לנשמת יעל בת שולמית
א 🔗
מֵעֻמְקֵי תְהוֹמוֹת הַבְּרִיאָה,
מִגִּנְזֵי־מִסְתּוֹרִין עֲמֻקִּים
קְרָאתִיךָ לָבוֹא, תִּינוֹקִי.
בִּלְעָדֶיךָ אוֹר־יוֹם לֹא הָיָה,
הַחַמָּה לֹא הִצְהִילָה שְׁחָקִים,
וּפְרָחִים לֹא הִרְנִינוּ הָעַיִן,
עַד קְרָאתִיךָ לָבוֹא, תִּנוֹקִי,
מִתְּהוֹם הָאַפְסָיִם.
כִּי יֶעֳמַק בְּעֵינֶיךָ רָקִיעַ,
כִּי תַזְהִיר עַל רִיסֵיךָ חַמָּה,
וּבֵין דִּמְעָתְךָ הַתַּה
כִּי יִשַׁפֵּל וְיֵרֹם פְּתִיל־חַיֵּי −
בּוֹאָה אֵלַי!
ב 🔗
יְלַדְתִּיךָ, יַלְדִּי,
וָאֶקְרָא לְךָ שֵׁם,
שֵׁם קָצָר וְחָבִיב,
אֶת לִבִּי בּוֹ אָחֵם.
הוּא קָצָר וּפָשׁוּט
כְּכָל הַשֵּׁמוֹת,
אַךְ סוֹד בּוֹ טָמוּן
שֶׁל אַלְפֵי נְעִימוֹת.
בּו רִשׁרוּשׁ הָאִילָן
וְרִינַּת יוּבָלִים,
בּוֹ שִׁירַת הַצִּפּוֹר
וְהֶמְיַת חֲלִילִים.
בּוֹ דוֹרוֹת עַתִּיקִים
דּוֹבְבִים זִכְרוֹנָם,
בּוֹ מֶרְחַב הֶעָתִיד
מְקֻפָּל עוֹד וְנָם.
ג 🔗
תִּינוֹקִי נָם שְׁנָתוֹ הַקַּלָּה,
וּבַת־צְחוֹק עַל שׂפָתָיו מְרַפְרֶפֵת.
כְּנַף שָׁלוֹם וְאוֹרָה לֹא־נִרְאֵית
מֵעַל לְעַרְשׂוֹ מִתְנַפְנֶפֶת.
בְּנוֹת־צְחוֹק כָּל יָמַי שֶׁעָבְרוּ,
וְכָל הַשְׂמָחוֹת עוֹד תָּבֹאנָה,
בְּרֶטֶט שְׁפָתָיו צְרוּרוֹת,
מִגּוּמַת סַנְטֵרוֹ לִי תָּרֹנָּה.
רִטְטוּ עַפְעַפֵּי תִינוֹקִי,
שׁוּב חָלְפָה קֶרֶן־צְחוֹק מִתְנַמְנֶמֶת,
וְשִׂמְחַת־עוֹלָמִים חֲרִישִׁית
אֵלַי מֵעַרְשׂוֹ מִתְנַשֶמֶת.
ד 🔗
עַרְשְׂךָ הַצַּחָה הִיא כַּדוּר־הָעוֹלָם,
הִיא צָפוֹן וְדָרוֹם, הִיא לִי קֶדֶם וָיָם.
בַּת־צְחוֹקְךָ הַזַּכָּה − כְּחַמָּה בַּמְּרוֹמִים,
דִּמְעָתְךָ לִי − לִקּוּי־מְאוֹרוֹת,
וְקוֹל מִלְמוּלְךָ כִּבְשׂוֹרַת־רְנָנִים,
נִשֵּׂאת בִּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹת.
סוֹד כָּל הַבְּרִיאָה בְּמַבַּט שְׁתֵּי עֵינֶיךָ,
וְנֵס הַחַיִּים בְּכַף־רֶגֶל וְרֻדָּה,
וּפֶלֶא גָּדוֹל מִתְּנוּעוֹת אֲבָרֶיךָ
בּמְלוֹא תֵבֵל לֹא אֵדַע.
ה 🔗
תִּינוֹקִי הַקָּטָן, יוֹנָתִי הַנִּפְעֶמֶת,
מָה הַצֵל עַל סְבִיבְךָ אֶחֳזֶה?
הוּא גוֹהֵר עַל לִבְנַת עַרְשְׂךָ הָרוֹדֶמֶת
וּפוֹשֵׁט עַל צַוָּאר וְחָזֶה…
הוּא פּוֹשֵׁט וְעוֹלֶה עַל פֶּה וְעַל עַיִן,
עַל מֵצַח טָהוֹר וּבָהִיר…
הַעֲלוּ אֶת הָאוֹר! הַגְבִּירוּהוּ בַּבַּיִת,
הַבְרִיחוּ הַצֵל הַמַּשְׁחִיר!
ו 🔗
בָּא הַצֵּל וַיִפְרֹשׂ אֶת כְּנָפוֹ
עַל שַׁלְהֶבֶת אוֹרְךָ −
וְהִנֵּה דָעֲכָה.
בָּא הַצֵּל וְהוֹשִׁיט לְךָ יָד
אֲפֵלָה, שְׂעִירָה −
וַתֵּלֶךְ אַחֲרָיו בְּלִי מוֹרָא.
וַתֵּלֶךְ אַחֲרָיו לִבְלִי שׁוּב,
אִלֵּם, חֲרִישִׁי,
עֲטֶרֶת רֹאשִׁי.
ז 🔗
תִּינוֹקי הַקָּטָן,
וְאַתָּה הֵן עוֹד טֶרֶם יָדַעְתָּ
לֵילֵךְ…
אֵיכָה עִם צֵל־מָוֶת יָצָאתָ,
שַׁלֶּמָה וְאֵיךְ?
וְרַגְלֶיךָ לִדְרֹךְ לֹא יָדְעוּ עוֹד,
וְרַגְלֶיךָ קְטַנּוֹת לֹא נָגְעוּ עוֹד
בִּפְנֵי אֲדָמָה,
בִּשְׁבִיל בַּקָמָה.
אֶל פֶּרַח בָּשׂוּם וּוָרֹד
יָדְךָ לֹא הוֹשַׁטְתָּ עוֹד,
וְעוֹד לֹא רָדַפְתָּ פַּרְפַּר,
וְצִפּוֹר לְךָ שִׁיר טֶרֶם שָׁר…
טֶרֶם יָדַעְתָּ דָּבָר, אֶפְרֹחִי,
וְיָדַעְתָּ אֶת כָּל הַדְּרָכִים:
הַדֶּרֶךְ מִתְּהוֹם־הָאַפְסָיִם
אֶל זְבוּל הַחַיִים וְהָאוֹר,
וְהַדֶרֶךְ לָ“אַיִן”,
הַדֶּרֶךְ לַחֲזוֹר.
ח 🔗
יַלְּדִי,
כָּל הַשְׁבִילִִים לֹ א עָבַרְתָּ
זוֹעֲקִים בְּרַגְלַי,
כָּל הַשִׁירִים לֹא שׁוֹרַרְתָּ
חוֹנְקִים אֶת גְּרוֹנִי,
יַלְדִּי, בֶּן־אוֹנִי.
כָּל הַפְּרָחִים לֹא קָטַפְתָּ,
כָּל הַזֵרִים לֹא אָסַפְתָּ,
צוֹרְבִים אֶת עֵינַי
בְּזֵרִים אַבֵלִים וּגְדוֹלִים
עַל תֵּל קִבְרְךָ הַקָּטָן,
עוֹלָלִי.
ט 🔗
רֵיקָה עַרְשְׂךָ הַלְּבָנָה,
רֵיקָה וְנִכְלֶמֶת.
שְׁחוֹרָה אַדְמַת־הָרְגָבִים,
וְקָשָׁה וְדוֹמֶמֶת.
מִטָּתְךָ גְּבוֹהָה וּלְבָנָה
הֲמִירוֹתָ בְּקֶבֶר עָמֹק,
יַלְדִּי הַתִּינוֹק.
בִּמְקוֹם כְּתָלִים בְּהִירִים −
שִׂיחִים וְאִילָן.
נוּמָה, יַלְדִּי, וְישַׁן.
אֲנִי עִם הָעֵץ פֹּה נִצֶבֶת
עָלֶיךָ מַצֶבֶת.
אֲנִי בַּעֲלֵי הַצַּמֶּרֶת
לְךָ שִׁיר מְזַמֶּרֶת.
עִם אֹרֶן, עִם בְּרוֹשׁ וְעִם אֶרֶז
אָשִׁירָה שִׁיר־עֶרֶשׂ:
נוּם, תִּינוֹקִי הַקָּטָן,
נוּמָה יְשַׁן.
-
עַל מוֹת הַתִּינוֹק: המחרוזת, שראתה אור לראשונה ב“מבפנים” כרך י“א, יוני 1945, כללה י' שירים. עם הכינוס ל”עבים חולפות" השמיטה המשוררת את השיר ה'. והרי השיר שלא כוּנס: בְּיָדֶיךָ פְּרוּשׂוֹת לִקְרָאתִי
תִּשָׂא לִי זֵרֵי תִּפְאָרָה.
אַך נָגַעְתָּ קַלּוֹת בְּרֹאשִי –
וַאֲנִי עֲטוּרָה.
בְּיָדִי תֶאֱחֹז בְּגִילָה,
בִּמְשׁוּבָה לִי תִּנְשֹׁך אֶצְבָּעוֹת,
וּרְאֵה נָא: כֻּלָן נֶעֶנְדוּ
כְּבִיקָר טַבָּעוֹת.
כַּךְ סְגוֹר אוֹצָרוֹת גְּנוּזִים
לִי פָּתַחְתָּ בְּזֶרֶת רַכָּה
וְעַל רַחַב תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ
הִמְלַכְתַּנִי מַלְכָּה.
עַל חֶמְדַת מַלְכוּתִי אֶחֱרַד,
בְּגוּפִי גְּבוּלוֹתֶיהָ אֶגְדֹּר
לִהְיוֹת לָהּ מָגֵן וּמִבְטָח,
וְחוֹמַת אֱמוּנִים וּמִסְתּוֹר. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות