לֹא בְנוֹת הַשִּׁיר, בָּנוֹת תִּשְּׁעָנָה

אָז אֵלִים קֶדֶם חוֹלָלוּ

לֹא מֵהֶן מַתְּנַת-הָרְנָנָה,

לֹא רוּחָן עָלַי אָצָלוּ,

לֹא אָבִין לְרֵעָן, אֵינֶנִּי יְוָנִי,

לֹא אֶבֶן אָבִי, אַךְ יוֹצְרִי עָשָׂנִי.

גַּם לֹא מִמַּלְאֲכֵי-הַשָּׁרֵת

לָקַחְתִּי מַתְּנַת הַשִּׁירָה,

שִׁירִי עַל גִּלָּיוֹן יֵחָרֵת,

לֹא מֵהֶם לִי לִתְשׁוּרָה,

כִּי רַק בְּשִׁירָה אַחַת יַעֲשׂוּ נִפְלָאוֹת

בְּזַמְּרָם: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, אֱלֹהֵי-צְבָאוֹת.

“יַיִן – יֹאמְרוּ – מוֹעִיל לַשִּׁירָה”.

וָאֵשְׁתְּ, כִּי אִישׁ אוֹבֵד אָנִי!

וּבְלַעֲגֵי שָׂפָה לְשׁוֹנִי הֶחְבִּירָה

לַשִּׁיר יַיִן לֹא הִדְלִיקָנִי,

שָׁתִיתִי, אַךְ לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתַוֹתָיו

כִּי לָעִבְרִי, הַיַּיִן, יֵמַר לְשׁוֹתָיו.

לֹא מִבָּתֵּי-סֵפֶר וּסְפָרִים

לָמַדְתִּי חָכְמַת הַשִּׁירָה,

כִּי לִי הָיוּ מוֹרִים נִבְעָרִים

לֹא כַּמּוֹרִים בְּעִיר הַבִּירָה,

פַּטִּישִׁים חֲזָקִים, הָרִים עָקָרוּ,

וּרְגָשׁוֹת יְקָרִים, הָהּ, מֶנָּם נֶעְדָּרוּ.

טֶרֶם בְּעוֹר בָּשָׂר רֻקַּמְתִּי,

נַפְשִׁי בַּשְּׁחָקִים הֵאִירָה,

עִם שַׂרְפֵי-יָהּ מְקוֹמִי שַׂמְתִּי

וַתְּהִי עִמִּי רוּחַ הַשִּׁירָה,

וּבְגֹחִי מֵרֶחֶם – מַלְאָךְ הִכָּנִי,

שִׁירָתִּי לִשְׁכֹּחַ, עַל פִּי סְטָרָנִי.

גִּלוּי-שְׁכִינָה לִי הָיָתָה,

מֵרוּחָהּ עָלַי אָצָלָה

וּבְהוֹדָהּ וְיָפְיָהּ לִי נִגְלָתָה,

רָאִיתִי לָשִׁיר אוּכָלָה,

זֹאת הַיָפֶה מִקֹּדֶשׁ נֶאֱצֶלֶת

עִמָּנוּ בַּגּוֹלָה רַבּוֹת סוֹבֶלֶת.

רָאִיתִי הַשְּׁכִינָה בּוֹכִיָּה

וּבְיָדָהּ נָגְעָה בִּשְׂפָתַי

וּבְסַעֲרַת נֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

הִתְחוֹלְלָה רוּחַ שִׁירָתִי,

רָאִיתִי הַשְּׁכִינָה, וְרוּחִי הִתְעוֹרֵר,

וּלְאִישׁ אַחֵר נֶהְפַּכְתִּי – לִמְשׁוֹרֵר.

"קַח כִּנּוֹר – אָמְרָה – הַךְ מֵיתָרָיו,

שִׁירָה מִלֵּאתִי רוּחֶךָ,

עֵת רוּחִי תַעֲבֹר בֵּין בְּתָרָיו,

אָז יִשָּׁמַע קוֹל זְמָרֶיךָ".

מִמֶּנָּה מַתְּנַת שִׁירָתִי עַד הַיּוֹם,

הֲתֵדְעוּ הַשְּׁכִינָה? הוּא רוּחַ הַלְּאֹם.

אי קפריסין, תרמ"ג

t תחית המתים

התחיינה העצמות האלה (יחזקאל)

וּכְמוֹ מִיָּמִים יָמִימָה

לְבֵיִת עוֹלָמִי הָלַכְתִּי;

פְּקֹד בִּשְׁלוֹם שׁוֹכְנֵי דוּמָה,

אַדְמַת קֹדֶשׁ דָּרַכְתִּי.

וְהִנֵּה לִפְנֵי הַמַּצֵּבוֹת

אִשָּׁה אַחַת נִצָּבָה,

בִּשְׁתֵּי עֵינֶיהָ שַׁלְהֵבוֹת,

בַּלָּאט אֵלֵי קָרָבָה.

"אָנֹכִי – אָמְרָה – עֵינִי

הֵן עָלֶיךָ תַּשְׁקִיפָה,

מִּבְּנוֹת אֱלֹהִים הִנֵּנִי

וְטַלְלֵי-תְחִיָה אַרְעִיפָה.

אָנֹכִי בַּת-הַשִּׁירָה

בַּחֲצַר לִבְּךָ אַשׂוּחַ;

מֵתִים לַחַיַּיִם אָעִירָה

אֶפַּח בָּמוֹ הָרוּחַ.

מִשְּׁנַת הַמָּוֶת יְנוּמוּן

יָקִיצוּ לְחַיֵּי עוֹלָם;

מֵתֶיךָ הִנֵּה יְקוּמוּן

גַּם תִּשְׁמַע קוֹלָם".

וּכְרֶגַע מִכָּל עֲבָרִים

הָרוּחוֹת סָבִיב הָמוּ;

וָחַיִל בָּלְעוּ הַקְּבָרִים,

מֵתִים וּרְפָאִים קָמוּ.

נְפָשׁוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קָרָבוּ,

אַף מִקְּבָרוֹת נִסְתָּרוֹת;

כְּמוֹ חַיִּים לִפָנַי נִצָּבוּ

וּבְנֹגַהּ הָאוֹר-יְקָרוֹת.

וּכְמוֹ חַיִּים וְקַיָּמִים

בְּעוֹר וּבָשָׂר רֻקָּמוּ,

אַלְפֵי רִבְבוֹת גְּלָמִים

כְּמוֹ חַי לְפָנַי קָמוּ.

וּבַת הַשִּׁירָה שָׁמָּה

בֵּינָם הָלְכָה לָשׂוּחַ,

וּבְאַפָּם הִיא בִּדְמָמָה

נָפְחָה בָּמוֹ הָרוּחַ.

רוּחַ נִשְׁמַת-חַיִּים

עֲלֵי כֻלָּם הוֹפִיעָה;

רָאִיתִי לְפָעֳלָהּ יָדַיִם

מֵתַי קָמוּ לִתְחִיָה.

הַמֵּתִים קָמוּ לִתְחַיָּה,

קָבַרְתִּי אוֹתָם בְּיָדִי;

אוֹתָם עֵינִי צוֹפִיָּה,

חַיִּים הֵם עִמָדִי.

מִקִּבְרוֹת-הַתַּאֲוָּה

הִנֵּה נֵעוֹרוּ הַקְּבוּרִים;

וּכְמוֹ מִקֶּדֶם לְזַעֲוָה

יְשׁוּפוּנִי חַטֹּאות נְעוּרִים.

חֳלָאִים רָעִים בַּחַיִּים

מִנָּם נַפְשִׁי שׁוֹמֵמָה;

הַשָּׁבָץ וּפִיק-בִּרְכַּיִם

וּמַדוֵי לִבִּי הֵמָּה

אֶשְׁכַּב, וּלְמַעֲצֵבָה

בִּלְתִּי הֶרֶף יְעַנּוּנִי,

עֲדֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָה

הֵמָּה לֹא יַעַזְבוּנִי.

מִנֹּחַם, מוּסָר, תּוֹכֵחָה,

נַפְשִׁי קִּרְבִּי מְיַלֶּלֶת;

יַד אַהֲבָה נִשְׁכָּחָה

מֶנִּי שְׁנָתִי גוֹזֶלֶת.

מֵעֵת רוּחָהּ לְקִרְבָּהּ שָׁבָה,

תַּרְאֵנִי רַק תַּהְפּוּכִים;

מִמַּרְאוֹת תִּקְוָה נִכְזָבָה

מַשָׂאוֹת שָּׁוְא וּמַדּוּחִים.

"בַּת-אֵלִים – אָמַרְתִּי – פֶּלֶא

רָאִיתִי עַל אֲדָמוֹת;

הֲתוּכְלִי הַחֲיוֹת גַּם אֵלֶּה?

הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת?

עָצְמוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים,

שָׁם בֶּעָפָר עֻפָּרוּ;

בְּגַלֵּי קְבָרִים שְׁלשִׁים,

שְׁלשִׁים שָׁנָה קֻבָּרוּ.

עֲלֵי קִבְרִי אֲדָמוֹת

הֵמָּה נָפְלוּ עֲצוּמָי;

הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת

לָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָי?

הַמֵּתִים אֵלֶּה גְּלָמִים

נָפַחְתָ בְּאַפָּם חַיִּים;

וּמֵתַי – הַשָּׁנִים, הַיָּמִים, -

בַּל עוֹד יִרְאוּ חַיִּים".

לַמֵּתִים קֶבֶר כָּרִיתִי,

עֵינַי אוֹתָם צוֹפִיָּה;

וּמֵתַי – עֵת-טַל יַלְדוּתִי –

בַּל עוֹד תָּשִׁיב לִתְחִיָּה.

(יפו, תרמ"ו, שושן פורים)

t הִנֵּנִי!

יָמִים רַבִּים נֶחְשַׁבְתִּי כַּמֵּת,

אוֹיְבַי בִּשׂחוֹק עָלַי הֵרִיעוּ:

“בֶּעָפָר פִּיו! עוֹד לֹא יְדַבֵּר רְתֵת!”

כֵּן בִּשְׂחוֹק עָלַי הִשְׁמִיעוּ.

עוֹד חַי הִנֵּנִי, וְיָדִי שַׁלֶּטֶת,

עוֹד כֹּחִי בְמָתְנַי, וְאוֹנִי בִשְׁרִירִי,

וּפְרָעוֹת בְּעַמִּי עֵת עֵינִי מַבֶּטֶת

אַרְעִים בְּקוֹלִי, קוֹל שִׁירִי.

אָסִיר הַמַּסֵכָה, אֲגַלֶּה הַלּוֹט

מֵעַל פְּנֵי הַצְּבוּעִים הַחֲנֵפִים.

בַּל יִתְחַבְּאוּ בַמַּסְוֶה עוֹד

מוֹרְדֵי הָאוֹר אֵלֶּה הָעֲטַלֵּפִים…

לְעָרְמָתָם וְזִמָּתָם אָשִׂים קֵץ,

לְאַל – כָּל הַבְלֵי חֲלֹמוֹתָם…

עַל קַסְתִּי מִלָּתִי אֶדְרוֹךְ כַּחֵץ

בְּלִבָּם אוֹרֶה, חֶרֶב מַכּוֹתָם.

אַכֵּם אֲהֻמֵּם, יִפְּלוּ חֲלָלִים,

וּבְמַפֶּלֶת שׂוֹנְאַי תִּרְאֶה עֵינִי,

רַבִּים יִרְאוּ, הֵם כָּלִים,

יֵדְעוּ כִּי עוֹד חַי הִנֵּנִי!

תרנ"ב.

t נִדְרִי

אַנִּיחָה הַצִּדָּה קַסְתִּי עִם עֵטִי,

הָלְאָה אֶזְרוֹק דְּיוֹ גַּם גִלָּיוֹן,

וּבְדַרְכֵי הַחַיִּים אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי,

אֶעֱזוֹב הַסִּפְרוּת גֵּי הַחִזָּיוֹן…

עֲלֵי סֶלַע כִּנוֹרִי אֲנַפֵּצָה,

נַפְשִׁי בוֹ גָעֲלָה, לֹא חָפֵצָה,

לֹא תֹאבֶה לִשְׁמוֹעַ עוֹד הֶמְיַת מֵיתָרָיו.

נִגַּנְתִּי וְשַׁרְתִּי עֲדֵי נִחַר גְּרוֹנִי…

עֲלֵי גִלָּיוֹן כָּתַבְתִּי שִׁירִי,

עַד אָזְלַת יָד, וַיְבוֹאֵנִי הָעֹנִי

וְהִנְנִי בְתֵבֵל גַּלְמוּד עֲרִירִי…

וּלְשִׁירַי אֵלֶּה אֵין לִי שׁוֹמֵעַ,

אֶשָּא בְשָׂרִי בְשִׁנַּי בְּדוּמִיָּה,

הָלְאָה מִמִּשְׁפַּחְתִּי, מֵאָח וָרֵעַ,

נוֹדֵד בּוֹדֵד בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה? וְאַרְצִי הִנֶּהָ!

בְּאֶרֶץ אֲבוֹתַי אֶתְגּוֹרֵרָה!

אַךְ חָדָשׁ הָעָם, הַהוֹלְכִים עָלֶיהָ,

גַּם הִיא אַרְצִי לִי, מִתְנַכֵּרָה…

t הָעֲבוֹדָה

איזו עבודה שצריכה עבודה,

הוי אומר זו שירה.

(חז"ל)

כֹּהֵן אֲנִי בְּמִקְדַּשׁ הַשִּׁיר,

מִנְּעוּרַי שָׁם אֶעֱבֹד עֲבוֹדָה.

קָרְבָּנוֹת אַקְרִיב בְּמִזְבֵּחַ וּדְבִיר,

וּבְהֵיכַל-יָהּ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶקֹּדָה.

אַקְרִיב – לֹא מֵאֵלֵי נְבָיוֹת

אֶבְחַר עוֹלָתִי עִם אֲשָׁמִי;

כָּלִיל יַעֲלוּ עֲצָמוֹת וּכְלָיוֹת,

עַצְמוֹתַי, כִּלְיוֹתַי, חֶלְבִּי וְדָמִי…

מִיֵּין חֶלְבּוֹנִי אַסִּיךְ נֶסֶךְ

עַל מִזְבַּח יָהּ צְבָאוֹת,

נִסְכֵּי – כּוֹס מָלֵא מֶסֶךְ

יַחַד מָהוּל מִדָּמִים וּדְמָעוֹת…

לָאֵל אֲפַלֵּל, אַחַי יָבִינוּ,

בַּעֲדָם אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְכַפָּרָה,

חַטֹּאתֵיהֶם כַּשָּׁנִי מִשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ,

הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל אֶשְׁלַח מִדְבָּרָה.

הַנֵּרוֹת אֵיטִיב שָׁם בַּמְּנוֹרָה,

הָאִיר לָמוֹ בְּלִבּוֹת מַחֲשַׁכִּים

שִׂפְתֵי כֹּהֵן יַבִּיעוּ תּוֹרָה,

וּלְמוֹצָא פִי כֻּלָּם מְחַכִּים.

בַּחֲצוֹצְרָה אָרִיעַ לְמִקְרָא הָעֵדָה,

הַקְהֵל הָעָם אֶתְקַע, אָרִיעַ,

מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת נַפְשִׁי רוֹעֲדָה

וּמַה מִלֵיל? לָמוֹ אַשְׁמִיעַ.

מֵהַר הַמּוֹר מִגִּבְעַת הַלְּבוֹנָה

אַקְטִיר קְטֹרֶת רֵיחַ נִיחוֹחַ,

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְעַמִּי אָרֹנָּה,

יְקַוּוּ, יְצַפּוּ וְיַחֲלִיפוּ כֹח.

עַתָּה עַמִּי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין,

חֵלֶף עֲבוֹדָתִי בְּיָדִי אֵין מְאוּמָה,

אַיֵּה חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְשׁוֹק הַיָּמִין,

אַיֵּה הַמַּעֲשֵׂר וְאַיֵּה הַתְּרוּמָה?

אַיֵּה שַׁדְּמוֹת יְהוּדָה וְהַגְּרָנוֹת

בַּמֶּרְחָב רָעוּ כֶּבֶשׁ וָעֵז?

אָז הַכֹּהֵן לָקַח מַתָּנוֹת

פֶּטֶר חֲמוֹר וְרֵאשִׁית הַגֵּז?..

מַה לִי מִכְנְסֵי הַבַּד

עֵת בַּמִּקְדָשׁ אֲכַהֵן פְּאֵר;

הָאוּכַל לֶאֱכֹל בִּגְדֵי הַשְּׂרָד,

אוֹ לִשְׁבֹּעַ מִמִּצְנֶפֶת וָזֵר?..

זָקַנְתִּי, וְעוֹד כְּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל

עֲלֵי עֲבוֹדָתִי אֲנִי אֲנַצֵּחַ;

עַד גֵּוִי יַעֲלֶה כָּלִיל

וְדָמִּי יִשָּׁפַךְ עַל קַרְנוֹת מִזְבֵּחַ – –

(המליץ, 1902, גל. 122)

t לְשֶׁבַע בְּנוֹת הַחֵן

א. תִּקְוָה

לוּלֵא תִקְוָתִי

פַּסָּה חַיָּתִי!

תִּקְוָה בַּל כּוֹזֶבֶת,

אַט אַט תּוֹלִיכֵנִי

בֵּין פִּרְחֵי נִצָּנִים,

וּכְמוֹ אֵם תְּנַהֲלֵנִי,

בֵּין פִּרְחֵי עֲדָנִים,

וּבְיוֹם פּקֻדָּה לָנוּ

בַּקֶּבֶר אִתָּנוּ

תִּבְחַר אָהֳלָה לָשֶׁבֶת.

ב. אֱמוּנָה

לוּלֵא אֱמוּנָתִי

תַּמָּה חַיָּתִי,

אֱמוּנָה מְנַחֶמֶת,

עֵת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתַי

וְשַׂרְעַפַּי יֶהֱמָיוּן

אָז תִּמְחֶה דִמְעוֹתַי

וְעֵינַי יִשְׁלָיוּן.

עֵת גֵּוִי יִתְרוֹפֵף

אָז יָדָה תְּנוֹפֵף

לְעוֹלַם-הַנֵּצַח וְהָאֶמֶת.

ג. אַהֲבָה

לוּלֵא אַהֲבָתִי

אָפְסָה חַיָּתִי,

אַהֲבָה תְשַׂמַּח נוּגִים.

עֵת יָפָתִי אֶשָּׁקָה,

אָלִין בֵּין שָׁדֶיהָ, –

דְּבַש וְחָלָב אִינָקָה

עֵת אֶרְוֶה דוֹדֶיהָ.

אֵין אֶבְיוֹן וָדָל

לֹא תְרוֹמְמֵהוּ עָל

זֹאת אַהֲבָה בַתַּעֲנוּגִים.

ד. אַחֲוָה

לוּלֵא אַחֲוָתִי

חָלְפָה חַיָּתִי,

אַחֳוָה מְאִירַת עֵינָיִם!

עִם רֵעַ שָׂמֵחַ

שִׂמְחָתִי כִּפְלָיִם,

וְעֵת אֵאָנֵחַ

יְנַחֲמֵנִי בְּחֵן שְׂפָתָיִם,

גַּם נָחָשׁ בַּצַּלְמוֹן

לֹא עוֹד הוּא אְַלְמָן

פּהֹ בְמִדְבַּר הַחַיִּים.

ה. דַּעַת

לוּלֵא דַעֲתִּי

כְּבָר גָּוַעְתִּי.

חָכְמָה יָדָהּ רוֹמֵמָה,

בְּהַשְׂכֵּל תְּלַמְּדֵנִי

מִסְתְּרֵי הַבְּרִיאָה,

תְּגוֹלֵל לְעֵינִי

הַטֶּבַע כַּיְרִיעָה…

בִּלְעָדֶיהָ אֵלֵכָה –

אֲגַשֵּׁשׁ בַּחֲשֵׁכָה

וְנַפְשִׁי פְּנִימָה שׁוֹמֵמָה…

ו. זִמְרָה

לוּלֵא זִמְרָתִי

פַּסָּה חַיָּתִי,

זִמְרָה יְלִידַת מְרוֹמִים!

כַּשָּׂרָף רִגְשׁוֹתַי תְּעוּפֶינָה

עָל לְמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ,

הוֹד יָהּ עֵינַי תִּרְאֶינָה

כָּאֶרְאֶלִים שִׁיר אַשְׁמִיעַ,

כָּאוֹמֵן תִּשָּׂאֵנִי

כָּאֵם תְּנַחֲמֵנִי,

זִמְרָה בַּת שָׁלוֹמִים.

ז. הַכּוֹס

לוּלֵא כּוֹסִי

אֶבְחַר מוֹתִי.

עֵת הַתִּקְוָה תָעוּפָה,

בָּגֹד יִבְגֹּד הָרֵעַ.

הָאַהֲבָה תַּחֲלֹף כַּסּוּפָה

וְשִׁיר בַּל יִשָּׁמֵעַ;

עֵת אֱמוּנָה נוֹדֶדֶת,

תַּעֲשֶׂה לָהּ כְּנָפָיִם,

וּמְאוּמָה אֵינֶנָה מַגֶּדֶת:

מִי לִי בַּשָּׁמָיֵם?

עֵת הַחָכְמָה נֶאֱלָמָה

לְשׁוֹנָה לְחִכָּהּ דָּבֵקָה,

הַרְחֵק מֵעֵינִי נֶעֱלָמָה

וְנַפְשִׁי תָשׁוּב רֵיקָה,

מִבְּלִי מְצוֹא הַיִּתְרוֹן, –

אָז אֶמְסוֹךְ כּוֹסִי,

אֶקְרָא הֶאָח, חַמֹּתִי! –

לַחֲלוֹמִי מָצָאתִי הַפִּתְרוֹן.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.