פרויקט בן־יהודה

הַסְּעָרוֹת סָעַרְתִּי, הַדְּמָמוֹת דָּמַמְתִּי כּוֹרְעוֹת פֹּה בְּיָגוֹן – –

גֶּשׁ-הָלְאָה, תְּמוֹל! רַק אוֹר וָחֶסֶד אֶעֶטְרֵךְ, אַתְּ אוֹרַחְתִּי שֶׁלִּי!

כֹּה-אַכְזָרִי זֶה נְתִיבֵךְ אֵלַי – וְהוּא רַחוּם, וְהוּא פִלְאִי!

תרצ"ח

t פִּיּוּס

דִּמְעָה עֲצוּרָה

בַּמַּבָּט הַמְלַטֵּף.

יָדַע סַעַר הַיָּם?

יָדַע רֹגֶז הַלֵּב?–

מִתָּמִיד אֲנִי לָךְ,

נְבוּכוֹתִי מְאֹד.

גָּלִיתִי מִמֵּךְ,

בִּי חָתַמְתִּי הַהוֹד – –

אִם הִרְשִׁיעוּ יָמִים –

רֶגַע יֵשׁ מְכַפֵּר;

אֶשְׁמַע מַשַּׁק כְּנָפָיו –

הוּא לֹא עוֹד יִסְתַּתֵּר – –

הָרֶגַע, הַנֶּשֶׁר,

עַל רֹאשֵׁנוּ מְרַחֵף – –

נָשְׁרָה הַדִּמְעָה,

הַמַּבָּט מְלַטֵּף – –

אדר תרצ"ט

t הֱיֵה נָא טוֹב אֵלֶיהָ

הֱיֵה-נָא טוֹב אֵלֶיהָ,

הֱיֵה אֵלֶיהָ טוֹב…

אַתָּה חִלַּלְתָּ, אַתָּה קִלַּלְתָּ,

אַךְ לֹא יִחַלְתָּ אֶל הַסּוֹף –

אֵלָיו אַךְ לֹא שָׁאַלְתָּ – –

הָבֵא-נָא לָהּ פְּרָחִים,

הָבֵא פִּרְחֵי-הַגָּן…

אַתָּה דָרַכְתָּ, אַתָּה רָמַסְתָּ

אַךְ בֵּרַכְתָּ כָּל נִצָּן,

אֶל כָּל נִצָּן עָלַזְתָּ – –

לְכָה הַיּוֹם אֵלֶיהָ,

אֵלֶיהָ לֵךְ הַיּוֹם.

אַתָּה סִפַּרְתָּ, אַתָּה שׁוֹרַרְתָּ,

לֹא בָא הַשִּׁיר עַד-תֹּם,

הַשִּׁיר עוֹד לֹא גָמַרְתָּ – –

ירושלים, תרצ"ט

t בַּסְּעָרָה

הַשְּׁבִיל, שֶׁנָּתְנָה הַדְּמָמָה לִי אֵלַיִךְ,

הֶהָיָה רַק חֲלוֹם?

אַיֵּהוּ שְׁבִילִי-יְחִידִי, בֶּן-דְּמָמָה? –

עָלְתָה סְעָרָה בַּחַלּוֹן.

יִלְלַת סְעָרָה. אָח צָעִיר לָהּ נוּגֶה:

זֶה בִכְיֵךְ – הוּא הָאָח.

מִי הֵרַע לָךְ, זַכָּה? הַאֲנִי הֶעָנָן

אֶל אוֹרֵךְ יֶאֱרַח?

אֵיךְ אֲגַל אֶת הַשְּׁבִיל? בַּמָּה אָבוֹא אֶל הַגִּיל?

אֵל אֵרֵר

הַבְּרָכוֹת, הַפְּרָחִים, כִּי הָיוּ לְקוֹצִים –

וּבִיְדֵי הַמְשׁוֹרֵר!

תִּנְהֹם הַסְּעָרָה –אַךְ לִצְעֹד, גַּעְגּוּעַי,

נִתְחַיַּבְנוּ בַבְּרִית – –

הַשְּׁבִיל, שֶׁנָּתְנָה הַדְּמָמָה לִי אֵלֶיהָ,

הַסְּעָרָה לֹא תַכְרִית!

תרצ"ט

יונים בהרים, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’

מן העמק, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’

מרחוק, בתוך הכותר ‘מבחר שירים’

t שׁוֹשַׁנִּים בִּשְׁבִילְךָ...

“שׁוֹשַׁנִּים בִּשְׁבִילְךָ, יְדִידִי” –

אַכִּיר אֶת הַקּוֹל, הִכַּרְתִּיו.

הַפְּרָחִים – שִׁוִּיתִים לְנֶגְדִּי,

קוֹל שִׁירֵךְ פֹּה קִדְּמַנִי בַנָּתִיב.

זֶה הַשִּׁיר שֶׁל הַשֶּׁקֶט, הַשִּׁיר

הָאֶחָד, הַקָּדוּם, מִתְרוֹנֵן…

הַהוּא שֶׁהֶחְרִיד וְהֵעִיר

תְּפִלּוֹת נִרְדָּמוֹת מִן הַקֵּן?

רַנְנִי עַל הַשֶּׁקֶט, רַנְנִי.

עַל שַׁבָּת שֶׁלְּנֶפֶשׁ רוֹגְעָה.

נְעוֹרִים, נִסְעָרִים שׁוֹשַׁנִּים –

הַיָּד מִמֶּרְחָק כִּי נָגְעָה – –

ת"ש

t מַתָּנוֹת

רֵעַי הָאִלְּמִים,

הַדְבַרְכֶם לֹא אֶשְׁמַע?

יֵשׁ לֵב לַשְּׁתִיקָה,

יֵשׁ נִיב לַדְּמָמָה.

הַכִּנּוֹר כְּבָר נָדַם –

הַמֵּיתָר עוֹד רוֹעֵד;

פָּרְחוּ הַצְּלִילִים –

חַי בָּעֹמֶק הַהֵד.

עָרִים, אֲרָצוֹת.

עֲרָבִים נִפְעָמִים!

גְּאוּלִים מִנִּי-נֶכֶר

אָז אֲרַחְתֶּם עִמִּי. –

כֹּה מוּזָר: אָנוּ פֹּה –

שָׁם דָּבָר הֵן נָפָל – –

בְּדֶמַע נָשִׁירָה.

פְּלִיטֵי הַגּוֹרָל – –

תְּבֹרַךְ הַנַּעֲרָה

שְׁלָחַתְכֶם לִפְלֵיטָה;

הֵן בְּכֹל שֶׁתָּבֹאוֹ

גּוֹלָה שְׁכִינָתָהּ.

אִם פָּנִים יֵשׁ הִסְתַּרְתִּי –

עֲווֹנִי אַל פָּקֹד:

הֵן הַלֵּב מְפֻיָּס

הַתְּפִלּוֹת כֹּה זַכּוֹת – –

אִם תַּכְאִיב – לֹא אֶקְדַּר:

כָּל יוֹמָהּ לִי מוֹעֵד.

תַּן לֹא בָא לְכַרְמִי

גַּם בַּלֵּיל הַכָּבֵד – –

מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵיכֶם,

רֵעַי הָאִלְּמִים.

בִּקְהַלְכֶם אֶתְיַחֵד,

אָבוֹא אֶל עַצְמִי – –

ת"ש

t מוּל שֶׁקֶט הַיָּם

מוּל שֶׁקֶט הַיָּם, בְּלָבְנוֹ שֶׁל הַבַּיִת, רוֹגְעִים רָהִיטִים.

הַקּוֹלוֹת פֹּה הוֹלְכִים לַדְּמָמָה כִּצְעָדִים נֶחְבָּאִים בַּשָּׁטִיחַ.

הַכָּרִית מִתְפַּנֶּקֶת: עָלַי אֶת רֹאשָׁהּ הַבָּהִיר הִיא תַנִּיחַ,

וְצוֹפֶה אוֹרְלוֹגִין, נִפְעָם מִשְּׁקִיעוֹת, בְּבִינָה לְעִתִּים.

שָׁקְטוּ הַסְּפָרִים בָּאָרוֹן – כְּמוֹ בָאוּ לַחוֹף קְבַרְנִיטִים;

שָׁכְחוֹ סְעָרוֹת בַּמֶּרְחָק, שָׁכַךְ בֵּינֵיהֶם דּוּ־הַשִּׂיחַ.

רַק אֶחָד, הַקּוֹדֵר, עוֹד קָשׁוּב, לֹא־נֻחָם יֵשׁ רֹאשׁוֹ גַּם יָטִיחַ

וְחָרְדָה הַתְּמוּנָה מִן הַקִּיר הַרְגִּיעוֹ: “קֵיץ בְּרָכָה. שְׂדֵה־חִטִּים”.

זָעָה הַדְּמָמָה. הַהוּרַם הַפַּרְגּוֹד? מִי וָמָה פֹּה יָנוּעַ?

מִי עוֹלֶה שָׁם מֵעֹמֶק הַבַּיִת? מַה פֹּעַם לִבּוֹ כֹּה פָרוּעַ? –

רְגָעִים פֹּה עוֹלִים נִכְלָמִים, עַל לֶחְיָם הַדִּמְעָה עוֹד נִגֶּרֶת.

נִרְתָּעִים כְּזָרִים בְּנֵי־הַבַּיִת –הַשַּׁלְוָה, הַתְּמוּנָה וְכָל סֵפֶר.

הַמַּעְגָּל, שֶׁסָּגַר הַתִּפְאֶרֶת, נִסְעָר וְחוֹרֵג אֶל מֵעֵבֶר –

אֶל זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ… אֵלָיו מַפְלִיגָה זוֹ דַרְכֵּךְ הַנִּסְתֶּרֶת

ת"ש

t שִׁירָה חֲדָשָׁה

נִכְסַפְתִּי הַגִּישׁ לָךְ גַּם לֶחֶם, גַּם מַיִם.

נְטוֹת אָהֳלֵנוּ, בַּיִת לִבְנוֹת.

פֹּה צוֹבְאִים מֶרְחַקִּים כְּעַל פֶּתַח שֶׁל בַּיִת:

שִׁיר חָדָשׁ בְּאָזְנַיִךְ, הַבַּת בַּבָּנוֹת.

לִי שִׁיר, לִי חָדָשׁ, אַךְ לֹא מִגָּבוֹהָּ.

שִׁיר זֶה לִי צִוְּתָה אִמָּא-אֲדָמָה.

כְּבוֹאִי אֵלֶיהָ אָבוֹאָה אֵלַיִךְ,

וִידַעְתִּיךְ, וְהִזְהַבְתְּ כְּשַׁדְמַת הַקָּמָה – –

אֲשֶׁר לִי – לָהּ מָסַרְתִּי: בְּרֶנֶן וָבֶכֶה.

לִי אַף הִיא נֶעְתְּרָה בְּחֶבְלֵי-אַהֲבָה.

צְמָאָהּ כִּי הִרְוֵיתִי – תַּשְׁבִּירֵנִי פֹּה לֶחֶם:

עַקְשָׁנִים הֵם שְׂדוֹתֵינוּ בְּלֵב עֲרָבָה – –

נִכְסַפְתִּי הַגִּישׁ לָךְ גַּם לֶחֶם, גַּם מַיִם.

שִׁיר חָדָשׁ לָךְ לָשִׁיר, הַבַּת בַּבָּנוֹת.

ת"ש

t לְאַחֶרֶת

אַתְּ בָּאת, עוֹטָה אָבִיב,

שׁוֹבְבָה כַּנַּחַל הַצָּלוּל,

כָּמוֹהוּ יַחֲפַת-רֶגֶל.

צְעִיר-מַאֲוַיַּיִךְ כֹּה עַלִּיז:

חֲרֹג, וּפְרֹץ, וּסְעֹר!

אַתְּ בָּאת, בְּהִירַת-הָאשֶׁר.

וְאָנֹכִי לֹא צָהַלְתִּי,

וְלֹא קִדְּמֵךְ “כִּי טוֹב” –

לֹא בֵן אֲנִי לַצַּהַל,

וְאַתְּ אַף לֹא שָׁאַלְתְּ – –

אַךְ עֵת כִּי שַׁבְתְּ, יַחֲפַת-רֶגֶל, –

רָאִית אֶת דִּמְמָתִי

וְהִיא כַּנַּחַל הַצָּלוּל,

רַק צֵל סוֹדָהּ דָּבַק לַאֲבִיבֵךְ

וַיֶּאֱרַח אֵלָיו – –

כִּי טוֹב,

בְּהִירַת-הָאשֶׁר?

תש"א

t הֲתַם הֶחָג?

הֲתַם הֶחָג?

וְאוּלַי פָּנָה רַק לַמִּשְׁעוֹל,

לְמַעַן יִנָּשֵׂא בֵיתִי

כַּצִּפִּיָּה

וְיֵרוֹם כָּמוֹהָ?

וְאִם הָלַךְ,

הָלַךְ אֶל הֶהָרִים וְלֹא יָשׁוּב? –

בָּרוּךְ יִהְיֶה.

יְבֹרַךְ בֵּין הֶהָרִים.

כִּי עַל כֵּן אָצַל בְּרָכָה לְמִישׁוֹרִי – –

תש"א

t [שֵׂיִי הַקָּטָן]

שֵׂיִי הַקָּטָן,

שִׁירִי הַצָּחוֹר!

אֵיךְ פָּרַצְתָּ בַּזְּמָן,

אֵיךְ תִּשָּׂא לַמָּגוֹר,

אֵיךְ תִּשָּׂא מֶבָּטְךָ:

רַחֲמִים וּבְרָכָה!

שֵׂיִי הַנָּבוֹן,

שִׁיר עָנָו וְכוֹסֵף:

הַהִקְדַּמְתָּ לָבוֹא?

אִם לָרֹן מְאַסֵּף? –

עֲלֵה, עֲלֵה בַגִּבְעָה

לַשַּׁבָּת הַטּוֹבָה!

תש"א

t וְאִם הַנִּצָּחוֹן...

וְאִם הַנִּצָּחוֹן עוֹד לֹא נָחַלְתִּי –

הַנֶּפֶשׁ יֵשׁ בְּנִצְחוֹנוֹת שָׂגְבָה.

אֶל הֹר הַהֲרָרִים אִם לֹא הֶעְפַּלְתִּי –

יֵשׁ אֶנָּשֵׂא עִם הַגִּבְעָה:

אֶת רוּמָהּ מָסְרָה לִי וְזִיוָהּ – –

בָּרוּךְ הַטּוֹב – כִּכְלוֹת הַכֹּל קַיָּם הוּא!

יַגִּיד הַפֶּרַח, כָּל מַבָּט בָּהִיר.

יֵשׁ יוֹם אוּלַי – יוֹם מִיָּמִים יוּרַם הוּא –

וְהָיוּ אֶחָד: הַנַּעֲרָה, הַשִּׁיר,

אֲנִי וּשְׂדֵה-קָצִיר – –

אשדות, תש"א

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.