

בֵּין עֶרֶשׂ לַקֶּבֶר [אפיגרף] / נפתלי הרץ אימבר
תּוֹפֵר נִפְלָא, אֲסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ,
מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד נִפְלָאִים,
בִּגְדִּי הַיָּשָׁן אָבִיא אֵלֶיךָ,
לִתְפֹּר, הַבֵּט, אֵלֶּה הַקְּרָעִים.
וְכֻלָּם כַּלְבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם (תהלים)
עֵת נַפְשִׁי נִטְבָּעָה,
בִּיוֵן מְצוּלַת הַחַיִּים;
אָז מָרוֹם הִתְנַשָּׂאָה,
תַּעֲשֶׂה לָהּ כְּנָפַיִם.
תִּדְאֶה לְהֹוֶה, יִהְיֶה וְהָיָה,
מִכּוֹס ד' תִּשָּׁכֵרָה;
וּבְשִׁיר תְּשׁוֹרֵרָה,
נֶפֶשׁ מְשׁוֹרְרִים עוֹרֵרָה
מֶנּוּ שָׁתוּ לִרְוָיָה.
אַבִּיט מָטָּה, וְרוֹם עֵינִי אָרִימָה,
יָהּ אֶרְאֶה – בְּאַהֲבַת עוֹלָמִים,
אֱלֹהַי אֶחֱזֶה בְּלִבִּי פְּנִימָה,
לִרְגָעִים יְחַדֵּשׁ לְבוּשֵׁי הַגְּלָמִים,
אֶרְאֶה הַתּוֹפֵר, יָדָיו לֹא יִרְגָּעוּ,
בִּמְקוֹם מְכוֹנוֹת – הַבְּרִיאָה שָׁמָּה…
וּפְתִילֵי אוֹר יָדוֹ תִּרְקָמָה,
לְבוּשֵׁי הַגְּוִיָּה וְגַם הַנְּשָׁמָה,
אוֹתָם עֵת וּזְמַן קָרָעו…
הַגְּוִיָּה הַנּוֹשָׁנָה בַּקֶּבֶר תִּבָּלֶה
לְבֵית הַתּוֹפֵר תָּבִיאָה,
וּמִמֶּנָּה שֵׁנִית – בְּעֵינַי יִפָּלֵא –
בֶּגֶד חָדָש תּוֹצִיא הַבְּרִיאָה…
כֵּן מִנִּי דוֹרוֹת עוֹלָמִים
הַתּוֹפֵר יַעֲמֹד עֲלֵי עֲבוֹדָתוֹ,
יִתְפֹּר, יֶאֱרֹג בִּפְתִיֵלי אַהֲבָתוֹ,
יִתְפֹּר בְּרֹחַב דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ,
יַחֲלִיף לַחֲדָשִׁים בְּלוֹיֵי הַגְּלָמִים…
תּוֹפֵר נִפְלָא – אֲסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ,
מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד נִפְלָאִים;
בִּגְדִּי הַיָּשָן אָבִיא אֵלֶיךָ,
לִתְפֹּר, הַבֵּט, אֵלֶּה הַקְּרָעִים.
אֵלֵךְ שְׁחוֹחַ, וְקוֹדֵר הִנְּנִי,
נָא בֶּגֶד חָדָשׁ הַלְבִּישֵׁנִי…
וחלומות השוא ידברו (זכריה)
חָלַמְתִּי צְלָלַי נִטָּיוּ
כָּעָב עָבְרָה חַיָּתִי;
בָּנַי וְאִשְׁתִּי יִבְכָּיו
כִּי מָרוֹם עָלְתָה נִשְׁמָתִי,
תְּפִלּוֹת קָרְאוּ בְּגָרוֹן,וַאֲנָשִׁים רְחָצוּנִי,
אַחַר שָׂמוּנִי בָּאָרוֹן
וְאַחֲרַי הֲמוֹנִים לִוּוּנִי.
לְבֵית-מוֹעֵד-הַחַיִּיםעֲלֵי כָּתֵף נְשָׂאוּנִי,
וּבַקֶּבֶר – אָרְכּוֹ אַמָּתַיִם
עָמוֹק, קָבֹר קְבָרוִּני.
פֶּתַע מַלְאָךְ דּוּמָהבָּא וַיַךְ בְּמַטֵּהוּ,
קִבְרִי בָּקַע בִּמְהוּמָה
וּבְרֹגֶז נָתַן קוֹלֵהוּ:
"שִׁמְךָ הַגֵּד, גֶבֶר!הִנְּנִי שֹׁועֵר דּוּמָה;
חַיִל בָּלַע הַקֶּבֶר
יָקִיא מִקִּרְבּוֹ פְּנִימָה".
עָנִיתִי מִלֵּב מַעֲמַקִּים:"אֱמֹר לִי: סָלַחְתִּי;
מִפַּחַד קִבְרֵי מַחֲשַׁכִּים
אֶת שְׁמִי שָׁכַחְתִּי".
"פוֹשֵׁעַ – קָרָא – בְּלִיַעַל,לָמָּה אַתָּה תְּרַמֵּנִי?"
לִפְנֵי כֵס-יָהּ, מַעַל,
בְּצִיצִית רֹאשִׁי הֱבִיאָנִי.
הַשּׁוֹפְטִים בְּעֵינֵיהֶם קָרָצוּעֲלֵי חֲטָאוֹת וּפְשָׁעִים;
וּמִשְׁפָּט יַחַד חָרָצוּ
כִּי אָדוּר בְּגֵיא-רְפָאִים…
מַהֵר דְּחָפוּנִי לְמַדְחֵפוֹת,עָלַי כַּפֵּימוֹ סָפָקוּ;
גַּם שְׂעִירוֹת תּוֹפֵפוֹת
עָלַי שִׁנֵּימוֹ חָרָקוּ.
מַלְאֲכֵי זַעַם וְחֵמָהבְּצִפָּרְנָם בְּשָׂרִי שָׂרָטוּ,
וְתַרְשִׁישִׁים – אַנְשֵׁי אֵימָה
עַצְמוֹתַי לָאֵשׁ לִקֵּטוּ.
דָּמִי נָזַל כַּמַּיִםוּמִבְּשָׂרִי לֹא שָׂבָעוּ;
וּבְקוֹל תְּרוּעַת שְׂפָתַיִם
הֵידָד עָלַי קָרָאוּ,
הֱקִיצוֹתִי – וַאֲנִי בְמִטָּתִי,
וְעִם רוּחִי – גַּם גְוִיָתִי…
מֵרֶחֶם אִמִּי יָצָאתִי,
שִׂמְחַת אָבִי גָּבָרָה;
וּלְזֵכֶר יוֹם מוֹלְדָתִי
נָטַע בְּגַנּוֹ אֲשֵׁרָה.
הָאֲשֵׁרָה שָׁמָּה צָמָחָה
וַתַּעַשׂ בַּדִּים, פֹּארוֹת,
סָבִיב נְטִישׁוֹתֶיהָ שָׁלָחָה
וַתִּיף, בְּרֻבֵּי הַזְּמוֹרוֹת.
בִּרְבוֹת הַיָּמִים – שְׁנָתַיִם,
כֹּרְתוּ הַזְּמוֹרוֹת חֶרֶשׁ,
וְאָבִי בַּחֲרִיצוּת יָדַיִם
עָשָׂה מֵהֶם לִי עֶרֶשׂ.
יָשַׁנְתִּי, וְעַרְשִׂי הֵנִיעָה
בַּלֵּילוֹת יַד-אִמִּי,
הֵנִיעָה, וְשִׁירִים הִשְׁמִיעָה,
וַתְּהִי שִׁירָתָה עִמִּי.
בִּרְבוֹת הַיָמִים, הַשָּׁנִים,
אֲנִי יָלֶד-שַׁעֲשׁוּעִים;
אוֹהֵב שׁוֹשַׁנִים, נִצָּנִים,
לִרְדֹּף אַחֲרֵי תַעְתּוּעִים.
לַעֲשֹׂוֹת סוּסִים נְחָשִׁים,
מֶנָּה כָּרַתִּי פֹּארָתִי;
וּכְמוֹ אַחַד הַפָּרָשִׁים
רָכַבְתִי עַל סוּסִי.
בִּרְבוֹת הַיָּמִים, הַשָּׁנִים,
אֲנִי בָּחוּר כָּאֶרֶז;
וָאֵלֵךְ לָשׂוּחַ בִּרְנָנִים
עִם עַלְמָה שָׁם לְתִפְאֶרֶת.
וּבְצֵל הָאֲשֵׁרָה נִסְתַּרְנוּ
פַּחַד דַעַת נִבְעָרָה…
וּבְצִלָּה יַחַד נִדְבַּרְנוּ
דִבְרֵי אַהֲבָה נִסְתָּרָה.
כִּמְעַט בְּצִלָּה גָּוַעְנוּ
חוֹלַת אַהֲבָה עוֹרֵרָה;
שְׁבוּעַת אֱמוּנִים נִשְׁבַּעְנוּ,
לְעֵדָה זֹאת הָאֲשֵׁרָה.
וּלְיוֹם הַמּוֹעֵד הִגַּעְתִּי,
יוֹם שִׂמְחַת חֲתֻנָּתִי;
וּמֵעֵצָהּ כָּרַתִּי,
עַמּוּדִים לְחֻפָּתִי…
בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עָמַדְתִּי
שָׁמָּה בְּצֵל הָאֲשֵׁרָה;
מַרְאוֹת נִבְהַלְתִּי, נִפְחַדְתִּי,
אִשְׁתִּי בַּבְּרִית שִׁקֵּרָה…
וּמַקֵּל-חוֹבְלִים כָּרַתִּי,
הַכּוֹת זוֹ הַסּוֹרֵרָה…
קָלוֹן מִכָּבוֹד שָׂבַעְתִי,
לְעֵדָה הִיא הָאֲשֵׁרָה.
עַתָּה הִנֵּה זָקַנְתִּי
מֵעֵצָהּ כָּרַתִּי – בְּיָדִי
הַמַּטֶּה הַזֶה, מִשְׁעַנְתִּי
רֵעִי בּוֹדֵד בְּמוֹעֲדִי…
עֵת אָמוּתָה – אָז אֲנָשִׁים
שִׁמְעוּ וַעֲשׂוּ כִּרְצוֹנִי,
מִמֶּנָּה תִּקְּחוּ הַקְּרָשִׁים,
לַעֲשׂוֹת מֵהֶם – אֲרוֹנִי…
(קאהיר, בשכבי על ערש דוי
עת אמרתי נואש לחיי, תרמ"ה)
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.