יוסף יואל ריבלין

1

שְׂעַר שֵׂיבָה בְּהֵרָאוֹת יְחִידִי

עֲלֵי רֹאשִׁי, קְטַפְתִּיהוּ בְיָדִי.

הֱשִׁיבַנִי: יְכָלְתַּנִי לְבַדִּי,

וּמַה תַּעְשֶׂה בְּבֹא אַחֲרַי גְדוּדִי?


  1. זהו מכתם קצר בענין הזקנה. המשורר מוצא שערה לבנה אחת יחידה בראשו וקוטף אותה. היא אומרת אליו: יכלתני לבדי: נצחת אותי בהיותי יחידה אך מה תעשה בבוא אחרי גדודי כשתרבינה השערות הלבנות? — אז לא תוכל עוד לקטף אותן, כי יתרבו יותר ויותר.  ↩

1

בְּעֵת נִרְפַּשׁ מְקוֹר הַשִּׁיר וְנִשְׁחַת,

מְאַסְתִּיהוּ וְנַפְשִׁי גָעֲלָה בוֹ.

וְאֵיכָה גּוּר אֲרִי2 יֵט אֶל נְתִיבוֹ,

וְשׁוּעָלִים קְטַנִּים הִלְּכוּ־בוֹ.


  1. מכתם זה הוא תשובת המשורר על חדלו לחבר שירים. הוא אומר בזמן שמקור השירה נרפש מאסתי בו.  ↩

  2. גור אריה: הוא המשורר יהודה, איננו חפץ ללכת בנתיב השירה ששם מתהלכים שועלים קטנים.  ↩

1

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם;

עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי.

עַל־כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל־אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ,

חֶלְקִי אֲדֹנָי2 אָמְרָה נַפְשִׁי:


  1. מכתם מוסר. האנשים העוסקים בעניני העולם הזה הם עבדים לעבדים, נכנעים לבני אדם ומבקשים למצוא חן בעיניהם. רק עבד ה' הוא חפשי.  ↩

  2. חלקי אדוני וכו‘: אז אמרה נפשי: חלקי אני הוא ה’.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.