְׁמַע – הַלְּוִיִּם בַּשִׁיר

יְנַצְּחוּ עֲלֵי נֵבֶל וּמְצִלְתַּיִם.


בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה שִׂמְחַת עוֹלָמִים

עַל רֹאשׁ עַמִּי כַּעֲטֶרֶת.

בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה אַחֲרִית הַיָמִּים, –

וְדִמְעַת גִּיל מֵעֵינִי נִגֶּרֶת.


בֶּחָזוֹן אֶרְאֶה – וְנַפְשִׁי תָשׁוּחַ,

רַק בֶּחָזוֹן עֵינַי תִּרְאֶינָה, –

עֵת בְּנוֹת צִיּוֹן לָשׂוּחַ

בְּעֵין גֶּדִי בִּמְחוֹלוֹת תֵּצֶאנָה…


נדפס ב“המליץ”.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.