שלמה טנאי
לפני ימים חדשים – א
בתוך: לפני ימים חדשים

פָּגַשְׁתִּי שְׁתֵּי יָדַיִם

שֶׁל אִכָּר בַּגָּלִיל.

הוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עוֹד בְּמִבְחָנִים,

הוּא מֵעֵבֶר לִגְבוּרוֹת.


אֵינוֹ חָשׁ עוֹד בְּקֶצֶב הַסּוּס

וְאֶת הַשָּׁמַיִם

הוּא רוֹאֶה רַק מִפֶּתַח חַלּוֹן אוֹ דֶּלֶת,

מֵעַל מִטָּתוֹ הַיְגֵעָה.


פָּגַשְׁתִּי רַק יָדַיִם.

הֵן הִתְחִילוּ בְּהִירוֹת,

הִשְׁחִימוּ בְּעָצְמַת שֶׁמֶשׁ אַחַת,

אַךְ בְּהַרְבֵּה זְרִיחוֹת וְרוּחוֹת.


הָאֶצְבָּעוֹת הִתְחִילוּ עֲגֻלּוֹת,

כִּדְמוּת אֶבְרֵי הַגּוּף הָרַכִּים,

עַתָּה מְרֻבָּעוֹת הֵן,

זָוִיתִיּוֹת כָּרְגָבִים הַשְּׁחֻמִּים.


הֵן מְקַוּוֹת לִהְיוֹת רְגָבִים

בְּלִי יִסּוּרִים חַדִּים שֶׁל מַעֲבָר.

הֵן נִכְנָעוֹת לָאֲדָמָה

וּמְבַקְּשׁוֹת גַּם לְהָקֵל עָלֶיהָ.


גַּם בַּחֶדֶר שׂוֹרֶרֶת אֲפֵלָה

וְהָאֲוִיר כְּבָר קָלוּשׁ.

הוּא בָּא מִמָּקוֹם שֶׁהַשָּׁמַיִם,

הַצְּבָעִים וְהָרוּחוֹת קְרוּיִים אָבִיב.




א

עֲנָנָה לְבָנָה, קַלָּה

מַלְעִיגָה בַּגְּבָהִים.

לָאָדָם הִיא פְּלִיאָה,

לָאָדָם הִיא תִּקְוָה מַחֲלִיאָה,

וּמַכְאוֹב – לֵאלֹהִים.


הִיא קְבוּעָה בַּכְּחָלִים

לֹא תִּסֹּב וְתִסַּע.

כַּנּוֹצָה, כְּעָלֶה בְּלִי עָלִים.

וּלְעוֹלָם לֹא תִּזְרֹם בַּנְּחָלִים.

רְקִיעָהּ הוּא עֵירֹם וְנִשָּׂא.


עֵינַיִם פּוֹנוֹת לַמָּרוֹם

בֵּין אֵילַת לִרְבִיבִים.

אוּלַי, כִּבְנֵס, לְפִתְאֹם,

הָרָקִיעַ יִזְרֹם וְיִזְרֹם

מַחֲנוֹת שֶׁל עָבִים?


ב

לוּ נִבְקְעוּ הָעֲנָנִים הָאֲפֹרִים

כְּמוֹ בַּחֲרָבוֹת,

וְיָם הָיָה שׁוֹטֵף בְּקָעוֹת, הָרִים,

מֵנִיס אֶת הָעוֹפוֹת.


לוּ בְּמַבּוּל עָמַדְנוּ בְּהֶפְתַּע

וְנִשְׁטָפִים הָיִינוּ, כְּמוֹ עָפָר וָעֵץ,

אֶל תּוֹךְ־תּוֹכֵי־צִמְאוֹן כָּל תָּא

מֵעֵבֶר לִקְלִפּוֹת, שֶׁאֵין לָהֶן רוֹחֵץ.


וְכַלָּנִית וַחֲבַצֶּלֶת כְּבָר הָיוּ נָמוֹת

בֵּין אֶבֶן טְחוּבָה לְבֵין עָלֶה עָבֵשׁ.

בֵּין רְבִיבִים וּבֵין אֵילַת עֵינַי נֶעֱצָמוֹת

וְהֶהָרִים אוֹגְרִים אַלְפֵי שָׁנִים שֶׁל אֵשׁ.


ג

רִכְסֵי הֶהָרִים הַגֵּאִים –

כָּל קֶמֶט וְקֶפֶל וּבְקִיעַ

יִכְאַב עוֹד כִּבְיוֹם אֱלֹהִים.

עוֹד שְׁעַת מְנוּחָה לֹא הִגִּיעָה.


יָפְיָם הוּא חֶרְדַּת אֲנָקָה

עַל תְּהוֹם אֲפֵלָה וְרוֹגֶשֶׁת.

כָּל יוֹנָה בְּנָקִיק – צְעָקָה,

שֶׁכְּנָפַיִם בְּרַחַשׁ פּוֹרֶשֶׂת.


כָּל אָדָם גּוֹרָלוֹ וּגְזָרוֹ.

וְכָל אֶרֶץ סוֹדָהּ וּקְסָמֶיהָ.

לָרְכָסִים הַטִּפּוֹת הֵן זָרוֹת,

גְּאֵיוֹנָה הַצִּיָּה בְּבֹהַק שָׁמֶיהָ.


וְיִהְיוּ אֲנָשִׁים אֲבוּקֵי־פָּנִים,

שֶׁתָּמִיד יִצְמְאוּ לְמָטָר.

וְיִהְיוּ עֲטוּרֵי־שׁוֹשַׁנִּים

שֶׁיּוֹצֵא לְבָבָם לַמִּדְבָּר.




הָרְחוֹב הוּא בֵּית נְכוֹת נוֹהֵר.

כָּל לַהֲטֵי הָאֵשׁ וְאַפְלוּלִי הַצֵּל

עוֹבְרִים בּוֹ בְּלִי עֶזְרַת שׁוֹעֵר

וְאוֹר נָכוֹן עַל מֻצָּגָיו נוֹפֵל.


וְאֵין מְחִיר לְהִכָּנֵס אֶל אוֹצָרָיו,

כִּי הַמְבַקֵּר אַף הוּא מוּקָע לְכָל עֵינַיִם.

וּבַחֲלָלוֹ עוֹמֵד רֵיחוֹ שֶׁל זְמַן נִשְׂרָף,

וּבוֹ גַּם הַנִּצְחִי, גַּם הַחוֹלֵף עוֹבְרִים בִּשְׁנַיִם.


נוֹפָיו קְבוּעִים. בּוֹ יֵרָאוּ תָּמִיד

יְפוֹת־הַגֵּו וּפְנֵי־חָלָב עֵרִים וַחֲרִיפִים;

מְעִיל, פַּרְוָה, מִגְבַּעַת וְצָמִיד –

כָּל עֲדָיֵי הַגּוּף, גַּם הַטּוֹבִים, גַּם הַיָּפִים.


אַךְ בּוֹ יִקְרֶה יוֹם יוֹם וְאַף שָׁעָה

מַה שֶׁקּוֹרֶה בְּבֵית נְכוֹת אַחַת שְׁנוֹת אֶלֶף:

הַמֻּצָּגִים בּוֹ מַחֲלִיפִים פָּנִים וְאַף דֵּעָה

וּלְבָבוֹת שְׂמֵחִים וְאַף בּוֹכִים אֵלֶּה עַל אֵלֶּה.


הוּא לֹא יִקְפָּא, הָרְחוֹב, כְּמוֹ בֵּית נְכוֹת.

בּוֹ רְגָעָיו הַחֲרִיפִים מְקַנְּנִים כַּצִּפֳּרִים.

הַגֶּשֶׁם מִתְקַפֵּל בּוֹ בְּמַשַּׁב רוּחוֹת

וַאֲנָשִׁים גּוֹאִים בּוֹ – וְעוֹבְרִים.




מַדְרֵגוֹת רָצוֹת בַּסֶּלַע,

הֵן עוֹלוֹת בָּהָר בְּלִי נוּחַ,

חִשּׁוּקִים כְּטַבָּעוֹת לוֹ.

מַדְרֵגוֹת רָצוֹת בַּטֶּרֶשׁ

וְעָפָר הוּא יְצוּעָן.


מַדְרֵגוֹת רָצוֹת בַּסֶּלַע,

שָׁרְשֵׁי־גִּיר קָשִׁים עוֹקְרוֹת הֵן

מְיַשְּׁרוֹת עָקֹב בִּסְבַךְ

שֶׁל פִּרְאֵי שִׂיחִים וָאֶבֶן

בִּמְבוֹאַיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם.


עֲנָנִים כְּבֵדִים הֵגִיחוּ,

נִשְׁבְּרוּ אֶל פִּטְמוֹת רֶכֶס

נִתְמַלְּאוּ גֻּמּוֹת הַדֶּרֶג

גֶּפֶן וַעֲצֵי תַּפּוּחַ

בְּכָל גַּיְא בְּסֵתֶר הָר.


וַיָּבוֹא אָבִיב, בְּלִי דֶּרֶךְ,

וְדִלֵּג עַל רִכְסֵי טֶרֶשׁ

מַדְרֵגוֹת חָלַף בְּרַעַד.

מַגָּעוֹ – רִפְרוּף תִּפְרַחַת

וּדְקִיקֵי עָלִים בַּכֹּל.


בַּשְּׁפֵלָה רַגְלוֹ הָיְתָה כְּבָר,

חֶבֶל הַגְּבָעוֹת מִהֵר עוֹד

אַךְ עַל מַדְרֵגוֹת, אֵלַיִךְ,

עַל רִכְסֵי יְרוּשָׁלַיִם

כְּבָר תִּכְבַּד נְשִׁימָתוֹ.


אָז יֵרֵד לַגַּיְא. בְּסֵתֶר

תְּאֵנָה, לְיַד בֵּית־אֶבֶן,

יִתְפַּרְקֵד וְרוּחַ בֹּשֶׂם

שֶׁבָּאָה מִגַּנֵּי עֵדֶן

תַּעֲצֹם אֶת עַפְעַפָּיו.




הָרוּחַ בְּאֵילַת אֵינֶנָּה נָחָה לְשָׁעָה.

הִיא רָצָה בַּהֲמִית אֵין־הֶרֶף.

וּמְרוּצָתָהּ לַיָּם, דָּרוֹמָה־רוֹמָה.


הָרוּחַ בְּאֵילַת חוֹתֶרֶת אֶל אַרְצוֹת־הָאֵשׁ.

הִיא מְיַבֶּבֶת אֶל הַקּוֹנְכִיּוֹת –

פִּרְחֵי־הַצֶּדֶף בְּשׁוּנִיּוֹת שָׁרֶם־אַ־שֵׁיךְ.


הִיא מַרְחִיקָה אֶל הַחוֹפִים הַנַּעֲלָמִים

נִמְשֶׁכֶת וְנִמְשֶׁכֶת בְּנִגּוּן

כְּמוֹ צְפִירָה נִצְחִית שֶׁל אֳנִיָּה.


וְעַל הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים עַזֵּי־הַצֶּבַע

הִיא מַעֲלָה גַּלִּים, קַלִּים־קַלִּים

בִּתְשׁוּקָתָהּ לָקַחַת אֶת הַיָּם עִמָּהּ, דָּרוֹמָה.


אֲבָל הַיָּם רַק לְמַרְאִית־פָּנִים

יוֹרֵד עִמָּהּ אֱלֵי אַרְצוֹת־הָאֵשׁ.

רַק הַגַּלִּים נוֹשְׁבִים בְּלִי גַּעַת תְּהוֹמָה.


בְּיֵאוּשָׁהּ נוֹטֶלֶת הִיא אָבָק מֵעֲרָבָה

וּמְנִיפָה אוֹתוֹ הַיָּמָּה, כְּהָנֵף זוֹרֵעַ

אֶת זֵרְעוֹנָיו, לְשֵׁבֶט אוֹ תִּקְוָה.


בְּרֶדֶת הָעַלְעוֹל הִיא שׁוּב תִּשֹּׁב רֵיקָה.

אָז תַּעֲלֶה אִשָּׁהּ, יַחְרִיפוּ הַרְרֵי־הַזֶּקֶף

וְיַאְדִּימוּ, נוֹאֲשִׁים, מֵרֹב חֵמָה.



מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • שלי אוקמן
  • יוסי טנאי
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
  • אסתר ברזילי
  • רחל זלוביץ
  • עירית יציב
  • חנה וכטל
  • נורית רכס
  • גיא אברמוביץ'
  • משה אוקמן
  • מאיה קרצ׳מר
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!