לִבְנֹת עִיר הֲרֵי זֶה אַ מוֹיְרֶאדִיקֶע זַאךְ.

אַ פַּחֶדְלֶעכֶע זַאךְ. יֹצְאִים מִבֵּין

חֲדָרִים מְטֻיָּחִים, מְצֻבָּעִים כָּחֹל אֲדַמְדַּם,

חַם מְשֻׁפְשָׁף חַף, אֶל רְחֹב

בָּאֶמְצַע. בְּאֶמְצַע חֻץ. סָבִיב לֹא

יָדֻעַ. פֹּרְקִים סַל. כֵּלִים הֶפְקֵר. עָשֻׂ

יֹמָם. עַד לַיְלָה בָּאֻ. וּבַבֹּקֶר שֻׁב.

שִׁפְשְׁפֻ. עִרְבְּבֻ. מִסְמְרֻ. דָּפְקֻ. גֹּרְדֻ.

פַּעַם הָרְחֹב עָמַד וַאֲנַחְנֻ

אֵלָיו מִדֵּי פַּעַם, וְשָׂמַחְנֻ. עַכְשָׁו

הַבָּתִים בָּאִים אֵלֵינֻ,

וּמַרְגִּישִׁים אֹתָם רֹאִים. זֶה גַּם

עָלַי. עַל הָעִבְרִית שֶׁלִּי. שֶׁל אֹתָם יָמִים. וְגַם, בְּעֶצֶם,

עַכְשָׁו. חֵצִי חֵצִי.

מְמֻשְׁמָשׁ. מְמֻשְׁהֶה. כְּמוֹ

בִּלְשֹׁן הַפֹּעֲלִים: הַאַטָּה. מְהֻאֲטֶה.

פַּעַם אָמַרְתִּי מִלָּה טֹבָה: “תֵּל אָבִיב עִיר הַקֹּדֶשׁ”.

וּבֶאֱמֶת, אֵיזוֹ עִיר הָיְתָה מַסְכִּימָה שֶׁאֶזְרָחֶיהָ

מְהַלְּכִים בָּהּ, נֶהֱנִים מִקִּסְמָהּ, וְכָל פִּנָּה

מַזְכִּירָה לָהֶם פִּנָּה בְּעִיר אַחֶרֶת, זָרָה.

זֶה דֹּמֶה לְמַה שֶּׁגְּמָרָא

אֹמֶרֶת אִישׁ שֹׁכֵב עַל אִשְׁתּוֹ

וְחֹשֵׁב עַל אִשָּׁה אַחֶרֶת.

תֵּל אָבִיב הִיא עִיר תְּלַת עֶרְכִּית.

ח' תמוז תשמ"א, 10 יולי 1981

מַה שָּׂמַחְתִּי לִרְאֹת בַּיִת גָּדֹל בְּעִיר

בְּשֵׁם תֵּל אָבִיב, וּמֶה הָיִיתִי שָׂמֵחַ לִרְאֹת אִלֻּ

עִיר וּשְׁמָהּ תֵּל אָבִיב בְּתֹךְ

עִיר וּשְׁמָהּ קְרַאסְנִיסְטַאוו.

גָּר הָיִיתִי בְּרַעֲנַנָּה. נֶאֶסְפֻ שָׁם

וְיָשְׁבֻ עֹלִים חֲדָשִׁים מִפֹּלַנְיָה.

אֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים בְּעִיר קְטַנָּה

לֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתָּם עִיר גְּדֹלָה.

הֵם שָׁאֲלֻ אֹתִי הַרְבֵּה שְׁאֵלֹת

עַל הָעִיר, שֶׁאֵינָהּ רְחֹקָה,

וְלִבְסֹף שָׁאֲלֻ אֶת הֲשְּׁאֵלָה:

“בְּתֵל אָבִיב יֵשׁ גֹּיִים?”

בְּתֵל אָבִיב אֵין גֹּיִים. תֵּל אָבִיב

הִיא עִיר דֻּ־עֶרְכִּית,

וְתֹשָׁבֶיהָ דֻּ־עֶרְכִּיִּים: שֹׁר מִי לָקַחְתִּי

וַחֲמֹר מִי לָקַחְתִּי וְתֵל אָבִיב מִי לָקַחְתִּי.

י' תמוז תשמ"א, 12 יולי 1981