אֲנִי שָׁר

מְאֻשָּׂר

כִּי כְּחֻלִּים הַשְּׁחָקִים

בֵּין עָלִים יְרֻקִּים,

כִּי צָלוּל, כִּי בָּהִיר

הָאֲוִיר

וְעוֹנֶה הֵדוֹ לַשִּׁיר.

אֲנִי שָׁר

מְאֻשָּׂר,

וְהַגְּבֶרֶת הַזְּמִירִית

מַקְשִׁיבָה לְשִׁירִי

מְאֻשֶּׁרֶת, וְדוֹגֶרֶת

אֶפְרוֹחַי.

אֲנִי שָׁר

מְאֻשָּׁר: אֲנִי חַי!

אֲנִי חַי!

זֶה רַק אֶתְמוֹל

אוֹ שִׁלְשׁוֹם, בְּסַךְ הַכֹּל,

רְאִיתִיו לִפְנֵי יוֹמַיִם

רֹאשָׁן קָטָן בְּתוֹךְ הַמַּיִם,

הִתְרוֹצֵץ

מִתְנוֹצֵץ.

וְכָעֵת הוּא כְּבָר עוֹלֶה,

מִתְיַשֵּׁב עַל עָלֶה,

חֲלַקְלַק,

יְרַקְרַק,

צְפַרְדְּעוֹן

חֲמוּדוֹן;

מְקַרְקֵר בְּרֹב חֶדְוָה:

קְוַא, קְוַא, קְוַא, קְוַא, קְוַא קְוַא!

זַחַל גֹּלֶם מְכֹעָר,

אָפֹר, דָּבִיק וְלֹא נָאֶה;

אַךְ מָחָר – יִהְיֶה פַּרְפָּר,

לֹא יִזְחַל כִּי אִם יִדְאֶה,

יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, כַּנְפֵי הַפְּאֵר

וִירַחֵף בְּאוֹר זוֹהֵר.

הַיַּרְקוֹן כָּחֹל,

זָהֹב חוֹף הַחוֹל,

יָרֹק נוֹף עֵצִים

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל.

יָרֹק הֶעָלֶה

בְּמַיִם כְּחֻלִּים,

יוֹרֵד וְעוֹלֶה

עַל פְּנֵי הַגַּלִּים.

יִפְסַח עַל גַּנִּים,

יִפְסַח עַל כְּפָרִים,

וְעַל בֻּסְתָּנִים,

בָּתִּים וּגְשָׁרִים.

אָנָה תְּמַהֵר

עָלֶה מְיֻתָּם?

מִזֶּרֶם יַרְקוֹן

אֶל מֶרְחָב הַיָּם.

קוֹנְכִיָּה, קוֹנְכִיָּה,

מַה סוֹדוֹת אַתְּ מַחְבִּיאָה?

אֵי עָבַרְתְּ? מָה רָאִית?

רַחֲשֵׁךְ מַה לִּי יָעִיד?

נָא סַפְּרִי עַל אַלְמֻגִּים

צִבְעוֹנִיִּים, סַסְגּוֹנִיִּים,

בֵּין סְלָעִים מְשׂרָגִים.

עַל צְדָפִים, פְּנִינֵי הָדָר,

עַל נוֹף הַיָּם הַנֶּהְדָּר,

עַל הַדָּגִים הַמְּאִירִים

בַּמְצוּלוֹת הָאֲפֵלוֹת

בֵּין הָעֵצִים הַמּוּזָרִים.

קוֹנְכִיָּה, זַמְּרִי לִי שִׁיר

עַל הַיָּם הָאַדִּיר.

בָּא הַגַּנָּה רוּחַ סְתָו

הַפָּרוּעַ, הַשּׁוֹבָב,

וְקָרַע מִן הֶעָנָף

עֲשָׂרָה עָלֵי זָהָב.

הֶעָלִים הַיְבֵשִׁים

בָּאֲוִיר מְרַשְׁרְשִׁים

וְטָסִים עַל הַכָּנָף

שֶׁל הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב.

אַךְ לְפֶתַע הַשּׁוֹבָב

עֲזָבָם, בָּרַח וְעָף.

וּלְאַט־לְאַט נוֹפְלִים

מַטָּה־מָטָּה הֶעָלִים.

הָעֵצִים מְאֻבָּקִים,

עֲיֵפִים, כְּמוֹ מִתְעַלְּפִים

מֵרֹב חֹם;

מְצַפִּים, מְחַכִּים

לְהִשָּׁטֵף, לְהֵרָטֵב

הֵיטֵב־הֵיטֵב

וְשׁוּב לִהְיוֹת יְרֻקִּים.

אָז כָּל עָלֶה

שׁוּב יִתְגַּלֶּה,

יוֹרִיק־יַבְהִיק

לַמֶּרְחַקִּים

בְּיַרְקוּתוֹ הַמִּתְחַדֶּשֶׁת,

בְּשִׂמְחַת הַגֶּשֶׁם.

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם עַל הַכֹּל:

עַל הַיָּם הַגָּדוֹל,

עַל סִירוֹת, עַל רַפְסוֹדוֹת,

עַל בָּתִּים וְעַל שָׂדוֹת,

הוּא נִגָּר אֶל תּוֹךְ הַדְּלִי,

וְעַל מִטְרִיָּה שֶׁלִּיּ.

נוֹצְצוֹת טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם,

נוֹצְצוֹת,

מִתְרוֹצְצוֹת,

עַל הַגַּג מִתְפּוֹצְצוֹת

בִּגְּבִישִׁים שֶׁל פָּז וָלֶשֶׁם.

הֵן רוֹקְדוֹת, מִתְחוֹלְלוֹת,

עַל הַגַּג מִשְׁתּוֹלְלוֹת,

רְבָבָה, רִבְבָתַיִם,

מְפַזְּזוֹת,

נִתָּזוֹת,

בִּמְחוֹלוֹת מִתְפַּצְּלוֹת

לִשְׁלַל צְבָעִים,

קֶשֶׁת צִבְעָתַיִם.

מַרְעִישׁוֹת, מַרְחִישׁוֹת

בִּמְשׁוּבָה עֲצוּמָה,

וְנוֹשְׁרוֹת לָאֲדָמָה, ­­­–

בְּנוֹת הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן.

רַחַשׁ בַּשָּׂדוֹת עָבָר:

“הַאֲזִינוּ! בָּאתִי כְּבָר!”

מִי הַבָּא?

כָּל עֵץ נִרְדָּם

מִשְּׁנָתוֹ נֵעוֹר וָקָם,

מִתְעוֹרֵר וּמַקְשִׁיב:

הַאֻמְנָם בָּא הָאָבִיב?

כֵּן וָכֵּן! אָבִיב הִגִּיעַ!

הָבָה, נְקַבֵּל פָנָיו,

נְקַשֵּׁט נָא כָּל עָנָף,

עַלְעָלִים דַּקִּים נַבְקִיעַ,

עַלְעָלִים יְרַקְרַקִּים,

וּפְקָעִים רַכִּים־רַכִּים,

לְשַׂמְּחוֹ,

לְבָרְכוֹ

לְעֵת בּוֹאוֹ

מִמַּחְבּוֹאוֹ.

צִפֳּרִים, כְּמוֹ שִׁכּוֹרוֹת

מְרַחֲפוֹת, מְשׁוֹרְרוֹת.

צֵא, לְצִיּוּצָן תַּקְשִׁיב

וְתָבִין: בָּא הָאָבִיב.

כָּל זֵרָעוֹן שֶׁנָּח רוֹגֵעַ

לִבְשׂוֹרָה זוֹ מִתְבַּקֵּעַ

וְנוֹבֵט, וְעוֹלֶה,

וְעוֹשֶׂה גִּבְעוֹל, עָלֶה,

וּמוֹרִיק, וּמַבְהִיק,

וְזוֹהֵר, וּמַבְרִיק,

כְּמוֹ מַתְרִיעַ בְּכָל פִּיו:

אֲנִי חָשׁ כִּי בָא אָבִיב.

שָׁר אֲפִלּוּ עֵץ זָקֵן:

הָאָבִיב בָּא, וְעַל כֵּן

גַּם אֲנִי, אַף אֲנִי

אֶשְׁתַּתֵּף בְּפִזְמוֹנִי.

חִישׁ אַזְרִים אֶת לְשָׁדַי

בְּגִזְעִי, בְּבַדַּי,

אֲעוֹרֵר אֶת עֲפָאַי –

קוּמוּ, רְאוּ, עוֹדֶנִי חַי!

הָאָבִיב בָּא! אָנֹכִי

מְחַדֵּשׁ בּוֹ אֶת כֹּחִי.

מִכָּל עֵבֶר, בּוֹ תִּפְסַע,

רַן הַכֹּל וְשָׁר בְּסַךְ:

מִי הַחַי וְלֹא יַקְשִׁיב

לְבִרְכַּת־בּוֹא־הָאָבִיב?

הַצִּפּוֹר הַקְּטַנְטַנָּה

מְרַפֶּדֶת אֶת קִנָּהּ,

קַשׁ תָּבִיא וְגַם נוֹצָה,

הַצִּפּוֹר הֶחָרוּצָה.

וּבַקֵּן נָעִים וְחַם.

גּוֹזָלִים יֵשׁ לָהּ שָׁם,

גּוֹזְלַים, שְׁנֵי אַחִים,

חֲמוּדִים הָאֶפְרוֹחִים.

צִפּוֹרִי, הִזָּהֲרִי,

עוּפִי, עוּפִי, מַהֲרִי!

הֶחָתוּל לוֹטֵשׁ עֵינָיו,

מְחַדֵּד אֶת צִפָּרְנָיו.

עוּפִי לָךְ מֵהֶעָנָף,

צִפּוֹרִי,

מַהֵרִי!

צִפּוֹרִי, הִזָּהֲרִי!

עָלֶה יָרֹק, עָלֶה נוֹצֵץ

נִתַּק וְעָף מֵרֹאשׁ הָעֵץ

וְכָל שְׁכֵנָיו שֶׁעַל עָנָף

קָרְאוּ: רְאוּ כֵּיצַד הוּא עָף!

וְהוּא רִחֵף מוּל הַשְּׁחָקִים,

וְטָס וְעָף לְמֶרְחַקִּים.

לְבַסּוֹף עָיֵף, נָחַת לְאַט,

חָשַׁב: אָנוּחַ אַךְ מְעַט

וּלְטִיּוּלִי יַגִּיעַ קֵץ,

אָשׁוּב יָשָׁר אֶל רֹאשׁ הָעֵץ.

הָרוּחַ, פְּחִי מֵאֲחוֹרַי –

רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל חֲבֵרַי.

לֹא שִׁעַרְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי

כִּי גַּרְעִין אֲשֶׁר זָרַעְתִּי –

כֹּה מַהֵר יָבוֹא הַיּוֹם

וְיִתֵּן לִי אֶת פִּרְיוֹ.

חִישׁ נִקְלַט, חִישׁ נָבַט,

וְשִׂגְשֵׂג וְלִבְלֵב,

וְרָחַב, הִסְתַּעֵף,

וּבְתִפְרַחַת הִשְׁתַּלְהֵב.

וְעַתָּה לִפְרִי תָּפַח,

פְּרִי עָרֵב לַחֵךְ, וָרַךְ,

וּבַפְּרִי, בִּלְבָבוֹ

גַּרְעִינִים לִרְבָבוֹת,

גַּרְעִינִים שְׁחַרְחָרִים;

פִּי רִבּוֹא שְׁעָרִים

הִתְרַבָּה גַּרְגֵּר־רֵאשִׁית.

שׁוּב אֶקַּח אֶחָד, אָשִׁית

בַּעֲפָרוֹת הַפּוֹרִיּוֹת,

וְיִתֵּן לִי אֶת פִּרְיוֹ.

פֶּלֶא, פֶּלֶא־הַפְּלָאִים!

הַפְּרָחִים הַנָּאִים,

הֵם בָּתִּים זְעִירִים,

זְעַרְעָרִים,

זְבוּבוֹנִים

קְטַנְטַנִּים

וּרְמָשִׂים בָּם גָּרִים.

מִי אוֹרְחֵיהֶם הַמְּבַקְּרִים?

כַּמּוּבָן – הַפַּרְפָּרִים.

מֵהַשֻּׁלְחָן הַכֹּל הוּרַד,

סֻדַּר וּבָאָרוֹן נֶעְלַם, –

וְרַק הַלֶּחֶם, הוּא בִּלְבַד

נִשְׁכַּח, מֵרֹב בְּדִידוּת נִרְדַּם.

עַל הַמַּפָּה רַבָּת צְבָעִים

יָשֵׁן הַלֶּחֶם וְחוֹלֵם:

הִנֵּה עוֹד לְחָמִים בָּאִים,

מַמָּשׁ צְבָא כִּכְּרוֹת שָׁלֵם.

וְהַמַּפָּה אֵינֶנָּה עוֹד

אֶלָּא שָׂדֶה שֶׁל שִׁבֳּלִים;

הַכִּכְּרוֹת מְטַיְּלִים,

בֵּין הַקָּמָה מִתְגַּלְגְּלִים,

וְהוּא חוֹלֵם כִּי הַלְּחָמִים

אַף הֵם אֵינָם אֶלָּא קָמָה,

מִתְנַדְנְדִים, מִתְנוֹעֲעִים

מֵעַל לְאִמָּא־אֲדָמָה,

מִתְנַדְנְדִים מֵעַל לַדֶּשֶׁא,

בִּנְשֹׁב הָרוּחַ הַמְרַשְׁרֶשֶׁת.

וְהֵם שָׁרִים

מְאֻשָּׁרִים:

מַה טּוֹב לִצְמֹחַ וְלִגְדֹּל,

לְהִתְנַדְנֵד עַל הַגִּבְעוֹל.

בַּבֹּקֶר לֶחֶם הִתְעוֹרֵר

וְלֹא יָכֹל לְהִזָּכֵר

כֵּיצַד הִגִּיעַ לְכָאן,

בּוֹדֵד יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן.

עוֹר לָהּ רַךְ כְּמוֹ קְטִיפָה,

מְקַפֶּצֶת, כְּמוֹ עָפָה,

מַבְרִיקָה וּמְצֻחְצַחַת,

אֱגוֹזֶיָּה הִיא מְפַצַּחַת,

וּזְנָבָהּ

כְּמוֹ פַּרְוָה,

אֲרֻכָּה

וְרַכָּה.

חַיָּה כָּזֹאת הֲרָאִית?

מִי הִיא? נַחֲשִׁי!

סְנָאִית!

הַדְּבוֹרָה מְמַהֶרֶת

מִכַּוֶּרֶת, לַכַּוֶּרֶת,

מְמַהֶרֶת, מִתְעוֹפֶפֶת,

מִפְּרָחִים עָסִיס אוֹסֶפֶת.

זוּם־זוּם־זוּם.

כָּל הַזְּמַן הִיא מְזַמְזֶמֶת,

עַל הַדְּבַשׁ שִׁיר מְפַזֶּמֶת,

טִפּוֹנוּת עָסִיס אוֹגֶרֶת,

לְעַבְּדָן בְּתוֹךְ כָּוֶּרֶת.

זוּם־זוּם־זוּם.

הַדְּבוֹרָה עֲסוּקָה

בִּמְלַאכְתָּהּ הַמְּתוּקָה,

גַּם אִם הִיא קְטַנָּה־קְטַנָּה,

לַכֹּל נִשְׁמַע פִזְמוֹנָהּ:

זוּם־זוּם־זוּם.

זִקִּית־אִמָּא

קוּם הִשְׁכִּימָה

לָצוּד צַיִד טֶרֶם יוֹם,

עֵת שֶׁמֶשׁ הֶאְדִּימָה

וְצָבְעָה הַכֹּל אָדֹם.

כָּךְ בִּתָּהּ הַזִּקִּיֹּנֶת

דַּקִּיקֹנֶת וּקְטַנְטֹנֶת

כָּל־כֻּלָּהּ הֶאְדִּימָה

בְּאָמְרָהּ “שָׁלוֹם” לְאִמָּא.

וְאִמָּהּ עָרְכָה זְמַן רָב

לַזְּבוּבִים מַאֲרָב;

אֶל בִּתָּהּ הָאֲהוּבָה,

הַמְצַפָּה לָהּ רְעֵבָה

לֹא תָּשׁוּב

בְּלִי יַבְחוּשׁ, יַתּוּשׁ אוֹ זְבוּב.

וְהַבַּת מְחַכָּה

בֵּין עָלִים יְרֻקִּים,

וְהָפְכָה לִירֻקָּה

בָּרְגָעִים הָאֲרֻכִּים,

וְחָשְׁבָה

הַשּׁוֹבֵבָה:

חֲדָשָׁה תִּלְבָּשְׁתִּי,

אִמָּא לֹא תַּכִּיר אוֹתִי.

אַךְ אִמָּהּ

חֲכָמָה,

לַשִּׁנּוֹי אַךְ צָחֲקָה,

אֶל בִּתָּהּ הַיְרֻקָּה

קָרְאָה: חֲמוּדָה!

בּוֹאִי אֶל הַסְּעֻדָּה.

זִקִּיֹּנֶת

יְרֻקֹּנֶת

שָׁאֲלָה אֶת אִמָּהּ:

הֵן הָיִיתִי אֲדֻמָּה,

וִיְרֻקָּה אֲנִי כָּעֵת,

וְאַתְּ כְּלָל לֹא הִתְפַּלֵּאת?

אֵיךְ מִיָּד הִכַּרְתְּ אוֹתִי?

וְהָאֵם עָנְתָה: בִּתִּי,

בְּכָל מָקוֹם,

גַּם בַּלַּיְלָה, גַּם בַּיּוֹם,

לוּ תַּחֲלִיפִי אֶת צִבְעֵךְ,

תִּתְחַפְּשִׂי, אוֹ תִּתְחַבְּאִי,

לֹא בְּעֵינַיִם אֲגַלֵּךְ,

יְגַלֶּה אוֹתָךְ לִבִּי.

חוּמִי, חוּמִי אֲהוּבִי

הַיָּפֶה שֶׁבַּכְּלָבִים,

לֹא יָזוּז מִצַּד רַגְלִי

הוּא שַׁיָּךְ רַק לִי, רַק לִי.

הוּא שׁוֹמֵר כָּל צְעָדַי,

שְׁבִיל שֶׁלִּי הוּא גַּם שְׁבִילוֹ,

הוּא סָבוּר בְּוַדַּאי

כִּי אֲנִי רַק שֶׁלּוֹ.

תָּמִיד יַחַד, כְּמוֹ אַחִים,

גַּם בַּיָם יַחְדָּו שׂוֹחִים,

אֶחָד שַּׁיָּךְ לַשֵּׁנִי,

חוּמִי – לִי, וְלוֹ – אֲנִי.

כְּלַבְלָבִי שׁוֹבָבִי,

כְּלַבְלָבִי אֲהוּבִי,

מִתְלַוֶּה תָּמִיד אֵלַי,

בְּבֵיתִי וּבְטִיּוּלַי.

הוּא נִלְוָה אֵלַי תָּמִיד,

אֵין כָּמוֹהוּ לִי יְדִיד.

זִיקִי הוּא כְּלַבְלָב שֶׁלָּיּ,

אֶרֶך־אֹזֶן, קְצַר־זָנָב.

אֵין לוֹ צֹרֶךְ בְּמִלִּים,

כִּי הַכֹּל אוֹמְרוֹת עֵינָיו.

עֵת לִבּוֹ שֶׁל זִיק שָׂמֵחַ,

אוֹר עֵינָיו מַמָּשׁ זוֹרֵחַ,

וּכְשֶׁזִּיקִי נֶעֱלָב

מִתְעַרְפֵּל מַבָּט עֵינָיו.

אַךְ אֶקְרָא בִּשְׁמוֹ: הֵי, זִיק!

אַךְ אֶשְׁרֹק לְעֻמָּתוֹ,

בְּעֵינָיו בָּרָק מַבְרִיק,

מִתְנוֹצֵץ אָז מַבָּטוֹ,

כְּמוֹ מַתְרִיעַ: אֲדוֹנִי!

לְכָל קְרִיאָה נָכוֹן אֲנִי!

לְעִתִּים רַק מִשּׁוּם־מָה,

לִקְּרִיאָה זִיק לֹא נִשְׁמָע,

עֵת תַּגִּיעַ שְׁעַת אַמְבָּט,

פַּחַד מֵעֵיְנָיו נִבָּט.

אֲנִי קוֹרֵא: אַל תִּפְחַד!

לֹא תִּטְבַּע בְּתוֹךְ אַמְבָּט!

עֶצֶב, גִּיל אוֹ צָהֳלָה,

אַכְזָבָה, מִקְרֶה מַפְתִּיעַ,

זִיק בְּלִי אֹמֶר, בְּלִי מִלָּה,

בְּמַבַּט־עֵינָיו מַבִּיעַ.

בֶּאֱמֶת, לְזִיק שֶׁלִּי

אֵין שׁוּם צֹרֶךְ בְּמִלִּים,

בְּפָנַי אֵין לוֹ סוֹד,

אוֹר עֵינָיו אוֹמֵר לִי זֹאת.

צָב־צַבִּי

הַבִּיטָה בִּי;

לִי שִׂמְלָה קַלִּילָה,

הַיּוֹם וְרֻדָּה, מָחָר כְּחֻלָּה,

אַחְלִיף אוֹתָהּ אִם אַךְ אֹבֶה.

וּלְךָ שִׁרְיוֹן כָּבֵד עָבֶה,

גַּם אִם תִּתְעַנֶּה קָשׁוֹת,

לֹא תּוּכַל אוֹתוֹ לִפְשֹׁט.

בְּוַדַּאי אַתָּה, הַצָּב,

מִסְכֵּן מְאֹד וְנֶעֱצָב.

– אֵין לְרַחֵם עָלַי, בִּתִּי,

אֵינִי מִסְכֵּן, כְּלָל וּכְלָל,

לִי לֹא יִקְסֹם בִּגְדֵךְ הַקַּל,

כִּי שִׁרְיוֹנִי הוּא גַּם בֵּיתִי,

כִּי שִׁרְיוֹנִי

הוּא בִּטְחוֹנִי.

חֶלְזוֹנִי עֲלֵה וּזְחַל,

זְחַל אֶל עַל בַּאֲגֻדָּל,

אַחַת, שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ,

הוֹשֵׁט מָשׁוֹשׁ אַחַר מָשׁוֹשׁ,

הוּצֵא הַחוּצָה אֶת הָרֹאשׁ,

עֲלֵה וּזְחַל

בַּאֲגֻדָּל

הָבֵא בַּמְּשׁוֹשִׁים מַזָּל.

גַּחֲלִילִית, גַּחֲלִילִית,

הִיא כְּמוֹ בַּת־כּוֹכָב פִּלְאִית,

בַּת־כּוֹכָב זְעִירָה,

מְרַחֶפֶת,

מִתְעוֹפֶפֶת,

וְהַחֹשֶׂךְ מְאִירָה.

שְׁנֵי גְדָיִים לִי קְטַנְטַנִּים,

לְבָנִים־לְבַנְבַּנִּים,

מְקַפְּצִים, מִתְרוֹצְצִים

בַּדְּשָׁאִים הַנּוֹצְצִים,

מְרַקְּדִים לְמוּלִי.

הַגְּדָיִים הֵם רַק שֶׁלִּי!

פֹּה אֵשֵׁב מִבֹּקֶר אוֹר,

עַד הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,

וְעַל שְׁנֵי גְּדָיַי אֶשְׁמֹר.

צִפּוֹר קְטַנָּה, גַלִּי לִי אֵיךְ

בֵּין כָּל אַלְפֵי הַצִּפֳּרִים

תָּמִיד תַּכִּירִי בֶּן־זוּגֵךְ

וְלֹא תִּטְעִי בֵּין אֲחֵרִים?

הַצִּפֳּרִים כָּל כָּךְ דּוֹמוֹת,

מַמָּשׁ שָׁווֹת, כְּמוֹ תְּאוֹמוֹת,

כְּמוֹ בְּנוֹת אוֹתוֹ הָאָב וָאֵם.

הַאִם לְכָל צִפּוֹר יֵשׁ שֵׁם?

אוֹ יֵשׁ לָהֵן סִימַן הֶכֵּר,

פַּרְצוּף שׁוֹנֶה, מַקּוֹר אַחֵר,

אוֹ מְיֻחָד קוֹל צִיּוּצְכֶן?

אֵיךְ לֹא תִּטְעוּ בֵּין אֲחֵיכֶן?

פַּרְפָּר הָדוּר לְאַט צָנַח

עַל הַמַּפָּה הַלְּבָנָה.

חָשַׁבְתִּי: בְּוַדַּאי הוּא נָח,

כִּי אֵינוֹ זָע וְאֵינוֹ נָע.

שָׁחֹר, זָהֹב וַאֲדַמְדַּם,

פַּרְפָּר נִפְלָא! וַדַּאי נִרְדַּם.

הוֹי אִמָּא! אִמָּא, מַהֲרִי!

פַּרְפָּר נִפְלָא! בּוֹאִי, רְאִי!

הִיא הִסְתַּכְּלָה בּוֹ, נֶאֶנְחָה:

– יַלְדִּי, פַּרְפָּר זֶה אֵינֶנּוּ חַי!

– אִמָּא! – קָרָאתִי, – זֶה אִי אֶפְשָׁר!

הוּא עוֹד יָעוּף! הוּא עוֹד יָעוּף!

וַהֲרַמְתִּיו כְּמוֹ לְרִחוּף,

אַךְ הוּא לָאָרֶץ לְאַט נָשַׁר

בְּלִי נוֹעַ, כְּמוֹ פִסַּת נְיָר.

צַר לִי עָלֶיךָ, הַפַּרְפָּר…

אֶתְמוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם

אָסַפְתִּי צְדָפִים,

בָּנִיתִי רְחוֹבוֹת,

כְּבִישִׁים, בָּתִּים יָפִים.

כָּל חֲבֵרַי הִבִּיטוּ.

וְהִנֵּה עָבַר גָּמָל,

הָרַס לִי כָּל הָעִיר.

      לַשָּׁוְא כָּל הֶעָמָל!

הַבַּד לָבָן,

הַחוּט אָדֹם.

בּוֹ דֻּבְדְּבָן

אָדֹם אֶרְקֹם.

וְעוֹד אֶחָד,

וְעוֹד אֶחָד.

מַה יָּפֶה הַבַּד!

טוֹב לָרוּץ יָחֵף בַּדֶּשֶׁא,

דֶּשֶׁא לַח וָרַךְ.

בֵּין עֲצֵי חֻרְשָׁה רוֹעֶשֶׁת,

בֵּין שִׂיחֵי שָׂרָךְ,

בְּכַף־רֶגֶל לְלַטֵּף

הַדְּשָׁאִים

הַנָּאִים,

הָרַכִּים,

הַיְרֻקִּים.

טוֹב לָרוּץ יָחֵף.

תְּחַכֶּה, הַסּוּס!

הָרֵם, אַבָּא, רַגְלְךָ,

יְמִינְךָ אוֹ שְׂמֹאלְךָ!

עַל רַגְלוֹ שֶׁל אַבָּא

אֶתְיַשֵׁב, אֶסַּע בָּהּ,

אֶתְנַדְנֵד, אָטוּס,

תְּחַכֶּה, הַסּוּס!

שְׁבוּ, אוֹרְחַי הַחֲבִיבִים,

שְׁבוּ כֻּלְּכֶם סְבִיבִי!

מִי יִשְׁתֶּה

סֵפֶל תֵּה?

מִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל

עוּגָה טוֹבָה שֶׁל חוֹל?

מַיִם בַקֻּמְקוּם רוֹתְחִים;

שְׁבוּ בַחוֹל, הָאוֹרְחִים!

לוּ הָיִיתִי מֶלֶךְ,

מֶלֶךְ שֶׁל חַיּוֹת,

מְצַוֶּה הָיִיתִי

בְּשָׁלוֹם לִחְיוֹת,

לַנָּמֵר, וְגַם לַדֹּב,

לֹא לִשְׂנֹא, לֹא לִטְרֹף,

לְאַרְנָב, וְגַם לַקּוֹף –

אֶת כֻּלָּם לֶאֱהֹב.

לוּ הָיִיתִי מֶלֶךְ,

מֶלֶךְ הָעוֹלָם

מְצַוֶּה הָיִיתִי

שָׁלוֹם בֵּין כֻּלָּם.

לְסָבְתָא יֵשׁ אָרוֹן,

עֲנָק־פְּלָאִים גָּדוֹל.

מַה יֵּשׁ בּוֹ, בָּאָרוֹן?

בּוֹ תִּמְצְאוּ הַכֹּל:

גַּם שׁוֹקוֹלָד,

גַּם מַרְמֶלַד,

סֻפְגָּנִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים,

סֻכָּרִיּוֹת וְתַפּוּזִים,

צַעֲצוּעִים לְאֵין מִסְפָּר,

דֹּב, וְאַרְנָב, נָמֵר, פַּרְפָּר,

גַּם קֻבִּיּוֹת, גַּם עֶפְרוֹנוֹת,

הוֹ, זֶה אֲרוֹן־הָאֲרוֹנוֹת!

לְמִי כָּל אֵלֶּה? אַל תִּשְׁאֲלִי!

כָּל אֵלֶּה הֵם רַק בִּשְׁבִילִי,

אִם טוֹב אֶהְיֶה, מֵהָאוֹצֵר

כָּל דָּבָר לֹא אֶחְסַר.

הֲתֵדְעוּ אֵיךְ אֲשַׂחֵק?

בְּכָל לִבִּי הֶחְלַטְתִּי זֹאת:

עַל קִיר עָצוּב, לָבָן וָרֵיק

אֶתְלֶה תְּמוּנוֹת עַלִּיזוֹת.

בְּקִיר לָבָן, עָצוּב, חִוֶּר

בִּתְמוּנוֹתַי הַשּׁוֹנוֹת

כְּמוֹ אֶקְרַע חַלּוֹנוֹת

אֶל תּוֹךְ עוֹלָם עַלִּיז, אַחֵר.

בְּשוּרַת הַחֲנֻיּות יֵשׁ חֲנוּת אַחַת,

שֶלֶט עַל דַּלְתַהּ מֵאִיר: “פְּתַח לְאַט־לְאַט!”

לָמָּה זֶה אֶפְתַּח לְאַט? הַזְּהִירוּת עַל מָה?

מַה צָּפוּן בַּחֲנוּת זוֹ? מַה יֵּש בִּפְנִימָהּ?

נֶעְצַרְתִּי וְרָאִיתִי חַלּוֹן־רַאֲוָה,

בּוֹ נָעִים שְׁנֵי כְלָבִים, אַרְנָב וְאַרְנָבָה.

אַט פָּתַחְתִּי, אַט־לְאַט – וּלְאָזְנַי עָלָה

צְוִיץ, צִפְצוּף וּנְבִיחָה, רַעַשׁ, הֲמֻלָּה.

מַה זֶּה? מַה כָּאן? גַּן־חַיּוֹת?

תֻּכִּיִּים בַּכְּלוּבִים

וְדָגִים בַּצְּלוֹחִיּוֹת,

אַרְנָבִים, כְּלַבְלָבִים,

וְקוֹפִים וְצַבִּים,

יְצוּרִים גְּדוֹלִים, קְטַנִּים,

חֲזִירֵי־יָם, עַכְבָּרִים,

אֲפֹרִים, לְבָנִים.

הוֹ, חֲנוּת־פְלָאִים הִיא זֹאת, חֲנוּת־הַחַיּוֹת,

נִפְלָאָה! אֵין שְׁנִיָּה לָהּ! חֲנוּת־הַחֲנֻיּוֹת!

הַסְּחַרְחֶרֶת מִסְתַּחְרֶרֶת,

סָבִיב־סָבִיב וְשׁוּב חוֹזֶרֶת,

סָבִיב־סָבִיב, כְּמוֹ עָפָה.

אוּרִי טָס עַל סוּס־הַיְאֹר,

אוֹרָה עָפָה עַל גִ’ירָפָה,

עֶשְׂרִים פַּעַם, סְחוֹר־וּסְחוֹר,

וְעוֹד פַּעַם וְחָזוֹר.

מִי רוֹכֵב שָׁם עַל הַפִּיל?

כְּמוֹ עַל הַר הֶעְפִּיל,

מִי זֶה שָׁם?

זֶה הוּא רָם.

עַל כֻּלָּם מַבִּיט מִלְמַעְלה,

עַל אֶרְאֶלָּה וְעַל טַלָּה;

הֵן רוֹכְבוֹת נָמוּךְ מְאֹד

עַל סְיָחוֹת־תְּאוֹמוֹת.

מִי יוֹשֵׁב עַל הָעַכְבָּר?

הוֹ, דָּנִי? רֹאשִׁי סְחַרְחַר,

לֹא אֶרְאֶה עוֹד שׁוּם דָּבָר!

רָן רוֹכֵב עַל הָאָתוֹן.

אִמָּא עַל חֲמוֹר קָטֹן,

עַל בִּרְכֶּיהָ כְּמוֹ צָמוּד,

הַפָּעוֹט, אָחִי אֵהוּד.

מִי זֶה, מִי עַל גַּב הַתַּן?

וְעַל גַּב הַלִּוְיָתָן?

יוֹחָנָן וְיוֹנָתָן.

עוֹד סִבּוּב, וְעוֹד אֶחָד,

אֶסְתּוֹבֵב וּמִיָּד

אֲגַלֶּה מִי הֵן אֵלֶּה:

טַלָּה הִיא אוֹ אֶרְאֶלָּה?

הַלֹּא הֵן עַל הַסְּיָחִים!

אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי הָאַחִים:

עֻזִי וְאָחִיו גְּדַלְיָהוּ,

עַל יָדָם גַּם יִרְמִיָהוּ;

הוֹ, הוּא טָס

עַל טַוָּס.

הוֹי, רֹאשִׁי מִסְתּוֹבֵב.

עַל מַה עֹפֶר שֵׁם רוֹכֵב?

עֹפֶר, עֹפֶר הַשּׁוֹבָב

זֶה עַתָּה עַל צְבִי רָכַב

בִּקְפִיצָה זְרִיזָה עָבַר

וְדוֹהֵר עַל גַּב עַכְבָּר!

וְעַתָּה עַל גַּב הַלַּיִשׁ,

וְכָעֵת קָפַץ עַל תָּיִשׁ!

עֹפֶר! פֶּרֶא! הִזָּהֵר!

וְהוּא כְּבָר עַל דֹב דּוֹהֵר;

בַּסְּחַרְחֶרֶת מִתְרוֹצֵץ

וְעוֹלֶה וּמְקַפֵּץ

מֵחַיָּה אֶל חַיָּה,

מֵאַחַת לַשְּׁנִיָּה,

הִנֵּה הוּא עַל גַּב אֲוָז!

כְּמוֹ לוּלְיָן בַּקִּרְקָס,

מִן הַקּוֹף אֶל הָאַרְנָב,

לְבַסּוֹף לַצְּבִי הוּא שָׁב.

הַכֹּל, הַכֹּל כְּבָר מִסְתּוֹבֵב,

אֵאָחֵז הֵיטֵב, הֵיטֵב;

עוֹד סִבּוּב וְעוֹד וְעוֹד.

דַּי! עֲצֹר! רַב תּוֹדוֹת!

הַיָּרֵחַ, הַיָּרֵחַ שֶׁלָּבַשׁ צוּרַת בָּנָנָה

שָׁט לְאַט לְאַט.

קַח אוֹתִי לְטִיּוּלְךָ זֶה הַלַּיְלָה, אָנָּא, אָנָּא,

לוֹּ לְרֶגַע קָט!

אֶתְנַדְנֵד שָׁם בַּשָׁמַיִם עַל זְהַב שְׁתֵּי הַקַּרְנַיִם,

כְּמוֹ בְּנַדְנֵדָה.

בֵּין הַכּוֹכָבִים אָחוּגָה,

כְּמוֹ דָּגִים אוֹתָם אָדוּגָה,

פַּחַד לֹּא אֵדַע.

הַיָּרֵחַ, הַיָּרֵחַ, דַּרְכְּךָ אֵלַי כַּוֶּן־נָא!

בּוֹא נָא הֵנָּה! בּוֹא נָא הֵנָּה!

לִי בֻּבָּה חֲמוּדָה,

מְיֻחֶדֶת־יְחִידָה,

וּשְׁמָהּ “קוּם־נַחוּם”.

הֲתֵדְעוּ עַל מָה

“קוּם־נַחוּם” שְׁמָּהּ?

תְּנַסּוּ לְהַפִּילָהּ –

וְהִיא קָמָה וְעוֹלָה,

וְצוֹחֶקֶת כְּאוֹמְרָה:

מְאוּמָה לֹא קָרָה!

לְעִתִּים כְּמוֹ מִתְבַּלְבֶּלֶת,

מִסְתּוֹבֶבֶת, מִתְגַּלְגֶּלֶת,

אַךְ מִיָּד

מִתְרוֹמֶמֶת מִן הַצַּד,

כְּמוֹ בְּנִצָּחוֹן קוֹרֵאת:

רְאוּ, ראוּ, הִנָּה כָּעֵת,

קוּם־נַחוּם עוֹמֵד!

אֵין כְּמוֹ קוּם־נַחוּם –

שֶׁבַע וְשִׁבְעִים יִפֹּל

וְתָמִיד יָקוּם.

לוּ אֲנִי

אֶצְבְּעוֹנִי,

לוּ רוֹנִית

אֶצְבְּעוֹנִית,

כִּי אָז שְׁנֵינוּ

הִתְחַבֵּאנוּ

בֵּין צְמָחִים,

בֵּין פְּרָחִים,

וְהָיִינוּ חֲבֵרִים

לִנְּמָלִים, צַרְצָרִים,

וְרָכַבְנוּ עַל חַרְגּוֹל

לְסַיֵּר עוֹלָם גָּדוֹל.

מִי זֶה שָׁט בַּגִּיגִית?

דָּנִי, גָּדִי וְחַגִּית.

נָא חַכּוּ לִי, גַּם אֲנִי

כְּבָר אָרַזְתִּי מִטְעָנִי.

עִמָכֶם אַפְלִיג בַּיָּם;

נְסַיֵּר אֶת הָעוֹלָם.

דָּנִי, גָּדִי וְחַגִּית,

זוּזוּ קְצָת בְּתוֹךְ גִּיגִית!

נַעַל אַבָּא הִיא סִירָה,

הִיא סִירָה אַדִּירָה.

וְהַנַּעַל הַשְּׁנִיָּה

הִיא תִּהְיֶה אֳנִיָּה.

אָנָה־אָן

יָשׁוּטוּ בָּן?

הַסִּירָה הָאַדִּירָה

שָׁטָה וְאֵינָה עוֹצֶרֶת,

מִסָּבִיב לְיָם־כִּנֶּרֶת.

מַלָּחֶיהָ – דַּיָּגִים,

כָּל הַיּוֹם דָּגִים דָּגִים.

הַסְּפִינָה לְאָן תֵּלֵךְ?

מֵאֵילַת לְשַׂרְם־אַ־שֵיךְ.

כָּל נוֹסְעֶיהָ – צוֹלְלָנִים,

הֵם צוֹלְלִים וְנֶהֱנִים

מִיָּפְיָם שֶׁל הַדָּגִים,

הַצְּדָפִים, הָאַלְמֻגִּים.

בּוֹא־נָא, בּוֹא כְּבָר, אַבָּא,

גַּם אַתָּה תִּסַּע בָּהּ.

גִּלְיוֹן נְיָר מָצָאתִי,

לְבַנְבַּן, בְּלִי רְבָב.

נַחֲשׁוּ מַה אֵעֱשֶׂה בּוֹ,

צִיּוּר? אוֹ מִכְתָּב?

לֹא מִכְתָּב וְלֹא צִיּוּר,

אֶלָּא – בִּקְפִידָה

אֲקַפְּלֶנּוּ עוֹד וְעוֹד,

לְמָה? מִי יֵדַע?

לְיוֹנָה קַלָּה־קַלָּה.

הִיא תָּטוּס לַתְּעָלָה,

וּדְרִישַׁת שָׁלוֹם תָּבִיא

לַחַיָּל, שֶׁהוּא אָבִי.

הוּא הָיָה כְּמוֹ שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר,

כֹּה חָסֹן וְאַמִּיץ וְגָבוֹהַּ,

הוּא סִפֵּר סִפּוּרִים עַד אֵין סְפֹר,

וַאֲנִי לֹא שָׂבַעְתִּי מִשְּׁמֹעַ.

הַכִּיסִים שֶׁל סָבִי מֵעוֹלָם

לֹא הָיוּ רֵיקִים, לְהַפְתִּיעַ

יָדִי בְּגֻלּוֹת, אֲגוֹרוֹת, אוֹ אוֹלָר,

אוֹ אֲפִלּוּ גְּלִידָה בְּגָבִיעַ.

הוּא הִרְכִּיב אוֹתִי עַל כְּתֵפָיו,

וּבְחַבְּקִי אֶת רֹאשׁוֹ הַקֵּרֵח

דִמִּיתִי עַצְמִי לְכוֹכַב

וְרֹאשׁוֹ הֶעָגֹל לְיָרֵחַ.

עֵת עוֹלַלְתִּי דְּבַר־מָה שֶׁל אָשָׁם

וּבָרַחְתִּי מֵעֹנֶשׁ, אֵי־פַּעַם,

הוּא מְצָאַנִי בּוֹכֶה בַּחֲשַׁאי;

אֵיךְ יָדַע לְשַׁכֵּךְ כָּל הַזַּעַם.

אֵיזֶה סָבָא הָיָה לִי נִפְלָא,

כְּמוֹ חָבֵר, כְּמוֹ אֶחָד מִבֵּינֵינוּ,

וְעִם זֹאת כֹּה גְּדוֹל.

לְפֶתַע חָלָה.

לְאָן הוּא הָלַךְ – שֶׁאֵינֶנּוּ?

לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ,

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ

לַזָּקֵן וְלַצָּעִיר,

גַּם בַּכְּפָר, גַּם בָּעִיר,

יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה

לוֹ אַךְ לוֹ מַתָּנָה;

מְבָרְכִים בּוֹ רַק אוֹתוֹ, –

זֶהוּ יוֹם־הֻלַּדְתּוֹ.

אַךְ קַיָּם גַּם יוֹם־הֻלֶּדֶת

מְשֻׁתָּף לְכֻלָּנוּ,

גְּדוֹל־חַגִים שֶׁבַּשָּׁנָה:

יוֹם־הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה.

גְּדוֹל־חַגֵּינוּ, חָג־הֶחָג,

בּוֹ שׁוֹבֶתֶת כָּל מְלָאכָה,

בְּדִמְעָה וּבְרֹן יוּחַג,

גַּם בִּכְאֵב, גַּם בְּשִׂמְחָה.

בְּיוֹם הֻלֶּדֶת לַמְּדִינָה

הַשִּׂמְחָה הִיא מוּבָנָה,

אַךְ הַכְּאֵב וְהַדִּמְעָה

מִשּׁוּם מָה? עַל מָה? עַל מָה?

מִשּׁוּם אֵלֶּה שֶׁאֵינָם,

כִּי נָתְנוּ בְּמַתָּנָה

חַיֵּיהֶם לַמְּדִינָה

וָלֹא יִרְאוּהָ בְּעֵינָם.

אַךְ נֵדַע: גַּם הֵם, גַּם הֵם

שֶׁנָּתְנוּ אֶת חַיֵּיהֶם

גַּם לָהֶם הַמְּדִינָה.

הֵם כְּמוֹ חַיִּים בְּכָל פִּנָּה

בְּכָל מָקוֹם שֶׁבַּמְּדִינָה,

וּבְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ

נְשַׁתֵּף גַּם אוֹתָם.