זֶה שֵׁשׁ שָנִים אֲנִי מְכַּהֵן

אֵצֶל צְעִירֵי סִימַן קְרִיאָה

כְּזָקֵן. וּבָטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה, שֶׁלּוּלֵא הַזִּקְנָה

לֹא הָיְתָה לִי זִקְפָּה.

כֵּוָן שֶׁהִתְעַקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד

בְּרֹאש כָּל חוֹבֶרֶת בְּרֹאש,

אוֹמֵר לִי הָעוֹרֵך מ. פֶּרִי:

“הֲלֹא יִשְׂנְאוּ אוֹתְךָ!”

אוֹמֵר אֲנִי: יְכַסּוּ עָלַי

אֲגָדוֹת וְסִפּוּרִים עַל

כָּבוֹד, וְאַל יְכַסּוּ

עָלַי נְיָרוֹת.

כג תשרי תשלט, 24 אוקטובר 1978

כְּמוֹ מַחֲזוֹרִיּוּת בַּטֶּבַע

בָּא בְּחָדְשֵׁי חֹרֶף עֹרֵב

אֶל הָאִזְדָּרֶכֶת. עֹמֵד. מִסְתַּכֵּל.

הֹפֵךְ לְצַּד הַשֵּׁנִי, כְּמוֹ יוֹנַת בָּר.

אָבָל כַּאֲשֶׁר עֹרֵב עֹשֶׂה זֹאת, זֶה

אַחֶרֶת. בֹּלֵט יוֹתֵר. מְחֻשָּׁב.

אַחֵר. הִנֵּה הוּא עלֶה עַל

עָנָף לְמַעְלָה. מִסְתַּכֵּל לְצָפוֹן. וְהֹפֵךְ

לְדָרוֹם. אוֹתוֹ דָּבָר. אָבָל, כְּשֶׁעֹרֵב

עֹשֶׂה זֹאת, הוּא חוֹשֵׁב. לֹא

מוֹרִיד אֶת כְּתֵפָיו כְּיוֹנַת

בָּר. לֹא מוֹרִיד עַל עַצְמוֹ מַזְלוֹגוֹת

גֶשֶׁם. אֶלָּא בְּטֶרֶם כָּל הוּא

נִמְלָךְ. פֹּרֵשׂ אֶת הַבָּשָׂר הַקָּר וְהַיָּבֵשׁ,

חָשׁ חָשׁ אֶת הַמֶּרְחָב,

דָּשׁ דָּשׁ אֶת הָאֲוִיר, וְנֶעֱלָם.

סוֹלוֹ? תָּמִיד הוּא מוֹפִיעַ

לְבָד. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ, אֶת

הָעֹרְבָה. כְּמוֹ אֵצֶל הַיּוֹנָה, שֶׁתָּמִיד

מְעֹרֶבֶת בְּעִסְקֵי הַקֵּן. בַּאֲשֶׁר הִיא –

שָׁם הוּא. אֲבָל אֶת הָעֹרֵב

רָאִיתִי בְּחֶבְרַת נִקְבָּתוֹ, וְלֹא

רָאִיתִי בֶּן עֹרְבִים, וְלֹא רָאִיתִי

זִוּוּג עֹרְבִי, וְלֹא רָאִיתִי יֶלֶד עֹרְבִי.

יט חשון תשלט, 19 נובמבר 1978

קֹדֶם שֶׁבָּרָא הקב"ה

הָעוֹלָם לֹא הָיָה

רַק הָאֵין סוֹף

שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהֲשָׂגָה.

(קדושת לוי)

הֵבֵאתִי לַחֲבֵרִי מַתָּנָה,

אָנוּ אֲנִי וַחֲבֵרִי.

אִישׁ לֹא הָיָה בַּבַּיִת.

נָתַתִּי לַשָּׁכֵן שֶׁיִּתֵּן.

בַּחֲזָרָה פָּגַשְׁתִּי אִשָּׁה.

– “מַר אָבוֹת יְשׁוּרוּן מַה עוֹשֶׂה פֹּה?”

– נָשָׂאתִי מַתָּנָה לִידִידִי,

וּבַדֶּרֶךְ רָקַדְתִּי עָלַצְתִּי.

אֲבָל בַּחֲזָרָה כָּל אָשְׁרִי חָלַצְתִּי, כִּי

לְאַחַר שֶׁהֵנַפְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה, בַּחֲזָרָה רֵיק רָקַדְתִּי.

וְאוּלָם הָיָה בִּי עוֹד מִשִׂמְחַת הַקְּדֻשָּׁה,

וְאֶת פְּנֵי הָאִשָּׁה נָשַׁקְתִּי.

ב סיון תשלז, 19 מאי 1977

בְּלַיְלָה הָאִזְדָּרֶכֶת כְּבֵדָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר

בַּיּוֹם. אֲנִי מַבִּיט עַל הָעֲנָפִים, פִּתְאֹם

מִתְנֹעֵעַ. אָז הִיא כְּמוֹ אֳנִיָּה בַּיָּם.

וְטוֹב שֶׁעֵינַי יוֹשְׁבוֹת לַבֶטַח וְלֹא נוֹפְלוֹת.

כג תמוז, 9 יולי 1977

בֵּין שִׁמְשׁוֹת הוּרְמָה יָד לִי

לְשָׁלוֹם. בֵּין אוֹתוֹתַיִם זְגוּגִיּוֹת.

הַפָּנִים בִּבְלִיטְלוּטִים. בְּמֶבָּטְבּוּטִים וּמִשֶּׁנִּגַּשְׁתִּי

קָרוֹב, לְמִבְּעַד לַחַלּוֹן, לֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל.

כָּךְ יוֹם יוֹם אֲנִי עוֹבֵר חַלּוֹנוֹת

רַאֲוָה לַעֲנִיבוֹת, צַוְארוֹנים לְצַוָּארִים,

נַעֲלַיִם לְרַגְלַיִם וְלִפְעָמִים אִישׁ

בַּחַלּוֹן רַאֲוָה אַךְ לֹא שׁוֹמֵַע קוֹל.

ו אלול תשלז, 20 אוגוסט 1977

סַע סַע.

הָהֵפֶךְ הָהֶגֶה.

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ בָּרֶגַע

שֶׁבּוֹ נָע הַמָּחוֹג.

כא אלול תשלז, 4 ספטמבר 1977

אֶת כִּכַּר דִּיזֶנְגּוֹף, הַיְחִידָה, הֶעֱרִימוּ הֶחֱרִימוּ הֶהֱרִיסוּ וְהֶעֱבִירוּ

דֶּרֶךְ מִלִּפְנֵי הַכִּכָּר – לְאַחֲרֵי הַכִּכָּר.

וּמֵאַחַר וּמִמֵּילָא הָיוּ עוֹשִׂים זֹאת בֶּעָתִיד,

אָז אֲנִי בֶּעָבָר וַאֲנִי בֶּעָתִיד.

יח חשון תשלח, 30 אוקטובר 1977

מֵהַתְחָלָה, וְעוֹד יוֹתֵר מֵהַתְחָלָה.

מִתְּחִלָּה זֶה מַתְחִיל בֶּעָנָף קִדְמִי.

עָלִים מְלֻפָּפִים בַּעֲגִילוּת, כְּמוֹ פְּרִי מָתוֹק,

אַךְ סָגוּר, כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ עוֹד מַה יִּהְיֶה וְאִם יִהְיֶה.

הַטְּרָפִים עֲדִינִים. וְחַס לְמִי שֶׁנּוֹגֵעַ בָּאֹכֶל

בַּבֹּקֶר עִם טָמֵא’עֶ יָדַיִם. הַטְּרָפִים

שֶׁבְּפִי הֶעָנָף הַקִּדְמִי אֲדֻמִּים, שֶׁעוֹד

לֹא רֻחֲצוּ מִן הַלֵּדָה.

בְּאֶמְצַע בָּאוּ, שֶׁלֹא בְּטוֹבָה, יְמֵי קָרָה. וְכָאן

מֻכְרָחִים לִצְמֹחַ. וְיוֹנֵי קַארְנַאוַאל מַחֲזִיקוֹת

בְּסוֹדִיּוּת אַקוֹרְדְּיוֹן בְּשֶׁחְיָן, מְרַחֲפוֹת עַל גַּבֵּי

הָאִזְדָּרֶכֶת. מַמְשִׁימוֹת בְּחִפָּזוֹן בְּעֶצֶב

נֶגֶן סֵתֶר. לְחַפֵּשׂ יֵחָפֵזוּן קִנּוּן.

לְהַדְבִּיק לְהַסְפִּיק נִיצוֹצוֹת שֶׁל נוֹצִיּוֹת וּמְחָטִים, עִם

חָרָא בְּלֶבֶּן. לַשְׁלֶשֶׁת מִתְקַרֶשֶׁת. זֶהוּ.

בְּעֵרֶךְ זֶה מַצַּע הַיּוֹנִים בִּפְרוֹס.

לִפְנֵי שְׁיִּוָּדְעוּ לַשְּׁכֵנִים קִנֵּי הַדְּגִירָה

עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת וּבְחַגְוֵי הַתְּרִיסִים, שֶׁיַּסְפִּיקוּ

לַהֲרוֹס. זֶהוּ, בְּעֵרֶךְ.

עַד כָּאן הַדִּוֻּחַ.

יד–כד אדר־ב תשלח, 27 מארס – 2 אפריל 1978

קִבַּלְתִּי שָׁעוֹן. הַלּוּחַ צֶבַע בְּאֵר עִם

עֵין הָרָע. בְּרוּטַלִי לְפִי

רְאוּתוֹ. וּמוֹרֶה הֲאָרָה אַחֶרֶת. אֵין

אוֹר בֵּין שְׁנֵים עָשָׂר סְפֹרָיו. בַּלַּיְלָה אֵין גַּם אוֹתָם.

הַזְּמַן הוּא הַמָּקוֹם. כְּיַרְחֵי

לֵדָה אֲנִי נוֹלַדְתִּי. אֲנִי הוּא

וְלֹא אַחֵר. כִּי אַחֵר

בְּמָקוֹם אַחֵר.

הַשָּׁעוֹן הַזָּקֵן מֻנָּח בִּמְגֵרַת

הַשֻּׁלְחָן. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מֵצִיץ

בַּשְּׁעוֹנְיָד הַנַּיָּד אֲנִי רוֹאֶה בַּמְגֵרָה

מְדֻיָּק הַשָּׁעָה

לֵךְ לִרְאוֹת מַה יִקְרֶה כָּל שְׁנִיָּה.

לֹא יוֹצֵאת אַחַת וְנִכְנֶסֶת אַחַת.

נְמָלָה אַחַת מִסְתֹּבֶבֶת עם סַכִּין סֶקּוּנְדָה

בַּלֵּב. חָרָק עִוֵּר עַל כָּל הַחַיִּים.

עַל הֶעָפָר וְעַל הָאֲדָמָה בַּיִת עוֹזֵב

דִּירָה וְדִירָה עוֹזֶבֶת סַנְדְּלָר וְזוֹרֶקֶת אַחֲרָיו

מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת אֶת הַפְּצִירָה וְאֶת הַמַּרְצֵעַ וְאֶת

הָאִמּוּם הֶעָדִין שֶׁל הָאִשָּׁה. – שֶׁיֵּלֵךְ עִם זֶה.

תְּנוּ לִי לְדַבֵּר

כְּפִי שֶׁאֲנִי עָלוּל

בְּלִי לִלְמוֹד

לְהִתְבַּטֵּא.

אֵינֶנִּי מִתְאַבֵּל לָדוּן מִי. וּמָתַי.

אֲנִי הִנְנִי מוּצָר

וְהָעוֹלָם מוּגְמָר

וְנִגְמַר הָעִנְיָן.

ל ניסן תשלח, 7 מאי 1978

הֵם מַבִּיטִים עִם הַשְּׁקַעְרוּרִי

לְמַעְלָה וְעִם הַקִּמּוּרִי לְמַטָּה.

יֶלֶד קָטָן אָמַר בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת

הַשְָׁמַיִם גְּבוֹהִים עַד הַשְָּׁמַיִם.

הָאָרֶץ מִתְהַפֶּכֶת

וְהַכּוֹס עוֹד עוֹמֶדֶת.

הַמֶּרְחָק קָפַץ לָאֲוִיר וְאֵינֶנּוּ

מִמֶּנָּה לְבֵינְנִי.

הָיָה לִי סַל נְצָרִים מֵהַבַּיִת,

מַה שֶׁנָתְנוּ לִי לְחַיִּים.

זֶה הַסַּל זְמַן רַב לִי מוֹלֶדֶת

שֶׁמַּחֲזִיקִים בָּהּ חֻלְצָה, מִכְנָסַיִם, כְּמוֹ מִטָּה בִּפְנִים.

הַסַּל הַזֶּה הָלַךְ אִתָּנוּ כַּאֲרוֹן הַבְּרִית, כְּשֶׁהָיִינוּ

פְּלִיטִים בַּמִּלְחָמָה. הַסַּל, אִם אַתָּה בִּפְנִים –

אַתָּה מֻגָּן. לֹא נִשְׁבַּר וְהֶחֱזִיק אֶת הַכֹּל.

אֶת הַסַּל הַזֶּה נָתְנוּ לִי לְחַיִּים.

סְלִיחָה אוּלַי לֹא אֲרוֹן הַבְּרִית.

אֲבָל מִי שֶׁהִשְׁלִיך אֶת כָּל הַחֲלִיפוֹת בְּשׁוּק הַכַּרְמֶל,

מֵהַבַּיִת, וְנִשְׁאֲרָה לוֹ כָּזֹאת טְרַאנְטֶה,

שֶׁבָּאָה עִמּוֹ וְנֶאֱמָנָה לוֹ וַאֲפִלּוּ הָלְכָה לוֹ לְאִבּוּד – בְּהֶחְלֵט. בֶּאֱמֶת.

כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ הַסַּל אֶל הַחֲבִילוֹת בָּאֳנִיָּה,

מִי מִן הַבַּאגַאזִ’ים יָדַע

שֶׁפֹּה אָרְזָה מַאמֶע רִיקֶלֶה

דְּבָרִים חַמִּים לְאַרְצוֹת חֹם.

הָמוֹן חוֹגֵג

וַאֲנִי עוֹד בָּאֶמְצַע.

עִם הַמִּטָּה שֶׁלִּי

אֲנִי עוֹבֵר בָּאֶמְצַע.

לָהּ לוֹמַר מִי יָכוֹל: אֲנִי חוֹזֵר.

לֹא לִצְרִיף.

לֹא לְהַחֲלִיף.

אֶלָּא לִקְרַאסְנִיסְטַאוו.

מִי מֵהַכּוֹכָבִים הִיא?

יָכוֹל מִי לוֹמַר לָהּ: אֲנִי חוֹזֵר. תָּבֹאִי.

לִרְאוֹת אוֹתִי, זֶה כְּמוֹ לִרְאוֹת כְּאִלּוּ

בְּחַיִּים אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים?

כְּשֶׁהָיָה לִי לַעֲבֹר. כְּשֶׁהָיָה לִי צָרִיך לְהַחְלִיף אֶת הַצְּריף,

הֶעֱבַרְתִּי קָדִימָה מְלֵאָה גְּלוּיָה חַמָּה מִטָּה עִם הַשְּׂמִיכָה וְעִם הַכָּר הַמְּקֻמָּט,

הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַסַּל מֵרְחוֹב מִגְדָּל

לִרְחוֹב בּוֹגְרַשּׁוֹב בָּאֶמְצַע הָרְחוֹב.

כְּשֶׁעָזַבְתִּי בַּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה,

הָיְתָה לִי הָעִיר שֶׁקֶט הָעִיר.

עַכְשָׁו,

אִם שֶׁקֶט הָעִיר?

כְּשֶׁעָזַבְתִּי בַּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הָעִיר

יֶלֶד שֶׁקֶט. עַכְשָׁו שַׁאֲלוּ בֶּאֱמֶת שַׁאֲלוּ, אִם וְאֵי־

מָה וְאֵימָתַי יֵשׁ בָּעִיר יוֹם פָּנוּי, וְלֹא הָמוֹן חוֹגֵג,

כִּי יֵש לִי לַעֲבֹר.

עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי. עַתָּה הִתְבָּרֵר הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא

לֹא רָאוּ אוֹתִי בִּלְבוּשׁ.

כָּל הַדֶּרֶךְ הַמִּכְנָסַיִם נָפְלוּ לִי.

אָז הֵרַמְתִּי אֶת הַמִּכְנָסַיִם.

יח סיון תשלח, 13 יוני 1978

• אסנת קליימן
• יוסי לבנון
• דניאל פריש
• גידי בלייכר
• רחל זלוביץ
• מרגלית נדן
• עדנה הדר
• שולמית רפאלי
• בתיה שוורץ
• עמינדב ברזילי