מַה הִיא אֵם שֶׁתִּשְׁמְרִי אֶת פִּי,

עֵינַי, יָדִי, אוֹשִׁיט וְאַחְזִירָה אֶל פִּי,

מוֹחֶה פֵּרוּר דָּבִיק שֶׁל לֶחֶם זָר.

הֲלֹא תֵדְעִי, עוֹדֶנִּי מְנַסֶּה לְהֵחָלֵץ

מִשָּׁד אַלִּים שֶׁמְּכַסֶּה פָּנַי, כְּכַר לָחוּץ

לְהֵחָנֵק. עוֹדִי נוֹשֵׁם וְאַתְּ לֹא תְנַתְּקִי

אֶת הָאֲוִיר אֲשֶׁר סוֹבֵב בַּחֲדָרַי. אָשׁוּב

לִשְׁאֹב מִנְחִירַי פְּתוּחִים כְּצִנּוֹרוֹת

אֶל הַמֵּכָל, שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא אוּכַל לְהִנָּתֵק.

כְּמוֹ חוֹלֶה עֲדַיִן מְחֻבָּר אֶל הָעוֹלָם.

בְּתוֹךְ גֻּלְגֹּלֶת מְכֻסָּה, פִּסּוֹת צְבוּעוֹת

כִּבְקוּפְסָה נָעוֹת וּמִתְחַלְּפוֹת וְשׁוּב הֵן

מִצְטָרְפוֹת: נִצַּת זֵיתִים בַּמַּצְלֵבָה, חֶדֶר

וְחַלּוֹן, רַצֵּי הָאוֹר עַל הַוִּילוֹן, וְאַתְּ. וְעוֹד

טִלְטוּל מוּעָט שֶׁמְּפַזְּרָן וְהֵן הוֹפְכוֹת

שִׁבְרֵי זְכוּכִית שֶׁכְּמוֹ הֻטְּלוּ כָּאן בְּטָעוּת.

מִי מוֹשֵׁךְ לָשׁוּב וּלְנַסּוֹת: אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

קְרֵבוֹת אֵלַי וּמְנַסּוֹת לָגַעַת, לֶאֱחֹז.

גַּם זֶה נָגוֹז. אֲנִי נוֹגֵעַ בְּעַצְמִי.

כָּל כָּךְ מַהֵר חוֹלֶפֶת. מַה מֵּרִיץ אוֹתָהּ

אֶל הַקָּצֶה, שָׁם הִיא נֶעְצֶרֶת וּמִיָּד חוֹזֶרֶת

כָּל כָּךְ מְאֹד בַּחֲזָרָה וּכְבָר הִיא מְאַבֶּדֶת

כָּל כֹּחָהּ וְרַק הַהַתְמָדָה נוֹתֶנֶת לָהּ הַדַּחַף

אֶל הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר לָנוּעַ וְלָשׁוּב, לָנוּעַ וְלָשׁוּב.

אַךְ הַהֶרְגֵּל, כְּלוּם בִּגְלָלוֹ הִיא מִתְרַסֶּנֶת,

הוֹלֶכֶת וּמִתְרַסֶּנֶת, כִּמְטוֹטֶלֶת שֶׁלְּבַסּוֹף עוֹמְדָה.

וּמַה הוּא הָעוֹלָם אִם לֹא מַעֲרָכָה סְגוּרָה,

שֶׁבְּפָנֶיהָ כָּל תַּעְתּוּעֵי רוּחִי הֵם הִגָּיוֹן חִוֵּר.

הוּא הַגַּנָּן הוּא הַפְּרִי, הוּא הַמֵּמִית הוּא מֵת

וּבְדָמָיו הוּא חַי. וּמַה מּוּבָן לְכָל שֶׁמִּתְחוֹלֵל

סְבִיבִי יוֹתֵר מִן הַמּוּבָן שֶׁבְּתוֹכִי. כַּדּוּר

שֶׁמְּנֻתָּק מִכָּל הַמֶּרְחָבִים וְקוֹרוֹתָיו טֵרוּף

מְבַעְבֵּעַ מִן הַדָּם, תַּהֲלוּכוֹת שֶׁל צְלָב וְסַהַר

כְּסַכִּין מְעֻקָּמָה שֶׁל סָרָצִין. וּמַהוּ שֶׁפִּתְאֹם יַבְקִיעַ

אֶת עוֹרִי כְּמוֹ זְרִיקָה סוֹפִית שֶׁל רַחֲמִים.

אֵינִי בּוֹדֵד בְּצִינוֹקִי. אָסוּר לְהֵרָדֵם.

פַּעֲמוֹן זְכוּכִית אוֹטֵם פַּעֲמוֹנֵי פַּסְחָא

בְּשַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת, קוֹל קוֹרֵא לְקוֹל קוֹרֵא

לְקוֹל שׁוֹפָר כַּחֲצוֹצְרָה אֶל כֹּתֶל לֹא נִבְקָע,

מֻאַזִּין יִזְעַק אֶל רַב יִקְרָא לֶאֱלֹהָיו

נִשָּׂא עַל רֹאשׁ הַצְּלָב בְּמִסְדְּרֵי גְּלִימוֹת,

לְמוֹשִׁיעָם הֵם יַעֲלוּ כַּפּוֹת, תְּמָרִים יִשְּׂאוּ

מֵעַל גּוּפָה קָרָה אֶל קֶבֶר הָאִסְלָם. קוֹל מַכֶּה

בְּקוֹל מַכֶּה בְּקִיר כְּצִפֳּרֵי שָׁרָב שֶׁדַּעְתָּן

טְרוּפָה שֶׁבֶּחָצֵר פְּתוּחָה כְּלוּאוֹת לְלֹא מוֹצָא.

פַּעֲמוֹן חָתוּם בַּשֶּׁמֶשׁ הַבּוֹעֵר מֻקְרָן כַּחֲמָמָה

שְׁקוּפָה, צְמָחִים תְּמוּהִים, לְלֹא פִּנָּה לְהִסָּתֵר.

טֵרוּף אֶחָד חוֹזֵר תָּמִיד פּוֹקֵד אוֹתִי, אוֹתוֹ –

הַהַשְׁגָּחָה הָאֱלֹהִית. לַפִּיד הָאֵשׁ חוֹזֵר עוֹבֵר

בֵּין הַגְּזָרִים שֶׁעוֹד נוֹשְׂאִים אֶת חֲמִימוּת

הַקֵּן, הַדִּיר, הַבַּיִת, וּכְבָר עוֹלֶה עָשָׁן

בַּחֲשֵׁכָה, אֵימָה גְדוֹלָה שֶׁל בְּרִית שֶׁנִּכְפְּתָה

מִן הַשָּׁמַיִם. וְהַמָּבּוּל יָשׁוּב וְיַעֲלֶה בַּקֶּשֶׁת

צִבְעוֹ שֶׁל כָּל אֲשֶׁר נִגַּר מִן הַבְּתָרִים

שֶׁל הַגּוּפוֹת אֲשֶׁר אִתָּן הִיא נִכְרְתָה.