כַּלָּה נָאָה, אֲבַשְּׂרֵךְ בְּשׂוֹרָה:
חֲתָנֵךְ יָבוֹא לְשַׁבַּת־שִׁירָה.
לָכֵן הַשְׁגִּיחִי, כַּלָּה חֲמוּדָה,
שֶׁתַּעֲלֶה יָפֶה הַפַּשְׁטִידָה.
אַף אֲגַלֶּה לָךְ בְּסוֹד גַּם זֹאת:
אֶפְשָׁר שֶׁתָּבוֹא גַּם הֶחָמוֹת.
לָכֵן שִׂימִי לֵב, שֶׁגַּם הַלִּפְתָּן
יִיטַב בְּעֵינֵי אֵם הֶחָתָן.
שֶׁתְּהֵא הַלֶּפֶת מְצֻמָּקָה,
וְגַם דְּשֵׁנָה וְגַם מְתֻקָּה.
אֲבָל בְּעִקָּר, כַּלָּה יַקִּירָה,
אַל תִּשְׁכְּחִי־נָא לְשַׁבַּת שִׁירָה
לְהָכִין דַּיְסָה יָפָה שֶׁל גְּרִיסִים
לָאַנְקוֹרִים וְלַסִּיסִים.
וְעֵת חֲתָנֵךְ יַעֲלֶה לְמַפְטִיר,
כִּכְנַף רְנָנִים יַנְעִים שִׁיר.
– וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר לִי: "בָּרָה אַתְּ כַּחַמָּה!
מִגַּעְגּוּעִים אֵלַיִךְ נִכְלֵאת בִּי הַנְּשִׁימָה.
נַעֲמִידָה הַחֻפָּה וּתְהִי לִי נֶחָמָה.
אַל־נָא תִּגְרְמִי לִי לִקּוּי־חַמָּה!"
וְעַתָּה עֲזָבַנִי, עֲגוּנָה שׁוֹמְמָה…
הַלְוַאי, שֶׁלְּאֵפֶר תִּשְׂרְפֶנּוּ הַחַמָּה!
– וְלִי הָיָה אוֹמֵר: "יָפָה אַתְּ כַּלְּבָנָה!
אִם אַתְּ אֵינֵךְ עִמִּי, מְנוּחָה לִי אֵינָהּ!
לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת נַעֲרֹךְ חֲתֻנָּה.
אַל־נָא תִּגְרְמִי לִי לִקּוּי־לְבָנָה!"
וְעַתָּה לַאֲנָחוֹת עֲזָבַנִי עֲגוּנָה…
שֶׁקַּדַּחַת תְּטַלְטְלֶנּוּ מִכָּאן עַד הַלְּבָנָה!
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹהֵב דָּגִים מְמֻלָּאִים,
וְיֵשׁ מִי שֶׁצְּלִי קֻרְקְבָן לוֹ טָעִים;
יֵשׁ מִי שֶׁחוֹמֵד חֲמִיצָה קָרָה,
וְיֵשׁ מִי שֶׁנִּמְשָׁךְ לַטִּפָּה הַמָּרָה.
וַאֲנִי, וַאֲנִי – לְמִי אַהֲבָתִי?
אֲנִי כָּל אַהֲבָתִי לְרָחֵל כַּלָּתִי.
יֵשׁ מִי שֶׁבַּקַּיִץ, כְּדֶרֶךְ הַגְּבִירִים,
הוֹלֵך לוֹ לִנְאוֹת־דֵּשֶׁא לִשְׁאֹף אֲוִיר כְּפָרִים;
וְיֵשׁ מִי שֶׁבַּקַּיִץ, בְּצוֹק הָעִתִּים,
הוֹלֵךְ לוֹ לַאֲמֵרִיקָה, כְּמִנְהַג הַחַיָּטִים.
וַאֲנִי, אֲנִי – לְאָן אֲנִי אֶצְעַד?
אֲנִי בַקַּיִץ, בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן־עַד,
לֹא לַאֲמֵרִיקָה וְלֹא לְקַיְטָנָה,
אֲנִי בַקַּיִץ אֵלֵךְ לַחֲתֻנָּה.
שֶׁל מִי? שֶׁלִּי עִם רָחֵל הָעֲדִינָה.
רַבִּי קֹרַח הַנָּגִיד מְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם,
בְּכָל יוֹם “שֶׁהֶחֱיָנוּ” מְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם.
פַּעַם עַל תַּפּוּחַ וּפַעַם עַל רִמּוֹן
וְעַל כָּל מִינֵי פֵרוֹת מִמְּדִינוֹת הַיָּם.
רַבִּי קֹרַח הַנָּגִיד מְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם.
וַאֲנִי רַבִּי דַלְפוֹן, עָנִי וְאֶבְיוֹן,
לֹא עַל תַּפּוּחַ וְלֹא עַל רִמּוֹן
וְלֹא עַל כָּל מִין מִמִּינֵי הָאֲכִילָה –
אֲנִי “שֶׁהֶחֱיָנוּ” מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה
עַל שְׁמִיעַת קוֹל־שׁוֹפָר וְעַל מִקְרָא מְגִלָּה.
*
רַבִּי קֹרַח הַנָּגִיד מַכֶּה אֶת הַכֹּל,
מַכֶּה לְתֵאָבוֹן עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל,
אֶת מִי שֶׁיִּרְצֶה וּמָתַי שֶׁיִּרְצֶה,
וְאִישׁ כְּנֶגְדּוֹ אֶת פִּיו לֹא יִפְצֶה.
וְהַכֹּל לוֹ מְחַיְּכִים: "רַבִּי קֹרַח, אַי, אַי, אַי!
יָרִיק לְךָ הַשֵּׁם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי!"
וְהַכֹּל לוֹ מְחַיְּכִים: “רַבִּי קֹרַח, אַי, אַי, אַי!”
וַאֲנִי, רַבִּי דַלְפוֹן, אֶבְיוֹן וְעָנִי,
בְּמִי אֲנִי נוֹגֵעַ? מַכֶּה אֲנִי אֶת מִי?
אֲנִי רַק אֶת הָמָן מַכֶּה בְּפוּרִים
וְ“עַל חֵטְא” אֲנִי מַכֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
וְהַכֹּל לִי צוֹעֲקִים: "הוֹי טַרְחָן, הוֹי טַרְדָּן!
הוֹי דַּלְפוֹן מְדֻלְפָּן, הִתְנַדֵּף כֶּעָשָׁן!"
וְהַכֹּל לִי צוֹעֲקִים: “הוֹי טַרְחָן, הוֹי טַרְדָּן!”
כְּבָר הַפֶּסַח מִתְקָרֵב,
כְּבָר נָתַן רֵיחוֹ עָרֵב.
מְרֻבִּים צָרְכֵי הֶחָג,
אַךְ אֶבְטַח וְלֹא אֶדְאַג.
יֵשׁ לְעֵת־עַתָּה בְּעֵרֶךְ
לִי הַחֵצִי מֵהַצֹּרֶךְ.
לֶחֶם־עֹנִי אֵין עֲדַיִן,
אַךְ הָעֹנִי יֵשׁ בְּעַיִן.
גַּם כּוֹסוֹת יֶשְׁנָן בְּעַיִן,
אַךְ חָסֵר לִי עוֹד הַיַּיִן.
אֵין חֲרֹסֶת, זֵכֶר לְטִיט,
אַךְ הַטִּיט – מְלֹא עָבִיט!
יֵשׁ, אֵפוֹא, לִי הַמַּחֲצִית:
עֹנִי וְכוֹסוֹת וָטִיט.
הֶחָסֵר יַשְׁלִים הַשֵּׁם,
וְהֶחָג יִהְיֶה שָׁלֵם.
… וְעוֹד בַּקְבּוּקוֹן, זוּגָתִי הַיְקָרָה!
בַּקְבּוּק יַ"ש חָרִיף מִשֻּׁפְרָא דְשֻׁפְרָא!
לִכְבוֹד זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ,
הַיּוֹם בּוֹ נִבְחַרְתִּי שֵׁנִית לְגַבַּאי
בִּזְכוּת הַסְּעֻדּוֹת וּבִזְכוּת הָאָבוֹת…
הֵן מַה יֵשׁ לוֹמַר? גָּדוֹל הַכָּבוֹד!
אָמְנָם זֶה יָדוּעַ… אָמְנָם זֶה לֹא סוֹד…
אָמְנָם לֹא קַלִּים הֵם חַיֵּי הַגַּבַּאי.
לֹא פַעַם יָרַק הַבַּלָּן בְּפָנַי,
לֹא פַעַם מָרַט הַקַּצָּב לְחָיַי…
אֲבָל הַכָּבוֹד! הַכָּבוֹד! הַכָּבוֹד!
בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד לִסְבֹּל קְצָת כְּדַאי!
אֶמְזֹג לִי, אֵפוֹא, עוֹד כּוֹסִית. לְחַיָּי!
וְגַם לְחַיַּיִךְ! אַשְׁרַיִךְ! אַשְׁרָי!
אַשְׁרַיִךְ שֶׁשּׁוּב אַתְּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל גַּבַּאי!
אַךְ מַה אַתְּ רוֹטֶנֶת, רוֹגֶנֶת בַּחֲשָאי?
אַל־נָא תַכְעִיסִינִי, אִשָּׁה! בְּחַיָּי!
זֶה פִי הַמְּדַבֵּר! מְדַבֵּר הַגַּבַּאי!
אָמַרְתְּ שֶׁשִּׁכּוֹר אָנֹכִי כְּמוֹ לוֹט?
בְּהֵמָה! כְּבָר פָּתַחַתְּ אֶת פִּיךְ בִּקְלָלוֹת?
גַּם אַתְּ כְּנִבְזֵי־קַצָּבִים־בַּלָּנִים
לָמַדְתְּ לִירֹק לִי יָשָׁר בַּפָּנִים?
מִיָּד הִסְתַּלְּקִי, אֲרוּרָה! וְאִם לָאו –
פַּסִּים וּרְצוּעוֹת אֶחְתְּכֵךְ כְּקַצָּב!
סוֹף־סוֹף נִסְתַּלְּקָה… אֲרוּרָה! לִכְלוּכִית!
עוֹד טוֹב שֶׁהִשְׁאִירָה לִי כָאן הַצְּלוֹחִית…
כּוֹסִית וּשְׁנִיָּה עוֹד מִמֶּנָּה אֶסְחַט…
אֲהָהּ, לַגַּבַּאי יֵשׁ צָרוֹת לֹא מְעָט.
הֵן אֶת הַגַּבַּאי מִי לֹא שָׂשׂ לְהַקְנִיט?
מַקְנִיט הָעֶגְלוֹן, מַקְנִיטָה הַפְּלוֹנִית…
מַכּוֹת, יְרִיקוֹת… הֵן כָּל זֶה אֵינוֹ סוֹד…
אֲבָל הַכָּבוֹד! הַכָּבוֹד! הַכָּבוֹד!
אֲבָל הַכָּבוֹד שֶׁל גַּבַּאי הוּא גָדוֹל!
כְּדַאי וּכְדַאי בִּשְׁבִילוֹ קְצָת לִסְבֹּל!
הוֹי עוּפוּ, חוּשׁוּ, נְבֵלוֹת! הוֹי טוּשׁוּ, נְשָׁרִים!
הָרִימוּ חִישׁ פַּרְסוֹתֵיכֶם, פֶּן אֶעֶשְׂכֶם פְּגָרִים!
מַדּוּעַ מְנַמְנֵם אַתָּה, חֲמוֹר בֶּן מַרְמִיטָה?
הַאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁנַּפְשִׁי עָלַי קְנוּטָה?
וְגַם אַתָּה, רַבִּי אַרְיֵה, מַמְזֵר בֶּן אֲתוֹנוֹת!
אֶשְׁבֹּר עָלֶיךָ הַיָּצוּל, עוֹרְךָ אֶפְשֹׁט בַּשּׁוֹט!
הוֹי חוּשׁוּ, טוּשׁוּ, נְבֵלוֹת! הוֹי עוּף וּקְפָץ וּדְהָר!
פֶּן עֲלֵיכֶים אֶשְׁפֹּךְ אֶת כָּל חֲמַת לִבִּי הַמָּר!
לֹא לְכָבוֹד לָהּ יִחוּסִי – עֶגְלוֹן פָּשׁוּט אֲנִי!
וְהִיא – אָמְנָם הִיא עֲנִיָּה, אֲבָל בַּת חֶנְוָנִי!
אָמְנָם אָבִיהָ כְּבָר נִפְטַר וְלֹא הִשְׁאִיר פְּרוּטָה…
הוֹי עוּף, נִשְׁרִי! הוֹי לַעֲזָאזֵל! נַפְשִׁי עָלַי קְנוּטָה…
אֶל טִילִיגֶנְט, אֶל רִסְטוֹקְרַט נוֹשְׂאָה הִיא אֶת עֵינָהּ…
אַךְ שֶׁכָּזֶה – הַאִם יִשָּׂא אִשָּׁה בְּלִי נְדֻנְיָה?
וְאָנֹכִי – אֲנִי מוּכָן לָתֵת לָהּ כָּל חַיַּי!
צְרוֹר כֶּסֶף לִי וּבַיִת לִי וּפַרְנָסָה בְּלי דָי!
וּכְלוּם אֵינִי בָּחוּר נָאֶה, בָּחוּר אֵשׁ לֶהָבוֹת?
הַמְּעַטּוֹת הֵן הָרִיבוֹת שֶׁבִּי מְאֹהָבוֹת?
וְהֵן תְּמֵהוֹת: "זֶה הַבָּחוּר – הוּא הִשְׁתַּגַּע פָּשׁוּט!
מַה בָּהּ מָצָא, בְּפֵיגֶלֶה? הֵן אֵין בָּהּ מַמָּשׁוּת!
רָזָה, חִוְרָה, וְלֹא יָרֵךְ וְלֹא חָזֶה בוֹלֵט,
וַדַּאי גַּם מְשֻׁחֶפֶת הִיא וְגַם תָּמוּת בְּלִי עֵת…
אָמְנָם עֵינַיִם לָהּ גְּדוֹלוֹת, עֵינַיִם – יָם כָּחֹל,
וּפַרְצוּפוֹן לֹא מְכֹעָר – אֲבָל כְּלוּם זֶה הַכֹּל?"
הוֹי בְּלֹמְנָה אֶת פִּיכֶן, בְּהֵמוֹת, וָלֹא – אֲנִי אֶבְלֹם!
אֶעֱשֶׂה כֻּלְּכֶן גַּל עֲצָמוֹת וְלֹא אַשְׁאִיר מְתֹם!
אוֹתִי חָרְפוּ, אוֹתִי גַּדְּפוּ, הַלְעִיגוּ בְּלִי חֲתַת,
אֲבָל עַל פֵיגֶלֶה – זְהִירוּת! אַף לֹא מִלָּה אַחַת!
אָמְנָם בּוֹחֶלֶת בִּי נַפְשָׁהּ וְיִסּוּרַי תַּפְלִיא –
אֲבָל הַאִם זֶה עִסְקְכֶן? זֶה עִנְיָנִי שֶׁלִּי!
אוֹתִי לָשִׂים לִצְחוֹק – אַחֲלַי! הַשְׁחִירוּ אֶת פָּנַי!
אַךְ אַל תִּגְעוּ בְּפֵיגֶלֶה – אַף לֹא מִלָּה שֶׁל גְּנַאי!
וְהִיא אוֹתִי לֹא תְחוֹנֵן אֲפִלּוּ בְּמַבָּט!
הָהּ, אוֹי לָאִישׁ אֲשֶׁר נוֹלַד עֶגְלוֹן – לֹא רִסְטוֹקְרַט!
הָהּ, מִי יִתְּנֵנִי טִילִיגֶנְט, אֲרֹךְ־שֵׂעָר, כְּפוּף גַּב,
עִם מִשְׁקָפַיִם עַל הָאַף, צָנוּם כְּמוֹ לוּלָב!
הוֹלֵךְ בָּטֵל וּמִשְׁתָּעֵל, וְדִבּוּרוֹ – גּוֹיִית!
וַעֲרֵמַת סְפָרִים גְּדוֹלָה עִמּוֹ יִשָּׂא תָּמִיד…
אֲבָל אֵינִי אֶלָּא עֶגְלוֹן, עֶגְלוֹן בָּעֶגְלוֹנִים,
חָלָב וָדָם, זָקוּף כַּבְּרוֹשׁ, חָסֹן כָּאַלּוֹנִים!
הָהּ פֵיגֶלֶה, הָהּ מַלְאָכִי! מַלְאַךְ עֵינֵי הַכְּחֹל!…
אֲבָל כֵּיצַד מַלְאָךְ כָּל כָּךְ לְהִתְאַכְזֵר יָכוֹל?
מַלְאָךְ־חָתוּל, מַלְאָךְ־נָמֵר… אֶת כָּל לִבִּי שָׂרַט…
הָהּ, אוֹ לָאִישׁ אֲשֶׁר נוֹלַד עֶגְלוֹן, לֹא רִיסְטוֹקְרַט!
הוֹי עוּפוּ, חוּשׁוּ, נְבֵלוֹת! הוֹי טוּשׁוּ, נְשָׁרִים!
הָרִימוּ חִישׁ פַּרְסוֹתֵיכֶם, פֶּן אֶעֶשְׂכֶם פְּגָרִים!
עִמְדוּ, עֲמֹדוּ! הַהִדְלִיק הַיּוֹם אֶתְכֶם שָׂטָן?
כְּלוּם לֹא תִרְאוּ, מְטֹרָפִים, כִּי בֵית־מַרְזֵחַ כָּאן?!
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם רֶבּ מַרְזְחָן! מַה תְּבַשֵׂר לִי טוֹב?
קֻרְקְבְנִים מְמֻלָּאִים? אַוָּז? כָּבֵד שֶׁל עוֹף?
גַּם כְּרוּב כָּבוּשׁ? גַּם פִּטְרִיּוֹת בְּחֹמֶץ וּבִדְבַשׁ?
מוּבָן! מוּבָן! הַגֵּשׁ הַכֹּל! אַךְ קֹדֶם כֹּל – הַיַּ"שׁ!
אוֹתוֹ יַ"שּׁוֹן – לַכֹּל רִאשׁוֹן! אוֹתוֹ יָשָׁן־נוֹשָׁן,
אֲשֶׁר כָּל לְגִימָה שֶׁלּוֹ מַעֲלָה תִּימְרוֹת עָשָׁן!
שֶׁכֵּן לֶהֱוֵי בָּרוּר לְךָ: אֵינֶנִּי רִסְטוֹקְרַט!
אֵינִי אֶלָּא עֶגְלוֹן פָּשׁוּט, עֶגְלוֹן לְעוֹלְמֵי־עַד!
– וּמַה תַּעֲשֶׂה, אַתָּה, רֶבּ חַיָּט,
בְּבוֹא אוֹתוֹ יוֹם, הַיּוֹם הַמְיֻעָד,
בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ?
– בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ
אֲנִי לוֹ קַפּוֹטָה כָּזֹאת אֲחַיֵּט,
כָּמוֹהָ שׁוּם אִישׁ לֹא לָבַשׁ בְּשׁוּם עֵת,
לֹא “רֶבִּי” וְלֹא “בַּעַל־שֵׁם”.
אֲחַיֵּט לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם!
מֵאַטְלַס כֻּלָּהּ, מִמֶּשִׁי כֻּלָּהּ,
וְלֹא אֶקַּח גַּם פְּרוּטָה בִּשְׁבִילָהּ,
חִנָּם הַמְּלָאכָה וְהַמֶּשִׁי.
בִּשְׁבִיל הַמָּשִׁיחַ הַכֹּל לִי כְּדַאי,
וּלְבַד שֶׁיִּקְרַב יוֹם הַיֶּשַׁע,
הַלְוַאי וְהַלְוַאי וְהַלְוָאי!
*
– וּמַה תַּעֲשֶׂה, רַבִּי כּוֹבָעָן,
בְּבוֹא אוֹתוֹ יוֹם, בְּבוֹא אוֹתוֹ זְמָן
בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ?
– בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ
אֲנִי אֲצַנֵּף לוֹ מִצְנֶפֶת כָּזֹאת,
כָּמוֹהָ שׁוּם אִישׁ לֹא זָכָה גַם לִרְאוֹת,
לֹא “רֶבִּי” וְלֹא “בַּעַל־שֵׁם”.
אֲצַנֵּף לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם!
מִזַּנְּבוֹת שׁוּעֲלֵי־כֶסֶף כֻּלָּהּ,
וְלֹא אֶקַּח גַּם פְּרוּטָה בִּשְׁבִילָהּ,
חִנָּם הַ“סְּחוֹרָה” וְהַמְּלֶאכֶת.
בִּשְׁבִיל הַמָּשִׁיחַ הַכֹּל לִי כְּדַאי,
וּלְבַד שֶׁתִּקְרַב הַשָּׁעָה הַמְבֹרֶכֶת,
הַלְוַאי וְהַלְוַאי וְהַלְוָאי!
*
– וּמַה תַּעֲשֶׂה אַתָּה, רֶבּ דַּלְפוֹן,
בְּבוֹא אוֹתוֹ זְמָן, בְּבוֹא אוֹתוֹ יוֹם,
בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ?
– בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ
אֲנִי לוֹ מֵיטַב “בָּתַּי” אֲוַתֵּר,
כָּל בַּיִת אֲשֶׁר נַעֲנִים שָׁם יוֹתֵר,
כָּל בַּיִת, פִּתְחוֹ לֹא סוֹתֵם.
אֲוַתֵּר לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם!
וְגַם אֲלַוֵּהוּ עַל כָּל הַפְּתָחִים,
חִנָּם אֲלַוֶּה אֶת מָשִׁיחַ רַחִים,
חִנָּם הַוִּתּוּר וְהַיֶּגַע.
בִּשְׁבִיל הַמָּשִׁיחַ הַכֹּל לִי כְּדַאי,
וּלְבַד שֶׁיִּקְרַב אוֹתוֹ רֶגַע,
הַלְוַאי וְהַלְוַאי וְהַלְוָאי!
*
– וּמַה תַּעֲשֶׂה אַתָּה, רֶבּ מַלְוֶה,
בְּבוֹא אוֹתוֹ יוֹם, הַיּוֹם הַמְקֻוֶּה,
בְּבוֹא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ?
– אֲנִי הַלְוָאָה לוֹ אֵתֵּן הֲגוּנָה,
אָמְנָם בְּרִבִּית, בְּרִבִּית דֵּי שְׁמֵנַָה,
חַה־חַה, הוּא יָכוֹל לְשַׁלֵּם!
אֵתֵּן לוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם!
אַךְ לֹא אֲסָרֵב לְקַבֵּל, כַּמּוּבָן,
גַּם שׁוֹק שׁוֹר־הַבָּר וְרֹאשׁ לִוְיָתָן
בְּעַד טִרְחָתִי שַׁי צָנוּעַ.
בִּשְׁבִיל מָשִׁיחַ הַכֹּל לִי כְּדַאי!
אַךְ אִם גַּם לָבוֹא יִתְמַהְמֵהַּ –
יֵשׁ פְּנַאי לִי, יֵשׁ פְּנַאי לִי, יֵשׁ פְּנָאי!
… וּבְכֵן, רַבּוֹתַי, לְמָה הַדָּבָר,
לְמָה, רַבּוֹתַי, דּוֹמֶה הַדָּבָר?
מָשָׁל, רַבּוֹתַי, מָשָׁל לְשַׂר,
שֶׁנַּפְשׁוֹ אִוְּתָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר.
וּמָה, לְמָשָׁל, עוֹשֶׂה הַשְּׂרָרָה
אִם נַפְשׁוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר תְּאַו?
הַשַּׂר, לְמָשָׁל, אָז מַזְמִין חֲבוּרָה
לָצוּד צַיִד בְּיַעֲרוֹתָיו.
וּמִי, רַבּוֹתַי, הֵם הַמֻּזְמָנִים?
וּמִי, רַבּוֹתַי, יֵחַד בַּקָּהָל?
כָּל הַטִּפְסָרִים וְכָל הַסְּגָנִים,
וְהַגֶּנֶרָל וְהַקּוֹרְפּוֹרָל,
וְהַקָּטֵגוֹר וְהַסַּנֵּגוֹר,
הָאַסְפַּקְלָטוֹר וְהַדֵּילָטוֹר,
כָּל שַׂר וְגָדוֹל, כָּל גְּבִיר בְּעַמּוֹ,
וְגַם הַמּוֹכְסָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.
וְאֵיךְ, רַבּוֹתַי לַצַּיִד יוֹצְאִים?
נוֹצוֹת יְרֻקּוֹת עַל הַכּוֹבָעִים.
כָּל שַׂר וּסְגָן חָמוּשׁ וּמְזֻיָּן,
רוֹבֶה עַל כָּתֵף וְחֶרֶב בִּנְדָן.
וְכָל מִינֵי כְלֵי־זַיִן הַרְבֵּה,
מִינֵי תוֹתָחִים וּבַלִּיסְטְרָאוֹת.
וּקְהַל מְשַׁמְּשִׁים עָצוּם כָּאַרְבֶּה
תּוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָר וּבַחֲצוֹצְרוֹת.
וּכְלָבִים עַזִּים נוֹבְחִים בְּאֵימָה.
תְּרוּ־תְּרוּ, הַב־הַב, תְּרוּ־תְּרוּ, פִּיף־פַּף!
תְּקִיעוֹת וּתְרוּעוֹת, שָׁאוֹן וּמְהוּמָה.
הֵידָד! הֵידָד! נֶהֱרַג אַרְנָב!
וּבְיֶתֶר עֹז הַכְּלָבִים נוֹבְחִים,
וּבְיֶתֶר עֹז רוֹעֲמִים תּוֹתָחִים,
וַחֲרָבוֹת נוֹצְצוֹת נִשְׁלָפוֹת מִנְּדָן.
הֵידָד! הֵידָד! נֶהֱרַג שָׁפָן!
וְקוֹל הַתְּרוּעוֹת הוֹלֵךְ וָרָב:
הַבַּלִּיסְטְרָאוֹת נִכְנָסוֹת לַקְּרָב.
וְשׁוּב וְשׁוּב, וְעוֹד וְעוֹד,
הֵידָד! הֵידָד! נֶהֱרַג קִפּוֹד!
אַרְנָב וְשָׁפָן וְקִפּוֹד, רַבּוֹתַי,
הֵן חַיּוֹת חֲשׁוּבוֹת, וַדַּאי וּוַדָּאי!
חַיּוֹת חֲשׁוּבוֹת, שֶׁיֵשׁ בָּן מַמָּשׁ,
שֶׁכֵּן נִזְכָּרוֹת הֵן בַּחֻמָּשׁ.
אָמְנָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָם בְּעֵינַי,
אֲבָל הַשְּׂרָרוֹת יוֹדְעִים בְּוַדַּאי
אַחֲרֵי מִי לִרְדֹּף וּבְמִי לִירוֹת.
חַיּוֹת עֲצוּמוֹת! חַיּוֹת אַדּירוֹת!
חַיּוֹת עֲצוּמוֹת, חַיּוֹת מֻפְלָאוֹת!
אֲבָל הַטִּרְחָה גַּם הִיא עֲצוּמָה!
כָּל זֹאת הָרְדִיפָה! כָּל זֹאת הַמְּהוּמָה!
וְהַהוֹצָאוֹת!? וְהַהוֹצָאוֹת?!
אֲבָל, רַבּוֹתַי, אֲבָל, יְהוּדִים,
הֵן כֻּלְּכֶם יוֹדְעִים, הֵן כֻּלְּכֶם מוֹדִים,
כִּי אֵין בַּעַל־חַי כְּשׁוֹר הַבָּר,
וְכִי לִבְשָׂרוֹ לֹא יִשְׁוֶה שׁוּם בָּשָׂר!
הֵן לְעֻמָּתוֹ הָאַרְנָב – לֹא כְלוּם!
וְשָׁפָן וְקִפּוֹד כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם!
וּמִי זוֹכֶה לְשׁוֹר הַבָּר?
זוֹכֶה יְהוּדִי כָּשֵׁר וְיָשָׁר!
וְלֹא טִרְחָה וְלֹא הוֹצָאוֹת,
וְלֹא תוֹתָחִים ובַלִּיסְטְרָאוֹת.
רַק קְרִיאַת־שְׁמַע, צִיצִית וּתְפִלִּין,
וּקְצָת מִשְׁנָיוֹת וּפֶרֶק תְּהִלִּים,
וּקְצָת צְדָקָה לִיהוּדִי נִצְרָך…
אַגַּב, נִצְרָך גָּדוֹל גַּם אֲנִי…
גַּם אֲנִי, לֹא עֲלֵיכֶם, עָנִי מְדֻכְדָּךְ,
וְיֵשׁ לִי שָׁלֹשׁ בָּנוֹת לְהַשִּׂיא…
וּבְכֵן, רַבּוֹתַי, אִמְרוּ, רַבּוֹתַי:
לִהְיוֹת יְהוּדִי – הַאִם לֹא כְדַאי?
שָׁקַע רֶבּ טוּבְיָה הַמְלַמֵּד בִּתְנוּמָה
וּבַת־צְחוֹק אֶת פָּנָיו תַּזְרִיחַ.
תָּמֵהַּ מְאֹד רֶבּ טוּבְיָה הַמְלַמֵּד:
הֲבָאוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ?
שֶׁכֵּן הוּא רוֹאֶה עִנְיָנִים נִפְלָאִים,
וְטוֹב לוֹ כָּל־כָּךְ וְנָעִים:
רֶבּ דֹב הַשַּׁדְכָן מְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת
בְּשֶׂרֶלֶ’ה הַמִּזְדַּקֶּנֶת.
הֵן זֹאת נְשָׁמָה יְקָרָה וּטְהוֹרָה,
אֲבָל בְּעָנְיָהּ מִתְנַוֶּנֶת.
אֲהָהּ, לֵב טוּבְיָה לְבִתּוֹ מֶה הָמָה,
לְשֶׂרֶלֶ’ה לֹא־רֻחָמָה.
וּפֶתַע יֶשְׁנָהּ נְדֻנְיָה! וְהַרְבֵּה!
אָמְנָם אֵיךְ קָרָה זֶה הַפֶּלֶא?
יֶשְׁנָהּ נְדֻנְיָה וְיֶשְׁנוֹ גַם חָתָן!
חָתָן מְצֻיָּן מְצַפֶּה לָהּ.
וְלֹא יַעַבְרוּ כַמָּה שָׁבוּעוֹת
וְיַעֲמִידוּ אַרְבָּעָה כְלֻנְסָאוֹת.1
מוֹסִיף רֶבּ טוּבְיָה הַמְלַמֵּד לְנַמְנֵם
וְאוֹר עַל פָּנָיו זָרוּעַ:
מַה טּוֹב, כִּי יוּכַל מֵעַתָּה לִתְמֹךְ
בִּבְנוֹ, הָעִלּוּי הַיָּדוּעַ,
הַלּוֹמֵד בַּיְשִׁיבָה, בָּעִיר הָרְחוֹקָה,
בְּעֹנִי גָדוֹל וּמְצוּקָה.
הַאִם זֶה יָאֶה, כִּי “יֹאכַל יָמִים”,
וְעַל בָּתִּים זָרִים יָנוּעַ?
מֵעַתָּה יְשַׁגֵּר לוֹ רֻבָּל תָּמִים
בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ.
מֵעַתָּה יִלְמַד תּוֹרָה בִּרְוָחָה
וְיִגְדַּל וְיִהְיֶה לִבְרָכָה.
מוֹסִיף רֶבּ טוּבְיָה הַמְלַמֵּד לְנַמְנֵם
וְעַל פָּנָיו נְהָרָה נוֹהֶרֶת.
הַיּוֹם חֲמִשִּׁי בְשַׁבָּת, וּבְכָל זֹאת
אֵין אִשְׁתּוֹ חַיָּיו מְמָרֶרֶת.
לְצָרְכֵי הַשַּׁבָּת כְּבָר נָתַן לָהּ אֶתְמוֹל,
לְדָגִים וּלְבָשָׂר וְלַכֹּל.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – הִיא בָאָה! הִיא בָאָה!
אֶל לִבּוֹ דְּאָגָה מִתְגַנֶּבֶת.
אֲבָל הוּא רוֹאֶה פַרְצוּפָהּ הַמְחַיֵּךְ,
וּמִיָּד דַּעְתּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת.
טוּבְיָה – הִיא אוֹמְרָה בְּקוֹל טוֹב וּמֵיטִיב –
אוּלַי אֶת גְּרוֹנְךָ קְצָת תַּרְטִיב?
"גְּרוֹנְךָ בְּוַדַּי כְּבָר נִחַר מִצְּרִיחוֹת
עִם זֹאת הַחֶבְרָה הַצּוֹהֶלֶת.
אוּלַי רְצוֹנְךָ כּוֹס עֻלְשִׁין בְּחָלָב,
וְגַם רְקִיק־שֶׁמֶן מִסֹּלֶת?
חַיֶּיךָ, הִרְבֵּית לְהִתְעַנּוֹת,
מֻתָּר לְךָ גַּם לֵיהָנוֹת".
סוֹבֵב־הוֹלֵךְ רֹאשׁ רַבִּי טוּבְיָה
מֵרֹב הַתַּעְנוּג וְהָאֹשֶׁר:
"אִם פַּעַם כָּעַסְתִּי עַל פְּלוֹנִיתִי –
הָיָה זֶה לֹא מֵהַיֹּשֶׁר.
אִשָּׁה צִדְקָנִית! וְרַק הַצָּרוֹת
מִלְּאוּ אֶת לִבָּה מְרוֹרוֹת".
וְהוּא מְמַלְמֵל בִּמְבוּכָה: "כּוֹס עֻלְשִׁין?
אַךְ כְּלוּם לְרוֹטְשִׁילְד הָיִינוּ?
עֻלְשִׁין בְּחָלָב וְתוּפִין וְכֻלֵּי –
רַק בְּשָׁבוּעוֹת בָּא אֶל פִּינוּ.
מַאַכְלֵי־חָלָב אָז מִצְוָה לֶאֱכֹל…
אַךְ סְתָם… לְפִתְאוֹם… בְּיוֹם חֹל???
אַךְ, מֵילָא… אוֹמְרָה אַתְּ: עֻלְשִׁין? יְהֵא כָךְ!
אַךְ שְׁבִי נָא וְאַל תַּעֲבֹרִי…
אֶשְׁתֶּה, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁגַּם אַתְּ תִּטְעֲמִי!
אָכֵן זֶה שִׁקּוּי! הַצִּיקוֹרִי!
עוֹד מִשָּׁבוּעוֹת טַעֲמוֹ בִי! לֹא מָשׁ!
מְחַיֶּה נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ!"
טוֹעֵם רֶבּ טוּבְיָה וְלוֹגֵם בִּמְתִינוּת
וְכֻלּוֹ מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת.
אֲבָל מֵהֵיכָן מְרִירוּת זוֹ צוֹרְבָה?
מֵהֵיכָן זוֹ אֵשׁ מִשַּׁחַת?
הֵקִיץ רֶבּ טוּבְיָה מִמְּרִירוּת הָאֵשׁ,
הֵקִיץ וְהִתְחִיל מִתְעַטֵּשׁ.
מִתְעַטֵּשׁ רֶבּ טוּבְיָה. מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן
מְחַיְּכִים תַּלְמִידָיו, צֹאן הַקֹּדֶשׁ.
בִּזְמַן תְּנוּמָתוֹ בְּטַבַּק־הֲרָחָה
מִלְּאוּ נְחִירָיו בְּגֹדֶשׁ.
מִתְעַטֵּשׁ רֶבּ טוּבְיָה, מִתְעַטֵּשׁ, מִתְעַטֵּשׁ,
עַד כִּי סוֹף־סוֹף הִתְאוֹשֵׁשׁ.
אֲבָל לְתִמְהוֹן הַ“שְּׁקָצִים” הַמְחַכִּים
יָדוֹ לָרְצוּעָה לֹא נִשְׁלַחַת.
מֵרֹב מְתִיקוּת הַחֲלוֹם הַנִּפְלָא
בַּת־צְחוֹק עַל פָּנָיו עוֹד זוֹרַחַת.
חֲלוֹם שֶׁכָּזֶה מְדֻשַּׁן־הֲנָאָה
הוּא עוֹד בְּחַיָּיו לֹא רָאָה!
-
“ארבעה כלונסאות” – כנוי לחופה בלשון העם. ↩
– אוּלַי תֹּאמַר, מְכֻבָּדִי,
בַּמָּה עוֹסֵק רֶבּ יְהוּדִי?
אֱמֹר נָא וּבָאֵר…
– "אַל נָא תִהְיֶה פָּזִיז כַּחֵץ,
אַל נָא תִהְיֶה דּוֹחֵק הַקֵּץ,
כַּתַּר נָא לִי זְעֵיר.
אֵינִי חַיָּט, אֵינִי סַנְדְּלָר,
אֵינִי בַלָּן, אֵינִי סַפָּר,
וְגַם אֵינֶנִּי חֶנְוָנִי,
וּבְוַדַּאי לֹא רַב אֲנִי…"
– אִם כֵּן, אֱמֹר, מְכֻבָּדִי,
בַּמָּה עוֹסֵק רֶבּ יְהוּדִי??
אֱמֹר נָא וּבָאֵר…
– "אַל נָא תִהְיֶה פָּזִיז כַּחֵץ,
אַל נָא תִהְיֶה דּוֹחֵק הַקֵּץ,
כַּתַּר נָא לִי זְעֵיר…
אֵינִי מוֹהֵל, אֵינֶנִּי מְלַמֵּד.
אֵינִי שַׁדְּכָן, אֵינִי חַזָּן,
וּבְוַדַּאי אֵינִי דַיָּן…"
– אֲבָל סוֹף־סוֹף, מְכֻבָּדִי,
בַּמָּה עוֹסֵק רֶבּ יְהוּדִי???
אֱמֹר אֵפוֹא, בָּאֵר!
– אַל נָא תִהְיֶה פָּזִיז כַּחֵץ,
אַל נָא תִהְיֶה דּוֹחֵק הַקֵּץ,
כַּתַּר נָא לִי זְעֵיר…
לִי חֹטֶם יֵשׁ, בּוֹ אֲרַחְרַח
אֶת כָּל עָכֹר וְאֶת כָּל זַךְ…
וְאִם רַק אֲעַקֵּם חָטְמִי
מִיָּד מֻקְטָר־מֻגָּשׁ לִשְׁמִי,
מִיָּד אֵלַי יוֹבִילוּ שַׁי,
שֶׁאִם לֹא כֵן יָעוּף “נְיָר”,
“נְיָר” יָעוּף אֶל כְּבוֹד הַשַּׂר…
הַאִם לְךָ לֹא דַי?
הֵבַנְתָּ בְּוַדַּאי…"
– עַכְשָׁיו הֵבַנְתִּי, נִכְבָּדִי,
בַּמָּה עוֹסֵק רֶבּ יְהוּדִי…
אֲבָל עַכְשָׁיו אֶדְחַק הַקֵּץ,
עַכְשָׁיו עֲנֵה לִי חִישׁ כַּחֵץ:
מָתַי יִתְלוּךָ עַל הָעֵץ?
הַלְוַאי, לֹא בִמְאֻחָר:
אִם לֹא הַיּוֹם – מָחָר!
-
“מוסר” – כנוי למלשין בלשון העם ↩
כָּתוּב: “יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו”,
אֲבָל לֹא יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֵשָׂו,
וּכְאָז אֶשְׁאַג, עֵת לַפְּדוּת אֶשְׁאַף:
“הַצִּילֵנִי־נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו!”
עֵת רָעֵב אֲשׁוֹטֵט, מְעֻנֶּה וּמְדֻכְדָּךְ,
בְּבוּז יְחָרְפֵנִי: “קַבְּצָן מְלֻכְלָךְ!”
אַךְ אִם בֶּעָמָל אֵחָלֵץ מִמְּצוּקָה,
שִׁנָּיו יַחֲרֹק: “מוֹצֵץ־דָּם, עֲלוּקָה!”
אִם רֶשַׁע תַּעֲלוּלָיו בִּדְמָמָה אֶשָּׂא,
יִלְעַג לִי, יִירַק בִּי: “תּוֹלַעַת נִמְאָסָה!”
אַךְ מִכְּאֵב אִם אֶפְרֹץ בִּתְלֻנָּה מָרָה,
“חָצוּף, עַז־פָּנִים!” – יַשְׁמִיעַ גְּעָרָה.
אִם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אֶסְתַּגֵּר בַּלָּאט,
“שׂוֹנֵא אָדָם” – יִקְרָא לִי – “אוֹיֵב הַזּוּלָת!”
אַךְ קְצָת אֲוִיר־מֶרְחָק כִּי אֶשְׁאַף – יַרְעִים קוֹל:
“הִנֵּה הוּא זוֹמֵם לִבְלֹעַ אֶת הַכֹּל!”
שָׁלוֹם כִּי אֲדַבֵּר לַקָּרוֹב וְלָרָחוֹק,
“מוּג־לֵב וְחַנְּפָן!” – לִי יִצְחַק צָחוֹק.
אַךְ מַהֲלֻמָּה כִּי אַנְחִית עַל אוֹכֵל בְּשָׂרִי,
יִשְׁאַג בְּחָרוֹן: “רוֹצֵחַ אַכְזָרִי!”
אוּלַי עֵת מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ יָבוֹא,
גַּם אָחִי עֵשָׂו יַהֲפֹךְ לְבָבוֹ,
אֲבָל עַד בּוֹא הַיּוֹם הַנִּכְסָף –
הַצִּילֵנִי־נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו!
יוֹנָתִי הַדְּווּיָה! יוֹנָתִי הַסְּחוּפָה!
סַעַר עַז יֶהֶדְפָהּ, נֵץ אַכְזָר יִרְדְּפָהּ,
אַךְ בְּאֹמֶץ וָעֹז, אֶל בֵּיתָהּ נִכְסָפָה,
לַשּׁוֹבָךְ הָרָחוֹק תְּכַוֵּן מְעוּפָהּ.
הַשּׁוֹבָךְ הָרָחוֹק – רַק אֵלָיו תְּשׁוּקָתָהּ,
רַק אֵלָיו הִיא תִשְׁאַף מְחוּצָה וּמְרוּטָה,
וּבַדֶּרֶךְ לִמְחוֹז תְּשׁוּקָתָהּ לוֹהֲטָה
גַּם יַמִּים, גַּם צִיּוֹת לֹא יַפְחִידוּ אוֹתָהּ.
הִיא צִיּוֹת מְגַמְּאָה, הִיא צוֹלַחַת יַמִּים,
וְאִם גַּם בַּשִּׁבְיָה לָהּ אָרְכוּ הַיָּמִים,
זֵכֶר קַן־יַלְדוּתָהּ בְּלִבָּהּ הַתָּמִים
בְּאוֹן־פֶּלֶא נֶחְרַת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! שִׂים־נָא לֵב לַיּוֹנָה,
שִׂים־נָא לֵב: מֶה עָצוּם, מַה מֻּפְלָא זִכְרוֹנָהּ!
וְעָלָיו אֱמוּנָה וְעָלָיו מְעֻנָּה
לַשּׁוֹבָךְ הָרָחוֹק הִיא שׁוֹמְרָה אֵמוּנָהּ!
רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! זְכֹר אֵפוֹא גַּם אַתָּה
שְׁבוּעָתְךָ לַיּוֹנָה הַלֵּאָה, הַמְּרוּטָה!
בְּנֵה קִנָּהּ הֶחָרֵב, אַף אַמֵּץ אֶבְרָתָהּ
וּבְשָׁלוֹם וּבְשָׂשׂוֹן הֲשִׁיבָהּ אֶל בֵּיתָהּ!
כְּבָר כָּלָה קַיִץ, עָבַר קָצִיר,
וּבַבַּיִת אֵין קֶמַח, בָּרֶפֶת אֵין חָצִיר,
וְרוּחוֹת הַחֹרֶף מְמַשְׁמְשׁוֹת וּמְגִיחוֹת.
הוֹי שִׁמְעוּ, יְהוּדִים, לַקּוֹל הַקּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לִסְלִיחוֹת!
כְּבָר נִשְׁמַע קוֹל שׁוֹפָר, כְּבָר בָּא אֱלוּל,
וְאֵין עֵז בַּדִּיר, וְאֵין עוֹף בַּלּוּל,
וְהַגַּג פָּרוּץ לִשְׁלָגִים וּלְרוּחוֹת.
הוֹי שִׁמְעוּ, יְהוּדִים, לַקּוֹל הַקּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לִסְלִיחוֹת!
אֵין כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם, נֵרִי עֲרִירִי,
וְהָרוּחַ סוֹעֵר וּמְכַבֶּה אֶת נֵרִי,
וְהַדֶּרֶך כֻּלָּהּ בּוֹרוֹת וְשִׁיחוֹת.
הוֹי שִׁמְעוּ, יְהוּדִים, לַקּוֹל הַקּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לִסְלִיחוֹת!
הָעוֹלָם אָפֵל, שָׁקוּע בַּשֵּׁנָה,
תִּקְרָא לוֹ, תִּצְעַק לוֹ – תְּשׁוּבָה אֵינָה.
רַק הָרוּחַ נוֹהֵם בִּיבָבוֹת וּגְנִיחוֹת.
הוֹי שִׁמְעוּ, יְהוּדִים, לַקּוֹל הַקּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לִסְלִיחוֹת!
מֻתָּר לוֹ לִישֹׁן, לָעוֹלָם הֶעָלוּט,
לִישֹׁן בִּמְנוּחָה – אֵינוֹ בַּגָּלוּת!
אַךְ אָנוּ – לֹא לָנוּ לֵיל מְנוּחוֹת!
הוֹי שִׁמְעוּ, יְהוּדִים, לַקּוֹל הַקּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,
הוֹי קוּמוּ, הוֹי קוּמוּ, יְהוּדִים, לִסְלִיחוֹת!
בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ
וּמִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ?
הָעוֹלָם שׁוֹמֵעַ – וּמִזְדַּעְזֵעַ
"תְּרוּ־תְּרוּ, תְּרוּ־תְּרוּ! תְּרוּ־תְּרוּ, תְּרוּ־תְּרוּ!
מִיּוֹם הַדִּין פַּחֲדוּ וְיִרְאוּ!
אִמְרוּ ‘עַל חֵטְא’ וּבִתְשׁוּבָה חִזְרוּ!
בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ. הַיָּמִים מִתְקַצְּרִים.
רוּחוֹת הוֹמִים. הַשְּׁחָקִים אֲפֹרִים,
וְסִיעוֹת סִיעוֹת עָפוֹת צִפֳּרִים:
"עָזַבְנוּ קִנֵּינוּ וְלָעוּף הִגְבַּהְנוּ,
הַשּׁוֹפָר קְרָאָנוּ וְהִנֵּה בָאנוּ –
שָפְטֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, אִם לְךָ חָטָאנוּ…"
בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ. חָלַף קֵיץ הַחֶמֶד.
עַל שְׂפַת הַנַּחַל עֲרָבָה מִתְעַגֶּמֶת
וּמִן הַמְּצוּלָה הַדָּגָה מִתְרוֹמֶמֶת:
"אָמְנָם בַּמַּעֲמַקִּים חֶלְקֵנוּ שָׁפַר,
אֲבָל כִּי שָׁמַעְנוּ קוֹל שׁוֹפָר –
לְמַעְלָה עָלִינוּ נְכוֹנִים לַגְּזָר…"
בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ. הָעֵצִים מִתְעַרְטְלִים.
בְּעֶצֶב תְּרַשְׁרֵשׁ שַׁלֶּכֶת הֶעָלִים;
מִקֹּר וּמִפַּחַד רוֹעֲדִים זַלְזַלִּים:
"כִּי שָׁמַעְנוּ קוֹל שׁוֹפָר – אַדְרוֹתֵינוּ הִשְׁלַכְנוּ,
גְּלוּיִים לְפָנֶיךָ עוֹמְדִים פֹּה אֲנַחְנוּ,
וְאִם חָטָאנוּ, יוֹצְרֵנוּ, מְחַל נָא וּסְלַח נָא!"
בַּשּׁוֹפָר יִתָּקֵעַ. יְהוּדִים, הַאֲזִינוּ!
כַּצִּפֹּר וְכַדָּג הֵן הֶפְקֵר הָיִינוּ,
וְכָעֵץ כָּל נָבָל וְעַוָּל יִכְרְתֵנוּ.
לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה נֵצֵא נָא חוֹצֵץ,
וְהַמְרַחֵם עַל צִפֹּר וְעַל דָּג וְעַל עֵץ
יִכְתְּבֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ…
יֵשׁ תַּעֲנִית וְיֵשׁ תַּעֲנִית…
יֵשׁ תַּעֲנִית שֶׁדּוֹקְרָה כַּחֲנִית,
וְיֵשׁ תַּעֲנִית רְחִימָה, לוֹטְפָנִית.
אֲנִי יְהוּדִי הַמְחַיֵּט בַּכְּפָרִים
וְכָל עִסּוּקִי עִם גּוֹיִים נִבְעָרִים,
אַךְ כָּל הַצּוֹמוֹת עַל־יָדַי נִשְׁמָרִים.
הִנֵּה צוֹם גְּדַלְיָה. עוֹד תְּפִלּוֹת וּתְקִיעוֹת
שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּקִרְבִּי הוֹמִיּוֹת,
אַךְ כְּבָר לַכְּפָרִים אֲכַוֵּן הַפְּסִיעוֹת.
– “בָּא סְרוֹלִיק!” – שְׂמֵחִים לִקְרָאתִי הַלָּקוֹחוֹת.
הֵן כְּבָר מְנַשְּׁבוֹת שֶׁל חֹרֶף רוּחוֹת
וְיֵשׁ לְתַקֵּן וּלְהַטְלִיא וּלְאַחוֹת.
אַךְ כָּאן יִסּוּרַי־עִנּוּיַי מַתְחִילִים,
אַךְ כָּאן מַתְחִילִים הַפְצָרוֹת, שִׁדּוּלִים:
"הוֹי סְרוֹלִיק, אַל־נָא אֶת פָּנֵינוּ תַכְלִים.
מַדּוּע קְצָת יַ"ש, אָח חָבִיב, לֹא תִלְגֹּם?
טְעַם וְקַנַּח בְּבֻלְבּוּס וּבִצְנוֹן.
הֲרֵי אֵין ‘טְרֵפָה’ כָאן וְאֵין שׁוּם עָווֹן".
וּבְהֲשִׁיבִי לָהֶם: “צוֹם לִי הַיּוֹם!”,
יַתְחִילוּ לַחְקֹר כָּל פְּרָטָיו שֶׁל הַצּוֹם,
וְלֵךְ וְהַסְבֵּר לָהֶם כָּל זֶה עַד תֹּם!
“וּמִי הוּא הָיָה ‘צוֹם גְּדַלְיָה’ דִידָן?”
“וּמָה הַנִּסִּים שֶׁהֶרְאָה בָּעוֹלָם?”
וְהֵן גַּם אֲנִי, גַּם אֲנִי לֹא לַמְדָּן!
אֲבָל יוֹם כִּפּוּר – יוֹם כֻּלּוֹ מַחְמַדִּים!
יוֹשֵׁב אָנֹכִי בֵּין אַחִים יְהוּדִים,
בּוֹכֶה עִם אַחַי, עֲנִיִּים מְרוּדִים…
“אֶנְקַת מְסַלְּדֶיךָ”, “אִמַּצְתָּ עָשׂוֹר” –
עֲשׂוּיָה כָל מִלָּה אֶת הַלֵּב לִשְׁבֹּר!
וְאֵין כָּאן קֻשְׁיוֹת שֶׁל אִיבַן וְיֶגּוֹר…
וְשׁוּב תַּעֲנִית: עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת.
וְשֶׁלֶג וָקֶרַח. וְרוּחַ חוֹבֵט.
אַךְ כָּל עוֹד יֵשׁ כֹּחַ – הֲרֵינִי עוֹבֵד.
אוֹמֵר לִי סְטֵיפָן וּמַטְרֵינָה אוֹמְרָה:
"אַחַא רְחִימָא, הֵן תִּקְפָּא מִקָּרָה!
חַמֵּם קְצָת גּוּפְךָ בַּטִּפָּה הַמָּרָה!"
וּבַהֲשִׁיבִי לָהֶם: “צוֹם לִי הַיּוֹם!”,
יַתְחִילוּ לַחְקֹר כָּל פְּרָטָיו שֶׁל הַצּוֹם,
וְלֵךְ וְהַסְבֵּר לָהֶם כָּל זֶה עַד תֹּם!
“וּמַה ‘עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת’ זֶה עָשָׂה?”
הֲטוֹב לִבְרִיאוּת הוּא אוֹ לְפַרְנָסָה?"
וְהֵן גַּם מִמֶּנִּי נֶעְלַם דָּא וְהָא…
וְכֵן בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר, וְכֵן גַּם
בְּשִׁבְעָה־עָשָׂר בְּתַמּוּז – אֶעֱגַם:
הַסְבֵּר לְוַסִּיל כָּל דָּבָר וּפִתְגָּם!
אֲבָל בְּתִשְׁעָה בְּאָב – רְוָחָה!
הֵן אָז לַכְּפָרִים לֹא אֵצֵא לִמְלָאכָה.
בְּתִשְׁעָה בְּאָב – רַק בְּכִי וַאֲנָחָה!
וּבֵין יְהוּדִים דִּמְעוֹתַי נִגָּרוֹת,
בְּבֵית־הַתְּפִלָּה וּבְבֵית־הַקְּבָרוֹת,
עַל חֻרְבַּן הַמִּקְדָּש וְעַל הַצָּרוֹת!
בְּתִשְׁעָה בְּאָב כִּבְיוֹם כִּפּוּרִים
יֵשׁ טַעַם גַּן־עֵדֶן בִּבְכִי תַמְרוּרִים
בֵּין אַחִים־יְהוּדִים סְגוּפִים וּשְׁבוּרִים…
יָדַעְתִּי כִּי בְּבוֹא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם,
מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ – הַצּוֹמוֹת הָהֵם
כֻּלָּם יְבֻטְּלוּ, וְרַק יִתְקַיֵּם
צוֹם יוֹם כִּפּוּר הַקָּדוֹשׁ וְהַנִּשְׂגָּב…
וַחֲבָל לִי מְאֹד עַל תִּשְׁעָה בְּאָב –
מְאֹד וּמְאֹד נִקְשַׁרְתִּי אֵלָיו…
אַךְ יָבוֹא־נָא, יָבוֹא־נָא מְשִׁיחַ־צִדְקֵנוּ!
אַי־אַי, אַי־אַי… “בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ”…
אַי־אַי, אַי־אַי… “וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ”…
וּמֵהַגָּלוּת הַשְּׁחוֹרָה נִפָּטֵר…
אָז – אֵין לִיהוּדִי לְהִתְפַּנֵּק בְּיוֹתֵר –
אָז גַּם עַל תִּשְׁעָה־בְּאָב אֲוַתֵּר…
– תְּנִי לִי, אִמָּא, פְּרוּטָה, תְּנִי פְרוּטָה לִי מַהֵר,
פֶּן יִכְעַס הָרַבִּי, אִם לָבוֹא אֲאַחֵר,
פֶּן יַחְשֹׁב הָרַבִּי, כִּי שִׂחַקְתִּי בַּחוּץ,
תְּנִי מַהֵר לִי פְּרוּטָה וְלַחֶדֶר אָרוּץ.
– לְשֵׁם מַה לְּךָ, בְּנִי, נְחוּצָה הַפְּרוּטָה?
הַפְּרוּטָה הִיא אָמְנָם רַק מַטְבֵּעַ פְּחוּתָה,
וְאוּלָם הֵן תֵּדַע מַה יִּיבַש בִּי מֹחִי,
עַד כִּי זֹאת הַפְּרוּטָה מַרְוִיחָה אָנֹכִי.
– אַךְ הֵן, אִמָּא, תֵּדְעִי, כִּי לֹא קַיִץ עַתָּה,
כִּי הַקַּיִץ חָלַף וְהַחֹרֶף אָתָא.
כְּלוּם, אִמִּי, לֹא תֵדְעִי, חֲכָמָה שֶׁכָּמוֹךְ,
כִּי הַיּוֹם כְּבָר קָצָר וְהַלַּיְלָה אָרֹךְ?
– וּבְכֵן, מַה בְּכָךְ, בְּנִי, שֶׁכְּבָר חֹרֶף כַּיּוֹם?
הַאִם דֹּב גְּדוֹל־פַּרְוָה מֵת בַּיַּער פִּתְאֹם,
וְרַעְיוֹן בִּלְבָבְךָ, בֵּן יַקִּיר לִי, עָלָה
בַּפְּרוּטֹנֶת לִקְנוֹת זוֹ פַּרְוָה מְעֻלָּה?
הֵן יוֹדֵעַ אֵלִי, הֵן שַׂהֲדִי בַּמְרוֹמִים,
מַה בּוֹכֶה בִי לִבִּי בְּלֵילוֹת וְיָמִים
עֵת אֶרְאֶה מַלְבּוּשְׁךָ שֶׁכֻּלּוֹ חוֹר עַל חוֹר,
וְגוּפְךָ הַצָּנוּם מְרַטֵּט מֵהַקֹּר…
– לֹא אִירָא מֵהַקֹּר! מֵהַקֹּר לֹא אִירָא…
מְחַמֶּמֶת אוֹתִי אִשָּׁהּ שֶׁל תּוֹרָה,
וְחֹם הֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא
הוּא גָדוֹל מֵחֻמָּם שֶׁל מְעִיל וּפַרְוָה.
– אִם כֵּן לָמָּה לְךָ הַפְּרוּטֹנֶת דְּרוּשָׁה?
הֲתֹאמַר לְתַבֵּל בָּהּ הַפַּת הַיְבֵשָׁה?
לְתַבֵּל אֶת הַפַּת בְּחֶמְאָה עֲדִינָה,
בְּשֻׁמָּן שֶׁל אַוָּז, בְּנַקְנִיק אוֹ גְבִינָה?
אַךְ הֵן שׁוּם חֶנְוָנִי בַּמַּטְבֵּעַ הַדָּל
לֹא יִתֵּן לְךָ, בְּנִי, שׁוּם מַמָּשׁ שֶׁל מַאֲכָל…
וְיוֹדֵעַ אֵלִי, בַּמְּרוֹמִים שַׂהֲדִי,
מָה אֶבְכֶּה עֵת אֶרְאֶה רְזוֹנוֹ שֶׁל יַלְדִּי…
– מֵרָעָב לֹא אִירָא! לֹא אִירָא מֵרָעָב!
הַתּוֹרָה תַשְׂבִּיעֵנִי גַּם דְּבַשׁ גַּם חָלָב!
אַךְ אֶקְנֶה בַפְּרוּטָה נֵר־שֶׁל־חֵלֶב זָעִיר,
וּבַלֵּיל הָאָפֵל הַגְּמָרָא לִי יָאִיר.
– הֵא פְּרוּטָה, יַקִּירִי, וְהִנֵּה עוֹד פְּרוּטָה!
וַאֲנִי הַטִּפְּשָׁה, הָאִשָּׁה הַפְּשׁוּטָה,
לֹא הֵבַנְתִּי עַד כֹּה, כִּי פְּרוּטָה לוֹ דְרוּשָׁה
בִּשְׁבִיל נֵר לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְיָאִיר לְךָ, בְּנִי, זֶה נֵר־חֵלֶב זָעִיר
כִּמְנוֹרַת הַזָּהָב בְּאוֹר זַךְ וּבָהִיר,
כָּאוֹרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִדְלַקְתָּ עַתָּה
בַּנְּשָׁמָה הַדַּלָּה שֶׁל אִמְּךָ הַפְּשׁוּטָה.
יֵשׁ זָהָב גַּם בְּזֹאת עֲיָרַת־הָרָעָב,
גַּם בְּזֹאת עֲיָרָה עֲנִיָּה יֵשׁ זָהָב,
עַל רָעָב לְבַדּוֹ עֲיָרָה לֹא תִחְיֶה,
יֵשׁ זָהָב בָּהּ לָרֹב, וַאֲנִי הַכּוֹרֶה.
בַּקָּצֶה שֶׁל הָעִיר הַקְּטַנָּה, הַדַּלָּה,
נַחַל קָט אַט זוֹרֵם בְּהֶמְיָה קַלִּילָה,
וְעַל שְׂפַת הַנַּחְלוֹן בַּקָּצֶה שֶׁל הָעִיר
חוֹל צָהֹב מִתְנוֹצֵץ, חוֹל זָהָב לְמַכְבִּיר.
שְׂפַת הַנַּחַל שְׁקֵטָה. אֵין עוֹבְרִים וְשָׁבִים.
רַק צִפֹּר תְּצַפְצֵף בֵּין עַנְפֵי עֲרָבִים,
וְדָגִיג לִפְעָמִים בְּשִׁכְשׁוּךְ יִתְרוֹמָם
עַל הָרְאִי הַמְלֻטָּשׁ שֶׁל הַנַּחַל הַנָּם.
וַאֲנִי שָׁם עוֹמֵד, אָנֹכִי לְבַדִּי,
וְיוֹרֵד וְעוֹלֶה הַמַּעְדֵּר בְּיָדִי.
אֶת עַפְרוֹת הַזָּהָב אֲנִי חֶרֶשׁ כּוֹרֶה,
וְאֵין אִישׁ מְקַנֵּא, וְאֵין אִישׁ מִתְחָרֶה.
אֶת קְרוֹנִי הַקָּטֹן, הָרָתוּם לְסוּסוֹן
(לֹא הַרְבֵּה הוּא אוֹכֵל, וְלֹא רַב בּוֹ הָאוֹן),
אֶטְעֲנָה בְּחוֹל פָּז, עַד כַּמָּה שֶׁיּוּכַל
לְשֵׂאתוֹ זֶה סוּסִי, הַקָּטָן וְהַדָּל.
אָז אֶתְחַב, כַּקִּלְשׁוֹן בַּתְּבוּאָה, מַעְדְּרִי
בַּגָּדִישׁ שֶׁל הַחוֹל, וְאוֹבִיל אוֹצָרִי
אֶל עִירִי הַקְּטַנָּה. וּבְלִי עַיִן רָעָה,
יֵשׁ רַבִּים מִתְאַוִּים לַסְּחוֹרָה הַנָּאָה.
לֹא אַרְבֶּה בִמְחִירָהּ. בִּפְרוּטָה קְטַנְטַנָּה
כָּל קוֹנֶה מְקַבֵּל עֲרֵמָה הֲגוּנָה
שֶׁל עֲפַר הַזָּהָב, בּוֹ יַצַּע וְרִפַּד
הֶחָצֵר שֶׁל בֵּיתוֹ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת.
וְאִם גַּם בְּבֵיתוֹ הָרִצְפָּה מֵעָפָר,
יְכַסֶּה הָרִצְפָּה בְּחוֹל פָּז, וְשָׁפַר
אָז הַבַּיִת מְאֹד, כְּבִשְׁטִיחַ־פְּאֵר,
וְאֶת יֶתֶר הַחוֹל בֶּחָצֵר יְפַזֵּר.
לֹא גָדוֹל הוּא שְׂכָרִי מֵעִסְקֵי הַזָּהָב,
רַק לַשְׁקִיט הַצָּמָא, רַק לִשְׁבֹּר הָרָעָב,
אַךְ יִרְחַב בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת לְבָבִי,
עֵת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה טוֹפְפָה עַל זְהָבִי.
עֵת שְׁלֵווֹת וּנְקִיּוֹת מַזְהִיבוֹת חֲצֵרוֹת,
וְשַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּפָנִים נוֹהֲרוֹת
עַל שְׁטִיחֵי הַזָּהָב טוֹפְפָה, צוֹעֲדָה,
וּנֶהֱנֵית וּשְׂמֵחָה שֶׁהַכֹּל לִכְבוֹדָהּ.
וּמִי לִי אָז יִדְמֶה, עֵת בְּבֵית הַתְּפִלָּה
מְרֻחָץ וּמְצֻחְצָח פְּנֵי שַׁבָּת אֲקַבְּלָה:
"בּוֹאִי בְשָׁלוֹם, עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ,
גַּם בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה!"
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.