¹

מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד. וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיִּגָּמֵל וַיְהִי בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים. וַיִּכְתֹּב לוֹ אָבִיו סֵפֶר בְּרֵאשִׁית וַיָּבֵא אֶת הַנַּעַר אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִקְרֹא בוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי צָבָא עַל הָעִיר וַיִּשְׁבּוּ אֶת הַנַּעַר, וְסֵפֶר הַחֻמָּשׁ בְּיָדוֹ. וַיּוֹלִיכוּהוּ לִמְדִינָה שֶׁל מֶלֶךְ וַיִּתְּנוּהוּ בְבֵית הַסֹּהַר, וְאֶת הַסֵּפֶר שָׂמוּ בְּבֵית הַמֶּלֶךְ. וַיְהִי בְּלַיְלְה אֶחָד נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סְפָרָיו וְלִקְרֹא לְפָנָיו. וַיִּמָּצֵא סֵפֶר הַנַּעַר בֵּינֵיהֶם, וְלֹא יָדַע גַּם אֶחָד מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא בוֹ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעַר לְפָנָיו וַיָּשִׂימוּ אֶת הַסֵּפֶר בְּחֵיקוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: הֲתוּכַל לְהַגִּיד לִי מַה כָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה? – וַיֹּאמֶר: כֵּן. – וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: קְרָא לְפָנָי. וַיִּקְרָא הַנַּעַר: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”. וַיּוֹסֶף לִקְרֹא: “וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר! – וַיְהִי אוֹר”. וַיִּקְרָא הָלְאָה. וַיּוֹשֶׁב הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעַר עַל הַמִּטָּה וַיֹּאמֶר: יִתְבָּרֵךְ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַנַּעַר וַיּוֹשִיבֵהוּ לְפָנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: בֶּן-מִי אָתָּה? וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: בֵּן יָחִיד אֲנִי לְאָבִי וּלְאִמִּי. וַיִּשְׁבּוּ אוֹתִי מִלִּפְנֵי רַבִּי עִם הַסֵּפֶר הַזֶּה. – וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: אַל תִּירָא, כִּי אֲנִי אֲצַוֶּה לְהוֹלִיכְךָ לְאָבִיךָ. – וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת וּלְשַׁלְּחוֹ לְבֵית אָבִיו. וַיַּעֲשׂוּ כֵן. וַיָּבֹא לְבֵית אָבִיו בְּכָבוֹד גָּדוֹל, וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ; וַיְבָרְכוּ וַיְהַלְלוּ אֶת יְיָ שֶׁהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם וְעִם בְּנָם יְחִידָם חָסֶד.

¹

יוֹם שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא, עוֹמֵד עַל גַּג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מַשְׁמִיעַ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: עֲנִיִּים, הִגִּיעַ זְמַן גְּאֻלַּתְכֶם! וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי רְאוּ בְאוֹרִי שֶׁזָּרַח עֲלֵיכֶם. – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַבְהִיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם הוֹלְכִים לְאוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּלְאוֹרוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם. – וַעֲתִידִים אֲבוֹת הָעוֹלָם לַעֲמֹד [לָקוּם מִקִּבְרָם] בְּנִיסָן. – וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ לְמָשִׁיחַ עַד שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וּפוֹרֵשׂ עָלָיו סָדִין שֶׁל כְּבוֹדוֹ. – לֹא מַלְכוּת אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם בָּאוֹת עָלָיו, כִּי אִם מֵאָה וְאַרְבָּעִים מַלְכֻיּוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי! אַל תִּירָא מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם! – עוֹשֶׂה לּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבַע חֻפּוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וּזְמָרַגְדִין² וְקוֹרֵא לְרוּחַ צְפוֹנִית וּלְרוּחַ דְּרוֹמִית וְאוֹמֵר לָהֶם: כַּבְּדוּ וְרַבְּצוּ לִפְנֵי אֶפְרַיִם מְשִׁיחַ צִדְקִי כָּל מִינֵי בְשָׂמִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן. – בְּאוֹתָה שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בִּידֵיהֶם; וְנִקְבָּצִים כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהַשְּׁכִינָה לִפְנֵיהֶם, וְהַנְּבִיאִים מֵאַחֲרֵיהֶם וְהַתּוֹרָה מִימִינָם וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְּׂמֹאלָם. – וְנִקְבָּצִים כָּל הָעַמִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט. – וּכְשֶׁרוֹאִים יִשְׂרָאֵל גְּזַר דִּינָם הֵם מִתְיָרְאִים, וְקוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לְהָעִיד שֶׁהֵם עַמּוֹ וְשֶׁהוּא אֱלֹהֵיהֶם. וְהֵם אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא אָמַרְתָּ לָהֶם: לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי? וְהֵם אָמְרוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם שְׁתֵּי פְּעָמִים: שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל! יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד! – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹבֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם וְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ אַחֲרָיו. – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וּמַבְהִיק זִיוָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. –

¹

שְׁנֵי שַׁעֲרֵי כַדְכֹּד יֵשׁ בְּגַן עֵדֶן, וַעֲלֵיהֶם חוֹנִים שִׁשִּׁים-רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכָל אֶחָד מֵהֶם זִיו פָּנָיו כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּבְשָׁעָה שֶׁצַּדִּיק בָּא, יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ, לוֹקְחִים מֵעָלָיו אֶת בְּגָדָיו, שֶׁעָמַד בָּהֶם בַּקֶּבֶר, וּמַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ בְּגָדִים שֶׁל עַנְנֵי הַכָּבוֹד. וּשְׁנֵי כְתָרִים נוֹתְנִים בְּרֹאשׁוֹ, אֶחָד שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְאֶחָד שֶׁל זְהַב פַּרְוָיִם וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לִמְקוֹם נַחֲלֵי מַיִם מֻקָּפִים בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת מִינֵי וְרָדִים וַהֲדַסִּים; וְנִמְשָׁכִים אַרְבַּע נְהָרוֹת, אֶחָד שֶׁל חָלָב וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, אֶחָד שֶׁל יַיִן וְאֶחָד שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן² וְכָל אֶחָד מִן הַצַּדִּיקִים יֵשׁ לוֹ חֻפָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ, וְכָל חֻפָּה וְחֻפָּה יֵשׁ לָהּ לְמַעְלָה גֶּפֶן שֶׁל זָהָב, וּשְׁלשִׁים מַרְגָּלִיּוֹת קְבוּעוֹת בָּהּ, וְכָל אַחַת מַבְהִיק זִיוָהּ, וּפְרִי רִמּוֹן שֶׁל כֶּסֶף מֻקָּף נֹגַהּ הַשָּׁמֶשׁ. וְאֵין אֶצְלָם לַיְלָה, וְאוֹר צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. – וְיֵשׁ בְּכָל קֶרֶן (פִּנָּה) שֶׁבְּגַן עֵדֶן שְׁמוֹנִים רִבּוֹא מִינֵי אִילָנוֹת מְשֻׁבָּחִים מִכָּל עֲצֵי בְשָׂמִים, וְעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּמְזַמְּרִים. – וְעֵץ הַחַיִּים בְּאֶמְצָע וְנוֹפוֹ (סְבָךְ עֲנָפָיו) מְכַסֶּה כָּל הַגַּן-עֵדֶן; וְיֵשׁ בּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת טְעָמִים, וְאֵין דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לָזֶה, וְאֵין רֵיחוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לָזֶה. וְשִׁבְעָה עַנְנֵי הַכָּבוֹד לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ; וְאַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בּוֹ וְרֵיחוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ… מִיכָה יוֹסֵף בָּרְדִּיטְשֶׁבְסְקִי.