אֶרְחָמֵךְ כּוֹס, אֶרְחָמְךָ גָּבִיעַ,

בְּךָ אֶחֱזֶה אוֹרִי וְיִשְׁעִי.

מֻקְטָר לְהַמְּשׁוֹרֵר יְהוּדָה לֵיבּ גוֹרְדוֹן

"פּוּרָה שַׂר-שֶׁל-שִׁכְחָה, אָנָּא חָנֵּנִי

יְהוּדָה מְשׁוֹרֵר עִבְרִי בִּקֵּשׁ לִפָנֶיךָ –

זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים אָנָּא שַׁכְּחֵנִי

שַׁכְּחֵנִי וּשְׁמַע לִתְפִלַּת עַבְדֶךָ

כֵּן פִּלֵּל

לָךְ מִלֵּל

לַעֲצָתְךָ לֹא יִשְׁמַע פּוּרָה לְקוֹלֶךָ,

יֵינֵךְ לֹא יִשְׁתֶּה מִגַּת יְקָבֶיךָ;

כִּי עִבְרִי לֹא יִשְׁתֶּה נֶסֶךְ יֵינֶךָ,

מְשׁוֹרֵר עִבְרִי, לִבִּי יֶהֱמֶה עָלֶיךָ,

אֵיכָה כָּזֹאת תַעֲלֶה עַל לִבֶּךָ?

לֹא גוֹי הִנֵּהוּ לִהְיוֹת נֶסֶךְ יֵינוֹ,

כִּי פּוּרָה רַק נַעַר, וּפוּרָה הִנּוֹ.

הָאָדָם בָּאָדֹם יְגוֹנוֹ שׁוֹכֵחַ,

חֲמָתוֹ חָמְקָה, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

תֵּן שֵׁכָר לָאוֹבֵד, יַיִן לְמָרֵי נֶפֶשׁ,

שֵׂכָר לְגוֹי-אוֹבֵד וּמְבַקֵּשׁ חֹפֶשׁ;

גּוֹי אוֹבֵד עַמִּי, אִישׁ-אוֹבֵד הִנֵּנִי

וּפְתַח נֹאדְךָ, פּוּרָה, וְאָנָּא שַׁכְּרֵנִי".

"שְׁמַעְתִּיךָ קוֹרֵא בִּשְׁמִי, וָאֹמַר הִנֵּנִי,

עַתָּה בָּאתִי וּלְךָ הוֹשִׁיעַ,

לִשְׁתּוֹת מִיֵּינִי עֵת תִּשְׁמָעֵנִי,

כָּל סַעֲרַת לִבְּךָ רֶגַע אַרְגִּיעַ,

שְׁתֵה וְהֵרָעֵל בְּכוֹס הַיַּיִן מָסַכְתִּי

כִּי פּוּרָה לְבַדִּי פּוּרָה דָּרַכְתִּי".

"רַב תּוֹדָה לְךָ פּוּרָה, בָּאתָ הוֹשִׁיעֵנִי,

בִּקְהַל נְזִירִים לְךָ תּוֹדָה אַבִּיעַ,

אֶשְׁתֶּה מִיֵּינְךָ, אָנָּא, שַׁכְּרֵנִי,

וּצְרוֹר יְגוֹנִי בַּמְּצוּלָה אַשְׁקִיעַ.

מִסֵּפֶל אַדִּירִים נָא הַגְמִיאֵנִי,

זִכְרוֹנוֹת שְׁנַיִם, אָנָּא, שַׁכְּחֵנִי.

אַךְ לֹא אַהֲבָה נִסְתָּרָה, לֹא עִתּוֹת נְעִימוֹת,

אוֹתָן, פּוּרָה, לֹא אֹבֶה לִשְׁכֹּחַ;

יַעַן עוֹדָן נַפְשִׁי תְּשַׁעֲשַׁעְנָה תַּנְחוּמוֹת,

אוֹתָן אֶזְכֹּרָה עוֹד אַחֲלִיף כֹּחַ.

גַּם לֹא יְמֵי נְעוּרַי, שַׁחֲרוּת הַזֹּהַר,

מֵרְסִיסֵי טַל-יַלְדוּת נָטְפוּ קְוֻצוֹתַי;

עֵת, אֵלִים יוֹמָם רָאִיתִי בַּנֹּעַר,

וְשֵׁדֵי-עֲזָאזֵלִים, פַּחַד לֵילוֹתַי…

עֵת יַלְדוּתִי לִי קֹדֶשׁ אַזְכָּרָתָהּ,

כַּנֵפֶל הָיִיתִי שְׁתוּם עֵינַיִם;

טֶרֶם רָאִיתִי תֵּבֵל וְחֶלְאָתָהּ,

כִּי אַךְ מָוֶת, מָוֶת בְּסִּיר הַחַיִּים…

גַּם לֹא אָהֲבַת רֵעִים, פּוּרָה, שַׁכְּחֵנִי,

אִם כִּי מְעַטִּים לִי בֶּחָלֶד –

לְכָל נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה רֵע הִנֵּנִי,

וְזֶה הָאָדָם, אָח לַצָּרָה יִוָּלֶד.

אַךְ שְׁנֵי זִכְרוֹנוֹת הַעֲבֵר כַּסּוּפָה,

אוֹתָם לִשְׁכֹּחַ עֲשֵׂמוֹ נָא כָּלָה;

אֲחָיוֹת-שְׁתַּיִם, בְּנוֹת אֵם אַחַת הַחֲנוּפָה, )

בִּשְׁמוֹתָן הֵנָּה, חֲסִידָה, הַשְׂכָּלָה,

חֲסִידָה הוֹבִילַתְנִי דַרְכֵי נִסְתָּרוֹת,

אַחֲרֶיהָ רָדַפְתִּי – וּבְחָפְנִי רוּחַ…

כִּי אֶפְחַד, אֶדְאַג, אַךְ מִיּוֹם עֲבָרוֹת,

מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ…

כִּי יָבוֹא הַגּוֹאֵל בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים

הָשֵׁב עַמִּי לִירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה;

מֵתִים יָקִימוּ, יָקִיצוּ נִרְדָמִים,

רַק רִשְׁעֵי-עוֹלָם, נַפְשָׁם לֹא חַיָּה.

וְעִבְרִים עִוְרִים בְּלִמּוּדָהּ יִשְׁמָעוּ,

בְּתוֹחֶלֶת אִוֶּלֶת לִבָּם נְכוֹנָה;

כַּמָּה בַּגּוֹיִם נִטְבָּעוּ, נִפְצָעוּ,

וְלִבָּם לֹא יִתְּנוּ לָשׁוּב צִיּוֹנָה…

הַבְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה

תַּרְגִיעַ בַּגּוֹיִם? נַפְשִׁי תָּשׁוּחַ;

צַפֵּה לְמָשִׁיחַ, תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּכָה

הִיא מַחֲלַת-לֵב, גַּם נֶפֶשׁ וָרוּחַ.

לְאַרְצֵךָ צִיּוֹן שׁוּבָה-נָא, שׁוּבָה,

שָׁמָּה הַמְּנוּחָה, לַיָּעֵף מַרְגֵּעָה;

תַּחֲרֹשׁ, תִּזְרַע, תֹּאכַל פְּרִי תְּנוּבָה,

וּבַל עוֹד תִּקָּרֵא יַעֲקֹב תּוֹלֵעָה…

הַשְׂכָּלָה הוֹרַתְנִי דַרְכֵי הַחַיִּים,

כִי אֵין דִין, אֵין חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל…

כִּי אֵל-צְבָאוֹת הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם,

הוּא עוֹלָם וּמְלֹאוֹ בַּכֹּל, מִכֹּל, כֹּל…

לִמַּדְתְנִי, קֶדֶם לֹא אָדָם יְלָדָנִי

וּמֵרֶחֶם לֹא קִדְּמוּנִי בִּרְכַּיִם;

סֵפֶר יִחוּסֵנוּ – בֶּן קוֹף אָנִי…

וּלְאַט-לְאַט נִהְיֵיתִי הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם.

לִמְּדַתְנִי כִּי תֹהוּ הֵמָּה הָרְגָשׁוֹת,

נַרְגִּישׁ לִבֵּנוּ לְיֶשַׁע וְנֶחָמָה;

תִּלָּחֵם מִלְחֲמּוֹת הַחַיִּים הַקָּשׁוֹת,

וּבְכָל מָקוֹם לְךָ קֶבֶר בָּאֲדָמָה,

בָּנֶיהָ אֲשֶׁר בְּלִמוּדָהּ יִשְׁמָעוּ,

מֵהֵד זִמְרָתָהּ לְשׁוֹנָם תָּרֹנָּה;

כַּמָּה מֵהֶם בַּגוֹיִם נָדוּ וְנָעוּ

וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לָשׁוּב צִיּוֹנָה.

חִנָּם תֹּאמְרוּ: בָּעַמִּים נִתְבּוֹלֵלָה,

נִהְיֶה כָּמוֹהֶם, בָּנִים כֶּחָשִׁים;

גַּם אָז סְבִיבְכֶם אֵשׁ אוֹכֵלָה,

וּמֵאַרְצוֹת הַגּוֹיִם תִּהְיוּ נִגְרָשִׁים.

"טוּב אֶרֶץ תֹּאכֵלוּ – לַעְגָּם עֲלֵיכֶם, –

מֵעֲמַל אֲחֵרִים לָמָּה תִּשְׂבָּעוּ?

גַּם לָכֶם אֶרֶץ, אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם,

לָמָּה תְּלָמֶיהָ לֹא תְּשַׂדְּדוּ, תִּזְרָעוּ?"

אֲחָיוֹת שְׁתָּיִם, בְּנוֹת אֵם אַחַת הַחֲנוּפָה,

פְּלַגּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל דָּמֹעַ תִּדְמַע עֵינִי;

זִכְרוֹנוֹת אֵלֶּה נָא הַעֲבֵר כַּסּוּפָה,

פְּתַח נֹאדְךָ וּמִיֵּינְךָ שַׁכְּרֵנִי.

אֶשְׁתֶּה, אֶשְׁכָּחֵם, אוּלַי אֶמְצָא תְרוּפָה,

לְמַחֲלַת עַמִּי גַּם מֶנָּה נֶחְלֵיתִי;

מַחֲרֵשָׁה, מַעְדֵּר בְיָדִי אָנִיפָה

לַחֲרֹשׁ, לִזְרֹעַ וָאֹמַר: נִרְפֵּאתִי…."

מַעֲנֶה

"בַּקָּשָׁתְּךָ אֲמַלֵּא עֲשׂוֹת אוּכָלָה,

זֶה רַבּוֹת אֶלָּחֵם מִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה

עִם בְּנוֹת עֲלוּקָה: חֲסִידָת הַשְׂכָּלָה,

אֲחָיוֹת שְׁתַּיִם, בְּנוֹת אֵם אַחַת הַחֲנוּפָה.

הַבֵּט, יַלְדֵי הַחֲסִידָה שָׁם נִקְבָּצוּ

לְבֵית הַצַּדִּיק, גֶּבֶר שְׁתוּם-הָעַיִן;

אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּן, יַחַד יִתְרוֹצָצוּ,

לִשְׁמֹעַ בִּרְכָּתוֹ יְקַדֵּשׁ הַיַּיִן.

כַּסּוּס צוֹהֵל יִצְהַל גַּם יָרִיעַ,

יֵינִי יִמְאַס, בְּנִסְכִּי לֹא יִתְגָאֵל;

אַךְ מִיֵין-שָׂרָף יְמַלֵּא הַגָּבִיעַ,

יִשְׁתֶּה, יִתְהוֹלֵל זֶה קָדוֹשׁ-יִשְׂרָאֵל…

כִּי יֵין-שָׂרָף עֵת יָבוֹא קִרְבֵּהוּ,

וּבְחֻמּוֹ מִמְּקוֹמוֹ יְלַחֵךְ שְׂפָתַיִם,

יִדְמֶה שֶׁגַּם הוּא כַּשָּׂרָף הִנֵּהוּ,

וְעַל כַּנְפֵי הֶגְיוֹנוֹ יַעֲלֶה שָׁמַיִם…

יוֹדֵע הַצַּדִּיק רְפֵה הַכֹּחַ,

יִשְׁתֶּה יֵינִי בַּקֹּדֶשׁ הֲלִיכָתוֹ;

אֲזַי בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ יִתְגַּל כְּנֹחַ…

וּבְקָהָל רַב תִּגָּלֶה עֶרְוָתוֹ…

יוֹדֵע, יִשְׁתֶּה, יִשְׁכַּח צִדְקֵהוּ;

יִשְׁכַּח כִּי צַדִּיק הָיָה בָּאָרֶץ;

וְּכְבֵן-חֲלוֹף יְסַלֵּף דַרְכֵּהוּ,

וּכְאַחַד הָאָדָם גַּם יִפְרֹץ פָּרַץ.

לָכֵן יֵין-שָׂרָף יְגַמֵּא קִרְבֵּהוּ,

יִשְׁתֶּה יִתְהוֹלֵל, לוֹ רֹאשִׁי אָנִידָה;

יִשְׁתֶּה עֲדֵי אִשּׁוֹ תְּלַהֲטֵהוּ

כָּלִיל עֲלֵי מוֹקְדָה עִם הַחֲסִידָה…

גַּם הַהַשְׂכָּלָה לְרוּחִי הִנֶּהָ מֶמֶר,

וּבָנֶיהָ בְּדַרְכֵי נְלוֹזִים תְּנַהֵלָה;

מִיַּיִן מָסָכְתִּי לֹא יִשְׁתּוּ יֵין חֶמֶר,

רַק יֵין צָרְפַת, יֵין הַתַּרְעֵלָה.

מִמַּחֲשׁוֹף הָעֵצִים אַלּוֹן וָאֵלָה,

עִם נֹפֶת צוּף יְבַשְּׁלוּ בַּפָּארוּר;

רָאשֵׁי בַּשָׂמִים בְּיֵין הַתַּרְעֵלָה

בְּבַקְבּוּק עָמֹק חָתוּם וְצָרוּר.

וְיַיִן זֶה אַךְ יִנְעַם לְחִכָּם,

וּבְיֵינִי הַטּוֹב מִפּוּרָה יִמְאָסוּ;

יוֹם-יוֹם יִשְׁתָּיוּן עֲלֵי לֶחֶם חֻקָּם,

רַק יֵין צָרְפַת, וּבוֹ יִתְעַלָּסוּ.

יִמְאֲסוּ דָם-עֵנָב מִגַּפְנֵי נְטוּעִים,

אֶת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים יְשַמֵּחַ – –

וּבְרָאשֵׁי אַשְׁכּוֹלוֹת, כְּאַבְנֵי מִלּוּאִים,

מֵאֶגְלֵי טַל-אוֹרוֹת, עֵנָב זוֹרֵחַ.

יִשְׁתּוּ יִתְהוֹלְלוּ בְּיֵין מִשְׁתֵּיהֶם,

יַיִן מָסַכְתִּי, בּוֹ גָעָלוּ;

יִשְׁתּוּ עֲדֵי יֵאָכֵל קִרְבֵּיהֶם,

מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה יֶחֱלוּ, יֻרְעָלוּ…

שְׁאֵלָה

"פּוּרָה שַׂר-שִׁכְחָה תַּעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת,

קִנְאָה גַּם שִׂנְאָה מִלְּבָבוֹת שַׁכֵּחַ;

מַדוּעַ, הַגֶּד נָא, בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת,

אֵיפֹה הָיִיתָ אָז גִבּוֹר צוֹלֵחַ?

עֵת הִתְנַפְּלוּ עַל עַמִּי בַּחֲמָתָם

לִשְׁלֹל שָׁלָל, וְלָבֹז גַּם בָּז;

לָמָּה לֹא שָׁכְחוּ קִנְאָתָם, שִׂנְאָתָם?

אֵיפֹה, פּוּרָה, הָיִיתָ אָז?"

תְּשׁוּבָה

"פּוּרָה דָרַכְתִּי מִיֵּינִי שָׁתָיוּ,

קֶרֶב לִבָּם בָּא, וַיִּתְהוֹלְלוּ חִישׁ;

וּבֵין הֲמוֹן הַפְּרָאִים אָז הָמָיוּ

הֲרָאִיתָ, הֲמָצָאתָ אֶחָד אִישׁ?

וּמִשְּׁפַל הַמַּדְרֵגָה רַב הָעֶרֶב.

עִם בְּנֵי-בְּלִי-שֵׁם יַחַד נִקְהָלוּ;

כַּחֲזִירֵי יַעַר בַּנֶּשֶׁף, בָּעֶרֶב,

תַּחַת שׁוֹאָה בַּחֹשֶׁךְ יִתְגַּלְגָּלוּ.

בַּדֹמֶן, בָּאַשְׁפַּתּוֹת יִתְגּוֹלֵלוּ,

וּלְקוֹל הֲמוֹנָם לְעַנּוֹתָם בָּאתִי;

חֲמָתִי סִפֵּחוּ, יֵינִי חִלֵּלוּ.

וָאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וָאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי".

תְּפִלָּה לְפוּרָה

"פּוּרָה עוֹד אַחַת אֱלֹהֵי חֵלֵכָה,

רַק בַּקָּשָׁה אַחַת לִי הִנֶּהָ;

טֶרֶם אֶפָּרֵד וּמִמְּךָ אֵלֵכָה,

נָא, פּוּרָה לְמַעֲנִי עֲשֵׂה, וּשְׁמָעֶהָ.

בְּרִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן בְּזֹאת הַשָּׁנָה,

הִנֵּה מִתִּירוֹשׁ יָשִׁיקוּ הַיְקָבִים;

דוֹרְכִים, בּוֹצְרִים הֵידָד יַעֲנוּ בִּרְנָנָה

בַּגַּת יִדְרְכוּ אַשְּׁכְּלוֹת עֲנָבִים.

ֹ

פּוּרָה! מֵעֲסִיס תִּירוֹשְׁךָ שַׁכְּרֵמוֹ

עַד בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם לֹא יֵדָעוּ;

זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, פּוּרָה, שַׁכְּחֵמוֹ,

הֵן זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁהֵם יָגָעוּ.

שַׁכְּחֵמוֹ מִמֶּרְחָק הֵנָּה טֻלְטָלוּ,

בַּמִּדְבָּר וָיָם הֵם נָדָדוּ;

שַׁכְּחֵמוֹ הַצָּרוֹת, תְּלָאוֹת סָבָלוּ,

גַּם אֶת הוֹנָם וּרְכוּשָׁם אָבָדוּ.

שַׁכְּחֵמוֹ הַשָּׂפָה, בָּהּ נִדְבָּרוּ,

בְּאֶרֶץ לֹא-לָהֶם, לְשׁוֹנָם מִלֵּלָה;

טֶרֶם מִמֶּנָּה כַּמֹּץ נִסְעָרוּ,

לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל טֻלְטְלוּ טַלְטֵלָה.

שַׁכְּחֵמוֹ הַשִּׂנְאָה, תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת,

שִׂנְאָה, קִנְאָה בַּל יַעֲלוּ עַל לִבְבֵיהֶם;

עֵת שֻׁדָּדוּ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת,

מִבְּנֵי-אָדָם כְּמוֹהֶם וּמִשִּׁכְנֵיהֶם…

שַׁכְּחֵמוֹ, פּוּרָה, כִּי יֵשׁ אֲרָצוֹת

אַדְמָתָן יוֹתֵר טוֹבָה וּפוֹרִיָּה;

שַׁכְחֵמוֹ הַחֲרָפוֹת, קְלָלוֹת וְנֶאָצוֹת

מִבְּנֵי בְּלִיַעַל, שָׁמְעוּ, וְסָבְלוּ בְּדוּמִיָּה.

שַׁכְּחֵמוֹ, פּוּרָה, הַצָרוֹת, הַתְּלָאוֹת,

עֵת הַכֶּסֶף אָפֵס מִכְּלֵיהֶם;

הָאֲנָחוֹת הַכְּבֵדוֹת וְהַדְּמָעוֹת

עֵת לְלֶחֶם יָבֵשׁ צָעֲקוּ יַלְדֵיהֶם…

שַׁכְּחֵמוֹ, פּוּרָה, תַּעֲנוּגוֹת חָלֶד,

מְחַכּוֹת לֶעָנִי בּוֹ עַמָּם יִגָּאֵל;

יֵדְעוּ כִי אָדָם לֶעָמָל יִוָּלֶד,

כִי הֵמָּה אִכָּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

רִאשׁוֹנוֹת יִשְׁכְּחוּ מִיָּמִים עָבָרוּ,

דִבְּרוּ לָמוֹ בְּמַרְאֶה וְחִידוֹת;

עֵינֵיהֶם יָשִׂימוּ לְיָמִים יֻצָּרוּ,

לְיָמִים יֻצָּרוּ, יָחִישׁוּ לָמוֹ עֲתִידוֹת.

יֵדְעוּ כִּי מִמִּיץ עִנְבֵי אַשְׁכְּלוֹתֵיהֶם,

יִשְׁתּוּ דַם עֵנָב, גַּם דָּמִים טְהוֹרִים;

בְּדַם עֵנָב הִתְבּוֹלֵל דַּם אֲבוֹתֵיהֶם,

בְּעַד אַרְצָם פֹּה נָפְלוֹ מוֹת גִבּוֹרִים.

פֹּה דְּמֵיהֶם כַּמַּיִם נִגָּרוּ,

רָוְתָה אֲדָמָה לֵח כִּלְיוֹתֵיהֶם;

וְכַדֹּמֶן בַּשָּׂדֶה פֹּה יַחַד קֻבָּרוּ,

תַחַת כַּרְמֵי שָׁרְשֵׁי גַפְנֵיהֶם.

יִשְׁתּוּ דַם עֵנָב, וְדַם אֲבוֹתֵיהֶם,

הֱיוֹת כְּמוֹהֶם, לֶאֱהֹב אֶרֶץ אֲבוֹתָם;

דַּם הַמַּכַּבִּים יָבוֹא אֶל קִרְבֵּיהֶם,

כַּמַּיִם בְּקִרְבָּם, כַּשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָם.

גַּם אוֹתִי, מֵעֲסִיס תִּירוֹשָׁם שַׁכְּרֵנִי,

אֶשְׁתֶּה מִיֵּינְךָ וּמִסֵּפֶל אַדִּירִים

אֵדַע מַה אָנִי! רִאשׁוֹנוֹת שַׁכְּחֵנִי,

וָאֲהַלֶּלְךָ בְּתוֹדָה בִּקְהַל הַנְּזִירִים…"

(יפו, פסח שני תרמ"ו)

שַׂר שֶׁל שִׁכְחָה

עוֹד הַפַּעַם אָבוֹא אֵלֶיךָ,

פּוּרָה, פְּתַח לִי שַׁעַר;

עוֹד הַפַּעַם אֶדְפֹּק דְּלָתֶיךָ,

כִּי לִבִּי יֶהֱמֶה כַּסַּעַר.

מִכּוֹס חֲמָתְךָ, פּוּרָה, שַׁכְּרֵנִי,

אֶשְׁתֶּה לָרְוָיָה וְאֶשְׁכַּח שָׁכֹחַ;

מֵעֲסִיס יֵינֵךָ נָא הַרְוֵנִי,

וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶמְצָא מָנוֹחַ.

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, וְאֶשְׁכַּח שָׁכֹחַ,

כּוֹס חֲמָתְךָ לְפִי אַסִּיעַ;

כִי עַמִּי יֵלֵךְ שְׁחוֹחַ,

וַאֲנִי כְּגֶבֶר לֹא יוּכַל הוֹשִׁיעַ.

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, שֶׁיֶּשְׁנָם יְהוּדִים

עָלֵימוֹ בַּמֵּצַח רָשׁוּם הַתָּו;

כִּי בְּעַד נֵזֶר, טַבָּעוֹת וּצְמִידִים,

יִמְכְּרוּ לַנָּכְרִי גוֹי וֵאלֹהָיו…

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי יֶשְׁנָם רַבָּנִים

מוֹרִים טָחֵי טוַּח וְתָפֵל;

הֲמְּצַפִּים לַמָּשִׁיחַ לְעִדָּן וְעִדָּנִים,

וַד' אָמַר לִשְׁכֹּן בַּעֲרָפֶל…

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי יֶשְׁנָם מַטִּיפִים,

בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת יְדַבְּרוּ כָּזָב;

מִתּוֹרָה, מִדֵּעָה וְחָכְמָה שְׁדוּפִים,

וּנְפָשׁוֹת יִקָּחוּ אֲדֹנָי עָזָב…

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי יֶשְׁנָם מַשְׂכִּילִים

שׁוֹכְחֵי אֱלֹהִים וְחַסְרֵי דֵעָה;

קָדִים יִרְדֹּפוּ, מֵאֵת מַהְבִּילִים,

לוֹבְשִׁים אַדֶּרֶת וּקְצוּצֵי פֵּאָה…

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי מְשׁוֹרֵר אָנֹכִי,

מַנְעִים זְמִירוֹת לְעִתּוֹת בָּצָרָה;

שַׁכְּחֵנִי, כִּי לָרִיק תַּם כֹּחִי,

וְתִקְוַת חַיַּי כַּצֵל עָבָרָה.

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, הַצָרוֹת, הַתְּלָאוֹת,

מֵעֵת הַחִילֹותִי לָשִׁיר בַּשִּׁירִים;

לִתְפִלָּתִי שְׁמַע, הַרְאֵנִי נִפְלָאוֹת,

וְעַל מִזְבַּחֲךָ אַקְרִיב הַנְּזִירִים…

לְעֹמַר אַל-כְּאַיאַם / נפתלי הרץ אימבר

אֶשְׁתֶּה – לֹא אֵדַע מַדּוּעַ?

לְהָסִיר יֵינִי מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת;

אֶשְׁתֶּה – וְשִׁירַי אָז אַשְׁמִיעַ,

כָּל הִגָּיוֹן עִם רְסִיס בְּמִשְׁקֹלֶת.

אֶשְׁתֶּה – וְרוּחִי עָל תָּרְקִיעַ,

לִמְקוֹם הַנֵּצַח מִבְּלִי חֶלֶף;

מַה זֶה הַקֶּסֶם בַּגָּבִיעַ;

רוּחַ חָדָש עִם כָּל דֶּלֶף?

אוּלַי זֶה הַכּוֹס, הַגָּבִיעַ,

מִמֶּנּוּ הַיַּיִן אֶשְׁתֶּה לָרְוָיָה;

קֶדֶם מְשׁוֹרֵר לְרוּכֲךָ יְצוּעַ,

רֹאשְׁךָ – אָז קֶדֶם הָיָה.

לָעָפָר שָׁבָה אָז גֻּלְגָלָתֶּךָ

בִּידֵי הַיּוֹצֵר עַל הָאָבְנָיִם;

לְאֵפֶר הָפַךְ אֵדֶר גְּוִיָתֶךָ,

אַךְ לֹא רוּחֲךָ רוּחַ שָׁמָיִם.

לָכֵן עֵת אֲחַבֵּק הַגָּבִיעַ,

הַכּוֹס אֶמְצֶה בִּנְשִׁיקוֹת שְׂפָתַיִם;

רוּחֲךָ אָז עָלַי תּוֹפִיעַ,

הֲגִיגְךָ אָבִין כְּמוֹ בַּחַיִים.

אוּלַי עֵת אָשׁוּב לַעֲפָרִי,

יַד הַיוֹצֵר תַּעֲשֶׂה עַל הָאָבְנָיִם;

כּוֹס וְגָבִיעַ מֵרֹאשׁ בְּשָׂרִי

מֶנּוּ יַיִן יִשְׁתּוּ הַחָיִים.

אֲנִי תְּפִלָּה, כִּי מְשׁוֹרֵר כָּמוֹנִי,

יִשְׁתֶּה מִמֶּנּוֹ וְיֹאמַר, הִנֵּנִי;

יִשְׁתֶּה וְיָשִׁיר אַךְ לֹא מֵעֹנִי,

וּכְמוֹ הִזְכַּרְתִּיךָ, לְטוֹב יִזְכְּרֵנִי.

אֶרְחָמְךָ כּוֹס, אֶרְחָמְךָ גָּבִיעַ,

בְּךָ אֶחֱזֶה אוֹרִי וְיִשְׁעִי;

עֵת פִּיךָ לְפִי אַסִּיעַ,

אָקִיא מִבִּטְנִי חֶטְאִי וּפִשְׁעִי…

אָקִיא מִבִּטְנִי חַטּאוֹת נְעוּרִים

הַגַּאֲוָה נִשְׁכָּחָה, וְאַהֲבָה נִסְתֶּרֶת;

בִּתְהוֹמְךָ גָּבִיעַ בְּכוֹס הַמְּרוֹרִים

יַחַד יִצְלְלוּ שָׁם כַּעוֹפֶרֶת.

אֲנַחֵשׁ בַּגָּבִיעַ וְאָבוּז לִגְאֵיוֹנִים,

הַדּוֹרְכִים עֲלֵי אֶרֶץ בְּרֶגֶל גַּאֲוָה;

חַיִּים אֶמְצָא גַם בְּכוֹס יְגַוֹנִים

אֶשְׁתֶּה – וְנַפְשִׁי תִּגְרֹס לְתַאֲוָה…

יִשְׁתּוּ יֵין נִסְכָּם מָסָכוּ,

תִּתְהוֹלֵל לְשִׁכָּרוֹן נַפְשָׁם הַזּוֹלֵלָה;

יֹאכְלוּ לְמַעֲדַנִּים בַּשֻּׁלְחָן עָרָכוּ,

וַאֲנִי – אֶשְׁתֶּה מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה.

יֶהֱמוּ הַמְּלָכִים, הָרוֹזְנִים וְחַשְׁמַנִּים,

יַחַד יִכְלָיוּן, יִהְיוּ לְבָעֵר;

בְּצֵל צַלְמָוֶת יִשְׁכְּנוּ בָּאַשְׁמַנִּים,

וַאֲנִי וְ“הַתִּקְוָה” לָנֶצַח נִשָּׁאֵר.

אַרְבַּע כּוֹסוֹת / נפתלי הרץ אימבר

מִנְּעוּרֵי יָמַי בְּעָלוּנִי אֲדוֹנִים,

בְּפֶרֶךְ רָדוּ בִי הָאַכְזָרִים;

רַבּוֹת שָׁתִיתִי מִכּוֹס הַיְגוֹנִים,

שָׁתִיתִי, מָצִיתִי קֻבַּעַת הַשְּׁמָרִים…

הָיִיתִי לָאִישׁ, וּבְאַרְצוֹת נוּדִי

רַבַּת שָׂבַעְתִּי הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים;

לָעֲגוּ עָלַי: הִנְּךָ יְהוּדִי,

שְׁתֵה וְהֵעָרֵל מִכּוֹס יְגוֹנִים…

מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים תָבוֹא הַשְּׁמוּעָה,

מֵעַמִּי, עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד;

בְּאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה, אֶרֶץ רַסְּיָה,

שָׁם עַמִּי מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט.

בְּנֵי-בְּלִי-שֵׁם שׁוֹאֲפִים לְדָמִים,

נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה הֲמוֹנִים-הֲמוֹנִים;

כַּחַיּוֹת נָפְלוֹ עַל יַעֲקֹב הַתָּמִים,

וַיַּשְׁקוּהוּ מַמְּרוֹרִים מִכּוֹס הַיְגוֹנִים.

הָרְגוּ זְקֵנִים, חָנְקוּ עוֹלָלִים,

שָׂרְפוּ בָּתֵּיהֶם, בְּיוֹם הַשָּׁאוֹן;

בְּחוּצוֹת וּרְחוֹבוֹת שׁוֹכְבִים הַחֲלָלִים,

נְפוּחֵי רָעָב וְקוֹדְחֵי צִמָּאוֹן.

שָׁמַעְתִּי, וַתִּרְגַז בִּטְנִי וְקִרְבִּי,

אוֹר עֵינַי כִּסְּתָה אֲפֵלָה;

מֵרָעַת הָעַמִּים הִתְחַמֵּץ לְבָבִי,

וָאֵשְׁתְּ לְשִׁכָּרוֹן מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה.

וָאֵשְׁתְּ לְשִׁכָּרוֹן, וְכּוֹס הַתַּרְעֵלָה,

שָׁתִיתִי, מָצִיתִי, עַד הַקֻּבָּעַת;

לִשְׁכֹּחַ נַפְשִׁי אָז הֵחֵלָּה,

לִשְׁכֹּחַ יָגוֹן, עָמָל וָכַעַס…

פֶּתַע קוֹל שָׁמַעְתִּי: עוּרָה!

עֵינָי פָּקַחְתִּי לִרְאוֹת הָאוֹת;

וְהִנֵּה לְנֶגְדִי עוֹמֵד פּוּרָה,

מַלְאָךְ הַיֶּקֶב, וּבְיָדוֹ הַכּוֹס…

בַּגַּת דָּרַכְתִּי אֵלֶּה הָעֲנָבִים,

"בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – נָאַם נְאוּמִים;

שָׁמָּה תִּירוֹשׁ יַשְׁקוּ הַיְקָבִים,

שְׁתֵה וּרְוֵה מִכּוֹס הַתַּנְחוּמִים…

מִטַּל חֶרְמוֹן הָעֲנָבִים הָרְטָבוּ,

בְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן שָׁרְשֵׁיהֶם דֻבָּקוּ;

בַּעֲפַר אַרְצֵךְ שִׂגְשְׂגוּ, שָׂגָבוּ,

וּמִדַּם גִבּוֹרֵי אֲבוֹתֶיךָ יָנָקוּ…

שָׁתִיתִי, וְכַשֶּׁמֶן בָּאוּ בְּעַצְמוֹתַי,

שָׁתִיתִי, מָצִיתִי, מִכּוֹס הַתַּנְחוּמִים;

וּכְמוּעָף בִּיעָף עָבְרוּ תוֹלְדוֹתַי,

כִּי אָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמִים…

שָׁתִיתִי – וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ פּוּרָה,

קָרָא: שְׁתֵה עוֹד, הַצָרוֹת שַׁכֵּחַ;

הַיָּמִים מְקֶּדֶם, יִשְׂרָאֵל, עוּרָה,

וּמִכּוֹס-הַתִּקְוָה הַחֶמֶת סַפֵּחַ…

מִכּוֹס “הַתִּקְוָה” שָׁתִיתִי לִרְוָיָה,

מִיַּיִן דָּרְכּוּ בְּאֶרֶץ אֲבוֹתֵנוּ;

בֵּרַכְתִּי לַהֹוֶה, יִהְיֶה, וְהָיָה,

כִּי עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ…

המשורר:

הֵידָד, אַחִים, הֵידָד!

מַלְאוּ הַכּוֹסוֹת יָיִן!

בַּל עוֹד נֵשֵׁב בָּדָד

וּדְמָעוֹת עֲלֵי עָיִן.

תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה

שֶׁבֶת אַחִים נֵשֵׁבָה,

וּלְשׁוֹנִי לָכֶם תְּרַנֵּנָה

עַל מַטְרֵד בַּת מַדְהֵבָה.

מקהלה:

לָךְ נִכְרה אָזְנָיִם,

עֵת כִּנּוֹר תָּעִירָה,

מִשִּירֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם

לָנוּ שִׁירָה, שׁירָה.

המשורר:

לַעֲזָאזֵל בַּת מַדְהֵבָה.

זִכְרוֹנָה עָבַר כַּפֶּלֶג –

וַאֲנִי זָקֵן, אִישׁ שֵׂיבָה,

וּשְׂעָרִי לָבָן מִשֶּׁלֶג.

יַיִן לִגְרוֹנִי יִשְׁתַּפֵּךְ;

עֵת יָבֹא בַּעֲצָמָי

כְּחֹמֶר-חוֹתָם אֶתְהַפֵּךְ,

אָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָי,

בִּימֵי עֲלוּמַי, בַּנֹּעַר,

תַּחַת רֹאשׁ הָאָמִיר

עָגַבְתִּי יְפַת תֹּאַר,

כְּמוֹ רַעֲיָתוֹ הַזָּמִיר.

מקהלה:

לַעֲזָאזֵל בַּת מַדְהֵבָה,

לָךְ נִכְרֶה אָזְנָיִם,

שִׁירָה, אִישׁ שֵׂיבָה,

לָנוּ מִשִׁירֵי יְרוּשָׁלָיִם.

המשורר:

הַבִּיטוּ פֹּה הָעֲרָבָה,

הַשְּפֵלָה רְאוּ שָׁמָּה;

לְפָנִים אֶרֶץ חֲרֵבָה

הָיְתָה, אֶרֶץ שְׁמָמָה,

חוֹחִים, חֲרוּלִים, קִמְשׁוֹנִים

בְּגַלֵּי חוֹל הִשְׂתָּרֵעוּ,

וּבְצִלָּם צִפְעוֹנִים

בֵּיצֵי אֶפְעֶה בִּקַּעוּ,

בָּדָד עמַד הַתָּמָר

לַמָּרוֹם שָׁת כַּפּוֹתָיו,

וּפֶרֶא אָדָם-עֲרָבִי

הֵפִיץ אֵימָה סְבִיבוֹתָיו,

פֶּתַע בָּאוּ הַחֲלוּצִים

מִבְּנֵי הַגּוֹלָה שָמָּה,

וּבְהַשְׂכֵּל יְדֵי חָרוּצִים

לִבְרָכָה הָפְכוּ הַשּׁמָמָה.

מקהלה:

נַפְשֵׁנוּ בָךְ רְתוּקָה,

רִגְשׁוֹתֵינוּ תְעוֹרֵרָה,

הַשּׁירָה מַה מְתוּקָה,

עוֹד הַפַּעַם זַמֵּרָה.

המשורר:

קַרְדֹּם, מַעֲצָד – שִׁלְטֵיהֶם

מַחֲרֵשָׁה הָיְתָה מָגִנָּם,

מַגָּל, חֶרְמֵשׁ – אֲזֵנֵיהֶם,

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנָּם.

כֵּן בָּאוּ הַתָּרִים

מִמֶּרְחָק נָדוּ וְנָעוּ,

לְבֵין גוֹיִם זָרִים,

שְׂפָתָם לֹא שָׁמָעוּ,

בְּלִי לְבוּשׁ, בְּלִי לֶחֶם צַר

תַּחַת שׁוֹאָה הִתְגַּלְגָּלוּ…

עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר

הַצָּרוֹת אָז סָבָלוּ,

בְּכָל זֹאת לֹא נוֹאָשׁוּ

וְאָחוֹר לֹא סָרוּ.

בַּמַּחֲרֵשָׁה אֶרֶץ חָרָשׁוּ,

בַּמַּעְדֵּר אֲדָמָה עָדָרוּ,

בָּתִים בָּנוּ לִבְנֵיהֶם,

תִּפְאֶרֶת אָדָם-בַּיִת,

גְּדֵרוֹת גָדְרוּ לְעֶדְרֵיהֶם,

נָטְעוּ כֶרֶם זָיִת.

מקהלה:

נַפְשֵׁנוּ בָךְ רְתוּקָה,

רִגְשׁוֹתֵינוּ תְעוֹרֵרָה,

הַשּׁירָה מַה מְתוּקָה,

עוֹד הַפַּעַם זַמֵּרָה.

המשורר:

עַתָּה הַבִּיטוּ הָעֲרָבָה,

הַשּׁפֵלָה רְאוּ שָׁמָּה,

אֶרֶץ פּוֹרִיָּה וְנוֹשָׁבָה,

לְעֵמֶק נֶהְפְּכָה הָרָמָה.

בִּמְקוֹם לְפָנִים קִמְשׁוֹנִים

לָאָרֶץ שִׁלְּחוּ פֹארוֹתָם.

יַעַמְדוּ כְּרָמִים, אַלוֹנִים,

וּגְפָנִים יַצְהִירוּ בֵין שׁוּרוֹתָם.

בִּמְקוֹם לְפָנִים צִפְעוֹנִים

תַּחַת חָרוּל אָרָבוּ –

יַעַמְדוּ עַתָּה אַרְמוֹנִים

וּגְדֵרוֹת לָמּוֹ הֻצָּבוּ;

בִּמְקוֹם לְפָנִים טֹרַח

מִפַּחַד רִיב מִשְׁפָּחוֹת –

שָׁלוֹם יַעַבְרוּ אֹרַח

עַתָּה הוֹלְכֵי אֳרָחוֹת.

עוֹד תִּירְשׁוּ אַרְצְכֶם,

לִבְרָכָה בַּגּוֹיִם תִּשָּׁאֵרוּ,

אַךְ צְאוּ בְּעִקְבוֹת אֲבוֹתֵיכֶם

וְנוֹאָשׁ בַּל תֹּאמֵרוּ.

מַלְּאוּ יַיִן בַּגְּבִיעִים,

לְמֵרָחוֹק אֶשָׂא דֵּעָה,

פֹּה כְּאַבְנֵי מִלֻּאִים –

מֵאַפֵּי אֲבוֹתֵיכֶם זֵעָה.

עֲתִידוֹת אָחִישָׁה עֲלֵיכֶם,

גַּם יָמִים יְדַבֵּרוּ,

וַאֲשֶׁר סָבְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם

לִבְנֵיכֶם נָא סַפֵּרוּ.

מקהלה:

נַפְשֵׁנוּ בָךְ רְתוּקָה,

רִגְשׁוֹתֵינוּ תְעוֹרֵרָה,

הַשּׁירָה מַה מְתוּקָה,

עוֹד הַפַּעַם זַמֵּרָה.

שְׁבוּ סָבִיב הַשֻּׁלְחָנוֹת,

וּמַלְּאוּ הַכּוֹסוֹת יָיִן

וּבְקוֹל שִׁיר-רְנָנוֹת,

שַׂמְּחוּ לֵב וָעָיִן.

יַיִּן מִכַּדִּים נָרִיקָה,

עֵת לַגָּרוֹן יִשְׁתַפֵּךְ;

סוֹד יַחַד נַמְתִּיקָה,

לְאֵשׁ הַיַּיִן יִתְהַפֵּךְ;

מַלֵּא הַכּוֹס, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

וּבְמִזְמוֹר שִׁיר עֲנֵה לַמְנַצֵּחַ.

עֵת תֵּבֵל מֵחַיִּים נִמָּחָה,

בִּתְהוֹם מַיִם וָזֶרֶם;

אָז נֹחַ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הֵחֵל נוֹטֵעַ כֶּרֶם.

מֵחֲלָצָיו יָצְאוּ מִשְׁפָּחוֹת,

מִמֵּעָיו גּוֹיִם וּלְאֻמִּים;

מִכּוֹסוֹ דָלְפוּ אֲנָחוֹת,

מִגְּבִיעוֹ רְסִיסֵי תַּנְחוּמִים.

מַלֵּא הַכּוֹס, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

וּבְמִזְמוֹר שִׁיר עֲנֵה לַמְנַצֵּחַ.

זֶה לוֹט נַפְשׁוֹ חַיָּה

מִסְּדוֹם הָעִיר הַהֲפוּכָה;

מִדַּם גֶּפֶן פּוֹרִיָה,

נָפְשׁוֹ הָיְתָה בְּרוּכָה.

מֵחֲלָצָיו יָצְאוּ הֲמוֹנִים,

בַּגּוֹיִם שָׂמוּ אוֹתוֹתָם;

מוֹאָבִים עִם עַמּוֹנִים,

כֵּן נִקְרְאוּ בְּשְׁמוֹתָם,

מַלֵּא הַכּוֹס, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

וּבְמִזְמוֹר שִׁיר עֲנֵה לַמְנַצֵּחַ.

יִשְׂרָאֵל כְּגֶפֶן בּוֹקֵק,

הָיָה יָמִים רַבִּים;

עֵת עָזַב חֶלְקַת מְחוֹקֵק,

וַיְהִי חֲבוּר לַעֲצַבִּים,

עַתָּה תִּקְוָתִי נִשְׁקָפָה,

נַפְשׁוֹ קָמָה לִתְחִיָה,

כִּי בְּצִיּוֹן הַיָּפָה

יִשְׁתֶּה עֲסִיס גֶּפֶן פּוֹרִיָה.

מַלֵּא הַכּוֹס, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

וּמִזְמוֹר שִׁיר עֲנֵה לַמְנַצֵּחַ.

לִבְּךָ לַפְּסִילִים בַּל יִפֶן,

בַּל תִּשְׁמַע לַנְּזִירִים;

וּלְבוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן

תּוֹדָה תַּשְׁמִיעַ בַּשִּׁירִים.

מִי זֶה לַעֲשׂוֹת הַחִלָּם,

לַעֲדֹר הַכֶּרֶם בַּמַּחֲרֵשָׁה;

וּכְבוֹד יַעֲקֹב עַד עֲדֻלָּם

עוֹד יָבוֹא עַד מָרֵשָׁה,

מַלֵּא הַכּוֹס, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

וּמִזְמוֹר שִׁיר עֲנֵה לַמְנַצֵּחַ.

(מוקדש לאכרי ארץ ישראל)