אורי ברנשטיין
שישה שירים מ"עמק השווה"
בתוך: סימן קריאה 9

רוּחַ, הַמּוֹפִיעָה פִתְאֹם, מְשִׁיבָה

זָרֻיּוֹת מְרֻבּוֹת לִמְמַדָּן הָאֲמִתִּי:

פְּרָטִים חֲלִיפִים בָּאוֹר חֲסַר הַפְּנִיּוֹת.

וְעִם זֹאת יֵשׁ בְּלִבּוּטָהּ הֶחָָטוּף

תֹּאַר מַבְעִית שְֶל חַיִּים בַּהֲזִיזָהּ

אֶת הַבֻּבּוֹת הַתּוֹלוֹת בְּפַאֲתֵי הַשָּׂדֶה

לְסַלֵּק צִפָּרִים. וַאֲנַחְנוּ,

בַּדְּמָמָה הַכְּבֵדָה, עַל אֵיזוֹ מִרְפֶּסֶת

מְכֻסָּה בְּחָצָץ, מֻרְגָּלִים בַּחֲשָׁד

הֶעָצוּר בְּתוֹכֵנוּ. בַּשְּׁקִיפוּת

חוֹבְרִים עֲצָמִים זְעִירִים זֶה לָזֶה,

סָבִיב לְמַה שֶׁהָיִינוּ עַל הַמִּרְפֶּסֶת,

מְעִזִּים אוֹתָנוּ לְהִצְטוֹפֵף, מַקְנִים

שׁוּלַיִם מְפֹרָשִׁים לְמַעֲשֵׂינוּ. שִׂיחָה,

שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹכְרִים מָתַי הִתְחִילָה,

עִם מִישֶׁהוּ שֶׁפָּנָיו לֹא פֹּרְטוּ, מַסְבִּירָה

אֶת הַמְּאוֹרָעוֹת, טוֹב יוֹתֵר מִתָּמִיד.

חַיִּים סְדִירִים יִהְיוּ, כְּכָל הָאָדָם.

רְאֵה אוֹתָם בִּשְׁלֵמוּתָם כְּמוֹ שֶׁצִּפּוֹר

מִמֶּרְחַקִּים נִדְמֵית לְלֹא תְּנוּעָה.


וְהָאִשָּׁה בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי,

שֶׁעֲבוּרָהּ לֹא הָיָה כָּל הָעִנְיָן,

חֲתוּלָה בְּתַחְבּוֹשׁוֹת לְבַל

יִתְּנוּ בָּהּ הַשָּׁנִים אוֹתוֹת.


נוֹתִיר אַחֲרֵינוּ, בַּפִּנָּה,

סִימָן שֶׁל חֲרִיכָה קַלָּה,

כְּמוֹ בּוֹלֵעַ הָאֵשׁ שֶׁעָזַב

אֶת הַכִּכָּר הַמִּתְרוֹקֶנֶת.

הַיּוֹם בּוֹ הַדְּבָרִים מִתְחַוְּרִים

אֵינוֹ נָהִיר מֵאֲחֵרִים.


וּמֵעַל לָעֵמֶק, בִּתְנוּעָה חֲסוּדָה,

שָׁמַיִם שׁוּב בְּמִדָּה.


תָּאֵי הַגּוּף מֵתִים, לִבְלִי הָשֵׁב,

כְּהִסֶתַּתְּמוּת טְעָנוֹת יְדוּעוֹת הֵיטֵב.


נוֹפִים מְצוּיִים שְֶאֵינָם חוֹרְגִים

מִבֵּין הָעֵצִים הַמְיֻצָּגִים.


סְבִירוּת הַשִּׁנּוּי מוּעֶטֶת בָּרֹגַע.

בָּעֶרֶב יֵרֵד, כְּתָמִיד, אֵיזֶה נֹגַהּ.


הָרֶגַע בּוֹ הַדְּבָרִים נֶחְתָכִים

חֲסֵר כָּל צִיּוּן, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹכְחִים.

אַחֲרֵי חֲלִיפֹות הַגֶּשֶׁם הָיוּ צִפָּרִים,

וְלֹא כְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְנוּ: בַּחֲמַת זַעַם,

מְַקַשְּׁרוֹת בֵּין הָעֵצִים הַנִּפְרָדִים,

מְנַסּוֹת לְהַצִּיל. דְּבָרִים רַבִּים כָּל כָּךְ

אֵינָם מַנִּיחִים לִישֹׁן בַּמָּקוֹם הַזֶּה

שֶׁיֻּעַד תְּחִילָּה לְשֵׁנָה: בַּבְּאֵר

הִסְתּוֹפְפוּ פָּנִים שֶׁלֹּא הֵצִיצוּ בָּהּ,

וּמִן הַמַּמְּגוּרָה בָּא קוֹל מֻפְקָר,

רַחַשׁ שֶׁל גַּרְעִינִים הַמְשַׁנִּים אֶת מְקוֹמָם

אַחֲרֵי חֲלִיפֹות הַגֶּשֶׁם חִכִּינוּ לִמְנוּחָה,

אַךְ סָבִיב לְמַה שֶּׁהֻשְׁחַת בָּנוּ

תְּנוּעַת הַבְּנִיָּה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.

וּמַאֲזִינִים לַהַשְׁלָמָה הַמִּתְעַתֶּדֶת,

שְׁנֵינוּ, מַשֶּׁהוּ קְלוֹקֵל בְּפַאֲתֵי הַגַּּיא,

עֵרִים, עִם כָּל הַחַיּוֹת הַזְּעִירוֹת.

כָּל זֶה זְמַנִּי. אֵין שָׁהוּת לְהִצְטַיֵּר. לֹא יִסְתַּמֵּן

אַחֲרֵי שָׁנִים גָּוָן אַחֵר

בִּמְקוֹם עָמְדֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּמֵּן

כְּשֶׁמְּזִיזִים רָהִיט, בַּעֲקִירַת מָקוֹם. אֲנַחְנוּ

חֲטוּפִים. וּכְמוֹ בְּמַיִם מֻפְרָעִים

אָחֲזָה בָּנוּ צְמַרְמֹרֶת בְּלִי סִבָּה,

וְלֹא נוּכַל עוֹד לְהַשְׁלִים אֶת תָּאֳרֵנוּ.

רַק לפְרָקִים מֻקְנֵית לָנוּ קְשִׁיחוּת,

בַּעֲצִירָה, בְּמַעֲבָר מִפֹּה לְשָׁם,

צֶלֶם זְמַנִּי שֶׁמַרְבִּיתוֹ סָפֵק, צוּרָה

שֶׁל נְפִילָה. נִדְמֶה לָנוּ, וּלְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה,

שֶׁאֲחֵרִים רָאוּ אוֹתָנוּ, בִּמְקֻטָּע,

כְּפִי שֶׁאָנוּ, כְּפִי שֶׁעוֹד נִהְיֶה,

כְּפִי שֶׁנְּסֻפָּר, אִם נְסֻפָּר.

וַאֲנִי עָזַבְתִּי, בְּאֵין רוֹאֶה,

אֶל מַה שֶּׁכְּפֶסַע בֵּינִי לְבֵינוֹ,

גַּם בַּשָּׁעוֹת הַמְבֻקָּרוֹת הֵיטֵב.


בַּשְּׁבִיל אֲשֶׁר נָטוּעַ בְּשִׁוְיוֹן

אֲנִי הוֹלֵךְ, לִבְסוֹף, לַמֶּרְחַקִּים

שֶׁאֵין עִמָּם בְּשׂוֹרָה, הוֹלֵךְ

וּמִתְמַעֵט, בִִּמְהִירוּת, מִכָּל רוֹאַי.


וִימָמָה, בְּעִרְטוּלָהּ הַמְבֹאָר,

עַל חֲלָקֶיהָ, יוֹמִיִּים וְלֵילִיִּים,

נִפְרֶדֶת, מְנֻתֶּקֶת, בְּמִקְרֶה,

כֻּלָּהּ לִי נְגָעִים מְקֻבָּלִים.


וְהָעֶרֶב יֵרֵד גַּם עָלַי, מִסְתַּבֵּר,

כְּעַל כָּל הָאָדָם, בְּמָקוֹם

שֶׁאֵינֶנִּי רוֹצֶה שֶׁיֵּרֵד.

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אסנת קליימן
  • יוסי לבנון
  • דניאל פריש
  • גידי בלייכר
  • רחל זלוביץ
  • מרגלית נדן
  • עדנה הדר
  • שולמית רפאלי
  • בתיה שוורץ
  • עמינדב ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!