למשורר

יַעֲקֹב דִּי־הָאן הַנִּבְהָל, אֶת אֱלֹהִים

וְהַנַּעַר הָעֲרָבִי רִדַּפְתָּ בְּכָל הַחוֹרִים

שֶׁל עִיר יְבֵשָׁה – שׁוּב הִגַּעְתָּ אֵלָיו.

שְׁיָרָה אֲרֻכָּה מִן הַמַּעֲרָבִי מֵעוֹמָר

וְהַקֶּבֶר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ מַחֲרִים אַחֲרָיו

מַחֲזִיקִים בְּקַרְנוֹת מַה שֶּׁנִּלְקַח יְמַשְּׁשׁוּ

יִרְחֲשׁוּ לְכוּדִים בְּלִי הָאוֹת שֶׁיִּפְתַּח.

בְּעֵינַיִם שֶׁכָּהוּ תִּרְאֶה יֶלֶד רוֹאֶה

בֹּקֶר צַח שֶׁל כַּרְכֻּמִּים בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה

תַּרְצָח וְדַם הַמַּכַּבִּים בְּרֹאשׁ גִּבְעוֹל

יִפְרַח עִם עֲרָבִי רוֹעֶה בַּעֲצֵי הַזַּיִת –

אֵיכָה יַרְבִּיץ בַּצָּהֳרַיִם. וּבֵינְתַיִם הַסַּכִּין

קְנֵה הַגֹּמֶא תְּגַלֵּף. מֵעֵבֶר לַחוֹמָה

כְּתִקְוַת חוּט הַשָּׁנִי, נֵס הָרַיְךְ יַעֲלֶה

מִבֵּית הַקּוֹנְסוּל הַגֶּרְמָנִי. שָׁר מִי יְמַלֵּל

וְעַל הַנִּסִּים, קָטָן מֵהָכִיל וּבְחַג מִתְמַלֵּא.

נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים וְנִתְחַסְּלוּ

הַנַּרְקִיסִים וּבַבִּצּוֹת שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ

כְּמֹו שׁוֹשַׁנָּה עִם הַחוֹחִים

כֵּן יִשְׂרָאֵל מוּל אִבְּרָהִים. הוֹבִישׁ

גּוֹלִים לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעָבְרָם בֶּחָרָבָה

כִּי לְאַבְרָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים הֻבְטַח

גַּם עֵמֶק הַשִּׂדִּים. וּלְעֵת תָּכִין

מַטְבֵּחַ בָּנֵינוּ נְזַבֵּחַ. נוֹדֶה

לְשִׁמְךָ עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת

שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ וּלְבָנֵינוּ כְּדֵי שֶׁנָּשׁוּב

וְנִוָּשַׁע וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ, מָה רַבּוּ

מַעֲשֶׂיךָ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִיָּדֶיךָ.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ, מִי יִכְבֶּה רִאשׁוֹן

בְּמִי עוֹד תְּלַחֵשׁ טִפַּת הָאֵשׁ הָאַחֲרוֹנָה.

מִפִּתּוּחֵי הַגּוּף שֶׁנִּפְתְּלוּ אֶל עָל

מַה נִּשְׁאַר בְּכָל אֲשֶׁר בָּעַר, נָזַל,

נִבְלַל וְנֶעְלַם בְּתוֹךְ עִסַּת הֶחֳמָרִים.

וְשׁוּב חוֹזֵר הַתַּעֲלוּל – פִּתְאֹם

תָּשׁוּב וּבִמְלֹא אוֹנָהּ הַלֶּהָבָה תִּכּוֹן

וּכְבָר אֵינָהּ, סִלְסוּל דַּקִּיק וְאַחֲרוֹן.