כָּתַבְתִּי. נִפְתְּחוּ צְהָרִים. מֶרְחַקִּים הִתְקָרְבוּ.

כָּתַבְתִּי ג' יָמִים וְלֵילוֹת.

סְגָר-סְגָר – צְהָרִים נִסְגָרִים. נִרְתָּעִים מֶרְחַקִּים.

הָיָה לִי כֹה טוֹב. הָהּ, רַע לִי. מְאֹד.

עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן וּפָרַסְתִּי מַפָּה רְצִינִית וְצוֹנֶנֶת.

שְׁלשָׁה לַשֻּׁלְחָן הֲסִבּוֹנוּ ( אָז הֹעַל הַדְּמִי):

חֲבֶרְתִּי הַיַּתְמוּת, שִׁירִי הֶעָנָיו

וּבַתָּוֶךְ – אֲנִי – – –

מָזַגְתִּי הַכּוֹס וְלָגַמְתִּי מְעַט. יְהוּדִי, וְאִם-כִּי פַּיְטָן,

יְהוּדִי בְּכָל זֹאת – – –

נָשְׂאָה כּוֹס-לְעֶצֶב חֲבֶרְתִּי הַיַּתְמוּת.

שִׁירִי – הוּא סָבָא כִיקוֹד – – –

וּפֶתַע – פִּלְּסָה בְהִירוּת אֲפֵלָה לָהּ נָתִיב וַתֵּתַצַב.

אַהַ, הֲבִינוֹנוּ: בַּדֶּלֶת שְׁעַת-הַפְּרִידָה כְּבָר תַּקִּישׁ – – –

הַפַּחַד הֻצַּת כַּגַּפְרוּר. תָּהִינוּ: לֹא כְלוּם.

אֵין דֶּלֶת. אֵין אִישׁ – – –

אָז קַמְתִּי אֲנִי עָיֵף, מְטֻשְׁטָשׁ, הָרִאשׁוֹן:

– שָׁלוֹם לָכֶם רָב.

וַדַּאי נִפָּגֵשׁ עוֹד. בִּצְרִיף דַּל לָבָן עַל גְּדוֹת יָם הַתִּיכוֹן

וְאוּלַי – בְּקָפֶה מְעֻרְפָּל בַּמַּעֲרָב – – –

מפנקס ישן.

אָב וָבֵן

מאת

משה בסוק

---

[כְּבָר כָּבוּ...]

מאת

משה בסוק

כְּבָר כָּבוּ,

כְּמוֹ נֵרוֹת בְּבַיִת רֵיק,

אֶחָד-אֶחָד כָּבוּ

בַּלְּבָבוֹת הַנֶּחָמוֹת.

מְהַבְהֲבָה נֶחָמָה אַחַת:

לְאַבָּא-רַד-מִנְּכָסָיו –

לְהַגֵּר;

וְלִי, לַבֵּן הַצָּעִיר וְהַנֶּאֱמָן –

לִבְרֹחַ.

כְּתַרְנְגוֹל לְפֶתַח לוּל פָּתוּחַ

כָּפוּת אַבָּא טוֹב לְבֵיתוֹ;

אֲנִי רָתוּק פֹּה כִּכְלַבְלָב לִמְלוּנָתוֹ

וּמְיַבֵּב.

עִם עֶרֶב

בְּהִתְנַפֵּל הַשֶּׁמֶש, כְּבַד-יֵאוּש כַּבַּרְזֶל,

מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁל הַשַּׁחַק הַשְּׁבִיעִי –

יֵשׁ יַעֲבֹר עַל יָדִי אָח רָעֵב

מְפֻחָד,

הָאַדֶּרֶת הַקֵּיצִית עַל גּוּפוֹ תֶּחֱרַף

וְשָׁהָה,

יָרִיחַ, וְתָהָה –

אָז אֶאֱרַח אִתּוֹ

לְלַקֵּט פֵּרוּרִים מִתַּחַת לְשֻׁלְחָנוֹ

שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבֻּרְגָּנִי – –

תרפ"ח

---

אבא

מאת

משה בסוק

בְּאַפָּיו חָרַש אַבָּא שָׁנִים, שִׂדֵּד.

וּבְאַפָּיו הֵרִיחַ מֵרָחוֹק יְבוּל.

עַתָּה, עֵת הָאָסִיף, כֻּסּוּ שְׂדוֹתָיו –

חָרוּל – –

עַל כִּתְפֵי אַבָּא עוֹמֵד רֹאשׁ

(חֲנוּת– – )

כַּעֲמֹד עַל גֶּדֶר-סְתָו צִפּוֹר נִבְעֶתֶת

וּרְטֻבָּה מִשּׁוּט – –

רָעַבְתָּ, אַבָּא? מַה כָּאן, בָּרְחוֹב פָּשַׁט הָרֶגֶל,

עֵינֶיךָ תַּאֲכִיל?

הַא, בֹּא הַבַּיְתָה וְאַלְעִיטֶךָ

מִנְּזִיד-הַמַּשְׂטֵמָה הַמַּהְבִּיל – –

תרפ"ט

---

ערב בבית

מאת

משה בסוק

עֶרֶב בַּבַּיִת / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הַנֵּר בַּבַּקְבּוּק מִתְלַבֵּט, מוֹשֵׁךְ הֶעָלוּב אֶת רַגְלוֹ –

וְלַשָּׁוְא.

עוֹלִים יְלָדִים לְאִטָּם מִן הָרְחוֹב וּמְבִיאִים מְלֹא-יַלְקוּט –

רָעָב – –

אַבָּא מְקַלֵּח צְקוֹן עַרְבִית, חֲרִיפָה וְחוּמָה,

תַּמְצִית מִקֻּמְקוּם – –

רוֹאֶה הוּא: שׁוֹפֵעַ הָעֶצֶב הַחוּם, הַכָּבֵד –

מֵעֵינָיו הַסְּגוּרוֹת לֹא נִסְתַּר פֹּה מְאוּם.

אֲנַחְנו, הַטַּף, מוֹשִיטִים אֶת עוֹרְקֵינוּ פְּתוּחִים כְּכוֹסוֹת,

גָּמוֹעַ – כִּסְבֹא טִירוֹנִים שֶׁבָּרְחוֹב: –

צְקָה, אַבָּא, מְזֹג לְתוֹכֵנוּ עָצְבְּךָ הֶחָרִיף, הַמְשֻׁמָּר! –

אֲבוֹי, מִי קָרַע אֶת הַדֶּלֶת? מִי הִפְטִיר: “עֶרֶב טוֹב!”

תרפ"ט

---

דֶּרֶךְ

מאת

משה בסוק

אַבָּא כוֹשֵׁל נוֹעֵל נַעֲלֵי-הַלֶּבֶד.

הָאָח הַגְּבַר – אֶת מַגָּפָיו הַמְּרֻפָּטִים.

לְאָן?

– בּוֹרְחִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר,

מִבַּנְקְרוֹטִים אָנוּ נִמְלָטִים – – –

אֵיכָה תֵלֵךְ, אַבָּא, וְהַמִּגְבַּעַת נִבְקְעָה כַמֹּחַ,

אַדַּרְתְּךָ – בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹת!

– אֲנִי אֶבְרַח וּבְעוֹרְקַי-אוּדִים הָעֲשֵׁנִים אַצִּית יְקוּם –

וְעָלָה בְלֶהָבוֹת!

הָהּ, אֶחָא, עַל מִי תֹּאמַר לְהִשְׂתָּעֵר?

זְרוֹעֲךָ עַל קָדְקֹד מִי הַיּוֹם תִּנְחַת?

– הֵן לִי חֶבְרַיָה מְחַכָּה: בַּמַּשּׂוֹרִית, בַּמַּחֲצָבָה וּבַשָּׂדֶה

---

לָהֶם יָדַי אוֹבִיל מַתָּת – – –

מִשִירֵי אָח חורֵג:

מאת

משה בסוק

---

תפילה [לזעיר־בורגני]

מאת

משה בסוק

תְּפִלָּה לִזְעִיר־בּוּרְגָנִי

כִּי יִרְעַב

וְדָבַק עִם עֶרֶב לְגָדֵר

וְלִפְנֵי אֲדֹנָי יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:

הָהּ, לָמָה תַעֲבִידֵנִי, אֱלֹהִים,

הַעֲבֵד אַף הַרְעֵב!

יוֹמָם נֶחְפַּזְתִּי מִנִּי שׁוּק אֱלֵי יְרִיד,

כָּבְדוּ כֹה אַרְנָקַי מְלֵאֵי זְהָבִים,

כָּבְדוּ כָאַחֲרָיוּת – – –

וְעַתָּה:

מִצְטַחֲקָה לִי פַּת עֲבֵשָׁה,

מְאֻבָּקָה,

שָׂמַתָּהּ יָד זְהִירָה וַחֲרֵדָה

שֶׁל פָּעוּט אָץ לְבֵית הַסֵּפֶר – – –

הָהּ, לָמָה תַרְעִיבֵנִי, אֱלֹהִים,

הַרְעֵב וְלֹא נָתֹן שְׁתוֹת מִדָּלְיֵי־הַהֲטָחָה

אֲשֶׁר מֵעַל בְּאֵר הָעֱנוּת – – –

מַה קִּנֵּאתִי בְךָ, אָחִי הַכֶּלֶב,

אֲשֶׁר בְּרַעֲבוֹנְךְ תִּזְדַּקֵּף מוּל חַלּוֹן אֲדוֹנְךְ

וּפוֹצַצְתּוֹ בְהַבְהַבִים.

וּמַה נְקַנֵּא שְׁנֵינוּ

בְּאֶחָא חוֹרֵג שָׁב מֵעֲבוֹדָתוֹ:

מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיוֹ

יִשָּׂא לַחְמוֹ, שְׂכַר־עֲבוֹדָה,

כְּכֶבֶשׂ לְמִזְבַּח עַרְבּוֹ, –

עַל יַד הַמִּזְבֵּחַ מְחַכָּה הַכֹּהֶנֶת

וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים –

הַתִּינוֹקוֹת הָרְעֵבִים – – –

---

אחרי היריד

מאת

משה בסוק

אַחֲרֵי הַיָּרִיד / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

מֵרְחוֹבוֹת חוֹרְגִים לֵאלֹהִים,

מִּסִמְטָאֹות נִדְּחֵי-כְּרַךְ

לַשּׁוּק הַגָּדוֹל כְּלָבִים נוֹהִים

כְּבָר בַּסַּךְ.

בַּדֶּרֶך הַקּוֹפֶצֶת פַּרְגּוֹל מוּנָף

עֲגָלוֹת עוֹקְרוֹת מִן הַשּׁוּק – וַחֲלָף.

וְתַגָּר אַחֲרוֹן יוֹנֵק לוֹ קְנֵה-קַשׁ מְטֻנָּף

וּמְחַיֵּךְ חִיּוּךְ נָבוּב – שַׁלְפּוּחַ עָף – –

מִתְכַּנְּסִים כְּלָבִים דְּמוּמִים, עִנְוְתָנִים

וְתוֹהִים עֲלֵי גֶלְלֵי הַיָּרִיד.

רְעָבוֹן שֶׁלֹּא הָשְׁבַּר, רְעָבוֹן קַדַּחְתָּנִי,

מְיַלֵּל בָּלוּם מִנִּי עוֹרֵק וּמִגִּיד.

וְתַגְרָן שׁוֹטֶה נִצָּב נָבוּךְ

כִּמְזֻעְזָע בִּידֵי אֵי-מִי בַּדַּשׁ.

בְּחָזוֹ תָּלוּי לִבּוֹ, כְּמוֹ דְלִי הָפוּךְ;

מְכַרְסֵם תַּגְרָן רָעֵב קְנֵה-הַקַּשׁ – –

וְעַל הַגָּדֵר יוֹשֵׁב עֶרֶב וְקוֹלֵעַ בְּדָיָה:

“לְפָנִים הָיָה קַבְּצָן, וְלַקַּבְּצָן – לֶחֶם מְלֹא הַסַּל” – –

נִבְהָלִים כְּלָבִים אֶל הַגָּדִר, מְיַלְּלִים חֲשָׁאִית;

רוֹטֵן עֶרֶב: הֵ-ן, חֲסָל – –

תרפ"ט

---

זועה

מאת

משה בסוק

זְוָעָה / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

אֲבוֹי, מִי פָּרַץ לְתוֹך אֲפֵלַת דָּמַי

כְּרַהֲטָן לִכְרַךְ מְיֻלַּל-זְוָעוֹת

הָהּ, מִי זֶה סוֹגֵר אֶת עֲצַבַּי אֶחָד-אֶחָד

כִּסְגֹר חַלּוֹנוֹת בַּחֲשַׁאי!

בַּאֲפֵלַת דָּמַי מַאֲוַי מִתְרוֹצֵץ

לְפָנָיו לוֹהֲטָה מַשּׂוּאָה –

בַּאֲפֵלַת דָּמַי שׁוֹאֵג מַאֲוַי

פָּרוּעַ:

"מִי יִתֵּן וְטֻלְטַלְתִּי עֲלֵי מַרְצְפוֹת-אַסְפַלְט,

מִי יִתֵּן וְזֻעְזַעְתִּי עֲלֵי מִדְרְכוֹת הַמֶּלֶט.

תְּהִי נָא הָעֲוִית לְאֵם לִי, הַמִּדְרָכָה – עַרְשִׂי

וַאֲנִי – הַיֶּלֶד.

וְהִתְנוֹעֲעָה אָז נַפְשִי וּפִרְכְּסָה,

כְּפָנָס בְּרֹאשׁ שֶׁל שַׁעַר בְּלֵיל-מְבוּכוֹת.

וּכְשַׁעַר, מְשֻׁגַּע הִתְרוֹנְנוּת הַסּוּפָה,

אָנֹכִי – הָלוֹךְ לְכָל הָרוּחוֹת" – –

תרפ"ח

נופִים נְבוכִים:

מאת

משה בסוק

---

לילה באגודה

מאת

משה בסוק

גְּרוֹנוֹת עוֹמְדִים פְּעוּרִים

כַּאֲרֻבּוֹת-עָשָׁן;

מִנִּי גְרוֹנוֹת זִמְרָה אוֹבֶכֶת –

עָשָׁן שָׁחוֹר, גָּדוּשׁ.

כָּל הָאוּלָם מָלֵא עָשָׁן

הִנֵּה הֻצַּת שִׁיר בַּגָּרוֹן.

כִּקְנֵה-הַקַּשׁ הִתְלַקַּח –

וַחֲ–חֲ–נָק.

מְשׁוֹטְטִים בָּאוּלָם צְלִילִים

מְפֻיָּחִים כִּמְנַקֵּי-אֲרֻבּוֹת;

מְהַלְּכוֹת עֲשָׁשִיּוֹת וְנִבְרָשׁוֹת,

מְגַשְּׁשׁוֹת כְּסוּמוֹת.

מֵעַל לַבָּמָה מֵסֵב קַרְל מַרְכְּס,

רְווּי-שְׁתִיָקה, דָּמוּם,

פָּנָיו,

כּוֹבְשָׁם בַּכֹּתֶל – –

כָּל הַגְּרוֹנוֹת מַעֲלִים עָשָׁן כָּזֶה –

הֵן הָאוּלָם כֻּלּוֹ

מָלֵא עָשָׁן.

תרפ"ט

---

חָצֵר

מאת

משה בסוק

כִּלּוֹת שֶׁל בַּד עוֹמְדוֹת עַל עֲגָלוֹת:

רָאשִׁים יִרְאֵי-הַשֵּׁם בְּטַלִּיתוֹת מְכֻרְבָּלִים.

כִּידֵי-תְּפִלָּה הַנִּמְשָׁכוֹת כְּלַפֵּי שָׁמַיִם

מִתְרוֹמְמִים אֲלַכְסוֹנוּת הַיְצוּלִים.

הַמַּשְׁאֵבָה מְעֻטֶּפֶת בְּתֶבֶן-וּבְקָשׁ,

כָּךְ יִשָּׁמֵר בִּפְרֹס תִּשְׁרִי צַוַּאר-חַזָּן.

מִתּוֹךְ חָבִית מֵי-גֶשֶׁם מִתְגַּבְנֵן חָתוּל, זוֹנֵק:

חָסִיד אַחֲרוֹן עוֹלֶה מִן הַמִּקְוָה, נֶחְפָּז אֶל הַמִּנְיָן.

מִתְרוֹנְנִים בְּאֻרְוָתָם סְיָחִים– פִּרְחֵי-מְשׁוֹרְרִים.

וְרֵיחַ רַעֲנָן, רָחוּץ בּוֹקֵעַ: שַׁחַת וְאַסְפֶּסֶת.

מִבַּעַד לַחַלּוֹן נִפְתַּח – תָּלוּי רֹאשִׁי, תּוֹהֶה:

חָצֵר הִיא – וּבֵית-כְּנֶסֶת.

תרפ"ט

---

הַפַּרְבָּר הַמְעוֹפֵף

מאת

משה בסוק

הָאֲרֻבּוֹת, סוּדוֹת וַחֲסוּדוֹת, יוֹשְׁבוֹת עַל הַגַּגּוֹת:

סִיעַת יוֹנִים בַּלֹּבֶן הַתָּמִים.

הִנֵּה פּוֹרְשׂוֹת הֵן כַּנְפֵיהֶן, הִנֵּה יִתְעוֹפְפוּ –

לוּ אַךְ יֵרֵד הַצָּו מִן הַמְּרוֹמִים.

תִּכְבֹּסֶת צַח-צֶחָה לָבְשׁוּ גְדֵרוֹת,

לַדֶּרֶךְ מְזַמְּנוֹת הֵן אֶת עַצְמָן.

שָׂם הַר כְּתֵפוֹ מִתַּחַת לְשָׂדֶה חָרוּשׁ,

רוֹטֵן: “צָרִיךְ לַעֲקֹר מִכָּאן. הִגִּיעַ זְמָן”.

הַשֶּׁמֶש, מַעֲשֵׂה כַּפְרִית, מוֹשְׁכָה כְּבִישִׁים בַּחֶבֶל

כְּסוּס-וַעֲגָלָה לָעִיר.

לָלֶכֶת, רְחִימַאי! הָרוּחַ לֹא תִּנְבַּח,

וְחוּט מֵעַל עַמּוּד פֹּה לֹא יִקְרָא וְלֹא יָעִיר.

תרפ"ט

בִּבְּרִית

מאת

משה בסוק

---

שמשות שוקעות

מאת

משה בסוק

שמשות שוקעות / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

עֶרֶב תָּלָה בְּוִיטְרִינוֹת שְׁמָשׁוֹת שׁוֹקְעוֹת:

“חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר. מְרֹהָט. נוֹחַ”.

לָמָּה זֶה תִּתְלַבֵּט, אֶחָא, פֹּה לְרַגְלֵי חַלּוֹן

רָטֹב וְמְרֻטָּב כְּיוֹנַת נֹחַ?

– גֶּשֶם עָרֹם נִטְפַּל אֵלַי. שׁוֹאֵף צִלִּי.

אֵין לִי בַּיִת וְהַיּוֹם כְּבָר עָבַר.

הִנֵּה צוֹעֵד לַיְלָה – קַבְּרָן-שַׁתְקָן.

מֵאֲחוֹרֵי גָדֵר כַּחֲמוֹר אֶקָּבֵר.

הָהּ, לָמָּה זֶה תִּתְכַּרְבֵּל, אֶחָא, בְּאַדֶּרֶת-פַּחַד

מְרֻפָּטָה? –

שׁוּרָה: עוֹלִים אַחִים פּוֹחֲחִים לְתַחֲנַת-הָרַכֶּבֶת.

נַעֲלֶה נָא אִתָּם בָּעֲלָטָה.

בְּתַחֲנַת-הָרַכֶּבֶת רוֹבְצָה עֵדָה גְדוֹלָה, מִתְעַטֶּפֶת בְּצִפִּיָּה

מָתַי תָּבִיא הָאֲפֵלָה הָרַכֶּבֶת הַמְאֻחֶרֶת?

עֵינַיִם עוֹמְדוֹת פְּתוּחוֹת, נוֹזְלָה מֵעֵינַיִם עֶרְגַּת-אֱלֵי-בַּיִת

כְּמוֹ מִבֶּרֶז.

תרפ"ט

---

רחובות פתוחים

מאת

משה בסוק

רחובות פתוחים / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

לְכָל הַבָּתִּים דְּלָתוֹת, וְלַדְּלָתוֹת, אוֹי, מַנְעוּלִים;

כָּל הָרְחוֹבוֹת פְּתוּחִים, פְּתוּחִים, אַח, לִרְוָחָה – –

דְּלָתוֹת לְכָל הַבָּתָיִּם וְהַבָּתִּים לְבַעֲלֵיהֶם;

פְּתוּחִים כָּל הָרְחוֹבוֹת, פְּתוּחִים לִי וּלְאָחִי. כָּכָה!

וְטוֹב לָבֹא עִם עֶרֶב וּלְהֵעָצֵר בִּמְבוֹא רְחוֹבוֹת

כְּהֵעָצֵר אֵצֶל מִסְדְרוֹנוֹת כִּרְכֶּרֶת בֻּרְגָּנִים,

וּבְרֶדֶת לַיְלָה כָּבֵד וּמְסֻרְבָּל לִישוֹן עֲלֵי גַגּוֹת –

טוֹב, הָהּ כּכָה טוֹב הִתְמַתַּח עַל מִדְרָכוֹת כְּעַל מִזְרָנִים.

וּבְשֵׁשׁ – כְּבָר מַפְשִיל אָחִי שַׁחֲרוֹ, כְּחָתוּל רַךְ, עַל כְּתֵפוֹ.

מְצַלְצֵל צַעַד רִאשׁוֹן. יָד מִשְׁתַּלְּחָה, תּוֹעָה:

אֵי כַּף-מַנְעוּל? נְשִׁיקָה שׁוֹחֲרָה בַּחֲשַׁאי: אֵי הַמְּזוּזָה?

אַח, כָּל הָרְחוֹבוֹת פְּתוּחִים וּמְפֻלָּשִׁים. עִיר שֶל בְּדָיָה!

בְּקֶרֶן רְחוֹב נִתְעַכֵּב. כְּתִכְבֹּסֶת עֲלֵי גָדֵר מַלְבִּין הִרְהוּר

וְחִיּוּךְ זַהֲרוּרִי מְמַצְמֵץ עַיִן:

"טוֹב, הָהּ כָּכָה טוֹב לַאֲשֶׁר לוֹ בַּיִת

וְטוֹב מִמֶּנּוּ לַאֲשֶׁר לוֹ בַּיִת אַיִן" – –

תרפ"ט

---

בְּאֵם-רְחוֹבוֹת

מאת

משה בסוק

בְּאֵם-רְחוֹבוֹת – מַלְכוּת-יוֹמָם שֶל סַבָּלִים –

עוֹמֵד פָּעוֹט כָּבוּי בְּתוֹךְ קְרָעִים.

פָּנָס סָח מֵעַל לָרֹאשׁ עִם אַחִים צְלָלִים –

הֻצַּת פָּעוֹט, דּוֹלֵק כֹּה חֲשָׁאִי.

בְּאֵם-רחוֹבוֹת בִּקֵּשׁ רָעָב צָעִיר,

בִּקֵּשׁ פִּתְרוֹן וְלֹא מָצָא.

בְּאֵם-רְחוֹבוֹת עוֹמֵד סַבָּל רַךְ וְיָהִיר

וּבְּפִיו – נְאָצָה.

דָּרַךְ פִּתְאֹם עַרְבִּי עַל מִדְרָכָה –

פַּת הִבְהִיקָה.

הֵרִים פָּעוֹט פַּת כְּ“שֵׁמָה” קְדוֹשָׁה הֵרִים וּבִבְרָכָה

הִגִּישׁ אֱלֵי פֶּה – לֹא לִנְשִׁיקָה –

אַי, לֹא לִנְשִׁיקָה –

תרפ"ט

---

ביום זה יתיפח צלסיוס

מאת

משה בסוק

ביום זה יתיפח צלסיוס / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

דּוֹרֵךְ קֹר מְאֻשָׁשׁ, כְּבַד-צְעָדִים עַל מַרְצֶפֶת-כְּרַך כְּשׁוֹטֵר.

הַמִּדְרָכוֹת הוֹזוֹת. עוֹבֵר מַאן-דְּהוּא מְפֻחָד, רוֹטֵט.

עַל מְזוּזוֹת שֶל אַפְּתֵּיקוֹת צוֹעֵק רֵיאוֹמְיוּר הַמְיֻשָּׁב: לָמֶד! אוֹיָה!

וְצֶלְסִיּוּס הַבַּכְיָן מִתְיַפִּחַ: לָמֶד-זַיִן! נִגְזַר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּלָיָה!

עַל הַשֶּׁלֶג, עַל הַלָּבָן, מְנַתֵּר לוֹ כְּעוֹרֵב שָחוֹר פָּעוֹט דַּק, פּוֹחֵחַ

וְצוֹרֵחַ: “חַדְשׁוֹת עֶרֶב! חַדְשׁוֹת עֶרֶב!” צְרַח-צְרַח – וּפוֹרֵחַ.

אֵי-מֵהֵיכָן עוֹלָה עֲלֵי שֶׁלֶג וּמַשְׁחִירָה צְרִיחַת פָּעוֹט עוֹרֵב,

נִשְׁמַט פָּעוֹט, נִצְמַד אֱלֵי שֶׁלֶג כְּעוֹף לְזַלְזַל-חֹרֶף – –

תרפ"ט

---

[שְׁקִיעָה. שְׁקִיעָה]

מאת

משה בסוק

שְׁקִיעָה. שְׁקִיעָה. עֶרֶב בּוֹחֵשׁ בְּכַף דִּמְדּוּמִים

דַּיְסָה שֶל גַּעְגּוּעִים. – –

כַּרְסֵם-כַּרְסֵם אֶחָא, כַּרְסֵם לְתֵאָבוֹן

הַקִּשּׁוּאִים.

הָהּ, מִי עוֹמֵד פֹּה וּמְלַחֵךְ

תַּחְתִּית הָאֲבוּסִים?

– אַחִים הֵם, בְּלוּמִים לְאִילָנוֹת כְּסוּחִים

כְּמוֹ בִּשְׁעַת-חֵרוּם סוּסִים.

כָּל הַדְּרָכִים מַהְבִּילִים כְּמוֹ שֻׁלְחָנוֹת.

קַעֲרִיּוֹת-שַׁלְוָה. פִּנְכוֹת-מְנוּחָה

אַח, הָבָה, אֶחָא, נֵלֵךְ וְגָמַעְנוּ

מִנִּי שִׁקֲתוֹת הַמְּבוּכָה – –

תרפ"ח

---

שָׁלוֹם

מאת

משה בסוק

אִמָּא,

שִׂימִי-נָא אֶת סוּדַר-שַׁבַּתֵּךְ עַל כְּתֵפֵךְ

וְהָלַכְתָּ אֶל הַנָּבִיא

וְקָרָאת לוֹ.

כִּי בְנֵךְ,

הַבֵּן גָּדַל לָךְ,

מְ–מֵ–ת – – –

וּקְצָרָה הַמִּלָּה,

וְחַדָּה,

כְּמוֹ צְעָקָה: אַי.

וּכְמוֹ צְהָלָה: אַח.

וּכְתַמְצִית הַחֶדְוָה הַזּוֹרַחַת:

חַי – – –

מִיָּמִים בַּמַּחֲנֶה

*

מִיָמִים בַּמַחֲנֶה:

מאת

משה בסוק

---

נוֹלַדְּתִּי פַּיְטָן

מאת

משה בסוק

וָאֶתְעַקֵּשׁ: אֲנִי מֻכְרָח לִהְיוֹת פּוֹעֵל, מֻכְרָח.

צָחַק אַבָּא עִבְרִית: בְּעֵט חַה-חַה תַּחֲרשׁ, פַלָּח!

וְאָח לָעַג: עֲלֵי מְרִיצוֹת דִּמְיוֹן תּוֹבִיל בֵּיטוֹן אֱלֵי בִנְיָן –

---

אֲבָל –

אֲנִי יָדַעְתִּי: כָּכָה זֶה מֵאָז וּמִתָּמִיד:

אַבָּא בְיִשְׂרָאֵל לִבְנוֹ עוֹד לֹא יַגִּיד:

לֵךְ, מַחֲמַל-נַפְשִׁי, אֱלֲי עָמָל – – –

וָאֶתְעַקֵּשׁ – – –

---

אָב תַּרְפַּ"ט

מאת

משה בסוק

חוֹמוֹת הָעִיר נַעֲשׂוּ שְׁקוּפוֹת, שְׁקוּפוֹת.

וָאֵרֶא מִבַּעֲדָן צֵל: חֻרְבָּן שְׁלִישִׁי.

כְּפַעֲמוֹן אָפֵל וּמְאַיֵּם כָּפוּי הַשַׁחַק עַל הָרֹאשׁ,

וְהָעִנְבָּל – יִצְחָק בֶּן-צְבִי הַמְּסֻגָּף, הַחֲרִישִׁי – –

בְּאֵם חוּצוֹת – כְּנוּפְיוֹת דְּמוּמוֹת יְלֵל בָּלוּם.

מָגוֹר עִם הַמְּבוּכָה נִדְבָּר – –

אֶחָד (דָּמָיו מְצַלְצְלִים בְּקַרְקַפְתּוֹ)

דָּבַק פֹּה לֶחָלָל וּמִתְמוֹגֵג מִן הַמֵּצָר – –

בִּמְבֹא הַסְּנִיף אֲנִי נִצָב – שֶׂכְוִי צָעִיר רָטֹב עֲלֵי גָדֵר,

כִּקְּרֹא שֶׂכְוִי רָטֹב אֶקְרָא אִגְּרֶת-תֹּם:

"חָבֵר יָקָר, הַיּוֹם, מִיַּד, עוֹלָה פְלוּגָה – וּבְתוֹכָה אֲנִי.

מְאֻחָר כְּבָר. נִתְרָאֶה, שָׁלוֹם!"

---

בְּיוֹם זֶה – –

מאת

משה בסוק

הַיּוֹם מַאֲפִיל כֹּה, הַלַּיְלָה צוֹרֵב –

חָבוּשׁ שַׁחַק לָרֹאשׁ כְּמוֹ שַׂק – –

רְחוֹבוֹת לְלֹא דֶגֶל – עֲלֵה, מֶרֶד, בַּנֶּפֶשׁ.

חֲזַק וַחֲזָק!

הֵקִימָה זְרִיזוּת דּוּכָנִים וּשְׁלַבִּים מַעֲלִים.

שְׁתֹק, אֹמֶץ! מָגוֹר, יָד לְפֶה!

תִּנְהֹם הַשְּׁתִיקָה, תְּצַלְצֵל הַכְּבוּלָה

בְּיוׂם זֶה – – –

אוקטובר 1930.

---

לַמָּקוֹר

מאת

משה בסוק

אָכֵן, עָצוּב לָשׁוּב הַבָּיְתָה.

מְאֹד-מְאֹד עָצוּב.

אֲבָל צָרִיךְ. צָרִיךְ, אֶחָא,

לָשׁוּב – –

אָכֵן יֵשׁ שֶׁפַע בַּוִיטְרִינוֹת.

רְחוֹבוֹת נוֹשְׂאִים פֹּה עֹשֶׁר מְלֹא הַדְּלִי.

אֲבָל יָדַעְתִּי: אֵין דַּלּוּת כְּשֶׁפַע זָר

וְאֵין עוֹד עֹנִי כְּעֹשֶׁר זֶה לֹא לִי – – –

מְכוֹנִית – צִפֹּרֶת-כְּרָךְ – פּוֹרְשָׂה כְנָפַיִם.

שְׁדֵרָה יוֹצֵאת עִם פַּנָּסִים בַּיָּד אֱלֵי מֶרְחָק – – –

אֲנִי בַּבַּיִת. בָּאֹפֶל אַעַל אוֹר – מִזְמוֹר

וְדָלַק – – –

---

רְכִילוּת

מאת

משה בסוק

מִי שֶׁחוֹבֵק זְרוֹעוֹת-עוֹלָם –

חוֹבֵק תֹּהוּ.

בֹּהוּ. – – –

מִי שֶׁחוֹבֵק לוֹ בַחוּרָה –

חוֹבֵק

נוּ, בַּחוּרָה – – –

מִי שֶׁנֶּאֱנָח: עוּף, עִיְּפַנִי עֹל הָעוֹלָם –

וַדַּאי סַבָּל מוֹבִיל מִזְוָדָתוֹ.

סַבָּל.

מִי שֶׁמְכַתֵּף חֲבִילָתוֹ –

יָדַע עֹל,

וְאָרַח עִם סַבָּלִים – – –

מִי שֶׁצּוֹהֵל: בַּיִת לִי: מְלֹא עוֹלָם –

צֵל לֹא יַאַסְפֶנוּ,

אוֹיָה, צֵל לֹא יַאַסְפֶנּוּ – – –

מִי שֶׁיֵש לוֹ ד' אַמּוֹת –

אָח לַשֶּׁמֶש הוּא, לָאִילָן

וְלָאָדָם – – –

מִי שֶׁיֵּש לוֹ ד' אַמּוֹת –

---

"כָּאֵלֶּה הֵם, כָּאֵלֶה הַחַיּים" – –

מאת

משה בסוק

אֲמַרְתֶּם: “כָּאֵלֶּה הֵם, כָּאֵלֶּה הַחַיִּים” –

וְאֶת הַדִּין הִצְדַּקְתֶּם.

דִּבַּרְתֶּם: “כָּכָה זֶה, מֵאָז וּמִתָּמִיד זֶה כָּכָה” –

וְאֶת הָאֵשׁ הַמִּתְפָּרְצָה הֶחֱנַקְתֶּם – – –

נִצְּבוּ עָלַי יָמַי, יַכְרִיזוּ בְמִקְהֶלֶת:

"מִלְחָמָה בָךְ, הַשְׁלָמָה,

מִלְחָמָה" –

וְלֹא אִיכְפַּת אִם תִּלְעֲגוּ לִי: יֶלֶד!

כִּי טוֹב לִי, טוֹב לָשֶׁבֶת עִם פִּרְחֵי-הָרְחוֹב

וּלְבַקֵּשׁ בַּחוֹל אוֹצָר, אֲשֶׁר גָּנַז, כְּאִילוּ, עוֹבֵר-אֹרַח – – –

הָיְתָה לִי חָכְמַתְכֶם כְּמוֹ פַרְוָה בְּצָהֳרֵי יוֹם-קַיִץ –

אַח, הָיְתָה כְּבָר חָכְמַתְכֶם עָלַי לַטֹרַח – – –

שְׁנַיִם

מאת

משה בסוק

---

אֲנִי יָדַעְתִּי אֹשֶׁר תְּמוֹל...

מאת

משה בסוק

אֲנִי יָדַעְתִּי אֹשֶׁר תְּמוֹל. תְּמוֹל בַּסְנִיף צָהַלְתִּי:

אַח, אֲנָן – – –

הָעֶרֶב: בְּחֶדְרֵךְ. אֲנִי. וְאַתְּ. וְשׁוּב: אֲנִי וְאַתְּ.

הָה, אֵיךְ מֵעַל הַמַּחֲנֶה נֻתַּקְתִּי פֹה בַּחֶדֶר הַקָּטָן?

אֶתְמוֹל. מַעְגָל. וְאוֹר טָלוּל. וְשִׁיר נָהִיר.

וּדְבָרִים-עִדִּית – רְגָבִים שֶׁל אֲדָמָה. – – –

הָעֶרֶב: בְּחֶדְרֵךְ. אֲנִי וְאַתְּ. חִיּוּךְ נוּגֶה. וְאַפְלוּלִית.

וּדְמָמָה הוֹמָה בַּחֲצָאֵי-דְבָרִים, דְּמָמָה – – –

אֲבוֹי, אֶתְמוֹל הִתְעוֹפְפָה צִפֹּרֶת בִּי – חֶדְוָה:

אֲ-נָן – – –

הָעֶרֶב: כְּנָפַיִם מִתְלַבְּטוֹת. צִפְצוּף עָגוּם. כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ –

אַי, הַבְּדִידוּת פֹּה שָׂמָה לָהּ מִשְׁכָּן – – –

---

[הוא שאף צילה]

מאת

משה בסוק

הוּא שָׁאַף צִלָּהּ,

הוּא שָׁתָה אוֹרָהּ –

הוּא אָהַב אוֹתָה – – –

הִיא צָחֲקָה לוֹ,

צָחֲקה – – –

הוּא חָתַר לְמַעֲמַקָּיו,

הוּא טִפֵּס לוֹ לִמְרוֹמָיו –

הוּא חָזַר לְאָהֳלוֹ – – –

הִיא בָכְתָה לָהּ,

הִיא בָכְתָה.

בָּכְתָה – – –

---

נְאוּם הַנַּעַר.

מאת

משה בסוק

הֵן הַדָּבָר כֹּה פָּשׁוּט,

הֵן הַדָּבָר כֹּה עַתִּיק:

טוֹבָה הַבַּחֲרוּת וּבְרוּכָה הַגַּבְרוּת,

וְטוֹב תָּמִיד לֶאֱהֹב – – –

עַל מָה? – אַח, אַל תַּצִּיק,

הֵן הַדָּבָר כֹּה פָשׁוּט – – –

הַדָּבָר כֹּה מַפְלִיא,

הַדָּבָר כֹּה נִשְׂגָּב:

הוּא אֲהֵבָהּ, בִּדְמִי. בִּסְעָרָה.

וְהִיא – הִיא בוֹכָה – וְגֵאָה. מְחַיְּכָה – וְזָרָה.

מַדּוּעַ? – אַח, לְמַעֲנֶה אַל תְּקַו –

הַדָּבָר כֹּה מַפְלִיא,

הַדָּבָר כֹּה נִשְׂגָּב – – –

---

רֶגַע

מאת

משה בסוק

רַכֶּבֶת לַמֶּרְחָק.

הוּא וְהִיא.

וּדְמִי.

רֶגַע.

רַק.

רַחַשׁ: לְסַפֵּר.

לְהַגִּיד.

מִסְתַּתֵּר

דָּבָר –

כְּמוֹ תָמִיד – – –

אֵלֶם-נֶפֶשׁ

רֶגַע.

דְּ-דַק.

רַכֶּבֶת

לַמֶּרְחָק – – –

---

מִתּוֹךְ מִכְתָּב

מאת

משה בסוק

יָדַעְתִּי:

בְּמַחֲבוֹאֵי הַיָּמִים מִסְתַּתֵּר הָאוֹיֵב הַגָּדוֹל:

עֲיֵפוּת – – –

בְּמַחֲבוֹאֵי הַיָּמִים הוּא אוֹרֵב,

הָאוֹיֵב,

לְכֻלָּנוּ – – –

שִׁמְרִי, יַקִּירָה, עֲלֵי גַעְגוּעֵינוּ,

שָׁמֹר וְחָרֹד,

לְמַעַן יִהְיוּ תָמִיד צְעִירִים – –

נַשְׁכִּימָה עִם שַׁחַר לְהַשְׁקוֹת מֶרְחַקִּים

בַּל יִבֹּלוּ,

וְעִם עֶרֶב נוֹרִידָה כִּדְלִי אֶת נַפְשֵׁנוּ לִבְאֵר הַמָּחָר – – –

אַל נָא, יַקִּירָה,

אַל-נָא תְּבַקְשִׁי מְנוּחָה

(הַמִּקְלָט לַאֲשֶׁר חַיֵּיהֶם כְּבָר נִרְצָחוּ – – )

אַל נִיגַע מִלָּתוּר,

אַל נִיעַף מֵחֲתוֹר

לְאֶרֶץ-הַמַּאֲוַיִּים – –

יָדַעְתִּי, אָמְנָם, כִּי בְמַחֲבוֹאֵי הַיָּמִים – – –

---

[היה סוד]

מאת

משה בסוק

הָיָה סוֹד.

וּרְאִי:

אֵינֶנּוּ עוֹד.

הֶגֶה לִי וָהִי.

אַתְּ הַסּוֹד הָיִיתְ.

גּוּפֵךְ הָיָה חֲלוֹם.

קֶסֶם – עַצְבוּתֵךְ עַרְבִּית.

וְהַיוֹם – – –

הָיָה סוֹד.

וּרְאִי: נִסְתַּם.

הַאֻמְנָם

אֵינְנּוּ עוֹד?

עַל הַנַרוטְש:

מאת

משה בסוק

---

[השחק הפוך כבר כדלי]

מאת

משה בסוק

הַשַּׁחַק הָפוּךְ כְּבָר כִּדְלִי וּכְמוֹ מִדְּלִי מְקַלְּחָה

עֲתֶרֶת תְּכֵלֶת גְּדוּשָׁה דֶּרֶךְ מַעֲשֵׁנוֹת אֶל כָּל סִיר וְּקְעָרָה

---

מְשַׂחֲקוֹת רוּחוֹת, אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ שׁוֹרְקָה וּמְשַׁלְּחָה

דָּלְיֵי צְחוֹק וּנְהָרָה – – –

אַח, מַה שִּׁרְטַטְתֶּם, אַחַי הַצְּעִירִים, פֹּה עַל גְּדֵרוֹת וּמְשׂוּכוֹת?

אָנֹכִי קוֹרֵא דִבְרֵי דֹפִי, שׁוֹאֵף אָבִיב, סוֹלֵד וּמְחַיֵּךְ – –

שָׁבָה שִׁיקְסָה מִן הַיְאֹר, צוֹהֶלֶת, כַּתִּכְבֹּסֶת עֲלֵי כְתֵפָהּ צָהֳלָה

צְחוֹרָה אֶל כָּל הָרוּחוֹת –

הֵי, שִׁיקְסָה בְּרִיאָה, שִׁיקְסָה צְחוֹרָה, שִׁיקְסָה סְתָם! אֲנִי וְאַחַי

רָצִים אֶל הַיְּאֹר לִגְמֹעַ לְחַיַּיִךְ – –

---

עִם הַחוֹף

מאת

משה בסוק

פֹּה רַכֶּבֶת לֹא מִשְׁתַּקְשֶׁקֶת.

לֹא תִנְבַּח פֹּה מְכוֹנִית.

כְּלַךְ לְךָ, הַסוּס, לַשֶּׁקֶט.

עִם הַחוֹף אֵלֵךְ רַגְלִי כַּכְּרִית – –

לֹא אֶתְעֶה פֹה. לֹא אֵדַע פֹה סְבָךְ.

עִם רָקִיעַ אֲטַיֵּל לִי. עִם אֲגָם.

אֲשׁוֹטֵט עִם רוּחַ. סְתָם.

כָּךְ – – –

---

אִימְפְּרוֹבִיזַצִּיָּה

מאת

משה בסוק

עֶרֶב מִתְהַלֵּךְ מֵעַל לַמַּיִם:

לוּלְיוֹן עַל חֶבֶל.

גַוָּנִים יִבְלַע כְּמוֹ סְרָטִים

וּפוֹלְטָם – נְחַשׁ-עֲקַלָתוֹן.

חוֹטֵף מִשַּׁחַק אַרְגָּמָן

וּבַץ – הַמָּיְמָה – – –

חוֹפֵן אֹפֶל מֵאֲגָם

וְכַרְבֵּל בּוֹ אֶת הַיַּעַר – – –

רַד הָעֶרֶב לַמְּצוּלָה,

רַד כִּדְלִי – –

שָׁאַב עֶרֶב סוֹד, עָלָה.

גָּמְעָה וַתְּחִי נַפְשִׁי – – –

---

דַּיָּגִים

מאת

משה בסוק

הָלֹךְ הָלְכָה לָהּ הָאַשְׁמֹרֶת הַשְׁנִיָה – לִישׁוֹן,

וְשֶֹמָּא – גַּרְגְּרִים לִלְקֹט בַּיַּעַר הַקָּרוֹב.

יָצְאוּ סִירוֹת שָׁלשׁ. יָצָא הָאֹפֶק לִקְרָאתָן,

עָגַם הַחוֹף – – –

דְּמָמָה. וּבַדְּמָמָה – סִירוֹת וְדַיָּגִים וּמִכְמָרוֹת

אַשָּׁף פֶּלְאִי אוֹסֵף לְטֶנֶא צְלִיל וָהֵד.

אֵין זֹאת, כִּי אִם אֱלֹהִים בַּדְּמָמָה הַזֹאת

יִתְיַחֵד – – –

הֵי-הֵי, דַּיָּגִים! הַעֲלוּ מִן הַדְּמָמָה

לִי אֱלֹהִים!

מִמְּצוּלָה, מֵעֲמֻקָה, מְשִׁי, מִכְמֹרֶת,

פֵּשֶׁר הַחַיִּים – – –

יָרֹד יָרְדָה מִכְמֹרֶת לַדְּמָמָה –

צָלְלָה, עָלְתָה רֵיקָם – – –

מִמְּצוּלָה גֻנַּב אֵלֵינוּ מַאן-דְּהוּא, אֲשֶׁר

בָּרַח מִנִּי חָזוּת וֶאֱלֹהִים,

אֶחָד אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ חַיִּים – וּמָצָא מָוֶת –

אֶחָד. אָדָם. – – –

---

בַּקִּבּוּץ

מאת

משה בסוק

I

רָאִיתִי, אַחִים, דְּבַרְכֶם –

הוּא מְסֻרְבָּל וְכָבֵד

כְּמוֹ מַגָּפֵיכֶם;

וּפָתוּחַ הַכְּאֵב בִּדְּבַרְכֶם

כִּקְרוֹעֵי מַגָּפֵיכֶם – – –

שָׁמַעְתִּי, אַחִים, שְׁתִיקַתְכֶם –

שְׁמוֹנִים כְּאֶחָד אָז יָשְׁבוּ וְשָׁתְקוּ,

רְתוּקִים לַמְבוּכָה,

שָׁאֲלוּ בִדְמָמָה לְקוֹלוֹת נַעֲלָמִים,

צִפּוּ לַדָּבָר, לַגּוֹאֵל – –

בָּעִיר, בָּרְחוֹבוֹת, עִם שַׁחֲרִית הִתְהַלַּכְתֶּם.

הַמַשּׂוֹר – חֲגוֹרָה, בַּיָּד – הַגַּרְזֶן

וְזוּ תְפִלַּתְכֶם: עֲבוֹדָה!

וְגָדְלָה הַשִּׂמְחָה, כֹּה גָּדְלָה הַשִֹּמְחָה,

בִּמְסוֹר עֲבוֹדָה לָכֶם גּוֹי – – –

אוֹי, מָה רָבְתָה הַשִּׂמְחָה

בַּחֲטוֹב חֲלוּצִים עֵצִים אֵצֶל גּוֹי – – –

II

מַה טּוֹב לִי, כִּי יָשַׁבְתִּי פֹה הַלַּיְלָה

כְּאֶחָד מִכֶּם.

הַלֶּחֶם הַשָּׁחוֹר טָעַם כֹּה לְחִכִּי.

הָאוֹר הַדַּל קָלוּשׁ שְׁטָפַנִי – – –

מַה טּוֹב, כִּי לֹא יָדַעְתִּי לְדַבֵּר הַלַּיְלָה,

מַה אֻשַּׁרְתִּי, כִּי יָדַעְתִּי שְׁתוֹק – – –

עַל-כֵּן נָבְעוּ-נָבְעוּ פֹה הַדְבָרִים כְּמִמַּבּוּעַ

וְכַטַּל נָפַל הַצְחוֹק – – –

– – – מְשַׂחֲקִים בַּשַּׁח – קְבוּצָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּם

וְיָד כְּבֵדָה, דוֹאֶגֶת מַסִּיעָה הַפִיגוּרוֹת:

כָּל עַיִן מְרֻכֶּזֶת – לְמַהֲלַךְ-עוֹלָם הִיא תִתְבּוֹנֵן,

צוֹפָה וּמְצַפָּה לִקְרַאת בָּאוֹת – – –

בִּקְצֵה שֻׁלְחָן – נְיָר צָחוֹר הוּכַן, הַהֵיקְטוֹגְרַף רָחוּץ יָפֶה –

הַיּוֹם יֻגַּד דָּבָר!

יְדִי עָמָל זְרִיזוֹת – כְּנָפַיִם לְהַצְמִיחַ לַדָּבָר –

עוּף, דְּבַר-הַיּוֹם, לַמֶרְחַקִּים – – –

מַה טּוֹב לִי, כִּי רֻחַץ הַהֵיקְטוֹגְרַף יָפֶה

וְהַמִּלִּים הֵן כֹּה בְּהִירוֹת וּמְאִירוֹת עֵינַיִם – – –

III

גּוּף עֲנָק. דָּרוּךְ. מָתוּחַ.

צְחוֹק – כַּךְ צוֹחֵק הָרוּחַ.

הֶמְיָה – כַּךְ הוֹמֶה הַיַּעַר.

סַעַר.

שֶׁקֶט.

יָשַׁב עֲנָק נִסְתָּר לָנוּחַ.

דָּרוּךְ. מָתוּחַ.

נִסְתָּר – וְרָאֹה יִרְאֶה.

נֶעֱלָם – וְצִלּוֹ לוֹהֵט.

לַהַט.

עֲנָק נִסְתָּר.

אָיֹם – מֵגִין.

קוֹדֵר – וּמַה יָּאִיר.

אַכְזָרִי – וְכֹה קָרוֹב –

מַרְגִּיעַ – – –

רֶטֶט.

בִּטָּחוֹן.

מִשְׁכַּן-רֵעוּת.

חֲדַר-הָאֹכֶל.

קִבּוּץ – – –

---

[באתי עד הלום]

מאת

משה בסוק

בָּאתִי עַד הֲלוֹם, אַךְ לֹא אֶל הַמְּנוּחָה.

לֹא בִקַּשְׁתִּי מַחֲבֹא שָׁקֵט לַחֲלוֹם.

אֵין מַחֲבֹא, וְכָל פִּנַּת-סְתָרִים פְּתוּחָה

הִיא לֶחָזִית הַיּוֹם.

יָדַעְתִּי: אֲנַחְנוּ בַּמָּצוֹר.

וְקַו-הָאֵשׁ בְּכָל אֲשֶׁר גּוּפֵנוּ יַעֲמֹד.

וְלֹא שְׁעַת-חֲלוֹם, וְלֹא שְׁעַת מִזְמוֹר

הִיא לָנוּ הַשָּׁעָה הַזֹּאת – – –

אֶחָד הוּא הַחֲלוֹם וְאֶחָד רַק הֶחָזוֹן:

יְהִי גוּפֵנוּ זֶה מִבְצָר – –

וְלֹא בְכִיָה וְלֹא תְפִלָּה מִן הַמֵיצָר –

לְאָח וּלְחָבֵר נִקְרָא: הִכּוֹן! – – –