הַדּוֹדָה רָחֵל עָנְדָה מַשְׂכִּית

זָהָב מְרֻקַּעַת אוּלַי בַּת מֵאָה

שָׁנִים, אָמְרָה הַזַּבָּנִית, נִפְתַּחַת

כִּכְנָפַיִם לִשְׁתֵּי תְּמוּנוֹת. מֵרֹב

שֶׁעָנְדָה אוֹתָהּ שָׁחֲקָה הַמַּשְׂכִּית

אֶת טַבַּעַת הַתֶּלִי וְצָנְחָה עַל

הָרִצְפָּה. כַּמָּה נִבְהֲלָה הַדּוֹדָה

רָחֵל, כְּאִלּוּ כָּל חַיֶּיהָ צְרוּרִים

בַּמַּשְׂכִּית הַסְּגַלְגַּלָּה. לְרֹעַ

הַמַּזָּל קָבַע הַצּוֹרֵף, אֲנִי חַיָּב

לְפָרֵק אֶת הַכְּנָפַיִם, וּמִתַּחַת לְמַצַּע

הַקְּטִיפָה הַכָּחֹל בְּאַחַת הַכְּנָפַיִם נָח לוֹ תַּלְתַּל

זָהָב תִּינוֹקִי, אֵיזֶה מַזָּל, לָחֲשָׁה

הַדּוֹדָה רָחֵל, וּלְעַצְמָהּ, כַּמָּה

מִתְקַנֵּא צַוָּארִי בְּצַוַּאר הָאִשָּׁה

הָעֲלוּמָה.

נִדְמֶה לִי שֶׁסּוֹף

סוֹף הַדּוֹדָה נַעֲשֵׂית מָרָה,

לֹא מְרִירָה, כִּמְעַט כְּמוֹ בַּת

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אָז קִנְּנוּ

בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ גּוֹזְלֵי

נֶשֶׁר מְצַיְּצִים מַזְמִינִים

מַרְחִיקִים כָּל מִי שֶׁהֵעֵז לְהִתְקָרֵב, מָה

הוֹעִילָה שֶׁהָיְתָה נֶחְמָדָה מֵאָז

נֶאֶחְזָה בַּחֲלָצָיו לִגְאֹל

יֶלֶד מֵת צוֹעֵק

דָּמֶיהָ, מָה הוֹעִילָה, אִשָּׁה

נֶחְמָדָה, אָמְרוּ, וְצִפְצְפוּ

עָלֶיהָ, אָז כַּנִּרְאֶה נִמְאָס לָהּ, עַכְשָׁו

לַעֲנָה.

הִסְתַּכְּלִי בִּטְנִי יָרְדָה, אָמְרָה

הַדּוֹדָה רָחֵל לְגִיסָתָהּ, כַּנִּרְאֶה הִגִּיעָה

הַשָּׁעָה, מָתְחָה עַל בֶּטֶן קְטַנָּה

כַּדּוּרִית כְּתֹנֶת לַיְלָה סְגֻלָּה

מִטְּרִיקוֹ, וּכְשֶׁעָבְרָה אֶת סַף בֵּית

הַחוֹלִים עֵין־גֶּדִי נָפְלָה

בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אָחוֹת וּבָכְתָה, חֲזָרָה

לִמְקוֹם הָרֶצַח אוֹ חֲזָרָה לְצֹרֶךְ

תִּקּוּן, שָׁכְבָה עַל מִטַּת

שָׂדֶה וְהָרוֹפְאִים דָחֲפוּ לָהּ, לֹא

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, שׁוּם צִירֵי לֵידָה, רוֹצָה

כָּל כָּךְ מִתְאַמֶּצֶת, מְטַפֶּסֶת בְּגֶרֶם

מַעֲלוֹת לְלֹא מַעֲקֶה, שְׁאוֹל

פְּעוּרָה, חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה, גִּיסָתָהּ

לֹא מַאֲמִינָה, וְהַדּוֹדָה רָחֵל בְּעֹז

רוּחַ, שׁוּב הֵרָיוֹן מְדֻמֶּה.

א

הַדּוֹדָה רָחֵל מַמְתִּינָה לְיִזְכֹּר, חֶסֶד

שֶׁל אֱמֶת, הִיא נִסְמֶכֶת עַל דִּבְרֵי סַבָּא שֶׁעוֹשִׂין

עִם הַמֵּתִים, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם, הַדּוֹדָה רָחֵל מַמְתִּינָה

לְיִזְכֹּר, וּבְעֵינֶיהָ בּוֹעֵר חוּט הַשָּׁנִי בְּרֹאשׁ הַשָּׂעִיר, אֵיךְ נָפַל

בְּגוֹרָלוֹ לְהִשְׁתַּלֵּחַ, וְאֵיךְ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל קוֹשֵׁר

בְּרֹאשׁוֹ לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, וְאֵיךְ אִישׁ

מִן הַכֹּהֲנִים מְלַוֶּה אֶת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מִסֻּכָּה

לְסֻכָּה, עֶשֶׂר סֻכּוֹת, מִירוּשָׁלַיִם עַד

הַצּוּק, וְאֵיךְ בְּכָל סֻכָּה וְסֻכָּה מַגִּישִׁים

אֲנָשִׁים לַכֹּהֵן מָזוֹן וּמַיִם וּמְלַוִּים

אוֹתוֹ מִסֻכָּה לְסֻכָּה, חוּץ מִן הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב

בַּסֻּכָּה הָאַחֲרוֹנָה וְצוֹפֶה בּוֹ מִמֶּרְחָק, וְאֵיךְ חוֹלֵק הַכֹּהֵן

עַל שְׂפַת הַצּוּק אֶת חוּט הַזְּהוֹרִית לִשְׁנַיִם, קוֹשֵׁר חֶצְיוֹ

בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו וְדוֹחֵף אֶת הַשָּׂעִיר

לַאֲחוֹרָיו וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְהַדּוֹדָה רָחֵל הוֹלֶכֶת

עִם הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, עֵינָיו

מְבֹהָלוֹת, לְשׁוֹנוֹ מְשֻׁרְבָּבָה צִחַת צָמָא, מְמָאֵן

לָלֶכֶת עִם הַכֹּהֵן הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ בְּעַל

כָּרְחוֹ, וְיַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם מְעִזִּים לְלַוּוֹת רַק עַד הַסֻּכָּה

הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל הַדּוֹדָה רָחֵל, כָּךְ אֲנִי מְנַחֶשֶׁת, בְּעֵינֶיהָ

בּוֹעֵר אִישׁ מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו שָׂעִיר בְּאֶרֶץ

מִדְבָּר וּגְזֵרָה, וְהָאוֹר הַצָּהֹב מְסַמֵּא אֶת עֵינֵי שְׁלשְׁתָּם, וּבְרֹאשׁוֹ

שֶׁל הַשָּׂעִיר מַזְהִיר הַחוּט הַקָּשׁוּר בְּשַׂעֲרוֹתָיו

כְּנֵזֶר, וְעַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן יִזְכֹּר וְהַדּוֹדָה רָחֵל תְּמַלֵּל

מִלִּים מִצְוַת אִשָּׁה מְלֻמָּדָה, בּוֹעֵר בְּעֵינֶיהָ הַשָּׂעִיר

הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּמַשְׁלִיךְ לָעֲזָאזֵל אֶת הַוִּדּוּי שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כַּפָּרַת

הָעֲווֹנוֹת, וְכַמּוּבָן אֶת טֶקֶס הַקְרָבַת הַשָּׂעִיר לַשֵּׁם, בְּעֵינֶיהָ

בּוֹעֵר הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

ב

קוֹשְׁרִים בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ חוּט

שֶׁל זְהוֹרִית וְהוֹדְפִים אֶל הַמִּדְרוֹן,

אוֹתָהּ הֶעֱלָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל

בַּפַּיִס, לֹא בְּמִפְעַל, בְּמַסֶּכֶת

יוֹמָא, אוֹתָהּ מוֹלִיכִים מִסֻּכָּה

לְסֻכָּה, עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְחוּט

שֶׁל זְהוֹרִית בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. הֵם

בּוֹעֲטִים בָּהּ מִמְּרוֹמֵי הַצּוּק

אֶל הַמִּדְרוֹן מִתְגַּלְגֶּלֶת

וְיוֹרֶדֶת, בַּחֲצִי הָהָר אֵיבָרִים

אֵיבָרִים, בְּמוֹצָאֵי יוֹם

הַכִּפּוּרִים.

ג

כַּמָּה קַל לִקְשֹׁר חוּט שֶׁל זְהוֹרִית בִּשְׂעָרָהּ שֶׁל

אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ כָּל מְאוּם וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ

לָעֲזָאזֵל עַל חֵטְא שֶׁלֹּא חָטְאָה בְּחָלָב

שֶׁגָּלַש, בְּיֶלֶד שֶׁשָּׁבַר אֶת מַרְפֵּקוֹ, בְּכֶלֶב

שֶׁנִּדְרַס, כַּמָּה קַל לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ חֲרוּפָה

מִבַּיִת, מִמִּשְׁפָּחָה, אֵין לָהּ חֵלֶק, כַּמָּה קַל לוֹמַר

לַדּוֹדָה רָחֵל מִי בִּקֵּשׁ

מִמֵּךְ לָבוֹא הַיּוֹם.

בְּשִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית מַבִּיטָה בָּה אֵם

הַתִּינוֹק, נִין אוּלַי עֶשְׂרִים בַּמִּסְפָּר, בְּעֵינַיִם

מֻשְׁפָּלוֹת, כְּאִלּוּ רַק מַבַּט עֵינֶיהָ יָכוֹל

לְהַזִּיק וְלֹא מוֹשִׁיטָה לָהּ יָד כְּאִלּוּ מַגַּע

יָדֶיהָ יָכוֹל לְהַזִּיק – אֲבָל הִיא כְּבָר

מַבִּיטָה מִן הַצַּד.