פניה ברגשטיין

1

אַלְפֵי פְּרָחִים יָשׁוּבוּ יִפְרְחוּ

עִם אָבִיב בְּזֹהַר נְהָרָה.

לַפֶּרַח הָאֶחָד אֲשֶׁר נִקְטַף −

לוֹ אֵין תְּמוּרָה.


לוֹ אֵין תְּמוּרָה בְּזֶמֶר נְעָרוֹת

וּבְזֵרֵי חֶמְדָה וְתִפְאָרָה.

לַצִיץ הַקָּט, הָרַךְ, אֲשֶׁר נִרְמַס −

לוֹ אֵין תְּמוּרָה.


  1. אַלְפֵי פְּרָחִים…: לא כוּנס. נדפס ב“דבר הפועלת”, אוקטובר 1945.  ↩

1

הַכֹּל מַזְכִּיר, הַכֹּל פּוֹצֵעַ,

הַכֹּל חוֹזֵר וּמְעוֹרֵר:

לִטּוּף רַחוּם, חִיוּךְ דּוֹמֵעַ,

מֶבָּט נָבוֹךְ וּמִסְתַּתֵּר.


שְׁחָקִים מֵעָל, עָפָר מִתַּחַת,

צִיּוּץ צִפּוֹר מִתְרוֹנְנָה,

הַכֹּל בַּנֶּפֶשׁ הַשׁוֹכַחַת

מֵפִיחַ לַהַב יְגוֹנָה.


הַרְפּוּ מִלֵב! יִבְעַר עַד אֵפֶר,

בַּמַּחְשַׁכִּים יָגוֹן יִדְעַךְ,

וִיהֵא כְּדַף חָתוּם בְּסֵפֶר

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִפָּתַח.


  1. הַכֹּל מַזְכִּיר… לא כוּנס. נדפס ב“דבר הפועלת”, אוקטובר 1945.  ↩

1

לנשמת יעל בת שולמית

א

מֵעֻמְקֵי תְהוֹמוֹת הַבְּרִיאָה,

מִגִּנְזֵי­­־מִסְתּוֹרִין עֲמֻקִּים

קְרָאתִיךָ לָבוֹא, תִּינוֹקִי.


בִּלְעָדֶיךָ אוֹר־יוֹם לֹא הָיָה,

הַחַמָּה לֹא הִצְהִילָה שְׁחָקִים,

וּפְרָחִים לֹא הִרְנִינוּ הָעַיִן,

עַד קְרָאתִיךָ לָבוֹא, תִּנוֹקִי,

מִתְּהוֹם הָאַפְסָיִם.


כִּי יֶעֳמַק בְּעֵינֶיךָ רָקִיעַ,

כִּי תַזְהִיר עַל רִיסֵיךָ חַמָּה,

וּבֵין דִּמְעָתְךָ הַתַּה

כִּי יִשַׁפֵּל וְיֵרֹם פְּתִיל־חַיֵּי −

בּוֹאָה אֵלַי!


ב

יְלַדְתִּיךָ, יַלְדִּי,

וָאֶקְרָא לְךָ שֵׁם,

שֵׁם קָצָר וְחָבִיב,

אֶת לִבִּי בּוֹ אָחֵם.


הוּא קָצָר וּפָשׁוּט

כְּכָל הַשֵּׁמוֹת,

אַךְ סוֹד בּוֹ טָמוּן

שֶׁל אַלְפֵי נְעִימוֹת.


בּו רִשׁרוּשׁ הָאִילָן

וְרִינַּת יוּבָלִים,

בּוֹ שִׁירַת הַצִּפּוֹר

וְהֶמְיַת חֲלִילִים.


בּוֹ דוֹרוֹת עַתִּיקִים

דּוֹבְבִים זִכְרוֹנָם,

בּוֹ מֶרְחַב הֶעָתִיד

מְקֻפָּל עוֹד וְנָם.


ג

תִּינוֹקִי נָם שְׁנָתוֹ הַקַּלָּה,

וּבַת־צְחוֹק עַל שׂפָתָיו מְרַפְרֶפֵת.

כְּנַף שָׁלוֹם וְאוֹרָה לֹא־נִרְאֵית

מֵעַל לְעַרְשׂוֹ מִתְנַפְנֶפֶת.


בְּנוֹת־צְחוֹק כָּל יָמַי שֶׁעָבְרוּ,

וְכָל הַשְׂמָחוֹת עוֹד תָּבֹאנָה,

בְּרֶטֶט שְׁפָתָיו צְרוּרוֹת,

מִגּוּמַת סַנְטֵרוֹ לִי תָּרֹנָּה.


רִטְטוּ עַפְעַפֵּי תִינוֹקִי,

שׁוּב חָלְפָה קֶרֶן־צְחוֹק מִתְנַמְנֶמֶת,

וְשִׂמְחַת־עוֹלָמִים חֲרִישִׁית

אֵלַי מֵעַרְשׂוֹ מִתְנַשֶמֶת.


ד

עַרְשְׂךָ הַצַּחָה הִיא כַּדוּר־הָעוֹלָם,

הִיא צָפוֹן וְדָרוֹם, הִיא לִי קֶדֶם וָיָם.


בַּת־צְחוֹקְךָ הַזַּכָּה − כְּחַמָּה בַּמְּרוֹמִים,

דִּמְעָתְךָ לִי − לִקּוּי־מְאוֹרוֹת,

וְקוֹל מִלְמוּלְךָ כִּבְשׂוֹרַת־רְנָנִים,

נִשֵּׂאת בִּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹת.


סוֹד כָּל הַבְּרִיאָה בְּמַבַּט שְׁתֵּי עֵינֶיךָ,

וְנֵס הַחַיִּים בְּכַף־רֶגֶל וְרֻדָּה,

וּפֶלֶא גָּדוֹל מִתְּנוּעוֹת אֲבָרֶיךָ

בּמְלוֹא תֵבֵל לֹא אֵדַע.


ה

תִּינוֹקִי הַקָּטָן, יוֹנָתִי הַנִּפְעֶמֶת,

מָה הַצֵל עַל סְבִיבְךָ אֶחֳזֶה?

הוּא גוֹהֵר עַל לִבְנַת עַרְשְׂךָ הָרוֹדֶמֶת

וּפוֹשֵׁט עַל צַוָּאר וְחָזֶה…


הוּא פּוֹשֵׁט וְעוֹלֶה עַל פֶּה וְעַל עַיִן,

עַל מֵצַח טָהוֹר וּבָהִיר…

הַעֲלוּ אֶת הָאוֹר! הַגְבִּירוּהוּ בַּבַּיִת,

הַבְרִיחוּ הַצֵל הַמַּשְׁחִיר!


ו

בָּא הַצֵּל וַיִפְרֹשׂ אֶת כְּנָפוֹ

עַל שַׁלְהֶבֶת אוֹרְךָ −

וְהִנֵּה דָעֲכָה.


בָּא הַצֵּל וְהוֹשִׁיט לְךָ יָד

אֲפֵלָה, שְׂעִירָה −

וַתֵּלֶךְ אַחֲרָיו בְּלִי מוֹרָא.


וַתֵּלֶךְ אַחֲרָיו לִבְלִי שׁוּב,

אִלֵּם, חֲרִישִׁי,

עֲטֶרֶת רֹאשִׁי.


ז

תִּינוֹקי הַקָּטָן,

וְאַתָּה הֵן עוֹד טֶרֶם יָדַעְתָּ

לֵילֵךְ…

אֵיכָה עִם צֵל־מָוֶת יָצָאתָ,

שַׁלֶּמָה וְאֵיךְ?


וְרַגְלֶיךָ לִדְרֹךְ לֹא יָדְעוּ עוֹד,

וְרַגְלֶיךָ קְטַנּוֹת לֹא נָגְעוּ עוֹד

בִּפְנֵי אֲדָמָה,

בִּשְׁבִיל בַּקָמָה.


אֶל פֶּרַח בָּשׂוּם וּוָרֹד

יָדְךָ לֹא הוֹשַׁטְתָּ עוֹד,

וְעוֹד לֹא רָדַפְתָּ פַּרְפַּר,

וְצִפּוֹר לְךָ שִׁיר טֶרֶם שָׁר…


טֶרֶם יָדַעְתָּ דָּבָר, אֶפְרֹחִי,

וְיָדַעְתָּ אֶת כָּל הַדְּרָכִים:

הַדֶּרֶךְ מִתְּהוֹם־הָאַפְסָיִם

אֶל זְבוּל הַחַיִים וְהָאוֹר,

וְהַדֶרֶךְ לָ“אַיִן”,

הַדֶּרֶךְ לַחֲזוֹר.


ח

יַלְּדִי,

כָּל הַשְׁבִילִִים לֹ א עָבַרְתָּ

זוֹעֲקִים בְּרַגְלַי,

כָּל הַשִׁירִים לֹא שׁוֹרַרְתָּ

חוֹנְקִים אֶת גְּרוֹנִי,

יַלְדִּי, בֶּן־אוֹנִי.


כָּל הַפְּרָחִים לֹא קָטַפְתָּ,

כָּל הַזֵרִים לֹא אָסַפְתָּ,

צוֹרְבִים אֶת עֵינַי

בְּזֵרִים אַבֵלִים וּגְדוֹלִים

עַל תֵּל קִבְרְךָ הַקָּטָן,

עוֹלָלִי.


ט

רֵיקָה עַרְשְׂךָ הַלְּבָנָה,

רֵיקָה וְנִכְלֶמֶת.

שְׁחוֹרָה אַדְמַת־הָרְגָבִים,

וְקָשָׁה וְדוֹמֶמֶת.


מִטָּתְךָ גְּבוֹהָה וּלְבָנָה

הֲמִירוֹתָ בְּקֶבֶר עָמֹק,

יַלְדִּי הַתִּינוֹק.


בִּמְקוֹם כְּתָלִים בְּהִירִים −

שִׂיחִים וְאִילָן.

נוּמָה, יַלְדִּי, וְישַׁן.


אֲנִי עִם הָעֵץ פֹּה נִצֶבֶת

עָלֶיךָ מַצֶבֶת.

אֲנִי בַּעֲלֵי הַצַּמֶּרֶת

לְךָ שִׁיר מְזַמֶּרֶת.


עִם אֹרֶן, עִם בְּרוֹשׁ וְעִם אֶרֶז

אָשִׁירָה שִׁיר־עֶרֶשׂ:

נוּם, תִּינוֹקִי הַקָּטָן,

נוּמָה יְשַׁן.


  1. עַל מוֹת הַתִּינוֹק: המחרוזת, שראתה אור לראשונה ב“מבפנים” כרך י“א, יוני 1945, כללה י' שירים. עם הכינוס ל”עבים חולפות" השמיטה המשוררת את השיר ה'. והרי השיר שלא כוּנס: בְּיָדֶיךָ פְּרוּשׂוֹת לִקְרָאתִי

    תִּשָׂא לִי זֵרֵי תִּפְאָרָה.

    אַך נָגַעְתָּ קַלּוֹת בְּרֹאשִי –

    וַאֲנִי עֲטוּרָה.

    בְּיָדִי תֶאֱחֹז בְּגִילָה,

    בִּמְשׁוּבָה לִי תִּנְשֹׁך אֶצְבָּעוֹת,

    וּרְאֵה נָא: כֻּלָן נֶעֶנְדוּ

    כְּבִיקָר טַבָּעוֹת.

    כַּךְ סְגוֹר אוֹצָרוֹת גְּנוּזִים

    לִי פָּתַחְתָּ בְּזֶרֶת רַכָּה

    וְעַל רַחַב תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ

    הִמְלַכְתַּנִי מַלְכָּה.

    עַל חֶמְדַת מַלְכוּתִי אֶחֱרַד,

    בְּגוּפִי גְּבוּלוֹתֶיהָ אֶגְדֹּר

    לִהְיוֹת לָהּ מָגֵן וּמִבְטָח,

    וְחוֹמַת אֱמוּנִים וּמִסְתּוֹר.  ↩

א

לֹא קֶבֶר דּוֹמֵם,

לֹא צִיוּן וְלֹא שֵׁם,

לֹא שׁוּרַת מַצֵּבוֹת

וְלֹא צֵל עֵץ עָבות.

אֲרוֹנוֹת־זְכוּכִית שְׁקוּפִים,

מַדָּפִים, מַדָּפִים, מַדָּפִים,

וּבִסְגוֹר שֶׁל צִנְצֶנְת

שְׁקוּפָה וְצוֹנֶנֶת

סָגוּר וּמְסֻגָר

הָעֻבָּר.


מְקֻפַּל רַגְלַיִם,

שְׁלוּב יָדַיִם,

עֵינָיו עֲצוּמוֹת

וְנָמוֹת,

פִּיו הַקָפוּץ

כּוֹלֵא זְעָָקָה

לְעוֹלָם לֹא תִּבְקַע

וְרֹאשוֹ הַמֻּטֶה אֶל כָּתֵף,

וְרֹאשוֹ הַשָׁמוּט וְעָיֵף,

יַאֲזִין עוֹד דּומָם

לִצְלִיל לֹא יָבוֹא,

לֹא יָבוֹא לְעוֹלָם.


ב

מֵאֲפֵלַת מִקְלָטָהּ שֶׁל הָאֵם −

אֶל הָרִיק הַשׁוֹמֵם.

לֹא אֶל מְקוֹר־הֶחָלָב

חֲמִימוּת מְעֻלָּף.

לֹא אֶל שְׂחוֹק־נְהָרָה

בַּמַּכְאוֹב הַנּוֹרָא.


מִמַּבָּט כָּבֶה וְרֵיקָן,

מִזְרוֹעוֹת שֶׁשָּׁכְלוּ חִבּוּקָן,

הַמֵּת טֶרֶם חַי − וְנֶחְטַף.

הַמֵּת אֶל קִבְרוֹ נֶאֱסַף

בְּמַצֶבֶת קָרָה, אַכְזָרִית

שֶׁל צִנְצֶנֶת זְכוּכִית.


ג

הַבַּיִת מָלֵא

כָּל פִּלְאֵי הַבְּרִיאָה:

רֶמֶשׂ וְעוֹף וְחָיָּה.


לְטָאוֹת וּנְחָשִׁים

עַל־גַּבֵּי מַדָּפִים,

אֲבָנִים וּצְדָפִים.


אַף אֵחַד הָאָדָם

בֵּינֵיהֶם כָּאן יָנוּחַ −

חֹמֶר אֵין־רוּחַ.


בַּלַיְלָה הָרוּחַ תָּבוֹא

וְתָפוּחַ עָלָיו −

וְהֵקִיץ וְקָם עַל רַגְלָיו.


וְנִפֵּץ אֶת כִּלְאוֹ

סְגוֹר־שִׁבְיוֹ הַשָּׁקוּף,

וְיָצָא רָם־קוֹמָה וְזָקוּף.


וְְשָׂגֵב, וְגָּבֵר.

לְנָגִיד וּלְמֶלֶךְ הָיָה

עַל כָּל הַבְּרִיאָה.


וְעוֹשִׂים אֶת דְבָרוֹ

בְּיִרְאָה וְרָצִים

חֲרָקִים וּשְׁרָצִים.


אֲדָרוֹת יְבֵשׁוֹת

אֵין סְנַפִּיר וְקַשְׂקַשׂ

לוֹ תִּהְיֶינָה לְמַס.


גֻלְגָלוֹת חֲלוּלוֹת,

עֲצָמוֹת וּשְׁלָדִים

לוֹ בְּרֶטֶט קָדִים.


וְגוּפוֹת צִיפֳּרִים

בְּעֵינַיִם קָמוֹת

מְזַמְּרוֹת לוֹ אִלְּמוֹת.


עַד הַשַּחַר עָלָה,

וְשׁוּב מַחֲרִישִׁים

לְטָאוֹת וּנְחָשִׁים.


וּבְכִלְאוֹ הַשָּׁקוּף

לְלֹא רוּחַ נִרְדָּם

הָאָדָם.


ד

אֵי־שָׁם, מִחוּץ לַבַּיִת,

פֹּוֹרֵחַ הָאִילָן,

וְצִפֳּרִים בּשִׁיר

נוֹתְנוֹת קוֹלָן.


אֲבִיבִים, סְתָוִים,

וְעֵץ פִּרְיוֹ מַשִׁיר.

תִּינוֹק הָיָה לְסָב

וְשָׁר לַנֶּכֶד שִׁיר.


בִּפְנִים סוֹבֵב שׁוֹמֵר,

עוֹבֵר עִם הַמַּטְלִית,

קֵנֵּחַ הָאָבָק

מֵאֲרוֹנוֹת־זְכוּכִית.


וּשְׂעָרוֹ מַלְבִּין,

וּצְעָדָיו רָפִים,

וּבְנוֹ בָּא בִּמְקוֹמוֹ

לִשְׁמֹר הַמַּדָּפִים.


מֵעַל לְגִיל וּזְמַן,

וְדוֹר הוֹלֵךְ, דּוֹר בָּא −

מִמְּרוֹם הָאִצְטַבָּה.


ה

אֲלָפִים רַבִּים

עוֹבְרִים בְּבֵית־הַטֶּבַע,

פֹֹּוֹקְדִים אֶת קִבְרְךָ,

נְטוּל מַצֶבֶת.


לוּ הָיִיתָ, מַתָּ,

בָּאֲדָמָה נִטְמָן −

וְכִי נוֹדַע קִבְרֶךָ

בִּתְמוּרוֹת הַזְּמַן?


רְאֵה הָאֲלָפִים כָּאן,

רְאֵה הָרְבָבוֹת,

עַל יָדְךָ עוֹבְרִים הֵם

כְּמִשְׁמַר כָּבוֹד.


כְּבוֹד מַלְכוּת זָכִיתָ,

לּגוּפְךָ נִתַּן…

לוּ הָיֹה הָיִיתָ,

צִיץ־אֱנוֹשׁ קָטָן?


ו

כָּפוּף רֹאשׁוֹ, כְּמַאֲזִין,

כִּמְנַסֶּה לִזְכֹּר,

הַהִבְחִין בְּצַעֲדֵי אִמּוֹ

שָׁםֹ, בַַּפְּרוֹזְדוֹר?


הִיא קְרֵבָה, הוֹלֶכֶת,

הִיא כְּבָר כָּאן.

בָּעֻבָּר מַבֶּטֶת

בְּמַבָּט רֵיקָן.


זָעָה הַצִּנְצֶנֶת,

נָעָה מִמְּקוֹמָהּ.

הֶהָיָה כָּאן רֶגַע

רַעַד־אֲדָמָה?


אוֹ יָקוּם כָּאן פֶּלֶא,

נֵס בַּנִּפְלָאוֹת,

וְיוֹשִׁיט הַיֶלֶד

אֶל אִמּוֹ זְרוֹעוֹת?


יַד שׁוֹמֵר אוֹחֶזֶת

בְּמַדַף־אָרוֹן.

אֵם שָׁם מִתְנוֹדֶדֶת

כְּמוֹ בְּשִׁכָּרוֹן.


רֹאשׁ־עֻבָּר צוֹנֵחַ,

אָזְנוֹ עוֹד קַשּׁוּבָה,

עַל שְׂפָתוֹ אחלֶמֶת

קֶמֶט אַכְזָבָה.


ז

לֹא תְּפִילָה, לֹא דִמְעָה,

וְלֹא תֵּל־אֲדָמָה.

לֹא כְּסוּת־תַּכְרִיכִים,

וְלֹא זֵר שֶׁל פּרָחִים.


בְּקִבְרוֹ הַשָּׁקוּף וְהַקַּר

נָם שְׁנָתוֹ רִאשׁוֹנָה,

נָם שְׁנָתוֹ אַחֲרוֹנָה −

הָעֻבָּר.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.