[הָגוּת לִבִּי, תּוּגַת רוּחִי – מָה הֵן?]

(לוּ רַק תִּהְיֶינָה לֶעָמֵל שַׁעֲשׁוּעִים!)

בְּכָל תֵּבַת גֹּמֶא פֹּה – מִיְּאוֹר הַיֵּאוּשׁ בֵּן,

וְלְכָל לְבֵנָה – בַּת גַּעְגּוּעִים,

נְקִיֵּי כַּפַּיִם, זַכֵּי לֵבָב,

עוֹלִים בָּהָר, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ עוֹמְדִים,

כּוֹתְתִים חֲרָבוֹת לְאִתִּים,

זוֹנְחִים שִׁירֵי הַקְּרָב…

אַךְ זִכְרוֹנֵנוּ – בּוֹר סִיד.

אַל־נָא נִשְׁכָּחָה:

תֵּבֵל הִיא חָזִית!

כָּכָה…

השיר ראה אור בגליון הראשון של העיתון “דבר”. יתר המשתתפים בגליון־הבכורה הזה, לפי הסדר המובא בתוכן: ב. כצנלסון, יוסף אהרונוביץ, א. ז. רבינוביץ, י.י. אנכי, א.צ. גרינברג, מ. ביילינסון, ז. דויד (ד. זכאי), ש"י עגנון.

בָּהִיר הוּא הַיּוֹם

וְהַכְּבִישׁ מָלֵא זֹהַר –

אֵיךְ אֶשָּׁאֵר פֹּה דֹם

בֵּין דִּמְדּוּמֵי הַנֹּעַר?

מִכָּל דְּרָכַי בַּחֶלֶד

אָסוּרָה בִּרְעִידָה,

כִּי אֶשְׁמַע קוֹל יֶלֶד:

הַצִּדָה!"

עוֹלֶה, עוֹלֶה הַכְּרָךְ

אֵי־פֹּה, אֵי־שָׁם –

פֶּרַח יָחִיד

כַּלָּנִית.

טִפּוֹת דָּם

עַל צֵלַע הָהָר,

טִפּוֹת דָּם

מִבְּשַׂר הַסֶּלַע.

שָׁם, שָׁם

עַל שִׁלְגֵי צָפוֹן –

טִפּוֹת דָּמִי.

אַרְצִי, אִמִּי,

לֹא חֶרֶב לֹא כִּידוֹן

הֵבֵאתִי לָךְ…

זִכְרוֹן דָּמִי, חֹם־לֵב,

אִמִּי אַרְצִי,

הֵבֵאתִי.

אֶת מִנְחָתִי רְצִי.

*

אַהֲבָה!

אַךְ לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הֵעָלִי מֵאָהֳלִי.

יָדַעְתִּי:

אַתְּ לֹא תַחֲרִיבִי עוֹלָמוֹת,

אוּלָם

חֲדָשִׁים תִּבְנִי, תְּגַלִּי.

לְהִמָּצֵא יוֹם תָּמִים

בִּרְשׁוּת דְּרָכָיִם,

יוֹם תָּמִים –

וּמוּלְךָ רַק רוּחַ

וּבֵין דֶּרֶךְ וְאֵין דֶּרֶךְ: תְּעָלָה אַךְ צָרָה

וְרַק רִיסֵי־נֹעַר בֵּין זֹהַר־שֶׁמֶשׁ וָעָיִן:

יָפָה מִזֶּה

עֲלֵי אֶרֶץ אָיִן.

דַּקִּיק, שָׁקוּף הַחַיִץ

בֵּין הָאָבִיב

וּבֵין הַקַּיִץ.

עֲמֹד־נָא עַל הַסַּף

וּשְׁמַע־נָא רֶגַע:

עוֹד חַף כָּל נִיב,

עוֹד בַּר כָּל הֶגֶה…

הַשְׁקֵט!

לְכָל צְלִיל

הֱיֵה־נָא עֵד…

וּמַה לְּךָ לַחְקֹר,

אֵיפֹה אַתָּה עוֹמֵד,

וּלְאָן מוֹבִיל

הַשְּׁבִיל?

וּמַה לְּךָ לַחְקֹר

אֵיזוֹהִי הַשָּׁנָה:

וְהַמִּסְפָּר לָמָּה?

הַשְׁקֵט וּשְׁמַע!

לְכָל צְלִיל,

לְכָל נִיד

הֱיֵה־נָא עֵד:

אַתָּה תָמִיד הַשְּׁבִיל

אַתָּה תָמִיד הָעֵת…

• צחה וקנין-כרמל
• יוסי לבנון