הֵן לַשֶּׁקֶר אֵין רַגְלַיִם – לָאֱמֶת יֵשׁ, בְּהֶחְלֵט.

נָע בְּמֶרְכָּבוֹת הַשֶּׁקֶר, זוֹ – רַגְלֶיהָ תְּכַתֵּת.

(תרגום מכתמו היידי של י"ל פרץ)

בְּתוֹךְ עֵרֶב הָמוֹן שֶׁלִּפְנֵי שַׁעֲרֵי

גֵיהִנּוֹם עוֹלָמוֹת גַּם הַתְּרֵי

(שֶׁל הַכָּאן בִּשְׁבִילְךָ, בִּשְׁבִילוֹ שֶׁל הַשָּׁם)

מַג תְּכָכִים בֵּין שׁוֹעֵי חֶבְרָתָם.

לֹא חָשׁוּב מִי.

                        וְאֵיךְ

הַתַּרְמִית

                        תְּהַלֵּךְ

וּשְׁלָטֶיהָ תַּצִּיג רַאֲוָה –

בְּלִבּוֹ הוּא מַתְמִיד

לְהַסְתִּיר הַחֲנִית.

יֶאֱרֹב וְיִפְצַע הָאַחֲוָה.

אִם בִּצְעִיף כֶּבֶשׂ רַךְ

                        הוּא יָלִיט הַפָּנִים.

וּבְשֶׁמֶן זֵית זַךְ

לְשׁוֹנוֹ כִּי יִמְרַח.

                       אוֹ חִיּוּךְ יִצְטָרֵד בְּעֵינָיו לְבָנִי,

אוֹ מִבּשֶׁת פָּנָיו

רַק יַרְאֶה אֶת הַגַּב –

הֵן לַנֶּפֶשׁ יַחְדִּיר רַק זַרְעֵי הַשְּׁאָט.

יֵשׁ תִּתְמַהּ

הַחֶמְלָה עַל כִּמְשׁוֹן הַזּוּלַת.

                        בּוֹ הִתְלִיעַ מַצְפּוּן

וְיָשְׁרוֹ מְבֻתָּר.

אֲבָל יֵשׁ לְעִתִּים תְּקוֹנֵן בַּמִּסְתָּר

הַנְּשָׁמָה

                        עַל עִיֵּי הָאֵמוּן.

אֶל מִבְנֶה מְעַנְיֵן זְבוּב לְאַט הִתְקָרֵב –

לְמַרְאֵה הֲדָרוֹ מִתָּמִיד הִתְלַהֵב.

גַּם הַפַּעַם לָהַט: לוּ לָגַעַת בִּלְבַד,

וּלְהָזִין הָעֵינַיִם בְּרֶצֶף אֶחָד,

לֵהָנוֹת מִיָּפְיוֹ הַמְסֻדָּר לְהַפְלִיא.

אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ דַּיֵּק וּלְהַגִּיעַ לִכְלִיל

שֶׁל שְׁלֵמוּת

בְּבִטּוּי אָמָּנוּת?

כָּל קוּר שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם

חָזָק

אַף־כִּי דַק –

וְדִיּוּק כֹּה מֻשְׁלָם.

אֲבָל מֵעַל כֹּל – הַתְאָמָה נְדִירָה

בֵּין קוּר לְמִשְׁנֵהוּ, גִּזְרָה לְגִזְרָה.

וַהֲרֵי כְּבָר מִשַּׁחַר יְמֵי הַיַּלְדוּת

נִשְׁבָּה לְבָבוֹ בְקִסְמֵי אָמָּנוּת.

הוּא יָדַע, הִזְהִירוּהוּ מִפְּנֵי עַכָּבִישׁ,

אֲבִי הַמִּבְנֶה הַמְפֹאָר אַךְ הַבִּישׁ:

"אָמְנָם הוּא אָמָּן, וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן,

אַךְ פֹּה יֵשׁ מִלְכּוּד. הַמִּבְנֶה – פִּתָּיוֹן.

שֶׁכֵּן מוֹלִידוֹ הוּא רוֹצֵחַ עָלוּב,

צְמֵא דָם מִטִּבְעוֹ, וְאוֹרֵב לְכָל זְבוּב.

וְכָל תַּכְלִיתוֹ הוּא הַשְׁמֵד הַלְּאֹם

שֶׁל כָּל הַזְּבוּבִים בִּמְהֵרָה וְעַד תֹּם –

‘הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי’ כְּדִבְרֵי עַתּוּדָם

שֶׁל בְּנֵי גֶזַע עֶלְיוֹן אֵצֶל בְּנֵי־הָאָדָם".

הַזְּבוּב רַק חִיֵּךְ לְמִשְׁמַע הַהֶזְהֵר:

"‘הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי’ אִם יֻשַּׂג, וּמַהֵר,

מַה יִּתֵּן לַטּוֹרֵף, מַה יּוֹסִיף לוֹ אֵפוֹא –

אִם נָכוֹן דִּבַּרְתֶּם – שֶׁאֲנַחְנוּ טַרְפּוֹ?

הֵן יִגְוַע בָּרָעָב, וְסוֹפוֹ כְּבָר חָרוּץ".

אַךְ לְאֵלֶּה קְטַנֵּי־אֲמָנָה יֵשׁ תֵּרוּץ:

"יִגְמֹר הַזְּבוּבִים, אַךְ יוּכַל הִתְקַיֵּם –

כִּי יֵשׁ עוֹד חֲרָקִים, קַלֵּי־דַעַת גַּם הֵם".

אַף לֹא שִׁכְנְעוֹ הַסִּפּור שֶׁשָּׁמַע

עַל סוּס שֶׁלִּטְרוֹיָה הֻכְנַס בְּמִרְמָה –

הִקְסִים בְּיָפְיוֹ, בְּכִשְׁרוֹן מִבְצָעָיו.

אֲבָל הַטְּרוֹיַנִים שִׁלְּמוּ מְחִיר רַב

תְּמוּרַת הַמַּתָּן הַמֻּפְלָא, הַנָּעִים.

צָחַק לוֹ הַזְּבוּב לִתְמִימוּת הַזְּקֵנִים

רוֹאֵי הַשְּׁחוֹרוֹת, עֲנִיֵּי הַדִּמְיוֹן,

סוֹלְדִים מִפְּנֵי אוֹר, אוֹהֲבִים רַק לִרְטֹן.

כֹּה דַל עוֹלָמָם, חַיֵּיהֶם אֲפֹרִים,

בּוֹדְקִים צִיצִיּוֹת, וְחוֹשְׁדִים בִּכְשֵׁרִים.

אַף אֵינָם מַפְרִידִים אָמָּנוּת מִצְּרָכִים –

בְּנִגּוּד לַחֻקִּים שֶׁל רַבֵּי־מֻסְמָכִים:

בַּשִּׁיר – פּוּבְּלִיצִיסְטִיקָה כְּלָל אֵין לִכְלֹל.

וְאוֹי גַּם לְמִי שֶׁכִּשְׁרוֹן לוֹ גָדוֹל,

הָעוֹבֵר עַל חֹק זֶה. אֶת עַצְמוֹ הוּא מַשְׁמִיט

מִדַּרְגָּה שֶׁל אָמָּן – וְאוּלַי לְתָמִיד.

טְהוֹרָה אָמָּנוּת – וְאָמָּן שֶׁל אֱמֶת –

כְּמוֹ לָאֱמוּנָה הוּא קָשׁוּר, הוּא סוֹגֵד.

וּפַעַם הַזְּבוּב בִּמְעוּפוֹ גַּם קָלַט

קִטְעֵי שִׂיחָתוֹ שֶׁל אָדָם מְלֻמָּד:

"אָמָּן, אֱמוּנָה וֶאֱמֶת יַחְדָּו –

שְׁלָשְׁתָּם מוֹצָאָם מִמָּקוֹר מְשֻׁתָּף".

לֹא יָרַד לְדַעְתּוֹ, לֹא הֵבִין זֶה הַזְּבוּב,

מָה עִנְיָן שֶׁל מָקוֹר פֹּה. אַךְ אֵין זֶה חָשׁוּב.

הוּא נוֹתֵן אֱמוּנוֹ בְּאָמָּן אֲמִתִּי.

וְאָדוֹן עַכָּבִישׁ כְּמוֹתוֹ מְעַטִּים.

יְצִירוֹ אָמָּנוּת טְהוֹרָה, וְלֹא עוֹד.

וְאֵין זֶה הוֹגֵן, וְאָסוּר בּוֹ לַחְשֹׁד.

"וַאֲנִי כְטִפֵּשׁ הִתְנַהַגְתִּי עַד כֹּה,

נִכְסַפְתִּי מִזְּמַן לְהַכִּיר אֶת דַּרְכּוֹ,

לַחְדֹּר וְלִשְׁהוֹת בְּצִלּוֹ שָׁם בִּפְנִים,

אֲבָל הִרְתִּיעוּנִי תָמִיד הַזְּקֵנִים.

אַךְ דַּי. לֹא אוּכַל כָּךְ הַמְשֵׁךְ לְעוֹלָם.

נַשְׁאִיר לַזְּקֵנִים הִתְיַחֵד עִם פַּחְדָּם.

וְאִם הַגּוֹרָל תְּקָלָה לִי יְמַן,

עַל מִזְבַּח אָמָּנוּת אֶהְיֶה אָז קָרְבָּן.

אֵדַע שֶׁמָּסַרְתִּי חַיַּי – לֹא נוֹרָא –

לְמַעַן אֱמֶת אָמָּנוּת טְהוֹרָה".

וְעַל־אַף צֵל חֲשָׁשׁ, אַךְ בְּעֹז נְעוּרִים

תּוֹךְ זִמְזוּם נִצָּחוֹן עָף לְעֵבֶר מִבְנֵה הַקּוּרִים.

סִנְווּר מִקִּדְמָה יֵשׁ מוֹלִיךְ אֶל הַתֹּהוּ.

שִׁנֵּי כָל קְרוֹבָיו

לוֹעֲסוֹת אָז דְּגָלִים.

וְכָל הַלָּאוִין מִדִּבְּרוֹת הַעֲשֶׂרֶת

בִּצְחוֹק מִתְפָּרְצִים

גַּם צָרוּד גַּם אַלִּים.

לִילִית עַל הַכֹּל בְּחִשּׂוּף מְנַצַּחַת,

כָּל לָאו מִיָּדָהּ

מִקְדָּשׁוֹ מְקַבֵּל.

רַבֵּי כְהֻנָּה בִּמְחִי־יָד מְגַיֶּסֶת,

קְדֵשִׁים וּקְדֵשׁוֹת

לְתִפְאֶרֶת הָאֵל.

מוֹרֵי הֲלָכָה וּנְבִיאִים בְּכָל שַׁעַר

חָבְרוּ לְקַדֵּשׁ

בְּלִי כָל לֹא הַלָּאוִין.

וְתֹהוּ יָדָיו מְשַׁפְשֵׁף מֵרֹב נַחַת –

כֵּיצַד זֶה קָרָה

לֹא יוּכַל לְהָבִין.

לְלֵב יְעָרוֹת מְטַפְטֵף לוֹ הָאֶרֶס.

בְּקִיעִים בַּחוֹמוֹת

וְקִרְקוּר שֶׁל עוֹרְבִים.

בְּדִידוּת בֶּהָמוֹן. גַּם סַכִּין עָטָה פֶּרַח –

וְתֹהוּ כְבָר שָׁט

לְיָמָיו הַטּוֹבִים.

"עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְסוֹד נַחֲרִימָה – – –

אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה"

(משיר האינטרנציונל)

יֵשׁ מִי שֶּׁקִנְאָה בַבּוֹרֵא

עַל דַּעְתּוֹ תַעֲבִיר,

וְעוֹלָם הוּא לִיצֹר מְבַקֵּשׁ –

בּוֹ גַּם חֵן גַּם בְּרִיאוּת,

בְּלֹא רִשְׁעָה וְאֵימוֹת.

כְּמוֹ גַן־עֵדֶן יְהֵא

עַל־פְּנֵי הָאֲדָמוֹת.

וְאָכֵן הַצְלָחָה לוֹ פָנִים

בְּלֹא הֶרֶף תָּאִיר,

וְאָז הוּא נִמְצָא מְחַדֵּשׁ.

אַךְ עִם טְבֹל הַיְּצִיר

בְּמֵימֵי הָעַכְשָׁו,

נִתְגַּלְּתָה מַסֵּכָה

מְתוּחָה עַל פָּנָיו.

וּבְעָבְרוֹ אֶת הַכּוּר,

כְּדֵי עַצְמוֹ לְחַסֵּם,

בָּא לָהּ קֵץ מִן הַחֹם.

וְנֶחְשַׂף

סוֹד פָּנָיו,

וְהִנֵּה – גֵיהִנּוֹם.

תשנ"ב, 1992

נִצָּתִים כּוֹכָבִים בִּידֵי אֱמוּנָה.

נִצָּתִים, דּוֹעֲכִים – וְאֵינָם.

מַבְלִיחִים נְגֹהוֹת בְּאִישׁוֹן הַלֵּבָב,

מַבְלִיחִים וְכָבִים – כָּךְ בִּיעָף.

הִתְנַקְּשׁוּת – נֶגֶד תֹּם אֱמוּנָה לֹא־נִכְתַּם

הֵנִיפוּ צְלָלִים חַרְבוֹתָם.

נֶעְלַם כּוֹכָבִי בְעַנְנֵי מְבוּכָה,

וְצוֹעֵד הַסָּפֵק כְּנַצְּחָן.

וְהַלֵּב יִתְחַנֵּן: "הֵן תִּקְוָה קְצָת וִתְּרָה,

סוּרוּ מֶנִּי, צְלָלִים – אַל הָעֵב נְהָרָה!

רַחַשׁ אָבֵל נִשָּׂא אֱלֵי אֵל:

הָסִירָה הַצֵּל, מְבוּכָה חַסֵּל!

אֵי נֶפֶשׁ לֹא תִסְלֹד מִצְּפַרְדֵּעַ מִתְנַפַּחַת,

אָטָד הַמִּתְחַפֵּשׂ כִּבְרוֹשׁ לְהֵרָאוֹת.

רוֹדָה בוֹ הַגַּדְלוּת שֶׁעַל פָּנָיו נִמְרַחַת,

צִלּוֹ בִלְבַד יֶאֱרַךְ בְּאוֹר שֶׁל רְצָפוֹת.

בַּמִּסְתָּרִים נוֹבֵעַ בּוּז בִּשְׁבִיל יָרֵחַ –

אוֹר שֶׁמֶשׁ כָּלְשֶׁהוּ אִמֵּץ לוֹ כְמוֹ בֵן.

בַּסִּמְטָאוֹת, בַּכְּבִישׁ, כָּרוֹז צָרוּד צוֹרֵחַ:

רְאוּ נְגֹהוֹתַי, קַרְנַי שֶׁלִּי רַק הֵן.

אָדָם אֲשֶׁר נוֹסֵק לְמֶלֶץ סְטְרַטוֹסְפֶרָה,

אִיֵּי הַמְּרוֹמִים, וַאֲוִירָם קָלוּשׁ,

קַבֵּי נַפְשׁוֹ שְׁבוּרִים, אַפּוֹ יַחְתֹּר רַק הֶרָה –

עִסָּה בְלוּלָה בְּבֹשֶׁת לְעַצְמוֹ יָלוּשׁ.

וְאִם חֶבְרָה תִמְאַס בְּאֻלְפָּנָה לָשֶׁבֶת,

וּבֹסֶר רַק בּוֹסֵר, יַלְדָּה סְבוּרָה – הִיא אֵם,

מִשְׁנַת יוֹם־יוֹם אָפֹר שְׂנוּאָה כְמוֹ אוֹיֶבֶת –

כֵּיצַד אוֹתָהּ תָּבִין? עָלֶיהָ יֵשׁ רַחֵם.

אַיֵּה פֹּה הַנָּבִיא קוֹלוֹ יִרְעַם בַּשַּׁעַר,

יוֹרִיד מֵרוֹם עֵינַיִם וְעַל אָטָד יָעוּט?

אַךְ מִי יוֹדֵעַ, אִם אֶת כָּל עַצְמוֹ לֹא יַעַר

לְמַלְתְּעוֹת זִלְזוּל, לְבַלִּיסְטְרוֹת לְזוּת?

בְּכָל צֶלֶם יֵשׁ אָדָם,

לוֹ פָנַס אוֹר יְקָרוֹת –

גַּם בָּאֹמֶר גַּם בַּדָּם

זֶרַע יְהוֹנָתָן יִנְבֹּט.

הֶאֱמַנְתִּי.

כָּל מוֹדָע – נַפְשׁוֹ רְאִי

לַדִּמְעָה, לְלֵב לָחוּץ.

מִלִּבּוֹ הַהֵד יַמְרִיא

כְּמָזוֹר לִכְאֵב כָּווּץ.

הֶאֱמַנְתִּי.

סִירָתִי אִם תֵּט לַחוֹף,

בַּגַּלִּים תִּשְׂרֶה קָשׁוֹת –

כָּל יָדִיד שִׁכְמוֹ יָכֹף,

כַּף יוֹשִׁיט אֶל הַמָּשׁוֹט.

הֶאֱמַנְתִּי.

וְעֵת דֶּמַע רִיס יַשְׁכִּיב,

עֲרָפֶל יַדְבִּיר פָּנִים,

יַד כָּל רֵעַ – לֹא רַק נִיב –

הַדִּמְעָה תִמְחֶה מֵעִם.

הֶאֱמַנְתִּי.

וְהָרֶגֶל כִּי תִמְעַד,

צַעַד מַכְשֵׁלָה תִצְעַד –

לַכּוֹשֵׁל יוּחַשׁ מִיָּד

מִסָּבִיב־סָבִיב מִסְעָד.

הֶאֱמַנְתִּי.

בְּכָל צֶלֶם יֵשׁ אָדָם.

שַׁלְהַבְתּוֹ פָּנַס רָצוֹן.

גַּם בָּאֹמֶר גַּם בַּדָּם –

זֶרַע הָאֱמֶת בָּאוֹן.

הֶאֱמַנְתִּי.

יְדִידוּת שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּה

לְפֶרַח דָּמְתָה שֶׁנָּבַל.

לֹא נוֹתַר מֵאֲשֶׁר אֲשַׁבְּצֶנָּה

יִזְכֹּר בְּמִסְגֶּרֶת חֲבָל.

כִּי חֲבָל שֶׁהָיְתָה אִם אֵינֶנָּה,

חֲבָל שֶׁאֵינָהּ אִם הָיְתָה.

רַק גִּבְעוֹל שֶׁשֻּׁכַּל, אַסְתִּירֶנּוּ.

יִיבַשׁ בֵּין דַּפֵּי עֲלָטָה.

בִּזְמַנִּים עֲכוּרִים בְּנֵי בְלִי שֶׁמֶשׁ

אָרַב יְשִׁימוֹן אוֹ מַכְאוֹב,

וְעֲלֵי הַקְּטִיפָה בְּאֵין קֶמֶשׁ

חִיְּכוּ לְתִקְווֹת מִקָּרוֹב.

גַּם פִּצְעֵי נְשָׁמָה שֶׁתְּקָפוּהָ

רֻפְּאוּ בִידֵי בֹשֶׂם רַךְ־עַז,

שֶׁפִּכָּה מִקִּרְבֵי הַמַּבּוּעַ,

מַסְבִּיר הַפָּנִים בְּכָל אָז.

וּמִיָּד לֹא אוּכַל אֲשַׁקְּצֶנָּה

נָבְלָה יְדִידוּת וָתִיקָה.

גִּבְעוֹלָהּ רַק נִשְׁמַר לִי עַד הֵנָּה,

יִיבַשׁ בֵּין דַּפֵּי הַשְּׁתִיקָה.