בִּלְעָדַיִךְ מַה הִנֵּנִי,

לַאְל כָּל חֲלוֹמוֹתַי…

(זִכְרוֹנוֹת)

עוֹד הַפַּעַם דִמְעַת עֵינִי נִגָּרָה

עוֹד הַפַּעַם פַּלַּצוּת תֹּאחֲזֵנִי,

מִמִּפְלְשֵׁי עָבִים, בְּרַק נֹגַהּ וּנְהָרָה,

וְּכמוֹ חַשְׁמַלִּים, תְּמוּנוֹת תִּרְאֶה עֵינִי,

מַשְׁכִּית לִבִּי חָלָפָה, עָבָרָה,

עֲמֹדְנָה, עֲמֹדְנָה, אֹמַר “הִנֵּנִי”,

עוֹד הַפַּעַם אֶתְכֶן עֵינַי תֶּחֱזֶינָה,

וּכְמוֹ כְּרוּב־הַסּוֹכֵךְ עָלַי תְּסוֹכְכֶנָה.

אֵדָעֲכֶן תְּמוּנוֹת, אֵדָעֲכֶן מִנֹּעַר,

נַפְשִׁי בְּקִרְבִּי, כִּמְעַט תֶּמֶס הָלָכָה

אָז אֵלַי נִגְלֵיתֶן, וּבְעַרְפְּלֵי טֹהַר

רוּחַ־הַשִּׁירָה עָלַי צָלָחָה.

עֲמֹדְנָה, עֲמֹדְנָה, תְּמוּנוֹת זֹהַר,

יַעַן גַּלְמוּד הִנֵּנִי בְּעֵמֶק־הַבָּכָא,

בַּנְתֶּן לְרֵעִי, אֶת רוִּחי חֲקַרְתֶּן,

וּכְעַנְנֵי־בֹּקֶר, אֵיךְ פִּתְאֹם עֲבַרְתֶּן?

כַנְפֵי שַׁחַר מִי לִי יִתְּנֵנִי,

אֲלֵיכֶן אָעוּפָה, שְׁחָקִים אַרְקִיעַ,

וּתְמוּנוֹתֵיכֶן בְּיָפְיָן תִּרְאֶה עֵינִי,

דְּבַר־סֵתֶר לָכֶן רוִּחי תַּבִּיעַ,

עָבִים יַחֲלֹפוּ, תִּרְאֶה עֵינִי

עוֹד מְעַט, הַחַרְסָה תּוֹפִיעַ

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח נַפְשִׁי תִשָּׁעִי

הָאָדֹם מִקָּדִים יַבְרִיק בַּ רְ קָ אִ י.

(פורט־סעיד תרמ"ו).

אִמִּי / נפתלי הרץ אימבר

נְשָׁמָה טְהוֹרָה

מִכְּבוֹד אֵל אֲצוּלָה,

תִּשְׁכְּנִי בָאוֹרָה,

וְלִבָּתִי אֲמֻלָּה.

בְּצֵל שַׁדָּי

מָרוֹם תִּשְׁכֹּנִי,

וַאֲנִי בְחַיָּי

קוֹדֵר בָּעֹנִי.

יָבֵשׁ מְקוֹר עֵינַי,

נִסְתַּם מַעְיַן דִּמְעוֹתַי;

בִּלְעָדֵךְ – מָה הִנֵּנִי?

לְאַל כָּל חֲלוֹמוֹתַי…

יִדְמוּ מֵיתְרֵי עֻגָבִי,

בַּל יִתְּנוּ קוֹלָם.

קִבְרֵךְ – לְבָבִי,

וּבִטְנִי – הֲרַת עוֹלָם – –

מֻקְטָר לְאִמִּי הַיְּקָרָה, לְמַזְכֶּרֶת אַהֲבָה מִבְּנָהּ הַמְּחַבֵּר.

הֲתִזְכְּרִי עַתָּה אִמִּי?

אָז בְּעַרְשִׁי יָשַׁנְתִּי;

וַתְּהִי שִׁירָתֵךְ עִמִּי

מִשְּׂפָתֵךְ הֶאֱזַנְתִּי?

"תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי

יַעֲמֹד עַתָּה גְּדִי;

הַגְּדִי יִסְחַר סְחוֹרָה

וּבְנִי יִלְמַד תּוֹרָה.

בִּשְׁקֵדִים וְרִמּוֹנִים

יִסְחַר הַגְּדִי;

וּסְפָרִים הַנְבוֹנִים,

אָז יִכְתֹּב בְּנִי".

עוֹד לְאָזְנַי תְּצִילֶּינָה

קוֹלוֹת שִׁירָתֵךְ;

עוֹד לְאָזְנַי תְּהִימֶנָה

קוֹלוֹת אַהֲבָתֵךְ.

הַשְּׁקֵדִים, הָרִמּוֹנִים,

הַגְּדָיִים אָכָלוּ;

גַּם סְפָרַי, הַנְּבוֹנִים,

מִזֹקֶן כְּבָר בָּלוּ.

הֲאָהּ, יָמַי בְּרְחוּ חִישׁ

אָהִימָה כְּלָיִּשׁ;

אֲנִי נִהְיֵיתִי אִישׁ

וְהַגְּדִי נִהְיָה – תָּיִשׁ.

בארות, תרמ"ד (ערב חג האביב).

אשר התפללתי בעד רפואת אמי תחי'.

א

אַשְׁרֵי הַתְּמִימִים הַהוֹלְכִים בְּתוֹרָתֶךָ!

אַשְׁרֵי הַיְשָׁרִים נוֹצְרֵי עַדוֹתֶיךָ;

אַף תְּבִיאֵמוֹ, תַּרְאֵמוֹ נַחֲלָתֶךָ.

אַשְׁרֵי תִשְׁכֹּן וּתְקָרֵב לִשְׁכֹּן חֲצֵרֶךָ

אַף אֲנִי אָבוֹא לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנֶיךָ,

אֶת אִמִּי רְפָא־נָא כְּגֹדֶל חֲסָדֶיךָ,

אֲהַלֵּל בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה נִפְלְאוֹתֶיךָ.

ב

בְךָ דָבַקְתִּי – אֵלֶיךָ קִוִּיתִי,

בְּמִדְבַּר־עֲרָב אוֹתְךָ אִוִּיתִי;

בִּתְהוֹם לַיִל נֶגְדִּי הוֹדְךָ שִׁוִּיתִי,

בְּתוֹרָתְךָ הָלַכְתִּי, מֵאֹרַח עוֹלָם נָטִיתִי,

בּוֹגְדֶיךָ אֶת קְלוֹנָם גִּלִּיתִי,

בְּאֵר חָפַרְתָּ קַרְתִּי כָּרִיתִי,

בְּאֵר תּוֹרָתְךָ, מֶנָּה מַיִם חַיִּים שָׁתִיתִי.

בַּעֲבוּרְךָ אֲדוֹנִי טוֹבָה נָשִׁיתִי.

ג

גְּדָל־דֵעָה, בְּיָדְךָ הַיְכֹלֶת,

גִּבֹּור בָּאָרֶץ, בַּכֹּל יָדְךָ מוֹשֶׁלֶת;

גְּבוּלוֹת עוֹלָם שַׂמְתָּ כַּדֶּלֶת,

גָּדֵר לַיָּם, לַמַּיִם מִשְׁקֹלֶת,

גַּם פֶּלֶס לָרוּחַ בְּאַף נוֹזֶלֶת,

גָּלְמִי רְאֵה וְנַפְשִׁי הַשּׁוֹאֶלֶת,

גְּאוֹן גֵאִים תִּבְקַע בֶּקַע לַגֻּלְגֹלֶת,

גּוֹמֵל־חֶסֶד לְךָ נַפְשִׁי מִתְפַּלֶּלֶת.

ה ¹

הוֹשִׁיעֵנִי, אֵלִי, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים!

הָרֵם נִסִּי כְּנֵס עַל רָמִים.

הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי, מֵאַנְשֵׁי דָמִים,

הַחֲרִימֵם לָטֶבַח שׂוֹנְאִים וְקָמִים;

הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֲרָמִים,

הַרְבִּיצֵנִי בִּנְאוֹת דֶשֶׁא, בִּנְוֵה כְרָמִים;

הֵן לְעֵינֶיךָ נִגְלוּ נֶעֱלָמִים,

הָאֵר אֵלַי פָּנֶיךָ, לֵילוֹת וְיָמִים.

ו

וּמָה אֲבַקֵּשׁ? חוֹבֵשׁ כָּל מַכָּה,

וּשְׁמַע בְּקוֹלִי כִּי תְפִלָּתִי זַכָּה;

וִיבוֹאוּנִי חַסָדֶיךָ יַעַן בָּאתִי עַד דַכָּא,

וּמֵרֹב דִּמְעוֹתַי עֵינִי נָמַקָּה;

וְעַל מַחֲלַת אִמִּי נַפְשִׁי נָמַקָּה;

וּכַמַּעְיָן עֵינִי דִמְעָה מְפַכָּה.

וּזְמַן אַכְזָרִי בָּא בִּצְעָקָה,

וּבִמְצוּלוֹת לִבִּי פָּרַשׂ חַכָּה.

ז

זִבְחֵי אֱלֹהִים רוַּח נִשְׁבָּרָה,

זֶה כַמָּה וְדַרְכִּי נִסְתָּרָה

זָרִים כִּתְּרוּנִי וְרוּחַ נֶעְכָּרָה;

זֵדִים סַבּוּנִי, שָׂמוּנִי מַטָּרָה,

זֹאת הַבִּיטָה וַעֲנֵנִי מִן הַסְּעָרָה.

זֹאת גְּוִיָּתִי בַּמּוֹקֵד נִחָרָה.

זָלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָהְ וָצָרה,

זָהָרְךָ, אֵלִי, שְׁלַח וְתוֹפַע נְהָרָה.

ח

חָלְפוּ, חָרְדוּ, חָמְקוּ חֲמוּדוֹתַי,

חָשׁוּ כַּנְּשָׁרִים נְשָׁרַי – שְׁנוֹתַי;

חֲרָדוֹת אֶלְבֹּשָׁה, פַּלָּצוּת שִׂמְלוֹתַי,

חָרוּ כַּמּוֹקֵד גִידי וְעַצְמוֹתַי;

חֹרֶף בִּלְבָבִי וְאֵשׁ בְּכִלְיוֹתַי,

חָדְלוּ הַקּוֹלוֹת לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתַי;

חוֹבֵשׁ פְּצָעִים חֲבֹשׁ לְמַכּוֹתַי,

חַדֵּשׁ כְּבוֹדִי וּשְׂשׂוֹן יְמוֹתַי.

ט

טָפְלוּ שֶׁקֶר זֵדִים: “יַד הַטֶּבַע פֹּעֶלֶת”…

טוּחַ כָּזָב טָחוּ בַּנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת,

טוּבָם כַּחֶדֶק עָלֶה נוֹבֶלֶת,

טוֹב ד' לְקוֹיָו, לַנֶּפֶשׁ הַמְיַחֶלֶת,

טוּבוֹ וְגָדְלוֹ בָּאֶרֶז וַחֲבַצֶּלֶת,

טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ כָּל בְּרִיאָה מְמַלֶּלֶת,

טְהוֹר עֵינַיִם, לְךָ נַפְשִׁי מְהַלֶּלֶת,

טוֹב לִי כִּי לְךָ מְיַּחֶלֶת.

י

יָהּ־נִסִּי מִלָּתִי בַּחַיִּים,

יַעֲלוּ הֶגְיוֹנַי לִמְרוֹם שָׁמַיִם;

יַאֲבֵר הַזְמַּן שׁוֹט בִּכְנָפַיִם,

יָגֹלּוּ כְּסֵפֶר אֶרֶץ וְשָׁמַיִם;

יִשְּׂאוּ רִנָּה הָרִים וּשְׁפָיִים,

יְרַנְּנוּ, יִצְהֲלוּ לֵאלֹהִים חַיִּים,

יִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים וּנְקִיֵּי כַפַּיִם,

יָגֵל לִבִּי בְּאָשְׁרִי כִּפְלַיִם.

כ

כָּעֵץ בְּשַׁלֶּכֶת כֵּן גְּוִיָּתִי,

כָּעָשׁ תְּקַנֵּן בִּי צָרָתִי;

כָּרָקָב בְּעֶצֶם קִרְבִּי דַאֲגָתִי,

כַּדּוֹנַג בָּאֵשׁ נָמַסָּה תִּקְוָתִי;

כָּלְתָה לְךָ, אֲדוֹנִי, נִשְׁמָתִי,

כְּמוֹ קֹדֶם צֵא־נָא לְעֶזְרָתִי;

כָּל תּוּכַל הָחֵשׁ יְשׁוּעָתִי,

כְּחֵלָב עוֹלוֹת לְךָ אָבִיא תּוֹדָתִי.

מ ²

מָה אֲנִי נַפְשִׁי שׁוֹאֶלֶּת,

מִמְתִים מֵחֶלֶד תּוֹלֵעָה זוֹחֶלֶת,

מִשְׁמַן בְּשָׂרִי הַדְּאָגָה אוֹכֶלֶת,

מֹחַ כִּלְיוֹתַי צָרָתִי זוֹלֶלֶת,

מִיּוֹם לְיוֹם נַפְשִׁי מִתְאַבֶּלֶת,

מֵעֵינַי כַּמַּיִם הַדִּמְעָה נוֹזֶלֶת,

מַדְוֵי לִבִּי תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת

מָה אָנִי? נַפְשִׁי מְיַלֶּלֶת.

נ

נֵר לְרַגְלִי הָיוּ דְבָרֶיךָ,

נְתִיבוֹת עוֹלָם עָזַבְתִּי לֶכֶת בְּאָרְחֶךָ,

נִשְׁמָתִי, קִרְבִּי אֲצוּלָה מִכְּבוֹדֶךָ

נִשְׁמַת שַׁדַּי תּוֹרֵנִי תּוֹרָתֶךָ;

נָא פְתַח לִי שַׁעֲרֵי שָׁמֶיךָ,

נִדְבוֹת פִּי שְׁמַע בְּאָזְנֶיךָ,

נֵרִי בַּל יִדְעַךָ – אוֹר מְאוֹרֶךָ,

נִדְרִי אֲשַׁלֵּם בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ.

ס

סוֹמֵךְ נוֹפְלִים נָא סָמְכֵנִי!

סָמוּךְ לִבִּי בְּךָ כִּי תוֹשִׁיעֵנִי;

סַעַר יִתְחוֹלֵל בַּל יִסְעָרֵנִי,

סֶלָה פָּנֶיךָ תִּרְאֶה עֵינִי,

סָרֵי דַּרְכְּךָ אוֹיְבָם הִנֵּנִי,

סוּג לֵב בַּל יִלְכְּדֵנִי,

סוּפָה הוֹמִיָּה לֹא תְפוּצֵנִי,

סֵתֶר כְּנָפֶיךָ עָלַי תְּסוֹכְכֵנִי.

ע

עָנִי אֲנִי, דַּל חֵלֵכָה

עֶזְרִי אַתָּה אוֹרִי בַּחֲשֵׁכָה;

עֶלְיוֹן, בְּךָ נַפְשִׁי תִּתְבָּרֵכָה,

עֲזֹר לִי הָחִישׁ טֶרֶם אֵלֵכָה,

עֹז לִי בֵּאלֹהִים וְנַפְשִׁי צָלֵחָה,

עוֹדִ יַּזל מִדָּלְיִי כְּמֵימֵי הַבְּרֵכָה,

עוֹד פְּדוּת לִי יָדוֹ תְשַׁלֵּחָה,

עוֹד תָּרֹן אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.

פ

פְּרָעוֹת פָּרְעוּ הַבֵּט בְּעַמֶּךָ,

פֶּה דוֹבֵר נְבָלָה נִאֵץ שְׁמֶךָ,

פִּיהֶם פָּצוּ חַלֵּל מִקְדָשֶׁךָ,

פּוֹרְטִים בַּנֶּבֶל כְּדָוִד עַבְדֶּךָ,

פִּיהֶם דִבֶּר שָׁוְא בְּעֵדוֹתֶךָ,

פַּחִים עֲלֵיהֶם הַמְטֵר בִּלְחוּמֶךָ,

פְּנֵה לְעַמְּךָ וּלְצִיּוֹן אַרְצֶךָ

פְּזוּרִים תְּקַבֵּץ לְשָׁלֵם עִירֶךָ.

צ

צַדִּיק ד' וְרַבָּה חָכְמָתוֹ,

צְבִי לַצַּדִּיק לְכַלּוֹת פְּעֻלָּתוֹ,

צָפַנְתָּ לְאִישׁ וָאִישׁ אַחֲרִית חַיָתוֹ,

צְדָקוֹת לַצַּדִּיק, לָרָשָׁע רִשְׁעָתוֹ,

צֶמַח ד' הָאָדָם בְּגַן נַחֲלָתוֹ,

צַר וְאוֹיֵב בַּל יַשִּיג מַטְּרָתוֹ

צוּדֵהוּ לְמַדְחֵפוֹת לִשְׁאֹל מְעוֹנָתוֹ.

ק

קֹדֶם יָדַעְתָּ, וּמַה הִנְּנִי?

קוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתּוֹ יְפַחֲדֵנִי,

קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה לְהַרְעִימֵנִי,

קִוְּתָה לְךָ נַפְשִׁי וְעֵינִי,

קֹוֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ, נָא עֲנֵנִי!

קָרֵב יְשׁועָתִי מַהֵר לְגָאֳלֵנְי,

קֵץ שִׂים לְחָשְׁכִּי, לַמֶּרְחָב הוֹצִיאֵנִי.

ר

רְאֵה עָנְיָם וַהֲשִׁיבֵם לִמְנוּחָתֶךָ,

רְאֵמִים יֹאכְלוּ אֶת צֹאנֶךָ,

רַעַם בַּגַּלְגַל הַרְעֵם מִשָּׁמֶיךָ,

רֹאשׁ רָשָׁע תְּפוֹצֵץ בְּיָדֶיךָ,

רַבּוּ עַתָּה רִשְׁעֵי עַמֶּךָ,

רוֹעִים עִוְרִים יְנַהֲלוּ עֲדָרֶיךָ,

רְאֵה צָרָתָם וְקַנֵּא לְאַרְצֶךָ.

ש

שִמְךָ ד' בְּפִי תֵבֵל וְּצְבָאֶיהָ,

שֵׁם הַגָּדוֹל יְכַבְּדוּ אֶרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ;

שְׁמֵי שָׁמַיִם, תְּהוֹם וּבְרוּאֶיהָ,

שָׂרִים וּמְלָכִים, עִיר וְיוֹשְׁבֶיהָ,

שָׁלוֹם לַכֹּל, לְתֵבֵל וְדָרֶיהָ;

שָׁלוֹם לְצִיּוֹן, שָׁלוֹם לְחָרְבוֹתֶיהָ…

שְׁלַח אוֹרְךָ, אֵלִי, לְנַפְשִׁי וַחֲדָרֶיהָ,

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ.

ת

תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אַנְחָתִי,

תִּשְׁמַע מִמָּרוֹם קוֹל שַׁוְעָתִי,

תָּשִׂים קֵץ לְזֹאת צָרָתִי,

תִּמְחֶה כָּעָב וְכֶעָנָן חַטָּאתִי,

תָּשִׂים בְּנֹאדְךָ אֶת דִמְעָתִי,

תָּכִין כִּקְטֹרֶת לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי,

תְּחַדֵּש כַּנֶּשֶׁר שְׁנוֹת חַיָּתִי,

תְּרַחֵם וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלָה דַּאֲגָתִי.

(מכתב ידו, תרמ"ח)

¹

מִקַּרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ עֵת יִנָּהִרוּ,

צוּרַת אָדָם תְּחֻקֶּה עַל לוּחַ,

הַבֵּט אוֹתוֹתָיו לֹא יְנַכֵּרוּ,

סֵמֶל הַגֵּו וּתְכוּנַת הָרוּחַ.

הוֹד וְהָדָר אוֹתְךָ יְפָאֵרוּ

אֶרְאֶה תְּמוּנָתְךָ בַּשָּׁשַׁר מָשׁוּחַ

אוֹתוֹתְךָ אוֹתוֹת לֹא יְשַׁקֵּרוּ

לִבְּךָ כִּלְבָבִי הִנְנִי בָּטוּחַ.

וַּמה שֶּׁמֶשׁ וְנֹגַהּ קַרְנֶיהָ,

מוּל בְּרַק הָאַהֲבָה תָּאִיר אֵלֵינוּ?

גַּם שֶׁמֶשׁ חָשְׁכָה בַּעֲרִיפֶיהָ

וְהָאַהֲבָה נֶצַח תָּאִיר דַרְכֵּנוּ.

מִי פֶתִי לֹא יָבִין דְבָרֶיהָ,

עֵת מֵרוּחָהּ תַּאֲצִיל עָלֵינוּ,

וּמִי חֵרֵשׁ לֹא יִשְׁמַע קוֹלֶהָ,

קוֹל הָאַהֲבָה בִּדְפֹק לִבֵּנוּ?

עֵת בָּדָד אֵשֵׁב בִּמְעוֹנִי,

עִמָּהּ אֶתְרוֹעֵעַ, אֶתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים.

וּמָרוֹם אָעוּפָה בְּכַנְפֵי הֶגְיוֹנִי,

עִמִּי מְרַחֶפֶת בֵּין כּוֹכָבִים.

לֹא תַרְפֵּנִי בְּעִתּוֹת יְגוֹנִי

וּתְדַבֵּר לְפָנַי שָׂטֵי רְהָבִים,

אַחֲלַי – גַם אַתָּה כָּמוֹנִי

תֶּחֱסֶה בְּצִלָּה, בְּצֵל אַיֶּלֶּת־אֲהָבִים…

ירושלים, תרמ"ד

ליום חתונת אחי היקר לי מכל מחמדי חלד, כשמו שמריהו אימבר, ישמרהו ד'.

“הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מַלְאָכִי”

מֵעוֹדִי, מִנְּעוּרַי, אָשִׁירָה, אֲזַמֵּרָה,

כִּי לֵב רַגָּש אֵל חַנַּנִי;

וּמַלְאָךְ אֶחָד כְּצִנָּה וְסוֹחֵרָה,

מִפִּגְעֵי הַזְּמָן הוּא שְׁמָרַנִי.

בָּאֲרָצוֹת מְרֻחָקוֹת אֲנִי נָד וָנָע

בֵּין עַמִּים לֹא אֵדַע לְשׁוֹנָם;

וּמַלְאָךְ זֶה גּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע

בָּמוֹתָם אֶדְרֹךְ וְאָבוּז לִגְאוֹנָם.

אָבוּז לִגְאוֹנָם – הַבּוּז לִגְאֶיוֹנִים!

לֹא אֶפְחַד מִיָּגוֹן גַּם זַעֲוָה;

כִּי הַמַּלְאָךְ הַזֶּה יְאַמְּצֵנִי אוֹנִים

הַמַּלְאָךְ הַזֶּה הוּא: הָאַהֲבָה…

וּבְאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶזְכְּרֶךָ, אָחִי,

וְנַפְשִׁי לְךָ מַה גָּרְסָה לְתַאֲוָה;

לָכֵן מִמֶּרְחַקִּים לְךָ אֶשְׁלַח מַלְאָכִי

מַלְאָכִי הוּא וּשְׁמוֹ: אַהֲבָה.

בָּאַהֲבָה – אָחִי – בְּךָ נַפְשִׁי קְשׁוּרָה,

קֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּינִי בֵּינֶיךָ;

לָכֵן בְּיָדָהּ לְךָ אֶשְׁלַח הַתְּשׁוּרָה,

לְיוֹם חֲתוּנָתְךָ שִׂמְחַת לִבֶּךָ.

עִם אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ רְאֵה עִמָּהּ חַיִּים,

שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה יִשְׂתָּרְרוּ בֵּינֵיכֶם;

הַצְלָחָה וְאַהֲבָה בְּנוֹת־אֵלַ השְּתַּיִם

סֻכַּת שָׁלוֹם תִּפְרֹשְׂנָה עֲלֵיכֶם!

(ברלין 11 דצמבר 1887)