שַׁחֲרִית חֲדָשָׁה וְנוֹשָׁנָה הַתְּמוּנָה.

בְּחֵיק חָק־עוֹלָם הַבְּרָכָה טְמוּנָה,

וְיַד אֵל הָרְחָבָה כֹּל עוֹשָׂה בֶּאֱמוּנָה,

בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ עוֹלָה, חֲבוּרַת שְׁתִילִים

מִיַּקִּירֵי הָאֲדָמָה, בַּעֲלֵי חֵן אֲצִילִים,

טוֹבְלִים שַׁחֲרִית עִם אִילָנוֹת מְצִלִּים.

וּמִתְהַלֵּךְ בַּשָּׂדֶה הָאָדָם הֶעָמֵל,

מֵצֵר עַל כָּל שִׂיחַ, כָּל פֶּרַח קָמֵל,

וְשָׂמֵחַ בְּלִבּוֹ עַל כָּל בֹּסֶר גּוֹמֵל.

עוֹד תֹּם בְּרֵאשִׁית פְּנֵי הַיְקוּם מְפִיקִים!

שִׂמְחָה וְעִצָּבוֹן יַחַד סוֹד מַמְתִּיקִים,

וְשִׁירָה חֲדָשָׁה בַּדְּבָרִים הָעַתִּיקִים – – –

שַׁחַר בֶּהָרִים… וְעַל עָפָר כֹּה מְרֻבִּים

חַלְלֵי לֵיל הַסַּעַר – הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים,

וּתְמוֹל עוֹד הָיוּ רַעֲנַנִּים וּרְטֻבִּים.

נִגְלֶה וְנִכְסֶה בֵּין זָהָב וְיָרֹק,

הַבֻּלְבּוּל שְׁחוֹר־הָרֹאשׁ יְשׁוֹרֵר, יַעֲרֹג,

בְּסֵתֶר עֳפָאֵי הַלִּימוֹן הַתָּרֹג.

כִּלְחִי נַעֲרַת חֵן נְשָׁקוּהָ פִּתְאֹם,

בּוֹעֵר עַל נוֹפוֹ בְּהָדָר וּבְתֹם

תַּאֲוָה לַשָּׁמַיִם, הַתַּפּוּז הַכָּתֹם.

מְנוּחָה… נְמוּכָה כַּשַּׁלֶּכֶת הַצְּחִיחָה

רוּחִי! וְדָבָר עוֹד אֵינֶנָּה צְרִיכָה,

בְּיוֹם זֶה כֻּלּוֹ זִיו, וְזָהָב, וּפְרִיחָה.

הַכֹּל כָּאן וַדַּאי. הַמֶּרְחָב וְהַדְּמִי

כִּבְרֵאשִׁית הַיָּמִים הוּא חָדָשׁ וְקַדְמִי,

וְרוּחַ אֱלֹהִים בָּאַלּוֹן וּבַגְּמִי.

דְּבָרִים אֲחָדִים לָאֲדָמָה, לַשְּׁחָקִים,

וְהֵם יַחַד לְפֶלֶא גָדוֹל מְחַכִּים,

שֶׁיָּבֹא בְּכָל יוֹם מֵאַפְסֵי מֶרְחַקִּים.

בִּינַת עוֹלָמִים טְהוֹרָה וְנָאוָה

נְסוּכָה עַל פְּנֵי כֹּל בִּשְׁתִיקָה עֲנָוָה,

וְנֵצַח סוֹדָהּ – הוֹד בְּרִיאָה מִתְהַוָּה.

כְּהִנּוּמָה לַכַּלָּה מְצָעֲפִים עַרְפִלִּים

פְּנֵי הָרַי הַטּוֹבִים בְּמֶרְחַקִּים מַכְחִילִים,

מִתְרוֹנְנִים בִּי אוֹנַי וְרַעֲיוֹנַי מַעְפִּילִים –

עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת שִׁיר הַיּוֹם הַשַּׂגִּיא!

הַשֶּׁמֶשׁ קוֹרֵא לִי: קוּם רֹן בְּחַגִּי,

עַל הֶהָרִים, שׁוּר, רֵאשִׁית אוֹן נָגְהִי.

כִּבְרֵאשִׁית הַיָּמִים בְּתֻמַּת תָּאֳרָם,

עוֹד בְּתוּלֵי הַצּוּרִים נְצוּרִים בְּטָהֳרָם,

וּבַשַּׁחַר בַּשַּׁחַר חָדָשׁ זָהֳרָם.

הָרַי, יְקָרַי, הוֹד אַרְצִי וְאוֹנָהּ!

הַבֹּקֶר כְּמוֹ רְאִיתִיכֶם לָרִאשׁוֹנָה,

וְנַפְשִׁי הַמְעֻנָּה שׁוּב מָצְאָה מְעוֹנָהּ.

סוּס רוֹעֶה בָּאָחוּ, סוּס רוֹאֶה רַק הָאָחוּ,

לִרְאוֹת אַחֶרֶת עֵינָיו הֲלֹא טַחוּ,

וְלִרְעוֹת רַק נוֹצַר, כִּי בְּהֵמָה אַךְ הוּא!

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יַעֲמֹד פֹּה נָכוֹן,

הָעֵינַיִם לָאָרֶץ, וְהַשִּׁנַּיִם טָחֹן

תִּטְחַנָּה בְּלִי־הֶרֶף בְּתֵאָבוֹן, בְּבִטָּחוֹן.

אַךְ יֵשׁ וְיִשָּׂא אֶת רֹאשׁוֹ בְּחֵן תֹּם,

וְרוֹאֶה מַה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ בָּרוֹם, –

אָז יִיף שִׁבְעָתַיִם הוֹדוֹ הֶעָרֹם. – – –

כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד בְּהַשְׁקֵט וּבְרֶדֶם

וְיֹאכַל בְּתֵאָבוֹן;

הָעוֹלָם לְפָנָיו כְּגַן־עֵדֶן מִקֶּדֶם

בְּטֶרֶם הֶעָווֹן.

אַשְׁרֵיהוּ! הָאָרֶץ כֻּלָּהּ כְּמֻנַּחַת

בְּאֵבוּס בְּעָלָיו…

וְשֶׁמֶשׁ־הַקַּיִץ יַבִּיט בּוֹ בְּנַחַת

וְיִזְרַח עָלָיו.

אַךְ יֵשׁ רַגְלוֹ תִּדְרֹךְ עֹז וּמְבַעֶטֶת

וְנַחֲרָתוֹ – אֵימָה!

מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ רוּחַ פִּתְאֹם מְבַעֶתֶת

אֶת נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה?!

אַרְבַּע עַל אַרְבַּע הַסּוֹרָג הַמְסֻגָּר,

וְרוֹבֵץ בְּהוֹד עֶצֶב הָאֲרִי בַּסּוּגַר,

דְּמוּת גִּבּוֹר קְדוּמִים שֶׁנֻּצַּח וּמֻגַּר.

הָיָה הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל עוֹלָמוֹ,

יַעַר־הָעַד – נוֹף נָווֹ וְאוּלַמּוֹ,

שָׁאַג – וְחִתֵּת בְּקוֹלוֹ כֻּלָּמוֹ!

עַתָּה לְרַאֲוָה – תַּאֲוָה לְעֵין אָדָם…

בּוֹ יְלָדִים מִיַדִּים אֲבָנִים בְּמִרְדָּם,

עָלָיו יִשְׁאֲגוּ, יִלְהֲגוּ, “קוּם נִרְדָּם!”

יֵשׁ פֶּתַע תָּקוּם מֵרִבְצָהּ הַלְּבִיאָה.

גַּאֲוַת נְסִיכָה נְסוּכָה בַּגְּוִיָּה,

לְאִטָּהּ תְּסוֹבֵב הַנָּאוָה אֶת לְבִיאָהּ,

תַּקְשִׁיב לְקוֹלוֹת נִשָּׂאִים מֵאֵי־שָׁם…

וְעָמַד הָאָדָם מִמּוּלָהּ כְּנֶאֱשָׁם,

וְעָמֹק בְּנַפְשׁוֹ נֶחֱרַת וְנִרְשַׁם

מַבַּט הַחַיָּה הַנִּכְאֶה, הַמִּשְׁתּוֹמֵם,

בּוֹ תֵּבְךְּ כָּל עֱנוּת הַגּוֹרָל הַשּׁוֹמֵם – – –

וְהִנֵּה מִמְּקוֹמוֹ הָאַרְיֵה מִתְרוֹמֵם,

הוֹלֵךְ לִקְרָאתָהּ לַזָּוִית שָׁם בַּלָּאט;

וּנְהִימָה עֲמוּמָה כְּבַת רַעַם פָּלַט,

וְהִבִּיט נִכְחוֹ וְהֶאֱזִין וְקָלַט.

אָז תִּכְרַע לְרַגְלָיו מְלֹא דְמוּתָהּ הַנָּאָה

הַלְּבִיאָה הָאֲרֻכָּה, הָרַכָּה, הַנִּכְנָעָה:

וְשָׁכַב הַלָּבִיא וּלְשַׁעֲשׁוּעֶיהָ לֹא שָׁעָה.

וּבְהִתְרַפְּקָהּ בְּאַהֲבָה עַל מְצוּקֵי אֲבָרָיו,

וְחֶלְקַת צַוָּארָהּ תַּחֲלִיק עַל צַוָּארָיו, –

כְּמוֹ נִפְתַּח בֵּית־הַכֶּלֶא מִכָּל עֲבָרָיו. – – –

…מִיּוֹם לְיוֹם יֵלֵךְ וְיִגְדַּל

הַשָּׁתִיל הָרַעֲנָן;

מִיּוֹם לְיוֹם יֵלֵךְ וְיִדַּל

כֹּחַ הַגַּנָּן. –

כְּבֵדוֹת הַיָּדַיִם, הַקּוֹמָה שְׁחוֹחָה,

בִּמְלַאכְתּוֹ לֹא־מָהִיר:

וְשֶׁמֶשׁ עַרְבַּיִם כְּבָר אֵין בְּכֹחָהּ

פָּנָיו לְהָאִיר…

כְּחוֹלֵם יִתְהַלֵּךְ בֵּין עֲצֵי הַגַּן

בִּמְקוֹמָם נְטוּעִים,

וְכֻלּוֹ אוֹמֵר; הָהּ, מַה לִּי עוֹד כָּאן

בְּגַן הַתַּעְתּוּעִים?!

אַךְ פֶּתַע יִרְאֶה חֵן עָלֶה עֲלֵי בַּד,

סוֹד שֹׁרֶשׁ וְגִזְעוֹ, –

הָרוּחַ בְּחֹזֶק שׁוֹלֵחַ בּוֹ יַד

וְלֹא יְזִיזוֹ…

וְשָׂמַח לַמַּרְאֶה! אֶת עֵינָיו בּוֹ יָזִין,

יִשְׁתְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ:

וְשִׁירָה חֲדָשָׁה בְּנַפְשׁוֹ יַאֲזִין

כְּמוֹ עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ – – –

(לנשׁמת הצייר רפאל מוהר)

א

חֶבֶר בְּרוֹשִׁים בַּעֲלֵי נוֹי וְקוֹמָה,

צַמַּרְתָּם נְטוּיָה וְהוֹלֶכֶת רוֹמָה,

לְיַד דֶּרֶךְ נִצָּבִים וְחָזוּתָם כְּחוֹמָה.

עַל מִשְׁמַרְתָּם מוּל שַׁעֲרֵי שְׁחָקִים

דֹּם יַעַמְדוּ כִּזְקִיפִים עֲנָקִים,

יַקְשִׁיבוּ, יַשְׁקִיפוּ, סוֹקְרִים מֶרְחַקִּים.

דּוֹמֵם הַפַּרְדֵּס… אַךְ דּוֹמֶה: הַשּׁוֹמְרִים

חֶרֶשׁ קוֹרְאִים זֶה אֶל זֶה וְאוֹמְרִים:

אָנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם עוֹנְקִים וְקוֹמְרִים!

ב

…תַּפּוּחַ נָשַׁר, נָשַׁל לַקַּרְקַע:

בָּשְׁלָה מְתִיקוּת בְּשָׂרוֹ כָּל צָרְכָּהּ,

וּפֶתַע נִתְּקָה הֲוָיָתוֹ וְנִתְפָּרְקָה.

נִלְאָה הָאִילָן לְשֵׂאתוֹ, כִּי כָּבַד,

וּפָנָיו בֶּעָפָר הַתַּחוּחַ חָבַט,

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו אֶת עַרְשׂוֹ לוֹ רָבַד.

בָּדָד כֹּה יָנוּחַ, נֶעֱזָב וְשׁוֹמֵם,

כּוֹבֵשׁ עִצְּבוֹנוֹ בָּאֲדָמָה וְדוֹמֵם,

וְאֶלְמוֹ אֶל שָׁמַיִם צוֹעֵק, מִתְקוֹמֵם!

וְהָאָרֶץ אֶת פִּיהָ תִּפְתַּח וּבָלְעָה

פִּרְיָהּ שֶׁצָּנַח וְנֻצַּח וּבָלָה,

וְכָךְ לְעוֹלָם: מְחַדְּשָׁה וּמְבַלָּה – – –

א

כֹּה צָנוּם וְצָנוּעַ נָצַץ עוֹד אֶתְמוֹל,

וּתְפִלָּה בְּלִבִּי: מִי יִתֵּן וְלֹא יִקְמֹל,

וּרְאֵה: מַה פָּרַץ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל!

שָׂמֵחַ בְּחֶלְקָתוֹ הַתִּירָס הָרָוֶה,

מִזְדַּקֵּר, מְיַקֵּר הוּא רֹאשׁוֹ הַנָּאוֶה,

וּמֶתֶק נִירוֹ בְּגַרְגִּירוֹ יִקָּוֶה.

וּבִרְעוֹת בּוֹ הָרוּחַ וְיַחֲרֹת בּוֹ גַלִּים

יְרַכֵּן קוֹמָתוֹ וְנֶחְבָּא אֶל צְלָלִים;

וּפָנָיו הַנּוֹפְלִים בְּאוֹר חָדָשׁ מִתְגַּלִּים.

ב

…וַאֲשֶׁר הָיָה גֵא וְלַחַיִּים מְחֻבָּר –

לָאָרֶץ הֻשְׁלַךְ, וְהוּא נִדְכֶּה וּמְשֻׁבָּר,

וְלַעֲרֵמָה גְדוֹלָה לִבְהֵמָה מְצֻבָּר.

עוֹמְדִים בְּנוֹיָם אַךְ אַחֲרוֹנֵי הַקְּלָחִים,

עוֹטִים נֹגַהּ שֶׁמֶשׁ, שׁוֹתִים מֵי שְׁלָחִים,

אַשְׁרֵיהֶם כִּי עוֹדָם יְרֻקִּים וְלַחִים!

עוֹד תָּנוּב תְּנוּבָתָם וּמִלְּאָה אֶשְׁבּוֹלָם,

זָקוּף כְּמוֹ גוּף נַעֲרָה גִּבְעוֹלָם, –

יִמְתַּק לָהֶם טֶרֶם קָצִיר זִיו עוֹלָם! – – –

א

…אֹרֶן, אַלּוֹן וְתָמָר וּבְרוֹשׁ,

מְקַבְּלִים אֶת פָּנַי וְיָנִיעוּ לִי רֹאשׁ,

כָּל בַּד, כָּל עָלֶה בָּם בִּשְׁמִי הוּא יִפְרשׁ.

אַשְׁקִיפָה מִבַּעַד בַּדֵּי הָאַלּוֹנִים

שָׁם שָׁמַיִם גְּנוּבִים מְצִיצִים מֵחַלּוֹנִים, –

וְהֵם מְתוּקִים כְּבַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים!

בְּסוֹד אִילָנוֹת לִי אֵשֵׁב, וּמֵחֶבְיוֹנִים

אֶסְתַּכֵּל בַּיְלָדִים הַמְלַקְּטִים סַבְיוֹנִים,

וְרָקִיעַ טָהוֹר עַל רֹאשִׁי וְיוֹנִים – – –

ב

מֵאֲמִירוֹ וָמַעְלָה גָבֹהַּ מִכָּל עַם

הָאִילָנוֹת הַנָּאִים בְּתָאֳרָם וּמַרְאָם;

רַבִּים הַמּוּרָמִים – אַךְ כָּמוֹהוּ לֹא רָם!

בְּרָאשֵׁי עֳפָאָיו רוּחַ עֶרֶב יִפְסַח,

וְאֵד אֲדָמוֹת עַל נוֹפוֹ אַט יֻסַּךְ,

וְאֵלַי הוּא יָנוּעַ, וְכָכָה לִי שָׂח:

"רְאֵה בְּגוּפִי הַפְּצָעִים הַכְּתוּבִים! –

בַּלֵּילוֹת בִּי חָרְתוּ בִּשְׂעִפִּים לְהוּבִים

נְעָרוֹת וּנְעָרִים נְשׁוּקִים וּשְׁלוּבִים…

אָז הָלְמוּ לְבָבוֹת!… וְחָלְמוּ, וְכָלוּ,

וְעַד לַכּוֹכָבִים הַנַּעֲלִים נִתְעַלּוּ,

וְלִחְיוֹת לְעוֹלָם אֶת נַפְשָׁם שָׁאֲלוּ".

לִי זָרְחוּ בָּאֲפֵלָה אוֹתִיּוֹת: "שׁוּלַמִּית!

חַקּוֹתִיךְ עַל לִבִּי הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ תָּמִיד!"

וָאֵדַע: הָאוֹהֲבִים לֹא יָמוּתוּ עוֹלָמִית – – –

עָלָה בָּאִילָן הַגָּדוֹל כְּמִתְגַּנֵּב,

בְּיָדוֹ הַגַּרְזֶן – – וְהַנְחֵת וְהָנֵף

יְקַצֵּץ בְּחָזְקָה בְּנוֹפוֹ הֶעָנֵף.

אַכְזָר הַבַּרְזֶל! וְסָעִיף אַחַר סָעִיף

יְסָעֵף וִיסָאֵב יְפִי הָעֵץ וְיַכְאִיב,

וְקָרַע הַמָּסָךְ וּפָרַע הַצָּעִיף.

פֶּתַע וּבְהֹלֶם אַחֲרוֹן מִתְרַפָּה,

נִגְדַּעַת לָאָרֶץ צַמֶּרֶת – סְעַפָּה,

וּבְמוֹתָהּ עוֹד חַיָּה יַרְקוּתָהּ הַחַפָּה.

שָׁאֲרָה הַמַּצֶּבֶת בְּעֵירֹם מִתְבּוֹשֵׁשׁ!

וּבָאִים יְלָדִים לְשַׂחֵק, לְקוֹשׁשׁ,

וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בַּיְקוּם שֶׁהִתְרוֹשֵׁשׁ.

קוֹל אִשָּׁה וְגִיל יֶלֶד פָּנָיו לֹא יַצְהִילוּ.

הָעֶצֶב בְּחַדְרֵי לְבָבוֹ וּבִמְעוֹנוֹ;

קוֹדֵר יִתְהַלֵּךְ בֶּעֱנוּת שִׁמְמוֹנוֹ,

וּבַצַּר לוֹ וְקָרָא לַצְּלָלִים: “הַצִּילוּ!”

אֶחָד הַמַּרְאֶה לְשִׁכְנוֹ יוֹם וָיוֹם:

רִבּוּעַ גּוֹהֵר עַל עַצְמוֹ וְשׁוֹגֶה

בְּרִיק חֲלָלוֹ, וּכְמוֹ הוּא הוֹגֶה

בְּתַכְלִית הֲוָיָתוֹ שֶׁאֵין בָּהּ מְתוֹם.

הַמִּסְכֵּן עֲלֵי צַעַר נַפְשׁוֹ אֱמוּנָה, –

כִּי יֵבְךְּ, יֵאָבֵק – וְיָדַע זֹאת רַק הוּא…

יֵשׁ יִזְכֹּר עֵינֵי אֵם וּדְבָרֶיהָ רַכּוּ,

וְהִתְרַפֵּק כְּמוֹ יֶלֶד עַל הוֹד הַתְּמוּנָה.

בְּסֵתֶר שְׂדֵרָה, נָזוּף וְעָזוּב,

בָּדָד הוּא יוֹשֵׁב בִּדְמִי לַיְלָה, בַּחֲצוֹת;

אָחִי, בַּמֶּה אוּכַל עֶלְבּוֹנְךָ לְרַצּוֹת

אֶל לֶב הָאֲפֵלָה דִמְעֲךָ כִּי יָזוּב?!

לֹא יֵאָמֵן כִּי הַהוּא, הַשּׁוֹמֵם שָׁם, הַמָּט,

הָיָה פַּעַם יֶלֶד קָטָן וְנֶחְמָד.

כִּי הָיוּ בָּעֵינַיִם הָאֵלֶּה גְלוּמִים

תֹּם הַיַּלְדוּת וּמְתֹם הָעֲלוּמִים,

וְעוֹרוֹ הָיָה צַח, וְשָׁחֹר שְׂעָרוֹ,

וְעֹנֶג הָיָה לְלַטֵּף אֶת בְּשָׂרוֹ.

לֹא, לֹא יֵאָמֵן! כִּי מִכְּבָר, כִּי זֶה כְּבָר

הָיָה הַדָּבָר… הָהּ, הָיָה וְעָבַר –

כְּקֶרֶן הָאוֹר, כְּצִלּוֹ שֶׁל הָעוֹף,

כְּמָחוֹל, כַּחֲלוֹם, כְּמַרְאֶה יְפֵה־נוֹף.

רַק בָּאוֹר הַמָּתוֹק, שַׁי הַשֶּׁמֶשׁ הֶחָם,

עֶצֶב יוֹמוֹ הַפּוֹנֶה יְרֻחַם – – –

וּבַעֲבֹר עַל פָּנָיו דְּמוּת אִשָּׁה נְעִימָה –

וְנָעוּ שְׂפָתָיו, כְּמוֹ תִּקְרֶאנָה: “אִמָּא!”

…יֵשׁ וְיַד יֶלֶד תִּגַּע בְּיָדָיו,

וְחָשׁ כְּמוֹ דְבַר פֶּלֶא הִגִּיעַ עָדָיו! –

כְּאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח בְּעֵינָיו – וְיָפוּ…

וְהֶאֱמִין אָז כִּי יֶלֶד הִנֵּהוּ אַף הוּא!

וְתוֹפַע בַּת־צְחוֹק עַל פָּנָיו הַצְּפוּדִים,

וְהָיָה כְּמוֹצֵא כָּל יָמָיו הָאֲבוּדִים. – – –

דְּמִי נֶשֶׁף בַּכֹּל, פֶּלֶא קֶשֶׁב חָסוּד,

עָנָף לֹא יָנוּעַ, כָּנָף לֹא תָּנוּד,

אוֹתוֹת שֶׁל זָהָב חֲזֵה אֹפֶק עָנוּד.

הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֶצֶב צָנַח וְצָלַל,

פְּנֵי תִּמָּהוֹן שָׁם צֻיַּר בֶּחָלַל –

וְתַחֲנוּן יְגוֹנִים בְּלִי דְבָרִים יְמֻלַּל – – –

אָבִין בַּמַּרְאֶה הַגָּדוֹל, הַתָּמִים:

בֵּין קוֹל וּדְמָמָה, בֵּין זָהָב וְדָמִים,

גּוֹוֵעַ יוֹמֵנוּ, וּדְבָרֵינוּ תַּמִּים.

עֶרֶב טָהוֹר כִּבְשַׂר יֶלֶד רָחוּץ

בְּצַעֲדֵי־שֶׁקֶט נִכְנַס מִן הַחוּץ,

וְהוֹצִיא מֵעָלַי אֶת יוֹמִי הַשָּׁחוּץ.

אַנִּיחַ רֹאשִׁי הֶעָיֵף עַל לִבֵּךְ,

בָּא סְתָו לָעוֹלָם – אֲבָל אַתְּ בְּאִבֵּךְ,

וְטוֹב לִי מְאֹד, אֵם שֶׁלִּי, בִּמְסִבֵּךְ.

“אִמִּי!” וּכְמוֹ זֶמֶר יִזַּל דְּבַר פִּי,

אָחוּשׁ: אֶצְבְּעוֹתַיִךְ פּוֹרְטוֹת עַל עָרְפִּי,

עוֹד יֶלֶד אֲנִי בְּקֵיצִי וְחָרְפִּי.

אֶשָּׂא אֶת עֵינַי לָךְ, אִמִּי, וְאֵינֵךְ,

אוּלָם מֵרָחוֹק לִי תַּכְחִיל בַּת־עֵינֵךְ,

וְדִמְמַת־קֹדֶשׁ בֵּינִי וּבֵינֵךְ.

אַמֵּץ הַמַּחֲרֶשֶׁת לְחֵיק הָאֲדָמָה!

בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה תִּבָּנֶה הַשְּׁמָמָה – – –

יָנוּב פְּרִי תְּבוּאָה, טוּב תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר,

כָּל תֶּלֶם, כָּל רֶגֶב – גַּן־עֵדֶן מִצְעָר.

רַק תֵּן כֹּחֲךָ בַּמַּאֲמָץ הַנָּכוֹן,

וְחֶלְקַת הַבְּרָכָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ תָּחֹן.

פֹּה שֶׁפַע תְּנוּבוֹת לְכָל נֶפֶשׁ אָצוּר,

דּוֹרוֹת אֲלָפִים לְךָ הַחֶסֶד נָצוּר.

לְאַט לְךָ! הוֹ, לָמָּה תִּבֹּל, תִּבָּהֵל?

כָּל הַיּוֹם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עָלֶיךָ יָהֵל.

נוּחָה אָחִי, אִם כְּבֵדָה הִיא יָדְךָ…

שְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בְּשָׂדְךָ!

יָנוּם הַיְקוּם בִּזְרוֹעוֹת צָהֳרָיו,

הַשֶּׁמֶשׁ מֻבְלַעַת בְּכָל אֲבָרָיו.

בְּחֵיק אַלּוֹנִים רַבֵּי־סוֹד, עִמְקֵי שִׂיחַ,

צֵל חֲרִישִׁי אֶת רֹאשׁוֹ אַט הִנִּיחַ.

וְאוֹרֵב דֹּם לְאוֹר… כִּי יָהִין זֶה לָגֶשֶׁת –

חִישׁ יִלְכְּדֶנּוּ כַּדָּג תּוֹךְ הָרֶשֶׁת.

חֶרֶשׁ, בְּאֵין אֹמֶר, חָרַד וְעָנָו,

הָרוּחַ עוֹבֵר מֵעָנָף לְעָנָף.

וּבְשׁוּטוֹ כֹּה יָנִיעַ בְּצַעַד זָהִיר

כָּל קֶרֶן נֶחְבֵּאת, כָּל זַהֲרוּר זָעִיר.

עָלִים שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה: "מִי

בָּא וְרָזֵי נֵצַח מְלַוִּים לוֹ בִּדְמִי…"

אֵי־שָׁם קוֹל פַּעֲמוֹן יְהַדְהֵד חַדּוֹת,

בְּנִגּוּן יְגוֹנִים יַעֲנוּנוּ שָׂדוֹת.

בְּחוֹתַם תַּעֲלוּמָה פְּנֵי מַעֲרָב נֶחְתָּמִים,

הָעֶרֶב מְחַיֵּךְ לוֹ חִיּוּכוֹ הַתָּמִים. – – –

אָדָם כִּי יָנוּחַ מִפֹּעַל יוֹמוֹ –

שָׁמַיִם וָאָרֶץ שׁוֹאֲלִים לִשְׁלוֹמוֹ.

אִילָנוֹת מַשִּׁיבִים אֲוִיר צַח עַל פָּנָיו,

בְּשִׁיר יְקַדְּמוּהוּ בַּעֲלֵי־הַכָּנָף.

רוּחַ עַרְבַּיִם טוֹבָה תִּסְעָדֵהוּ,

נַפְשׁוֹ תְּשׁוֹבֵב הִיא בְּרֵיחַ שָׂדֵהוּ.

חוּצוֹת יַעַצְרוּ מַהֲלָךְ וּתְנוּעָה,

מִשְׁתָּאִים לוֹ בַּאֲרֶשֶׁת־פָּנִים צְנוּעָה.

וִילָדִים יִשְׂאוּ עַיִן לָעוֹבֵד וְכֵלָיו,

יִרְאוּ כָּל יְקָר בְּמַעְדֵּר וְכֵילָף.

הוֹלֵךְ לְתֻמּוֹ הַמְנַצֵּחַ הַשָּׁב

מִמַּעַרְכוֹת הֶעָמָל הַיָּשָׁר… יֶשׁ לוֹ רָב:

הָאֲדָמָה הַנְּדִיבָה לוֹ נָתְנָה מֵהוֹדָהּ – – –

הִנֵּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת בִּרְכַּת הָעֲבוֹדָה

בְּיָד אֱמוּנָה וּבְנֶפֶשׁ בָּרָה, –

הַיּוֹם הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ הוּא בָּרָא!

כָּבֵד צַעֲדוֹ – כְּמוֹ הַיְקוּם וַאֲגַפָּיו

הוּא עוֹמֵס עַל גַּבּוֹ, הוּא כּוֹמֵס בְּכַפָּיו.

…וּמֵחַלּוֹן הָרָקִיעַ, מִבֵּין מִפְלְשֵׂי עָב,

עֵין יָהּ צוֹפִיָּה! וְשָׂמֵחַ הָאָב

בַּבֵּן הַנֶּאֱמָן, הָאָדָם הָעוֹבֵד,

שֶׁכִּלָּה מְלַאכְתּוֹ, וִהוּא נָח וְשׁוֹבֵת. – – –

… גַּם לוֹ, אֱלֹהִים, הֵן אָצַלְתָּ בְּרָכָה:

מַקֵּל, וְתַרְמִיל, וּבַלֵּב אֲנָחָה,

וְכֹחַ לִסְחֹב אֶת רַגְלָיו בַּמַּעֲרָכָה!..

וְרוּחַ לַחֲזֹר עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים,

בָּדָד לַעֲמֹד מוּל הַרְבֵּה מַבָּטִים, –

וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים – וְהֵם כֹּה מְעַטִּים!

גַּם לוֹ… וּמִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת עֲנִיִּים,

בְּלָבְשָׁם בְּשַׁבָּת לְבָנִים נְקִיִּים,

וְהֵם לְפָנֶיךָ כְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּים?!

– כִּכְבָשִׂים תְּמִימִים מֻטָּלוֹת בְּלִי־תְנוּעָה

לְעֵת הָעַרְבַּיִם אֲלֻמּוֹת הַתְּבוּאָה,

וְאִלְּמוּת הַקָּצִיר בִּפְנֵיהֶן טְבוּעָה.

סָבִיב אִילָנוֹת יַעַמְדוּ תְּמוּהִים,

בְּמַרְאוֹת הַשְּׁקִיעָה רָאשֵׁיהֶם שְׁקוּעִים,

מִתְפַּלְּלִים בַּחֲשַׁאי, תּוֹךְ קִידָה וְנַעְנוּעִים.

הַשֶּׁמֶשׁ מִיָּם בָּם נוֹתֶנֶת עֵינָהּ, –

מוסֶכֶת לְכוֹס־יְגוֹן־עֶרֶב יֵינָהּ,

בְּטֶרֶם תֵּרֵד, וְתֵלֵךְ, וְאֵינָהּ.

וְהֵגִיחַ הַצֵּל… וְרָחַב, וְאָרַךְ,

וְשָׁכַב אַט בְּחֵיק הַשָּׂדֶה זֶה הָרַךְ,

יַעַל הַשַּׁחַר – וְקָם וּבָרַח.

יֵשׁ רַחַשׁ יֵעוֹר כְּמֵאֶרֶץ פְּלָאִים:

רוּחַ מְסַפֶּרֶת בִּשְׂפַת חֲשָׁאִים

עִם שְׁתֵּי שִׁבֳּלִים בּוֹדְדוֹת בֵּין דְּשָׁאִים.

אַךְ בָּאתִי לַנִּיר – וְשִׁבֳּלִים חֲמוּדוֹת

יָצְאוּ לִקְרָאתִי בַּהֲלִיכוֹת מְדוּדוֹת,

כַּעֲדַת בְּנוֹת חֵן מִדַּדּוֹת בְּמָחוֹל

תַּחַת שָׁמַיִם עֲמֻקֵּי זִיו כָּחֹל.

הָרוּחַ, בֶּן־בֹּקֶר רַךְ, טוֹב וְעָנָו,

מְנַגֵּן לַיְקוּם וּמְשַׂחֵק לְפָנָיו,

כְּאָז, בִּהְיוֹתִי בַּשָּׂדֶה עַל נְהַר סַן,

טֶרֶם רוּחוֹת בִּי הֵטִילוּ אַרְסָן,

וּמֻפְלָא כְּיַד אֵם לִי הָיָה כָּל מַשָּׁב –

לֹא עֲבָרַנִי אַף נִיד קַל לַשָּׁוְא,

וְאֶל כָּל עֲנַן שַׁחַר לְתֻמּוֹ מִתְקָרֵב –

בְּרֶגֶשׁ לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית אֶצְטָרֵף.

…מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת הַדְּמָמָה מִשְׁתָּאָה

לְצָהֳלַת הַפָּשׁוֹשׁ, לְבֶהָלַת הַלְּטָאָה,

וְלִי – הַמְהַלֵּךְ בֵּין יָרָק וְדָגָן

כָּאָדָם הָרִאשׁוֹן אָז בְּעֵדֶן הַגַּן,

בְּרֹן קוֹל אֱלֹהַּ מִתְּהוֹם וּמֵרוֹם

שִׁיר אַהֲבָה לַחַיִּים בְּעֵירֹם – – –

שְׁעַת בֵּין־עַרְבַּיִם בִּמְלֹא זִיו חִנָּהּ,

רוּחַ מְסַפֶּרֶת עִם עֲצֵי הַגִּנָּה,

דִּמְמַת צִפִּיָּה כְּלִפְנֵי נְגִינָה.

בְּרוֹשׁ גֵּא וְתָמֵהַּ רוֹאֶה בֶּעָבִים

בְּפֶתַח שָׁמַיִם דּוּמָם נִצָּבִים,

וּלְמַרְאֵה פְּנֵיהֶם גַּם פָּנַי נֶעֱצָבִים.

בְּצַעַר הַשֶּׁמֶשׁ עוֹשֶׂה הִלּוּכוֹ,

וְקוֹל דַּם הַשְּׁקִיעָה כְּמוֹ צוֹעֵק בְּקִלּוּחוֹ

לֵאלֹהִים, הַמִּתְהַלֵּךְ בַּשָּׂדֶה עִם רוּחוֹ. – –

בָּאתִי בְּסוֹד עֶרֶב, נִגְלוּ לִי פָּנָיו,

וַאֲנִי בִּכְפָרִי הַשּׁוֹקֵט עַל גְּוָנָיו,

וָאֶשְׁתּוֹמֵם לַמַּרְאֶה הַטָּהוֹר, הֶעָנָו.

רְאֵה, לִי לָאַט, מָה עֵינִי עֲנֻגָּה!

הֲיֵשׁ כַּשְּׁקִיעָה הַתַּמָּה לְתוּגָה?

הַאִם־לֹא שִׁיר־עוֹלָם הַדְּמָמָה פֹּה סְפוּגָה?

מֶרְכָּבָה שֶׁל אֵשׁ בְּיַד אֵל נְהוּגָה –

דְּמוּת מַעֲרָב! רַק פִּסָּה תְּרֻגָּה

בְּפַאֲתֵי רָקִיעַ, כְּגִנָּה עֲרוּגָה.

– – עוֹד רֵיחַ הַקַּיִץ בָּעוֹלָם מְסֻתָּר,

כְּמוֹ טֶרֶם שָׁמַע אֶת הַקּוֹל: “מְפֻטָּר!”

וְעַל הָאֲדָמָה עוֹד לִשְׁמוֹ מְקֻטָּר.

מִבֵּין הֶעָבִים יֵשׁ תָּצִיץ הַחַמָּה:

נָאוָה, עֲנָוָה וְטוֹבָה פִּי כַּמָּה,

וְסֵבֶר פָּנֶיהָ – אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה!…

כָּךְ לְעֵת זֹקֶן נָנוּבָה, אַחִים:

כָּל הַגְּדוֹלוֹת עַל גַּבֵּינוּ שַׁחִים,

אַךְ לְקוֹלוֹת הָאָבִיב לִבּוֹתֵינוּ נִמְשָׁכִים – – –

קוֹדְרִים הַשָּׁמַיִם, לֹא יְדַבְּרוּ עוֹד צַחוֹת,

מַרְאֵה אֱלֹהִים לֹא תָּמִים וְצַח עוֹד,

וְהָרוּחַ שׁוֹבְבָה מְשׁוּבוֹת נִצָּחוֹת.

בָּא הַסְּתָו וַיְתַו עַל גִּבְעוֹל וְאִילָן;

דַּרְכֵי הַשָּׂדוֹת נִסְתָּרוֹת, סָר גִּילָן,

כְּנָפַיִם כְּבֵדוֹת מְטִילוֹת בָּן צִלָּן.

וַעֲנָנִים עֲבֵי־פָּנִים מַשְׁחִירִים וְחוֹשְׁרִים, –

גֶּשֶׁם! הֶעָלִים נִבְהָלִים וְנוֹשְׁרִים,

וְחֶרֶשׁ מִסְפֵּד עַל מוֹתָם הֵם קוֹשְׁרִים.

וּרְאֵה: בַּשַּׁלֶּכֶת, בַּגַּן שֶׁרָטַב,

עַל מַרְבַד הַכְּתָמִים בּוֹסְסָה רֶגֶל טַף:

וְהַכֹּל כֹּה חָדָשׁ תַּחַת שֶׁמֶשׁ הַסְּתָו!

… לֹא רֵע, לֹא אָח לוֹ,

בָּדָד כֹּה הוּא נָח לוֹ,

מִי יַגִּיד מַה זֶּה שָׂח לוֹ.

כֻּלּוֹ תַּעֲלוּמָה, –

גֵּאוּת בְּלוּמָה,

מוּל שְׁקִיעָה רְדוּמָה.

יֵשׁ רוּחַ סוֹבַבְתּוֹ –

אָז בַּדֵּי מַצַּבְתּוֹ, –

נָדִים לְעַצַּבְתּוֹ – – –

הַס! הַיְקוּם כְּמוֹ עוֹצֵר נְשִׁימָה,

וְעָמַד מִלֶּכֶת…

עֲמֹד אַף אַתָּה, הַהוֹלֵךְ, וְשִׁמְעָה

אֶת קוֹל הַשַּׁלֶּכֶת:

עָיַפְתִּי מִצְּמֹחַ, מִגְּדֹל וּמִיפוֹת,

וּמִמְּצֹא מַה יָּגַעְתִּי!

הָיוּ לְזָרָא לִי שִׁפְעָה וּשְׁאִיפוֹת,

בָּהֶן לֹא רָגַעְתִּי.

וָאֶפֹל פֹּה עָרֹם. וְהָאֲדָמָה הִיא תָּבִיא

אֶת נַפְשִׁי בְּסוֹדָהּ;

וּבְהַגִּיעַ הַיּוֹם – שׁוּב אֶפְתַּח לְבָבִי

לְתֵבֵל וְהוֹדָהּ.

רְטֻבָּה לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ, רְווּיָה עַד צַוָּאר,

לֵאָה וּמְלֵאָה עֲדֵי דַי וְהוֹתֵר;

אַף נֵטֶף אֶחָד לֹא תִּבְלַע עוֹד יוֹתֵר,

שֶׁפַע עֶלְיוֹן אֶת צְמָאָהּ שָׁבַר. –

יוֹם גָּדוֹל פְּקָדָהּ לִבְרָכָה וַיְשׁוֹקְקֶהָ,

שִׁכְרוֹן אֱלֹהִים עֲבָרָהּ!

וְהֶעֱמִיק, וְהֵינִיק אֶת תּוֹכָהּ וּבָרָהּ

וְסָתַם כָּל פִּיוֹת חֲשָׁקֶיהָ.

עַתָּה לָהּ תָּנוּחַ יְרֻקָּה וְנָאוָה,

קְרִירָה וּטְהוֹרָה כִּפְלָגֶיהָ;

אַךְ יֹפִי יִרְעֲפוּ מַעְגָּלֶיהָ,

גֵּאוּת אֵם בְּחֵיקָהּ, וְעֵינָהּ – עֲנָוָה.

גַּגּוֹת אַחַר גֶּשֶׁם, נְטוּפִים וּשְׁטוּפִים,

כְּרֹאשׁ יְלָדִים בְּכוּיִים חֲפוּפִים,

וּבְגָדִים נְקִיִּים עַל גּוּפָם פְּרוּפִים.

גַּגּוֹת רְעוּפִים מוּל שָׁמַיִם מְעֻנָּנִים,

מִנֹּעַם רִנַּת צִפֳּרִים מְרֻנָּנִים,

וּבְחֵן עֲנָוִים מַחֲרִישִׁים מְחֻנָּנִים.

דְּמָמָה הֲרַת תֹּם בַּמֶּרְחָבִים הַשְּׁטוּחִים,

כָּל פִּיּוֹת הָאֲדָמָה לִרְוָחָה פְּתוּחִים,

וּפְנֵי הַבָּתִּים כֹּה רוֹגְעִים וּבְטוּחִים.

אַךְ בַּחֲלֹף עַל פְּנֵיהֶם הַסִּילוֹן הַמַּאֲבִיר,

וְשָׁטַף וְהָדַף מְלֹא כָל הָאֲוִיר, –

וְחָרְדוּ כְּאֶחָד: הִנֵּה בָּא הַמַּבְעִיר.

מַחֲרִיד לֵב הָאָרֶץ! מִי לָנוּ יָגוּר

עִם גֹּלֶם מְעוֹפֵף, כֻּלּוֹ פֶּלֶד חָגוּר,

וְהֶרֶס וְנֵפֶץ תּוֹכוֹ, הָהּ, אָגוּר?!

וּכְמוֹ יִתְרַפְּקוּ זֶה עַל זֶה הַגַּגּוֹת

לְמַרְאֵה הַיּוֹנִים הַצְּחֹרוֹת, הַמַּהְגּוֹת,

וּמְתַנּוֹת אֲהָבִים עַל רֹאשָׁם בְּלִי דְאָגוֹת. – – –

מֵעֵין הָעוֹלָם נֶאֱצַל אוֹרְךָ,

בְּלֶב הָאָרֶץ הַטּוֹב מְקוֹרְךָ,

אֶחָד מֵרְבָבָה – אַךְ יָחִיד בִּיקָרְךָ,

רַק עֵינִי אָזִין בְּךָ וַאֲבָרְכָה

אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְצָרְךָ.

יָצָאתִי עִם שֶׁמֶשׁ לָשׂוּחַ

בִּשְׁבִילֵי הֶעָפָר הַתָּחוּחַ,

בֵּין עֲצֵי בְּרוֹשׁ וְאַשּׁוּחַ, –

הִנֵּה הַשָּׂדוֹת – שְׂדוֹתַי!

לָהֶם אֲגַלֶּה סוֹדוֹתַי,

אֲסַפֵּר כָּל דָּבָר עַל אוֹדוֹתַי!…

קִבְּלוּנִי אִילָנוֹת וַאֲדָמוֹת

בְּסֵבֶר פְּנֵיהֶם הַתַּמּוֹת,

שָׂמְחוּ בִּי עֲמָקִים וְרָמוֹת.

וּפְרִי הֶהָדָר הֶעָנָו

בֵּרְכַנִי מִבַּד וְעָנָף,

כִּי בָּאתִי לְקַדֵּם אֶת פָָּנָיו – – –

יָצָאתִי בַּבֹּקֶר לְסַיֵּר נְכָסַי, –

מֶרְחַב שְׂדוֹתַי וּמְרוֹם רְכָסַי,

הָעֵץ וְהַדֶּשֶׁא וְכָל טוּב מַעֲשַׂי.

הֶרְאָה הַמִּזְרָח לִי פָּנִים שׂוֹחֲקִים,

קִדְּמַנִי הַיָּם בְּשִׁירַת מַעֲמַקִּים,

וְשָׂמְחוּ לִקְרָאתִי כָּל אַפְסֵּי מֶרְחַקִּים.

כֹּה לִבְּבַתְנִי תֵּבֵל בְּעֵינָהּ הַתַּמָּה!

וָאָשִׁירָה עִם כָּל הַיְקוּם בִּדְמָמָה,

שִׁיר הָעֲשִׁירִים הַיְשָׁרִים כָּאֲדָמָה.

בַּבֹּקֶר יָצָאתִי בָּאָרֶץ לָשׁוּט, –

וָאֵרֶא עוֹלָם כִּי הוּא טוֹב וְקָשׁוּט,

וָאֲבָרֵךְ אֶת הַיּוֹם הָרְבִיעִי הַפָּשׁוּט.

מַשַּׁק מַמְטֵרוֹת, מַעְתִּירוֹת בְּלִי דַי

מַיִם, חַיִּים, עַל תַּלְמֵי שָׂדַי.

שׁוֹקֵד, וְרוֹקֵד, וְשׁוֹקֵק הַסִּילוֹן,

אוֹהֵל הִלַּת־אוֹר עַל סְבִיבוֹ כַּוִּילוֹן, –

כְּעַרְפִלֵּי טֹהַר בְּטֶרֶם יָחֹן

הָאוֹר הַגָּדוֹל אֶת הַיּוֹם הַנָּכוֹן.

מַמְטֵרוֹת בַּשָּׂדֶה, הַשְׂמֵחוֹת אֱלֵי גָל!

קְחוּ גַם אוֹתִי נָא אֶל גִּיל הַמַּעְגָּל!

יַחַד אִתְּכֶן אֶעֱלֹז וְאָחֹג,

אָשִׁיר שִׁיר הַשֶּׁפַע הַקַּל, הַיָּרֹק;

וִיחִי לְבָבִי, הַצַּנְתָּר זֶה הַטּוֹב,

וְיוֹדֶה לֵאלֹהִים עִם הַנִּיר הָרָטֹב.

… אִילָנוֹת לְעֵת עֶרֶב – מָה עַז וּמְחֻטָּב

גּוּפָם: כָּל אִילָן בִּלְבוּשׁ סוֹד מְעֻטָּף,

וְהוּא בְּיַד אֵל הַטּוֹבָה מְלֻטָּף!

הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים עִמָּהֶם בִּמְנוּחָה,

תְּכֵלֶת תְּמִימָה עַל רֹאשָׁם נְסוּכָה,

דְּמָמָה, מִנְחַת עֶרֶב, לָהֶם שְׁלוּחָה.

וּבִשְׁפֹךְ שַׂר הַלַּיְלָה רוּחוֹ הַנְּכֵאָה

עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, וְנַפְשִׁי יְגֵעָה –

אֶהֱגֶה בָּעֵצִים וּדְמוּתָם הַגֵּאָה – – –

הֲמוֹנִים, הֲמוֹנִים בְּקַלַּחַת הַכְּרָךְ

וְאִישׁ מֵרֵעוֹ יִשָּׁמֵר וְיִבְרַח…

אֵתַע בַּחוּצוֹת וַאֲבַקֵּשׁ אֶת רֵעִי –

יִפְתַּח אֶת לִבּוֹ לִלְבָבִי, לְדֵעִי:

"אַיֶּּכָּה, אָחִי?! " – אַף אֶחָד לֹא מֵעִיר

יִשָּׂא לִקְרָאתִי מֶבָּטוֹ הַמֵּאִיר.

אֶעֱמֹד עַל דְּרָכִים בַּקִּרְיָה הַשּׁוֹקֶקֶת,

וְנַפְשִׁי אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל מִשְׁתּוֹקֶקֶת.

רַק הוּא, אַדִּיר־יֹפִי, עֲתִיר שֶׁפַע־אֵין־סוֹף,

אוֹתִי אֶל לִבּוֹ הַפָּתוּחַ יֶאֱסֹף.

וְאַגָּדַת בְּרֵאשִׁית הַקַּיֶּמֶת לָעַד,

רוּחוֹ הַמְרַחֶפֶת לִי חֶרֶשׁ תִּלְאַט.

אַפְלִיג לְעֵת אַחֶרֶת… אֶשְׂבַּע זִיו יָמִים,

רָאִיתִי בְּמַרְאֵה יַלְדוּתִי הַתָּמִים.

אָבוֹא בְּסוֹד יָם, – הוֹד גְּבוּרַת נְצָחִים,

וַאֲטַהֵר לְבָבִי בְּאוֹרוֹתָיו הַצַּחִים.

נַפְשִׁי כֹּה נִכְסֶפֶת, הוֹמָה לְךָ, הַיָּם!

שִׁיר אֶת שִׁירְךָ לִי בֶּהָדָר, בַּעֲיָם.

יֵשׁ לַיָּם הַגָּדוֹל נִגּוּן עַז מִשֶּׁלּוֹ –

עַל סְדָנוֹ בִּתְהוֹמוֹת לְבָבוֹ הוּא חִשְּׁלוֹ,

וּבְזַעַם חַיּוֹת־בְּרֵאשִׁית בִּרְעָבָן

יַחְצֹב שַׁאֲגוֹת קֶצֶב בַּגַּל הַלָּבָן.

וַעֲלֵי נִגּוּנוֹ יִתְרַפֵּק כֹּה בְּנַהַם

אַלְפֵי מִשְׁבָּרִים, וּבְרַעַם תּוֹךְ רַעַם.

קוֹל אַהֲבָה יֵשׁ לַיָּם מִשֶּׁלּוֹ –

זֶמֶר שֶׁאֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ:

סִמְפוֹנְיַת קְדוּמִים מֻפְלָאָה – הֲלֹא הִיא

בַּת־קוֹל רְחוֹקָה מֵאוֹתוֹ הַ“יְהִי”

אָמַר אֱלֹהִים אָז, בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר

נִבְרָא, וְכֹחוֹ עוֹד בַּמַּיִם עָצוּר!

יֵשׁ לַיָּם מַנְגִּינָה – – וּמְגִנָּה לוֹ בַּלֵּב!

עַל כֵּן לְעוֹלָם לֹא יֵדַע הוּא שָׁלֵו;

כִּי נִגּוּן – זֶה הִלּוּךְ בִּקְדֻשָּׁה הַחוֹתֵר

אֶל חִידַת הַחַיִּים – וְאֵינֶנּוּ פּוֹתֵר…

וּבוֹכָה הָאַהֲבָה בִּלְבַב הַיַּמִּים,

שָׁרָה וּמְנַהֶמֶת כֹּה כָּל הַיָּמִים. – –