הסולנית G

ללי ציפי מיכאלי

פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עכשיו

x מוגש ברשות פרסום

t שירה

כל פריטי כותר זה זמינים להלן

המלצות: 3 המלצות קוראים

t השירה היא

רֶגַע הַחִבּוּר

הָאַוְרִירִי עִם

מַסַּת הַקְּרִיסָה שֶׁל

לְבֵנִים בִּדְחִיפָה

צִלּוּם שֶׁל

חֲלוֹם

גִּלּוּף שֶׁל

אַהֲבָה

הִתְעַרְטְלוּת מִבּוּשָׁה

בְּיָם פָּתוּחַ

קְבָצִים שֶׁל חֶלְקֵי

הִבְהוּב בַּחֲשֵׁכָה

רישומים של תל אביב

מאת

ללי ציפי מיכאלי

רישומים של תל אביב

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֶת הָעִיר תֵּל אָבִיב

גַּם אֲהוּבָה לֹא תעזיב אוֹתְךָ

הִיא תִּשָּׁאֵר אֶקְסִית פַּעַם

וְאַתָּה תִּשָּׁאֵר בְּתֵל אָבִיב

אַתָּה יוֹדֵעַ

הֵעִיר עִם הָרַגְלַיִם הָעֲקֻמּוֹת שֶׁפּוֹזֶלֶת לְעָרִים חֲטוּבוֹת

וְאַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתָהּ כְּמוֹדֶל וּמַתְחִיל לִרְשֹׁם אוֹתָהּ עַד לֶחָרִיץ הַנֶּחֱשָׁק

שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתְךָ מִחוּץ לַתְּמוּנָה

וּמְאַפְשֵׁר לְךָ לִרְאוֹת אַךְ לֹא לָגַעַת

עַד הַפִּטְמָה הַזְּקוּרָה

וּגְבוּלוֹת הַבַּד

קו 5

מאת

ללי ציפי מיכאלי

תֵּל אָבִיב הִיא לֹא

רַק

הַבִּימָה אוֹ הֵיכַל הַתַּרְבּוּת

קַו 5 חוֹתֵךְ אֶת הָעִיר לְחֲצִי תַּפּוּחַ

וּמְצַלֵּם בְּפִיקְסֶלִים קְרוֹבִים אֶת שִׁכְבוֹת הַגֵּאוֹלוֹגְיָה שֶׁל

הָאוּרְבָּנִיקָה בִּצְמִיגִים מְיֻמָּנִים

מִי הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ מִכָּל אֵלֶּה

וּלְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ

הַיּוֹם אֲנִי מְאָרַחַת

פּוֹתַחַת אֶת בֵּיתִי

עוֹשָׂה לְךָ קַבָּלַת פָּנִים

לְךָ הַזָּר

לִיצוֹר דִּיאָלוֹג בֵּין זוּג קְבָצִים אָז

הָלוֹ חָבֵר

לְתוֹךְ הַשָּׂפָה שֶׁלִּי

מַכְנִיסָה

פָּנִים חֲדָשׁוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי

מְפָרֶקֶת אֶת הַתֵּאַטְרוֹן

רחוב דיזנגוף

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַדִּירָה שֶׁלִּי נִשְׁקֶפֶת אֶל

הַרְבֵּה עֵצִים

הַרְבֵּה פִיקוּסִים נִשְׁקָפִים אֶל הַדִּירָה שֶׁלִּי.

יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת לִי כָּאן

שֶׁקֶט

בֶּאֱמֶת

כָּזֶה שֶׁקֶט בְּלִי הַרְבֵּה זִכְרוֹנוֹת

רַק צִיּוּץ יָרֹק וְצִפֳּרִים מִתְנוֹעֲעוֹת

אִלְמָלֵא זֶה

רְחוֹב

דִּיזִנְגוֹף

שדרות רוטשילד

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הוּא יוֹשֵׁב עַל הַשְּׂדֵרָה הֲכִי רוֹמַנְטִית

בָּעִיר

וְאַתְּ לֹא כָּאן

וְאַתְּ לֹא כָּאן

עַל

מִרְפֶּסֶת הַשְּׂדֵרָה הֲכִי רוֹמַנְטִית בָּעִיר

הַיּוֹם

במרכז העיר

מאת

ללי ציפי מיכאלי

יוֹם נִמְדָד בִּצְבָעִים מִתְחַלְּפִים

מֶשֶׁךְ הָרֶגֶשׁ עַל הַגּוּף הַלַּח הַמִּתְקַלֵּף

דָּם נִזָּךְ מֵהָעוֹר הַדַּק יְלָדִים פּוֹחֲדִים לְהִתְקָרֵב לַצֶּבַע הַפָּתוּחַ

אֲנִי מַמְשִׁיכָה לִרְקֹד כְּנֶגֶד הַנְּהִימוֹת

בָּרֶקַע

מַבָּטִים מַבְהִירִים זִכָּרוֹן

קַנְקַנֵּי הַתְּחוּשָׁה נֶאֱגָרִים בְּצִדֵּי הַגַּפַּיִם מַתְנִיעִים אֶת פִּיוֹת הָרַגְלַים

אֶת שׁוּלֵי הַפֶּה

לְהִפָּתַח אֲנִי שׁוֹמַעַת מְאֵינְמָקוֹם אֲנִי שׁוֹמַעַת חֲבוּקָה בְּיָדַי מַפִּילָה אֶת עַצְמִי

כָּכָה לֹא אֶרְצֶה כָּכָה לֹא אֶרְצֶה כָּכָה לֹא אֶרְצֶה לְהִשָּׁאֵר לְהִשָּׁבֵר לָנֶצַח

אֶחְמֹק מִסַּאבּ וּמֵעוֹד סַאבּ וּמֵעוֹד טֶקְסְט אָפֵל

לְהַנְפִישׁ אֶת עַצְמִי

לְהַרְגִּיעַ

כְּדֵי מֶשֶׁךְ לְהַשְׁקִיט אֵת הָרַעַשׁ הַצּוֹרֵב

לְהַשְׁלִיט

שְׁפִיּוּת עַל סַף דִּמְעָה

בִּנְחִירַיִם רוֹעֲדִים

נְזִילַת הָרִימֵל עַל כָּרִיּוֹת שְׁקוּעוֹת שֶׁהִשְׁחִירוּ כְּמוֹ כֹּהֶנֶת עֲצוּרַת מַבָּט עַל

תְּבוּנָה שֶׁמַּצְמִיחָה נוֹצוֹת

כָּכָה עִם הָרֶגַע הָרַב מְמַדִּי

כָּכָה עִם הָאוֹר

הוֹלְכִים וְעוֹזְבִים אֶת הַמֶּרֶד עַל הַכְּבִישׁ

תל אביב ממונפת

מאת

ללי ציפי מיכאלי

תֵּל אָבִיב מְמוּנֶפֶת כּוֹבֶשֶׁת שָׁמַיִם

חוֹתֶרֶת תַּחַת

תַּיִל אַחַר תַּיִל לוֹפֶתֶת

לְבֵנָה מֵעַל לְבֵנָה

סוֹרֶגֶת צָעִיף אָרֹךְ שֶׁל מִגְדַּל בָּבֶל

מְאֻכְלָס

בְּרֵכָה וַחֲדַר כֹּשֶׁר שׁוֹמֵר וְגַן פּוֹרֵחַ

תֵּל אָבִיב

מִסְתּוֹבֶבֶת מִתְמַתַּחַת מִתְאַפֶּרֶת מִתְבַּשֶּׂמֶת

מִתְרַקֶּדֶת וְיוֹצֵאת אִתִּי

לְחֲטָאִימְתוּקִים

לְקוֹנְצֶרְט בַּהֵיכָל

וּלְטִיּוּל בִּשְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל

גָּלֶרְיוֹת

סוֹחֶבֶת אוֹתִי לְ-ARTLV

וּלְמֵיצְבֵי רְחוֹב

אֲהוּבָתִי הַתַּרְבּוּתִית

שׁוֹלַחַת בִּי בַּחֲרִיצֵי עֹנֶג

רְחוֹבוֹת צָרִים

צלילי השדרה מעירים אותי

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַנּוֹף בָּהִיר

אֲוִיר עֲצֵי חִיּוּךְ רַבּוֹת שְׁתִיקוֹת

וְשָׁרָה

אֲנִי שָׁרָה וְהֵם רוֹקְדִים וַאֲנִי צוֹחֶקֶת וְהֵם רוֹקְדִים עוֹד

וַאֲנִי מְכֻרְבֶּלֶת בְּתוֹכָם

וְאִישׁ לֹא רוֹאֶה שֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת כְּשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת אֶל

הַכָּרִיזְמָה שֶׁל לִי מוֹרְגֶּן

דֶּרֶךְ פִּי הַסַּקְסוֹפוֹן וּמִשְׁתַּכֶּנֶת בְּתוֹךְ הַמְּעָרוֹת הָעֲמֻקּוֹת שֶׁלְּךָ

עיר למחשבה מהירה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

כֻּלָּם זְקוּקִים לְלִטּוּף לְסֵרוּק שֵׂעַר

בְּאֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם לִמְחִיצָה קַלָּה בֶּטֶן לְבֶטֶן יָד

לְיָד

בָּעִיר הַזֹּאת כֻּלָּם זְקוּקִים לְבַיִת שֶׁיָּכִיל אֶת פִּיחַ הַתְּקוּפָה וְעֵינַיִם צוֹרְבוֹת בַּבָּשָׂר

אַתָּה עוֹבֵר

בַּדֶּרֶךְ עוֹבְרִים עוֹד אֲנָשִׁים

שֶׁאֵין לְךָ צֹרֶךְ לְהַכִּיר

שֶׁיֵּשׁ לְךָ צֹרֶךְ לְהַרְחִיק

לְהִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ בּוּעָה שְׁקֵטָה-טָה-טָה

פִּרְסוֹמוֹת עֲנָק מֵרוֹמְמוֹת אֶת רֹאשְׁךָ

הוֹלֵךְ בְּלִי לְהַבִּיט בַּדֶּרֶךְ, אוֹי סְלִיחָה,

כִּמְעַט חָצִיתָ אוֹפַנַּיִם וְחִיּוּךְ

אֵיךְ חַיֶּיךָ יָכְלוּ לִהְיוֹת אֲחֵרִים אִם הָיִיתָ חוֹצֶה אוֹפַנַּיִם וְחִיּוּךְ

לָמָּה הִיא מְחַיֶּכֶת בְּלִי עֵינַיִם

הִיא מְזַהָה אוֹתִי?

מְזַהָה אֶת הַפְּזִירוּת הַקִּיּוּמִית?

אֵיךְ הִיא שׂוֹרֶדֶת עַל שְׁנֵי גַּלְגַלִּים?

בְּעִיר לְמַחֲשָׁבָה מְהִירָה

בְּלִי שָׁהוּת בְּתוֹךְ סִימָנֵי שְׁאֵלָה

בְּלִי שָׁהוּת בְּתוֹךְ

הַחְלָטוֹת אֲרֻכּוֹת טְוָח

בְּלִי שָׁהוּת בְּתוֹךְ עַצְמֵךְ

קָנִיתִי מִשְׁקָפַיִם חֲדָשִׁים אוּלַי

אֵלֶּה יִתְּנוּ מַרְפֵּא לְנִגְעֵי הַזְּמַן

אַל תִּרְאִי אֶת הַדְּבָרִים קָשֶׁה

תַּבִּיטִי מִכָּאן וּמִשָּׁם

כָּכָה וְכָכָה

הַכּוֹל חוֹלֵף מִמֵילָא וּמַה שֶׁעָבַרְתְּ עָבַר

רחוב על שמי

מאת

ללי ציפי מיכאלי

חָלַמְתִּי חֲלוֹם גָּרוּעַ יוֹתֵר /

קָרְאוּ לִרְחוֹב תֵּל אֲבִיבִי יְפֵהפֶה עַל שְׁמִי /

כָּכָה פָּשׁוּט: רְחוֹב ללי ציפי מיכאלי /

…

הִתְנוֹסֵס עַל לוּחִית לְבָנָה עַל עַמּוּד תָּקוּעַ /

מַמָּשׁ עַל דִּיזִנְגּוֹף: /

מְשׁוֹרֶרֶת - שְׁנַת לֵדָה שְׁנַת מָוֶת. /

אַתָּה לֹא רוֹצֶה לָדַעַת אֵיזֶה רְחוֹב שִׁנּוּ בִּשְׁבִילִי: /

בְּמֶרְחָק פְּסִיעָה מִמְּקוֹם הַמְּגוּרִים שֶׁלִּי

קָדַם לְזֶה הַסְּטָטוּס בְּפֵיסְבּוּק:

חָלַמְתִּי שֶׁמַּנְפִּיקִים בּוּלִים עִם

הַפָּנִים שֶׁלִּי וְהַיָּד

אָז

הֵרַמְתִּי אֶת הַשְּׁנִיָּה לִשְׁאֹל

לָמָּה? מָה אֲנִי?

מֵתָה?

הרקדן מפלורנטין

מאת

ללי ציפי מיכאלי

נִכְנָס לְתוֹךְ הַלּוֹפְט שֶׁלִּי

מְיַשֵּׁר חֲצִי כַּדּוּר עַל הָרֹאשׁ

מֵזִיז אֶת הַכִּסֵּא הַלָּבָן

וְרַק כְּשֶׁהוּא רוֹקֵד הוּא שׁוֹכֵחַ

אֶת צִיר הַדְּבָרִים

מוֹרִיד מִקָּדְקֹד הַמַּסֵּכָה אֶת פָּנָיו הָאֲרֻכִּים

מְסַפֵּר שֶׁהוּא הוֹזֶה עָלַי

מַחֲשָׁבוֹת

מְנַחֵשׁ מָה מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַמְּקָרֵר

וְאֵיזוֹ שָׁהוּת תִּהְיֶה לַמַּזְגָן עַד לַנְּשִׁיפָה הָרִאשׁוֹנָה

וּכְשֶׁהוּא אוֹסֵף אֶת עַצְמוֹ מֵהָרִצְפָּה

וּמְקַבֵּל אִשּׁוּר בַּמֶּרְחָב הֶחָדָשׁ

הַשַּׁיִשׁ קוֹלֵט אֶת הַיְּשִׁיבָה הַקַּלָּה שֶׁלּוֹ וְהָרִצְפָּה מַחֲלִיקָה מֵרַגְלָיו

בְּקֶצֶב דֶּפְטִילִי

שׁוֹקֵק הוּא נוֹגֵעַ מוֹתֵחַ קַו יָשָׁר אֶל יָדִי הַחֲשׂוּפָה

מֵנִיעַ וְדוֹחֵף אוֹתִי קַלּוֹת

מְיַצֵּב לִי אֶת הַקֶּשֶׁב

חוֹשֵׂף אֶת שְׁרִירָיו הָאֲרֻכִּים

רַקְדָן הַבִּירָה שֶׁל שׁוּלֵי הָאָמָּנוּת

וְשָׁב אֵלַי גַּב אֶל גַּב

תִּתְכּוֹפְפִי כָּכָה תְּנִי לַגּוּף לַעֲטֹף וּלְהִתְעַטֵּף

בְּלִי מִשְׁקָל

וּכְשֶׁאֲנִי לֹא מְרֻסֶּנֶת

יוֹצֵא לִי מֵהַגּוּף וְנֶעֱלָם

נערת המועדונים, נניח שקוראים לה אליסיה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הִיא מִתְנַהֶלֶת אַחֶרֶת, מָה שֶׁמּוֹכִיחַ לִי שֶׁהַהֲבָנָה שֶׁלָּהּ אַחֶרֶת. הָעוֹלָם

עוֹבֵר אֶצְלָהּ דֶּרֶךְ רֵיחוֹת מוֹעֲדוֹנִים בִּדָרוֹם הָעִיר וְתָכְנִיּוֹת מוּבְנוֹת לְכִבּוּשׁ

שֶׁל גֶּבֶר לְהַלַּיְלָה. תָּמִיד נִרְאֵית נָכוֹן עִם לַק הַגֶּ’ל וְהַמַּחְשׁוֹף הַמְּתֻחְזָק.

הִיא בְּגֹבַהּ רִגְשִׁי מְבֻיָּם.

אָסוּר לָהֶם לְהִתְקַשֵּׁר לְמָחֳרָת כִּי הִיא פּוֹרֶסֶת אוֹתָם עַל מִטַּת הַנִּתּוּחַ

בִּמְסִבַּת הָרַוָּקוֹת שָׁם תִּנְדֹּף הַדְּרָמָה מִשִּׁכְרוּת שֶׁלֹּא מְסַכֶּנֶת אֶת

מַעֲמָדָה כְּסִינְגֶל מְבֻקָּשׁ. הִיא לֹא

תִּתֵּן, לֹא

תַּרְשֶׁה, לֹא

תָּבִיא, לֹא

תַּעֲנֶה. הִיא שׁוֹלֶטֶת בָּעִנְיָנִים וְאוֹמֶרֶת לִי שֶׁאֲנִי עוֹף מוּזָר וְלָמָּה אֲנִי לֹא

שָׂמָה לָק עַל הַצִּפֹּרְנַיִם. הִיא רוֹצָה לָקַחַת אוֹתִי / לְשַׁנּוֹת לִי תַּדְמִית /

לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי פְּצָצָה.

הִיא מַדְלִיקָה סִיגָרִיָּה נוֹסֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת לִי עַל הַמַּבָּט.

מונולוג של חסר בית תלאביבי

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲנִי אוּקְרָאִינִי

וְלֹא מַחֲלִיף אֶת תֵּל אָבִיב בְּאַף

עִיר

אֶפְשָׁר לִמְצֹא כָּאן

אֲנָשִׁים

וְיֵשׁ פֹּה עֲבוֹדָה

תָּמִיד

וּמַה קוֹרֶה בְּשַׁבָּת?

אֵיךְ אוֹמְרִים:

ב"ש יושנת

חֵיפָה עוֹבֶדֶת

ת"א חוֹגֶגֶת

אֲנָשִׁים אוֹמְרִים לִי:

תָּבוֹא לְחֲדֵרָה

לְחֵיפָה

לְב"ש

לְשָׁם

לְשָׁם

לְשָׁם

לֹא רוֹצֶה

אֲנִי מַכִּיר אֶת כָּל

הָאֲנָשִׁים וְהֵם מַכִּירִים

אוֹתִי

יוֹם-יוֹם אַתָּה

נִפְגָּשׁ אִתָּם

בָּרְחוֹב

מָה לַעֲשׂוֹת,

חַיִּים זֶה חַיִּים,

אֵבֶל הַחַיִּים

זֶה לֹא פִּיקְנִיק

צָרִיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד

לִהְיוֹת

בְּמַצָּב חָדָשׁ

אֲנִי מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

כְּשֶׁאַתָּה זָקוּק עִם הַבַּנְקִים

עִם זֶה

עִם זֶה

עִם זֶה

אַתָּה

כְּאִלּוּ בַּכֶּלֶא

אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה גָּר

בָּרְחוֹב

אַתָּה חָפְשִׁי

אֵין שְׂכִירוּת

אֵין מִסִּים

אַתָּה רַק בִּשְׁבִילְךָ

אַתָּה עוֹשֶׂה מָה

שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אַתָּה

קוֹנֶה מָה שֶׁאַתָּה

רוֹצֶה

וְעַל זֶה אַתָּה

לֹא מְשַׁלֵּם כְּלוּם

אֲנִי יָכוֹל לָגוּר

עַל בַּקְבּוּקִים

קוֹנֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי

צָרִיךְ

יֵשׁ פַּרְנָסָה - יֵשׁ פַּרְנָסָה!

אֵין - אֵין!

יֵשׁ יָמִים שֶׁאַתָּה

לֹא אוֹכֵל שׁוּם דָּבָר

כִּי אֵין לְךָ

כֶּסֶף

וְאֵין

פַּרְנָסָה

וְיֵשׁ יָמִים שֶׁיֵּשׁ

לְךָ מָלֵא וְאַתָּה

לֹא יוֹדֵעַ מָה

לַעֲשׂוֹת עִם זֶה

מִי שֶׁגָּר בָּרְחוֹב

מֵבִין אֶחָד אֶת

הַשֵּׁנִי

וְתָמִיד עוֹזְרִים

אֶחָד לַשֵּׁנִי

בְּלִי עֶזְרָה אֶחָד לַשֵּׁנִי

אִי-אֶפְשָׁר כָּכָה

מָה אֲנִי יָכוֹל

לַעֲשׂוֹת

מָה אֲנִי יָכוֹל

לְהַגִּיד יוֹתֵר -

כְּלוּם!

מִי שֶׁלֹּא גָּר בָּרְחוֹב

לֹא יוֹדֵעַ

חַיִּים

צָרִיךְ פָּשׁוּט

לִהְיוֹת סַבְלָנִי

כִּי

אַבָּא שֶׁלָּנוּ,

זֶה שֶׁלְּמַעְלָה,

הוּא דּוֹאֵג

לְכָל יֶלֶד שֶׁלּוֹ

וְנוֹתֵן לְכָל אֶחָד

אֶת הַנָּתִיב שֶׁלּוֹ

הַיּוֹם אַתָּה עָשִׁיר

מָחָר אַתָּה נוֹפֵל

זֶהוּ!

הַיּוֹם אֲנִי לְמַטָּה

מָחָר אֲנִי לְמַעְלָה

זֶהוּ!

כָּכָה בָּחַיִּים.

זוֹעֻבְדָּה!

וְאַף אֶחָד לֹא

יָכוֹל לַהֲפֹךְ אוֹתִי

כְּשֶׁאֲנִי גָּר בָּרְחוֹב

הַיּוֹם

מָחָר - אֲנִי מִילְיוֹנֵר

אֲבָל בַּיּוֹם הַבָּא

אֲנִי יָכוֹל

לִפֹּל עוֹד-אַפַּעַם.

זוֹעֻבְדָּה!

כִּי זֶה חַיִּים

אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם

הַרְבֵּה כֶּסֶף

הֵם פּוֹחֲדִים

שֶׁאוֹי וַאֲבוֹי שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה

וְלֹא יִהְיֶה מַה

לַעֲשׂוֹת

אֲנִי לֹא פּוֹחֵד

אֲנִי לֹא פַּחְדָן

לָמָּה?

כִּי אֵין לִי כְּלוּם!

עַל סַפְסַל טְרוּמְפֶּלְדוֹר-פִּינְסְקֵר, תֵּל אָבִיב

סֶפְּטֶמְבֶּר 2009

בלרינה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

רָצָה

בִּרְחוֹב

נָתָן הֶחָכָם

הָיָה כֶּלֶב

הָיָה דִּבּוּר וְעוֹד

מִישֶׁהִי

פִּזֵּז גַּם הַקַּיִץ

הִרְכִּינָה רֹאשׁ

לָבְשָׁה בֶּגֶד

בָּלֶט

צָמוּד

חֲשׂוּף-גַּב וְשָׁחוֹר

הַכְּתֵפִיּוֹת

דַּקּוֹת

הַחֲצָאִית

פַּעֲמוֹן

כָּכָה בְּאֶמְצַע הַחוֹל

דַּקָּתְּגֵּו

וּתְמִירָה

הֵרִיצָה אוֹתִי

כָּל הַדֶּרֶךְ

חֲזָרָה

תִּהְיִי בָּלֶרִינָה

תָּרִימִי

רֶגֶל

מִלְּמַטָּה

לְמַעְלָה עַל

מַעֲקֶה

מוּל חֲלוֹם

רַאֲוָה

תִּהְיִי בָּלֶרִינָה

עִם

שְׁפָּגָאט

מְדֻיָּק

רוּצִי בִּרְחוֹב

נָתָן הֶחָכָם

דַּקָּתְּגֵּו

וּתְמִירָה

תָּרִיצִי אוֹתִי

כָּל הַדֶּרֶךְ

חֲזָרָה

ככה ישבתי מלכה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בְּבֵית קָפֶה

תִּרְאֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְכֹעֶרֶת הַבֹּקֶר

תִּסְתַּכֵּל בִּי

אֲנִי מוּכָנָה סוֹף-סוֹף לְהִכָּנֵסבְּעַצְמִי

כָּכָה יָשַׁבְתִּי מַלְכָּה בְּבֵית קָפֶה כָּלְשֶׁהוּ

הָיִיתִי מִישֶׁהִי

וּמִישֶׁהוּ לֹא רָצָה לְהַכִּיר בְּמַלְכוּתִי הַמּוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ

שָׁכַחְתִּי הַכּוֹל וּבָאתִי לְעַצְמִי שׁוּב

וְהָיִיתִי

דרוּש בַּיִת אַחֵר

מאת

ללי ציפי מיכאלי

שֶׁיָּכִיל אֶת 55

הַק"ג שֶׁלִּי וְאֶת

מַסַּת הַמַּחֲשָׁבוֹת

שֶׁמְּנַפְּחוֹת אוֹתִי לְמֵמַדִּים שֶׁ

גּוֹלְשִׁים מֵהַמִּרְפֶּסֶת

חוֹזֶרֶת לָרְחוֹב שֶׁיִּקְרְאוּ עַל שְׁמִי

זֶה שֶׁעָזַבְתִּי לִפְנֵי עָשׂוֹר

שכנה 1

מאת

ללי ציפי מיכאלי

גָּרָה מוּלִי רַק בְּלֵילוֹת מְאֻחָרִים

בְּתוֹךְ חַלּוֹן

מוּאָר

מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ

הַשֶּׁקֶט

בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת

עֲשׂוּיָה

וַאֲנִי

מִן הַמִּסְגְּרוֹת שֶׁלִּי

שָׁם

בִּשְׁבִילָהּ

הַיְּחִידָה שֶׁהָיִיתִי יְכוֹלָה

לִהְיוֹת

שכנה 2

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מַכִּירָה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַשֵּׁנָה

הִיא מִתְיַשֶּׁבֶת בְּכָל חֹשֶׁךְ לְטֶקֶס הַקְּרִיאָה

מְכִינָה פָּנָס

וּמִשְׁקָפַיִם

הַכִּסֵּא כָּרוּךְ

אַחֲרֶיהָ

שָׁדֶיהָ פְּקָעוֹת

מְמַזְמֶזֶת אֶת הַמִּלִּים

עַד אוֹר רִאשׁוֹן

כְּשֶׁאֲנִי נָמָה אֶת לֵיל הַמִּזְמוּזִים

שכנה 3

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לֹא אֲזַהֶה אוֹתָהּ בָּרְחוֹב

הִיא נְטוּלָה מִמֶּנִּי

אֲנִי בּוֹנָה אוֹתָהּ

אֵיבָר-אֵיבָר

אֶרְצֶה לָדַעַת אִם

תִּהְיֶה לָהּ אֶצְבַּע אֲרֻכָּה מַסְפִּיק

לִלְחֹץ עַל הַהֶדֶק

חוּץ מֵעַצְמָהּ

שָׁם אֵין אֶצְלָהּ

שׁוּם גּוּף

שכן

מאת

ללי ציפי מיכאלי

נוסח מיוחד לסיגל

לֹא אֲזַהֶה אוֹתוֹ בָּרְחוֹב

הוּא נָטוּל מִמֶּנִּי

אֲנִי בּוֹנָה אוֹתוֹ

אֵיבָר-אֵיבָר

אֶרְצֶה לְדַעַת אִם

תִּהְיֶה לוֹ אֶצְבַּע מַסְפִּיק אֲרֻכָּה

לִלְחֹץ עַל הַהֶדֶק

חוּץ מֵעַצְמוֹ

שָׁם אֵין אֶצְלוֹ

שׁוּמְגּוּף

שכנה 4

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲנַחְנוּ מְצִיצִים בָּהּ יַחַד

דֶּרֶךְ

הַסּוּקוּלֶנְטִים הָאֲדֻמִּים

מֵהַמִּשְׁתָּלָה שֶׁלְּיַד

בֵּית הַקְּבָרוֹת

אֲנִי מִתְפַּעֶלֶת מִיכֹלֶת

הַהִשָּׁרְדוּת שֶׁלָּהֶם

עַל הַחַלּוֹן

אֲנַחְנוּ מִתְוַכְּחִים

אַתָּה נוֹתֵן לָהּ

גִּיל גָּבוֹהַּ

וַאֲנִי עוֹשֶׂה לָהּ לִיפְטִינְג

שֶׁל מַמָּשׁ

שכנה 5

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲנִי עֲדַיִן עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ

לֹא יוֹדַעַת עָלֶיהָ כְּלוּם

נִשְׁעֶנֶת עַל מַעֲקֶה

לִקְרֹא

הִיא לֹא רוֹאָה אֶת הַהִתְעַנְיְנוּת

בָּהּ

נִכְנֶסֶת פְּנִימָה

לְתוֹךְ הַפַּעַר

שׁוּם וִילוֹן אוֹרְגַּנְזָה

לֹא מְנַחֵם אֶת זֹאת שֶׁתָּלִיתִי בֶּחָלָל

חָשׂוּף

שכנה 6

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲדוּנָהּ עַל הַחַלּוֹן

אֲנִי עִם הַכּוֹס שֶׁלִּי

הִיא עִם שֶׁלָּהּ

שׁוֹתָה לְאַט

עֲדַיִן מְסַקְרֶנֶת אוֹתִי

קוֹרֵאת אֶת

הָאֲדָמָה

אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת לְהַקְלִיד אֶת הַדְּבָרִים רַק

חָשׁוּב לִי שֶׁתֵּדְעוּ עָלֶיהָ

הִיא מַצְמִיחָה פְּרָחִים זָרִים

בַּאֲדָנִית

שכנה 7

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲדוּנָהּ עַל הַחַלּוֹן

אֲנִי עִם הַכּוֹס שֶׁלִּי

הִיא עִם שֶׁלָּהּ

הִיא שׁוֹתָה לְאַט

עֲדַיִן מְסַקְרֶנֶת אוֹתִי

בְּעִנְיָן אִם הִיא מַפְרִידָה אֶת הַזֶּבֶל

וּבִכְלָל

מָה הִיא חוֹשֶׁבֶת עַל

אוֹרְגַּנְזָה כְּבַד

לְוִילוֹן

שכנה 8

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הִיא לְבוּשָׁה בְּחֻלְצָה קְצָרָה

הַכָּרִית נוֹפֶלֶת לָהּ מֵהָאֲרוֹן וְהִיא מְרִימָה

בְּמֶרֶץ פִּתְאוֹמִי

קָשֶׁה לִי לְנַתֵּק

מְהִירָה

לְהִתְלַבֵּשׁ לָצֵאת הַחוּצָה

לִפְעֻלּוֹת

לְהִתְנַתֵּק

אוּלַי אֶפְגֹּשׁ אוֹתָהּ הַיּוֹם

בַּסּוּפֶּר

שכנה 9

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּהּ כָּבוּי

חָשַׁבְתִּי

מִמָּה הִיא מִתְפַּרְנֶסֶת

וְאִם הִיא קוֹרֵאת אֶת כּוֹתְרוֹת הַחֲדָשׁוֹת

בְּאִינְטֶרְנֶט

אוֹ פּוֹתַחַת לֵב

אֵין לִי מֻשָּׂג

מָה הַכְּתֹבֶת שֶׁלָּהּ

מִמָּה הִיא

מִתְפַּרְנֶסֶת

שכנה 10

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַחַלּוֹן שֶׁלִּי רוֹאֶה

חַלּוֹן סָגוּר

תְּרִיס מוּגָף

פורטרט של אישה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

פורטרט של אישה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אַתְּ אִשָּׁה צְעִירָה וּנְדִירָה

סוֹבֶלֶת מִשִּׁגָּעוֹן

וּמֵחֶרְדַת מָוֶת קָשָׁה

מְרִימָה לְמַעְלָה רַגְלַיִם לֹא לְהִתְחַכֵּךְ עִם האדֶס

לוֹמֶדֶת אָמָּנוּת הָרִפְרוּף בַּחַיִּים

קַבָּלַת חַבָּלוֹת מְדַּוְשׁוֹת הַקִּדְמָה

אַתְּ מְאֵטָה אֶת קֶצֶב הַרִגְשָׁה

הַפִּטְמוֹת מִתְרַחֲבוֹת כָּל פַּעַם שֶׁהוּא בָּא מוּלֵךְ

וּמוֹזֵג בָּךְ אֶת רְטִיבוּת

הַתְּשׁוּקָה

אַתְּ מְלֵאָה בּוֹ מְלֵאָה בַּמַּצְפּוּן שֶׁלּוֹ

מְלֵאָה וְיוֹצֵאת לְחֹפֶשׁ מִכֻּלָּם

לְרוֹקֵן אֶת עַצְמֵךְ

לִהְיוֹת קְלִּילָה

לְרַחֵף עוֹד קְצָת לְמַעְלָה

לָגַעַת

לֹא לָגַעַת

לֹא

לִהְיוֹת לְרֶגַע

תֻּפִּים עַכְשָׁו תְּנוּ לִי תֻּפִּים בָּרֶקַע

תְּנוּ לִי זְרָמִים בְּכָל חֶלְקֵי הַגּוּף

חַשְׁמַל בַּאֲוִיר

אוֹר וּמִסְתּוֹרִין

וְיוֹצֵאת לַחֹפֶשׁ

תְּנוּ לִי תוּפּ תֻּפִּים

שֶׁיְּשַׁנּוּ לִי אֶת הַיְּחָסִים עִם הָעוֹלָם

לָגַעַת

לֹא לָגַעַת

בִּמְקוֹם הַנְּפִילָה

אִשָּׁה רְגִישָׁה אַתְּ

חַיָּה לַמְרוֹת מָה שֶׁאַתְּ

מְיַצֶּרֶת

היכרות מחודשת

מאת

ללי ציפי מיכאלי

כַּמָּה כֶּלֶב טוֹמֶנֶת הֶיכֵּרוּת מְחֻדֶּשֶׁת עִם אָדָם מִפָאזָה אַחֶרֶת

אַתָּה תּוֹלֶה בִּי זִיכְרוֹנוֹת הֱיוֹתְךָ בִּי

וְהַמַּגְבֵּר מַעַבִיר רֶחֶם

בִּרְגָעִים לְאַט

נְקֻדַּת הַהַשָׁקָה תָּמִיד צוֹמַחַת בְּגַב רַךְ

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת

אֵין מְאַהֶבֶת אֲבוּדָה אֵין מְאַהֶבֶת אֲבוּדָה

רַק - עֵינַיִם

כָּל כֻּלְּךָ פְּעוּרוֹת עֵינַיִם

מִפָאזָה אַחֶרֶת

הַמַּגְבֵּר מוּסָט

פּוֹרֵט מוּלְטִי אוֹרְגַזְמוֹת

וְהַפִּטְמָה לֹא דַּי לָהּ

“שֶׁיִּהְיֶה לְךָ”

נִמְחֶקֶת הַהוֹדָעָה הָאַחֲרוֹנָה

וְהַצִּיּוּר שֶׁל מֵאִיר שׁוּב מֵנִיף אֶת בֶּן יְהוּדָה

בַּשִּׁדְרָה

דוִד,

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אַתָּה מַצִּיל אוֹתִי כָּל יוֹם שְׁלִישִׁי מֵהִתְאַבְּדוּת

תּוֹקֵעַ מוֹטוֹת מְרֻשָּׁתִים בֵּין כְּבִישׁ לְמִדְרֶכֶת חַיַּי

וּמְאַפְשֵׁר לִי רַק

לָעוּף

לִפְרֹחַ

לָעוּף

וְלִפְרֹחַ

לָעוּף

וְלִפְרֹחַ

לחש קסמים

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲהוּבִי יָבוֹא רוֹטֵט אֶל יְצוּעִי בְּיָדָיו

מְטִילֵי זָהָב

יְמַלֵּא אֶת הַחוֹר בְּרוּחַ

הַזְּמַן

יְפַלֵּס בֵּין שְׁבָבֵי הַזֹּהַר

סַרְגֵּלִים לְבִקֹּרֶת

סִיפֵי הָאֹשֶׁר עוֹד יִקַּווּ

בַּפְּסָגוֹת הַנְּאוֹרוֹת יְשַׂגְשְׂגוּ בְּהַתְמָדָה שֶׁל

power

עַל גְּרָף הָאַהֲבָה

וְיִיטַב לְכֻלָּם

גַּם לְךָ

סקס מתחיל בלַמפּה צהובה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מִתְכַּוְנֶנֶת מֵרִצְפַּת הַסָּלוֹן עַל פְּסַנְתֵּר כָּנָף

וּסְפָרִים

לְאֹרֶךְ

הַקִּירוֹת

סֶקְס מַתְחִיל בְּכִוְנוּן הַגּוּף עַל אוֹרוֹת שֶׁיּוֹצְאִים לְאַט מִמֵּצַח גָּבוֹהַּ

סוֹרְקִים אֶת קִמּוּרֵי הַגּוּף מְרַכְּכִים אֶת הָעוֹר הָעִירוֹנִי הַמְחֻסְפָּס

כל פעם שאנחנו מתעלסים

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲנִי נִשְׁאֶרֶת עִם

שַׂעֲרָה אַחַת

בַּפֶּה

כְּדֵי לָבוֹא אֵלֶיךָ אֲנִי צְרִיכָה לַחֲצוֹת אֶת דִּיזִנְגוֹף דֶרֶךְ בֶּן גּוּרְיוֹן

אֶת נָתָן זַךְ עֲבוֹר כִּכָּר רָבִּין וְאִבְּן גְבִירוֹל

לְהִכָּנֵס לְדָוִד הַמֶּלֶךְ לְהִסְתּוֹבֵב יָמִינָה

לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגָה

לְהִתְגּוֹלֵל לְתוֹךְ הַשֶּׁקֶט שֶׁל חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת הַמְצֻמָּח

לְמַעֲלִית שֶׁתָּמִיד

נִפְתַּחַת כְּמוֹ מֶרְצֶדֶס

וּמַסִּיעָה אוֹתִי יָשָׁר לִרְחוֹבוֹת יָדֶיךָ

אַגָּב,

אַתָּה זוֹכֵר שֶׁהִקֵאתִי לְךָ בַּמְּכוֹנִית?

זֶה הָיָה מֵאַהֲבָה

המגבּר

מאת

ללי ציפי מיכאלי

ל-X יֵשׁ מַגבּר-בּר-בּר

הָעִסְקָה הַמֻּצְלַחַת שֶׁלּוֹ

בָּעָשׂוֹר הָאַחֲרוֹן

לְיַד פְּסַנְתֵּר כָּנָף דּוֹפְקִים צְלִילִים

רַמְקוֹל

מֵשִׂיחַ

פּוֹלִיפוֹנְיָה מֻגְבֶּרֶת

בוא תחיה איתי

מאת

ללי ציפי מיכאלי

עִם הַחֲלָקִים שֶׁנִּתֵּן וְעִם מָה שֶׁלֹּא

אֶגְנוֹז בִּשְׁבִילְךָ

וְאֶשְׁתֹּק

וְאַתָּה תִּדָּמֶה לְרוּחַ עֵץ מְרַחֵף מְחַיֵּךְ וְשׁוּב לֹא עָצוּב

שׁוּב לֹא עָצוּב אִתִּי

בּוֹא נַעֲשֶׂה דִּיל עִם הַמָּוֶת

אֲנִי לֹא אֵלֵךְ עַד שֶׁתֹּאהַב וְאַתָּה לֹא תֵּלֵךְ כָּל עוֹד אוֹהֵב

וְהַפְּרָחִים יִצְמְחוּ עַל יָדֵינוּ וְיָפִיצוּ אֶת נִיחוֹחַ הַחֹפֶשׁ

וְנִתֵּן

לְעִמָּנוּאֵל לְהַאֲמִין שֶׁאֲנָשִׁים לֹא אוֹהֲבִים שִׂמְחָה

גבר יחף

מאת

ללי ציפי מיכאלי

כְּשֶׁגֶּבֶר יָחֵף

הַמִּלִּים נֶאֱלָמוֹת

לַכִּשְׁרוֹן

אֵין שׁוּם עֶרֶךְ

בלשית

מאת

ללי ציפי מיכאלי

זֶה מִשְׂחָק בֵּינְמוֹחִי

בּוֹלֶשֶׁת אַחֲרֵיךָ

לְסַכֵּל אֶת נוּסְחְאוֹת הַמְּזִימָה

לְבַטֵל אֶת גְּזַר הַדִּין בְּטֶרֶם גְּמַר הַמְּשִׂימָה

שָׁלָב שָׁלָב נִפְתַּרוֹת מִשְׁוְאוֹת

הָרֹעַ מְלַכְסֵן אֶת סִימָנֵי הַשִּׁוְיוֹן

אֵיךְ הִצַּלְתָּ אֶת חַיַּי מֵאָסוֹן

בקשה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

כְּשֶׁלֹּא נֹאכַל עוֹד מֵאוֹתָהּ הַקְּעָרָה

אֶת “סָלָט הַפֶּטְרוֹזִילְיָה”

תַּשְׁלִיךְ כָּל מָה שֶׁאֲנִי חֲתוּמָה עָלָיו

תַּשְׁלִיךְ הַכּוֹל

רַק אֶת הַשִּׁיר הַמְּמֻסְגָּר

בַּחֲדַר הַזִּיוּנִים

אַל

העירום בדרך שאתה עירום מזכיר לי מוות

מאת

ללי ציפי מיכאלי

שֶׁנּוֹתַר

לַעֲטֹף אוֹתְךָ בְּתַכְרִיכֵי

אַהֲבָתִי שֶׁיַבְשׁוּ בְּלַהֶבֶת

שֶּׁמֶשׁ הָקִּיצִית

וְלֹא נוֹתְרָה טִפַּת לָחוּת

בְּלִי מִלָּה

מֵזִיז מֵעַצְמְךָ אֲוִיר מְמֻזָּג

וְסָגוּר

מֵנִיעַ אֶת הַזַּיִן שֶׁאֵין לוֹ תַּפְקִיד אַחֵר

אֶלָּא לְזַעֲזֵעַ

הָאוֹרוֹת נָחִים תְּנוּעָה עוֹבֶרֶת וַאֲנִי מִתְרַחֶקֶת לֹא מְסִירָה מִמְּךָ עַיִן

הָאוֹרוֹת נָחִים

עַל תְּנוּעָה חוֹלֶפֶת וַאֲנִי מִתְרַחֶקֶת לֹא מְסִירָה עַיִן מֵהַמַּצָּב הַכָּבוּשׁ

אֵיךְ יְכֹלְתָּ לְהַפְּנֵט בְּאַפְסִיוּת

הַגּוּף הַחַי

בְּאַפְסִיוּת הַמַּרְאֶה שֶׁל עֶצֶם הָאֲנִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אֶת עַצְמוֹ פִּתְאֹם לֹא מְזַהֶה אֶת

אֵיבְרֵי הַנֶּפֶשׁ

הַגּוּף הַזֶּה

מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת וּלְהִתְכַּלּוֹת בְּמַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת

אֲנִי בָּאָה לְהַדְבִּיק לְךָ דַּבֶּשֶׁת

שֶׁתֵּדַע

אֵיפֹה

שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי שָׁם

פרידה קצרה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

נִפְרַדְנוּ בְּיוֹם הָאַהֲבָה

לִשְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת

עַד הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה בְּאוֹגוּסְט

כָּכָה שִׁלַּבְנוּ יָדַיִם כְּאִלּוּ לֹא צָפוּי רַע

עוֹד שָׁעָה טִיַּלְנוּ

בְּגַן גִּלּוּי

פְּנִימָה

מִדִּיזִנְגוֹף

הַגַּן הָיָה שֶׁקֶט

כִּמְעַט מֻזְנָח בֵּין נְפֹלֶת תְּאֵנִים

וְכָךְ מִבִּקֹרֶת לְבִקֹרֶת

שֶׁדָּבְקָה עַל סוּלְיוֹת

תָּמַה שְׁעַת הַפְּרֵידָה

שָׁלשׁ הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁלְּךָ עַל שְׂפָתַי

חֲזָקוֹת מִכָּל שְׁהוּת

למי שאיבד

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בַּיּוֹם שֶׁאַתָּה מְאַבֵּד מַשֶּׁהוּ

אֲנִי לֹא שָׁם

שׁוּב וְשׁוּב

אֲנִי לֹא שָׁם

וְאֵיךְ לוֹמַר

יֵשׁ לָנוּ עִנְיָן מְשֻׁתָּף

לִי וְלַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁלִּי

שׁוּב חָזַרְנוּ לָגוּר יַחַד

מגע

מאת

ללי ציפי מיכאלי

יְשֵׁנָה עֵירֻמָּה

בְּדֹלַח

לָגַעַת

לָחוּשׁ

יְרֵכַי

לִתְפֹּסתַּחַת

בִּשְׁתֵּי יָדַי

לִקְרֹעַ

מְחִצּוֹת

כָּכָה שְׁלֵמָה

בֵּין יָפַיי

כְּשֶׁרְטִיבוּת

מַכָּה

בּוֹר

לְפַנְטַזְיוֹת מַכְנִיסָה

חָלָל רֵיק

כְּכָל שֶׁרִיק

פּוֹסֵק אֶת פִּי חַם חַם

מערכה ב':

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לִי יֵשׁ שׁוֹקוֹלָד עַל הַשְּׂפָתַיִם וּלְךָ

כַּדּוּרֶגֶל

אֲבָל לְךָ יֵשׁ יָד גְּדוֹלָה וְטוֹמֶנֶת

וְלִי חֹם שֶׁפּוֹסֵל אֶת בְּעִיטַת הַפְּתִיחָה

איש חדש

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אִישׁ חָדָשׁ מְלַוֶּה אוֹתִי כָּל הַדֶּרֶךְ

עַד הַסַּפְסָל שֶׁמּוּל בֵּיתִי

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

הוּא מִתְיַשֵּׁב

אֲנִי בּוֹעֶרֶת

וְהוּא נִמְשָׁךְ לְאַט

כָּל הַדֶּרֶךְ

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

קוֹטֵף לִי פֶּרַח פַנְטוֹמִימִית

מֵצִיף חִיּוּךְ

וְהַבְטָחָה גְּדוֹלָה

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

סַפְסָל וְאִישׁ וְהַבְטָחָה גְּדוֹלָה עַד אֵלַי

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

מָה אַתָּה יוֹדֵעַ

קסם הנאמנות עצום ממקסם הבגידה?

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הִתְלַבַּטְתִּי

עַל אַסְלָה בִּשְׁעַת הַשְׁתָּנָה בְּדֶלֶת פְּתוּחָה

הַאִם:

לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב אֵת הַתְּחוּשָׁה שֶׁהִתְפַּשְּׁטָה מִתּוֹכִי

לֹא הָיָה כָּל צֹרֶךְ לְהַסְתִּיר אֶת הַמִּלִּים

שֶׁמִּמֵּילָא צָפוּ עַל הָאָרִיחִים הַלְּבָנִים וְהֶאֱדִימוּ אֶת יָדַי מֵחֲתָךְ

שָׁתִינוּ יַיִן חֲצִי יָבֵשׁ וְדִבַּרְנוּ עַל פִּרְסוּם כָּל הַמִּלִּים הַנָּאוֹת

שֶׁאוֹהֲבוֹת

כַּפַּיִם

זֶה הָיָה מִזְּמַן אוּלַי

וְהַכְּאֵב רַק בִּנְקֻדָּה מֻגְדֶּרֶת כָּבָה

אַךְ סַעֲרַת הַנֶּאֱמָנוּת

לֹא מוּבֶנֶת לִי

הוּא זֶה שֶׁאֵינֶנּוּ

בַּמִּטָּה

בָּדַקְתִּי אֶת פְּלֵטַת הַזֶּרַע מֵאֶתְמוֹל עַל הַשָּׁטִיחַ

לֹא נִסִּיתִי לְהַסְפִּיג

נָתַתִּי לַפְּרָעוֹת לִשְׁטֹף אוֹתִי

וּלְחַכֵּךְ

תשוקה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לֹא חָשׁוּב כַּמָּה לְגִימוֹת תִּקַּח מֵהַיַּיִן הָאָדֹם הַיָּבֵשׁ

שֶׁמָּזַגְתָּ בְּכַמֻּיּוֹת הַפְרַשְׁתִיוֹת

תָּמִיד תִּשְׁתֶּה אוֹתְךָ הַתְּשׁוּקָה וְתִזְרֹק עַל סַף הַדִּמְיוֹנוֹת הַשַּׁקוּף נַעַלֵי עָקֵב דַּקִּיקוֹת

רָצִיתָ לְהַפְסִיד לְכָל הַאֲמָזוֹנוֹת שֶׁמַּמְתִּינוֹת בְּגוּפִיּוֹת תַּחְרָה שְׁחוֹרוֹת מַסְתִּירוֹת פְּטָמוֹת

גּוֹעֲרוֹת וּבְפִיךְ הַתְּשׁוּקָה הַלַּחָה אוֹיֶבֶת הָאוֹהֶבֶת הַגְּדוֹלָה

תָּדִיר אוֹתְךָ

מִיֹּפִי שֶׁל פִּסְלֵי הַמּוּזֵאוֹן בּוֹ פִּלַּשְׁתָּ רַגְלֶיךָ לְסַטּוֹת בְּךָ בַּלֵּילוֹת הַקְּצָרִים יֵאוּשׁ

שֶׁנִּלְעַס בִּכְפוּלוֹת

חַי מִחוּץ לַחַיִּים יוֹתֵר מִבְּתוֹכָם

וּכְקָרְבָּן הָאַהֲבָה מוֹדֶה שֶׁאַתָּה פָארְסָה אַחַת גְּדוֹלָה וּמַצְחִיק אוֹתִי קָרְבָּנִית הָאַהֲבָה

וּמַצְחִיקָה הַפָארְסָה אֶת אִיהַשֶּׁקֶט הַבּוֹגְדָנִי שֶׁבָּא וְהוֹלֵךְ וְנִמְזָג שׁוּב

כְּרַעַל אֲדָמָה אָדֹם מְהַפְּנֵט נִסְפַּג לְתוֹךְ דָּמְךָ הַמְּזֹהָב, אוֹהֵב קָדוּם, וּמַדִּיר מֵעַצְמְךָ

קַעֲקוּעִי אִישְׁפִיּוּת לִצְלֹל

לִצְלֹל לְתוֹךְ הַכּוֹס שֶׁלִּי מִתְעַקֵּשׁ לְהִסָּחֵט עַד הַטִּיפָּה הַמַּטְמִירָה הָאַחֲרוֹנָה

וְלֹא חָשׁוּב כַּמָּה לְגִימוֹת תִּקַּח מֵהַיַּיִן הָאָדֹם הַיָּבֵשׁ הַזֶּה

תָּמִיד תִּשְׁתֶּה אוֹתְךָ הַתְּשׁוּקָה

וְתִזְרֹק

גיטרה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

חָלְפָה בְּרֹאשִׁי מַחֲשָׁבָה כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ מִתְבּוֹנֵן בִּי

בַּמַּרְאָה עֲרֻמַּת מָתְנַיִם

בּוֹחֵן אֶת מֵיתְרֵי הַפְּרִיטָה עַל בִּטְנִי אִם נִסְפְּחוּ עוֹד צְלִילִים

טוֹנִים שֶׁל תְּהוּדָה פְּנִימִית לִפְרֹט עֲלֵיהֶם

חֲלוֹמוֹת שֶׁלֹּא הֻשְׁמְעוּ

דַּיָּים

אִם דָּוִד אֲבִידָן הָיָה חַי

הָיָה מְרַסֵּס הַיּוֹם אֶת הַקִּיר הַמְּכֹעָר בִּרְחוֹב שֶׁנְקִין וְעוֹבֵר

לָרְחוֹב הַבָּא

אֲנִי בְּטוּחָה,

כמיהה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אִם יָכֹלְתִּי לִצֹּק אֶת הַכְּמִיהָה לְפֶסֶל חַד וְיַצִּיב עַל בֵּטוֹן שְׁנֵי טוֹן

בִּרְחָבַת מוּזֵאוֹן תֵּל אָבִיב

אִם יָכֹלְתִּי לְיַצֵּב אֶת עַמּוּדֵי הַדְּמָמָה בֵּין סְדָקִים פְּעוּרִים בַּדִּבּוּר הַמָּהִיר שֶׁבֵּינֵינוּ

שֶׁנַּסְפִּיק לִפְנֵי שֶׁהַקִּירוֹת קוֹרְסִים

אִם יָכֹלְתִּי לְסַלֵּק אֶת כְּאַב הַפְּרֵידָה וּלְהָבִין אֶת עֹמֶק הַצֹרֶךְ בִּפְרֵידָה

לִיצוֹר פְּרֵידָה לְהַפְרִיךְ אוֹתָהּ לְהִתְנַחֵם בְּתוֹכָהּ וְלָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן אֲרוֹמָטִי

לְעַסּוֹת לְעַסּוֹת בְּסִיבוּבִים

עוֹד קְצָת

כָּכָה

כֵּן,

אֵין אַהֲבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁנִּכְנַסְתְּ בַּמִּקְלֶדֶת וּמְאַנְפֶפֶת אֶת הַזְּמַן.

הוּא יָכֹל הָיָה לוֹמַר לִי קֹדֶם שֶׁדְּבָרִים לֹא קוֹרִים וְשֶׁכָּל חֲלוֹם הוּא לֹא פָּחוֹת מִמְצִיאוּת

וִדּוּיִית מֻגְדֶּלֶת דֶּרֶךְ זְכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת הָאֶלֶקְטְרוֹנִית שֶׁקָּנִיתִי בַּסֶּנְטֵר בָּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר.

יָדוֹ הַשְּׂעִירָה לוֹחֶצֶת אֶת בְּשָׂרִי מְגַשֶּׁשֶׁת בֵּין הָעֲצָמוֹת וּבַיָּמִים

כְּשֶׁנֶּאֱלַצְנוּ לָצוּם זֶה אֶת זֶה

וְהַחַיִּים נָגְסוּ בָּנוּ רֶבַע מֵאָה הַשֵּׂעָר הִמְשִׁיךְ לְגַשֵּׁשׁ בַּחָלָל הֶחָסֵר.

רֶבַע מֵאָה אֲנִי מְטִיחָה בּוֹ, כְּאִלּוּ הוּא זֶה שֶׁבָּחַר בַּמָנָה הַדְּשֵׁנָה שֶׁל הַחַיִּים

שֶׁנָּגְסָה בִּשְׁפְיוּתוֹ

וְעָרְמָה אוֹתוֹ עַל תְּנַאי מְעַל מִנְשָׂא

הַמַּשָּׁאִית הַלְּבָנָה שֶׁרַק חַיָּלִים מְיֻּמָּנִים יוֹדְעִים

לְהַתְנִיעַ.

יְבוּא וִיצוּא שֶׁל דּוּחוֹת. יְבוּא וִיצוּא שֶׁל כּוֹחוֹת. שָׁלוֹם לָךְ אֲהוּבָה.

שָׁלוֹם וּנְשִׁיקָה.

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה לְהַרְגִּיז אוֹתָךְ. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָךְ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים.

וּכְשֶׁבָּאתָ פִּתְאוֹם הִנַּחְתָּ אֶת הַשָּׁנִים הַמְנֻזָּלוֹת שֶׁנִחְלְלוּ בָּאֲדָמָה וְיָצְאוּ לִשְׁנַת נֶצַח.

כְּשֶׁמְּעַל הֵצִיף אוֹתָנוּ מֶרְחָב אֶחָד.

שׁוּב לֹא הָיָה הָעוֹלָם גָּדוֹל. שׁוּב לֹא הָיוּ הֶעָרִים סְמוּיוֹת. שׁוּב לֹא הָיוּ מְטוֹסִים הֲפוּכִים.

הַכּוֹל הִתְחִיל בִּי וְנִגְמַר בְּךָ.

עושה בך

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הַשֶּׁקֶט הָרוֹעֵשׁ מְמַרְפֵּס אֶת הַשְּׂדֵרָה

עוֹצֵר בְּךָ אוֹתִי

מְגַלֶּה עוֹלָמוֹת אֹפֶל כְּשִׁעוּר רִאשׁוֹן

פּוֹסֵעַ אֶל גִּלּוּיֶיךָ

מְסָרֵק אֶת יָמֵיךָ

מַשְׁאִיר לֵילוֹתֵיךָ לְשִׁירִים

גּוֹבֶה מְחִיר מֻפְקָע מִתּוֹךְ אַהֲבָתְךָ

שֶׁמְּדַמֶּה אוֹתְךָ לִגְוִיָּה חִוְּרָה בִּשְׁעוֹת עַרְבַּיִם

מסע לכף התקווה הגדולה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אָמָּן הוֹפֵךְ אֶת כִּוּוּן הָאוֹר אֶל הַיֵּשׁ. מַנְצִיחַ אֶת הַחַד פְּעָמִי שֶׁהָאֲחֵרִים לֹא רָאוּ לְפָנָיו.

הַיֵּשׁ שֶׁלִּי, הַגֶּבֶר שֶׁלִּי, הַמְּאַהֵב שֶׁלִּי, חַבֵרִי לַחָיַיִם.

אֶתְמוֹל הִרְגַּשְׁתִּי פָּחוֹת מֻטְרֶפֶת. שַׂמְתָּ לֵב. הָיִיתִי כִּמְעַט.

יָרַדְתִּי לְמַצָּב שֶׁל עַצְבוּת שְׁפֻיָּה.

הֶחְלַטְתִּי שֶׁהַמֶּרְחָק מִמְּךָ הוֹלֵךְ לְהַרְאוֹת לִי אוֹתְךָ אַחֶרֶת.

בַּנְּסִיעָה הַקְּצָרָה הַזּוֹ שֶׁלְּךָ אֲנִי מַשְׁהָה בְּסוֹגְרַיִם אֶת הַהִתְקַדְּמוּת בַּדֶּרֶךְ.

מַפְנָה אֶת הַהַבָּטָה עַל מַרְתְפֵי הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ. מְאַוְרֶרֶת אֶת הַשּׁוּלַיִם הָעֲמוּמִים.

נִשְׁעֶנֶת עַל זוּג כָּרִיּוֹת, כְּמוֹ אֶתְמוֹל אֶצְלְךָ כְּשֶׁדִפְדַפְתִּי בַּסֵּפֶר עַל דֵּזַיֶיר.

רַגְלַיִם מְקֻפָּלוֹת

וּסְפָרִים פְּזוּרִים בִּקְצֶה הַמִּטָּה.

הַתְּשׁוּקָה שֶׁמַּפְחִידָה לִפְעָמִים וְאַתָּה שׁוֹקֵעַ לְמַצָּב שֶׁל

רִחוּק בִּלְתִּי רְצוֹנִי מֵהַחֲלוֹמוֹת.

הַנִּרְאֶה לֹא תָּמִיד נִתְפָּס. לֹא מִיָּד.

אֲנִי מַשְׁהָה אֶת הָרֶגַע. מְאַפְשֶׁרֶת לַפַּרְשָׁנוּת לְהִתְרַוֵּחַ.

לְגַלּוֹת לִי סוֹדוֹת מִתּוֹךְ עַצְמִי.

בְּשֶׁקֶט וּמִקָּרוֹב נוֹתֶנֶת לִי לָגַעַת בָּרֵאָלִי הַחַם דֶּרֶךְ הָאִילוּזְיָה הֵקָּרָה.

לְאָמָּנוּת הַחַיִּים לֹא בָּאִים חַפִּים מִפֶּשַׁע.

אֲנִי מְמָרֶקֶת אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁאִירִים אַחֲרֵינוּ לְמַעַן הַדֶּרֶךְ הַצּוֹעֶדֶת לְפָנֵינוּ.

לְהִפָּתַח בְּלִי בֶּהָלָה לְמַצָּב שֶׁל סַף.

לְקַבֵּל.

לִתְמוֹהַ.

לְהַנְהִיר.

נועה ואני

מאת

ללי ציפי מיכאלי

עָמַדְנוּ שְׁתֵּינוּ מִחוּץ לְבַיִת מְחֻפֶּה אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית

נִצְמַדְנוּ לִקְבוּצַת אֲבָנִים וְהִתְחַבַּקְנוּ

אֲנִי וְהִיא

הִיא וַאֲנִי

לֹא

לֹא הָיִינוּ בִּירוּשָׁלַיִם

גַּם לֹא בִּקַּרְנוּ בַּכֹּתֶל

הַחֶלְקָה הַזֹּאת הָיְתָה הַכֹּתֶל שֶׁבָּנִינוּ צִיץ לְצִיץ וְנֶאֶחַזְנוּ

בּוֹ עַד שֶׁפָּרַץ שֶׁטֶף דָּם חָזָק מֵחֲרִיצֵי הָאֲבָנִים בְּתִפְרַחַת שֶׁל

עֵשֶׂב

יָרֹק

מזמור אישה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

עוֹמֶדֶת אַחֶרֶת

מִכָּל מָה שֶׁרָאִיתִי

בְּחַיַּי הָרְכוּנִים עַל קֶשֶׁת תְּנוּחוֹת רוּחַ

וּבִלְפִיתָה אַחַת כָּל הָעוֹלָם מוּלֵךְ

כְּשֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת אַחֶרֶת

מִכָּל מָה שֶׁרָאִיתִי

מְבַטֶּלֶת אֶת הַכְּתוּבִים בְּתּוֹלְדוֹת הַנָּשִׁיוּת

אַתְּ הוֹפֶכֶת אוֹתִי לִדְמוּת אַחֶרֶת

שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּמֻשָׂגִים שֶׁל אַהֲבָה כִּי

אַתְּ

עוֹמֶדֶת אַחֶרֶת מוּלִי

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹרֵס בְּפָנַיִךְ אֶת הַמָּאז’וֹרִים

פנטזיה בפה מינור:

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לליאדה

אֲהוּבֵךְ

נֶאֱבַק בִּקְלִידִים

שׂוֹרֵט קִירוֹת מַשְׁאִיר

סִימָנֵי עַגֶּבֶת עַל מִטַּת זְנוּנִים

הַקְשִׁיבִי:

בְּיָדַיךְ הוֹלֵךְ

קִיר

דָּבֵק בָּךְ צָלוּל

מְלַטֵּף בֶּרֶךְ גַּרְמִית

מְאַרְגֵּן לָךְ טִיּוּל

בְּמָז’וֹר עָרְפִי

* * *

מוּזָה?!

רוֹאָה אוֹתָהּ בְּרוֹטְשִׁילְד לִפְעָמִים

מְטַיֶּלֶת לָהּ בְּגַב כָּפוּף וּמְרֻכֶּזֶת בְּעַצְמָהּ

בלילה אני אחרת

מאת

ללי ציפי מיכאלי

גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים

נִכְנֶסֶת לַכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל הַמִּקְטֹרֶן שֶׁלְּךָ

קְרוֹבָה בְּאַהֲבָה

שְׁקֶטָה וּמְרֻמֶּזֶת

בַּלֵּילוֹת אֲנִי אַחֶרֶת

מְנַגֶּנֶת בְּשֶׁקֶט

נוּקְטוֹרְנִים שֶׁל שׁוֹפֶּן

נִזְכֶּרֶת בְּכָל מָה שֶׁרָאִיתִי בְּפָרִיז בַּחֲלוֹם הַקֹּדֶם

וְשׁוֹתָה קָפֶה נְטוּל בְּהִירוּת

נְטוּל פַּרְשָׁנוּת

נְטוּל מְהִירוּת

נְטוּל אֵגוֹ

בַּלֵּילוֹת אֲנִי אַחֶרֶת

גּוֹוַעַת בְּשֶׁקֶט

מִתְהַפֶּכֶת מִצַּד לְצַד

מִתְמַסֶּרֶת לְכוֹחַ הַשְּׁאָגָה הֶחָנוּק

מְשַׁנָּה אֶת נוֹף הָרוּחַ

לַחוֹפֵי הַשֶּׁקֶט הַגּוֹלִים

לְשׁוּק סָגוּר

לִרְחוֹב עָטוּף בִּשְׁאֹל שָׁחוֹר

בְּסָרִיג גַּס מֵחָנוּת וִינְטאג' בְּקִינְג ג’וֹרְג'

מוּל גַּן מֵאִיר

שֶׁלֹּא מֵאִיר יוֹתֵר יָדַיִם אוֹחֲזוֹת

בַּלֵּילוֹת אֲנִי

נִפְתַּחַת לִמְנִיפָה

וְתַתהַהַכָּרָה לֹא אוֹמֵר לִי כְּלוּם עַל

הַצָּלָה אֶפְשָׁרִית

אוֹ עַל מַה שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה.

כְּלוּם!

בַּלֵּילוֹת אֲנִי אַחֶרֶת

שָׁטָה בִּסְפִינָה צְהֻבָּה שֶׁל לֵיאוֹ רֵיי

מִסְתַּכֶּלֶת לְעֶבֶר

פָּרִיז אֲבָל

רוֹאָה אֶת שֶׁלֹּא נִרְאֶה לָעַיִן

נִשְׁעֶנֶת עַל רֶגֶל אַחַת

נֶאֱחֶזֶת

בַּרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה

וְעוֹבֶרֶת לִפְּלָאנֶטָה אַחֶרֶת

אודה על טבע האדם

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מִתְפָּרֶקֶת אַתְּ מִתְפָּרֶקֶת לִרְגָשׁוֹת

אַתָּה קוֹדֵחַ חוֹר כְּדֵי לְהַעֲבִיר כַּבֶּל מִצַּד לְצַד

אַתָּה שׁוֹלֵט בַּכַּפְתּוֹרִים

שֶׁמְּעִיפִים אוֹתְךָ כְּנֶגֶד כֹּחַ הַכְּבִידָה

תַּגִּידִי לוֹ שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכִי סְפֶּקְטְרוּם חָדָשׁ שֶׁל תּוֹדָעָה

חוֹר

נִפְתַּח נֶאֱטַם נִרְגַּם נֻפַּץ חֻתַּךְ פֻּצַּע מֻחְלַף

סְפָרִים זֶה עַל זֶה תּוֹמְכִים זֶה בָּזֶה לֹא לִפּוֹל לֹא לְהִתְפָּרֵק

תַּעַבְרִי הָלְאָה

תָּרִימִי עֵינַיִם

תִּבְדְּקִי שֶׁמָּה שֶׁרָצִיתְּ שָׁם וּמָה שֶׁלֹּא חָשַׁבְתְּ מַפְתִּיעַ

תְּחַיְּכִי

תִּתְעַצְּבִי

תַּגִּידִי לוֹ שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא

בְּאוֹתוֹ מַצַּב צְבִירָה שֶׁהוּא זוֹכֵר

אוֹתִי

גּוֹרָלְךָ נִקְבָּע

מִצֶּבַע שֵׂיעָרְךָ

מֵאוֹרוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַכְּשִׁירוֹת

פְּעוּלוֹתֶיךָ חוֹרְשׁוֹת אֶת יְסוֹדוֹת הָאֲדָמָה

הָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא רְסִיסֵי אוֹר

מַקְרִינָה חוֹמֶר אֱנוֹשִׁי

שֶׁשָּׂרַד

אַתָּה מַגִּיעַ לְחוֹר שֶׁחוֹר

הַחוֹמֶר הַהִיּוּלִי הַקּוֹדֵחַ וּמַעֲבִיר כַּבֶּל מִצַּד לְצַד

אַתָּה שׁוֹלֵט בַּכַּפְתּוֹרִים

שֶׁמְּעִיפִים אוֹתְךָ כְּנֶגֶד כֹּחַ הַכְּבִידָה

נִפְתַּח נֶאֲטַם נִרְגַּם מִתְנַפֵּץ חוֹתֵךְ פּוֹצֵעַ מֻחְלָף

סְפָרִים זֶה עַל זֶה תּוֹמְכִים זֶה בָּזֶה

לֹא לִפּוֹל

לֹא לְהִתְפָּרֵק

תַּעַבְרִי הָלְאָה

תָּרִימִי עֵינַיִם

תַּגִּידִי לוֹ שֶׁמָּה שֶׁרָצִיתְּ שָׁם וּמָה שֶׁלֹּא חָשַׁבְתְּ מַפְתִּיעַ

צִפִּיּוֹת מְמֻמָּשׁוֹת צִפִּיּוֹת לֹא מְמֻמָּשׁוֹת

צִפִּיּוֹת עַל גַּבֵּי צִפִּיּוֹת

זֶמַּשֶּׁאַתָּה

מוּל

צִפִּיּוֹת עַל גַּבֵּי צִפִּיּוֹת

זֶמַּשֶּׁאֲנִי

תַּגִּידִי לוֹ שֶׁהוּא גֶ’נְיוּס

אַתָּה מַקְסִים

מְצָא עֲבוֹדָה

כָּל שׁוּרַת הַמְּשִׂימוֹת מְחַכָּה רַק לְךָ

הַמַּגָּע עֲדַיִן קַיָּם בָּאֲוִיר שֶׁחוֹצֵץ

הָאֲוִיר שֶׁשּׁוֹקֵל טוֹנָה שֶׁל חֲסִינוּת

אַתָּה בִּלְתִּי נִרְאֶה אֲנִי בִּלְתִּי נִרְאֵית

בּוֹא נְמַשֵּׁשׁ אֶת הַקִּיר

נְמַשֵּׁשׁ אֶת עַצְמֵנוּ

נֵדַע

כָּל הַהַחְלָטוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלְךָ עָלַי

כָּל הַהַחְלָטוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלִּי עָלֶיךָ

מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן עִם הַבַּחוּרָה הַיָּפָה

מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לִקְבּוֹעַ בָּהּ צוּרָה

תַּגִּידִי לוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לְדַבֵּר אִתִּי עֲדַיִן בְּמוּשָׂגִים מוּסִיקָלִיִים מֵרְצוּעַת הַבַּרְקוֹ

וּלְסַמֵּן לִי נְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת שֶׁל מַשְׁמָעוּת

אֲנִי כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר

תַּגִּידִי לוֹ

שֶׁלֹּא יֵלֵךְ

אח"כ השתלטה השפה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הסולנית

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אִמָּא הָיְתָה

סוֹלָנִית

בַּפַנְטַזְיָה

וְאִישׁ לֹא גִּלָּה אוֹתָהּ

חוּץ מֵאָבִי

שָׁם נִפְרַשׂ הַסִּיּוּט

וְהֵחֵל

מִתְפַּתֵּל וּמֵטִיס עֲנָנִים חֲמוּרִים

הִפְצִיעַ בַּיּוֹם וּבָעֶרֶב הֶעֱכִיר

מֵרָחוֹק לְרָחוֹק

נָח עַל פָּנֶיהָ כְּצַלֶּקֶת תְּמִידִית

וְהִשִּׁיר אֶת שִׁנֶּיהָ

מֵאָז הִיא צוֹפָה בַּחַלּוֹנוֹת

בְּעֵינֶיהָ הַיְרֻקּוֹת

מְסַדֶּרֶת חֲלוֹמוֹת בְּרַאֲוָה

וְיָדֶיהָ עוֹטְפוֹת אֶת כּוֹס הָאַכְזָבָה

כָּךְ הֵחֵל מוֹתָהּ בְּחַיֶּיהָ

בִּשְׂדֵרוֹת הָאֹשֶׁר 42

בְּאַחַת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם

אִמָּא הָיְתָה

סוֹלָנִית

בַּפַנְטַזְיָה

שָׁם אֲנִי מְנַסֶּה לֹא לִפְגֹּשׁ

בְּעֵינֶיהָ

מִצִּדָּהּ הָאַחֵר שֶׁל הַזְּגוּגִית

ההורים שלי גררו

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֶת הַחַיִּים עַל מַסְלוּל חוֹרֵק בְּתוֹךְ

עֶגְלַת סוּפֶּר עֲמוּסָה

מוּזָרוּיוֹת

עַנְתִּיקוֹת וּמוּתְגֵי הַשָּׁעָה

הִתְעַרְטְלוּ

בִּצְבָעִים רָדִיקָלִיים

אימא הפסיקה לשיר

בְּשָׁלָב מְסֻיָּם

נֶעֶלְמָה לָהּ הַתְּעֻזָּה לְהוֹצִיא

צְלִילִים

מִגְּרוֹנָהּ

לְהַגִּיד

שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת נוֹרָא

נוֹרָא הָיָה הֶחָלָל מֵאָז שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לָשִׁיר

הָאַלְכּוֹהוֹל חֲסַר שִׂמְחָה וּלְבִשּׁוּל אֵין

שׁוּם צֶבַע

שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַטַּעַם

מֵאָז שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לָשִׁיר

'מַא, אֲנִי אוֹמֶרֶת,

תָּשִׁירִי מַשֶּׁהוּ

אִמָּא מִתְאַמֶּצֶת לַעֲלוֹת עַל חֲצוּבָה

לְהוֹצִיא

אֵיזֶה שְׁפְּרִיץ מֵחֲלוּדָה

וְלֹא קַל-לָהּ

לִקְצֹץ אֶת הַכֻּסְבָּרָה וְהַבָּצָל הוּא סִפּוּר כִּסּוּי

עֵת לַכֹּל

מְצַטֶּטֶת אִמָּא

לַכֹּל עֵת

אבאי'לה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

תָּמִיד קָרָאתְ לִי אַבָּאִי’לָה

הִרְגַּשְׁתְּ שֶׁאֲנִי דּוֹמָה לוֹ לֹא לָךְ

כָּל מָה שֶׁבּוֹ לֹא אָהַבְתְּ

מָצָאת גַּם בִּי

וְנִסִּית לַהֲדֹף אוֹתִי

אֶת הָאַבָּאִי’לָה שֶׁלֹּא דּוֹמָה לָךְ

יָפָה שֶׁלִּי

לֹא בָּעֵינַיִם הַיְּרֻקּוֹת

לֹא בַּשֵּׂעַר הַשָּׁטֵנִי

לֹא בַּפָּנִים הָעֲגֻּלוֹת

אַתְּ הָיִיתְ הַיָּפָה מִבֵּין שְׁתֵּינוּ

וַאֲנִי הָיִיתִי תָּמִיד

אַבָּאִי’לָה

עִם הַלָּשׁוֹן הַחֲרִיפָה

רכבת

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בְּגִיל 7 עָזַבְתִּי אֶת גֵּיאוֹרְגְּיָה כִּמְהַגֶּרֶת

לְיִשְׂרָאֵל יַחַד עִם הוֹרַי וּשְׁנֵי אַחַי. הִגַּעְנוּ

לְתַחֲנַת

הָרַכֶּבֶת עִם תְּחוּשָׁה שֶׁל וַואן וֶואִי טִיקֶט. נָסַעְנוּ עַד מוֹסְקְבָה וּלְאַחַר שְׁהוּת שֶׁל פָּחוֹת

מִיּמָמָה בְּמָלוֹן מְפֹאָר לָקַחְנוּ רַכֶּבֶת נוֹסֶפֶת לְוִינָה מִשָּׁם לָקַחְנוּ מָטוֹס לָאָרֶץ.

הִגַּעְנוּ לִפְּלָאנֶטָה אַחֶרֶת. זֶה הָיָה בְּאֶמְצַע יָנוּאָר שְׁנַת 1972.

מֵאָז הָרַכָּבוֹת הֵן סֵמֶל שֶׁל עֲזִיבָה מִבְּחִינָתִי. שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים.

שֶׁל אָבְדָן. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַדִי אֵן אֵי הַיְּהוּדִי שֶׁרָץ עַל מְסִלּוֹת הַזִּכָּרוֹן הַקּוֹלֶקְטִיבִי

אוֹ לְהֶפֶךְ. אֵין מִבְּחִינָתִי מָה שֶׁמְּסַמֵּל חָזָק כָּל כָּךְ אֶת הַנְּדוּדִים הַתְּלִישׁוּת וְהָעַצְבוּת

הָאֱנוֹשִׁית כְּמוֹ הָרַכֶּבֶת. גַּם אִם זוֹ רַכֶּבֶת חֲדִישָׁה שֶׁדּוֹהֶרֶת עַל מְסִלָּה מֻגְבַּהַת עַל עַמּוּדִים

כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לִיצוּרֵי הָעוֹלָם הָאֲחֵרִים לָנוּעַ בְּלִי מַעֲצוֹר. כְּשֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהַעֲלוֹת אֶת

הַדְּבָרִים בַּזִּכָּרוֹן הַכּוֹל הוֹפֵךְ לקוֹלַאז' שֶׁל

רַכָּבוֹת שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי, הֵן בַּמְּצִיאוֹת וְהֵן

בִּסְרָטִים

דּוֹקוֹמֶנְטָרִיִּים אוֹ עֲלִילָתִיִּים. הָרַכֶּבֶת הָפְכָה לְרַכַּבְתִּיּוּת וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת

לְמִי

אֲנִי

שַׁיֶּכֶת.

לא לענוֹת לך, אימא

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲנִי מַעֲדִיפָה לִפְעָמִים לֹא לַעֲנוֹת לָךְ, אִמָּא

כְּשֶׁאַתְּ מְקַשְׁקֶשֶׁת לִי בַּטֶלֶפוֹן בְּקוֹלֵךְ הַמִּתְחַבֵּא

כְּאִלּוּ שֶׁמָּה שֶׁעָבַר עָלַי בַּחַיִּים רַק אַתְּ אֲשֵׁמָה

בַּכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי

בַּכִּשָּׁלוֹן שֶׁלִּי לְהֵאָחֵז בַּחַיִּים חָזָק וּבְלִי סְפֵקוֹת

אַתְּ אֲשֵׁמָה, אִמָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי לְהֵאָחֵז בְּעַצְמִי וְשָׁקַעְתִּי בְּתוֹךְ עַצְמִי הַדִּכְּאוֹנִי

לָךְ אִישׁ לֹא נָתַן לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה כִּי הִצְבִּיעוּ לָךְ תָּמִיד אֶל הַמִּטְבָּח הַמְּרַפֵּא

וַאֲנִי שֶׁהוֹרֵיתְ לִי רַק עַל סְפָרִים רַק עַל מִלִּים רַק עַל שִׁירִים

מָה חָשַׁבְתְּ שֶׁאֶעֱשֶׂה

מָה חָשַׁבְתְּ שֶׁיֵּשׁ בְּמִסְתּוֹרִין שֶׁל הַשִּׁירָה?

סְפֵקוֹת, אִמָּא

סְפֵקוֹת פְּעוּרוֹת צְוָוחָה לְהַצָּלָה, אִמָּא

הַגְּאֻלָּה שֶׁאַתְּ יָדַעְתְּ לִמְצֹא בַּכֵּלִים הַמְּרַקְדִים

לִי הֵם לֹא נוֹתְנִים שׁוּם מַרְגּוֹעַ

אָז אַל תִּצְטַעֲרִי כְּשֶׁאֲנִי לֹא עוֹנָה לָךְ, אִמָּא

וְהַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּךְ שׁוֹמֵעַ פְּעִימוֹת

אל תהיי חולה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בְּכוּךְ הַחַיִּים

אַתְּ

אַל תִּהְיִי חוֹלָה

מִיָּדַי, אִמָּא.

אַתְּ לֹא בְּהַרְבֵּה

גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי

וּלְפִי פְּנֵי הַדְּבָרִים

אֲנִי עוֹד עֲלוּלָה לָמוּת לְפָנַיִךְ

אַתְּ

אַל תִּהְיִי חוֹלָה

קָשֶׁה יִהְיֶה לִי פֵּרְעוֹן חִיוּתֵךְ

מִשְׂמְחַת גּוּפֵךְ הַחִיּוּנִי

הֶעָבוֹת

אַתְּ הַחֲזָקָה מִבֵּינֵינוּ

אַתְּ הַיּוֹדַעַת לְהָרִים קוֹל

לִצְרוֹחַ בְּלִי בּוּשָׁה

אַתְּ הַיּוֹדַעַת לְהָגֵן

עַל נִשְׁמְתָךְ הַפְּרוּעָה

עַל הַשִּׂמְחָה הַגִּיגַנְטִית שֶׁבָּךְ

וַאֲנִי יוֹדַעַת לִשְׁקֹעַ

אָז עִזְבִי

אַתְּ

אַל תִּהְיִי חוֹלָה

דיבור עם אמא

מאת

ללי ציפי מיכאלי

א.

אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקוֹת בִּשְׁתֵּי שָׂפוֹת

נֶאֱבָקוֹת בְּאִיהַיְּדִיעָה שֶׁבֵּינֵינוּ

מְוַתְּרוֹת אַחַת לַשְּׁנִיָּה

בְּחִיבּוּק

מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ גּוּף

ב.

הַפָּנִים הַיָּפוֹת שֶׁלָּךְ עֲגֻלּוֹת

הָעֵינַיִם יְרֻקּוֹת

וְהַיָּדַיִם שֶׁלָּךְ עוֹשׂוֹת

אִמָּא

ג.

אַף פַּעַם לֹא

אֶהְיֶה

כָּמוֹךְ

לוויה לאימא של

לְאִמָּא אֵין יוֹתֵר וְרִידִים

הִיא כָּבְתָה

בְּמֶתֶג אֶחָד

וְלִוִּינוּ אֶת תְּשׁוּקָתָהּ עַד גְּבוּלוֹת הָאַהֲבָה

הִשְׁאַרְנוּ אוֹתָהּ

עִם תּוּשִׁיָּה וְעִם אֹמֶץ מַר

מָה חוּץ מִזֶּה אִשָּׁה לְבַד

צְרִיכָה?

אח"כ השתלטה השפה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

סָבִי קוֹרֵא בְּשִׁירַי בְּשַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית

שָׂם טוֹטָפוֹת לְנֶגֶד עֵינַי

מֵנִיחַ עָלַי כִּפָּה שְׁחוֹרָה

וּמְסַדֵּר לִי אֶת הַשְּׂרוֹכִים

מְיַצֵּב אֶת גּוּפִי לְגוֹבָהּ הֶחָרִיץ

וְנִפְטָר מֵחָדָשׁ

אח"כ הִשְׁתַּלְּטָה הַשָּׂפָה וְעָשְׂתָה בִּי שָׁמוֹת

אוֹת לְאוֹת

נוֹף לְנוֹף

לְשִׁיבָה

מוֹתִירָה אוֹתִי

פְּעוּרָה בְּלִי פֶּה

וְהַכּוֹל בָּהּ

שוב בוערים הצמיגים ברחובות

מאת

ללי ציפי מיכאלי

שפה חדשה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

נְטוּלַת נִיקוֹטִין, נְטוּלַת פּוֹזָה,

נְטוּלַת סָפֵק

אוֹמֶרֶת

הָעוֹלָם הִשְׁתַּנָּה

דֶּרֶךְ הַטֶּבַע

בַּיִת נִבְנֶה עַל בַּיִת

וְהַיָּדַיִם שֶׁלָּךְ כְּאֵב שֶׁל עֲשִׂיָּה

בּוֹנָה עוֹלָם חָדָשׁ

יוֹצֶקֶת סֵדֶר בְּלַהֲבַת הָעָם

מוֹצִיאָה מִנְחִילִים שִׁנּוּי

בִּדְמָמָה קָשָׁה

וְהָאָבְדָּן מִתְאַחֶה לִתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה

בּוֹנָה שָׂפָה חֲדָשָׁה

יוֹצֶרֶת דוֹר חָדָשׁ

וּמַלְאָכִים לוֹחֲשִׁים כִּי תִּצְחַק

הַכִּכָּר הִגִּיעַ הָרֶגַע

לִקְרוֹעַ אֶת הַשָּׁעָה

אדוני ראש הממשלה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אַתָּה

מְחַרְמֵן אוֹתִי

וְהָעַם הַזֶּה לֹא יוֹדֵעַ

שֶׁאַתָּה מְחַרְטֵשׁ אוֹתִי

וְהָעַם הַזֶּה לֹא שׁוֹמֵעַ

וְאַתָּה מְאַנֵּס אוֹתִי

וְהָעַם הַזֶּה לֹא רוֹאֶה

וְאַתָּה מְקַלֵּס אוֹתִי

וְהָעַם הַזֶּה

שׁוֹכֵחַ

וְאַתָּה מְרַפְרֵר אוֹתִי וְהָעַם הַזֶּה מְחַכֶּה

וְאַתָּה מַכְנִיס אֶת הַזֶּרֶג הַתַּקְצִיבִי שֶׁלְּךָ לְפִי וְלֹא

פּוֹחֵד

שֶׁאָקוּם יוֹם אֶחָד

וְאֶנְשֹׁךְ לְךָ

וְאֶנְשֹׁךְ לְךָ בְּדָם קַר

יוֹתֵר

שוב בוערים הצמיגים ברחובות

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מַעֲלִים רֵיחַ סִינְתֵּטִי בְּגָרוֹן חוֹנֵק

מְחָאָה שֶׁל תּוֹדָעוֹת מִתְכַּוְּצוֹת לִפְצָצָה מָסָה קְרִיטִית שֶׁל שֻׁמָּנִים עוֹדְפִים שֶׁנֻּפְּחוּ

בְּגַז הָאֹנֶס

מִיהֵם אֵלֶּה שֶׁבָּגְרוּ בְּלִי גִּיל בְּלִי לֶחֶם חַם בְּלִי יָד

אֵיזוֹ מְדִינָה גִּדְּלָה אֶת הַפְּרָעוֹת

הַפַּנְדוֹרִיוֹת כְּשֶׁקֹּדֵם נִדְחֲקוּ לְסִמְטָאוֹת לֹא

נוֹדָעוֹת

וְעַכְשָׁיו שׁוֹבְרִים אֶת הַכֵּלִים עַל כִּכָּרוֹת רָאשִׁיּוֹת

שִׁבְרוּ

אֶת

הַכֵּלִים

הַבְעִירוּ צְמִיגִים

שֶׁיִּרְאוּ

שֶׁיָּרִיחוּ

כִּי שׂוֹרֵף לָכֶם עַכְשָׁיו

תַרְאוּ אֶת הַכְּוִיּוֹת

לִיפֵי הַחַיִּים

לִיפֵי כָּל הַכֶּסֶף

דרויש ידידי,

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מזל דגים למזל דגים, נשמות שאין להן גבולות קיום

לִי

בְּנִיגוּד

אֵין אֶגוֹ לְאוּמִי

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ רִיק בַּזִּכְרוֹנוֹת

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ נְקוּדָה מְהַבְהֶבֶת בַּיְּקוּם

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ רַק אֵיזֶשֶׁהוּ “כָּאן”

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ גְחָלִים לוֹהֲטִים

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ אֶת עַצְמִי בִּלְבַד

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ צַג מֵהַבְהֵב וְאֶצְבָּעוֹת מֵעַצְמָן

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ חַיִּים טְרוּפִים בְּלִי גַעֲגוּעַ

לִי

בְּנִיגוּד

אֵין סִמְלֵי עָבָר

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ בְּדִידוּת שֶׁל תָּלוּשׁ

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ אֵינְעַם אֵינְאוּמָה

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ גּוּף וְעוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁנָּהוּג לוֹ לִקְרוֹא רוּחַ

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ שָׁמַיִם לִקְפֹּץ מִגּוֹבַהּ פָּרוּעַ

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ אֵינְמִילָה אַחַת

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ זִיוּנִים לְשִׁכּוּךְ

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ כִּוּוּן זְרִימָה אַחֵר

לִי

בְּנִיגוּד

יֵשׁ פִּינַת קוֹקָה קוֹלָה

יא חביבתי, ישראל

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בְּקוֹל הַקַּמְפּוּס מוּסִיקָה עֲרָבִית:

שֶׁיִּהְיֶה לָךְ אַחְלָה יוֹם הוּלֶדֶת:

יַא חַבִּיבְּתּי, יִשְׂרָאֵל

סְטוּדֶנְט בְּטוֹן נֶחֱשָׁק מַצִּיג:

אָדָם וְחָוָה: מִפְגָּן: מְטוֹסִים:

אֵשׁ וְסַלְטוֹת בָּאֲוִיר:

הָרֵיחַ עוֹד עוֹטֵף תָּ’אֶצְבַּע:

אֵיךְ הַתַּחַת שֶׁלְּךָ הִתְמַסֵּר לָה:

בְּגִיל סֶקְסִי:

סוֹף סוֹף עֹנֶג:

יַא חַבִּיבְּתּי, יִשְׂרָאֵל

החיים הם בית זונות

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַחַיִּים הֵם בַּיִת זוֹנוֹת הִיא אוֹמֶרֶת

מְרַכְסֶנֶת עֲשָׂרָה סַנְטִים שֶׁל מִפְשָׂעָה בְּתוֹךְ

גִּ’ינְס שֶׁל דִיזֶל

כַּמָּה עֲבוֹדוֹת אַתְּ צְרִיכָה לָקַחַת לְהוֹצִיא אַף

מִבֵּיצָה סְרוּחָה; כַּמָּה צַ’נְס אַתְּ צְרִיכָה

לָתֵת לִתְאוּרָה מִתְכַּוְנֶנֶת

לְפַלֵּס לָךְ הֶקְשֵׁרִים לְפַעַרֵי הַנְּשִׁימוֹת?

מקום קשה

סוֹפִי, זֶה מָקוֹם קָשֶׁה לִהְיוֹת בּוֹ

אַתְּ לוֹחֶצֶת אֶת יָדֵךְ לַבֶּטֶן מַכְאִיבָה

לַפֶּצַע הֶחָלוּד שֶׁבְּחוֹרֵךְ

בלהות בלהות

מאת

ללי ציפי מיכאלי

דַּוְקָא עַכְשָׁו

כְּשֶׁיָּדִי פּוֹרֶמֶת אֶת יָדְךָ

אַתָּה נִכְנָס לְחֶדֶר מְבֻלְגָּן וּמִתְחַמֵּם

מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַלַּיְלָה שֶׁלִּי

בַּלָּהוֹת בַּלָּהוֹת הִרְדִיפוּ אוֹתִי הַחוּצָהּ

עַל קָצֶה שֶׁל תְּבוּנָה עוֹד נִשְׁמַטְתִּי מִקִּיר

בַּלָּהוֹת בַּלָּהוֹת

הַשּׁוֹמֵר הַגָּבוֹהַּ הַצָּעִיר שָׁמַע קְצֶה טוֹן לָדַעַת שֶׁאֲנִי

רוֹצָה

לָצֵאת מִכָּאן

לָצֵאת מִכָּאן

אִישְׁפִיּוּת וּבְגָדִים מְדֻרְבָּלִים בְּיָדַי

כָּרִית אַחֲרוֹנָה לְשִׁמּוּר כּוֹחוֹת

חַכֵּה חַכֵּה

אֲנִי יוֹצֵאת

רֶגַע

בַּלָּהוֹת בַּלָּהוֹת

ניתקו לי את החשמל

מאת

ללי ציפי מיכאלי

כִּי

לֹא שִׁלַּמְתִּי אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְאַתָּה

טוֹעֵן

זֶה מַצָּב קִיּוּמִי

וְאַתָּה רוֹצֶה שִׂמְחָה בְּחַיֶּיךָ

וַאֲנַחְנוּ זֶה בְּחֹשֶׁךְ שֶׁל זֶה

נוֹגְעִים בַּכְּאֵב וְלֹא מַרְפִּים

מְאוֹרוֹת הַמַּגָּע

וְאָז אַתָּה זוֹרֵק אוֹתִי

לְאֶלֶף עֲזָאזֵל

וַאֲנִי מִדַּרְדֶּרֶת לִתְהוֹם הַנֶּפֶשׁ הַכָּאוֹטִי שֶׁאֵין בּוֹ תַּחְתִּית

וְאַתָּה נֶעֱלַם לְאַיִן אַחֵר וּמְאַבֵּד אוֹתִי

מְאַבֵּד אוֹתִי מִכָּל הָעֲזָאזֵל שֶׁאֲנִי יוֹצֶרֶת לְךָ

מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הָאָפֵל

בְּתוֹךְ הָאֵינְאוֹנִים הַכּוֹבֵשׁ וּמְנַתֵּק אוֹתִי מֵעַצְמִי הָאַחֵר שֶׁלֹּא אֶשְׁקַע

מַשְׁקִיעַ שֶׁלֹּא אֶשְׁקַע מַשְׁקִיעַ

שֶׁלֹּא אֶשְׁקַע וְאֶתְפֹּס אֶת בְּשָׂרִי כְּקֶרֶשׁ הַצָּלָה מִפָּנַי מִפָּנַי מִפָּנַי

שֶׁלֹּא אֶחְדָּל לִהְיוֹת

אַתָּה זוֹרֵק אוֹתִי

לָעֲזָאזֵל שֶׁלֹּא אֶחְדָּל

$

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הממסד חרא

חרא הממסד

חרא

אֲנִי צְרִיכָה

כֶּסֶף

לִשְׂכִירוּת

מִסִּים

נְסִיעוֹת

אוֹכֵל

בְּגָדִים

טֶלֶפֶּלֶאפוֹנִים

תַּרְבּוּת

בָּתֵּי קָפֶה

חִסָּכוֹן

תְּרוּמוֹת

קוֹנְצֶרְט

הוֹצָאוֹת לֹא צְפוּיוֹת

כֶּסֶף כָּאן וְעַכְשָׁו

לָמָּה אַפְ’חַד לֹא מְדַבֵּר עַל כֶּסֶף

גַּם נְסִיכוּיוֹת הַנֵּפְט תְּלוּיוֹת עַל וָו הַ $

כָּל טָבְלַת הַהַכְנָסוֹת עַל וָו הַ $

כָּל טָבְלַת הַהוֹצָאוֹת עַל וָו הַ $

הָאֹשֶׁר הַגְּלוֹבָּלִי עַל וָו הַ $

הַ $ הוּא הָאֱלֹהִים

הַ $ הוּא הָאֱלֹהִים

מישהו דואג לך, ילד

מאת

ללי ציפי מיכאלי

כֵּן,

גַּם אֲנִי הָיִיתִי פַּעַם יֶלֶד

גַּם אוֹתִי אָסְפָה יָד גְּדוֹלָה כְּשֶׁהָיִיתִי

עָלֶה בָּרוּחַ

אָבוּד וּמְבֻלְבָּל

מִישֶׁהוּ אוֹהֵב אֶת הַיֶּלֶד

הַזֶּה

הַיַּלְדָּה הַזֹּאת

שֶׁהָיִיתִי

עַל הַפְּלָנֵטָה הַשְּׁדוּדָה

גַּם לְךָ מַגִּיעַ כַּדּוּר

יֶלֶד

לְגַלְגֵּל עָלָיו אֶת כֹּל הַחֲלוֹמוֹת וְהַצְּחוֹקִים

מִישֶׁהוּ

לֹא עוֹצֵם עָלֶיךָ עַיִן

יֶלֶד

לֹא נוֹתֵן שֶׁתִּשָּׁבֵר

שֶׁיִּהְיֶה לְךָ שְׁבִיל

רָחָב

וּבִטָּחוֹן

דרגת כוויה 3

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לַמִּלִּים אֵין

מַשְׁמָעוּת

לְאוֹר

הַמְּצִיאוּת.

אֲנִי פּוֹרֶשֶׁת.

אֵיזוֹ אָמָּנוּת תִּבְעַר מוּל שָׁלוֹשׁ שְׁכָבוֹת הָעוֹר שֶׁל

מֹשֶׁה וְתִתְיַמֵּר לְכַלּוֹת אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הַבְּזוּיָה שֶׁל הָאֶפִּידֶרְמִיס, כָּל שִׁכְבוֹת הַדָּם,

בַּלּוּטוֹת הַזֵּיעָה, הַחֵלֶב וְכו' -

עֲבוּר הַבּוּשָׁה

הַדֶּרְמִיס, הַשִּׁכְבָה הַתַּתעוֹרִית, הַשּׁוּמָנִית -

עַבוּר הַכְּלִימָה

וְתַחְדּוֹר לְתוֹךְ הַסַאבְּקוֹטָאן שִׁכְבָה אַחֲרֵי שִׁכְבָה לְתוֹךְ הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים

עַבוּר הַפֶּשֶׁר שֶׁלֹּא נָקַט בְּאֵמְצְעֵי זְהִירוּת עִם הַנְּשָׁמָה.

תַּכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְתָא לַחַץ

הַשִׁיר בְּהִיפֶּר וִינְטִילַצְיָה

הַסְּמָלִים בַּחֲרָדָה יֹאמְרוּ בִּדְחִיפוּתוֹ שֶׁל אָדָם לְבַצֵעַ פֶרְפוֹרְמֶנְס

בְּגוּף בּוֹעֵר שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ בַּעוֹלָם.

עוֹר אָדוֹם

שַׁלְפּוּחִיּוֹת

חֶלְבּוֹנִים שֶׁנֶּהֵרְסוּ

דַּרְגָּה 3

עוֹר חָרוּךְ

מַרְאָה מְזַעֲזֵעַ לָעַיִן

תַּשְׁתִּילוּ לוֹ עוֹר חָדָשׁ

בְּשִׁיטַת הַתְּשִׁיעִיּוֹת אֲנִי מְחַשֶּׁבֶת אֶת שֶׁטַח הַכְּוִיָּה:

רֹאשׁ-צַוַאר-חָזֶה-בֶּטֶן-גַּב עֶלְיוֹן-כַּף יָד-X2-יָרֵךְ-X2-שׁוֹק-כַּף רֵגֶל-X2

אֵיבַר הַמִּין

אֵיבַר הַמִּין

אֵיבַר הַמִּין

14.7.12

הודעה חשובה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לכבוד: ללי ציפי מיכאלי

הינך מתבקשת לשלם לאלתר את החוב שהצטבר משך כל השנים שלא

היתה בחזקתך טלוויזיה, גם בשנות שהותך בחו"ל ובכל הבתים השכורים והמלונות

שנשרכת כי לא היה לך

בית

וּכְנַוֶּדֶת הָעוֹלָם הַזֶּה

לַטֶּלֶוִיזְיָה לֹא הָיָה

מָקוֹם

בְּסָלוֹן חַיַּיִךְ

וּלְלֹא כֹּל הוֹדָעָה נוֹסֶפֶת אַתְּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לִפְנֵי נְקִיטַת הֲלִיכִים מִשְׁפָּטִיִּים

וְעִקּוּל מִטַּלְטְלֵי רוּחַתֵךְ

רִבִּית דְרִיבִּית עַל מַה שֶׁלֹּא צָפִיתְּ וְלוּ גַּם בְּאֹנֶס

כְּשֶׁכֻּלָּם כֵּן

וְאַתְּ

לֹא רָאִיתְּ אֶת מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא

רָצוּ וְעַל מָה שֶׁאַתְּ

סֵרַבְתְּ לְשַׂחֵק

המדינה הזאת זרה לי

מאת

ללי ציפי מיכאלי

זָרָה

אִם לֹא הָיִיתִי יוֹצֵאת מֵחוּצָהלָה

לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת כַּמָּה

זָרָה

אַהֲבָתִי שְׂרוּפָה

לָהּ

אִם לֹא הָיִיתִי נוֹגַעַת בָּהּ

לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת

כַּמָּה

כַּמָּה יוֹדַעַת

וַאֲנִי אִישְׁפִיוּת בְּתוֹכָהּ

מֻטְרֶפֶת

אֵיךְ חֶלְקִיק מוֹבִיל חֶלְקִיק נוּעַ

אֵיךְ סֵדֶר מוֹבִיל אִיסֵדֶר לָשׂוּחַ

הַחוֹל חַם וַאֲנִי מַטִּילָה עַל עַצְמִי אֶת עַצְמִי

לְהַרְגִּישׁ עַל בְּשָׂר הָאֲדָמָה הַזֹּאת

כְּוִיּוֹת וְהִיא

שֶׁלֹּא יוֹדַעַת אוֹתִי

אַחֶרֶת

מַרְחִיקָה אֶת רַגְלַי לְהִתְיַסֵּר לְהִתַּשֵּׁש

לֹא אַרְגִּישׁ

שֶׁאֶצְנַח

לֹא אֶרְצֶה

עוֹד

עֲזוֹב

סלאח

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מֵבִיא לִי קָפֶה הֵל

בְּכוֹס נְיָר

מְבַקֵּשׁ לִתְפֹּס זִיּוּן בְּשִׁעֲמוּם

כַּמָּה הוּא יָכֹל לַעֲבֹד

בִּשְׁבִיל הַיְּהוּדִים הַצְפוֹנְבּוֹנִים

לְטַאטֵא לָהֶם אֶת הַשָּׁמַיִם

וּלְפַזֵּר רֵיחַ יַסְמִין בַּמַּזְגָן

הַנִּסְעַר

הוֹי סַלַאח

כַּמָּה אַתָּה דּוֹאֵג

מִלִּים פְּשׁוּטוֹת

בִּתְנוּעַת יָד שֶׁאַף פַּעַם לֹא תִּמְצָא אֵצֶל שָׁכֵן יְהוּדִי

כַּמָּה נֹעַם עַד שֶׁלּוֹחֲצִים לְךָ עַל אֶצְבַּע חָשׂוּפָה

שְׁטוּפָה בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים

בַּלֵידָן הַיְּהוּדִי

תשלומים

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַחַיִּים שֶׁלִּי פְּרוּטִים לְתַשְׁלוּמִים

מְפֹרָטִים בְּדַף הַחֶשְׁבּוֹן הַחָדְשִׁי

שֶׁאֲנִי עוֹרֶכֶת לְעַצְמִי

מְחַשֶּׁבֶת אֶת הָרִבִּית

עֲבוּר הַקְּרֵדִיט

לֹא מַרְפֶּה מֵרְכִישׁוֹת לֹא נְחוּצוֹת שֶׁל

כְּאֵב וְחָרְטָה

תַּשְׁלוּמִים שָׁוִים

יוֹרְדִים מִבְּשָׂרִי הַדַּק

חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ

וְאֵין מִי שֶׁיְּצַיֵּץ

מחווה לכובע של דילן

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אוֹמְרִים שֶׁדִילֶן בָּא עִם כּוֹבַע לָבָן רְחַב שׁוּלַיִם

הִתְכַּוֵּץ לְתוֹכוֹ וְנָתַן לַכּוֹבַע לְרַחֵף עַל הַבָּמָה

אוֹמְרִים

שֶׁהוּא

לֹא הָיָה שָׁם

הָיָה שָׁם רַק הַכּוֹבַע

מֶה הָיָה קוֹרֶה אִם הָיִיתִי מִתְכַּוֶּצֶת לְתוֹךְ הַחֲזִיָּה שֶׁלִּי וְנוֹתֶנֶת לֶחֲזִיָּה

לְרַחֵף עַל בָּמַת הַשִּׁירָה בִּמְקוֹמִי

אוֹמְרִים שֶׁדִּילֶן הוּא הָאַייקוֹן הֶחָזָק שֶׁל הַבְּלוּז

וְהַיּוֹם לֹא רָצָה לִהְיוֹת דִּילֶן רָצָה לִהְיוֹת רַק אַגָּדָה

בְּלִי פַּרְצוּף

לָקַח לוֹ כּוֹבַע וְדָּחַק בּוֹ גִ’ין

מָה הָיָה קוֹרֶה לוּ לָקַחְתִּי חֲזִיָּה לְבָנָה שֶׁל טְרִיוּמְף

הִתְכַּוַּצְתִּי לְתוֹךְ שָׁדֶיָּה הַיָּפִים

וְנָתַתִּי לָהּ לְרַחֵף בִּמְקוֹמִי עַל הַבָּמָה

אוֹמְרִים שֶׁדִילֶן בָּא כִּי הָיָה צָרִיךְ לָתֵת שׁוֹאוּ

מָה הָיָה קוֹרֶה אֵם הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַרְאוֹת שָׁדָיִם חֲשׂוּפִים

בִמְקוֹם?

שירי המאה ה-21

מאת

ללי ציפי מיכאלי

במאה ה-21 היא

מאת

ללי ציפי מיכאלי

לֹא הָיְתָה

עַל הַתַּפְקִיד

וְהוּא לֹא הָיָה

עַל הַחַיִּים

וּבְכָל מִקְרֶה הַשְּׁאֵלָה הִסִּיעָה אוֹתִי לִירוּשָׁלַיִם

‘לָקַח אֶת הַכּוּרְסָה הַיְשָׁנָה שֶׁהִבְטִיחָה לְפִנְחָס שָׂדֶה?’

הוֹ יֵא, לָקַח.

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי שֶׁהַסַּרְטָן מֵת

אִתּוֹ

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לִפְנֵי שֶׁהִצְטַלֵּם

אִתִּי

"מְשׁוֹרֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת

רְצִינִי"

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים רְצִינִי בַּכּוּרְסָה

שֶׁחָשַׁק

שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעָזַב אֶת הָרְצִינוּת

הָלַךְ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

כָּכָה הוּא אֶצְלִי

בָּעֲדֶשֶׁת הַמְּצִיאוּת הַיְחִידָה

טָסְתִי

גַּם הוּא

חָזַרְתִּי

לְמָה לֹא מוֹצְאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הֵיכָן שֶׁהִנַּחְנוּ אוֹתָם?

תביעה נגד השפה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֲנִי תּוֹבַעַת בַּזֹּאת אֶת הַשָּׂפָה בת"ש 85340–10–10

הַשָּׂפָה עַל כֹּל גְּוָנֶיהָ כִּסּוּייה גִּלּוּייה שִׁנּוּייה

עַל אָבְדָן זֶהוּת

גְזִילַת הַחֵן

אִיְכֹלֶת לוֹמַר אֶת הַהֶבְדֵּל

אִיהֶכְרֵחַ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת

אִינְכוֹנוּת לְהִמָּתַח לְאֹרֶךְ

וּלְרֹחַב הַהַרְגָּשָׁה בִּפְּלָאסְטִיוּת אֵינְסוֹפִית וְאֵינְנִגְמֶרֶת

וַאֲנִי דּוֹרֶשֶׁת פִּצּוּי לְמַרְשִׁי

עַם יִשְׂרָאֵל

עַל נֵזֶק בְּשֹׁוִי בִּלְתִּי סַפִּיר בְּמִלִּים שֶׁיְּשֻׁלַּם לְאַלְתַּר וּבְלִי שְׁהוּת

בְּנוֹסָף, עַל הַשָּׂפָה לְפַצּוֹת עַל שִׁנּוּי הָאֲוִירָה הַמַּטָּרָה וְהַכִּוּוּן

לְמַמֵּן טִפּוּל עַד הַשָּׂגַת הַיַּעַד הַמְּבֻקָּשׁ

לָרֶדֶת מֵהַדֶּרֶךְ בְּלִי כְּאֵב מְיֻתָּר

תִּקּוּן אַחַד הַסְּעִיפִים:

עַל רִבּוּי הַהֲגִיָּה וַעֲמִידָה עַל בִּימַת

זְמַנִּים בּוֹגְּדָנִיִים

עיתון העתיד

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אַל תַּגִּידוּ לִי מָה קָרָה

זֶה כְּבָר יָדוּעַ לִי

תִּכְתְּבוּ בִּשְׁבִילִי אֶת עִיתוֹן הֶעָתִיד

שָׁם אֲנִי נִמְצֵאת כְּבָר מֵאֶתְמוֹל

תְּלוּיָה עַל קוֹמָה לֹא בְּנוּיָה וּמְנַעֲנַעַת אֶת רַגְלַי בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם

תַגִּידוּ מָה יִהְיֶה אִתִּי

מָה יִהְיֶה אִתִּי מָחָר

אִם אֶשְׂרֹד אֶת הָרַעַשׁ

אֶת תְּנוּדוֹת הַבּוּרְסָה

אֶת הַפִּטוּרִים הַבָּא

אֶת עֲלִיַּת הַמְּחִירִים

אֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת

וּמִי יִהְיֶה הַבָּא

תַּגִּידוּ לִי בְּאוֹתִיּוֹת קְטַנוֹת עִם כּוֹתָרוֹת חֲזָקוֹת

תְּנַעֲרוּ אוֹתִי

תָּבִיאוּ אוֹתִי לְמָבוֹי סָתוּם

לְאֶרֶץ אֵינְמוֹצָא

לְאַהֲבָה שׁוֹטָה

לְמַצָּב שֶׁל חֲרָטָה

הִיא יוֹדַעַת שֶׁגַּם לִי אֵין אֶת הַשֶּׁקֶל?

עתיד נוסח 1

מאת

ללי ציפי מיכאלי

אֵיךְ הֶעָתִיד יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם מִתּוֹךְ

יְדִיעָה גְּמוּרָה

הַאִם הַאִזּוּן בֵּין הַסָּמוּי לַגָּלוּי לֹא נִשְׁמָר בְּאִזּוּן דַּק וּבָגְדָּנִי

שֶׁל הֶעָבָר עִם הֶעָתִיד כְּשֶׁהַהוֹוֶה הוּא הַמְּתַוֵּךְ שֶׁמַּחֲזִיק בִּידֵי שְׁנֵיהֶם

כְּמוֹ אִמָּא בִּשְׁנֵי יְלָדֶיהָ בַּמַּעֲבַר הַחֲצִיָּה

עתיד נוסח 2

מאת

ללי ציפי מיכאלי

בְּעָתִיד אֶהֱפוֹךְ אֶת הַמַּסְלוּל לְיַצִּיב וְאַצִּיב אֶת עַצְמִי

עַל קַו אֲוִירִי רַךְ וְעַנֹג קַר וְקָשִׁיחַ

אֶשְׂרוֹף אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁדִּבְּרוּ בְּשִׁבְחָם מִתּוֹךְ הִזְדַּהוּת עִם רֹחַב הַקַּו

מְשׁוֹרֵר אָסוּר לוֹ לְהֵאָחֵז בְּדַפִּים קְבוּעִים

וְיֵאוּשׁ מֻחְלָט

אֶתְאַהֵב בְּאִישׁ אוֹ בְּאִישָּׁה אַחֶרֶת וְאֶכְתֹב בְּעַל פֶּה אֶת כָּל מַה

שֶׁהַיְקוּם יִקְלֹט וִיְעַכֵּל

בְּשַׁבְרִירֵי שְׁנִיָּה עַל מְכוֹנַת הַדַּקּוֹת

לֹא אֲבַזְבֵּז אֶת זְמַנִּי בִּדְאָגוֹת אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגִיּוֹת

אוֹתְךָ אֶהֱפֹךְ לְסוֹפֵר סְטָאר בִּלְתִּי נִשְׁכָּח

וְכֹל מִי שֶׁיִּשָׁכַח גַּם הוּא יִהְיֶה מְאֻשָׁר

וּבִלְתִּי נִלְאֶה בִּרְאוּת חֲדָשָׁה

אֶפְתַּח שׁוּב אֶת הַסְּפָרִים הָאֶלֶקְטְרוֹנִיִים וְהָרַעֲיוֹנוֹת יֵרָאוּ לִי שׁוֹנִים מִמָּה

שֶׁלִּמְּדוּ

בְּעִידָן טְרוֹם אִינְטֶרְנֶטִי

וּפּוֹסְטאִינְטִימִי

הַכּוֹל יִהְיֶה לָחוּץ בְּתוֹךְ שְׁבָב

וּכְקוֹסֵם אֶפְתַּח וְאֶפְתַּח מִטְפָּחוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לְרֶגַע מְאֻשָּׁרִים

אֶשְׁבֹּר צַלָּחוֹת בְּשִׁכְרוּת

וַאֲחַפֵּשׂ מַטָּרוֹת

בְּשֵׁלוֹת

לְהַפִּיל

פחמימות של אושר

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַשִּׁירָה חוֹדֶרֶת אֵלֶיךָ

כְּמוֹ קֶמַח בֵּין הַצִּפָּרְנַיִם

בַּבְּגָדִים

בַּנַּעֲלַיִם

קֶמַח בְּכָל חֶלְקֵי הַגּוּף

בְּחוֹרֵי הַכַּפְתּוֹרִים

קֶמַח עַל הַשְּׂפָתַיִם

בַּפֶּה פוּ

קֶמַח בָּאָזְנַיִם

עֲדַיִן חוֹדֵר בֵּין הַשִּׁנַּיִם

בֵּין חֲרִיצֵי הָאָרִיחִים

כַּמָּה קֶמַח

לָמָּה קֶמַח

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

פַּחְמֵימוֹת שֶׁל אֹשֶׁר

וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ חָלָל

בְּתוֹךְ חָלָל יוֹשֶׁבֶת עִם קִירוֹת

מְסַדֶּרֶת אֶת הַחֲפָצִים מְזִיזָה כֵּלִים

וּמְכַוֶּנֶת מֵיתָרִים

מַפְרִידָה קִיר מִקִּיר

קוֹבַעַת גְּבוּלוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל יְצִיבוּת

בְּאַרְכִיטֶקְטוֹנִיקָה

שֶׁנִּקְלַעְתְּ בָּהּ

לִצְעֹק

לָמָּה צָרִיךְ

לְהִתְאַרְגֵּן

לְמָה צָרִיךְ

לִפְרֹץ לָמָּה צָרִיךְ

אַתְּ אַחֶרֶת

מִמֵּילָא

אַתְּ

מִמֵּילָא

אַתְּ

מִמֵּילָא

קניית ספר

מאת

ללי ציפי מיכאלי

(יָבוֹא יוֹם וְיָרִימוּ גַּבָּה)

הֶמְמְ

לְלֹא צֶלֶם וּדְמוּת

הַמְּשׁוֹרֵר

בְּרֶגַע הַקְּנִיָּה

רַק אַתָּה וְהַסֵּפֶר

בְּחֲנוּת קְטַנָּה

הַסֵּפֶר בִּכְלָל לֹא הָיָה בַּפַּעַם

הָרִאשׁוֹנָה

אָמְרוּ שֶׁהוּא אָזַל

הִזְמַנְתָּ אוֹתוֹ בִּמְיֻחָד

הִתְקַשְּׁרוּ שֶׁהוּא מְחַכֶּה

לְךָ

בָּאתָ וְשִׁלַּמְתָּ

מְחִיר מָלֵא

אקספרימנט

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מַרְחִיבָה אֶת הַיְּקוּם

בִּנְשִׁיפַת רוּחַ

חֲדָשָׁה

מִסְתַּעֶרֶת עַל מֵמַדִּים

אֲחֵרִים

כּוֹבֶשֶׁת דּוֹן ג’ואָנִית

מְסַמֶּנֶת

בְּפִנְקָס קָטָן

1800

לְעֵת עַתָּה

מחקר ארכיאולוגי על מרכז הממלכה

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הֵם מְנַסִּים לְיַשֵׁר

אוֹתָךְ

עַל קַו וְאַתְּ

וְאַתְּ מְמָאֶנֶת

לְהִתְיַשֵּׁר עַל הַקַּרְקָע

יוֹצֶרֶת מַסְלוּל שְׁמֵימִי

רוֹאָה אֵיךְ עִיר

חוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ עִיר

קְדוּמָה

וְגָנֹב גּוֹנֶבֶת אֲבָנִים

בְּתִיאָרוּךְ פַּחְמַן-14

יְגַלּוּ אֶת שִׁטְחֵי

הַפֶּרִיפֶרְיָה שֶׁל הַשִּׁירָה כְּשִׁין גִּימֶל

וְאוֹתִי

כְּמֶרְכָּז הַמַּמְלָכָה

תילחץ שהעולם יעבור הילוך

מאת

ללי ציפי מיכאלי

עַל הַדֶּרֶךְ

כַּפְתּוֹר מוּאָר בְּסָגוֹל

הַחֲרָדָה לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת

הַשִּׁנּוּי

אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ

תִּלְחַץ.

עָלֵה מִן הַמַּיִם

תִּפָּתַח כְּמוֹ צֶדֶף לְהָאִיר אֶת הַיּוֹם

שֶׁהָעוֹלָם יַעֲבוֹר הִילּוּךְ

Mementum Mori

מאת

ללי ציפי מיכאלי

מָה תִּהְיֶה הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה כְּשֶׁתָּמוּת?

שָׁאַלְתִּי

אָז

אוֹתְתוּ אוֹרוֹת הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵי

הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁל דַמִיאֵן הִירְסְט

יָצְאוּ מִגְּבוּלוֹת חַיַּי

בְּיָזְמָה פּוֹשַׁעַת

“שַׁפְּרִי שַׁפְּרִי אֵת עַצְמְךָ”

יוֹרֶה מִמֶּרְחָק אֶפֶס

בְּרַח!

שֶׁאֶבְרַח

מִגּוּף הַכְּאֵב

דָּלוּק בְּשִׁבֻּצֵי אֵיבָרִים מֻחְזָק חָזָק

בֵּין יָדַיִם לְרַגְלַיִם

הָאֵיבָר

שֶׁמַּכִּיר

אוֹתִי

בְּשֵׁם לֹא מְפֹרָשׁ

הֲפוֹךְ בְּךָ

אֶת יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן

כִּי סִפּוּר חַיֵּךָ רַק פּוֹאֶנְטָה

* דע את יום מותך

כל מה ש

מאת

ללי ציפי מיכאלי

הַדּוֹר הַזֶּה

לֹא יוֹדֵעַ

וְאַתָּה תֵּדַע

נֶכְדִּי הַיָּקָר,

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות