א

אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי, עֵת לִרְשׁם.

אֶתְמוֹל נִסִּיתִי עַשְׂרוֹת שָׁנִים לִנְשֹׁם.

הַכֹּל הָיָה כְּמוֹ אִי אֲשֶׁר שָׁקַע.

קַיָּם, שָׁלֵם, אָפֵל בַּמְּצוּלָה הָעֲמֻקָּה.

שָׁלִיחַ שֶׁהִגִּיעַ מִלְּפָנִים תּוֹךְ מַאֲבָק

רַק נְגַעְתִּיו – וְנִתְפּוֹרֵר עֲדֵי אָבָק.

אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי, עֵת לִרְשֹׁם.

אַךְ בְּלִי לִנְגֹּעַ, – שֶׁאוּכַל לִנְשֹׁם.

ב

הַאִם שָׁגִיתִי הַרְבֵּה שְׁגִיאוֹת?

הַאִם הַגֶּשֶׁם שׁוֹגֶה? אוֹ הָרוּחַ?

מַזְלֵג-הַדְּרָכִים בַּבָּשָׂר הֶחָי:

כָּל צַעַד – הַכֹּל אֶפְשָׁרִי, פָּתוּחַ.

רִגְעֵי הַחֻלְשָׁה – הָעַזִּים בְּיוֹתֵר.

הַקָּשִׁים מִנְּשׂא – הֵם הָיוּ יְדִידַי

אַךְ אָז לֹא הֵבַנְתִּי אוֹתָם בִּכְלָל.

הַאִם בָּחַרְתִּי בְּכָל שְׁגִיאוֹתַי?

רִגְעֵי הַכֹּחַ – הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר.

הֵם נַעֲשׂוּ לְלֹא חֵטְא לִשְׁאֵרֵי בְּשָׂרִי.

אָנוּ שַׁיָּכִים זֶה לָזֶה לְלֹא זְמָן,

וּמֵהֶם אֲצַפֶּה שֶׁיִּהְיוּ בְּעֶזְרִי.

ג

אֵלֵךְ אֶל בַּעֲלַת הָאוֹב

שֶׁתַּגִּידֵנִי מֶה הָיִיתִי בֶּעָבָר.

הִיא תִבָּהֵל, כִּי כְּבָר כָּתוּב הַכֹּל.

אַךְ לֹא תָשִׁיב אוֹתִי דָבָר.

אֵלֵךְ אֶל מְקוֹמוֹת לִי יְקָרִים,

שֶׁיַּגִּידוּנִי אֵיךְ הָיִיתִי בִּימֵיהֶם.

כְּבָר אֲחֵרִים, לֹא אַכִּירֵם, הַמְּקוֹמוֹת

וְלֹא שָׂרַד בִּי עוֹד דָּבָר מֵהֶם.

אָז אֶת עַצְמִי אֶשְׁאַל בִּלְחִישָׁה,

כְּאִלּוּ לֹא נִפְגַּשְׁנוּ כָּל הָעֵת.

אֲנִי מַתְחִיל לָחוּשׁ אֶת הַתְּשׁוּבָה,

לִכְאֹב אֶת הָאֱמֶת.

ד

נִשְׁאַלְתִּי לְדִין וְחֶשְׁבּוֹן

וְלֹא הָיִיתִי מוּכָן.

הוֹרִידוּ שָׁמַיִם עָלַי –

וְרֵיק הָיָה הַשֻּׁלְחָן.

שָׁלְחוּ בָּבוּאוֹת שֶׁל פָּנִים

וּצְלִילִים אֲהוּבִים – לְעֵדִים.

הֵם נִרְאוּ מֻכָּרִים בְּמִקְצָת –

אַךְ דַּרְכֵי לִבִּי כְּבֵדִים.

הִנִּיחוּנִי בַּדֶרֶךְ, בַּצַּד.

רַק עֵינַי

הִבְרִיחוּ יוֹם וָלַיְלָה

צִפֳּרֵי הַדָּם מֵעָלַי.

מִישֶׁהוּ סִפֵּר לָנוּ, כִּי לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הָיִינוּ יְלָדִים; לִפְנֵי רְגָעִים – נְעָרִים.

לֹא זוֹכְרִים אָנוּ, אֶלָּא בְּבוֹא אֵלֵינוּ הַשְּׁלִיחִים מִמֶּרְחָקִּים עִם בְּשׂוֹרָתָם.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה שֶׁהֵם יָבוֹאוּ מֵעַתָּה תָמִיד וִיסַפְּרוּ לָנוּ

עַל הַיָּמִים הָהֵם, שֶׁגַּם הַדָּם וְגַם הַגּוּף כְּבָר הֶחֱלִיפוּם פְּעָמִים לַעֲשָׂרוֹת.

יֵשׁ לָנוּ יָמִים טוֹבִים. לָמַדְנוּ אֶת הַהֲנָאָה. הֵבַנּוּ אֶת חָכְמַת הַיִּסּוּרִים.

וְהַיָּמִים לַהֲנָאָה חוֹזְרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה כְּמוֹ שֶׁחוֹזְרִים הַמַּזָּלוֹת.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה שֶׁלֹּא נֵדַע חָכְמַת הַיִּסּוּרִים וְלֹא נָבִין;

כִּי רַק יַחֲזֹר גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת וְהַגּוֹרָל יִהְיֶה עִוֵּר וְלֹא יִרְאֶה.

לֹא נוּכַל לִבְרֹחַ מִגּוּפֵנוּ, הַנַּעֲשֶׂה מֻרְגָּשׁ יוֹתֵר מִיּוֹם לְיוֹם.

וְהוּא מַפְתִּיעַ, כְּמוֹ אוֹיֵב, הַמְגַלֶּה אֶת כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַחַלָּשׁוֹת.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה שֶׁאֲבָרֵינוּ לֹא יִהְיוּ בּוֹגְדִים בָּנוּ תְּמִימִים,

שֶׁגַּם עַתָּה וָהָלְאָה לֹא יִכָּנְעוּ לָחֳלָיִים, הַמְחַפְּשִׂים מוֹשָׁב לָהֶם בַּסֵּתֶר.

אֶת הַנָּשִׁים נַכִּיר הַיּוֹם עַל כָּל חִידוֹתֵיהֶן וְהֵן יוֹדְעוֹת הֵיטֵב אוֹתָנוּ

לָאַהֲבָה בְּתַעֲנוּגוֹת אֲנַחְנוּ עֲבָדִים כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ מְלָכִים בַּנְּעוּרִים.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה שֶׁיִּבָּרְאוּ לָנוּ כָּל לַיְלָה מֵחָדָש כָּל הַחִידוֹת

וְלָנוּ כֹּחַ לְפָתְרָן מִתּוֹךְ הַדָּם וְלֹא מִתּוֹךְ הַהִגָּיוֹן, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

אֲנַחְנוּ עוֹד רוֹצִים הַרְבֵּה וְהַשִּׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת וְהָעֵינַיִם עוֹד רָצוֹת.

אֲבָל בֵּינֵינוּ, עִם עַצְמֵנוּ, כְּבָר נִשְּׂמַח אִם נְקַבֵּל גַם קְצָת פָּחוֹת.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה כִי לֹא נִהְיֶה כַּמְרֻמִּים וְלֹא נַנִּיחַ חֵלֶק מֵחֶלְקֵנוּ

וְגַם נָטִיחַ רֹאשׁ בַּכֹּתֶל, כְּמוֹ תָמִיד, בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם קָשִׁים.

דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לָנוּ, שֶׁכְּדָאִית הִיא הַשִּׂמְחָה כְּבַת בְּרִיתֵנוּ.

אַף כִּי הָעֶצֶב הוּא אוֹרֵחַ שֶׁאֵין לָנוּס מִמֶּנּוּ בְּכִבּוּי אוֹרוֹת בַּחֶדֶר.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה שֶׁתְּצַוֶּה לָנוּ אַךְ מֶזֶג-רוּחַ טוֹב, תִּתֵּן שִׂמְחָה,

שֶׁהֵם עוֹשִׂים אוֹתָנוּ שְׁלֵמִים וְנֶאֱמָנִים אֶל הַיָּמִים בָּהֶם נוֹלַדְנוּ בִּדְמוּתְךָ.

מַה שֶּׁהָיָה, – שָׁכַחְנוּ עִם הַזְמָן וְלֹא נוֹטִים לַחְשֹׁב הַרְבֵּה עַל הֶעָתִיד,

אֲבָל אָנוּ צוֹבְרִים בְּסֵתֶר גוּף וּנְשָׁמָה אֶת מַטְמוֹנֵי הַזְּמָן, אֶת הַטּוֹבִים.

עַל כֵּן אָנוּ תְפִלָּה שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁרָצִינוּ

וְלֹא נֻפְתַּע מִפְּנֵי עַצְמֵנוּ, לֹא בְּמַרְאֶה, וְלֹא בְּרוּחַ אוֹ בְּגוּף.

א

אִישׁ לֹא גָרַם לָנוּ רָעָה.

הַזְמָן וְסוֹד שְׁלִיחָיו, – הָרוּחַ,

הַגֶּשֶׁם וְהַטַּל וְגַם פִּגְעֵי הַטֶּבַע

הֵם פּוֹרְרוּ כָּל שֶׁהָיָה אֵיתָן בָּנוּ.

אִישׁ לֹא גָרַם לָנוּ רָעָה.

גַּרְגֵּר אַחַר גַּרְגֵּר נָטַל הָרוּחַ,

הַטַּל רִכֵּךְ וְהַמָּטָר הִרְטִיב

וְגֶשֶׁם זַלְעָפוֹת הֵסִיט הָאֲבָנִים.

גַּל אֲבָנִים שְׁפוּכוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר.

אִישׁ לֹא גָרַם לָנוּ רָעָה;

מִי לִי יַגִּיד עַל מָה הוֹצֵאנוּ נְשָׁמָה

וַיִּוָּתֵר לָנוּ יְפִי דְמָמָה בֶּחֳרָבוֹת.

ב

לֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה בַּיָּמִים הָהֵם.

כְּמוֹ שֶׁפַע מַתָּנוֹת בְּיוֹם הֻלֶּדֶת

נִתַּן הַכֹּל וְגַם דְּבָרִים כְּפוּלִים

לֹא יָדַעְתִּי וָאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ, הַתָּמִים.

אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה בַּיָּמִים הָאֵלֶּה.

אֵינִי מֵבִין מַה שֶּׁעָבַר וּמַה צָּרִיךְ לָבוֹא.

הַתַּרְדֵּמָה נוֹשֶׁבֶת כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁל אֵשׁ,

אַךְ אֵין אֲוִיר, לָכֵן אֵינָהּ שׂוֹרֵפֵת.

הַכֹּל נִתָּן בְּיִסּוּרִים עֵרִים.

אֲנִי מוֹסִיף לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, הַשָּׂבֵעַ.

וְרַק בְּאֵין עִמִּי אָדָם אֲנִי שׁוֹמֵעַ

אֵיךְ מִסָּבִיב הָאֲבָנִים בּוֹכוֹת.

ג

רַק הָעֵצִים? לֹא, לֹא. אֵין יְשׁוּעָה.

גַּם רַחֲשָׁם רַק מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה.

רַק הַפְּרָחִים? לֹא, לֹא. אֵין יְשׁוּעָה.

גַּם נִיחוֹחָם רַק מְשַׁכֵּר לְהַרְגָּעָה.

גַּם אֲנָשִׁים, שֶׁאֶת פְּנֵיהֶם, רֵיחָם נֹאהָב

יַכּוּ בָּנוּ שָׁרְשֵׁי הַתַּעֲנוּגוֹת,

אַךְ מִן הַנּוֹף וּמִן הַפְּרִי הַיָּד תִּרְחַק.

לוּ נֶעֱנַשְׁנוּ עֹנֶשׁ-חֶסֶד בָּרָעָב

הָיִינוּ נִבְחָנִים שׁוּב בֶּאֱמֶת.

וְכָל אָדָם הָיָה גֵאֶה עַל עֲבָרוֹ

וּמְבָרֵךְ בְּפֶה לוֹהֵט כָּל מִכְמַנֵּי הָאָרֶץ.

עוֹד לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם.

וְהַפָּנִים כָּאן, בָּרְחוֹב, כֹּה עֲיֵפִים,

אֵין לְהַכִּיר בָּהֶם אֶת בְּשׂוֹרָתָהּ, אֵין לְהַכִּיר,

אַף כִּי אָמְרוּ שְׂפָתָם אֶת שֵׁם יְרוּשָׁלַיִם.

אוֹמְרִים שֶׁהִיא יָפָה, בְּרֹאשׁ הָרִים

וְהַשְּׁקִיעוֹת בָּהּ – עֲלִיּוֹת לַנְּשָׁמָה.

אַךְ הַחוֹמוֹת עוֹבְרוֹת בָּהּ, גְּלוּיוֹת וְנִסְתָּרוֹת,

וְהֵן חוֹסְמוֹת הַדֶּרֶךְ אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וְהַפָּנִים כָּאן, בָּרְחוֹב, כֹּה עֲיֵפִים.

כָּל בַּיִת – גַּל חוֹמוֹת שֶׁל שַׂרְעַפִּים

וְלוֹחֲשִׁים אוֹ זוֹעֲקִים: “בַּשָּׁנָה הַבָּאָה…”

אַךְ בְּשׂוֹרָתָהּ אֵין לְהַכִּיר.

גַּם הַצְּמֵאִים אֵלֶיהָ – אֵין בָּאִים.

כְּבִישִׁים, רוּחוֹת רָעוֹת – בְּכָל מָקוֹם.

וְכָל הוֹדָהּ שֶׁבֶּעָבָר הוּא בַּגְּוִילִים,

תּוּכַל לִקְרֹא בָּהֶם לְנֶגְדְךָ תָמִיד.

בִּי שׁוֹאֲלִים עַל יוֹם יְרוּשָׁלַיִם.

עוֹד לֹא הָיִיתִי בָּהּ וְלֹא אֵדַע.

אוּלַי לֹא יִשָּׁפֵךְ עוֹד דָּם אֶלָּא בַּקֹּדֶשׁ.

וְכָל הָעָם יִהְיוּ שְׁלֵמִים.

עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם – וְהִנִּיחַ לַכֹּל.

הֵחֵלָּה הָרוּחַ לִהְיוֹת קַטְלָנִית

כִּי סָרְקָה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים;

וְהָאֵשׁ חָרְכָה מָוֶת בַּבָּשָׂר הָאָדֹם,

כִּי הָלַךְ הָאָדָם לִמְקוֹמָהּ שֶׁל הָאֵשׁ.

עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם – וְעָיְפָה נַפְשׁוֹ.

הֵחֵלוּ רֵעִים לִרְחֹק מִתּוֹךְ בּוּז

וְשׂוֹנְאִים – יָד הֵרִימוּ לִרְצֹחַ נֶפֶשׁ

וְרַעַל הוּשַׁם בַּגְּבִיעִים הַבּוֹרְקִים,

מַלְכֹּדֶת בַּאֲפֵלַת יְדִידוּת טוֹבַת-לֵב.

עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם – וְרָפוּ מֵיתָרָיו.

נָפַל הַפָּרָשׁ מִסּוּסוֹ הַשָּׁקֵט,

מָעֲדוּ הָרַגְלַיִם בְּאֶבֶן קְטַנָּה,

הָרֹאשׁ נִסְתַּחְרֵר עַל סִפָּהּ שֶׁל תְּהוֹם

וְנֻפַּץ רֹאשׁ בָּעֵץ לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ.

בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, לִפְנֵי שֶׁהִנִּיחַ לַכֹּל,

מָשְׁלָה רוּחוֹ אֵיתָנָה בְּכָל גוּף וָנֶפֶשׁ.

מֶה הָיָה לוֹ שֶׁפֶּתַע הִנִּיחַ לַכֹּל?

הֲלֹא כָּל הַזְּמַנִּים הֵם שֶׁלּוֹ, כֻּלָּם.

הוּא נָתַן וְלָקַח, יְבֹרַךְ לְעוֹלָם.

אַחֲרֵי שֶׁנֵּדַע אֶת הַכֹּל

נוּכַל לָצֵאת מִתּוֹךְ הָעֵת וְהָאֲוִיר.

נֵצֵא עַל קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת, בַּחֲשָׁאִים,

כִּפְרֹשׂ אָדָם מִתּוֹךְ אוּלַם הַהַצָּגָה

חוֹשֵׁשׁ מִלְּהָעִיר הַנִּשְׁאָרִים,

אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן.

אַחֲרֵי שֶׁנֵּדַע אֶת הַכֹּל

יוּכְלוּ לָנוּ הָאֵיתָנִים כֻּלָּם.

תְּמוֹתֵת הַשֶּׁמֶשׁ, יְחַלְחֵל בָּנוּ הַגֶּשֶׁם

הָרוּחַ תַּעֲבֹר כְּמוֹ בִּכְבָרָה,

הָאֵשׁ תָּחוּג בְּכָל גַּרְגֵּר לְחוּד

וְהַדְּמָמָה תִּזְחַל בֵּין הַלְּחָשִׁים.

אַחֲרֵי שֶׁנֵּדַע אֶת הַכֹּל.

אֲנִי תוֹפֵס רֹאשִׁי בִּשְׁתֵּי יָדַי,

אֲנִי טָח גַּעְגּוּעִים עַל עֵינַי,

מְנַסֶּה לִטְבֹּל אָזְנַי בְּיַם סוֹכֵר,

וַאֲנִי שׁוֹמֵע טְפִיפַת הָאֶצְבָּעוֹת

שֶׁל הַיּוֹצְאִים בַּחֲשָׁאִים,

בַּחֲשָׁאִים.

אֶהֱבוּ אוֹתָם, אֶת אֵלֶּה שֶׁהֵקִיצוּ

שָׁעָה שֶׁכְּבָר עֵרִים הָיִינוּ, כֹּה עֵרִים.

הֵם לֹא יוֹדְעִים אֶת טַעַם הַנָּשִׁים,

נְשׁוֹתֵיהֶם, בְּעוֹד שָׁנִים.

כָּל מַעֲשֵׂינוּ, הַפְּשׁוּטִים וְהַמְפֻתָּלִים,

הֵם מִסְתּוֹרִין לָהֶם, חִידַת פְּחָדִים.

אַל תְּבַקְשׁוּ אֶת קִרְבָתָם. גַּם הַשָּׁמַיִם

אֵין מְבַקְשִׁים קִרְבַת הָאֲדָמָה

רַק מַמְטִירִים, רַק מַרְעִיפִים בְּלִי-שָׂכָר.

אֲבָל בָּכֶם יַעַבְרוּ כָּל מַשָּׁבֵי הַבֹּשֶׂם

שֶׁל יָמִים רַכִּים, תִּקְווֹת, קַלּוּת-הַדַּעַת.

לָכֶם תִּהְיֶה אַהֲבַתְכֶם כְּטַעְמָם

שֶׁל מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, שֶׁל בַּיִת עֲתִיר אוֹר

בּוֹ מְצַפִּים לָכֶם תָּמִיד בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

לִהְיוֹת אַחְרַאי לְאָדָם אַחֵר,

שֶׁלֹּא יַקְדִּים לְהַבְשִׁיל, וְלֹא יְאַחֵר,

וּלְהִזָּהֵר, מִכָּל מֶרְחָק, שֶׁהוּא לֹא יִשָּׁבֵר.

לָשִׂים אֶת עֵינַי הַטּוֹבוֹת בְּמַעֲשָׂיו

וְאֶת הַדּוֹאֲגוֹת – עֵת יַעֲבֹר הַסַּף,

וּלְקַבֵּל כְּמוֹ מַתָּת אֶת שִׂמְחוֹתָיו וְכַעֲסָיו.

לִהְיוֹת אַחְרַאי לְמִישֶׁהוּ קָרוֹב,

אֶת צְפוּנוֹתָיו כֻּלָּן לַחְשׂף, לַחְשׂף,

וּלְהִתְפַּלֵּל שֶׁיִּמָּצֵא בְּקַרְקַע נִשְׁמָתוֹ רַק טוֹב.

וּלְגַלּוֹת פִּתְאֹם כִּי מַעֲשַׂי הֵם הַדֻּגְמָה.

וּבְרוּצִי – תֹּאבַד אֶצְלוֹ הַנְּשִׁימָה.

וְכִשְׁלוֹנִי – אֶצְלוֹ יִהְיֶה אָסוֹן בְּלִי נֶחָמָה.

וּבִי יָשִׂים בְּלִי הֶרֶף אֶת עֵינָיו

וְאֶת הַדּוֹאֲגוֹת – עֵת אֶעֱבֹר הַסַּף

שַׁלְוַת נַפְשׁוֹ – אֶצְלִי הִיא עַל הַכַּף.

לִהְיוֹת אַחְרַאי לְאָדָם אַחֵר –

אֵלִי, מִן הַשָּׂטָן וְהַנָּחָשׁ עָלַי לְהִשָּׁמֵר

וּלְהִזָּהֵר שֶׁאָנֹכִי לֹא אֶשָּׁבֵר.

עָגְמַת נַפְשִׁי הִיא יְחֵפָה

וְהִיא מֵעֵבֶר לְדַלְתִּי.

בַּחֲדָרַי – אוֹר אֶלֶף הַקָּנִים,

עַל שֻׁלְחָנִי מְלֵאִים הַקַּנְקַנִּים,

הַמַּטְעַמִּים רַכִּים הֵמָה לַחֵךְ

וְהַפָּנִים לֹא יִתְמַלְּאוּ מִלְּחַיֵּךְ,

אֲבָל מֵעֵבֶר לְדַלְתִּי,

עָגְמַת נַפְשִׁי הִיא יְחֵפָה

וְהִיא שׂוֹרֶטֶת אֶת הָעֵץ

כְּמוֹ חַיָּה הַמְבַקֶּשֶּׁת אֶל הַבַּיִת.

בַּחֲדָרַי – יוּשְׁרוּ שִׁירִים כֹּה עַלִּיזִים

וְיֵאָמְרוּ דִבְרֵי חָכְמָה, דִּבְרֵי רָזִים.

וּלְכָל סָפֵק וּמְצוּלָה יֵשׁ נֶחָמָה

וְלֹא פְּלִיאָה עוֹד דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.

אֲבָל מֵעֵבֶר לְדַלְתִּי,

עָגְמַת נַפְשִׁי הִיא יְחֵפָה

וְדִמְעוֹתֶיהָ כְּבָר עוֹבְרוֹת בַּסַּף

וְהִיא מַכָּה בָּאֶגְרוֹפִים בָּעֵץ

כְּמוֹ בֵּן אֲשֶׁר גֹּרַשׁ מִבַּיִת.

בַּחֲדָרַי – יִגְאֶה הַלֵּל הַמַּעֲשִׂים.

וְהַגְּבָרִים אֶל כָּל חָזֶה כַּף מְנַסִּים.

שָׁב נִצְחוֹנוֹ הֶחָם שֶׁל אֵל הַשִּׁכְחָה

וּמִתְפַּזְּרִים כֻּלָּם אֶל תּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

וּבְהִפָּתַח דַּלְתִּי, בִּיצִיאָתָם,

קָפְצָה עָגְמַת-נַפְשִׁי אֶל צַלְעוֹתַי,

קִבְּלָה גְזַר-הַשְּׁתִיקָה כְּמַתָּנָה,

כְּסוֹד כּוֹאֵב, כְּצִפָּרְנַיִם בְּתוֹךְ עֵץ.

כָּל כָּךְ אֵינִי דוֹמֶה לָאֲדָמָה.

הִיא נוֹתֶנֶת חֹרֶף וְאָבִיב

לְלֹא הִרְהוּר בַּלֵּב, בִּתְשׁוּקָה;

לָהּ סְתָו וָקַיִץ – קֶבַע, קֶבַע,

שָׁנָה שָׁנָה בְּמוֹעֲדָם

וְלוּ יְהִי עֲפַר הָאָרֶץ מַר

עַד כִּי יִבְזוּ לוֹ גַם הַנְּחָשִׁים.

אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת זְמַנִּי

וְלֹא הַשֶּׁמֶש וְהַכּוֹכָבִים אוֹמְרִים לִי עֶצֶב וְשִׂמְחָה

כִּי אִם הַדָּם, הַמִּסְתַּתֵּר מִפְּנֵי עֵינַי

בִּי בְּתוֹכִי וּבְגוּף אֲהוּבָתִי.

יָבוֹאוּ אֲפֵלוֹת, אָבוֹא בָּאֲפֵלוֹת

וְגַם אֲנִי אֶהְיֶה אָבִיב וּסְתָו בְּמוֹעֲדָם,

חֹרֶף, קַיִץ, קֶבַע קֶבַע

וִיהִי עֲפַר הָאָרֶץ מַר

כְּנֶפֶשׁ הָעוֹזְבִים אֶת הַחַיִּים.

לְחֶסֶד לִי הָרְגָעִים הַבְּהִירִים.

הַשְּׁחָפִיּוֹת חָגוֹת עַל יָם כָּחֹל.

עַל שְׁתַּיִם נִשָּׂאִים יוֹדְעֵי חֵטְא וּבוּשָׁה.

הֵם לֹא שָׁמְעוּ עָלַי.

לֹא יְקַנֵּא הַצֶּדֶף בִּפְנִינֵי הָעֲשִׁירִים.

כַּיָּם אָנוּעַ וּסְבִיבִי דְמָמָה.

רַק מֵעֹמֶק בִּי נוֹלֶדֶת לְחִישָׁה.

אֲבָל חֵרְשׁוּת מִלַּי.

שָׁכַחְתִּי אֵיךְ לִבְרֹא שִׁירִים.

אֵין חַיִץ עוֹד בֵּין קֹדֶשׁ לְבֵין חֹל.

גִּיל וְתוּגָה מְזוּגִים כְּמוֹ אִישׁ אֱלֵי אִשָּׁה.

חַיִּים בָּאִים אֵלַי.

לְהִשָּׁאֵר פִּתְאֹם לְלֹא עָבָר.

בִּמְצוּקָה, כְּמוֹ בְּחֶשְׁכַת שְׁמָמָה,

לְגַשֵּׁשׁ וּלְחַפֵּשׂ בַּיִת וְאִשָּׁה.

וּלְהִשָּׁאֵר – יָדַיִם בָּאֲוִיר.

לְלֹא מִשְׁעֶנֶת שֶׁל מוֹשִׁיעַ,

מִכָּל הַמַּעֲשִׂים, הָאֹשֶׁר, וְהַמַּגָּעִים.

לְקַוּוֹת שֶׁעַל הַנְּהָרוֹת יֵשׁ גְּשָׁרִים

וּלְמָצְאָם רֵיקִים וְסוֹחֲפִים.

כָּל אֵלֶּה מִיָּמִים לֹא נַעֲשׂוּ בְכַוָּנָה

כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִנְכָסִים בְּבוֹא הַיּוֹם,

אַךְ בְּתִקְוָה כְּמוּסָה, מֻסְתֶּרֶת גַּם מִלֵּב,

שֶׁיַּעֲמֹד כֹּחָם לְמוּל רוּחוֹת רָעוֹת

שֶׁהִרְקִידוּ עַד זוֹב דָּם אֶת הַפְּרָאִים

אוֹ שֶׁהִקְפִּיאוּ אֶת דָמָם עַד לִדְמָמָה.

כָּל נְשִׁימַת עָלֶה, כָּל נְדִיפַת תִּפְרַחַת לְבָנָה,

כָּל אֵד עֵשֶׂב, אַף רֵיחָם שֶׁל הַקּוֹצִים הָאֲבוּקִים

הִצְמִידוּם, כְּמוֹ נִטְּלָה מֵהֶם הַנְּשָׁמָה,

גּוּף בְּגוּף, כְּמוֹ אֲדָמָה בַּאֲדָמָה,

כְּמוֹ רוּחַ יָם בְּרוּחַ הֶהָרִים.

שִׂמְחָה אַחַת לִשְׁנֵי בְּתָרִים.

וְגַם הָיָה – וְלֹא הֵנֵצָה הַשִׂמְחָה

וְלַיְלָה יַדְעָנִי שֵׂרֵג אֶת הַיָּדַיִם,

הֵבִיא אוֹתָם קְרוֹבִים וַחֲשׂוּפִים

לִקְרַאת בּוֹאָהּ שֶׁל שְׁעַת הָעִלּוּפִים.

וְהֵם הָיוּ – אֲבָל הָיוּ עֵרִים

אַף שֶׁנִּשְׁבַּר רְעַב הַבְּתָרִים.

בַּמַּעֲבָרִים הַחֲרִיפִים שֶׁבֵּין עִנּוּי לְבֵין שִׂמְחָה

נִתְפּוֹרְרוּ הָרֵי תְשׁוּקָה, כְּמוֹ הַסְּלָעִים

הַנַּעֲשִׂים לְחוֹל, בַּמַּעֲבָרִים הַחֲרִיפִים.

וְאַחַר כָּךְ הָיוּ לַאֲנָשִׁים צְמֵאֵי חַיִּים.

א. בֹּקֶר

הַלַּיְלָה עָבַר.

הַשָּׂדֶה נֶחְשַׂף וְלֹא נִכַּר דָּבָר.

הַטַּל – אוֹתוֹת לְפַחַד שֶׁנִּשְׁבַּר.

מַה שֶּׁנִּטְרַף יָבוֹא אֶל תּוֹךְ הַבָּר.

הַלָּיְלָה עָבַר.

כִּסְאוֹת נוֹתְרוּ פְּרוּעִים, חַסְרֵי מוּסָר.

חָכְמָה, דִּבְרֵי כְּסִילוּת פֹּה שָּׂרְרוּ עַד מַר.

וְשׁוּב הַדָּם הוּא רֵיק, צִבְעוֹ יֶחְסַר.

הַלַּיְלָה עָבָר.

עַל הַמִּטָּה נוֹתְרוּ סָדִין וָכַר.

הַשְׁנַיִם נִפְגְּשׁוּ, הָיוּ מִכְּבָר.

אֲבָל רִגְעָם נַעֲשָׁה יָקָר, יוֹתֵר יָקָר.

ב. ערב

אֶת מֵיטִיבִי בְּאַהֲבָה אַנִי אוֹגֵר.

כָּל מְגָדִים עַל מִשְׁמָרוֹת אֲנִי סוֹגֵר.

יָבוֹא הַיּוֹם, יָבוֹא הָאוֹר וְאֶתְעוֹרֵר.

כָּל שֶׁחָיְתָה נִפְשִּׁי עִמִּי חוֹמֵר.

הַאוֹצְרוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ עָשָׁן עוֹבֵר?

הַפִּתְרוֹנִים – בְּעֵת אֶזַּע וְאֶתְעוֹרֵר.

לְכָל רִגְעֵי חֶמְדָּה אֲנִי שׁוֹעֵר

יָבוֹאוּ הַצִּירִים, – וַאֲזַמֵּר –

הַחֲבָלִים, – לְעֵת כִּי אֶתְעוֹרֵר.

ג. יוֹם אֶחָד

הַגַּב עַל הַסֶּלַע הֶחָם.

פָּנִים – בַּיָּרֵחַ הַקַּר.

יוֹם עָבַר.

יוֹם יָקָר.

אֵינִי זוֹכֵר כָּל שְׁעוֹתָיו.

יֵאוּשִׁי אוֹ אָשְׁרִי – מִי גָבַר?

לְמוֹתָר,

לֹא אֹמַר.

כֻּלִּי מְנוּחָה וּדְמָמָה.

אִם מְאוּם לֹא יִקְרֵנִי מָחָר,

לִי דָבָר

לֹא יֶחְסַר.

עָמַדְתִּי בּוֹדֵד בַּמַּעֲרָכָה.

וְהִנֵּה הֵקִיץ לִי מַחֲנֶה כָּבֵד שֶׁל עָבָר

לְעָזְרֵנִי בְּזִנּוּק, לְמָנְעֵנִי מִבְּרִיחָה,

מַחֲנֶה כָּבֵד שֶׁבְּרָאתִיו מִכְּבָר.

כְּמוֹ עֲתוּדָה לְיוֹם צוּקָה

נָחוּ כֻּלָּם בְּגֵיאָיוֹת, בִּנְקִיקִים, בַּאֲפָרִים

אוֹ סוֹבְבוּ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה

אוֹ לְבוּשִׁים הָיוּ בִּבְגָדִים לְגַמְרֵי אֲחֵרִים

וְיֵשׁ, נִתְגַּלְגְּלוּ בְּתוֹךְ פָּנִים אוֹ גוּף

וְגַם הָיוּ בֵּין הַבָּאִים סְתָם מַשָּׁבֵי רוּחוֹת

אוֹ גוּשֵׁי-בֹּשֶׂם, שֶׁפְּגַשְׁתִּים בְּצִיר כָּסוּף

בּוֹ נַעְתִּי, עַד אָבְדַן כֹּחוֹת.

הֵם בָּאוּ, כֻּלָּם, כְּמוֹ נֶאֱמָנִים.

רַק רֶמֶז, נְשִׁימָה קְטוּעָה, תְּנוּעָה שֶׁל יָד –

וְהֵם יָדְעוּ לְאָן פָּנַי וּמִי נִפְגֹּשׁ פָּנִים

וְכָל אֶחָד הָיָה רַעֲנָן וּבְרִגְשַׁת-מוֹלָד.

יָצָאנוּ. כָּל אַוְרִיר, אוֹיָה, הֵפִיץ אֶת רוּחוֹתַי.

אֵלֶּה שֶׁהָלְכוּ לֵילוֹת – לֹא עָבְרוּ גַּם מְשׂוּכָה.

נִתְפּוֹרֵר הַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ, כְּרֶגַע, מֵעָלַי.

עָמַדְתִּי בּוֹדֵד בַּמַּעֲרָכָה.