שלמה טנאי
לפני ימים חדשים – ב
בתוך: לפני ימים חדשים

הָיוּ יָמִים רַכִּים, הַגּוּף הָיָה יְדוּעַ־מְבוּכוֹת

וְרוּחַ הַגְּבָרִים וְהַנָּשִׁים הָיְתָה נִפְעֶמֶת.

הֵמָּה הִשְׁלִיכוּ אֶת נַפְשָׁם בְּלִי מְנוּחוֹת

עַל עֶרֶב־אֵשׁ, עַל אֲבָנִים, עַל סֵפֶר.


עָרִים עָלוּ עַל פְּנֵי עָפָר

בְּצֶלֶם טַעֲמָם; כְּפָרִים, – כָּל עֵץ,

כָּל יֶרֶק וְכָל בַּיִת, אַף הָרְוָחִים בֵּין הַקִּירוֹת –

לֹא מִקְרֶה עִוֵּר הָיוּ, לֹא יָד דִּבְּרָה דְּבָרָהּ,


כִּי אֶת נַפְשָׁם הִשְׁלִיכוּ בְּלִי מְנוּחוֹת

בְּאֵלֶּה וּבְכָל אֲשֶׁר הָיָה סְבִיבָם.

*

אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַיָּמִים הָאֲחֵרִים.

הַגּוּף הָיָה יְדוּעַ־זִכְרוֹנוֹת; הָרוּחַ – נְחוּשָׁה.

קָם קַו שֶׁל בַּיִת שֶׁנִּבְנָה בְּלִי לַהֲטָם,

וְעֵץ נִטַּע, – מִבְּלִי הִשְׁקוּהוּ וְעָדְרוּ.


עָרִים, כְּפָרִים עָלוּ עַל פְּנֵי עָפָר;

אַף הֵם הָיוּ בֵּין הַבָּאִים – לִרְאוֹת.

הַכֹּל הָיָה אָהוּב, אַךְ הַצּוּרוֹת

לֹא בְּצוּרוֹת נַפְשָׁם, שֶׁלִּהֲטָה בַּכֹּל.


הַבִּנְיָנִים נָשְׁמוּ נַפְשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים.

גִּזְרַת נָשִׁים בָּרְחוֹב הָיְתָה אַחֶרֶת

(אַף שֶׁהַגּוּף נִשְׁאַר אוֹתוֹ הַגּוּף הָרַךְ,

שֶׁאֵיבָרָיו שָׁרִים מֵאָז בְּכָל הַלְּבָבוֹת).


יָדַיִם אֲחֵרוֹת צָבְעוּ אֶת הַצְּבָעִים.

הַגֶּשֶׁם הֶעָמֹק־מִזְּמַן, אַף הוּא, הַתָּם,

הִלֵּךְ בְּמַרְזְבִים שֶׁלֹּא יָדַע כְּמוֹתָם,

אַף כִּי הוּא בָּא מִתּוֹךְ אוֹתָם הָעֲנָנִים.

*

הֵם הֶאֱמִינוּ בְּמוֹתַר אָדָם עַל אֲבָנִים,

הֵם הֶאֱמִינוּ בְּמוֹתַר אֱנוֹשׁ עַל כְּחַל וּבַד;

עַתָּה הֵם נִכְנָעִים לָאֶבֶן הָרֵיקָה

וַאֲרִיגֵי צִבְעוֹן נִרְאִים לָהֶם כִּישׁוּעָה.


הֵם הֶאֱמִינוּ בְּפַת לֶחֶם טְהוֹרָה

הֵם הֶאֱמִינוּ בְּכַד מַיִם צְלוּלִים;

עַתָּה אַף הֵם בֵּין הֶעָטִים עַל סְעֻדּוֹת

וּבְכוֹסוֹת צְלוּלוֹת יִשְׁתּוּ מֵי אֲפֵלָה.


הֵם הֶאֱמִינוּ כִּי טוֹבִים יִהְיוּ כֻּלָּם,

כִּי הֵם יָאִירוּ נְשָׁמוֹת בְּאַהֲבָה;

עַתָּה – פְּנֵיהֶם מִקְשָׁה; סְבִיבָם זָרִים.

וּמְצַפִּים, בְּלִי אַשְׁמָתָם, לְקֶרֶן אוֹר, מְאַחֵרִים.

*

זֶה לֹא הַזְּמַן, זֶה לֹא הַדָּם,

זֶה לֵב תָּמִים וְנֶאֱמָן,

זֶה לֵב פּוֹעֵם אֶל לֵב פּוֹעֵם

אֶל יוֹם חָדָשׁ, אֶל טוֹב אַחֵר.


יֵשׁ בּוֹ, אֵלִי, כְּדֵי לְהָמִית.

אֲבָל יָמִים יָפִים יִהְיוּ תָּמִיד.




אוֹתוֹ הַדָּם נִזְעָק אֱלֵי מָדוֹן וָרִיב,

אוֹתוֹ הַדָּם נִזְעָק לָטַעַת עֵץ, לִזְרֹעַ.

אוֹתוֹ הַדָּם עוֹלֶה שְׂפָתַיִם – לְהַחֲרִיב,

עוֹלֶה לָרֹאשׁ, כְּדֵי לְפַכּוֹת מִלִּים שֶׁל רֹעַ.


אוֹתוֹ הַדָּם נוֹטֵל בַּחֲשֵׁכָה קַתּוֹת,

זֶה לְיַד זֶה יֵלְכוּ בְּתוֹךְ הַדּוּמִיָּה

אַחִים לְסַכָּנָה, חָרוֹן, לִבְעָתוֹת.

וְאֶל חַיֵּי־שָׁלוֹם, – כָּל נֶפֶשׁ הוֹמִיָּה.


אוֹתוֹ הַדָּם הִשִּׂיג אֶת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ.

וּלְאוֹר הַיּוֹם, זֶה בְּצַד זֶה, אוֹתָם אַחִים,

מַכִּים בַּחֹמֶשׁ לְהָבֶיהָ, אֻמְלָלָה.

אוֹתוֹ הַדָּם שׁוֹגֶה, כִּי הוּא בַּמְנַצְּחִים.


אוֹתוֹ הַדָּם, מִקֶַּדֶם, בְּמָצוֹר, רָעָב

עֵינָיו כָּבוּ וּנְשָׁמוֹת – וְלֹא נִכְנַע.

רַק הַשִּׂנְאָה הִלְּכָה גֵּאָה בְּתוֹךְ בָּנָיו,

אֶת הַחוֹמוֹת פָּרְצָה, עִוֶּרֶת, הַשִּׂנְאָה.


אוֹתוֹ הַדָּם קוֹרֵא הַיּוֹם מִכָּל פְּתָחִים

(וּמִפְּתָחִים כֻּלָּם נִשְׁקֶפֶת חֲרָדָה):

הֱיוּ גּוֹבְרִים עַל הַשִּׂנְאָה, אַחִים.

נוֹתְרָה לָנוּ תִּקְוָה אַחַת וִיחִידָה.



הַנֶּאֱמָנִים לַחוֹל הַחַם מִתַּחַת לָאַסְפַלְט,

לְקִירוֹת הָאֶבֶן הַגְּלִילִית, שֶׁלֹּא הֵאִיר אוֹתָהּ חַשְׁמַל,

לַצְּרִיפִים בְּעֵין־חֲרוֹד, לַוֶּבְּלִים בְּמִשְׁמַר־הָעֵמֶק –

בְּלוּיֵי הַזְּמַן, בְּזוּיֵי אָדָם, עַכְשָׁו, כִּכְלוֹת הַכֹּל.


הַנֶּאֱמָנִים, כְּמוֹ שֶׁהַנַּחַל נֶאֱמָן לַעֲרוּצוֹ,

לָאֲנָשִׁים שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מִשִּׁלְטוֹנָם שֶׁל הַצְּלִילִים שֶׁבְּכִיסָם,

שֶׁחִלְּקוּ פִּתָּם וְחֻלְצָתָם עִם הַהוֹלְכִים אֶל הַרְרֵי הַחשֶׁךְ, –

בְּלוּיֵי הַזְּמַן, מְרֻחֲמֵי אָדָם, עַכְשָׁו, כִּכְלוֹת הַכֹּל.


הַנֶּאֱמָנִים לְאֵיזוֹ־רוּחַ־בָּאָדָם, וְלֹא כְּתוּבָה,

שֶׁהֶעֶלְתָה לַחַלָּשִׁים כְּנָפַיִם, הָיְתָה נֶאֱמָנָה לְמַאֲמִינֶיהָ,

הָלְכָה בִּנְקִיקֵי מִדְבָּר, בְּמִשְׁעוֹלִים שֶׁל אַגָּדָה –

בְּלוּיַת הַזְּמַן, צְחוּקַת אָדָם, עַכְשָׁו, כִּכְלוֹת הַכֹּל.


הַנֶּאֱמָנִים לֹא יִסְכְּנוּ לִהְיוֹת מַהְפְּכָנִים לָעֵת הַזֹּאת.


אֵלֶּה שֶׁאֵינָם נוֹשְׂאִים יוֹם יוֹם זֶה אֵפֶר הַבְּלוֹיִים

וְשֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶלָּא אֶת מַה שֶּׁמְּאִירָה הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ,

הֵם יוֹסִיפוּ, יִדְרְסוּ, יְמוֹתְתוּ שְׂרִידֵי הָאַשְׁלָיוֹת

וִיתְנַבְּאוּ, וּבוּז עַל לְשׁוֹנָם, לָאֱמוּנוֹת וְלַתִּקְווֹת הַחֲדָשׁוֹת.




צְרִיפֵי שְׁכוּנַת מַחְלוּל מִצְטוֹפְפִים בְּבֶהָלָה,

בְּנוֹרְדִיָּה מִתְקַלֵּף הַטּוֹל, יָבֵשׁ כְּמוֹ עָלֶה כָּבוּשׁ בְּסֵפֶר.

פִּתּוּחֵי פְּרָחִים מִשְּׁנַת תַּרְעַ"ט, תַּרְפֵּ"ה נוֹבְלִים

עַל הַקִּירוֹת בְּמוֹנְטִיפְיוֹרִי וְנַחֲלַת־בִּנְיָמִין.


מִצְטוֹפְפִים בְּבֶהָלָה וְנִשְׁחָקִים בְּלִי צָהֳלָה,

מוּל מַחֲנֶה כָּבֵד אֲשֶׁר סָגַר מָצוֹר.

גַּם כָּל הָאֲנָשִׁים הֵם כְּבָר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים

אַף אִם מֵהֶם דָּרִים עוֹד בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר.


הֵם פִּזְּרוּ כְּלִילָם קַלֵּי־דַּעַת וּנְדִיבִים;

עַתָּה בּוֹנִים אֲחֵרִים אֶת קֻפּוֹת הַחִסָּכוֹן,

מַצְמִידִים אֶת לְבָבָם לָעֲרָכִים הַמִּשְׁתַּנִּים

שָׂמִים זְהָבָם עַל הַמְּנָיוֹת הַיְּבֵשׁוֹת.


אִישׁ אֵינוֹ חוֹלֵם עוֹד עַל מָרָק דָּלִיל

בְּהַקָּפַת מִטְבַּח הַפּוֹעֲלִים, מִקְדָּשׁ לַפַּת.

נִגְנַז רֵיחָם שֶׁל הַחוֹלוֹת, הָאֲדָמָה, הַפַּרְדֵּסִים

הַמְּחַפְּשִׂים אֲוִיר לִנְשִׁימָה, אֲוִיר לִנְשִׁימָה.




א. הַיְּקִיצָה

כְּמוֹ הֶעִירוּנִי וְהֻתְּרוּ כַּבְלֵי תְּנוּמָה,

לֹא שֶׁל יוֹם וְלֹא שֶׁל לַיְלָה אוֹ שֶׁל גּוּף;

כְּמוֹ הֶעִירוּנִי, כִּי תָּעִיתִי כְּסוּמָא

וְהָחְזַר לִי אוֹר עֵינַי כִּבְכִשּׁוּף;


כְּמוֹ הֶעִירוּנִי בְּהָלְכִי בַּהֲזָיָה

לֹא עֵר, לֹא נִים, לֹא אֵשׁ וְלֹא עָפָר;

כְּמוֹ הֶעִירוּנִי מִשְּׁתִיָּה לִרְוָיָה

וּפִי בְּמֵי מַעְיָן צָלוּל וָקָר, –


כָּךְ חַשְׁתִּי, כְּמוֹ בָּהִיר בַּבְּקָרִים

יָחוּשׁ כָּל עִיר וּכְפָר, שָׂדֶה, חֻרְשָׁה

בְּלִי מְחִצָּה וַעֲרָפֶל, בְּלִי מְצָרִים,

כְּחוּשׁ הַגֶּבֶר אֶת גּוּף הָאִשָּׁה, –


אֶת אֶרֶץ־אֲרָצוֹת לְיִשְׂרָאֵל,

אֶת אַדְמָתָהּ – חֵמָר, חוֹלוֹת, טְרָשִׁים.

אֶת הַיָּמִים, עַרְבוֹת מִדְבָּר, חֻרְשׁוֹת הַצֵּל,

חוֹפֶיהָ הָרַכִּים וּרְכָסֶיהָ הַקָּשִׁים.


אֶת אֶרֶץ אֲרָצוֹת, שֶׁאָנֹכִי דּוֹרֵךְ עַל אֲבָנֶיהָ

מִימֵי יַלְדּוּת וּנְעוּרִים, מְקוֹר אָשְׁרִי,

שֶׁאָנֹכִי צוֹפֶה אֶל תּוֹךְ פָּנֶיהָ

יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלִי אֵדַע אָשְׁרִי.


שֶׁאֶת פְּלָגֶיהָ חַשְׁתִּי, אֶת שְׁבִילֶיהָ דַּשְׁתִּי

וְלִרְקִיעֶיהָ לַנְתִּי וְכוֹכָבֶיהָ מֵעָלַי כִּירִיעָה.

וְעִם כָּל אֵלֶּה בְּלִבִּי בִּקַּשְׁתִּי

אַחַר סוֹד הַחַיִּים, אַחַר סִתְרֵי בְּרִיאָה.


כְּמוֹ הֶעִירוּנִי מֵחַיִּים אֶל סֵתֶר מַדְרֵגָה

כָּךְ חַשְׁתִּי אֶת כֻּלָּה מִזְּמַן וְעַד זְמַנִּים,

הַלְּבָבוֹת שֶׁחֻרְבָּנָהּ נָטַע בָּהֶם תּוּגָה,

אֶת תְּחִיָּתָהּ אֲשֶׁר חִסְּרָה מֵהֶם שָׁנִים.


אֶת לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ כֻּלָּן אֲשֶׁר אָכְלוּ נָוָהּ

הָאֲבָנִים כֻּלָּן, הַמִּשְׁכָּנוֹת לַגּוּף, לָעֲצָמוֹת,

אֶת כָּל הָאַגָּדוֹת, אֶת כָּל הָאַהֲבָה

הַמְרַחֲפִים אֵלֶיהָ מִדּוֹרוֹת וְעוֹלָמוֹת.



ב. הַהַכָּרָה

לֹא הִכִּירוּנוּ כָּאן הָאֲנָשִׁים,

לֹא רוּחוֹת הַיָּם, לֹא נְשִׁיבוֹת מִדְבָּר;

לֹא הִכִּירוּנוּ הָעוֹפוֹת וְהַנְּחָשִׁים,

לֹא בַּהֲמוֹת הַבַּיִת וְחַיְתוֹ הַבָּר.


לֹא הִכִּירוּנוּ חֳלָיִים וְחֻלְשׁוֹת גּוּף,

וְלֹא עָצְמָה שֶׁבָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּפֵּרוֹת,

לֹא הִכִּירוּנוּ כָּל עֶרְיָה וְכָל חִשּׂוּף,

שֶׁנִּצְטַלְּקוּ כָּאן בִּלְעָדֵינוּ מִדּוֹרוֹת.


שַׂמְנוּ פָּנֵינוּ בַּמַּעְיָן – וְלֹא חָזְרוּ,

בָּרוּחַ – לַהֲטָם לֹא צִנְּנָה.

רַק אַחַר כָּךְ בָּאוּ מִקְרִים אֲשֶׁר קָרוּ,

וּכְמוֹ הָאוֹהֲבִים, שֶׁזֶּה אַךְ הִתְרָאוּ,

חַשְׁנוּ כְּמוֹדָעִים מִנִּי אַלְפֵי שָׁנָה.



ג. הָאָרֶץ הַמְּלֵאָה

בִּצְפַת, בִּירוּשָׁלַיִם, בְּחֶבְרוֹן אוֹ בְּמֵירוֹן

יֵשׁ חֶלְקוֹת עָפָר, יֵשׁ אֲבָנִים קָרוֹת,

שֶׁאֲלֵיהֶן לֵב יְהוּדִים יָרֹן,

לֹא יֵעָנְדוּ – וְהֵן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת.


בִּיהוּדָה וּבַשֹּׁמְרוֹן, בַּנֶּגֶב, בַּגָּלִיל

יֵשׁ שְׁבִילִים וּמַעְיָנוֹת, שְׁקִיעוֹת וְלֵילוֹת־טַל

שֶׁאֲלֵיהֶם לֵב יְהוּדִים יָגִיל

וַעֲלֵיהֶם אָדָם תָּמִיד יִגְדַּל.


בִּסְדוֹם וּבְאֵילַת, בָּהָר, בָּעֲרָבָה

יֵשׁ רְגָעִים וָנוֹף, תְּהוֹמוֹת וּגְבָהִים

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתָּפְסוּ, כָּאַהֲבָה,

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתָּפְסוּ, כֵּאלֹהִים.




עֵת מוֹטוֹת הַבַּרְזֶל הִזְדַּקְּרוּ מִבֶּטוֹן

וְרַק הַבַּנָּאִים כִּהֲנוּ בֵּין קִירוֹת מִתְהַוִּים –

הָיָה הַצְּרִיף שֶׁעָמַד לֹא הַרְחֵק, כְּסוּי־יָרָק,

מַהְבִּיל עֲדַיִן, הֶבֶל סִירִים וָאָדָם.


אַחַר כָּךְ כְּבָר הָיוּ חַלּוֹנוֹת בַּבִּנְיָן,

גְּבוֹהִים, מְאִירֵי־זְכוּכִית וְרִצְפָּה חֲלָקָה

וְרוּחוֹת הַקַּיִץ הַקַּלּוֹת נָשְׁבוּ וְעָבְרוּ

בַּבִנְיָן הֶחָדָשׁ וּבַצְּרִיף הַיָּשָׁן נוֹשָׁן.


וּבְבוֹא הַחַגִּים וְהֵיכַל הַצִּבּוּר גָּזַל גַּם יָרַשׁ

אֱמוּנֵי הַבַּגְרוּת שֶׁקָּדְחוּ נְעוּרִים וְלֹא בּוֹ, –

הָיָה בּוֹ אוֹר־יְקָרוֹת וְכֻלָּם סָעֲדוּ רְווּחִים.

וּבַצְּרִיף – אֲפֵלָה נִפְלָאָה שֶׁל לַיְלָה בְּלֵב שָׂדֶה.




נִרְדַּמְתִּי לִנְקִישַׁת עָלִים בְּעֵץ אָפֵל.

בָּעֵמֶק עוֹפְפוּ הַצִּפֳּרִים נָמוּךְ, לָאָרֶץ

וְאַחַר כָּךְ הִתְפּוֹרְרוּ לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.


מֵעֵבֶר לִבְאֵר־שֶׁבַע סָר הַבֶּדְוִי מִן הַדֶּרֶךְ

וְעָלָה בִּשְׁבִיל אֶל תּוֹךְ הָרֵי מַאְפֵּלְיָה.

גַּם הוּא הָיָה בּוֹדֵד, רַק חִמְּמוֹ הַצֶּמֶר.


עַל הַכִּנֶּרֶת שִׂרְטְטוּ סִירוֹת הַדַּיָּגִים

מְשֻׁלְּשֵׁי־עֲנָק אֶל לֵב הַלְּהָקוֹת.

גַּם הַמֶּרְחָק הוּא חשֶׁךְ עַל הַמַּיִם.

*

עָשָׁן סָמִיךְ שֶׁל בֹּשֶׂם,

שֶׁל מֶבָּטִים הַמְּצַיְּרִים נִסְיוֹן שָׁנִים רַבּוֹת,

שֶׁל רַעַשׁ תֹּף, פְּסַנְתֵּר, כִּנּוֹר וָעוּד,


צְמוּדִים אֶל הַנָּשִׁים הַמִּתְפַּתְּלוֹת

בְּתֵל־אָבִיב אוֹ בְּרַבַּת־עַמּוֹן בְּנֶשֶׁף־חֵשֶׁק.

יָשַׁנְתִּי. וְהַשְּׁבִיל מָשַׁךְ. וְהֶעֱמִיקוּ הַמְשֻׁלָּשִׁים.


זַרְעֵי חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְדוּרָה

כְּבָר מִתְפַּצְּלִים לִקְרַאת חַיִּים. הַיָּם

שׁוֹמֵר, כְּסוֹד נוֹצֵץ, לַהֲקוֹתָיו הָעֲשִׁירוֹת.


מָה יָּפִים מֵעֵבֶר לְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

הַנִּשְׁאָרִים עֵרִים, אֶל תּוֹךְ שְׁעוֹת הַטָּל,

אוֹ לִצְעָדִים קַלִּים בִּרְחוֹב נִשְׁכָּח,


אוֹ לְרַחֲשָׁן שֶׁל מִדְרָכוֹת צְפוּפוֹת,

וְלַצְּלִילִים מֵחֶדֶר אַפְלוּלִי וּלְרֵיחַ הַמַּאֲכָלוֹת

וְהָאוֹרוֹת לְמִינֵיהֶם, לִנְשִׁימָה, חִיּוּךְ, בְּרָכוֹת.


*

הַבֹּקֶר בּוֹא יָבוֹא בְּלִי פִּתְרוֹנִים

וְעִמָּדוֹ הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל לַיְלָה מִלֵּילוֹת;

רַק מְשִׁיחִים קְטַנִּים יִהְיוּ מִקְסָם:


פִינְגַ’ן מָרִיר בָּאֹהֶל הֶעָשֵׁן;

מִטָּה מִתְנַדְנֶדֶת עַל גַּלִּים קַלִּים;

לִרְאוֹת שׁוּב פְּנֵי אָדָם, פְּנֵי אֲנָשִׁים.


‏לב ואבן

הֵם חֲרֵדִים. הֵם יוֹדְעִים אֱמֶת.

אַךְ הֵם אוֹמְרִים מָה שֶּׁעוֹלֶה בִּלְשׁוֹנָם.


הֵם רָאוּ אֶת הַפַּח הָרֵיק שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּשֻׁלְחָן;

מְנוֹרַת הַנֵּפְט אֲשֶׁר הֵאִירָה רַק אֶת לֵב הַחֶדֶר.

אַחַר כָּךְ נִתְחַלְּפוּ הַמִּלִּים, הַבְּגָדִים, הָרָהִיטִים.

הֻשְׁלְכוּ הַדְּבָרִים בְּלִי בְּכָאִים וּמְהוּמָה;

אַךְ מַעֲשֵׂי הָאַלִּימוּת הָיוּ לִצְעָקוֹת אִלְּמוֹת,

אַף כִּי פְּנֵי הָאֲנָשִׁים נַעֲשׂוּ טוֹבִים יוֹתֵר.

וּלְבַסּוֹף נַעֲשׂוּ שְׂבֵעִים וְרָמֵי־רוּחַ,

עַד כִּי לֹא הִכִּירוּ אֶת עַצְמָם עוֹד.

אָז נִתְהַפֵּךְ עוֹד גַּל בְּיָם הַהֲפֵכָה

וּזְמַן אַחֵר הִגִּיעַ כְּמוֹדָע חָנֵף.


הֵם חֲרֵדִים. הֵם יוֹדְעִים אֱמֶת.

אֲבָל הִיא נִבְלְלָה מֵרֹב זָרוּת.

*

אֲבוֹת־בֵּית־דִּין נֶעֱלָם יוֹנְקִים מִשָּׁרָשִׁים

וּפְסַק־הַדִּין יָבוֹא כְּהַפְתָּעָה מְרַעֲנֶנֶת.




‏תהום ועם (א–ד)
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • שלי אוקמן
  • יוסי טנאי
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
  • אסתר ברזילי
  • רחל זלוביץ
  • עירית יציב
  • חנה וכטל
  • נורית רכס
  • גיא אברמוביץ'
  • משה אוקמן
  • מאיה קרצ׳מר
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!