אבנר טריינין
האלכימאי מורינוס פורש בהררי ירושלים
בתוך: המערכה המחזורית: שירים

(המאה שמינית?)

הַטֶּבַע נִלְחָם בַּטֶּבַע. שְׁלשִׁים יוֹם אֲנִי רוֹאֶה

עָפָר, חֲלֵב בְּתוּלָה וָדָם הַנִּבְחָשִׁים בְּאֵד לָבָן

עִם קֹמֶץ מִסִּיגֵי הַמֵּת. שְׁאֵרִית רוּחָם שָׁאַבְתִּי

וּלְמוּלִי עִסָּה שְׁחוֹרָה כְּפֶתַח מְעָרָה שֶׁבְּתוֹכָהּ

אֶרְבַּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּהַרְרֵי יְרוּשָׁלַיִם. בּוּעוֹת

חָדְלוּ מִלְּטַפֵּס עַל הַקִּירוֹת, זְבוּבִים מְבֹעָתִים

שֶׁלְּבַסּוֹף רוֹאִים שׁוּלֵי הַגְּאֻלָּה. שׁוּב נוֹפְלִים.


יְרוּשָׁלַיִם קָמָה עַל יְרוּשָׁלַיִם. אֵלִיָּה קַפִּיטוֹלִינָה

עוֹד שֵׁם כְּלַחַשׁ לְהָמִית מַה שֶּׁנֶּחְתַּם בָּהּ פַּעַם

עֵת הַמֶּלֶךְ מְפַזֵּז לֶאֱלֹהָיו. זַקֵּק וְצָרֹף

הִיא נֶחֶרְשָׁה כְּדֵי לַהֲשִׁיבָה לַחֹמֶר הָרִאשׁוֹן

בְּטֶרֶם תִּגָּאֵל. אֲנִי נָזִיר שֶׁמְּשַׁוֵּעַ מֵחוֹרוֹ

רוֹאֶה אוֹתָהּ יָמִים יָמִים בְּשֶׁמֶשׁ הַמִּדְבָּר,

עוֹלָה בְּאֵד. עוֹר אַחַר עוֹר הִיא מַשִּׁילָה,

בְּבֹא הָאוֹר הִיא מַשְׁחִירָה כְּתַנּוּרֵי הַמֹּלֶךְ

בַּדֶּרֶךְ לַקִּדְרוֹן. דָּבָר לֹא נוֹתַר מִן הַמִּקְדָּשׁ

עִם נֵצֶר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים נוֹשֵׁךְ בְּאַשְׁכְּנַז.

הִיא מוּכָנָה. יָמִים יָמִים. בְּשֶׁסַע חַם וְהַגְּבָעוֹת.


אַךְ רוּחַ לֹא נָשְׁבָה בָּהּ חֲדָשָׁה. מַה לֹּא עָשִׂיתִי לָהּ

לְהַדְלִיקָהּ, בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים, בָּרְגָעִים הַנְּכוֹנִים,

בִּזְהִירוּת, בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ, יוֹמָם וָלֵיל בּוֹחֵן

אֶת הָאוֹתוֹת כֵּיצַד נוֹטוֹת כַּנְפֵי הַפֶנִיקְס מֵאֶפְרוֹ,

אוּלַי עוֹד יַעֲלֶה יִסַּק מֵעַל הַמּוֹרִיָּה. וְאִלּוּ הִיא

בְּשַׂק כָּמוֹנִי מִתְכַּסָּה, בְּחֶרֶס תִּתְגָּרֵד, רוֹחֶשֶׁת בְּגָרָב

בְּעֵמֶק הַגְּבִינָה, כְּמוֹ מֵעוֹלָם הוּא לֹא נָשָׂא בָּהּ

אֶת הַצְּלָב, נָשָׂא מִסְפֵּד עָלֶיהָ מִן הָהָר, רוֹאֶה אוֹתָהּ

חוֹזֶרֶת לֶעָפָר וּמַשְׁחִירָה כַּחֹמֶר הָרִאשׁוֹן.


הֵיכָן הָיְתָה כָּאן הַטָּעוּת. גַּם אֶת הַדָּם

יָצַקְתִּי בְּעוֹדֶנּוּ חַם וְכֹה הֵיטִיב כַּסּוֹת

אֶת הֶעָפָר כְּמוֹ שׁוּב חָזְרוּ לִטְבֹּחַ

בַּמִּקְדָּשׁ עַד לֹא נוֹתַר דָּבָר עוֹד לְהַקְרִיב.

וּכְשֶׁרָתַח וְשׁוּב עָלָה בָּאֵד, שׁוּב חָזַרְתִּי

אֶל הַדָּם. הֵיכָן הָיְתָה כָּאן הַטָּעוּת. לְבַד

בְּאֵין אִתִּי אָדָם, אֲנִי גוֹעֶה בַּלֹּעַ שֶׁל כּוּכִי,

עוֹף זָקֵן שֶׁמִּתְיָרֵא לִפֹּל, מִן הַמָּצוּק

אֶל סוֹף הָאֲדָמָה. הַמָּוֶת מִתְבָּרֵךְ בַּמָּוֶת.


תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!